אקדמאניה 2022 בנושא אקלים

4 ביולי 2022 | 20:00 | בכל רחבי הארץ

 כאן ניתן למצוא את כל הפרטים על כל המרצות והמרצים,
ההרצאות והמקומות בהם הועברו ההרצאות

     פשוט לבוא

 כל ההרצאות ניתנות בהתנדבות ופתוחות לקהל הרחב ללא עלות

תמונות מהאירועים שהתקיימו:
קישור לפוסט התודות עם התמונות בגודל מלא

אילת
אילת
כפר עזה
כפר עזה
פתח תקווה
פתח תקווה
טירת הכרמל
טירת הכרמל
כפר קרע
כפר קרע
קדומים
קדומים
יקנעם עילית
יקנעם עילית
כפר תבור
כפר תבור
קיבוץ רוחמה
קיבוץ רוחמה
ירושלים
ירושלים
מודיעין
מודיעין
קריית עקרון
קריית עקרון
ניצנים
ניצנים
שדה יואב
שדה יואב
אקדמניה
אקדמניה
ערד
ערד

מיקום ההרצאה 

שם המרצה

מוסד אקדמי של המרצה

שם ההרצאה

תקציר ההרצאה

שם המקום המארח

כתובת המקום המארח

דרום

      

אילת

פרופ' עדי טורפשטיין

המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים

שינויי אקלים והתחממות גלובלית: מאין באנו ולאן אנו הולכים?

האם אנו חווים כיום תהליך של שינוי אקלים? האם הוא טבעי או שהוא קשור לפעילות האדם? ובעיקר, כיצד אפשר לענות בכלל על השאלות האלו? ומהם סוגי המחקרים בהם עוסקים ״מדעני אקלים״? שאלות בוערות אלו מעסיקות את העולם ואת המדע.

בהרצאה נעסוק בשאלות האלה ונסקור את התצפיות והמחקרים שהעולם המדעי מתבסס עליהן כדי להבין טוב יותר את מגמות האקלים הנוכחיות והעתידיות, מתוך שחזור והבנה של מנגנוני שינוי האקלים שהתקיימו בכדור הארץ במשך מיליוני שנים.

אשכול הפיס אילת

מלכת שבא 24 אילת

ירוחם

פרופ' אורית סיון 

מדעי כדור הארץ והסביבה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שדות אורז בהודו, קרקעות קפואות באלסקה והכנרת שלנו: מה הקשר?

בהקשר אקלים אנחנו שומעים הרבה על "גזי חממה" – הגזים שמאפשרים לכדור הארץ לשמור על טמפרטורה גבוהה יותר מזו שהיא 'אמורה להיות' – כמו ששמורים על טמפרטורה בחממה.

מתאן הוא גז החממה השני בחשיבותו אחרי פחמן דו חמצני, והריכוז שלו הולך ועולה באטמוספרה בקצב מדאיג. כמעט חצי מהפליטות של מתאן לאטמוספרה מקורן מסביבות טבעיות כגון ביצות, אגמים והים, שם הוא מיוצר בתהליכים מיקרוביאליים. פליטות אלו הולכות ועולות עם התחממות כדור הארץ.  ההרצאה תציג את הנושא ואת העבודה המחקרית שנעשית בכנרת, בים התיכון ובאגמי הפשרת פרמפרוסט באלסקה, שם עוקבים אחר מנגנוני ייצור המתאן, קצב ייצורו, התהליכים התהליכים הטבעיים המווסתים את פליטתו ואת ההשפעה ושינוי הצפוי בשל חימום כדור הארץ. 

מתנ"ס ירוחם

רחוב צבי בורנשטיין 913 ירוחם

שדרות

ד"ר שירה רוה-רובין

מדענית בכירה, מכון ויצמן למדע

מזג אויר משוגע: למה היה קפוא

בפורים אם העולם מתחמם?

מה הקשר בין מזג אוויר קיצוני לשינויי אקלים?
בארץ ובעולם אנחנו חווים מזג אויר קיצוני: חום בלתי נסבל, קור קיצוני, רוחות חזקות, גשמים עזים, ואפילו סופות אבק או שריפות.
למה מזג האוויר משתגע? איך אפשר לחזות אירועים כאלה מראש? האם זה בכלל זה קשור לשינויי אקלים?
בהרצאה נדבר על המדע שמאחורי מזג האויר, התגליות האחרונות והאתגרים העומדים לפנינו.

שדרות 

ההסתדרות 4 שדרות 

ניצנים

פרופ' נגה קרונפלד-שור

מדענית ראשית המשרד להגנת הסביבה ובית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

שינוי אקלים: מה קורה ומה אפשר לעשות?

האתגר הגדול ביותר אתו מתמודדת האנושות הוא שינוי אקלים. מהו שינוי אקלים? מה חלקו של האדם בתהליך? מה ההשלכות של שינוי אקלים? בהרצאה נשיב על השאלות האלה ונדבר על הפתרונות – מה ניתן לעשות? ואיך כל אחד מאתנו יכול לפעול?

החממה-מרכז קיימות של ניצנים

החממה-מרכז הקיימות של ניצנים

שדה יואב

ד"ר יעל קירו

מכון ויצמן למדע

בצורות ושטפונות באזורנו,

מה צופן העתיד ומה מרמז העבר?

כולם מדברים על התחממות גלובלית, אבל האם ידעתם שלפני כ-120 אלף שנה, היה חם יותר בכדור הארץ בכמה מעלות, מפלס הים היה גבוה יותר בכמה מטרים וכמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה הייתה גבוהה יותר? נשמע מוכר? כן, כי זה מאוד דומה למה שקורה בימינו ומה שעתיד לבוא בעקבות שינויי האקלים וההתחממות בתקופה שלנו.

בהרצאה נשמע על הקשר בין מה שהיה אז לבין מה שעתיד לבוא, ונבדוק האם האקלים משתנה ונהיה קיצוני יותר. בעזרת ממצאים מקרקעית ים המלח אנו לומדים שבעבר הרחוק היתה תקופת בצורת חמורה, שהתאפיינה במזג אוויר קיצוני ומעט גשמים חזקים שגרמו לשיטפונות קשים – וזה בבחינת הפרומו לעתיד של האזור שלנו.

קיבוץ שדה יואב

אסם- קיבוץ שדה יואב

כפר עזה

ד"ר יוני  גולדסמית

המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית

המדע שמאחורי שינוי האקלים והחימום העולמי 

כדור הארץ מתחמם והאקלים מתחיל להשתגע, אבל למה בעצם? ואיך כבר לפני 70 שנה המדע ידע לחזות שכדור הארץ יתחמם? בהרצאה, ד”ר גולדסמית יסביר את המדע שעומד בבסיס ההבנה של החימום הגלובלי, איך האקלים הולך להשתנות בעשורים הקרובים ומה אפשר לעשות בשביל למנוע את השלכות ההתחממות.

קיבוץ כפר עזה

כפר עזה

באר שבע

ד"ר אורי רול

המחלקה לאקולוגיה מדברית, אוניברסיטת בן-גוריון

השפעות גלובליות של השינויי האקלים על עולם החי

אילו שינויים מרחיקי לכת אקלים כדור הארץ צפוי לחוות בגלל פעילות האדם עד לסוף המאה ה-21? איך ישפיעו אירועי האקלים הקיצוניים על עולם החי? בהרצאה נעסוק בהשפעות שיהיו לשינויים האלה על בעלי חיים שונים כמו זוחלים, יונקים, ציפורים ועוד – ברחבי העולם לקראת סוף המאה הנוכחית.  בנוסף יוסבר התפקיד המכריע של הפחתת פליטת הפחמן בשמירה על העולם שלנו, על בעלי החיים והצמחים. 

אשכול פיס באר שבע

רח בית אל 5 שכונה ט באר שבע

ערד

פרופ' אורית בן צבי

פקולטה למדעי הרוח והחברה, התוכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

חינוך אקלימי – האם ניתן להכין את האדם לחיים בסביבה מאתגרת?

האדם והסביבה – האם ניתן להכין את האדם לחיים בסביבה מאתגרת?

שינויי האקלים מעמידים אתגרים לא פשוטים בפני החברה האנושית בכללה ובפני האדם עצמו.

בהרצאה ננסה לענות על השאלה האם ניתן לחנך ילדים להנהלות בסביבה ובפרט יוצג מחקר שבחן את השפעתה של הבנת הסביבה אצל ילדים מהחברה הבדואית, אשר חיים בסביבת נחל חברון המזוהם.

ספרייה עירונית ערד ע"ש עמוס עוז

אלעזר בן יאיר 28 ערד

רוחמה

פרופ' יוסי יובל

אוניברסיטת תל אביב

חיות העיר מותירות אבק לחיות הכפר – כיצד מתמודדים בע"ח עם שינויים גלובליים

השינויים הגלובליים ובראשם ההתפתחות המואצת של הערים מאלצים בעלי חיים רבים לעזוב את אזורי המחיה הטבעיים שלהם או לעבור לגור בערים. בעלי חיים בערים נאלצים להתמודד עם מגוון תופעות חדשות כמו רעש מוגבר, תאורה מלאכותית תמידית ומגע עם בני אדם. העיר מצידה מציעה גם הזדמנויות חדשות כמו מזון רב וזמין כל השנה. בעלי חיים עירוניים מגלים גמישות התנהגותית רבה ומציגים התנהגויות שאינן מאפיינות בעלי חיים באזורים טבעיים, למשל, הם מתעוררים לעיתים מוקדם בבוקר ולעיתים צדים לתוך הלילה. ציפורים ולוויתנים שרים בתדרים ועוצמות שנועדו להתגבר על רעש הסביבה וישנם עטלפים שמגיעים כל יום לעיר מהפרוורים כדי לאכול בה. המחקר מראה שבעלי חיים עירוניים נועזים יותר מבני מינם שחיים בכפר ולומדים מהר יותר לפתור בעיות. מחקרים חדשניים ביותר גם מעידים על הבדלים גנטים בין בעלי חיים עירוניים לכפריים. בהרצאה יוצגו התופעות האלה וננסה לשער מה עוד צפוי לנו בסביבה המשתנה במהירות.

״המתפרה״ – פאב קיבוץ רוחמה

קיבוץ רוחמה

מרכז

      

בת ים

גב' גו'די לקס

אוצרת מדעית של תערוכת 'זה מתחמם', מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט; אוניברסיטת תל אביב

נחבא אל האקלים

ההרצאה מציגה את הגורמים לשינויי האקלים והמצב הקיים, את המשמעויות של עליית הטמפרטורות בים, ביבשה, בני האדם, החי והצומח והפתרונות האפשריים למצב, החל בנושאים שברמה בין לאומית ועד לטיפים יומיומיים שכל אחד יכול לבצע כדי לחיות באופן מקיים יותר.

המכון לאמנות בת ים 

שמחה הולצברג 18 בת ים

ירושלים

פרופ' מוטי שטיין

האוניברסיטה העברית בירושלים ומהכון הגיאולוגי לישראל

מזרח הים התיכון – מוקד להשפעות הרסניות של ההתחממות הגלובאלית

מה הקשר בין שינויי אקלים טבעיים שהתרחשו בלבנט – במזרח הים התיכון – לבין משקעי ים המלח? בזכות מחקרים בנושא יוסבר מהן ההשלכות של ממצאי המחקרים האלה על מגמות של ההתחממות וההתייבשות העתידית של האזור שלנו.

מינהל קהילתי בית הכרם

קישור להרשמה

רחוב החלוץ 33 בית הכרם ירושלים

כפר סבא

פרופ' הדס סערוני

חוקרת אקלים, ביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב 

שינויי אקלים והקצנה אקלימית – הזווית הישראלית

עד כמה אנחנו מתחממים? האם מזג האוויר נעשה קיצוני יותר באזור שלנו? מה השפעת העיר על שינוי האקלים? –  בהרצאה נענה על שאלות אלה, נדבר על טמפרטורה, גלי חום, משקעים ואירועי קיצון, וכן על מגמות שינוי ותחזיות לעתיד. 

מרכז קיפוד – מרכז הקיימות העירוני 

רחוב החי"ש 2 כפר סבא

כפר  קרע

פרופ' רון מילוא

מכון ויצמן למדע

מי שוקל יותר? – סקר האוכלוסין הגדול של הטבע ומשבר האקלים והמערכות הטבעיות 

מי שוקל יותר? כל היונקים בעולם או כל החרקים? בעלי החיים או הצמחים? הפטריות או הדגים? את שלוש השנים האחרונות בילה פרופ' מילוא יחד עם ינון בר און, דוקטורנט במעבדה שלו, בחישוב המשקל של כל משפחה של דברים חיים על פני כדור הארץ. למה הם עשו את זה? לא רק בגלל שזה מגניב לספור דברים, אלא גם בגלל שחלוקת החומר האורגני המצוי בטבע (ביומסה) בעולם חשובה להבנת תהליכים אקולוגיים עולמיים. בהרצאה תשמעו איך ניגשים לבעיה שכזו, מה הדברים המרכזיים שגילו ואת היקף השפעת האדם על הטבע.

מו"פ המשולש 

שכ' אלעדאסה כפר קרע

מודיעין

ד"ר גיא דגן

האוניברסיטה העברית בירושלים

עכשיו מעונן: תפקיד העננים בשינויי אקלים

האם ידעתם שחלק גדול מהקושי לחזות את מידת ההתחממות בעולם נובע מחוסר ודאות לגבי תפקידם של העננים בשינויי אקלים?

היום כבר ברור שאקלים כדור-הארץ מתחמם כתוצאה מפעילות האדם, מה שלא ברור עדיין הוא מה מידת ההתחממות הצפויה בעשורים הקרובים. לעננים העוברים מעלינו יש תפקיד בשינויי אקלים, הם בעלי חשיבות רבה בבקרה על רמת הקרינה החודרת לכדור הארץ ונשארת בו – הם מחזירים חלק גדול מקרינת השמש לחלל, ומשאירים חלק מהקרינה בתוך האטמוספירה. כולנו מכירים את ההקלה בחום ביום קיץ כאשר ענן עובר מעלינו וגורם לצל או את הקור בלילות במדבר נטול עננים.

שינויים, אפילו קטנים יחסית, בפריסה או בתכונות העננים כתוצאה משינויי אקלים, עלולים להשפיע על כמות הקרינה הנבלעת בהם או מוחזרת מהם – ובכך להשפיע על אקלים כדור הארץ. בהרצאה יוסבר על תפקיד העננים בשינויי אקלים ויתואר המחקר בתחום.

המרכז הרב תחומי מודיעין מכבים רעות

עמק דותן 49 מודיעין מכבים רעות

פתח תקווה

פרופ' ניר אוהד

ראש תכנית מרכז מן לביטחון המזון , אוניברסיטת תל אביב

מה יאכלו ילדינו בעתיד הלא רחוק? בטחון-מזון, קיימות ואקלים

בשנים האחרונות כולנו חווים ומרגישים את ההקצנה והשינויים במזג האוויר מצד אחד את השינויים במחירי המזון שאנו צורכים, מצד שני. מה הקשר בין שינוי אקלים, מזג האוויר ומחירי המזון? כיצד ניתן להבטיח לנו ולילדינו מזון בריא לאורך זמן תוך שאנו משמרים את הסביבה בה אנו חיים? – על כל אלו ועוד נשוחח במפגש.

היכל התרבות פתח תקוה

רחוב המכבים 5 קומה 1

קריית עקרון

פרופ' יוחאי כספי

מכון ויצמן למדע

שינויי האקלים בעולם ואיך המדע מסביר אותם

המחקר והמדע מלמדים אותנו ששינויי האקלים נגרמים על ידי פליטת גזי החממה. בהרצאה נסביר מהם גזי החממה, מה גורם לכך, מה אנחנו יודעים בוודאות ומה אנחנו לא יודעים. נדון בתגובה של הים והאטמוספרה להתחממות. נסביר מהם מודלים של אקלים ונדון בתחזיות השונות שלהם, ביתרונות ובחסרונות.

אולם "דבורה עומר" שבספריית היישוב

הרצל 48, קרית עקרון

רמלה

ד"ר רעי צ'מקה

המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי לכת

הכל זורם, גם שינויי אקלים

האקלים בכדור הארץ נשלט על ידי הזרימה של אוויר באטמוספירה ומים באוקיינוס.

פעילות בני האדם יצרה בעשורים האחרונים שינויים בזרמים אלו, שצפויים להמשיך

עד סוף המאה ה-21 ולהשפיע רבות על הטמפרטורה ועל עוצמות הגשמים והסופות.

בהרצאה תשמעו איך אקלים כדור הארץ הולך להשתנות בעשורים הקרובים בעקבות פעילות בני האדם, איך זרמים באטמוספירה ובאוקיינוס משפיעים על שינויים אלו, ואיך מזהים את השפעת בני האדם על מערכת האקלים.

מתנ"ס טבג'ה רמלה

שדרות חיים וייצמן 9, רמלה

קדומים

פרופ' אשר יהלום

אוניברסיטת אריאל בשומרון

מה בין אקלים לאמצעי התחבורה של העתיד?

ברוב המוחלט של סרטי המדע הבדיוני וספריו, מושם דגש על אמצעי התחבורה שישמשו את האדם בעתיד הקרוב והרחוק, ובתרחישים שונים: מהאופטימי ביותר לפסימי ביותר. בהרצאה נדון בדרך שבה כלי תחבורה משפיעים על האקלים, נבחן את הפער בין הרצוי למצוי, את המגבלות הפיזיקליות והאפשרויות להתגבר עליהן, כמו גם כיצד ניתן לקדם קיימות. 

תפוח פיס קדומים

אולפנת אמי"ת להב"ה, קדומים

צפון

      

טירת הכרמל

פרופ' עינת אהרונוב

המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים

אנרגיה היא הבעיה – אנרגיה היא הפתרון

איך אנרגית השמש נקלטת ונאגרת בכדור הארץ? כיצד אנרגיה זו נאגרה במשך מיליוני שנה בדלקי מאובנים כמו פחם, נפט וגז – אבני הבניין של הקידמה האנושית? בהרצאה נענה על שאלות אלה ונסקור את התהליך שקרה ב-200 השנים האחרונות – תהליך שבו האנושות התמכרה לדלקי מאובנים.

נסביר מדוע התמכרות האנושות לדלקי מאובנים היא הגורם המרכזי לשינוי האקלים, נסקור את האפשרויות לפתרון צרכי האנרגיה של האנושות, ובעיקר נציע מעבר גורף לאנרגיות מתחדשות ע״י שינוי מדיניות מאסיבי, תוך סקירת החסמים העיקריים למעבר הזה.

ספריה עירונית טירת כרמל

הפלמח 6 (ספריה טירת כרמל בוייז)

יקנעם עילית

פרופ' מרים בר-מטיוס

המכון הגיאולוגי לישראל

מה אפשר ללמוד מזקיפים ונטיפים במערות על שינויי אקלים

בהרצאה נקשיב לסודות החבויים בנטיפים וזקיפים הגדלים במערות במעבה האדמה על אקלים העבר. נשאל  כיצד "רושמים" נטיפים וזקיפים תקופות של התחממות, התקררות, שינויים במקור ובכמות הגשמים, תהליכי מידבור, שינוי בסובב הצמחי ועוד, וכיצד כל אלה עשויים היו להשפיע על תרבויות עבר. כיצד מחקר העוסק בשינויי אקלים העבר עוזר בהבנת האפקט העכשווי בנושא ההתחממות הגלובלית, והאם גם הוא "נרשם" בנטיפים וזקיפים. ההרצאה תעסוק בעיקר במרחב הארץ ישראלי.

מתנ"ס אלונים יקנעם (ליד הביג).

מתנ"ס אלונים יקנעם (ליד הביג).

כפר ורדים

פרופ' הלוי איתי

מכון ויצמן למדע

פעם היה פה חם יותר, אז מה שינוי אקלים עכשיו?

בהרצאה נצא למסע בזמן, לעבר האקלימי הקדום של כדור הארץ, ממנו נלמד מה צפוי לנו בשינוי האקלים הנוכחי והעתידי.

שינוי האקלים מציב בפני האנושות אתגר עצום בעל השלכות חברתיות, כלכליות, בריאותיות, אקולוגיות ועוד. אבל כמה ישתנה האקלים בתגובה לפעילות האנושית? בכמה מעלות בממוצע יתחממו פני השטח של כדור הארץ? עד כמה יפשירו הקרחונים ובכמה מטרים יעלו פני הים בתגובה?

את התשובות לשאלות אלו אנו מקבלים כיום בעיקר מעשרות מודלים ממוחשבים שהתוצאות שלהם לא תמיד בהתאמה אלה עם אלה. אז איך ניתן להעריך את ההשפעה של העלייה המתמדת בריכוז גזי החממה באטמוספירה? מסתבר שניתן ״לחזור אחורה בזמן״ מאות אלפי ואפילו מיליוני שנים ולחקור את הקשר בין גזי חממה לאקלים הגלובלי. איך? האקלים הקדום (פליאו-אקלים) הותיר אותות במגוון ארכיבים טבעיים – למשל בטבעות עצים, בנטיפים במערות, בקרח שבקטבים, במשקעים שבאגמים ובים, ועל ידי פענוח האותות הללו, ניתן להעריך את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על האנושות ועל עולם החי והצומח.

מועדון הזהב כפר ורדים

מועדון הזהב, רחוב אשכר ליד המרכז המסחרי.

משגב

ד"ר אופיר לוי

מרצה בכיר, ביה"ס לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב

שינוי אקלים – סכנות והזדמנויות בעולם החי

שינוי האקלים הוא תופעה חובקת עולם. כיצד משפיעה התחממות האקלים על בעלי החיים?  מי בעלי החיים המרוויחים מההתחממות? ומי אלו שיצטרכו להסתגל לחום או להעלם? בהרצאה נתאר את המנצחים והמפסידים בעולם החי, וכיצד בצעדים די פשוטים אנחנו יכולים לסייע.

עמותת מרחבים לוותיקי מ.א. משגב

קישור להרשמה

מרכז מרחבים לוותיקי משגב

עכו

פרופ' יוחאי כרמל

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון

המשבר הסביבתי העולמי: עד כמה הוא חמור, והאם אפשר להתמודד מולו?

בשנים האחרונות מדברים הרבה על המשבר הסביבתי העולמי, בעיקר בדגש על שינויי האקלים. השאלות העיקריות שהמדענים מנסים לענות עליהן הן: האם זה אמיתי? (ספוילר, זה אמיתי). עד כמה הוא חמור? מה צפוי לנו? והאם ניתן לשנות זאת? בהרצאה יוצעו תשובות לשאלות אלה. כמו כן יוצגו היבטים אחרים של המשבר הסביבתי, שחומקים בדרך כלל מהרדאר של התקשורת, כמו החמצת האוקיינוסים, והסיכון לקריסת מערכות גידול המזון. לסיום, יוצגו מספר סיבות לאופטימיות באשר לסיכויים שלנו לשנות את תמונת המצב בעשורים הקרובים.

היכל התרבות עכו

גיבורי סיני 24

כפר תבור

פרופ' אסף שוורץ

אקולוג וראש המסלול לאדריכלות נוף, טכניון

שמירת טבע מחוץ לשמורות הטבע בעידן של שינויים גלובליים

שינויי אקלים ושינויים גלובליים אחרים הובילו לפגיעה ניכר במגוון הביולוגי, בעיקר עקב מחיקה, צמצום וקיטוע של בתי גידול טבעיים. שמורות הטבע לבדן אינן נותנות מענה מספק לצמצום הפגיעה במגוון הביולוגי וכיום גוברת ההבנה שהפתרון תלוי בתכנון וניהול מיטבי של השטחים הפתוחים בכללותם (אזורים חקלאיים ועירוניים). בהרצאה זו יוצגו האתגרים המרכזיים הקשורים בשמירה על הטבע בשטחים הפתוחים שאינם מוגנים והפתרונות שנמצאו במחקר הרב-תחומי במעבדה לחקר האדם והמגוון בטכניון. המחקרים שיוצגו עוסקים בתכנון של מסדרונות אקולוגיים, חקלאות סביבתית, ותכנון עירוני מנקודת מבט אקולוגית ואנושית.

מתנ"ס כפר תבור- אולם האירועים בית יגאל אלון

ההגנה 8 

חיפה

ד"ר רם פישמן

אוניברסיטת תל אביב

לחזות את הלא נודע: רמזים מדעיים על הצפוי לחברה ולכלכלה שלנו באקלים העתידי, ומה התיאוריה הכלכלית מציעה שנעשה בעניין

אנחנו צועדים לקראת הלא נודע:

החיים באקלים כמותו האנושות לא הכירה מימיה.

כמה נורא זה באמת הולך להיות? כמה זה ישפיע על החברה האנושית?

ועל הכלכלה? האם כדאי (כלכלית) לעשות משהו בענין? לרבים מאיתנו יש דעות מוצקות בענין.

אבל מה המדע אומר לנו על כך? ובמיוחד, מה מדעי החברה וההיסטוריה יכולים ללמד אותנו? שאלות אלה ועוד…

הבית הקהילתי טבריה 15 חיפה

טבריה 15, חיפה 

טבריה

ד"ר גדעון גל

מנהל המעבדה לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים לישראל

שינויי האקלים כבר כאן – הכנרת והים תיכון כדוגמאות חיות

שינויי אקלים הם לא חזון עתידי, הם כבר כאן – אבל איך אפשר לזהות אותם ולדעת איך הם ישפיעו על העתיד שלנו? המדע מלמד אותנו שבזכות התכונות המיוחדות של מים ניתן, באמצעות מדידות שונות המתבצעות במקורות מים, לזהות שינויים ארוכי טווח. מדידות מהכנרת ומחופי ישראל מציגות בבירור השפעות של שינויי אקלים.

בהרצאה אדבר על הסימנים שכבר רואים, על מה שאולי צפוי בעתיד וכיצד פועלים כדי להתמודד עם האתגרים העתידיים באזור הכנרת.

ספרייה עירונית, היכל התרבות יד שטרית, טבריה

רח' ביאליק 13 טבריה

דילוג לתוכן