שונות

שלום רב,

תשובה לשאלה זו ניתן למצוא באתרי האינטרנט השונים.

נשמח לעזור בשאלות נוספות

בהצלחה, 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

 כיום בישראל ישנם 2 זירות משטחי החלקה על הקרח המיוצרים מקרח קפוא - המיוצר באופן מלאכותי.

שאר המקומות, כמו משטח ההחלקה בגלבוע עשויים מקרח סינטטי המיוצרים מפלסטיק ממוחזר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי איתמר,

שאלה מצויינת! אני מצרפת לך כתבה של הירחון המדעי 'סיינטיפיק אמריקן-ישראל' הסוקר את התגליות האחרונות (ואת ההיסטוריה) של השלדים שנמצאו בעבר ולאיזה ממיני האדם הקדמון שחיו בעבר השלדים משתייכים.

תהנה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

חוטי חשמל עשויים בדרך כלל מנחושת או אלומיניום. הבחירה של החומר המתאים ביותר תלויה בתכונות כמו יעילות הולכה, תכונות מכניות ופיזיקליות של החומר שמשפיעות על תהליך הייצור ועל עמידות התוצר הסופי, ועלות חומר הגלם, עיבודו, שינועו ואיכסונו.

האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם יש לך שאלה ספציפית שניתן להפנות למומחה אתה מוזמן להמשיך ולשאול.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Power_cable

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם ברצונך לשאול שאלה שמופנית למומחה, אבקשך לנסח אותה בצורה כמה שיותר מדויקת. איזה מידע ספציפי את מחפשת, שלא מצאת בחיפוש עצמי? מה הכוונה ב-'אידוי צמחי'?
יתכן שתוכלי למצוא את התשובה בחיפוש באתר שלנו לפי מלת חיפוש.

אם תצטרכי הכוונה מקצועית לגבי שאלה ספציפית אנא פני שנית דרך האתר.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

בויקיפדיה כתוב - "לשם פיזור המים ביעילות משתמשת הממטרה בלחץ המים המוזרמים אליה שימוש כפול, האחד הוא כדי להתיז את המים למרחק והשני הוא אפקט של תרגום הלחץ לתנועה סיבובית."
 

האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם ברצונך לשאול שאלה שמופנית למומחה, אתה מוזמן לשלוח מחדש שאלה יותר ספציפית ומפורשת - איזה חלק לא מובן לך שאופן בו ממטרה עובדת?

מקור:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%94

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

שאלה דומה נשאלה באתרנו בעבר, כפי שניתן למצוא בחיפוש  המלה "ראדון".

להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7478

כמו כן ראי:

"הבעיה הבריאותית אינה נגרמת מנשימה של  גז ראדון עצמו אלה מ"בנותיו" קצרות החיים. בהגיע גז רדון לאוויר הוא עובר במהלך 3.8 הימים הבאים (כמחצית חייו) תהליך התפרקות הדרגתי בו נוצרת שרשרת של 'בנות רדון' זמן מחצית חיים קצר (זמן מחצית החיים היא פרק הזמן הממוצע הנדרשת להתפרקות רדיואקטיבית של מחצית מהחומר).בנות רדון נוצרות כאטומים רדיואקטיביים של חומרים מוצקים הנספחים ברובם לחלקיקי האבק שבאוויר ומגיעים לריאותינו בזמן שאיפת האוויר. חלקיקי האבק טעוני האטומים הרדיואקטיביים נעצרים ברקמת הריאה. כוון שבנות הראדון קצרות חיים הן דועכות במהירות תוך שהן פולטות, בין השאר, חלקיקי אלפא. פגיעתם של חלקיקי אלפא אלה בתאי הרקמה עלולה לגרום לשיבושים בצופן הגנטי של התאים. שיבושים אלה עלולים להפוך תאים אלה בהמשך לתאים ממאירים (סרטניים(."

מקור: http://www.galit.co.il/page.asp?page_parent=860

מהכתוב נראה שבעוד שהתוצרים הרעילים אכן נספחים לאבק שאנחנו נושמים, הם מתפרקים במהירות ולכן אין השפעה מצטברת במקרה שהאבק 'סופג' ראדון במשך שנים. מכאן שההשפעה ההרסנית של ראדון היא יותר משמעותית בחשיפה קבועה. מצד שני, כנראה שככל שיש יותר אבק, יש לתוצרי פירוק הראדון אשר במרתף יותר הזדמנויות להגיע לריאות שלנו, לכן בכל זאת עדיף להיזהר. דרך להמנע מהחשיפה היא להמנע משאיפת האבק ככל האפשר.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רותם,

אכן להרבה כלי נשיפה כגון חצוצרות, רמקולים ומגאפונים יש סיומת בצורה קונוס (חרוט). חשוב להבין שהאלמנט הקוני הינו פסיבי ואינו יוצר הגברה של הקול, אלא הוא משמש כמצמד אקוסטי בין המקור שמייצר את הקול לבין האוויר הדליל שבו הקול אמור להתפשט. ללא הצורה הקונית, חלק גדול של הקול לא היה מצליח להתפשט באוויר אלא היה נבלע. כשהקול נוצר (למשל, בפיה של החצוצרה), מולקולות האוויר נעות בצורה של תנודות דרך פתח קטן בלחץ גבוה. לאחר מכן, כשהקול עובר דרך האלמנט הקוני, הלחץ שלו יורד בהדרגה ואילו המשרעת של התנודות גודלת. באופן זה, היעילות של העברת הקול באוויר עולה בצורה משמעותית. יש הרבה חשיבות לגאומטריה המדויקת של הסיומת הקונית והיא משפיעה על הצורה בה התדרים הנמוכים והגבוהים של הקול מתפשטים.

בברכה,

פרופ' דוד אנדלמן
בית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

אם יש לך כוח ועניין, כדאי לך לקרוא.

פרופ' אבנר זיו
פסיכולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום תמי,

בכי הוא תופעה פיזיולוגית בה זולגות דמעות מבלוטות הדמעות בעין, כתגובה למצב רגשי אצל בני אדם. בכי נחשב פורקן אישי עז וחד של רגשות אצל בני האדם. הביטויים הפיזיים הרבים של הבכי כוללים בין השאר דמעות, הסמקה, קצב לב מואץ ויבבה. תפקיד הבכי עדיין לא ברור והוצעו תיאוריות שונות לתופעה מיוחדת זו.

מכיוון שהשאלה עסקה בנושא הביולוגי, אענה בקצרה על הסיבות הפסיכולוגיות של הבכי כגון הבעת צער, שחרור מעומס רגשי או פיזי, תחושת רחמים וחמלה כלפי האדם עצמו או כלפי מישהו אחר, הבעת אושר, ניסיון לגייס עזרה וניסיון לרמות אחרים כדי להשיג תשומת לב או דברים. התועלת המיידית שהבכי נותן היא רבה - מעין שקט תעשייתי לפרק זמן מסוים המאפשרת לבוכה להתעשת ולהתנער מהקונפליקטים שאיימו לשתקו.

הסיבות הביולוגיות של הבכי אינן ברורות כלל. בהתייחס לבכי אצל אנשים בריאים, הספרות המדעית מועטה בלבד. על פי ויקיפדיה, קיימת השערה שבדמעות הנוצרות בעת בכי רגשי (בהשוואה לדמעות מסוגים אחרים, כגון אלו הזולגות על-מנת לסלק גוף זר מהעין), יש ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מסוימים, ובהם הורמון ACTH, הקשור לדחק. עובדה זו מעלה את האפשרות שהבכי נועד להוריד את ריכוזו של הורמון זה וחומרים אחרים הקשורים לדחק כאשר ריכוזם נעשה גבוה מדיי. תיאוריה כזו תוכל גם להסביר מדוע אנשים מרגישים טוב יותר לאחר בכי (אם כי הבכי מהווה מעין CATHARSIS= שחרור).

להלן מספר מצבים של PATHOLOGICAL CRYING (בכי שקשור למצבי מחלה):

אנשים עם דיכאון חשים עצב תהומי ולעתים רחוקות גם בוכים. אולם, יש פסיכיאטרים אשר טוענים כי הדיכאון מהווה דווקא דוגמה להפרעה נפשית בה קיים מחסום מפני בכי וקושי לבכות (ניתן להסיק מכך בעקיפין שהבכי אכן משחרר אותנו ומפיג רגשות קשים). אנשים עם הפרעת הסתגלות (למשל כשיש עצב לאחר פיטורין או לאחר פרידה רומנטית) מדגימים בכי תדיר ולא ברור האם השיפור לאחר מתן נוגדי דיכאון מרמז שמדובר

בבכי בשל חוסר ב-SEROTONIN
או בחוסר NOREPINEPHRINE.

קשישים עם הפרעות אורגאניות וניוון של מערכת העצבים המרכזית יכולים לבכות מאחר והם סובלים מלביליות אפקטיבית. יתכן שהפגיעה הניוונית באזורים שונים של המוח, כרוכה בנטייה יתרה לבכי או שקיימת פגיעה
דווקא במוח הפרונטאלי, שבמצבים נורמאליים אמור לשלוט על התנהגויות ורגשות שונים וכשהאונה הפרונטאלית מפסיקה לעכב ולבקר, הכול יוצא משליטה ויש התפרצויות בכי לא תואמות. מצבים אלה מגיבים לעתים לטיפול בחוסמי סרוטונין (כגון פרוזאק) או בחומרים שמשפיעים על מערכת ה- NMDA.

לסיכום, רב הנסתר על הידע לגבי התנהגות אנושית נפוצה זו ודרוש מחקר מקיף בנושא, הן בהיבטים הפסיכולוגיים והן בהיבטים הביולוגיים של התופעה.

ד"ר יוליאן יאנקו
פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת בריאות הנפש ברחובות

לאומברטו שלום,

מחשבותיך ושאלותיך, בניסוחים שונים, העסיקו בעבר ומעסיקים בהווה אנשים חכמים רבים.

אינני חושב שיש תשובה חד משמעית, מספקת, לשאלות מעין אלה. במקום לנסות לענות לשאלה אעיר מספר הערות קצרות על כמה מדבריך.

1. אין גוף שנקרא "מדע" שיש לו דעה, גרסה או עמדה בעניין כלשהו. יש אוסף של אנשים שנקראים אנשי מדע, ומגוון הדעות שביניהם, לפחות בין הנבונים שבהם, מן הסתם גדול ועשיר יותר ממגוון הדעות של אנשים נבונים פחות.

2. הרעיון שהעולם או חוקי הטבע הם ישויות שנוצרו הוא הכללה שאולי אין לה הצדקה.

הניסיון האנושי מלמדנו שכל דבר שישנו בתוך העולם נוצר בזמן כלשהו, כלומר, היה זמן קודם לו שבו היישות הפיזיקלית שאנו מזהים לא הייתה קיימת בעולם. לגמרי לא ברור שמניסיון זה אפשר להסיק משהו על "יצירה" של העולם עצמו, בכללותו. מהתנסות אנושית זו לא נובע בהכרח שגם הקוסמוס, או האופן (החוקים) שעל פיו הוא מתנהל, אף הם עברו תהליך של יצירה.

3. הפחד שלך מן המחשבה מה היה קורה אילו הגרביטציה הייתה כוח דחייה ולא משיכה לא צריך להביא אותך למחשבה שהיא אולי הרבה יותר מפחידה. אם קיימת יישות בעלת רצון, אינטרס ומטרה (תכונות אנושיות למהדרין) שמנהלת את העולם, היא בוודאי יכולה להביא לתוצאות מפחידות שאין השכל האנושי יכול כלל לתאר.

4. אולי יש סתירה פנימית בתוך משפט שהשתמשת בו: "יש ... משהו על טבעי". ייתכן שמשהו שישנו הוא בהכרח טבעי. כמו לגבי כמעט כל מושג אחר, קשה לנסח הגדרה קצרה, ממצה ומוסכמת על הכל, של המונח "טבעי". עם זאת האמירה ש "טבעי" הוא לא אחר מאשר "כל מה שיש", נראית לי כאיפיון לא רע של המושג. לאור זאת אינני בטוח שיש בכלל משמעות למושג של "יש על טבעי".

כפי שציינתי, בכל האמור לעיל אין בעצם תשובה לשום שאלה. אעפ"כ אני מקווה שהואלתי משהו בדבריי.

בברכה,

פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב

אכן, המדע משתנה ללא הרף -
ככל מצבור הידע שלנו, הוא מתפתח ומתרחב מיום ליום. אך הטענה ש"האמת של היום אינה האמת של מחר" היא חסרת שחר לגבי המדע. טענה זו נובעת מבורות ואי הבנה ומתיימרת להסתמך, כנראה, על המהפכה בחשיבה הפיסיקאלית שחוללו תורת היחסות ותורת הקוואנטים בראשית המאה העשרים. האמת המדעית, בניגוד לאמת האמונתית, אינה חורגת מתחום הנצפה, וגם שם היא אמורה להיות זהירה בהסקת מסקנותיה. הפיסיקה הקלאסית הייתה "אמת" ונשארה "אמת" כל עוד שהתצפיות שלנו אינן חורגות לתנאים קיצוניים ביותר (מהירויות המתקרבות למהירויות האור, טמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט, ממדים זעירים בסדר גודל החלקיקים היסודיים או ממדים אסטרונומיים וכו'). האמת המדעית מאוששת על ידי התצפיות והניסיון, וכל הישגי הטכנולוגיה, שהיו נחשבים למעשי ניסים עוד לפני זמן לא רב, מעידים על "אמיתותה". בזכות אותם הישגים מדעיים וטכנולוגיים מדהימים, התאפשרו תצפיות שבהן התברר שהמודל הניוטוני הקלאסי הוא פשטני מדי באותם תנאים קיצוניים שהזכרתי לעיל, ושתורה פיסיקאלית שתהיה תקפה גם בתנאים אלה צריכה להיות סבוכה יותר, ותורת היחסות ותורת הקוואנטים הוכיחו את עצמן כמתאימות שם.

אין זה אומר שמדענים אינם טועים לעולם, אבל כיוון שהטענות המדעיות נבדקות על ידי קהילת המדענים הרחבה, טענות מדעיות מוטעות אמורות להיות מופרכות. טענות שלא נבדקו אינן אמורות להיות "אמת מדעית".

"האמת הדתית" אינה אמורה להתייחס לתחום הנצפה, ולכן אינה מתכוונת כלל לעמוד במבחן ההפרכה. כשהדת מנסה לגלוש לתחום הנצפה, התוצאות עלולות להיות מסוכנות ביותר עבורה. האמונה בבורא עולם או בעולם הבא אינה ניתנת לבדיקה, ולכן גם לא להפרכה. אי אפשר להוכיח ואי אפשר להפריך גם את הטענה שההומוסקסואלים בישראל הם אלו שגרמו לרעידת האדמה בלבנון. אמונתו של אדם היא בחירתו החופשית ואינה מסקנה הכרחית מהמציאות. כיוון שכך, יכול כל אדם לראות את אמונתו כ"אמת נצחית", בלא שיהיה לכך שום מכנה משותף עם "האמת המדעית" ועם עובדות החיים.

ראשית, המדע אינו "מאמין" או "לא מאמין". המדע אינו "חוקר גורמי תופעות", אלא מנסה ללמוד את התופעות ולמצוא מספר, קטן ככל האפשר, של חוקים, פשוטים ככל האפשר, שמהם יהיה ניתן לא רק להסביר את התופעות באופן רציונאלי בדיעבד אלא גם לחשב ולחזות דברים שעתידים לקרות בתנאים מסוימים – החל מליקוי חמה וכלה בכל שימושי הטכנולוגיה. הדת, או מה שאת קוראת "הכרה אלוקית" מספקת הסבר פשוט מאוד בדיעבד לכל דבר: זה היה רצון האלים. אבל הסבר זה הוא חסר כל ערך מבחינת הניבוי.

האדם החושב לא הסתפק בהסבר פשטני וחסר תועלת זה, וניסה למצוא הסברים מעמיקים יותר לתופעות. אפשר לדמות את התפתחות המדע היום להתבוננות בעולם שסביבך מנקודת מבט גבוהה יותר ויותר – האדם הקדמון היה על פני השטח, ובמשך הדורות הגביהה נקודת המבט של האדם והפכה לתלולית, אחר כך לגבעה, להר נמוך, לפסגה נישאת ובדורות האחרונים - למטוס ולחללית...

השאלה האם תהליך זה הוא סופי – האם המדע יגיע למה שנקרא "התורה הסופית", כלומר למציאת מספר קטן של מרכיבים ועקרונות שמהם ניתן להסיק את כל התופעות בעולמנו -
היא, כיום, שאלה פילוסופית ולא שאלה מדעית, ותישאר כזו אלא אם יצליחו להגיע ל"גביע קדוש" זה. כיוון שכך, יש מקום בינתיים מקום ל"אמונה" – יש כאלה שמאמינים שמטרה זו היא ברת השגה ויש כאלה שמטילים בכך ספק.

אם כך או כך, המדע מתבסס על כללי החשיבה הרציונאלית ועל חוקי טבע בסיסיים. עצם העובדה שכללים וחוקים אלה יכולים להסביר ולחזות את התופעות בעולמנו היא עובדה מופלאה, ויש מדענים המנסחים את התפעמותם מכך במונחים השאולים מהלכסיקון הדתי. אין לכך שום קשר עם האמונה באל יחיד או באלים רבים, בשכר ועונש, בגלגול נשמות
או בעולם הבא.

דנה שלום,

בבדיקה שערכנו עם מומחה, מומלץ כי תפני למחלקה לצאן, שרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות.

אתר "בשער ברשת" אינו עוסק בהפנייה למאמרים לשם כתיבת עבודות. את מוזמנת לפנות אלינו אם יתעוררו במהלך הכנת העבודה שאלות למומחה אקדמי.

בהצלחה,

"בשער ברשת"

חאלד שלום,

לדבש יש כיום תקן (מס' התקן: ת"י 373), התקן מגדיר את הרכב הדבש.

(אם ברצונך להשיג את התקן עליך לפנות למכון התקנים). לדברי ד"ר צבי קרן מהמכון אם הדבש מתאים לתקן אז הוא לא יהיה מזוייף, ולמעשה עד היום לא מוכר דבש מלאכותי או מזוייף שמתאים לתקן.

בברכה,

אירית ,רכזת פרויקט "בשער ברשת"

שלום רב,

תשובה לשאלתך ניתן למצוא באתרי האינטרנט השונים.
אני מצרפת לך קישור לתשובות באתר האינטרנט: https://wikipedikia.org/iw/will-you-die-if-you-eat-orbeez/

בהצלחה בהמשך, 
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אופיר, היי!

זו שאלה מעניינת ומטרידה כאחת...אני מצרפת לך קישור לספר 

The last resort: Success and failure in campaigns for casinos‏

המסביר בעמ' 5 שדבר זה לא הוכח. בנוסף, אני מצרפת כתבות על הדברים הידועים יותר, שבתי קזינו משתמשים כדי להשאיר או הלקוחות במתחם שלהם.

ספר

כתבת Mako

כתבת כלכליסט

מקווה שעזרתי.

חג שמח

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דני היי!

אני מניחה שאתה מתכוון לעידן הפלסטיק בשימוש בכלים מתכלים ולא במובן הבנקאי של המילה (עידן כרטיסי האשראי). אם אכן כך, הכוונה לעידן, החל משנות ה70 ועד היום, שבו השימוש בכלים חד פעמיים (בקבוקים, כוסות, צלחות, וכו') הלך וגבר. רק בשנים האחרונות נעשינו יותר מודעים להשלכות שיש לפלסטיק על חיינו בין אם ישירות מחומרים שמשתחררים מהפלסטיק בחימום וכו', ובין שלא ישירות מפלסטיק שמזהם סביבה וזיהום זה מגיע אלינו מבעלי החיים שאנו אוכלים כגון דגים. להלן גרף הלקוח מוויקיפדיה שמתאר את עליית השימוש בפלסטיק מ1950 ועד 2015.

היקף הייצור העולמי של פלסטיק במיליוני טונות (1950-2015)

כאמור, ציר הx מתאר את השנים וציר הY הם ערכים במיליוני טונות(!!!!!). כלומר, נראה שאין דבר שבו אנו לא משתמשים בפלסטיק, ולכן תקופה זו נקראת כך. חלב לדוגמה, בעבר הרחוק, היו רוכשים אותו בבקבוקי זכוכית וכאשר היה נגמר היו משתמשים שוב בבקבוקים אילו (אתה יכול לשאול את הסבים והסבתות שלך איך היה בתקופת קום המדינה). היום, אנו קונים הכל בבקבוקי פלסטיק שאנו זורקים (בתקווה שלמיחזור :)) בתום השימוש.

בנוסף, אני מצרפת לך כתבה מעניינת מאוד על הפלסטיק והשלכותיו.

תמשיך לשאול שאלות מעניינות וחג שמח!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן קישור לתשובה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%D7%AA

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום שלי,

מצ"ב מסמך ובו תשובתו המפורטת של פרופ' יוסי אלמוג ממכון קזאלי לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית.

בברכה,

"בשער ברשת"

שלום טובה,

להלן קישור למצגת באדיבות מוזיאון המדע בירושלים ובה תשובות לשאלותיך:

http://mada.org.il/userfiles/fire-fighting.pps#256,1,שקופית 1

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום מרק,

התשובה לשאלתך תלויה, כמובן, במובן שאתה מייחס למילה "מדע". מקורה של מילה זו הוא במילה ידע, או ידיעה, וזו גם הייתה המשמעות המקובלת שלו עד התקופה המודרנית, גם בעברית (כמו בתנ"ך, בחלום שלמה) וגם בשפות לועזיות רבות. בתקופה המודרנית החלו להשתמש במילה זו במובן יותר מצומצם. זה מוסבר היטב בויקיפדיה: "מדע הוא שיטה לאיסוף ידע אודות העולם באמצעות תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה. השיטה המדעית כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף ידע מדעי, ומכונה גם מחקר. אדם העוסק במדע נקרא מדען. יש המצמצמים את משמעותו של המושג "מדע" למדעי הטבע בלבד, המתבססים על תצפית וניסוי. יש הכוללים במושג גם פעילויות מתחום מדעי החברה המתבססות על תצפית וניסוי. מתמטיקה נחשבת לאבן יסוד של המדע, אף שהיא פרי רוחו של האדם ואינה מבוססת כלל על תצפית וניסוי. במשמעות הרחבה כולל המושג "מדע" כל פעילות חקר אנושית, כולל זו הנכללת במדעי הרוח." תוכל להיעזר בערך זה גם כדי למצוא מאמרים וחומר אחר בנושא.

בברכה,
פרופ' דן עמיר
מדעים מדוייקים
אוניברסיטת תל אביב

שלום בתיה,

ממידע שנמסר לנו ע"י חברת סנו-סושי, החברה המייצרת את "ספוג הפלא", הספוג אינו מכיל כל חומר כימי.
עיקרון הניקוי הוא פיזיקלי: עקב מבנהו הצפוף, השפשוף עם שטח הפנים יוצר מצב של שחיקה אשר מנקה את המשטח הרצוי ביעילות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
"בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל"

תייסיר שלום,

תודה רבה על תגובתך לאתר, אך לצערנו בשלב זה של הפרויקט איננו ערוכים לתרגום התשובות לערבית.

תודה על התעניינותך,

אירית, רכזת "בשער ברשת"