תנ"ך
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
האם בתנ"ך או במשנה או בכלל איפשהו ביהדות מוזכרים הגן-עדן או הגיהנום או חיים כלשהם אחרי המוות?
שלום דור,
חיים לאחר המוות הם בשאול (לא בגן עדן או בגיהנום).
גן העדן מוזכר בספר בראשית אך לא לצרכים אלה.
חיים לאחר המוות מוזכרים בצורות שונות אבל לא באופנים שהם מוזכרים אחר כך בספרות התלמוד.
להרחבה ניתן לעיין באינציקלופדיה מקראית בערכים גן עדן, גיהנום, חיים לאחר המוות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום וברכה למומחי בשער,
ברצוני לשאול
א. האם יש שעה ביום שבה יהיה צל משני צידי החפץ. [הרקע לשאלתי: דברי הפרשנים למסכת סוכה (דף ב עמוד א) שבסוכה גבוהה עשרים אמה (= 10 מטר בקירוב) צל דופן זה מגיע לצל דופן זה, האם יתכן הדבר שיהיו שני צללים אחד 'כנגד' השני?]
ב. האם קרני השמש הנכנסות לחדר דרך חלון או חור מתרחבות בתוכו? [הרקע לשאלתי: דברי הגמרא במסכת סוכה (דף כב עמוד ב) שסוכה שיש בגגה מחצה סכך ומחצה אויר פסולה משום שבידוע שלמטה יהיה רוב חמה ומיעוט צל, משום שהחמה מתרחבת למטה].
תודה רבה,
אברהם ארגמן.
שלום אברהם,
א. אין מצב של צל משני צידי החפץ. במקרה המתואר בשאלה, אם השמש נמצאת בזוית נמוכה מעל האופק. הצל שהיא גורמת הוא ארוך. במקרה זה הצל של קיר אחד, זה הפונה לשמש, מגיע לקיר הנגדי ואף עובר אותו. אז כאילו יש (מעבר לקיר השני) שני צללים, האחד של הקיר הראשון מהצד הפונה לשמש, ושל הקיר השני המרוחק מהשמש. (כדי ששני הצללים יראו יחד צריך שיהיו בקיר השני חורים כך שאור השמש והצל של הקיר הראשון יעברו דרכם). אם השואל יודע יסודות של טריגונומטריה, הרי שהטנגנס של הזוית המקסימלית של השמש שתגרום לכך שצל הקיר הראשון יגיע לקיר השני הוא: גובה הקיר הראשון מחולק במרחק שבין הקירות. בכל זווית קטנה יותר (השמש נמוכה יותר בשמים), ימשך הצל של הקיר הראשון מעבר לקיר השני.
ב.
המצב המתואר בשאלה מוכר כאשר מקור אור שאיננו נקודתי מאיר חור בקיר והתמונה נופלת על מסך מעבר לקיר . במקרה זה התמונה של החור שנוצרת מהחלק העליון של מקור האור איננה חופפת את התמונה שנוצרת ע"י האור מחלקו התחתון של מקור האור. כך גם לגבי הצדדים האחרים של מקור האור. כתוצאה מכך נוצרים כאילו שני עיגולי אור בעלי אותו מרכז. האיזור המרכזי יהיה מואר יותר מאשר השולים היות והשולים נוצרים ע"י אור מופחת מזה של האיזור המרכזי (צל חלקי).
כאשר מדובר באור השמש, זהו מקור אור רחוק מאד (מרחק אינסופי כמעט) לכן קרני האור מגיעות אלינו באלומה מקבילה. במקרה כזה לא תתקיים התופעה שתוארה לעיל. אדם יכול לראות את צילו בשמש ולהיוכח שקו המתאר של הצל הוא ברור, אין צל חלקי. כלומר, לגבי השמש הבעיה לא קיימת. היא קיימת עם מקורות אור מלאכותיים שאינם נקודתיים.
עד כאן לגבי חור בקיר או חלון. לגבי סוכה המכוסה חלקית, כמות האור שתכנס לסוכה תלויה בזוית שבה מגיע אור השמש. אם אור השמש מגיע מכוון החצי שאינו מכוסה יכול להיות מצב שרוב החלק הפנימי של הסוכה יהיה מואר. לעומת זאת אם אור השמש בא מהכוון המכוסה והשמש בזוית נמוכה, כל הסוכה או רובה יהיו מוצלים.
בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב,
במסגרת העיסוק בתורת ישראל ,העלה אדם אחד בפני שתי "עובדות" שאני איני משוכנע בנכונותן ושאותן הוא הביא מעיסוקו בתורת ישראל. אודה מאד על התיחסות של מומחה מדעי לשתי השאלות:
1.טען האיש שעיבור נקבת הנחש יכולה להיות מעוכבת בגופה למשך שנים רבות עפ"י החלטתה שנובעת מסיכונים סביבתים וכו...אך יש לימיט של מספר שנים שמעבר לו אינה יכולה לעכב התהליך. לי זה נראה כדבר שאינו נכון ומבוסס מבחינה מדעית,ובכלל מהו אורך חיי הנחשים בממוצע ??
2.טען האיש הנ"ל שהיונה הינה מונוגמית (בן זוג אחד) ושאם בן זוגה נפטר היא מתאבדת, ושוב לדעתי זה נראה שגוי !! בכלל לי נראה שהתאבדות אצל בעלי חיי הינו דבר בלתי אפשרי ונוגד הטבע ? !
אודה מאד על התיחסות מקצועית ומרחיבה
בכבוד רב אריה גולן
לקריאה נוספת ראוי לעיין במקורות המקוונים הבאים:
תוחלת החיים של רוב הנחשים הינה בין 10 ל 20 שנה אך הדבר משתנה לא רק בין המינים השונים אלא גם בין הפרטים השונים של אותו המין, בהתאם לתנאים בהם זכה הפרט בחייו. כך למשל מזון בתדירות סבירה מאריך את משך חייו של הנחש.
מתפתח דחף מסעות לאזורים חדשים, אלא שאז הם עלולים להקלע למצוק, מקווה מים גדול וכדומה, התוצאה תהיה מיתה משונה, אך הגורם לה אינו התנהגות התאבדות.
יש מינים בהם נצפה הזכר כשהוא אוכף עצמו לכאורה על הנקבה (אווזים, האריה האוחז ברעמת הנקבה ומנער את ראשה ואחרים),
ד"ר צבי סבר
זאולוגיה
בס"ד
שלום רב!
להלן שני כללים ממקורות יהודיים :
- 4 בעלי החיים היחידים בעולם אשר סימני הטהרה: העלאת גירה, הפרסת פרסה ושסיעת שסע יכולים לבוא אצלהם בניפרד הם: החזיר, השפן, הארנבת והגמל (הרמב"ן ויקרא יא' 4-8)
- לכל דג בעולם בעל קשקשת יש גם סנפיר, אך לא להיפך (מסכת נידה דף נא' ע"ב)
כמומחה בתחום זה ,
- האם כללים אלה מחייבים ?
- האם יש בידיעת כללים אלה בזמן התנך/התלמוד להראות על תבונה אילעית כלשהיא ?
בתודה מראש ! אביתר.
לגבי השאלה התיאולוגית אני אשיב כך: אין לשפוט את ערכו או רמתו של ספר התורה על פי בחינות מדעיות או היסטוריות.
"דברה תורה כלשון בני אדם", כפי שציין רבי ישמעאל, והתוכן לובש צורה אנושית.
המימד הדתי של התורה אינו תלוי ב"עובדות" אלא ב"אמת" התיאולוגית והערכית שלה.
ההיסטוריון רוצה לדעת, מה קרה ומהם הגורמים ההיסטוריים שעומדים מאחורי המקרה.
האדם הדתי צריך לשאול, מדוע קרה מה שקרה מבחינתו של האלוהים?
מה רוצה האלוהים להעביר אלי בעזרת מה שמסופר?
מה דורש אלוהים ממני לאור מה שמסופר?
המחלקה לתנ"ך
בחומש ויקרא פרק י"א נזכרים 4 בעלי חיים עם סימן טהרה אחד בלבד (מתוך שניים): גמל, שפן, ארנבת וחזיר.
לשאלה מדוע נזכרו דוקא אלו, משיב הרמב"ן שם: "מפני שאין אחרים בעולם בסימן האחד לבדו".
דהיינו הם היחידים בעולם שיש להם סימן טהרה אחד, ולכן התורה מציינת אותם.
לדעתי זו תשובה מאוד מיוחדת ומחייבת. שאלתי היא: האם היא נכונה?
מכיוון שהשפן והארנבת אינם מעלים גירה, יוצא שיש להם שני סימני טומאה.
ומכאן שרק לגמל ולחזיר יש סימן טהרה אחד, מבין כל החיות והבהמות בעולם. האם זה נכון?
אבי שלום,
להלן קישור לתשובת שני מומחים שענו לשאלה שנשאלה בנושא זה באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2975
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל