רקע לסדרה:
ערכי האקדמיה נטועים בתפיסת עולם דמוקרטית-ליברלית, והקנייתם לסטודנטים היא חלק מרכזי באוריינות האקדמית הנרכשת במסגרתה. לא מפתיע, לכן, שמשטרים אוטוריטריים או פופוליסטיים תמיד מצאו עצמם בהתנגשות עם האקדמיה. כך גם בישראל, בה קיים מתח מובנה ומתמשך בין המערכת האקדמית לבין המערכת הפוליטית.

החופש האקדמי והאוטונומיה המוסדית שבליבת הערכים והאתוס האקדמיים, הנשענים על חוק המועצה להשכלה גבוהה מ-1958, אותגרו ונשחקו במהלך השנים. מעורבות המדינה גוברת, תוך הכתבת דרישות שונות מהמערכת. השחיקה מתאפשרת הן בשל העובדה שמערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי נעשו יקרים יותר וההסתמכות על מקורות תקציב ציבוריים גדלה, והן בגלל שפוליטיקאים רוצים להראות לבוחריהם הישגים בתחום המהווה כלי מרכזי למוביליות חברתית ומרכיב דומיננטי בחוסנה של המדינה.

הכרסום המתמשך בחופש האקדמי ובאוטונומיה המינהלית של המוסדות בישראל, שוב ושוב מעלה את התהייה על קיומם ומהותם של קווים אדומים.

בסדרת המפגשים בנושא ״הגנה על האקדמיה וערכיה בתקופות חירום ומשבר״ נעסוק באיומים ובלחצים על מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל, ובמצבי משבר וחירום בפרט. הנושא רלבנטי במיוחד בשנים האחרונות, לנוכח מגפת הקורונה, ניסיונות ההפיכה המשטרית והמלחמה שאנו בעיצומה.

בתקופות משבר וחירום לאומיים הבעיות מתעצמות ונעשות, לעיתים, חדות יותר. יש פוליטיקאים שמנצלים עתות משבר וחירום כדי להעמיק את השפעתם על המערכת האקדמית. אך לא רק מפני פוליטיקאים צריכה המערכת האקדמית הגנה בתקופות משבר וחירום: סוגיות אופייניות למשבר (מגפה, משבר חברתי/פוליטי פנימי, מלחמה וכו') מאתגרות את התנהלות המוסדות.

בסדרה נרצה להבין את השפעתם של כל אלו על המערכת, ונשרטט קווים אדומים, בכל הנוגע להגנה על ערכי הליבה בכלל, ועל החופש האקדמי והאוטונומיה המוסדית, בפרט.

נשאל: האם בתקופת משבר לאומי יש מקום לגמישות? ואם כן, באילו גזרות, ועד כמה? עד כמה המוסדות מסוגלים לעמוד אל מול מחוקק וממשלה שמנסים להעמיק אחיזתם? נרצה לנסח תובנות שתסייענה לקהילה האקדמית להיערך לבאות ולהגן על ערכיה.