שלום רב לחברות ולחברי קהילת "בשער" מהחברה הערבית,
על רקע התקופה הקשה והמורכבת בה כולנו נמצאים בחרתי לפנות לכל אחת ואחד מכם באופן אישי.
הפוגרום האכזרי שביצעו טרוריסטים רצחניים ב-7 באוקטובר פגע בישראלים ללא הבדל דת, גזע, מין או גיל. לצד הזעם הנורא על החמאס והחלחלה העמוקה ממעשי האכזריות הבלתי נתפסים שלו, לצד האבל הכבד על הנרצחים והדאגה לחטופים, לצד הכאב על הפלסטינים החפים מפשע הנפגעים מהמצב, לצד אי הבהירות לגבי עתיד הסכסוך, בטווח הקרוב והרחוק, לצד כל אלו – חובתנו לפעול יחד לאיחוי ולתיקון.
עם הקמתה חרטה "בשער" על דגלה, כמטרה ראשונה ועיקרית: "קידום ערכים ליברליים ואוניברסליים וערכי מורשת ישראל ברוח מגילת העצמאות וחינוך הציבור למטרות אלה" וכל אחת ואחד מחברי הקהילה התחייב לכך.
כזכור, מגילת העצמאות קובעת כי מדינת ישראל "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", אבל מעבר לכך, במסמך שנחתם ב 14.5.1948 נאמר גם כי "אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."
קריאה זו מומשה במהלך השנים – בתחומים מסוימים יותר ובאחרים פחות – אך ללא ספק בנינו כאן "ביחד" ישראלי. מאז ה"שבת שחורה" אנו עדים לגורמים המסכנים את רוח השיתוף ותחושת ה"ביחד" שלנו ואת שנבנה יחד במאמץ הדדי לאורך שנים. אנחנו מודאגים מכך שהחברה הערבית נמצאת בימים אלה תחת זכוכית מגדלת. אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו עד כמה זה קשה, במצב הנוכחי לשמר את תחושות ה"ביחד" והשותפות.
פרופ' חוסאם חאיק היטיב לתאר את התחושות וברשותו אני מעתיקה לכאן את הדברים שאמר ומבקשת שתראו בהם כאילו נאמרים גם על ידי:
"הצלקות של הסכסוכים הללו אינן רק פיזיות או טריטוריאליות; הן חודרות עמוק לתוך הנפש של החברה המגוונת שלנו, נוגעות בכל קהילה ופרט בדרך זו או אחרת. ההשפעות של מלחמה זו אינן מוגבלות לאזור הגבול, אלא מהדהדות לאורך הדורות, ומתבטאות בצורות שונות של טראומה, חוסר אמון ואי הבנה. כמו הרבה עמיתים, אני עד למחלוקות מעמיקות ופצעים מתרחבים בחברה שלנו, אבל…חובתנו, במיוחד כאקדמיה, לפעול באופן אקטיבי לגישור המחלוקות הללו.
עלינו לזכור שמתחת לרקע המגוון שלנו מסתתרת אנושיות משותפת. הקשר המשותף הזה הוא שאמור להניע אותנו להושיט יד מעבר למעבר ולצאת למסע של ריפוי באמצעות השתתפות פעילה, מחויבות לאמפתיה ואמונה בלתי מתפשרת באפשרות של חברה מאוחדת והרמונית."
אנחנו ב"בשער" מוקיעים כל פעולה או התבטאות שמסכנת את השותפות הזו ואת המרקם החברתי של כולנו. כולנו ישראלים, כולנו אזרחי המדינה, כולנו משתדלים ומנסים להתקדם ולשפר את חיינו המשותפים כאן גם בשגרת חיי היום יום וכמובן גם באקדמיה.
ארגון ש"בשער" עומד לרשותכם לכל סיוע או תמיכה נדרשת. אזכיר שיש לנו קו חם למקרים של פגיעות במרחב האקדמי הפתוח בפני כל מי שמרגיש נפגע: סטודנטים, חברי סגל וכו'.
תודה לכם על השותפות, על ההתגייסות, על התמיכה, ובתקווה לימים טובים יותר ולעתיד טוב לנו ולדורות הבאים.
שלכם
פרופ' חגית מסר-ירון,
יו"ר "בשער"
תודה לפרופ' יאסר עואד על ההשראה.