תזונה

שלום נורית,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה באתר. להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תכולת הכולסטרול לא אמורה להשתנות עקב החימום, המולקולה שלו יחסית קטנה וקומפקטית. חוץ מזה מה שמזיק בחמאה הוא לאו דווקא הכולסטרול אלא אותו שומן רווי ממנו היא בנויה. לכן המטרה לא "להמיס" כולסטרול, אלא לא לאכול חמאה.

בכבוד רב,

אולגה רז
מנהלת היחידת לתזונה ודיאטה
בית החולים איכילוב

0

not more then 20 second

פרופ' זכריה מדר
מדעי המזון והתזונה
האוניברסיטה העברית

ככלכלן אפשר להשיב על שאלה זו בדרכים רבות, וזאת מאחר שאין בה די פרטים על מנת להגיע לתשובה חד משמעית.

קטונתי מלענות על שאלות בביולוגיה, אולם מידע כללי אני מניח שהכוונה הייתה שאם בני אדם אוכלים את הצמחים ישירות הם יכולים לנצל כמות אנרגיה גדולה בהרבה מאשר אם הם אוכלים בעלי חיים שניזונים מאותה כמות של צמחים. במילים אחרות, בתהליך יצור הבשר הולך לאיבוד חלק ניכר מהאנרגיה שמושקעת בו.

פרופ' אייל קמחי
המחלקה לכלכלה חקלאית, הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום שני,

להלן מספר אתרים שיוכלו לסייע בקבלת פרטים אודות מחלת קרוהן:

http://www.ccfa.org/

http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/crohnsdisease.html

http://www.niddk.nih.gov/

http://www.crohn.co.il/

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
"בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל"

כל תא חי (חיידקים, ארכיה או אאוקריוטים) מכיל ממברנות (לעיתים יותר מסוג אחד של ממברנה). הממברנות מורכבות מסוגים שונים של ליפידים, המכילים את החומצות השומניות.

השאלה שלך היא לגבי הערך הקלורי. כמובן שכל מאכל, המכיל פחמימנים שונים (חלבונים, סוכרים, ליפידים וכו') חייב שיהיה לו ערך קלורי. אך יש לי רושם שתזונאים (אינני תזונאי) לעיתים מחסירים מהערך הקלורי המלא של האוכל את כמות האנרגיה שדרוש לאכילת המאכל. אני חושב שלמלפפון (שללא הקליפה מכיל בעיקר מים, ומעט מאוד פחמימנים) יש ערך קלורי, אך הוא בערך דומה לכמות האנרגיה הנדרשת לפרק את המאכל כך שיהיה ניתן להשתמש בו. הנה אתר המפרט את תכולת האנרגיה של המלפפון (ללא קליפה) http://www.calorie-count.com/calories/item/11206.html ויש כאן 2 קלוריות משומן (מתוך 166 גרם).

פרופ' נועם אדיר
ביוכימיה
הטכניון

שלום יואב,

להלן מאמרו של פרופ' מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה בטכניון.במאמר זה
ניתן למצוא תשובות לשאלותיך.

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

"בשער ברשת"

שלום חיה,

שאלות בנושא חומצה אסקורבית נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור למס' דוגמאות: (חיפוש הצמד
"חומצה אסקורבית/ויטמין C יוביל אותך למאגר התשובות שניתנו בעבר).

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2497

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2454

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,
"בשער ברשת"
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

0

שלום רב,

מכיוון ששוקולד עובר טיפול חום לפני האריזה יש להניח כי זיהומים כאלו יכולים להתרחש בזמן האריזה או בזמן האיחסון במפעל, רשתות השיווק ואפילו בבית. היגיינה נכונה בזמן האחסון, כלומר קופסאות אטומות, טמפרטורה מצוננת וכד' ימנעו את הבעיה.

בברכה,

ד"ר סימה ירון
המחלקה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון
הטכניון

בדרך כלל פסטור נעשה על ידי חימום בלתי ישיר במחליפי חום באמצעות מים חמים, או קיטור. משתדלים לשמור על הפרש טמפרטורות נמוך בין המדיום המחמם למזון, של מספר מעלות בלבד, כדי לא לפגוע באיכות התזונתית של המזון, וכדי לא לחרוך אותו.

גז וסולר יכולים כמובן לשמש לחימום מים וקיטור, אך לא לפסטור ישיר.

הרתחת חלב כמובן אפשרית, אך פוגעת בטעם ובמרקם של החלב, פוגעת גם במידת מה בערך התזונתי של ויטמינים רגישים, ומתאימה לשימוש ביתי, "פרימיטיבי" משהו.

הרתחת בירה תגרום ל"בריחת" הגז ולפגיעה בטעם.

בברכה,

פרופ' אורי קוגן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום רב,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3012

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תנאי הפיסטור, טמפרטורה ומשך זמן הפסטור, נקבעים לפי סוג המוצר, רמת הזיהום המיקרוביאלי לפני הפסטור, טמפרטורת האחסון של המוצר (בקירור או בטמפרטורת החדר) והמשך הנדרש של חיי המדף.
קירור מהיר של המוצר נעשה על מנת לא לפגוע ברכיבים תזונתיים רגישים, כגון ויטמינים, וכן כדי לא לפגוע בטעם וריח העלולים להיפגע בטיפול התרמי. דוגמה טובה לכך הינה פסטור חלב.
לפסטור חלב גולמי מאיכות טובה מספיק חימום ל-72 מעלות צלזיוס (מע"צ) למשך 16 שניות, שמבטיח השמדה של חיידק השחפת, אם נמצא. לאחרונה מפסטרים חלב בטמפרטורה יותר גבוהה בשל חשש לנוכחות חיידקים בעייתיים אחרים כגון ליסטריה, וכן לשם הארכת חיי המדף. חלב מפוסטר מאוחסן בקירור ולו חיי מדף קצרים. חלב עמיד שחיי המדף שלו חדשים אחדים בטמפרטורת החדר, חייב לעבור עיקור (פסטור אינו מספיק) בתנאים של כ-140 מע"צ למשך שניות ספורות, על מנת לקבל מוצר סטרילי.
בירה מפוסטרת ב-72-74 מע"צ למשך 30-60שניות , או עוברת סינון עדין דרך ממברנה המונעת מעבר שמרים וחיידקים, או נשמרת בקירור ללא פסטור.

בברכה,

פרופ' אורי קוגן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

עד כמה שידוע לי מנגנון הפעולה של פרופוליס לא נחקר לעומק. פרופוליס מכיל מספר תרכובות עם פעילות כנגד חיידקים ופטריות, וכנראה האפקט הסופי הוא תוצר של כולם.
אין זה נכון לטעון שחיידקים לא מפתחים עמידות לפרופוליס, ישנם חיידקים עמידים. אולם מכיוון שמדובר בתערובת של חומרים, סביר להניח שלחיידק יהיה יותר קשה לפתח עמידות, אם כי זו רק הנחה שלי שלא הוכחה מדעית.
נכון שיש חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקות מסויימות, ורגישים לפרופוליס, אך אין זה אומר שאם יחשפו לחומר לעיתים קרובות לא יפתחו עמידות גם כנגדו.
לאנטיביוטיקות שונות יש מנגנון פעילות שונה, ואתר מטרה שונה, כך שאי אפשר לדבר על השוואה למנגנון כללי של אנטיביוטיקות.
נכון לשאול האם יש לחומר איבר מטרה דומה לזה של אנטיביוטיקות ידועות. לכך אין לי תשובה.
ולא הצלחתי למצוא משהו בספרות המדעית.
שנה טובה
סימה ירון



ד"ר סימה ירון
המחלקה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון
הטכניון

נזקי ההתייבשות הם רבים ומגוונים.

עד 2-3% בנער אינם מורגשים כלל כתלונה אך מתבטאים בעייפות, הפרעה בריכוז, ירידה בכושר למידה ועוד

סביב 5% (חסר נוזלים) מופיעים כאב ראש מעט חוסר תאבון, בחילה ולעיתים הקאה.

בהחלט יש פגיעה באברים ותאים וככל שההתייבשות מעמיקה הנזק גם גדל.

למזלינו הרב, התייבשות לרוב היא הפיכה אך לאורך זמן בוודאי שתיווצר פגיעה לא הפיכה.

בברכה,


ד"ר שמוליק בולביק
רופא ילדים
קופת חולים לאומית

הסיבה העיקרית לתופעה המתוארת, היא מיסוך אלקטרוסטאטי:

בpHשל היוגורט שהוא בסביבות 3.9-4.5 שהוא מתחת לpH האיזו-אלקטרי של החלבון (ה-pH בו לחלבון יש אותו מספר מטענים חיוביים ושליליים) שהוא 4.6~, יש מעט דחייה בין החלבונים הטעונים נטו במטען חיובי. הוספת מלח המתפרק במים ליונים חיוביים (Na+) ושליליים (Cl-) גורמת ל"הסתרת" המטענים החיוביים של החלבון (ע"י יונים שליליים שמתקרבים אליהם) ממטענים חיוביים אחרים בחלבון, כך שהדחייה ביניהם נחלשת. כתוצאה הג'ל (הגבן) שיוצר החלבון (הג'ל הוא מעין רשת תלת מימדית של מולקולות חלבון המחוברות זו לזו בקשרים שונים) מתכווץ ומפריש יותר מים החוצה.

השפעות על מבנה החלבון (מבנה שלישוני ושניוני אך לא ראשוני) מתחילות להיות משמעותיות רק בריכוזי מלח ממש גבוהים, שם מתגברת תופעה הנקראת salting out ומורידה את מסיסות החלבון – עקב אינטראקציות בין המלח והמים, אך ההסבר לתופעה זו מורכב הרבה יותר, וקצרה היריעה כאן מלפרט על כך.

לצערי חומר טוב בנושא זה בעברית מועט מאד- יש לשלוט באנגלית כדי ללמוד את הנושא לעומקו.

בברכת המשך הסקרנות והשאלות המדעיות המעניינות,

דר' יואב ליבני

ד"ר יואב ליבני
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום יעל,

חל איסור לשווק, ולמכור חלב שפג תוקפו, לפיכך חל גם איסור לפסטרו בשנית. פיסטור חלב מספר פעמים אכן פוגע בערכו התזונתי אך לא מביאו למצב "התזונתי" של מים.

בברכה,

פרופ' אורי קוגן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

שלום

להלן תשובה שהתקבלה בעבר ע"י מומחה מתנדב "בשער".

במידה ותשובה זו אינה עונה על שאלתך נשמח שתפני אלינו בשנית.

בברכה,

בשער ברשת

שלום,

לשאלתך אני אתן הסבר המתאים לילדים בגן וכיתה א', ואף קצת ארחיב עבורך.

כמו כן אני מעוניינת להציע לך ניסוי שיכול להציג את התופעה בצורה מעניינת, אשר מתאים לילדים בגיל הרך.

הסבר ברמה של תלמידים:

בתוך החלב ישנם מרכיבים שצבעם לבן.

ולכן צבעו לבן.

המרכיב העיקרי הוא החלבון קזאין. שהוא חלבון החלב וצבעו לבן, לכן גם כאשר אנחנו שותים כוס חלב נשאר לנו "שפם" לבן מעל השפתיים, כיוון שהחלבון הוא למעשה חומר מוצק, הנמצא בתוך החלב.

תנסי לחשוב על נוזל צבעוני כמו "מיץ פטל" אמנם הוא אדום אך הוא לא משאיר על הפנים סימנים אדומים, כיוון שהצבע האדום מסיס בתוך המים ויוצר למעשה תמיסה צלולה.

הקזאין, חלבון בחלב, אינו מסיס בתוך המים של החלב ולכן מותיר את סימניו על הפנים.

חומר נוסף התורם לצבע החלב הוא השומן. צבע השומן הינו לבן. לחלב דל שומן יש צבע יותר אפור מאשר לבן. בהשוואה לחלב עם אחוז שומן גבוהה או לשמנת.

הסבר קצת יותר מורכב:

העין שלנו רואה את האור המוחזר ממה שאנו מביטים עליו. למשל,חפץ בצבע אדום (מיץ פטל) מחזיר אור בצבע אדום (בולע את האור בשאר הצבעים) ולכן אנחנו רואים אותו אדום.

אבל החלב, לא בולע את האור, בגלל הימצאותם של יחידות הקזאין, שהן למעשה מוצק בתוך נוזל החלב (בשפה מקצועית קוראים לזה תרחיף). במקום לבלוע את האור, החלב מחזיר את האור. כלומר האור המוחזר מן החלב הוא בכל צבעי הקשת והעין שלנו רואה את השילוב הזה לבן (מכירה את הניסוי עם הסביבון הצבעוני, שכאשר מסובבים אותו רואים לבן? זו אותה תופעה)

ניסוי לגילוי החלבון קזאין בחלב.

לוקחים ליטר חלב (לא עמיד) ומרתיחים (או מחממים אם יש סכנה של ילדים) לתוך החלב החם/רותח מוסיפים חצי כוס חומץ.

וממשיכים לחמם ולערבב.

החומץ והחימום גורמים ליחידות חלבון קזאין שונות להתחבר זו לזו ונוצר פולימר של החלבון קזאין ששוקע בכלי.

מסננים את המים (אפשר דרך בד של חיתול)

המוצק שהתקבל הוא פולימר של החלון קזאין – שימי לב, שהנוזל שנותר חסר צבע והחלבון הוא לבן!!!!

עם המצוק שהתקבל אפשר ליצור (צורות אפשר עם צורות של בצק) ואז לייבש את זה בתנור בטמ"פ נמוך של 100 מעלות.

מתקבלת צורה צהבהבה, עם ריח נהדר של חלב, בעלת מרקם קשיח.

שבועות שמח ולבן,

רון

ד"ר רון בלונדר
מכון ויצמן

ד"ר זהר כרם
ביוכימיה מדעי המזון והתזונה
האוניברסיטה העברית

שלום רותי

תשובות דומות לשאלתך פורסמו בעבר באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9928

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7396

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9011

ובאתר של מכון דוידסון ניתן למצוא הסבר לתופעת החמצון בויטמין סי 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%98%d7%9e%d7%99%d7%9f-c-%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9c

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום הדס ואורה

בעבר נשאלו שאלות דומות לשאלתכן ונענו ע"י המומחים שלנו

 אתן מוזמנות לעיון בקישור

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7638

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2972

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5800

בנוסף תוכלו למצוא מידע נוסף בקישור:

https://stwww1.weizmann.ac.il/nutrition/article-2-4/

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

 

נקודות שחורות על עלים או תפרחת הכרובית יכולות לנבוע מהרבה גורמים החל ממכה שהרקמה קיבלה דרך נזקי ריסוס שגרמו לצריבות ממשיך בנזק על ידי חרקים שגרמו לפגיעה ברקמה, הזדקנות של רקמת הצמח המתבטאת בנקודות שחורות ויכול אף לנבוע מגורמי מחלה שונים. לפעמים גורם המחלה הוא פטריה (עובשים או אחרים) ולפעמים חיידקים.

בכדי לקבוע מהו גורם המחלה חייב המאבחן לראות האם לנקודות החומות יש מאפיינים יחודיים המזוהים עם כל אחד מהגורמים האפשריים. במקרה של גורם ביוטי כלומר גורם חי כמו חרקים, פטריות או חיידקים צריך לבודד את גורם הנזק במעבדה או לזהותו באמצעים מולקולריים. לאחר שבודדנו וגידלנו (לא תמיד זה אפשרי כשמדובר בחיידקים ופטריות מסוימות) את האורגניזם החשוד כגורם הנזק במעבדה, הפעולה הבאה הנדרשת היא הדבקה של צמח בריא באורגניזם שבודדנו מהצמח ה "חולה". אם לאחר ההדבקה בגורם הנזק קיבלנו את אותם תסמינים בצמח הבריא, במקרה של השאלה שלך נקודות חומות על העלים והתפרחת, יש לבודד מחדש מהתסמינים הללו את הגורם שוב.

רק לאחר שביצענו את ההליך שתיארתי שנקרא "מבחן קוך" אפשר לקבוע בוודאות האם מצאנו את גורם המחלה. בכרובית יש פטרייה אחת מרכזית שגורמת להופעת נקודות שחורות על העלים והתפרחת פטרייה זו נקראת Alternaria brassicicola. ישנה גם מחלה חיידקית הגורמת להשחרה בכרוביים ויכולה להתבטא גם כנקודות חומות שחורות על העלים הנגרמת מחיידק בשם : Xanthomonas campestris pv. Campestris. במידה והגורם להופעת הנקודות השחורות הוא פטריה או חיידק אם לא ינתן טיפול העוצר את הפטרייה או החיידק כמו לדוגמא ריסוס בחומרי הדברה הנזק יתפשט יגרום להופעת כתמים חומים שחורים על כל העלים והתפרחת עד שלבסוף הכרובית תירקב לגמרי.

 

שלום דניאל !

לא מצאתי דיווחים על נזקים ממים עם CO2 בלבד. בניגוד למקרים נדירים של תופעות לוואי של סודה לאפייה שמכיל נתרן ומשקאות מוגזים עם סוכרים וחומרים אחרים בנוסף ל CO2.

מצורף מקור מוויקיפדיה. שם מוסבר שהחומציות של מי סודה דומה למיצי פירות ולא גורמת לבעיות מטבוליות כגון חמצת מטבולית (בה מופיעות תופעות של שינויי גזים בדם, לאיתם מסוכנות). המנגנון של ויסות בגוף מתגבר בקלות על החומצה שנוצרת על ידי מים עם CO2, חומצה קרבונית. 

CO2 מיוצר בקיבה ובמעיים אצל בני אדם בכמויות. לא ידוע לי על השפעה שלילית לגבי תופעות מטבוליות או נשימתיות.

ראה מאמר חופשי ברשת של  : Babb RR: Intestinal Gas.

ד"ר פליקס גוטספלד
גסטרואנטרולוגיה
בית חולים קפלן

שלום רב,

ראשית, הסיבים התזונתיים לא נספגים במעי הדק אבל מנוצלים על ידי החיידקים במעי הגם ומספקים כמות לא גדולה של קלוריות.

שנית, כשאוכל נאכל ונעכל בגוף, כ-10% מהקלוריות, במיוחד אלו הבאות מחלבונים ופחמימות מורכבות, "מתבזבזות" על תהליך העיכול והעברת מרכיבי המזון לתאי המטרה. כך שהערך הקלורי הרשום בטבלאות איננו שווה לערכו המופק על ידי הגוף.

בברכה,

 

ד"ר אולגה רז
מנהלת היחידת לתזונה ודיאטה
בית החולים איכילוב

0

שלום טל,

אכן, גם לצמח הקקאו, כמו לצמחים רבים , ישנם יתרונות בריאותיים. הקקאו נקשר בעיקר עם בריאות הלב וכלי הדם. עם זאת, כאשר אומרים "שוקולד", הכוונה היא לאותו מאכל-ממתק-ממרח, אשר עבר מספר עיבודים מאז היה זרע מעץ הקקאו. השוקולד אותו אנו צורכים בפועל מועשר בשמנים צמחיים ובסוכר, ולאור כך, אינו מומלץ לצריכה עקב קשר אפשרי עם השמנה ועששת. 

 

ד"ר גל דובנוב-רז
מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים
מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר

0

שלום,

פרטי המומחה הועברו לשואלת על מנת לקבל הסבר/ הבהרות לגבי הניסוי שבוצע.

 

ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה

שלום,

להלן קישור לתשובת מומחה שפורסמה באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603
 

כמו כן מצורף קישור למקור ידע נוסף:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9F

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אבי שלום,

מצ"ב קישור למידע בנושא חיידקים ותעשיית החלב:

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/milksci-s.htm
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שושי שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אמל שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

לתשובה בנושא "ג'ל לניקוי ידיים" ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה בנושא "מי פה" ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה בנושא "אקונומיקה" (חומר בסיסי) ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה בנושא "אנטיביוטיקה" ניתן ללחוץ כאן.

 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום עינב,

 מקור חיידקי הסלמונלה הוא במערכת העיכול של התרנגולות, שיש לה מוצא משותף עם מערכת המין והשתן שלהם. לכן הסלמונלה מזהמת את קליפת הביצה, ולא את תוכנה (כל עוד הביצה לא שבורה). החיידקים מזהמים את התכולה של הביצה בעת שבירתה.  

 חיידקי הסלמונלה לא יתרבו בריכוזים גבוהים של סוכר, אך במידה וכמותם ההתחלתית גבוהה, חלקם ישרדו גם בתמיסת הסוכר, וכשיגיעו לדרכי העיכול שלנו (אחרי שחלקם ישרדו את המעבר במיצי הקיבה), יתחילו לשגשג במעיים שלנו ולעיתים אף יחדרו לאזורים אחרים.

 בחלבון הביצה נמצא האנזים  ליזוזים, המסוגל לפרק את דופן התא, הפפטידוגליקן, של חיידקים גראם חיוביים (סטרפטוקוקים, סטפילוקוקים) – שמהווה בחיידקים אלה את השכבה החיצונית. בחיידקי סלמונלה (גראם שליליים),  בהם דופן התא  "מוגנת" על ידי הממברנה הנוספת,  החיצונית -  משמעותו שולית.

 ליזוזים הוא חומר נוגד חיידקים, שאינו חומר אנטיביוטי.

 ההגדרה של חומר אנטיביוטי: חומר המיוצר על-ידי מיקרואורגניזם מסוים, המעכב פעילות של מיקרואורגניזמים אחרים.

 

בברכה, דרור

  

ד"ר דרור בר-ניר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

הבלוג שלי : חיידקים, נגיפים ושאר ירקות -   http://drorbn.blogspot.com

שלום,

להלן קישור לתשובה שפורסמה באתר בנושא: "עובש בלחם":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4792

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אמנם בבני אדם יש ספיגה מסוימת של נוקלאוטידים מהדיאטה אך רוב הנוקלאוטידים נוצר בכבד. יצירת הנוקלאוטידים היא תהליך מורכב שכולל בסיסים חנקניים שמגיעים מפירוק חלקי של חומצות אמינו ליצירת הבסיסם החנקניים (בעיקר אספרטט וגלוטמין) ומתוצרי פירוק של גלוקוז במסלול הפנטוזות (לקבלת הריבוז). יש גם מיחזור של בסיסים חנקניים ונוקלאוטידים חופשיים ששוחרו בתהליכי פירוק של חומצות גרעין (למשל מתאים שעברו פירוק). עם כל זאת מתרבות העדויות לחשיבותם של נוקלאוטידים מהמזון, במיוחד אצל תינוקות. נמצא שתכולת נוקלאוטידים מספקת בדיאטה עוזרת להתפתחות המערכת החיסונית כמו גם להתפתחות מערכות אחרות (1) אם כי המנגנון המדויק איננו ברור.

בברכה, ד"ר יורם גרשמן

ביולוגיה וסביבה

מכללת אורנים ואוניברסיטת חיפה

לקריאה נוספת:

1. Gil A. Modulation of the immune response mediated by dietary nucleotides. Eur J Clin Nutr. 2002 Aug;56 Suppl 3:S1-4. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12142952

ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

א. צריכה מוגברת של מלח במזון עשויה להביא לעליה בלחץ הדם ובעקבותיה ליציאה מוגברת של מים מזרם הדם ולהצטברותו בחומר החוץ-תאי ברקמות = בצקת.

ב. מלח דל נתרן הוא מלח מועשר באשלגן המכיל כמחצית מכמות הנתרן שבמלח הרגיל. מניחים שמלח כזה תורם פחות לעליה בלחץ הדם ולפיכך תורם פחות להווצרות בצקות.

ג. ורטיגו יכול להווצר כתוצאה מהנתקות גבישים מינרליים בחלל האוזן הפנימית. לא ידוע לי על קשר ישיר בין התופעה לצריכה מוגברת של מלחים.

פרופ' אהוד סקוטלסקי
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

להלן קישור בנושא:

השפעת חיידקים על המזון שאנו אוכלים

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן קישור בנושא:

http://www.starmed.co.il/DOH/FoodPoisoning

http://www.meafood.org.il/Health/defrosting%20meat.pdf

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל