שאלות מחוץ לתכנית הלימודים

שלום דור,

התשובות לשאלותיך
בהתאמה הן:

1. אני מציע שתחפש את התשובה באינטרנט תחת wine oxidation. יתברר לך שתהליך החימצון מורכב והוא משפיע על הטעם, הריח וצבע היין.
2. הרחקת החמצן מחלל הראש בבקבוק אינו תהליך כימי שבעיקבותיו נוצר
   חומר כלשהו. התהליך הוא פיזיקלי ומתבסס על כך שגז החנקן מגרש את החמצן מחלל הראש שבבקבוק. בצורה זו כמות החמצן הזמינה לריאקצית החימצון נמוכה ביותר.

פרופ' שמעון מזרחי
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון

אכן, במיעוט ניכר של אנשים המרכזים נמצאים בצד ימין בלבד, ובמספר קטן אף יותר - הם נמצאים בשתי ההמיספרות. אצל הרוב הגדול (בערך 93%) המרכזים הללו נמצאים אך ורק בצד שמאל.

בברכה

ד"ר גדעון פינדלר

שלום רב,

ספרי בדק תחילה חתולים אצלם חתך את הקורפוס קלוסום לאורכו, ועל פי הממצאים הבין שהקורפוס קלוסום חיוני להעברת מידע (ויזואלי, במקרה שלהם)בין שתי ההמיספרות. בשלב שני הוא עיצב מבחנים גאוניים בפשטותם לבדיקת בני אדם שעברו ניתוח לפיצול הקורפוס בשל מחלת האפילפסיה. הוא הוכיח שהקורפוס אצל האדם חיוני להעברת מידע ויזואלי , כמו בחתולים, אך בנוסף לכך - גם להעברת מידע אחר, שקיים רק בצד אחד של המוח , אל הצד השני, לשני הכיוונים: כמו, למשל, תפיסת מרחב, זיהוי צד אחד של הגוף, זיהוי פנים, ועוד ועוד.
בניסויים שפיתח, הוכיח שקיים הבדל ברור בין שתי ההמיספרות וקבע מרכזים חדשים ואת תיפקודו המיוחד של כל צד במוח. פועלו החדשני הביא לזכיה בפרס נובל לרפואה.

בברכה

ד"ר פינדלר

הדרך הטובה ביותר למניעת עליית רכוז הפחמן הדו-חמצני(פד"ח) באטמוספרה היא הפסקת שריפת יערות ודלקים פוסיליים. אולם, מסיבות כלכליות הדבר כרגע לא מעשי. שיטות ביו-טכנולוגיות לקליטת פד"ח, כגון דישון הים בברזל, להגברת הפוטוסינתזה, הן אפשריות, אולם אנו לא יודעים את כל ההשלכות האקולוגיות של פעולה כזו.

שיטות אלטרנטיביות להפקת אנרגיה ללא פליטת פד"ח ידועות, אולם לכל אחת מגרעות וסכנות.

בין אלו: הפקת אנרגיה מתחנות כוח גרעיניות, מהרוח ומתנועות הים, מפעלים הידרו-אלקטריים בנהרות והתמרת אנרגיה סולרית במישרין לחשמל.

מדובר רבות על החלפת דלק מכוניות במימן או באתנול, שאינן פולטות או פולטות הרבה פחות פד"ח.

אולם, הפקת דלקים אלו כרוכה בטכנולוגיות שבדרך כלל משחררות פד"ח רב, כך שהחסכון נטו אפסי או אפילו שלילי!

אם התשובה הנ"ל נראת תבוסתנית אזכיר שלא מעט מדענים מטילים ספק באם העלייה בפד"ח (שאינה בספק) אומנם גורמת לרוב העלייה לטמפרטורות כדור הארץ-דבר שגם הוא לא הוכח דיו. יש גורמים נוספים רבים, מלבד הפד"ח, המשפיעים על מאזן החום של כדור הארץ.

שלום אהובה,

אפדרין הוא חומר טבעי שהופק במקור מצמח הקרוי  Ephedra equisetina. כיום הוא מיוצר גם באופן סינטטי והוא משווק בעיקר בצורת המלח Ephedrine sulfate.  

כימית הוא מוגדר כ:

a-[1-(methylamino) ethyl] benzenemethanol

 (מצ"ב קובץ עם המבנה הכימי של אפדרין)

אפדרין הוא אמין סימפטומימטי (פועל בדומה למערכת העצבים הסימפטתית) הפועל חלקית כאגוניסט של המתווך הכימי/הורמון אדרנלין (אפינפרין), אך עיקר  הפעילות שלו באה לכלל ביטוי בהגברת השחרור של נוראדרנלין. ככזה הוא גורם, בין השאר, להרפיית השרירים המקיפים את דרכי הנשימה ובכך הוא מקל על קשיי נשימה הנגרמים על ידי דלקות של כלי הנשימה ומחלות כמו אסתמה ואמפיזמה. כל זה בתנאי שמשתמשים בו במינון הנכון. אחד השימושים הרווחים ביותר כיום, בתכשיר זה, הוא באמצעות טיפות אף המפחיתות גודש.

בהיותו מאיץ של תהליך חילוף החומרים בגוף ומעורר ניצול מוגבר של מקורות האנרגיה באמצעות  "שריפת" שומנים, נחשב האפדרין כאחד התוספים התרמוגנים הפופולארים בעולם. ככזה, עושים בו כיום שימוש מפתחי גוף מקצוענים ואתלטים למיניהם, וכן כאלה שרוצים לאבד עודפי שומן.

האם חומר זה נחשב כסם מסוכן? הגם שהדעות חלוקות בעניין זה, במובן המקובל והשכיח של המונח, לא מדובר בסם ממכר, לפחות לא במינונים רפואיים. אולם בגלל הפוטנציאל שלו להגביר ביצועים של הגוף, ארגוני ספורט שונים, כמו  ארגון הכדורגל העולמי (FIFA), ואחרים אוסרים על השימוש בו  בתחרויות ספורט שונות, כולל תחרויות "פיתוח גוף" של חובבנים.

סכנות: למרות שאפדרין  נמכר במקומות רבים כתוסף מזון, הרי ששימוש בכמויות גדולות מאלה הנעשות למטרות רפואיות עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות כמו  קצב לב מוגבר ולא סדיר, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, קשיי נשימה, אי שקט, עצבנות, סחרחורות, נדודי שינה, רעידות ועוויתות, הזיות, ובמקרים קיצוניים – אפילו מוות.

פרופסור צבי וולברג,

הפקולטה למדעי החיים

אוניברסיטת תל אביב