מפגשי הפורום להשכלה גבוהה לשנת 2023

הפורום להשכלה גבוהה של "בשער" ומוסד שמואל נאמן

בשנת 2023 – שנת ההפיכה המשפטית, מתקפת החמאס האכזרית ב-7/10 והמלחמה שבאה בעקבותיה, הפורום קיים 3 מפגשים בנושאים אקטואליים שלא במסגרת הסדרה השנתית הרגילה

מפגש 1: אקדמיה דמוקרטיה ומה שביניהן | 16.6.23

הפורום להשכלה גבוהה של "בשער" ומוסד שמואל נאמן

מפגש בנושא: אקדמיה, דמוקרטיה ומה שביניהן

יו"ר ומנחה: פרופ' יעל השילוני דולב

המפגש התקיים ביום שישי, ה-16.6.23 בשעות 12:30-11:00, בזום

דוח מסכם: אקדמיה דמוקרטיה ומה שביניהן_מפגש פורום השכלה גבוהה_16.6.23

הקלטת המפגש זמינה לצפייה

הדוח המסכם של המפגש:

על רקע המאבק על דמותה וערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית קיימנו דיון בשאלת קשרי הגומלין שבין דמוקרטיה ליברלית לבין שדה הפעולה והאתוס של האקדמיה.
בין היתר שאלנו:
• האמנם אין אקדמיה בלי דמוקרטיה? והאם גם ההפך הוא נכון: האם חברה דמוקרטית זקוקה לאקדמיה חופשית כדי לשגשג?
• האם לאקדמיה חופשית יש תפקיד של שומר סף המבטיח חברה דמוקרטית?
• האם בעידן של פוסט-אמת, התחזקות של משטרים פופוליסטיים ואיום גלובלי על מודל הדמוקרטיה הליברלית, האקדמיה צריכה להגדיר מחדש את תפקידה?
• מה המשמעויות לאקדמיה בישראל?

תוכנית המפגש:

ברכות
ד"ר ורד אריאל נהרי, מנכ"לית "בשער"

דברי פתיחה:
פרופ' שמעון ינקלביץ', יו"ר פורום השכלה גבוהה, "בשער"

יו"ר ומנחה: פרופ' יעל השילוני דולב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ו"בשער".

פאנל בהשתתפות (לפי סדר א-ב):

פרופ' דוד אנוך, החוג לפילוסופיה והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אמל ג'אמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מני מאוטנר, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' צילה סינואני-שטרן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שאלות מהקהל

מפגש 2: האקדמיה הישראלית למול המגמות האנטי-ישראליות והאנטישמיות באקדמיה בעולם | 28.11.23

פורום השכלה גבוהה של "בשער" ומוסד שמואל נאמן בשיתוף עם ScienceAbroad

מפגש בנושא:

האקדמיה הישראלית למול המגמות האנטי-ישראליות
והאנטישמיות באקדמיה בעולם בכלל ובארה"ב בפרט, בעקבות מתקפת החמאס ב-7.10.23

יו"ר ומנחת הכנס: פרופ' רבקה כרמי, יו"ר ScienceAbroad

המפגש התקיים ביום שלישי, ה-28 בנובמבר 2023 | 21:00-19:00 | בזום

דוח מסכם:
האקדמיה הישראלית למול מגמות אנטי ישראליות בעולם בעקבות ה-7.10.23_פורום השכלה גבוהה_דוח מסכם_28.11.23

הקלטות:

סרטון קצר על הקמפוסים בארה"ב אחרי ה 7.10.23

הקלטת המפגש

תוכנית המפגש והדוברים.ות (בסדר א-ב):

תמונת מצב שיקוף המצב בקמפוסים בארה"ב – סטודנטים.ות, סגל והנהלות

פרופ' גיל זוסמן, המחלקה להנדסת חשמל והמחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת קולומביה
פרופ' רצף לויבית הספר לניהול על שם סלואן, אוניברסיטת MIT

התשתית האידיאולוגית והתיאורטיתאנטי-ישראליות ואנטישמיות, השמאל הרדיקלי, הקצנת התקינות הפוליטית, BDS

פרופ' מיכל פרנקל, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית
פרופ' יעל שטרנהל, החוג להיסטוריה כללית והחוג לספרות אנגלית ולימודים אמריקניים, אוניברסיטת תל אביב

דיון: מה האקדמיה בישראל עושה ויכולה עוד לעשות אל מול המתחולל בקמפוסים בחו"ל
בהשתתפות כל הדוברים.ות ושאלות מהקהל
מגיבה: פרופ' מיכל נאמן, מכון ויצמן, מובילת יוזמת – Oct 7  Academic work group.

*************************

רקע: 

מאז החלה המלחמה בעזה ובעקבות טבח השבת השחורה אנחנו עדים להתגברות תגובות שטנה במעשים ובמלל נגד מדינת ישראל בקמפוסים האמריקאים ובארגונים אקדמיים שונים ברחבי העולם.  אלו מגיעים עד כדי הכחשה של מעשי הזוועה של חמס או לחילופין הצדקתם כתוצאה ישירה מהכיבוש הישראלי המדכא לאורך השנים. 

במקרים רבים ההתייחסות לטבח המזוויע בשבת השחורה הינה בלשון נקיה/מכובסת של תקינות פוליטית תוך ניסיון להציג סימטריה אל מול תגובת ישראל למתקפת החמאס ומה שקורה עכשיו בעזה.

אנו עדים, בין היתר, להפגנות סטודנטים בהשתתפות חלק מאנשי הסגל, בהן יש התבטאויות אנטי ישראליות ואנטישמיות חריפות המתייחסות להקמת מדינת ישראל כאקט קולוניאליסטי וקוראות לחיסולה; הצהרות של פרופסורים, ארגונים אקדמיים והנהלות מוסדות הנכנעים ללחץ מתוך הקהילה שלהם, גם בשל תלותם הגוברת במימון מקטאר וממקורות דומים; הטרדות והפחדה של סטודנטים ישראליים ויהודים עד כדי ניסיונות שלא לאפשר להם להשתתף בשיעורים; הצטרפות לתנועת ה- BDS בקריאה לחרם נגד מדינת ישראל וניתוק היחסים עם האקדמיה הישראלית.

עיקר הפעילות האנטי ישראלית המגיעה לכדי אנטישמיות גלויה, בוטה, אלימה ומסוכנת באה מתוך, ונתמכת על ידי חוגי השמאל הרדיקלי הנטועים חזק באוניברסיטאות ובמכללות, שם נבנית התשתית האידאולוגית/תיאורטית להשקפת עולמם והדרך שבה הם רואים את הסכסוך הישראלי פלסטינאי, תשתית שיש לה ממשק עם הקצנה של גישת התקינות הפוליטית. גופים פלסטינים בקמפוסים מחובקים על ידם ונתמכים בהם. גם להתנהלות ממשלות ישראל ויחסן לשטחים הכבושים ולמציאת פתרון לסכסוך יש השפעה על כך.

כמובן שפעילות זאת מתממשקת עם פעילות תנועת ה-BDS הנטועה חזק באקדמיה האמריקאית וכבר שנים רבות קוראת להחרמת מדינת ישראל בכלל והאקדמיה הישראלית בפרט כלחץ לסיום הכיבוש.

במפגש נרצה להתמודד עם הנושאים והשאלות הבאות:

  • ניתוח המצב העכשווי בקמפוסים האמריקאים בהתייחס למגמות האנטי ישראליות והאנטישמיות.
  • מדוע דווקא במוסדות האקדמיים אנחנו עדים להתפרצות חזקה של מגמות אלו.
  • בפרט: היכן מוקדי הכוח של השמאל הרדיקלי (לא במפתיע במדעי החברה והרוח), מה היקפם ומה מידת השפעתם בקמפוס כולו.
  • האם הדגש הוא על האנטי-ישראליות או שיש מגמות אנטישמיות כשלעצמן.
  • מקומו של השמאל הרדיקלי והתשתית האידאולוגית/תיאורטית שהוא מספק למגמות אלו.
  • ההקצנה שחלה בגישת התקינות הפוליטית בקמפוסים באמריקה וההשלכות שלה.
  • הממשק עם תנועת ה- BDS והחרמות על מדינת ישראל בכלל והאקדמיה בישראל בפרט כאמצעי לחץ על מדינת ישראל ומדיניותה ביחס לשטחים הכבושים.
  • התמודדות המדינה והתמודדות המוסדות בחו"ל מול מגמות אלו – לרבות בכלים משפטיים (למשל, שלילת ויזה)
  • השפעת המימון המתקבל באוניברסיטאות ממדינות המפרץ
  • מהן הסכנות הישירות לאקדמיה בישראל במצב הנוכחי
  • היכן ואיך יכולה האקדמיה בישראל לסייע במאבק זה
מפגש 3: על גבולות חופש הביטוי במרחב האקדמי בעקבות ה-7/10 | 27.12.23

הפורום להשכלה גבוהה של "בשער" ומוסד שמואל נאמן

מפגש בנושא:

על גבולות חופש הביטוי במרחב האקדמי בעקבות ה 7/10

המפגש התקיים  ב- 27.12.23 | 21:00-19:00 | בזום

דוח מסכם: על גבולות חופש הביטוי במרחב האקדמי בעקבות ה-7.10_27.12.23_דוח מסכם

הקלטת המפגש זמינה לצפייה

הדוח המסכם של המפגש:

תוכנית המפגש והדוברים.ות

ברכות
ד"ר ורד אריאל נהרי, מנכ"לית "בשער"
פרופ' שמעון מרום, הפורום להשכלה גבוהה "בשער", הטכניון ומוסד שמואל נאמן

תמונת מצב באקדמיה הישראלית מהשבת השחורה של ה-7/10  ובמהלך המלחמה 

מרחב וגבולות ההכלה והענישה מיד לאחר השבת השחורה ובמהלך המלחמה; לחצים פנימיים וחיצוניים על המערכת; דרכי ההתמודדות במוסדות השונים; האם המדיניות שוויונית?

יו"ר ומנחה: פרופ' נטע זיו, סגנית הנשיא לשוויון, מגוון וקהילה, אוניברסיטת תל אביב

דוברים.ות (סדר א-ב):
פרופ' גור אלרואי, רקטור אוניברסיטת חיפה
פרופ' סיביל היילברון, דקאנית הפקולטה למדעי החברה והרוח, המכללה האקדמית כנרת
פרופ' רנדה ח'יר עבאס, נשיאת ורקטור המכללה האקדמית הערבית לחינוך, חיפה

חופש הביטוי במרחב האקדמי – מהו המרחב האקדמי? ומהם גבולות חופש הביטוי במרחב הזה?

גבולות חופש הביטוי באקדמיה; מהו המרחב האקדמי; מה מקום המוסד בקביעת הגבולות ומרחב הענישה בכלל ובתקופת מלחמה בפרט; ערך הלימוד ורכישת השכלה במערך הענישה.

יו"ר ומנחה: פרופ' עלי זלצברגר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן

דוברים.ות (סדר א-ב):
פרופ' אמריטוס נעם זהר, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' ברק מדינה, הפקולטה למשפטים ולשעבר רקטור האוניברסיטה העברית
פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל

דיון
מנחה: פרופ' חגית מסר-ירון, יו"ר "בשער", אוניברסיטת תל אביב.

בהשתתפות כל הדוברים.ות ושאלות מהקהל

*************************

רקע: 

בין ההשלכות הקשות של השבת השחורה של ה-7/10 והמלחמה שבאה בעקבותיה, היא הפגיעה במערכת היחסים העדינה שבין החברה היהודית לחברה הערבית בכלל ובמרחב האקדמי בפרט. ניכרת עלייה משמעתית ומדאיגה בהתבטאויות קיצוניות משני הצדדים: מחד תמיכה בחמאס, שמחה על הטבח, או אי-גינויו, לצד הזדהות עם סבלם של תושבי עזה בלבד. ומאידך קריאות להסתה נגד כל מי שמזדהה עם הסבל בעזה או לא מגנה באופן מפורש את הטבח או את החמאס.

לאור מקרים שפורסמו בתקשורת על הליכים משמעתיים ואחרים שננקטו כנגד סטודנטים.ות ואנשי/נשות סגל אקדמי מהחברה הערבית בגין התבטאויות נקיים מפגש בנושא.

להלן, כמה דוגמאות לפרסומים מהתקשורת בנושא:

ויכוח באקדמיה על הסמכות להעניש סטודנטים שהואשמו בתמיכה בחמאס: "התגובה צריכה להיות חינוכית", הארץ, 26.10.23

סטודנטית בטכניון פרסמה סרטון של "שקשוקת ניצחון" עם אימוג'י של דגל פלסטין, ונעצרה, הארץ, 30.10.23

כן לחופש ביטוי, לא להסתה: רף המתיחות בין סטודנטים יהודים וערבים הולך ועולה, ישאל היום, 1.11.23

הטכניון: הסטודנטית שהואשמה בהסתה לטרור לא תוכל לשוב ללמוד אצלנו, YNET, 28.11.23

זהו עלון שהופק בנושא באוניברסיטת תל אביב: חופש הביטוי בימי המלחמה_אוניברסיטת תל אביב

במסגרת המפגש נדון, בין השאר, בנושאים הבאים:

  • חופש הדיבור בחברה ובאקדמיה – היבט ערכי ומשפטי
  • מרחב ההכלה של הצהרות ופוסטים של חברי.ות סגל וסטודנטים.ות.
  • מקום ותפקיד המוסד בהתייחסות להצהרות ופוסטים של חברי.ות סגל וסטודנטים.ות מהחברה הערבית ומהחברה היהודית הנאמרים/מופצים באופן פרטי. האם קיים שוויון בהתייחסות?
  • מרחב הענישה של מוסד אקדמי. בפרט בנושאי פיטורין, השעיה והרחקה מלימודים.חגית מסר ירון
דילוג לתוכן