בעקבות מתקפת החמאס ב-7/10 התעוררה חזית מלחמה נוספת בזירת האקדמיה בעולם. נשות ואנשי אקדמיה מישראל נקלעים לכל מיני סיטואציות לא נעימות ולמצבים רגישים, ולא תמיד יודעים אם ואיך ניתן להתמודד איתם, גם בזמן אמת וגם בעבודה השוטפת. לעיתים נפגעים ונוטים להגיב תגובות מהירות, "מהבטן", שלא פועלות בטובת העניין, לעיתים פשוט לא יודעים שאפשר לפעול וכדומה.

החוסן המדעי של ישראל תלוי בקיום קשרי מדע בינלאומיים. מול המסע לבידוד האקדמיה הישראלית בעקבות 7 באוקטובר,  חשוב לקיים קשרים, לנסוע לכנסים, ולשתף פעולה עם ידידנו בעולם.

מטרת מדריך זה היא לרכז מידע מועיל לנשות ולאנשי אקדמיה ישראלים, לצייד בהמלצות, עצות והפניות המבוססות על הניסיון העולה מהמקרים בשטח ולהוות גורם תומך לקהילה האקדמית בהתמודדות הלא פשוטה של הזמן הזה.
נשמח לשמוע גם מהניסיון שלכםן ולהעשיר את המדריך לטובת הקהילה האקדמית בישראל – אתםן מוזמנים.ות ליצור איתנו קשר באמצעות המייל: bashaar@bashaar.org.il

נציין שהתכנים במדריך זה מבוססים על מסקנות ולקחים ממקרים מהמציאות, הם בגדר מידע מסייע ואין לראות בהם ייעוץ מקצועי או המלצה חד משמעית לפעול באופן כזה או אחר.

מובילת היוזמה: חברת "בשער" פרופ' מיכל נאמן
התוכן נכתב בשיתוף חברי הקבוצה שפרופ' נאמן הקימה ומנהלת: Oct-7-Academic Task Group

ניתן לתמוך בפעילות שלנו באמצעות תרומה | התרומה מוכרת לזיכוי מס

המדריך | תוכן עניינים

1. החרם השקט

ה"חרם השקט": תופעות שונות נכנסות תחת קטגוריה זו כגון אי הזמנה להרצות, תשובה שלילית למענק או מאמר,  חוסר תגובה להזמנה וכו. למרות החשש שעלה במדיה לגבי תופעה זו חשוב לזכור שלא ניתן לייחס מקרה פרטני לחרם. יש נטיה לפרש אי הזמנה או תגובות איטיות כחרם כהטייה לא מודעת, גם אם לא זה המקרה – צריך להיות מודעים לכך.

  • אי הסכמה לשיפוט – לא בהכרח בשל חרם
  • אי הזמנה לכנסים/להרצות – לא בהכרח בשל חרם. לעיתים נובע אפילו מהפגנת רגישות והתחשבות במה שקרה בישראל  ולא מכוונה להחרים. לכן אפשר ורצוי לידע שחזרנו לפעילות ונשמח להיות מעורבים
  • תגובה איטית או העדר תגובה לפניות בכתב– לא בהכרח בשל חרם. כולם עסוקים ומוצפים בפניות. לשלוח תזכורת מנומסת.

2. תגובות למכתבים מחרימים או בוטים

תגובות למכתבים מחרימים או בוטים – כדוגמת "האוניברסיטה שלי החליטה לא לקיים קשרים עם ישראל" או ״ בגלל רצח הילדים בעזה …״ חשוב לשקול אם ואיך להגיב.

עדיף לדחות תגובה אימפולסיבית שנובעת מעלבון. לפני שעונים כדאי לברר אם זו אכן החלטה של המוסד או יוזמה אישית של חוקר.ת. האם זה מכתב בודד או שנשלח לכלל הישראלים בכנס. לעיתים קרובות עדיף להגיב רשמית או פומבית – למשל דרך המוסד או הארגון, או ביצירת עצומה.

חשוב ליידע מיידית את הנהלת המוסד בארץ / מנהלי הארגון / ארגון על / קולגות בכירים בארגון בדגש על יהודים וישראלים, ותומכי ישראל אחרים. לפני שפועלים כדאי לשקול את מגוון האפשרויות לתגובה.

3. העברת מסרים בנסיעות עבודה

כאשר מוזמנים לכנס או להרצות – יש להתמקד במטרת הנסיעה העיקרית: קשרי מדע ולא הסברה. מומלץ לא לדחוף בכוח תכנים פוליטיים כגון שקופיות בנושא, חולצות מחאה/חטופים. הקולגות באו לכנס מדעי ולא היו רוצים מסר פוליטי בכל הרצאה. אם רוצים בכל זאת – אז משהו קטן, צנוע: סיכה, דיסקית. סביר שיפנו אליכם בין ההרצאות בנושא ואת ההסברה כדאי לשמור לשיחות אלה.

4. שיחות עם קולגות על המצב

לכל שיחה עם קולגות על המצב – יש להתכונן לשאלות כי  אלה יעלו והרבה. חשוב להגיע לשיחה מעודכנים בחדשות אותם רואים הקולגות שלנו בעולם (nytimes, cnn, bbc).

מבחינת הקולגות בחו"ל ה-7 באוקטובר והחטופים הוסרו מסדר היום, והחדשות שהם רואים מתמקדות במשבר ההומניטרי בעזה.
בשיחה עוזר להיות אותנטי, לבטא רגש, לשתף מה כואב לנו: סיפורים אישיים, החטופים, הנרצחים, האונס, פינוי ישובים רבים, אבל חשוב במקביל להתייחס גם לסבל בעזה. הקושי במאבק בשטח עירוני צפוף מול ארגון טרור שמשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי.
מאבקנו הוא בחמאס ולא בעם הפלסטיני. 

בתשובות יש להדגיש שאתם מייצגים את עצמכם ואת דעתכם בלבד. אפשר להעביר ביקורת (אפילו חריפה) על מדיניות ותפקוד הממשלה.

ניתן לשקף אכזבה והפתעה משתיקת הנהגת האקדמיה בעולם, מתמיכתו של השמאל הפרוגרסיבי בחמאס והעליה באנטישמיות בקמפוסים. בהקשר זה, כדאי להתכונן לשאלות הקשורות לשמאל הפרוגרסיבי ותיאוריות הזהויות. אותן דעות שמוציאות סטודנטים רבים להפגין נגד ישראל ברחובות: קולוניאליזם, זכות היהודים להגדרה עצמית בכלל ובישראל בפרט, הציונות כקולוניאליזם, אפרטהייד, זכויות הגדרה עצמית לפלסטינים.  חשוב להתכונן לכך כדי לדעת איך להשיב. חומר בנושא וקישורים להרחבה ניתן למצוא בחלק "מקורות מידע" של מדריך זה.

5. ידידי ישראל

חשוב מאוד להקדיש תשומת לב ולחזק קשרים מדעיים עם ידידים, תומכים וגם עם אלה המתנגדים עקרונית לחרמות. 

שימו לב במיוחד לקולגות יהודים מחו"ל שמרגישים נרדפים עכשיו בקהילתם ובמוסדות שלהם. אם יש מקרים חריגים של התנכלות אנטישמית או אנטי ישראלית שנחשפים לכם בשיחות עימם חשוב ליידע כדי שנתארגן לתמוך.

6. מול מתנגדים ועויינים

עדיף להימנע מקונפליקטים עם מתנגדים ומחרימים. ההתנצחות עמם משרתת כמעט באופן בלעדי את הצד השני לצרכי ציטוט, סרטונים רעילים עם פוטנציאל לוויראליות ועוד.
אין טעם להיכנס לקרב צעקות כשאין הקשבה מהצד השני. 

7. ביטול אירוע

מה לעשות אם אירוע מתבטל משיקולי ״בטחון״ או חרם? למי להודיע?

אחריות המארחים להבטיח את שלומכם אך חייבים וחשוב ליידע מיידית את הנהלת המוסד שלכם.

פעולות אפשריות במקרה ביטול:

  • לקיים אירוע מדעי חלופי (גם אם לא פומבי), כדי לתת הזדמנות מפגש למי שרצה לשמוע אתכם.
  • להציע לקיים הרצאה חלופית/במקום בטוח. אפשר להיעזר בקולגות, חברי סגל ישראלים או יהודים, ארגונים יהודים בקמפוס כגון הלל, הקהילה היהודית וכו.
  • להציע לקיים הרצאה מדעית בזום

8. הפגנה באירוע בהשתתפותך

מה לעשות אם יש או מתוכננת הפגנה באירוע/כנס בהשתתפותך?

  1. לערב את משטרת קמפוס והמשטרה כדי להבטיח ביטחון אישי
  2. לא להתעמת כדי למנוע ציטוטים וסרטונים רעילים
  3. ליזום אירוע מדעי חלופי

9. עזיבת קהל מופגנת

מה לעשות אם במהלך הרצאה ישנה עזיבת קהל מופגנת?

  1. יציאה מהרצאה לרוב אינה בשל חרם וחשוב לזכור את זה ולפרש מאוד בזהירות מצבים כאלה

2. במקרה של עזיבה מוצהרת או מופגנת באופן שאינו משאיר ספק, אפשר לציין כי נוכחותינו בארוע הינה למטרה לשמה הוזמנו (מדע, מחקר) ולציין את חשיבות קשרי המדע כגשר בין מדינות לטובת האנושות.

3.  לאחר מכן אפשר לפעול לפי שיקול דעת בהתאם לסעיפים הקודמים.

10. שיתופי פעולה ומענקי מחקר

אם פועלים להוציא אותך משתוף פעולה בגרנט אירופי :
1. ליידע מיידית את איסרד ISERD ואת רשות המחקר.
2. ⁠ליידע את כל הפרטנרים. נתקלנו במקרים בהם כל המהלך נעשה מאחורי הגב ובניגוד לעמדת השותפים האחרים.
3. הטיעון הנפוץ לאחרונה למהלך חרם כזה הוא החלטה מוסדית שמחייבת את החוקרים להחרים את ישראל. חשוב להדגיש שהחלטה כזו אינה מוסרית ופוגעת בחופש האקדמי של חוקרי המוסד המחרים ושל הקונסורציום בכללותו.
4. במדינות רבות באירופה חרם כזה לא חוקי או מוגדר כאנטישמי. בפנייה ישירה שמחייבת אחריות אישית רוב החוקרים לא יתמכו ואפילו יסתייגו ויתנגדו לחרם.

נקודות למכתב תגובה

1. Boycott is a failure in value of equality and considering each scholar based on his/her own science and values.
2. Every scientist should have academic freedom to collaborate. Boycott such as this infringes on the academic freedom of all partners.
3. Science is a critical bridge connecting societies for the benefit of mankind.
4. The particular action of the BDS stems from failure to recognize the legitimate self determination of the Jewish People. It is anti-Semitic.

11. מקורות מידע, סיוע וגופים רלוונטיים

כמובן שכל מוסד מסייע לחוקרים ולחוקרות שלו, כך גם התארגנויות מדעיות וכו'. להלן מקורות נוספים שניתן לפנות אליהם אם לצורך שיתוף ויידוע, אם לצורך התייעצות או קבלת עזרה:

נשמח לשמוע גם מהניסיון שלכםן ולהעשיר את המדריך לטובת הקהילה האקדמית בישראל – אתםן מוזמנים.ות ליצור איתנו קשר באמצעות המייל: bashaar@bashaar.org.il

  • Oct7Academic
  • מוסד שמואל נאמן הקים תשתית לאיסוף נתונים על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית. המידע שייאסף יישמר בסודיות מלאה תחת תקני בטחון מידע מחמירים. קבלת דיווחים מהנוגעים בדבר – חברות וחברי סגל אקדמי ומינהלי באוניברסיטאות ובמכללות, סטודנטיות וסטודנטים ומשתלמים בתארים שונים ואחרים, חיונית להבנת היקף התופעה ולפיתוח אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות ברמה הלאומית.
    נתקלת באירוע של חרם אקדמי שהתרחש בכנס / בקמפוס / בעת הגשת מאמר / זירה אחרת ?? מוזמן/ת לדווח למוסד שמואל נאמן בקישור הזה.

  • "נסיעות אקדמיות לחו"ל" – האקדמיה הצעירה הישראלית. כולל אפשרות לדווח על מקרי חרם (אפשר באופן אנונימי) + אנשי קשר במוסדות השונים לדיווח על מקרי החרמה + עצות
  • לידיעת נשות ואנשי אקדמיה המתכננים.ות השתתפות בכנסים או הרצאות באוסטרליה:
    באוסטרליה פועל ארגון בשם The Australian Academic Alliance Against Antisemitism (5A) . הארגון כולל מחלקה ייחודית לטיפול ב-BDS עם דגש על מניעת ביטול הזמנת ישראלים. הגישה היא מניעתית באמצעות עבודת הכנה מקדימה עם מארגני הכנסים או הגופים המזמינים.
    מומלץ לפנות אל הארגון מוקדם ככל הניתן ולידע על פרטי הכנס שבו אתם.ן אמורים.ות להשתתף. הארגון יעמוד אתכם בקשר ויפעל להבטחת ביקורכם.
    ניתן לפנות אל הארגון באמצעות האתר, או ישירות באמייל ל Efrat.eilam@vu.edu.au
  • Standwithus
  • ADL
  • ScienceAbroad
  • Fire – monitoring outbreaks of violence and arrests on campuses nationwide USA

קריאה מומלצת:

The Identity Trap: A Story of Ideas and Power in Our Time
History of the conflict in maps
Is it Justified to Boycott Israeli Academia?  | ברק מדינה, בלוג המרצים למשפטים באוניברסיטה העברית, 13.4.24

12. מהתקשורת ופרסומים שונים

דילוג לתוכן