תקשורת ויסות ותאום

אדם שלום,

להלן קישורים למאמרים שפורסמו באתר ב"בשער המדע" העוסקים בנושא הביוחקר שלך: "השפעת אנטיביוטיקה על סוגים שונים של חיידקים"

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=81

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=64

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=44

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=19

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5674

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן קישור לתשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

לא ידוע לי על ריכוז ״קסם״ של מלח שמגביר את קצב הפוטוסינתזה ולכן סביר להניח שמדובר בטעות מדידה. הדרך הטובה ביותר לוודא זאת היא לחזור על המדידה ולהתמקד בתחום הריכוזים סביב המדידה החריגה

בהצלחה

דרור

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

להערכתי התמונה בדרך כלל הפוכה - הנביטה של מינים רבים מראה רגישות
גבוהה לנתרן כלורי בהשוואה לזו שמתקימת בנוכחות אשלגן כלורי

ראו הספרות הנילווית למאמר , כדי להעריך נכונה את התוצאות שלכם יש לברר

African Journal of Plant Science Vol. 5(1), pp. 52-56, January 2011

נסו לאתר בגוגול מאמרים נוספים אולי רלבנטים יותר מהנ"ל

כדוגמת

Laura Sosa et al. 2005

OSMOTIC AND SPECIFIC ION EFFECT

Annals of Botany 2005 Vol. 96 2261-267

מצורף העתק מהמאמר הראשון

בברכות

יעקב פרידמן

פרופסור אמריטוס

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

ההסבר היחיד שעולה בדעתי הוא העיקרון שתחרות על מקורות מזון ומים באה לידי ביטוי רק בתנאי חסר. לעומת זאת, לצמיחה בצפיפות, בתנאי שפע יש יתרונות שלפעמים הם אפילו סינרגסטיים (מועצמים כמכפלה ולא כהוספה בלבד). יתרונות אלה יכולים להתבטא בקצב שינוי המיקרו-סביבה של השורשים הן בפן הביוטי (מיקרו-אורגניזמים סימביוטיים או לחלופין הגנה מגורמי מחלות) והן בפן הא-ביוטי (כמו פירוק מינרלים ותיחוח הקרקע).

פרופ' אברהם לאלזר
המכון למדעי הצמח
מכון וולקני

לאור אתלאיי ורוני הן שלום,

לא מוכרים לי זני חיטה שהזרעים שלהם עמידים למליחות, אך אין זה בלתי אפשרי כי השתמשתם בזן של חיטה עמיד למליחות. לפני הערכת המנגנון של עמידות למלח חשוב כי תתארו את שיטת העבודה-
כמו: לאיזה סוגי מלחים נחשפו ולאיזה אחוז נביטה הגיעו הזרעים שהונבטו בתוספת מלח בהשוואה לזרעי חיטה שהונבטו כבקורת במים מזוקקים, מה היה סוג המצע שעליו הונבטו הזרעים, כמה זמן נמשכו הניסויים וכמה חזרות נבדקו לפני הערכת מנגנון העמידות למלח יש לבסס היטב את המסקנה שלכם זאת תוך פירוט הנתונים המתארים את מהלך הנביטה (אחוז נביטה מול זמן) בריכוזי מלח שונים לעומת נביטה במים מזוקקים.

בברכות,

פרופ. יעקב פרידמן

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

לגבי חיטה, יש בספר "צמחים בחקלאות" מאת עודד זיו ודניאל רימון – ספר לימוד במדעי החיים והחקלאות לחטיבה העליונה, משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, מהדורת ניסוי תשנ"ח 1998. פרק ד', עמ' 133.

בנוסף שולחת סריקה מתוך חוברת "גידול חיטה הלכה למעשה", הוצאת ארגון עובדי הפלחה ומשרד החקלאות שה"מ 1992. פרק מורפולוגיה, עמ' 10-11.

לגבי סלק, יש בספר "נביטת זרעים" מאת פרופ' א.מ. מאיר ופרופ' א. פוליקוב-מיבר, הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים 1985. עמ' 5

בברכה,

ד"ר לאה קרני

מנהלת (בפועל) המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים

מינהל המחקר החקלאי

ד"ר לאה קרני
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

להלן קישורים בנושא:

http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma112.htm

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255256.html

נמשיך לסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מובן שמי שיגיב לאור אלה לא הזרעים אלא החותלות שיציצו בתחילת תהליך הנביטה. אותן עלייך להאיר. גם נבטים אחרים יגיבו להארה אך החותלות הן אובייקט קלאסי ששימש למחקר זה מתחילתו.

אני מעריך ששלב ההשריה במים במשך יומיים הוא שגרם לתמותת הזרעים, מחוסר חמצן. ברגע שמרטיבים את הזרעים הם מתחיל לנשום וזקוקים לחמצן. היות ובמים אין מספיק חמצן, ההשריה עלולה להזיק לזרעים. ניתן להתגבר על-כך בכמה דרכים: דרך אחת היא לא להשרות במים לזמן ארוך, אלא רק להרטיב את הזרעים במשך 10 דקות ואחר-כך להניח על מצע רטוב בכלי סגור. דרך אחרת היא לבעבע אוויר במים במשך כל זמן ההשריה, באמצעות משאבת אוורור של אקוואריום, כך שהמים יתערבבו והחמצן יתמוסס בהם כל הזמן. אפשר גם להזרים את המים בכלי כל הזמן ולא להשאיר מים עומדים, אך זה יהיה בזבוז גדול מאוד של מים ואינני ממליץ על כך. כדאי אולי לנסות גם מקור אחר של זרעים. אולי הזרעים שהשתמשת בהם איבדו את חיוניותם וכדאי לקנות זרעים טריים יותר. זרעי חיטה חיוניים אמורים לנבוט תוך יום עד יומיים לכל היותר.

בהצלחה

עמרם אשל

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

ישנו מידע רב על נושא יצור והובלת סוכרים בצמחים. רובו באנגלית.

בקצרה, צמחים מייצרים גלוקוז ופרוקטוז ברקמות הירוקות שלהם כתוצאה מהפעילות הפוטוסינטתית.

סוכרוז (גלוקוז+פרוקטוז) הוא הסוכר המשמש להובלה בין רקמות הצמח . מהעלים לשורש לדוגמא.

לצמחים יש מערכת הובלה לסוכרים וחומרים אחרים הנקראת פלואם או שיפה בעיברית.

אם תרצו להוסיף סוכר לצמח תצטרכו להשתמש בסוכרוז ולהזריק אותו לשיפה. זו משימה בעיתית למדי וקשה לי לראות איך תוכלו לבצע זאת ללא עזרה של מומחה.

אפשרות שנייה היא להוסיף סוכרוז דרך מערכת השורשים. צמחים מסוימים, אך לא כל הצמחים, מסוגלים לספוג סוכר מהשורשים. צמח הארבידופסיס (תודרנית לבנה) מסוגל לעשות זאת. במידה ותנסו לעבוד בשיטה זו תצטרכו לשמור על תנאים סטריליים. הסוכר הוא מקור מזון מצויין לחידקים ופטריות שיהרסו את הניסויי.

הוספת סוכר למצע הגידול של ארבידופסיס מגדילה את קצב הגידול.

אני מקווה שתשובתי מספקת במידה ודרושת הבהרות אני אשמח לענות שוב ניר.

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

א. במה רצוי להרחיף את החיידקים לפני הוספתם לקרקע או ביצוע ביקטור של הזרעים, בקרקע מזון נוזלית הספציפית לסוג או במים ?

בד"כ משתמשים בבופר (למשל בופר פוספט 10 מילימולר, pH 7- 7.2) או בתמיסה פיזיולוגית (9 g NaCl /l) שעברו עיקור.

ב. האם מתאים להנביט ולגדל את הצמחים באדמת עציצים / תערובת המכילה כבול
ולהעשיר את הקרקע או לבקטר את הזרעים?
אפשר שהשימוש בתערובת כזו מיטיב עם הצמחים ויש בו די והותר חיידקים כך שיתפתחו בהם פקעיות קושרות חנקן באופן שלא צפוי כלל שיפור בעקבות הוספ החיידקים?

תלוי בסוג התערובת. בד"כ בקטניות נהוג לבקטר את הזרעים או להוסיף את החיידקים בקרקע בזמן הזריעה אבל צריכים לבדוק כל מערכת קטנית-ריזוביום.

רצוי מאד לגשת לספרות המדעית בנושא הספציפי הזה.

בברכה,

שאול

ד"ר שאול בורדמן
מחלות צמחים ומיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

1.





מדוע לוקח לכריות האצבעות ולפנים כף היד להגיב לאט יחסית לשנוי הטמפ בסביבת האצבע?

זמן התגובה אינו קשור כלל לצפיפות קולטנים, והוא נובע מתכונות סיבי העצב המעורבים. שתי סיבות שעולות בדעתי לזמן תגובה ארוך יחסית הן שהאקסונים המוליכים את הטמפרטורה הם ללא מיילין ובעלי מהירות הולכה נמוכה מאד. בנוסף, הניסוי לילדים בדרך כלל בודק טמפרטורות קרובות מאד זו לזו ובטווח הפיזיולוגי, ולכן יש גם קושי למוח לקבוע את ההבדלים והסטיות. אני בטוחה שאילו הייתה נותנת לילדים להכניס אצבע למי קרח הייתה התגובה מהירה יותר.

2.




למרות שיש הרבה קולטנים(גם קצוות רופיני) בקצות האצבע...

אני חוששת שכאן יש בלבול בין הקולטנים לחוש המגע, ובין הקולטנים לטמפרטורה שהם שונים לחלוטין. אני לא יודעת שיש יותר קולטנים לטמפרטורה בקצות האצבעות. להיפך, קצוות הגוף שלנו מעצם היותם חשופים יותר לסביבה החיצונית הם פחות רגישים לשינויי הטמפרטורה ביחס לאזורי עור הקרובים יותר למרכז הגוף.
ידוע הביטוי "ידי כימאי" של מי שעוסקים התמיסות ומחזיקים כלים חמים כי אבדו משהו מהרגישות של כפות הידיים לטמפרטורה, קרוב לודאי בשל נזק לאותם קולטנים.

בברכה,

יעל אמתי

פרופ' יעל אמיתי
המחלקה לפיזיולוגיה, רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

מקובל לחשוב שבתנאי עקה הצמח מייצר יותר שמן אתרי או מטבוליטים מישניים אחרים, אך לפי ניסיוני זה לא בהכרח נכון.
בהרבה מקרים אין השפעה או שדווקא יש ירידה בתכולתם, בעיקר בגלל שבתנאי מצוקה הצמח יוותר לראשונה על ייצור מטבוליטים משניים לטובת המשך פעילות תקינה של המנגנונים העיקריים החשובים להישרדותו. לא ידוע לי על תוצאות של עלייה בתכולת השמן האתרי ברוזמרין בתנאי עקה.לעומת זאת, תוצאות שקיבלנו במעבדתנו מראות שעקת מליחות גורמת לירידה של חומצה קרנוזית, שהיה מטבוליט משני אחר חשוב ברוזמרין.

נתיב

ד"ר נתיב דודאי
היחידה לצמחי תבלין ובושם
מינהל המחקר החקלאי

ישנם כמה מחקרים אשר מדדו את ההשפעה של דיות מרקמות הצמח על קירור של אברי הצמח. אני מצרף מאמר שהושג באמצעות פרופ' אלון סמך מהפקולטה לחקלאות, המראה את ההשפעה של דיות על קירור של הפרח - איבר רגיש במיוחד המכיל את הגמטות לדור הבא - באמצעות דיות. באותו מאמר מכיל רפרנסים אחרים בנושא של קירור באמצעות הדיות של העלים.
עם זאת, יש לזכור כי הדיות, כלומר יכולת משיכת המים מהעלה לאוויר חייב להיות מלווה עם ספיגת מים מן השורשים.
במקרים כאשר הצמח נמצא תחת מחסור במים זה יגרום לסגירת הנקבוביות שלו (הפיוניות) ותחסום איבוד מים על ידי דיות. כלומר השימוש של דיות לקירור די תלוי במצב.

פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

מצ"ב קישור לתשובה בנושא זה:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

Dear Avishag,

The Wikipedia explanation is in the right direction, but not quite accurate.
This neurotoxin, and quite a few others, does not actually hold the Na+ channels open permanently. If this happened, the membrane would depolarize to a level that would make impulse discharge impossible.
The membrane potential would actually reverse, and be positive inside the cell.
What these toxins actually do is to slow "inactivation" of Na+ channels. The channels do close (inactivate) and reset, but they stay open a little longer than normal. This has the effect of making the neurons hyperexcitable and to fire spontaneously at high frequency. While this obviously interferes with brain function, a more important effect is to causes muscles to contract strongly and to remain contracted ("tetanus").
This makes breathing impossible.
This is what makes these toxins lethal. The hyperexcitability may also interfere with heart function.

Many venomous animals, from snakes to scorpions to cone shells, use this same mechanism to catch their catch.
Cone shells, which are very slow moving, can actually catch small fast-moving fish in this way !
Their toxin causes rapid muscle tetanus in the fish, which cannot swim away.
The cone then moves slowly towards the immobile fish and feeds on it.

שלום רחל,

שאלה מעניינת.

את היד כמו את כל אברי הגוף מניעים שרירים המסודרים בזוגות – כל אחד מבני הזוג אחראי על תנועה בכיוון אחד בעוד רעהו על התנועה בכיוון הנגדי. הסיבה הינה שפעולת כל שריר הינה בכיוון אחד בלבד (כיווץ או התקצרות) התנועה בכיוון השני (התארכות או התמתחות) הינה פאסיבית
ותלויה בפעולת השריר הנגדי.

לעניינינו – תגובת רתיעה כתוצאה ממגע קל בגדר חשמלית היא כנראה רפלקס רתיעה (כמו מדקירה או חום). אם היתה השפעה חשמלית ישירה על השרירים הרי היא היתה דומה על כל השרירים (הנגדיים) ולאו דווקא יוצרת תנועה בכיוון מסויים (רתיעה). יחד עם זאת, התחשמלות (עד כדי מוות) מלווה או אפילו נובעת בדיוק מהבעיה של חוסר יכולת להתנתק מהגורם המחשמל – קרי כיווץ שרירים בלתי מתואם הגורם לשיתוק.

נקווה שהתשובה ברורה ומספקת.

בברכה,

פרופ' אמיר אילי
ראש המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

Following uptake into the enterocytes, lipid digestion products, for example fatty acid (FA) and monoglyceride (MG), can be re-synthesized to triglyceride (TG) in the smooth endoplasmic reticulum and subsequently assembled into TG-rich lipoproteins (LPs). LPs are exocytosed from the enterocyte into the lamina propria where the tight junctions between adjacent vascular endothelial cells and the presence of an underlying basement membrane preclude easy access to the blood capillaries. Instead, LPs preferentially access the lymphatics where adjacent endothelial cells overlap, which results in the formation of large inter-endothelial junctions with significantly enhanced permeability for colloidal species such as LPs.

שלום מיכאל,

2. גורמים סביבתיים ונרכשים – אנשים שמנים, סוכרתיים, בעלי תסמונות מטבוליות, חוסר ניידות. ישנם מקצועות בהם שוהים זמן ממשוך בשמש כמו מצילים וספורטאים שלא שותים מספיק או מזיעים בכמויות, נפח השתן קטן והסיכוי לאבנים עולה.

5. חמצת מטבולית כלייתית (RTA-Renal Tubular acidosis), ופעילות יתר של בלוטת הפארא תירואיד מעלים את השכיחות לאבנים בכליה.

6. מחלה גנטית נדירה בה ישנה הפרשה מוגברת של החומצה האמינית cystine ציסטין המעלה את השכיחות לאבני ציסטין בכליה.

ג. אבני חומצה – מכילים חומצה יורית (Uric Acid) . מתפתחות בחולים מיובשים שלא שותים מספיק ואוכלים דאטה עתירת בשרים, חולים במחלת גאוט.

חומצה יורית נמצאת בכמויות גדולות בשוקולד, קפאין, יין, ובשרים – בעוד שאוקסאלט נמצא בכמויות גדולות בתרד, סלק, תה. לכן אנשים הסובלים מרמות גבוהות של חומצה יורית בדם, 　או עם היסטוריה של אבני כליה צריכים להיזהר ולהמעיט במאכלים הללו.

בברכה,

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון

שלום אורה,

בנוגע להבדל בין התאים - כל החללים בגוף מוקפים בתאי אפיתל. הממברנה שפונה אל החלל נקראת הממברנה האפיקלית והיא עשויה מהרכב ליפידים שמקנים לה יתר קשיחות ועובי. היא עשירה בכלסטרול ובגליקוספינגוליפידים ומרכיבים אחרים שהופכים אותה ליתר אטומה ממברנה "רגילה". כך שסביר שהיא הרבה יותר אטומה למעבר מולקולות מים.

בברכה,

ד"ר כורת הירשברג
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

1. תנגודת לאינסולין . האינסולין מפעיל את האנזים ליפו פרוטאין-ליפזה אשר מאפשרת את הכנסת לתוך תאי שומן 　של כילומיקרונים ו VLDL שנספגים מהמעיים בזמן העיכול. בתוך תאי שומן הם מהווים את מאגר האנרגיה העיקרי בצורה של גליצרול. במצב של תנגודת לאינסולין (כמו בהשמנת יתר) פעילות הליפופרוטאין ליפזה מופחתת ולכן רמת הטריגליצרידים עולה.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום יעל,

להלן תשובות לשאלותיך:

שנית, לא כל דיאטה שומנית משפיעה באותה צורה: במחקרים שבוצעו בארץ (הגדול בהם אצלנו בבאר-שבע) ובחו"ל נמצא שדיאטה עשירה בשומנים "טובים" המכילים חומצות שומן רב-בלתי רוויות (PUFA) גורמת לירידה ברמת הטריגליצרידים. דיאטה זו מוכרת בשם "דיאטה ים-תיכונית" בה מרכבי השומן הם שמן זית ,אבוקדו, טחינה וכו'.

2. רמת האינסולין הנמוכה בלילה היא תופעה מוכרת גם לגבי הורמונים אחרים בבני אדם, חיות ובצמחים. המחזוריות בהפרשת הורמונים מוכרת בשם circadian rhythm ומייצג את השעון הביולוגי. הדוגמה הטובה והמוכרת ביותר היא ה jet lag שמרגישים לאחר טיסות אשר חוצות מספר אזורי זמן. תופעה זו גורמת לבלבול בשעון הביולוגי מאחר ורמות המלטונין (הורמון השינה) שנפרש בהיפותלמוס הן גבוהות ביותר בלילה (כנראה שהחושך הוא גורם חשוב להפרשה). אם טסים למשל ממערב ארה"ב לארץ (10 שעות הפרש) תופעת ה jet lag תהיה בולטת במיוחד. מעניין לציין שזמן שיא הפרשת המלטונין הוא הזמן של הפרשה הנמוכה ביותר של אינסולין. כפי שה jet lag הינו בלבול בהפרשת מלטונין, עבודה במשמרות לילה גורמת לבלבול בהפרשת אינסולין ולא תמיד יש אדפטציה מלאה למצב.

3. אלכהל הינו מקום לקלוריות "ריקות" .הקלוריות שמקורן מאלכהל הופכות לשומן, בעקר טריגליצרידים, וזו הסיבה לעלית ברמת הטריגליצרידים לאנשים המפריזים בשתיית אלכהל.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום שמוליק,

שלום משה,

בברכה,

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

בתהליך של מיקרו מניפולציה ICSI, המבוצע במעבדות IVF לשם טיפול במקרים בהם הסיכוי להפריה רגילה נמוך, מוחדר גם כן כל תא הזרע כולל הזנב, לתוך ציטופלסמת הביצית.

לאחר שהזרע חדר לביצית, ה DNA שבראש הזרעון מתחיל להתארגן ליצירת הפרונוקלאוס הזכרי ליצירת הזיגוטה, ואילו ל"שוטון" או לזנב הזרע אין באמת תפקיד בשלב זה, הוא פשוט מתפרק עם הזמן. בבני אדם מהר יותר, בבע"ח כמו חולדה למשל שם זנב הזרע גדול יותר ניתן להבחין בו גם עדיין בעובר בן 2 תאים , למחרת ההפריה.

בברכה,

ד"ר דלית בן יוסף
מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית, בית יולדות ליס
המרכז הרפואי תל-אביב

שלום רונית,

כפי שתראי בתמונה שלפניך אמנם הגוף משתמש באותן חומצות אמינו למטרות שונות. החלבונים משמשים בגוף לבניית תאים ורקמות, לוויסות תהליכים כימים ופסיולוגים ולהגנה מפני גורמי מחלות ובמצב של חסר אנרגטי ,במצב של צום ,הגוף מפרק את חומצות האמינו לקבלת אנרגיה.


החלבונים מתפרקים לחומצות אמינו וכול חומצת אמינו מתפרקת לשינן המופרש דרך השתן ותרכובת פחמנית המתפרקת לפחמן דו חמצני ולמים ואנרגיה. הפרוק מוגבר בחסר של אנרגיה.

ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית

שלום נועה,

2. תינוק היונק חלב מאם עם חסר IGA לא יקבל IGA בחלב . חסר זה יתוקן לאחר כמה חודשי חיים ע"י יצור עצמי של IGA ע"י התינוק . ברוב המקרים לא תהייה מחלה בעקבות חסר זה . כי כמו שכתוב בתשובה 1 , מסיבה לא לגמרי ברורה , אפשר לחיות בבריאות שלמה ללא הנוגדן . 　הוכחה נוספת לכך שנוגדן זה אינו חיוני , היא בכך שתינוקות הניזונים מתערובת מזון מלאכותית (פורמולה כמו מטרנה, סימילאק וכו) אינם חולים יותר.

3. שאלה מצוינת שהתשובה אליה לא ידועה. אנחנו יודעים שאכן IGE כללי 　עולה 　בזיהומים טפיליים 　וIGE ספציפי עולה במחלות 　אלרגיות שונות. כמו כן ידוע שבמדינות מתפתחות בהן יש הרבה מחלות טפיליות יש מעט מחלות אלרגיות. 　האם יש הרבה מחלות אלרגיות בעולם המערבי בגלל הכחדת הטפילים ? אולי .

4. לא ניתן לטפל בחסר נוגדנים ע"י בליעת נוגדנים משום שהנוגדנים מתפרקים בתהליך העיכול. עוברים 　מקבלים　IGG בטרם היוולדם,במעבר הדם מהאם דרך השלייה לתינוק . לאחר שהתינוק נולד, הנוגדן המשמעותי שהתינוק מקבל בהנקה 　הוא מסוג IGA שנשאר במערכת העיכול ובקשרי הלימפה שלה.

בברכה,

ד"ר רונית קונפינו
מרפאת אלרגיה ואימונולוגיה קלינית
בית חולים מאיר,כפר סבא

שלום זיוה,

פעילות גופנית תורמת לכמה אפקטים שונים שהינם בעלי השפעה על רמות הגלוקוז בחולי סוכרת סוג1ׁ(מה שנקרא פעם סוכרת נעורים והוא מצב של חסר כמעט מוחלט באינסולין עקב דלקת אוטואימונית של הלבלב שהינו האיבר המייצר את האינסולין).

בין היתר, פעילות גופנית ממושכת תורמת למעבר של נשאים בשם GLUT4 מתוך התאים לעבר הממברנה/קרום התא. נשאים אלו מעבירים גלוקוז/סוכר ממחזור הדם לתוך התא והם מופעלים עי האינסולין. בצורה זו פעילות גופנית מגבירה את הרגישות שלנו לאינסולין, כלומר מגבירה את כמות הגלוקוז הנכנסת לתא בעקבות פעולת האינסולין.
כ"כ ישנה הגברה של כמות אנזימי שריר וסיבי שריר מה שמביא להגברת ניצול הגלוקוז ע"י השריר, שוב באמצעות אינסולין.

אי לכך, חולי סוכרת סוג 1 אשר סובלים מחסר באינסולין, חשוב מאד שיעסקו בספורט, אך אין הוא מהווה תחליף להזרקת אינסולין.

בברכה,

ד"ר נירית אבירן ברק
רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה
קופת חולים מכבי

שלום ליאת,

מלחי המרה מסייעים כ - co factor לפעילות הליפזה. הם משפרים על פעילות הליפזה, אך אינם חיוניים. לכן הליפזה עובדת גם בקיבה, אם כי ביעילות פחותה.

בברכה,

פרופ' פרד קוניקוף
רפואה/ איכילוב- מכון גסטרואנטרולוגי
אוניברסיטת תל אביב

שלום נוגה,

ראשית
הקדמה מספר גסטרואנטרולוגיה "שלייזינגר" מהדורה אחרונה:

אודם בעיניים נובע מגודש והרחבה של כלי הדם ברקמת הלחמית המצפה את העין.

מנגנון חשוב לשמירת תפקוד העין התקין הוא הסיכה של העין על ידי שכבת הדמעות. כאשר עייפים- כתוצאה מחוסר שינה ,שינה לא רציפה ,יש יובש בעיניים וכתוצאה מכך גודש והרחבה של כלי הדם בלחמית שמתבטא באודם. גם עייפות כתוצאה למשל מעבודה ממשוכת מול מחשב גורמת בדרך כלל להפחתה במצמוץ וכתוצאה מכך הפרעה בפיזור הדמעות על גבי המשטח הקדמי של העין ויובש שעשוי גם כן להתבטא באודם.

חשוב להדגיש כי יש אנשים שאצלם קיים אודם כרוני בעיניים כתוצאה מהרחבה מבנית ותמידית של כלי הדם בלחמית וזה מצב כרוני שאין לו טיפול.

טיפות שונות כגון סטילה, ויזין ואזולין אומנם מכילות חומרים המכווצים כלי דם -דבר שגורם לעין להראות לבנה יותר לפרק זמן קצר אך השימוש בטיפות אלו באופן קבוע אינו מומלץ ואף אסור-משום שיש אפקט של "התרגלות" של כלי הדם בעין לטיפות-שכתוצאה ממנו יש צורך להגביר כל הזמן את מינון הטיפות כדי להשיג את אפקט ההלבנה.

בברכה,

ד"ר אורי פולת
המכון לחקר העין
בית חולים שיבא

שלום רחל,

השאלה ששאלת מאד מענינת. התשובה לא פשוטה . ההנחה שאחד מכרומוזומי ה-איקס לא פעיל כלל איננה נכונה. מסתבר שמספר גנים על פני הכרומוזום הלא פעיל אכן עוברים שעתוק. חסרון בביטוי גנים אלה יכול להסביר את המומים בתסמונת טרנר.

אצל גברים יש רק כרומוזום איקס אחד אבל על פני כרמוזום ה-וואי יש מספר גנים שכנראה עושים קומפנסציה לגנים הפעילים בנקבה בכרומוזום ה-איקס הלא פעיל.

מסתבר שבעכברים המצב שונה כי הנקבות יכולות לחיות והן אף פוריות עם כרומוזום איקס אחד. זאת אולי גם הסיבה שהתסמונת הזאת אינה נחקרת בחיות מודל.

מקווה שהתשובה מספקת אם כי אינה מלאה מכיוון שהמחלה לא נחקרה במלואה.

בברכה,

פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע

שלום איתי,

תודה על השאלה המעניינת.

תכונות איכותיות הן תכונות שיש להן מספר קטן של פנוטיפים וההבדלים בניהן ברורים. לדוגמא: צורת הזרעים בצמח או סוג הדם של בני האדם.

תכונות כמותיות הן תכונות שלהן פנוטיפים רבים, כאשר ההבדלים בין הפנוטיפים השונים קטנים ורציפים וניתנים למדידה כמותית. לדוגמא: משקלו של אדם או מידת הכהות של גוון העור.

לא מצאתי התייחסות ישירה לתכונה זו אבל בהתייחס להגדרות אילו נראה לי הגיוני שמספר האצבעות בכף היד הינו תכונה איכותית, משום שמספר הפנוטיפים שלה קטן, ההבדלים ביניהם ברורים ואינם רציפים.

בברכה,

ד"ר שושנה סביון
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב