תקשורת ויסות ותאום

אאאא
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
23934
01/12/2022
שאלה בנוגע לביוחקר בנושא מיקרואורגניזמים
שאלה מספר 23934 - שאלה בנוגע לביוחקר בנושא מיקרואורגניזמים

שלום רב,
שמי אדם קרן, תלמיד כיתה י"א.
לאחרונה התחלנו לעבוד על עבודת הביוחקר. שאלת המחקר שלי היא "איך אנטיביוטיקה מסוימת משפיעה על חיידקים שונים?".
ברצוני שלמחקר שלי יהיה גם ערך מעשי: האנטיביוטיקה אותה אני רוצה לבחור צריכה להיות אנטיביוטיקה נפוצה בשימוש, והחיידקים צריכים להיות חיידקים נפוצים שפוטנציאל ההדבקה שלהם גבוה (למשל חיידקים מגני שעשועים, פארקים וכדומה).
אם יהיה ניתן לתת לי מידע על סוגי האנטיביוטיקה וסוגי החיידקים לפי דרישות אלה, אני אשמח מאוד, משום שהמחקר שלי יקבל גם צד מעשי ופרקטי.
אם לא ניתן למצוא לפי דרישות אלה, אשמח לדעת על סוגי אנטיביוטיקות וסוגי חיידקים איתם ניתן לעבוד בצורה טובה.
בתודה מראש,
אדם קרן.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אדם שלום,

להלן קישורים למאמרים שפורסמו באתר ב"בשער המדע" העוסקים בנושא הביוחקר שלך: "השפעת אנטיביוטיקה על סוגים שונים של חיידקים"

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=81

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=64

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=44

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=19

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23493
01/12/2022
השפעת ריכוז גלוקוז על נשימה תאית
שאלה מספר 23493 - השפעת ריכוז גלוקוז על נשימה תאית
אני עושה עבודת ביו-חקר בביולוגיה העוסקת בשאלת החקר: כיצד ריכוזי גלוקוז שונים משפיעים על נשימה תאית בשמרים?"
במטלת ביצוע זו אני חייבת למצוא מקור מידע מהיימן שבו ישנה הוכחה כי ככל שריכוז הגלוקוז יהיה גדול יותר כך קצב הנשימה התאית יהיה מהיר יותר.(זוהי ההשערה)
אשמח עם תפנה אותי למקור מהיימן מסוג זה או שתענה לי תשובה מנוסחת היטב כדי שאוכל להתבסס עליה בעבודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5674

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23487
01/12/2022
עבודה ביוחקר- ריכוז סוכרוז בשמרים
שאלה מספר 23487 - עבודה ביוחקר- ריכוז סוכרוז בשמרים


שלום, אני עושה עבודה על השפעת ריכוז הסוכרוז, על הפרשת פוספטאז חומצי בשמרים.


אשמח אם תוכלו לספק לי מידע על נושא זה (מקורות בעברית בעיקר)

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

להלן קישור לתשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23488
01/12/2022
השפעת ריכוזי מלח על קצב הפוטוסינתזה בצמח האלודאה.
שאלה מספר 23488 - השפעת ריכוזי מלח על קצב הפוטוסינתזה בצמח האלודאה.
שלום,
במסגרת ניסוי ביוחקר שערכנו בבית ספר, חקרנו את השפעת ריכוז המלח על קצב הפוטוסינתזה בצמח האלודאה.
באופן כללי יצא כי ככל שריכוז המלח עולה, קצב הפותוסינתזה בזמן קצוב יורד. אך בריכוז מסויים (2 גרם לליטר) בניגוד למגמה הכללית קצב הפוטוסינטזה נמצא גבוה ביחס לריכוזים נמוכים יותר. האם יש הסבר ביולוגי לתוצאה זאת או שיש להניח כי החריגה נובעת מטעות טכנית בניסוי?? נשמח לתשובה כמה שיותר מהר!תודה לכם!
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לא ידוע לי על ריכוז ״קסם״ של מלח שמגביר את קצב הפוטוסינתזה ולכן סביר להניח שמדובר בטעות מדידה. הדרך הטובה ביותר לוודא זאת היא לחזור על המדידה ולהתמקד בתחום הריכוזים סביב המדידה החריגה

בהצלחה

דרור

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

23457
01/12/2022
עיכוב בתהליך נביטה
שאלה מספר 23457 - עיכוב בתהליך נביטה

מדוע המלח KCl מעכב יותר מאשר המלח NaCl את תהליך הנביטה.

הדבר חזר על עצמו בכל החזרות של הנסוי.

תודה


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

להערכתי התמונה בדרך כלל הפוכה - הנביטה של מינים רבים מראה רגישות
גבוהה לנתרן כלורי בהשוואה לזו שמתקימת בנוכחות אשלגן כלורי

ראו הספרות הנילווית למאמר , כדי להעריך נכונה את התוצאות שלכם יש לברר

African Journal of Plant Science Vol. 5(1), pp. 52-56, January 2011

נסו לאתר בגוגול מאמרים נוספים אולי רלבנטים יותר מהנ"ל

כדוגמת

Laura Sosa et al. 2005

OSMOTIC AND SPECIFIC ION EFFECT

Annals of Botany 2005 Vol. 96 2261-267

מצורף העתק מהמאמר הראשון

לחזור על הבדיקה שנית כולל תהליך ההכנה של תמיסות חדשות,
רצוי ולהעזר בתלמידים אחרים שאין להם קשר לראשונים

לעקב אחר מהלך העבודה ועל אסוף הנתונים לאורך משך הנביטה

בברכות

יעקב פרידמן

פרופסור אמריטוס

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

23459
01/12/2022
דבקון הזית
שאלה מספר 23459 - דבקון הזית

האם ידועה הסיבה מדוע דבקון הזית לא נמצא על עצים מסוימים כמו אורן מיש חרוב ושיטה מכחילה ואילו על עצים אחרים כן נמצא כמו למשל זית שקד עוזרר אשחר


תודה


מיכל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23375
01/12/2022
פלסמוליזה בשמרים
שאלה מספר 23375 - פלסמוליזה בשמרים
שלום רב,
רציתי לדעת האם מתקיימת פלסמוליזה בשמרים?
במסגרת ניסויי הביוחקר בדקנו את השפעת ריכוזי מלח על נשימת שמרים. כמו כן, חשבנו שניתן לראות פלסמוליזה בתאי שמרים ששהו בתמיסה מרוכזת, ואף צבענו את התאים באוונס כחול ולא ראינו דבר.
האם יש תופעה כזו בשמרים? הרי הם מורכבים מקרום ודופן? האם יש לכם רעיון, כיצד לבדוק פגיעה בחדירות תאי שמרים בעקבות שינויים אוסמוטיים?
בתודה
תמי בן דור
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23385
01/12/2022
השפעת צפיפות הזריעה על צמיחה
שאלה מספר 23385 - השפעת צפיפות הזריעה על צמיחה

במסגרת ניסוי ביוחקר שבדק את השפעת צפיפות הזריעה על צמיחת זרעי שעועית. ראינו שדווקא במקום בו היו יותר זרעים (יותר צפוף) הצמיחה היתה רבה יותר .דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מה שלמדנו על תחרות על משאבים כגון מים ומינרלים.בשיחה עם מומחה גד"ש הוא אמר שהדבר הגיוני מאוד כי למשל שנופל חופן זרעים על האדמה הוא נובט וגדל יותר מהר ויותר טוב לעומת זרעים בודדים . האם יש לכך הסבר מדעי או מאמר מדעי שישפוך אור על התופעה?
לתשובתכם אודה סוזי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ההסבר היחיד שעולה בדעתי הוא העיקרון שתחרות על מקורות מזון ומים באה לידי ביטוי רק בתנאי חסר. לעומת זאת, לצמיחה בצפיפות, בתנאי שפע יש יתרונות שלפעמים הם אפילו סינרגסטיים (מועצמים כמכפלה ולא כהוספה בלבד). יתרונות אלה יכולים להתבטא בקצב שינוי המיקרו-סביבה של השורשים הן בפן הביוטי (מיקרו-אורגניזמים סימביוטיים או לחלופין הגנה מגורמי מחלות) והן בפן הא-ביוטי (כמו פירוק מינרלים ותיחוח הקרקע).

פרופ' אברהם לאלזר
המכון למדעי הצמח
מכון וולקני

23349
01/12/2022
השפעת מליחות על נביטת זרעים
שאלה מספר 23349 - השפעת מליחות על נביטת זרעים

בניסוי שביצענו בעבודת הביוחקר שלנו, גילינו כי זרעי החיטה עמידים יחסית להשקייה בתמיסות מלח. הם נובטים יפה (יחסית לזרעים אחרים) במים מליחים (עד 0.4% מליחות) רצינו לשאול: האם ידוע לכם מהו המנגנון / מנגנונים המאפשרים לזרעי החיטה לנבוט ולצמוח טוב יותר מאחרים? האם ייתכן שריכוז המלחים בזרע גבוה יחסית או אולי מופעלות משאבות כלשהן להוצאת המלח?

לא מצאנו חומר על כך... בתודה מראש

אור אתלאיי ורוני הן

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


לאור אתלאיי ורוני הן שלום,

לא מוכרים לי זני חיטה שהזרעים שלהם עמידים למליחות, אך אין זה בלתי אפשרי כי השתמשתם בזן של חיטה עמיד למליחות. לפני הערכת המנגנון של עמידות למלח חשוב כי תתארו את שיטת העבודה-
כמו: לאיזה סוגי מלחים
נחשפו ולאיזה אחוז נביטה הגיעו הזרעים שהונבטו בתוספת מלח בהשוואה לזרעי חיטה שהונבטו כבקורת במים מזוקקים, מה היה סוג המצע שעליו הונבטו הזרעים, כמה זמן נמשכו הניסויים וכמה חזרות נבדקו לפני הערכת מנגנון העמידות למלח יש לבסס היטב את המסקנה שלכם זאת תוך פירוט הנתונים המתארים את מהלך הנביטה (אחוז נביטה מול זמן) בריכוזי מלח שונים לעומת נביטה במים מזוקקים.

בברכות,

פרופ. יעקב פרידמן

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

23350
01/12/2022
מידע על נביטת זרעים
שאלה מספר 23350 - מידע על נביטת זרעים

אני לא מצליחה למצוא מידע על מבנה והרכב הזרעים של צנון, חיטה ומלפפון.


אני צריכה את המידע בשביל להסביר תוצאות שאלת מחקר של הביודע.


אפשר מידע בבקשה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,


לגבי חיטה, יש בספר "צמחים בחקלאות" מאת עודד זיו ודניאל רימון – ספר לימוד במדעי החיים והחקלאות לחטיבה העליונה, משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, מהדורת ניסוי תשנ"ח 1998. פרק ד', עמ' 133.

בנוסף שולחת סריקה מתוך חוברת "גידול חיטה הלכה למעשה", הוצאת ארגון עובדי הפלחה ומשרד החקלאות שה"מ 1992. פרק מורפולוגיה, עמ' 10-11.


לגבי סלק, יש בספר "נביטת זרעים" מאת פרופ' א.מ. מאיר ופרופ' א. פוליקוב-מיבר, הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים 1985. עמ' 5



בברכה,


ד"ר לאה קרני

מנהלת (בפועל) המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים

מינהל המחקר החקלאי

ד"ר לאה קרני
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

23339
01/12/2022
פוטוטרופיזם
שאלה מספר 23339 - פוטוטרופיזם
אני לא מוצאת מאמר לפוטוטרופיזם כדי להכניס אותו לעבודת חקר שאני עושה . אם תוכל לשלוח לי מאמר לאמייל אני אשמח מאוד , תודה עדן .
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


להלן קישורים בנושא:

http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma112.htm

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255256.html

נמשיך לסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23312
01/12/2022
עבודת חקר כיתה יב פוטוטרופיזם בצמחים
שאלה מספר 23312 - עבודת חקר כיתה יב פוטוטרופיזם בצמחים

שלום שמי ימית אני עורכת עבודת חקר בנושא פוטוטרטרופיזם בזרעי חיטה לאחר שנבטו


לשם כך אני צריכה להנביט זרעי חיטה ולאחר הצמיחה להאיר אותם בזוויות שונות


הבעיה היא שזרעי החיטה לא נבטו לי השריתי אותם במים במשך יומיים שטפתי אותם ושמתי אותם בצמר גפן שהושקה חיכיתי שבועיים וביצבצו רק כמה זרעים


השאלה שלי היא כמה זמן לוקח לזרעי חיטה לנבוט? והאם היא נובטת בטמפ' כול כך קרה


האם עדיף לי לקחת זרעים אחרים או לבצע את הניסוי בצמחים


ואם כן איזה צמח או זרע מתכופף לכיוון האור


תודה ימית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

מובן שמי שיגיב לאור אלה לא הזרעים אלא החותלות שיציצו בתחילת תהליך הנביטה. אותן עלייך להאיר. גם נבטים אחרים יגיבו להארה אך החותלות הן אובייקט קלאסי ששימש למחקר זה מתחילתו.

אני מעריך ששלב ההשריה במים במשך יומיים הוא שגרם לתמותת הזרעים, מחוסר חמצן. ברגע שמרטיבים את הזרעים הם מתחיל לנשום וזקוקים לחמצן. היות ובמים אין מספיק חמצן, ההשריה עלולה להזיק לזרעים. ניתן להתגבר על-כך בכמה דרכים: דרך אחת היא לא להשרות במים לזמן ארוך, אלא רק להרטיב את הזרעים במשך 10 דקות ואחר-כך להניח על מצע רטוב בכלי סגור. דרך אחרת היא לבעבע אוויר במים במשך כל זמן ההשריה, באמצעות משאבת אוורור של אקוואריום, כך שהמים יתערבבו והחמצן יתמוסס בהם כל הזמן. אפשר גם להזרים את המים בכלי כל הזמן ולא להשאיר מים עומדים, אך זה יהיה בזבוז גדול מאוד של מים ואינני ממליץ על כך. כדאי אולי לנסות גם מקור אחר של זרעים. אולי הזרעים שהשתמשת בהם איבדו את חיוניותם וכדאי לקנות זרעים טריים יותר. זרעי חיטה חיוניים אמורים לנבוט תוך יום עד יומיים לכל היותר.

בהצלחה

עמרם אשל


פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

23285
01/12/2022
טמפרטורה וחישה
שאלה מספר 23285 - טמפרטורה וחישה
שלום,
אני מלמדת השנה תלמידי כתות ד' את מושג הטמפ'.במהלך הלמידה אני משלבת ניסויים שונים אחד מהם הוא טבילת אצבע במים שנמצאים בטמפ' שונות ואז הכנסה למים פושרים. במהלך הניסוי עלתה במוחי שאלה:
מדוע לוקח לכריות האצבעות ולפנים כף היד להגיב לאט יחסית לשנוי הטמפ בסביבת האצבע זאת למרות שיש הרבה קולטנים(גם קצוות רופיני) בקצות האצבע ומדוע החלק הגבי של כף היד רגיש יותר או יותר נכון נותן אינדיקציה נכונה יותר לגבי שנוי בסביבה- הראיה לכך היא שכשאני בודקת חום גוף של בתי אני משתמשת בגב כף היד, ואת מי האמבטיה במרפק, שכידוע יש בו מעט קולטנים. אני משערת שיש אלמנט השרדותי בכך(הגנה על הגוף) אבל הייתי שמחה לדעת איזה מרכיבים אחראים לכך ואת היחסים ביניהם.
תודה מראש
שלי
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

1.





מדוע לוקח לכריות האצבעות ולפנים כף היד להגיב לאט יחסית לשנוי הטמפ בסביבת האצבע?

זמן התגובה אינו קשור כלל לצפיפות קולטנים, והוא נובע מתכונות סיבי העצב המעורבים. שתי סיבות שעולות בדעתי לזמן תגובה ארוך יחסית הן שהאקסונים המוליכים את הטמפרטורה הם ללא מיילין ובעלי מהירות הולכה נמוכה מאד. בנוסף, הניסוי לילדים בדרך כלל בודק טמפרטורות קרובות מאד זו לזו ובטווח הפיזיולוגי, ולכן יש גם קושי למוח לקבוע את ההבדלים והסטיות. אני בטוחה שאילו הייתה נותנת לילדים להכניס אצבע למי קרח הייתה התגובה מהירה יותר.

2.




למרות שיש הרבה קולטנים(גם קצוות רופיני) בקצות האצבע...

אני חוששת שכאן יש בלבול בין הקולטנים לחוש המגע, ובין הקולטנים לטמפרטורה שהם שונים לחלוטין. אני לא יודעת שיש יותר קולטנים לטמפרטורה בקצות האצבעות. להיפך, קצוות הגוף שלנו מעצם היותם חשופים יותר לסביבה החיצונית הם פחות רגישים לשינויי הטמפרטורה ביחס לאזורי עור הקרובים יותר למרכז הגוף.
ידוע הביטוי "ידי כימאי" של מי שעוסקים התמיסות ומחזיקים כלים חמים כי אבדו משהו מהרגישות של כפות הידיים לטמפרטורה, קרוב לודאי בשל נזק לאותם קולטנים.


בברכה,



יעל אמתי

פרופ' יעל אמיתי
המחלקה לפיזיולוגיה, רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

23269
01/12/2022
השחמה אנזימטית בתפוח עץ
שאלה מספר 23269 - השחמה אנזימטית בתפוח עץ

שלום,


מה שם האנזים שגורם להשחמה של התפוח?


מיהם הסובסטרט והתוצר בתהליך זה?


באילו פירות נוספים קיים אותו אנזים?


(השאלות הן לצורך חקר מדעי שמבצעים תלמידי)


תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23273
01/12/2022
הזרקת סוכרים לצמח
שאלה מספר 23273 - הזרקת סוכרים לצמח

לד"ר ניר קרן


שלום אנחנו רוצים לחקור במסגרת הביוחקר שלנו את ההשפעה של הזרקת סוכרים לצמח על גדילתו ויבולו. נשמח אם תוכל להפנות אותנו למידע לגבי איזה צמח כדאי לבדוק, לאן בדיוק כדאי להזריק ובאיזה ריכוז כדאי להזריק. האם ישנו סוכר מסויים להזרקה, או שכל סוכר מתאים?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


ישנו מידע רב על נושא יצור והובלת סוכרים בצמחים. רובו באנגלית.

בקצרה, צמחים מייצרים גלוקוז ופרוקטוז ברקמות הירוקות שלהם כתוצאה מהפעילות הפוטוסינטתית.

סוכרוז (גלוקוז+פרוקטוז) הוא הסוכר המשמש להובלה בין רקמות הצמח . מהעלים לשורש לדוגמא.

לצמחים יש מערכת הובלה לסוכרים וחומרים אחרים הנקראת פלואם או שיפה בעיברית.

אם תרצו להוסיף סוכר לצמח תצטרכו להשתמש בסוכרוז ולהזריק אותו לשיפה. זו משימה בעיתית למדי וקשה לי לראות איך תוכלו לבצע זאת ללא עזרה של מומחה.

אפשרות שנייה היא להוסיף סוכרוז דרך מערכת השורשים. צמחים מסוימים, אך לא כל הצמחים, מסוגלים לספוג סוכר מהשורשים. צמח הארבידופסיס (תודרנית לבנה) מסוגל לעשות זאת. במידה ותנסו לעבוד בשיטה זו תצטרכו לשמור על תנאים סטריליים. הסוכר הוא מקור מזון מצויין לחידקים ופטריות שיהרסו את הניסויי.

הוספת סוכר למצע הגידול של ארבידופסיס מגדילה את קצב הגידול.

אני מקווה שתשובתי מספקת במידה ודרושת הבהרות אני אשמח לענות שוב ניר.



ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

23282
01/12/2022
השפעת הוספת חיידקי ריזוביום על התפתחות צמחי אפונה
שאלה מספר 23282 - השפעת הוספת חיידקי ריזוביום על התפתחות צמחי אפונה

שלום,

במסגרת עבודת ביוחקר תלמידי בכיתה יב מבקשים לבדוק את השפעת הוספת חיידקי
ריזוביום לקרקע על התפתחות שתילי אפונה
במרכז פיתוח ותמיכה בבר אילן מספקים חיידקים מסוג זה על שיפוע אגר במבחנה
קראתי הרבה מידע ובכלכל זה על אפשרויות ביצוע בקטור לזרעים ושימוש בכבול כ"נשא".

אודה אם תוכלו להשיב על שאלותי :
א. במה רצוי להרחיף את החיידקים לפני הוספתם לקרקע או ביצוע ביקטור של הזרעים, בקרקע מזון נוזלית הספציפית לסוג או במים ?

ב. האם מתאים להנביט ולגדל את הצמחים באדמת עציצים / תערובת המכילה כבול
ולהעשיר את הקרקע או לבקטר את הזרעים?
אפשר שהשימוש בתערובת כזו מיטיב עם הצמחים ויש בו די והותר חיידקים כך שיתפתחו בהם פקעיות קושרות חנקן באופן שלא צפוי כלל שיפור בעקבות הוספת החיידקים?

בברכה,
אורה הירש

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

א. במה רצוי להרחיף את החיידקים לפני הוספתם לקרקע או ביצוע ביקטור של הזרעים, בקרקע מזון נוזלית הספציפית לסוג או במים ?

בד"כ משתמשים בבופר (למשל בופר פוספט 10 מילימולר, pH 7- 7.2) או בתמיסה פיזיולוגית (9 g NaCl /l) שעברו עיקור.

ב. האם מתאים להנביט ולגדל את הצמחים באדמת עציצים / תערובת המכילה כבול
ולהעשיר את הקרקע או לבקטר את הזרעים?
אפשר שהשימוש בתערובת כזו מיטיב עם הצמחים ויש בו די והותר חיידקים כך שיתפתחו בהם פקעיות קושרות חנקן באופן שלא צפוי כלל שיפור בעקבות הוספ החיידקים?

תלוי בסוג התערובת. בד"כ בקטניות נהוג לבקטר את הזרעים או להוסיף את החיידקים בקרקע בזמן הזריעה אבל צריכים לבדוק כל מערכת קטנית-ריזוביום.

רצוי מאד לגשת לספרות המדעית בנושא הספציפי הזה.

בברכה,

שאול

ד"ר שאול בורדמן
מחלות צמחים ומיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

23263
01/12/2022
רוזמרין
שאלה מספר 23263 - רוזמרין
שלום רב,
רציתי לדעת בבקשה האם השמן האתרי של הרוזמרין נחשב ל-מטאבולי משני ואם בתנאי עקה הוא(הרוזמרין)מייצר יותר ?
תודה מראש (=
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


מקובל לחשוב שבתנאי עקה הצמח מייצר יותר שמן אתרי או מטבוליטים מישניים אחרים, אך לפי ניסיוני זה לא בהכרח נכון.
בהרבה מקרים אין השפעה או שדווקא יש ירידה בתכולתם, בעיקר בגלל שבתנאי מצוקה הצמח יוותר לראשונה על ייצור מטבוליטים משניים לטובת המשך פעילות תקינה של המנגנונים העיקריים החשובים להישרדותו. לא ידוע לי על תוצאות של עלייה בתכולת השמן האתרי ברוזמרין בתנאי עקה.לעומת זאת, תוצאות שקיבלנו במעבדתנו מראות שעקת מליחות גורמת לירידה של חומצה קרנוזית, שהיה מטבוליט משני אחר חשוב ברוזמרין.

נתיב

ד"ר נתיב דודאי
היחידה לצמחי תבלין ובושם
מינהל המחקר החקלאי

23265
01/12/2022
דיות
שאלה מספר 23265 - דיות

האם נכון לאמר שתהליך הדיות מקרר את הצמח?


בספרי מדע מקצועיים לא כתובה עובדה זו


אך באינטרנט ובמידע בע"פ נהוג לאמר שהדיות מקרר את הצמח.


מה נכון?


בברכה מיכל רבר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


ישנם כמה מחקרים אשר מדדו את ההשפעה של דיות מרקמות הצמח על קירור של אברי הצמח. אני מצרף מאמר שהושג באמצעות פרופ' אלון סמך מהפקולטה לחקלאות, המראה את ההשפעה של דיות על קירור של הפרח - איבר רגיש במיוחד המכיל את הגמטות לדור הבא - באמצעות דיות. באותו מאמר מכיל רפרנסים אחרים בנושא של קירור באמצעות הדיות של העלים.
עם זאת, יש לזכור כי הדיות, כלומר יכולת משיכת המים מהעלה לאוויר חייב להיות מלווה עם ספיגת מים מן השורשים.
במקרים כאשר הצמח נמצא תחת מחסור במים זה יגרום לסגירת הנקבוביות שלו (הפיוניות) ותחסום איבוד מים על ידי דיות. כלומר השימוש של דיות לקירור די תלוי במצב.



פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

23243
01/12/2022
השפעת אורכי גל שונים על ייצור כלורופיל
שאלה מספר 23243 - השפעת אורכי גל שונים על ייצור כלורופיל

שלום וברכה


תלמידי יב שלי רוצים לבצע עבודת חקר על השפעת אורכי גל שונים על ייצור כלורופיל בנבטי חיטהץ הם לא מצאו חומר שמתייחס לזה בד"כ מדובר על עצמת האור והשפעתה על ייצור הכלורופילץאשמח לקבל מידע אם אכן קיים קשר כזה.


תודה


רונית תשובה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


מצ"ב קישור לתשובה בנושא זה:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23100
01/12/2022
רפלקס וחשמל
שאלה מספר 23100 - רפלקס וחשמל

האם תגובת היד למגע בגדר חשמלית (שאינה הורגת) היא רפלקס או שיש כאן השפעה חשמלית ישירה על תאי השרירים הגורמת לכיווצם שאינה קשורה לקשת הרפלקס?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רחל,

שאלה מעניינת.

את היד כמו את כל אברי הגוף מניעים שרירים המסודרים בזוגות – כל אחד מבני הזוג אחראי על תנועה בכיוון אחד בעוד רעהו על התנועה בכיוון הנגדי. הסיבה הינה שפעולת כל שריר הינה בכיוון אחד בלבד (כיווץ או התקצרות) התנועה בכיוון השני (התארכות או התמתחות) הינה פאסיבית
ותלויה בפעולת השריר הנגדי.

לעניינינו – תגובת רתיעה כתוצאה ממגע קל בגדר חשמלית היא כנראה רפלקס רתיעה (כמו מדקירה או חום). אם היתה השפעה חשמלית ישירה על השרירים הרי היא היתה דומה על כל השרירים (הנגדיים) ולאו דווקא יוצרת תנועה בכיוון מסויים (רתיעה). יחד עם זאת, התחשמלות (עד כדי מוות) מלווה או אפילו נובעת בדיוק מהבעיה של חוסר יכולת להתנתק מהגורם המחשמל – קרי כיווץ שרירים בלתי מתואם הגורם לשיתוק.

נקווה שהתשובה ברורה ומספקת.

בברכה,

פרופ' אמיר אילי
ראש המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

23103
01/12/2022
השפעת פרתרואיד על מערכת העצבים
שאלה מספר 23103 - השפעת פרתרואיד על מערכת העצבים

שלום רב,

באחד הפרויקטים שאני עושה עם תלמידי נדרשנו למידע בנושא רעלים מסוג פריתרואידים המשמשים חומרי הדברה נגד חרקים .

במידע שמצאתי בויקיפדיה נכתב:

Pyrethroids are axonic poisons and cause paralysis of an organism. The chemical causes paralysis by keeping the sodium channels open in the neuronal membranes of an organism. The sodium channel consists of a membrane protein with a hydrophilic interior; this interior is effectively a tiny hole which is shaped exactly right to strip away the partially charged water molecules from a sodium ion and create a thermodynamically favorable way for sodium ions to pass through the membrane, enter the axon, and propagate an action potential. When the toxin keeps the channels in their open state, the nerves cannot de-excite, so the organism is paralyzed.

מהאמור לעיל ניתן להבין שהרעל מונע מתעלות הנתרן להסגר ולכן גורם לשיתוק.

למיטב הבנתי כאשר תעלות הנתרן נשארות פתוחות:

א.תא העצב לא יכול לחזור למצב של פוטנציאל מנוחה ונשאר במצב של פוטנציאל פעולה

ב. מאחר ותעלות הנתרן לא נסגרות יש אפשרות שהסיגנל יעבור לשני הכיוונים ולא רק בכיוון אחד.

ג. כאשר תא העצב נמצא במצב מעורר קבוע, יש שחרור של נוירוטרנסמיטר באופן קבוע ויש אפשרות שלא יהיה מספיק זמן לאסוף אותו חזרה ( במידה ואינו מתפרק ) או לחילופין לייצר עוד
.

שאלתי היא: מה מהנ"ל קורה ואיך זה בא לידי ביטוי ( האם רק שיתוק???? ).

בתודה מראש על התשובה

אבישג טופורוביץ

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

Dear Avishag,


The Wikipedia explanation is in the right direction, but not quite accurate.
This neurotoxin, and quite a few others, does not actually hold the Na+ channels open permanently. If this happened, the membrane would depolarize to a level that would make impulse discharge impossible.
The membrane potential would actually reverse, and be positive inside the cell.
What these toxins actually do is to slow "inactivation" of Na+ channels. The channels do close (inactivate) and reset, but they stay open a little longer than normal. This has the effect of making the neurons hyperexcitable and to fire spontaneously at high frequency. While this obviously interferes with brain function, a more important effect is to causes muscles to contract strongly and to remain contracted ("tetanus").
This makes breathing impossible.
This is what makes these toxins lethal. The hyperexcitability may also interfere with heart function.


Many venomous animals, from snakes to scorpions to cone shells, use this same mechanism to catch their catch.
Cone shells, which are very slow moving, can actually catch small fast-moving fish in this way !
Their toxin causes rapid muscle tetanus in the fish, which cannot swim away.
The cone then moves slowly towards the immobile fish and feeds on it.




פרופ' מרשל דבור
ביולוגיה של התא ובעלי חיים
האוניברסיטה העברית
23077
01/12/2022
העברת גליצרול וח` שומן לתאים.
שאלה מספר 23077 - העברת גליצרול וח` שומן לתאים.

מה הסיבה שתוצרי העיכול של השומנים לא ניספגים לדם אלא למערכת הלימפה


האם העובדה נובעת מגודל תוצרי הפירוק


איך הם בכל זאת נכנסים מהדם היוצא מהלב אל התאים מתוך הנימים

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

Following uptake into the enterocytes, lipid digestion products, for example fatty acid (FA) and monoglyceride (MG), can be re-synthesized to triglyceride (TG) in the smooth endoplasmic reticulum and subsequently assembled into TG-rich lipoproteins (LPs). LPs are exocytosed from the enterocyte into the lamina propria where the tight junctions between adjacent vascular endothelial cells and the presence of an underlying basement membrane preclude easy access to the blood capillaries. Instead, LPs preferentially access the lymphatics where adjacent endothelial cells overlap, which results in the formation of large inter-endothelial junctions with significantly enhanced permeability for colloidal species such as LPs.




פרופ' חגי גינזבורג
המחלקה לכימיה ביולגית, המכון למדעי החיים, הפקולטה למדעי הטבע
האוניברסיטה העברית
23068
01/12/2022
מחלות מטבוליות באדם
שאלה מספר 23068 - מחלות מטבוליות באדם

מהם הגורמים להופעת אבנים בכליות

האם שתיית מים קשים (עשירים בסידן) גורמת להופעת אבנים בכליות?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום מיכאל,

קיימים גורמים רבים להתפתחות אבנים בכליות:

1. ישנן עדויות לגורמים גנטיים. ברב המקרים נמצא שכאשר לאדם ישנן אבנים בכליות ניתן למצוא הורים או קרובים מדרגה ראשונה אשר סבלו גם הם מאבנים בכליות.

2. גורמים סביבתיים ונרכשים – אנשים שמנים, סוכרתיים, בעלי תסמונות מטבוליות, חוסר ניידות. ישנם מקצועות בהם שוהים זמן ממשוך בשמש כמו מצילים וספורטאים שלא שותים מספיק או מזיעים בכמויות, נפח השתן קטן והסיכוי לאבנים עולה.

3. הרגלי דיאטה – דיאטה דלת סידן ועשירה בחלבונים או מלחים מעלה את הסיכוי לאבנים בכליות ולכן מומלצת דיאטה עם כמות סידן מאוזנת.

4. מחלות דלקתיות במעיים, מחלת גאוט.

5. חמצת מטבולית כלייתית (RTA-Renal Tubular acidosis), ופעילות יתר של בלוטת הפארא תירואיד מעלים את השכיחות לאבנים בכליה.

6. מחלה גנטית נדירה בה ישנה הפרשה מוגברת של החומצה האמינית cystine ציסטין המעלה את השכיחות לאבני ציסטין בכליה.

3 סוגים עיקריים של אבנים בכליות:

א. אבני סידן – השכיחות ביותר, בנויות מסידן אוקסלט או סידן פוספט.

ב. אבני סטרובייט – אבנים המתפתחות על רקע זיהום בדרכי השתן והכליה. מאופיינות בגודלן, גדולות מאוד יחסית לשאר האבנים.

ג. אבני חומצה – מכילים חומצה יורית (Uric Acid) . מתפתחות בחולים מיובשים שלא שותים מספיק ואוכלים דאטה עתירת בשרים, חולים במחלת גאוט.

חומצה יורית נמצאת בכמויות גדולות בשוקולד, קפאין, יין, ובשרים בעוד שאוקסאלט נמצא בכמויות גדולות בתרד, סלק, תה. לכן אנשים הסובלים מרמות גבוהות של חומצה יורית בדם,  או עם היסטוריה של אבני כליה צריכים להיזהר ולהמעיט במאכלים הללו.

אין עדויות לכך שמים המכילים משקעים תורמים לעליה בשכיחות אבני כליה. אבני הכליה נגרמות מהסיבות שפורטו לעיל ולא ע"י משקעים במי השתיה.

לעיתים חוסר בחומרים המסייעים למסיסות מלחים בשתן כמו ציטראט מעלה את הסיכוי להשפעה שלהם. ציטראט קיים בפירות הדר, במידה ואוכלים כמות סבירה של פירות הדר השכיחות לאבני כליה יורדת.

בברכה,

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון

23054
01/12/2022
מסיסות החמצן במים
שאלה מספר 23054 - מסיסות החמצן במים

ראינו בספר אקולוגיה שבשעות הצהריים יש לעיתים ירידה בריכוז החמצן המומס למרות שתהליך הפוטוסינתזה נמשך.


מה הסיבה לכך?


בתודה ובברכה, כיתת ביולוגיה


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23062
01/12/2022
ייצור נוגדנים על ידי לימפוציט B
שאלה מספר 23062 - ייצור נוגדנים על ידי לימפוציט B


לימפוציטים B מגיבים לאינטרלויקין ובעקבות כך נוצרים נוגדנים. מה מאפשר יצירת נוגדנים ספציפיים, על ידי הלמפוציטים הנ"ל?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23034
01/12/2022
מעבר מים דרך קרום התא
שאלה מספר 23034 - מעבר מים דרך קרום התא

האם מים עוברים דרך ממברנת התא רק דרך אקוופורינים או גם דרך שכבת הפוספוליפים? ואם כן, מהו היחס בין שתי דרכי המעבר הללו.


האם יש הבדל בין תאים שונים ברקמות השונות בהקשר זה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אורה,

באופן תאורטי מים יכולים לעבור דרך ממברנות אך תהליך זה יהיה זניח מבחינה כמותית אם אין הבדל משמעותי מאד של הבדלי ריכוזים משני צידי הממברנה.

בנוגע להבדל בין התאים - כל החללים בגוף מוקפים בתאי אפיתל. הממברנה שפונה אל החלל נקראת הממברנה האפיקלית והיא עשויה מהרכב ליפידים שמקנים לה יתר קשיחות ועובי. היא עשירה בכלסטרול ובגליקוספינגוליפידים ומרכיבים אחרים שהופכים אותה ליתר אטומה ממברנה "רגילה". כך שסביר שהיא הרבה יותר אטומה למעבר מולקולות מים.

בנוסף צריך לציין שמולקולות מים נמצאות בשלל מצבים שבהם מתקבל צבר אטומים גדול בהרבה מזה של מולקולת מים אחת.

בברכה,

ד"ר כורת הירשברג
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

23039
01/12/2022
טריגליצרידים בדם ואגירתם
שאלה מספר 23039 - טריגליצרידים בדם ואגירתם
שלום,
לא ברור לי כיצד יש מצב (די נפוץ, כניראה) של רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם בצום- הרי אם אין צורך אנרגתי בהם, הם היו אמורים להיאגר (ברור שחלק נאגר, מה שגורם להשמנה, אבל מדוע עדיין לפעמים נשארות רמות גבוהות- האם האגירה לא מספיק יעילה?)
תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום שני,

אפשר לצפות ברמות גבוהות של טריגליצרידים בצום (מלבד מחלות גנטיות ומחלות אגירה מולדות)במספר מצבים:

1. תנגודת לאינסולין . האינסולין מפעיל את האנזים ליפו פרוטאין-ליפזה אשר מאפשרת את הכנסת לתוך תאי שומן  של כילומיקרונים ו VLDL שנספגים מהמעיים בזמן העיכול. בתוך תאי שומן הם מהווים את מאגר האנרגיה העיקרי בצורה של גליצרול. במצב של תנגודת לאינסולין (כמו בהשמנת יתר) פעילות הליפופרוטאין ליפזה מופחתת ולכן רמת הטריגליצרידים עולה.

2. סכרת מטיפוס 2 היא דוגמה נוספת של פעילות לא תקינה של אינסולין הגורמת לעליה ברמת הטריגליצרידים.

3. דיאטה עשירה בפחמימות

4. אלכוהוליזם

בסיכום: להוציא מחלות גנטיות, הסיבות השכיחות לעליה בטריגליצרידים בצום קשורות להפרעות בתיפקוד האינסולין (כמו בהשמנה וסכרת) אשר אחראי על אחסון הטריגליצרידים כמקור לאנרגיה. יש לציין שרמות האינסולין נמוכות באופן פיזיולוגי בשעות הלילה והעובדה הזאת בנוסף לגורמים שהוזכרו, תורמים לרמות טריגליצרידים (וגם גלוקוזה) בצום.

אני מקווה שהתשובה הזאת תענה על השאלה שהופנתה אלי.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

23043
01/12/2022
שאלת המשך לפרופ` ויצמן (שאלה 4806)
שאלה מספר 23043 - שאלת המשך לפרופ` ויצמן (שאלה 4806)

שלום פרופ' ויצמן


דיאטה עשירה בפחמימות מעלה את שומני הדם- טריגליצרידים ולא דיאטה עשירה בשומנים. ידוע לי שזה מנגנון המונע עלייה חדשה ברמת הגלוקוז בדם. שאלתי - מדוע שומן אינו מעלה את רמת הטריגליצרידים, לפחות כמו עודף הפחמימות.


ציינת שבלילה רמת האינסולין נמוכה. האם אצל אנשים העובדים בלילה רמת האינסולין גבוהה יותר, לפחות כמו ביום? ולעובדי משמרות?


אשמח לקבל מידע כיצד אלכוהול מעלה את רמת הטריגליצרידים.


בתודה ,


יעל בר


באר שבע

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום יעל,

להלן תשובות לשאלותיך:

1. השפעה של דיאטה רבת שומנים על רמת הטריגליצרידים היא אינה מובנת דייה. למשל, מחקרים מראים שדיאטה עשירת שומנים עשויה לעלות את רמת הטריגליצרידים באוכלוסיה עם רמת טריגליצרידים גבוהה ולעומת זאת להוריד את רמת הטריגליצרידים באנשים עם רמת טריגליצרידים נמוכה. הסבר חלקי לתופעה הוא שאנשים עם רמות טריגליצרידים גבוהות (אפילו במידה קלה) הם לרוב בעלי משקל עודף אשר כידוע הינו גורם ישיר לעליה בטריגליצרידים.

שנית, לא כל דיאטה שומנית משפיעה באותה צורה: במחקרים שבוצעו בארץ (הגדול בהם אצלנו בבאר-שבע) ובחו"ל נמצא שדיאטה עשירה בשומנים "טובים" המכילים חומצות שומן רב-בלתי רוויות (PUFA) גורמת לירידה ברמת הטריגליצרידים. דיאטה זו מוכרת בשם "דיאטה ים-תיכונית" בה מרכבי השומן הם שמן זית ,אבוקדו, טחינה וכו'.

2. רמת האינסולין הנמוכה בלילה היא תופעה מוכרת גם לגבי הורמונים אחרים בבני אדם, חיות ובצמחים. המחזוריות בהפרשת הורמונים מוכרת בשם circadian rhythm ומייצג את השעון הביולוגי. הדוגמה הטובה והמוכרת ביותר היא ה jet lag שמרגישים לאחר טיסות אשר חוצות מספר אזורי זמן. תופעה זו גורמת לבלבול בשעון הביולוגי מאחר ורמות המלטונין (הורמון השינה) שנפרש בהיפותלמוס הן גבוהות ביותר בלילה (כנראה שהחושך הוא גורם חשוב להפרשה). אם טסים למשל ממערב ארה"ב לארץ (10 שעות הפרש) תופעת ה jet lag תהיה בולטת במיוחד. מעניין לציין שזמן שיא הפרשת המלטונין הוא הזמן של הפרשה הנמוכה ביותר של אינסולין. כפי שה jet lag הינו בלבול בהפרשת מלטונין, עבודה במשמרות לילה גורמת לבלבול בהפרשת אינסולין ולא תמיד יש אדפטציה מלאה למצב.

3. אלכהל הינו מקום לקלוריות "ריקות" .הקלוריות שמקורן מאלכהל הופכות לשומן, בעקר טריגליצרידים, וזו הסיבה לעלית ברמת הטריגליצרידים לאנשים המפריזים בשתיית אלכהל.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

23005
01/12/2022
שימוש ברקמות ואיברים של נפטר להשתלה
שאלה מספר 23005 - שימוש ברקמות ואיברים של נפטר להשתלה

שלום רב


ידוע שתרומת איברים ורקמות אינה אפשרית מכל מצב קליני שבו נמצא התורם. מה הם המגבלות הללו? האם ניתן לעשות שימוש ברקמות או איברים של אדם שנפטר ומה ההסבר לכך?


תודה


גלית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
שלום גלית,
ראשית אני בחו"ל ולמרות זאת חשוב לי לענות לך על שאלתך.
יש להבדיל בין רקמות לאיברים. איבר בכדי לשמור על חיוניותו דורש פעילות התאים שבונים אותו ולכן דורש חמצן. ללא חמצן כל איבר עובר תהליך מהיר של הרס כתוצאה מנמק של התאים בתוכו.
רקמות משמשות להשתלה לדוגמא: עור, קרנית או מסתמי לב אותם ניתן לשמר בהקפאה אך אותה רקמה משמשת למעשה תבנית עליה בונה הגוף את הרקמה שלו. בזמן השימור אין צורך באספקת החמצן לרקמה.
מההבדל הזה ברור שלא ניתן להשתמש באיברים לאחר נזק איסכמי(העדר זרימת דם ואספקת חמצן). האיברים שאנו משתמשים היום להשתלה מקורם מנפטרים משתי קטגוריות האחת: לאחר דום לב, אך אז יש זמן מוגבל של עד כ 30 דקות בכדי להתחיל בקירור האיברים לצורך שימורם. בשל מגבלה זו השימוש מוגבל בקטגוריה זו לכליות בלבד היכולות לסבול נזק איסכמי עד שעה. נכון שהיום מנסים להרחיב את השימוש באיברים לאחר דום לב אך במצבים מאוד מסוימים בהם יש שליטה על "הפסקת החיים" קרי ניתוק ממכונת הנשמה, למשל לאחר פגיעת מוח קשה או במחלת ניוון שרירים.זה קורה בעולם אך כנראה לא מתאים ליהדות.
הקטגוריה העיקרית שבה אנו משתמשים באיברים להשתלה היא מצב של מות המוח. למשל כתוצאה מחנק, טביעה, דמום תוך מוחי וכד'. כל אלו מצבים שבהם ניתן להוכיח ע"י בדיקה רפואית נוירולוגית שאין כל פעילות מוחית (רפלקסים, נשימה, תנועה, תגובה לכאב) וכיום נדרשת גם בדיקת מכשור שמראה שאין זרימת דם למוח ( ללא זרימת דם אין חמצן והתאים מתים). מצב זה נבדל באופן ברור ממצב של פגיעת במוח המביאה למצב וגטטיבי-צמח בו החולה חסרהכרה אך יש עדין פעילות מוחית כלשבי (כמו לדוגמא נשימה, מצמוץ, תגובה לכאב). לצערנו קשה לצבור להבדיל בין שני המצבים ולכן חוסר הבטחון שמדובר במקרה של מוות מוחי במוות לכל דבר ממנו אין חזרה. כשמפורסם בעתונות מוות קליני הכוונה היא למצב של צמח ממנו יש לעיתים נדירות חזרה כלשהי של פעילות מוחית בעיקר אצל פגועי ראש צעירים. לא היה מקרה אחד של מוות מוחי שבו היתה חזרה של פעילות המוח.
בברכה,

פרופ' איתן מור
מנהל מחלקת ההשתלות
המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס בלינסון
23006
01/12/2022
שאלת המשך
שאלה מספר 23006 - שאלת המשך

שלום רב,

בהמשך לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2898

אני מבקש להתקדם עוד שלב בשאלה הסבוכה הזו, ומתעניין בהשוואה בין שני סוגי הליכה:

האחד בדופק 60 עד 69 אחוזים (דופק שריפת שומנים).

והשני בדופק 70 עד 80 אחוזים (דופק שריפת קלוריות).

השאלה, אם כן, היא כזו:

בהנחה שאתה הולך (ולא רץ) מרחק קבוע (למשל 6 ק"מ),

ובאפשרותך לבחור האם ללכת בקצב טבעי לא נמרץ (דופק 70 עד 75 אחוזים לערך - סוג ההליכה השני)

או להאט את קצב ההליכה במכוון לסוג הראשון (כדי להימצא במצב של שריפת שומנים בדופק עד 69%).

מה נכון לעשות לצורך איבוד שומנים (הרזייה בלבד)?

הבהרה לשאלה:

הואיל והמרחק קבוע, ברור שההליכה מהסוג הראשון תארך מעט פחות זמן, וגם יישרפו בה מעט יותר קלוריות (מסוג פחמימות).

הדגש בשאלה הוא האם בסיטואציה המתוארת, הליכה איטית במכוון (תוך הקפדה לא לעלות מעל 69% דופק) אפקטיבית יותר (ובאופן משמעותי) להרזייה?

תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום שמוליק,

"דופק שריפת שומנים" הוא ככל הנראה מיתוס. מקור השם הוא אותו טווח דופק המתאים לרמת עצימות של סביב 65% מהיכולת המירבי, שם אכן קצב שריפת השומנים הוא הגבוה ביותר. אבל, אין הוכחה כי אכן פעילות בטווח דופק שזה "שורפת" יותר שומן מאשר פעילות עצימה יותר. מוכרת לי עבודה של קבוצת מחקר אחת שכן הראתה שיפור שכזה, אולם רוב הספרות בתחום מכוונת לכיוון אחד - קלוריה היא קלוריה. עדיף "לשרוף" 500 מאשר 400, ולא משנה מה מקורן.
ולכן, לצורך ירידה במשקל - והכוונה כמובן הורדה בכמות השומן העודף בגוף -
עדיף להגביר את ההוצאה האנרגטית ולא ללכת לאט בכוונה..

מעבר לכך, בד"כ לא המרחק הוא המגבלה אלא הזמן.
מה ההגיון בללכת 6 ק"מ לאט בכוונה? אם יש לך 60 דקות לספורט - נצל אותן בצורה טובה ביותר. פעילות מאומצת יותר תשפר גם את הכושר הגופני, שהוא מדד בריאותי חשוב ונפרד מהפעילות עצמה, וגם תסייע בבריאות העצם.

בברכה,

ד"ר גל דובנוב-רז
מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא
בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים
מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר

22941
01/12/2022
תאי זרע בתהליך מיקרומניפולציה
שאלה מספר 22941 - תאי זרע בתהליך מיקרומניפולציה

שלום רב


בתהליך ההפריה הנעשה ללא התערבות, עם חדירת תא הזרע לביצית ,השוטן ניתק ואינו חודר לביצית. אולם בתהליך המיקרומניפולציה כאשר מחדירים את תא הזרע באמצעות מחט לביצית השוטן נותר.(עפ"י סרטונים)


שאלתי היא:מהי ההשפעה של השוטן בתוך הביצית


תודה, שלומית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלומית שלום,

לצערי יש כאן טעות מושרשת בהרבה מהספרות המקצועית, בה בטעות מוסבר כאילו בעת ההפריה זנב הזרע אינו חודר לביצית. אולם זה בהחלט לא נכון – בעת ההפריה הזרע כולו חודר לביצית, יש תהליך איחוי של ממברנת תא הזרע ותא הביצית בחלק האחורי של ראש הזרע, והזרעון כולו , כולל הזנב חודר לביצית ומפרה אותה.

בתהליך של מיקרו מניפולציה ICSI, המבוצע במעבדות IVF לשם טיפול במקרים בהם הסיכוי להפריה רגילה נמוך, מוחדר גם כן כל תא הזרע כולל הזנב, לתוך ציטופלסמת הביצית.

לאחר שהזרע חדר לביצית, ה DNA שבראש הזרעון מתחיל להתארגן ליצירת הפרונוקלאוס הזכרי ליצירת הזיגוטה, ואילו ל"שוטון" או לזנב הזרע אין באמת תפקיד בשלב זה, הוא פשוט מתפרק עם הזמן. בבני אדם מהר יותר, בבע"ח כמו חולדה למשל שם זנב הזרע גדול יותר ניתן להבחין בו גם עדיין בעובר בן 2 תאים , למחרת ההפריה.

בברכה,

ד"ר דלית בן יוסף
מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית, בית יולדות ליס
המרכז הרפואי תל-אביב

22930
01/12/2022
למה קר כשיש רוח
שאלה מספר 22930 - למה קר כשיש רוח

שלום,

למה קר יותר כשמאוורר עליך הרי זה אותו אויר וכן
בנוכחות מים קר יותר, למה?

תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום משה,

קר יותר כשנושבת עליך רוח משתי סיבות, הראשונה: אתה מזיע, אפילו מעט, והרוח גורמת לאידוי הזעה (ע"י סילוק האויר רווי אדים בקרבת הגוף). תהליך האידוי דורש אנרגיה שבאה מחום הגוף, לכן יבוש הזעה מקרר את הגוף.

סיבה שניה, גוף חם (גם אם אינו גוף חי ואינו מזיע) מעביר את החום לסביבה בהולכה, הסעה או קרינה. כלומר חום הגוף עובר לאויר שבסביבתו. הרוח מסלקת את האויר החם מסביבת הגוף ומביאה אויר בטמפרטורה נמוכה יותר ושוב מועבר חום מהגוף לאויר והגוף מתקרר.

בנוכחות מים האויר מתקרר עקב אידוי טיפות המים המרחפות בו או אידוי מים מגוף המים עצמו, והסביבה מתקררת. (שוב תהליך האידוי צורך אנרגיה).

בברכה,

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

22915
01/12/2022
תחלופת חומרים בגוף
שאלה מספר 22915 - תחלופת חומרים בגוף
שלום,
לא ברור לי מדוע יש תחלופה של חומרים, למשל חלבונים, בגוף- מדוע, לדוגמא הגוף מפרק חומצה אמינית לאחר פרק זמן של שימוש? למה היא כבר לא טובה? הרי לא קרה שום דבר לאטומים וגם לא לקשרים ביניהם, וגם לא סביר שמדובר בהתפרקות רדיואקטיבית, שהיא הרבה יותר איטית. אז מה הסיבה?
תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רונית,

כפי שתראי בתמונה שלפניך אמנם הגוף משתמש באותן חומצות אמינו למטרות שונות. החלבונים משמשים בגוף לבניית תאים ורקמות, לוויסות תהליכים כימים ופסיולוגים ולהגנה מפני גורמי מחלות ובמצב של חסר אנרגטי ,במצב של צום ,הגוף מפרק את חומצות האמינו לקבלת אנרגיה.


החלבונים מתפרקים לחומצות אמינו וכול חומצת אמינו מתפרקת לשינן המופרש דרך השתן ותרכובת פחמנית המתפרקת לפחמן דו חמצני ולמים ואנרגיה. הפרוק מוגבר בחסר של אנרגיה.



ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית

22917
01/12/2022
אימונוגלובולינים
שאלה מספר 22917 - אימונוגלובולינים
שלום,
יש לי כמה שאלות על אימונוגלובולינים:

1) מדוע במקרה של חסר ב-IgA אין אפשרות לטפל ע"י נטילת נוגדנים? (כמו שניתן בחוסרים באימונוגלובולינים אחרים, או כמו שתינוק יונק מקבל אותם מאימו)

2) האם תינוק שיונק מאם הסובלת מחוסר ב-IgA לא יקבל אותם בחלב האם ויסבול גם הוא מחסר זה?

3)IgE שפעיל נגד טפילים- מה גורם לו להיות פעיל גם באלרגיה- כלומר, האם יש קשר בין טפילים לאלרגנים שגורם לו להיות פעיל בשניהם?

4)מדוע לא ניתן לטפל בחוסר באימונוגלובולינים ע"י בליעת הנוגדנים (הרי גם תינוק מקבל כך נוגדנים)?

אלפי תודות וסליחה על ריבוי השאלות
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נועה,

 1. חסר IGA הוא החסר החיסוני המולד השכיח ביותר (1:500 ). לרוב המכריע של האנשים עם חסר זה, לא תהייה מחלה קלינית והם לא ידעו כלל  על קיומו. מיעוט האנשים יסבול מזיהומים חידקיים חוזרים בדרכי הנשימה או הסינוסים . זיהומים אלה מגיבים היטב לאנטיביוטיקה ואינם מצריכים טיפול בתוספת נוגדנים.בקבוצה קטנה אחרת של אנשים עם חסר IGA תהייה תגובה לא רצויה לאחר קבלת טיפול במנת דם.  בכל מיקרה אם יש צורך בתוספת נוגדנים כמו בחסרים חיסוניים אחרים , הטיפול ניתן לווריד . זאת משום שהנוגדנים כמו חומרים אחרים , מתפרקים , ברובם במערכת העיכול. תינוק יונק מקבל מחלב אימו IGA שמצפה את מערכת העיכול וחלק קטן ממנו מגיע לקשרי הלימפה של המעי. הוא אינו יכול להיספג ממערכת העיכול לדם כמולקולה שלמה.

2. תינוק היונק חלב מאם עם חסר IGA לא יקבל IGA בחלב . חסר זה יתוקן לאחר כמה חודשי חיים ע"י יצור עצמי של IGA ע"י התינוק . ברוב המקרים לא תהייה מחלה בעקבות חסר זה . כי כמו שכתוב בתשובה 1 , מסיבה לא לגמרי ברורה , אפשר לחיות בבריאות שלמה ללא הנוגדן .  הוכחה נוספת לכך שנוגדן זה אינו חיוני , היא בכך שתינוקות הניזונים מתערובת מזון מלאכותית (פורמולה כמו מטרנה, סימילאק וכו) אינם חולים יותר.

3. שאלה מצוינת שהתשובה אליה לא ידועה. אנחנו יודעים שאכן IGE כללי  עולה  בזיהומים טפיליים  וIGE ספציפי עולה במחלות  אלרגיות שונות. כמו כן ידוע שבמדינות מתפתחות בהן יש הרבה מחלות טפיליות יש מעט מחלות אלרגיות.  האם יש הרבה מחלות אלרגיות בעולם המערבי בגלל הכחדת הטפילים ? אולי .

4. לא ניתן לטפל בחסר נוגדנים ע"י בליעת נוגדנים משום שהנוגדנים מתפרקים בתהליך העיכול. עוברים  מקבלים IGG בטרם היוולדם,במעבר הדם מהאם דרך השלייה לתינוק . לאחר שהתינוק נולד, הנוגדן המשמעותי שהתינוק מקבל בהנקה  הוא מסוג IGA שנשאר במערכת העיכול ובקשרי הלימפה שלה.

בברכה,

ד"ר רונית קונפינו
מרפאת אלרגיה ואימונולוגיה קלינית
בית חולים מאיר,כפר סבא

22902
01/12/2022
השפעת הספורט על טרנספורטרים לגלוקוז
שאלה מספר 22902 - השפעת הספורט על טרנספורטרים לגלוקוז
שלום,

האם הספורט גורם לייצור מוגבר של נשאים או "רק" גורם להם להגיע לממברנה?

האם ספורט מבצע זאת בצורה יעילה יותר מאינסולין?

אם ספורט גורם לכך- מדוע חולי סוכרת מסוג 1 (בניגוד ל-2) לא יכולים לעשות ספורט במקום להזריק אינסולין?

תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום זיוה,

פעילות גופנית תורמת לכמה אפקטים שונים שהינם בעלי השפעה על רמות הגלוקוז בחולי סוכרת סוג1ׁ(מה שנקרא פעם סוכרת נעורים והוא מצב של חסר כמעט מוחלט באינסולין עקב דלקת אוטואימונית של הלבלב שהינו האיבר המייצר את האינסולין).

בין היתר, פעילות גופנית ממושכת תורמת למעבר של נשאים בשם GLUT4 מתוך התאים לעבר הממברנה/קרום התא. נשאים אלו מעבירים גלוקוז/סוכר ממחזור הדם לתוך התא והם מופעלים עי האינסולין. בצורה זו פעילות גופנית מגבירה את הרגישות שלנו לאינסולין, כלומר מגבירה את כמות הגלוקוז הנכנסת לתא בעקבות פעולת האינסולין.
כ"כ ישנה הגברה של כמות אנזימי שריר וסיבי שריר מה שמביא להגברת ניצול הגלוקוז ע"י השריר, שוב באמצעות אינסולין.

אי לכך, חולי סוכרת סוג 1 אשר סובלים מחסר באינסולין, חשוב מאד שיעסקו בספורט, אך אין הוא מהווה תחליף להזרקת אינסולין.

בברכה,

ד"ר נירית אבירן ברק
רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה
קופת חולים מכבי

22882
01/12/2022
מלחי מרה
שאלה מספר 22882 - מלחי מרה
שלום,
הבנתי שמלחי המרה חיוניים לפעולת הליפאז.
אם כך, לא ברור לי כיצד פועל האנזים ליפאז בקיבה, שהרי מלחי המרה הם רק בתריסריון.
מדוע בכלל מלחי המרה חיוניים לפעולת הליפאז?
תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום ליאת,

מלחי המרה מסייעים כ - co factor לפעילות הליפזה. הם משפרים על פעילות הליפזה, אך אינם חיוניים. לכן הליפזה עובדת גם בקיבה, אם כי ביעילות פחותה.

בברכה,

פרופ' פרד קוניקוף
רפואה/ איכילוב- מכון גסטרואנטרולוגי
אוניברסיטת תל אביב

22884
01/12/2022
חיידקי המעי
שאלה מספר 22884 - חיידקי המעי
שלום,
קראתי שחיידקי המעי עלולים לעתים להפריש חומרים רעילים כגון מכווצי כלי דם או אמוניה.
באילו מקרים זה קורה?
תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נוגה,

ראשית
הקדמה מספר גסטרואנטרולוגיה "שלייזינגר" מהדורה אחרונה:

חיידקי המעיים הם רובם במעי הגס (קולון) ותפקידם החיוני בסיוע בספיגה, ייצור ויטמינים והגנה מפני פולשים (חיידקים ופרזיטים).
במצב של ריבוי יתר של חיידקים הרגילים, במיוחד אם הוא במעי הדק מופעים שילשולים בעיקר בגלל פירוק מלחי מרה שגורם הפרעה בספיגת המזון.
חומר נוסף קיים בויקיפדיה ראי GUT FLORA.

לגבי השאלה: החיידקים הנורמלים במעי הגס מייצרים אמוניה. במצב של אי ספיקת כבד אין אפשרות לפירוק האמוניה ויכולה להיגרם פגיעה מוחית עם קומה (חוסר הכרה).
לגבי כיווץ כלי דם במעי - בזמן איבוד קשה של נוזלים במצב של הלם ,בגלל שילשולים כתוצאה של זיהום חיידקי יכול להיגרם כיווץ של כלי דם במעי כדי לכוון את הדם מהמעי למוח ואברים חיונים אחרים. אז במצבים קשים יכול להופיע נמק במעי בגלל חוסר חמצן ממושך.

בברכה,

ד"ר פליקס גוטספלד
גסטרואנטרולוגיה
בית חולים קפלן
22860
01/12/2022
מה ההבדל בין תא XO לתא שבו אחד מכרומוזומי X מושתק
שאלה מספר 22860 - מה ההבדל בין תא XO לתא שבו אחד מכרומוזומי X מושתק

בפרק העוסק בכרומוזום איקס מצוין כי רק אחד מהכרומוזומים פעיל בתאים הסומטיים בעוד הכרומוזום השני מושתק. אם כך מה ההבדל בים תא סומטי שבו כרומוזום איקס מושתק לתא של בעלת תסמונת טרנר? האם ייתכן שאצל בעלות התסמונת יהיו תאים בעלי כרומוזום איקס פעיל ובתאים אחרים לא יהיה כרומוזום כזה? האם מכך נובעת השונות הפנוטיפית בין בעלות תסמונת זו?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רחל,

השאלה ששאלת מאד מענינת. התשובה לא פשוטה . ההנחה שאחד מכרומוזומי ה-איקס לא פעיל כלל איננה נכונה. מסתבר שמספר גנים על פני הכרומוזום הלא פעיל אכן עוברים שעתוק. חסרון בביטוי גנים אלה יכול להסביר את המומים בתסמונת טרנר.

אצל גברים יש רק כרומוזום איקס אחד אבל על פני כרמוזום ה-וואי יש מספר גנים שכנראה עושים קומפנסציה לגנים הפעילים בנקבה בכרומוזום ה-איקס הלא פעיל.

מסתבר שבעכברים המצב שונה כי הנקבות יכולות לחיות והן אף פוריות עם כרומוזום איקס אחד. זאת אולי גם הסיבה שהתסמונת הזאת אינה נחקרת בחיות מודל.

מקווה שהתשובה מספקת אם כי אינה מלאה מכיוון שהמחלה לא נחקרה במלואה.

בברכה,

פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע

22861
01/12/2022
שאלת המשך
שאלה מספר 22861 - שאלת המשך

שלום רב


תודה על התגובה המקצועית.


בנוסף הייתי מעוניין לדעת האם תכונת 5 אצבעות בכף יד נחשבת תכונה כמותית או איכותית?


תודה רבה


איתי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתי,

תודה על השאלה המעניינת.

תכונות איכותיות הן תכונות שיש להן מספר קטן של פנוטיפים וההבדלים בניהן ברורים. לדוגמא: צורת הזרעים בצמח או סוג הדם של בני האדם.

תכונות כמותיות הן תכונות שלהן פנוטיפים רבים, כאשר ההבדלים בין הפנוטיפים השונים קטנים ורציפים וניתנים למדידה כמותית. לדוגמא: משקלו של אדם או מידת הכהות של גוון העור.

לא מצאתי התייחסות ישירה לתכונה זו אבל בהתייחס להגדרות אילו נראה לי הגיוני שמספר האצבעות בכף היד הינו תכונה איכותית, משום שמספר הפנוטיפים שלה קטן, ההבדלים ביניהם ברורים ואינם רציפים.

בברכה,

ד"ר שושנה סביון
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

22868
01/12/2022
שאלת המשך על לחץ הדם בחלל4529
שאלה מספר 22868 - שאלת המשך על לחץ הדם בחלל4529

שלום לפרופ אורי שמיס


קראתי בעניין את תשובתך המעניינת. במאמר שפורסם בכתב העת גלילאו ( מאת רוני לפשיץ 1997) נכתב כך: בתנאי כבידה, כוח הכובד מושך את הדם כלפי הרגלים. מסיבה זו הלב מפעיל מאמצים ניכרים לשאיבת הדם אל חלקי הגוף העליונים. בתנאי מיקרו-גרביטציה, חל גידול בכמות הדם המוזרמת לפלג הגוף העליון, שכן כח הכובד אינו מתנגד למאמצי הלב. כתוצאה מכך פני האסטרונאוטים תופחים, הרגלים נעשות צרות יותר. הלב מתאמץ פחות והקצב יורד ב-10 פעימות לדקה.


במצב כזה לדעתי, יעלה לחץ הדם הריאתי וגם בעורק (י) הראש, האם זה נכון?


אם קצב הלה יורד אז תפוקת הלב יכולה לעלות, רק אם נפח הפעימה יעלה. מאידך הלב מאבד במשך הזמן מסת שריר עם הזמן תרד תפוקת הלב . ולא תעלה.


אשמח לתגובתך ולמידע נוסף.

תודה, יעל בר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום יעל,

תודה על הערותייך.

המאמר ב"גלילאו" אכן מדייק אך כפי שכתבתי בהתייחסותי הקודמת לכל שינוי סביבתי לרבות שינויים בלחץ האוויר ישנה אדפטציה של המערכות הפיזיולוגיות של הגוף באדם הבריא.

אדפטציה זו מייצרת ירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים שהיא בצידה מאפשרת איזון בלחצי הדם על פני הזמן.

כך גם קורה ללחצי הדם הריאתיים והתוך גולגולתיים.

המצב מתהפך עם החזרה לכדור הארץ וגורם לאורטוסטאזיס קרי ירידה בלחצי הדם בשינויי תנוחה וגם במקרה זה תהיה אדפטציה פיזיולוגית וחזרה למצב הבסיסי.

בברכה,

ד"ר ארי שמיס
מנהל בית החולים הכללי
בית חולים שיבא
דילוג לתוכן