שאלות מבחינות בגרות

שלום

מצרף מאמר על דגי זברה שאפשר להשיג בכל חנות תחביב. הקושי הוא אכן זיהוי הזוויג. המנגנון הנפוץ הוא עיכוב של סינתיזה של האנזים ארומטז. כך דגים יוותרו כזכרים בלבד ונקבות תהפוכנה לזכרים שכן הורמון הטסטוסטרון בדמם לא יוכל להפוך לאסטרדיול שהוא ההורמון המאפיין נקבות ואחראי לתיפקודן ככאלה.

אני לא יודע איך בודקים חיצונית את זוויגם ("מינם") דגי זברה. אני מציע להעמיד ניסוי עם דגי זברה עם מספר טיפולים (לפחות שניים; ביקורת וטיפול) ולדגום דגים במהלך הניסוי ובסופו. בדיקת שחלות (אם יש בהן זרע או ביציות) היא הדרך הקלה ביותר לבצע מחקר כזה (המחיר, כמובן, הוא המתה של דגים). אם הטיפול אכן מחולל שינוי זוויג (מין) אפשר יהיה לראות שינוי הולך וגדל ביחס הבין זוויגי באוכלוסיית הדגים הנדגמים.

מערך ניסוי כזה הוא פשוט להפעלה. כדאי שתערך בדיקה מעמיקה יותר מה הם המנגנונים שהיו מעורבים (או שלא) בתהליך. כדאי ליצור קשר עם מעבדה העוסקת ברביה (שני ההורמונים הנ"ל "שמורים" ולכן גם קיטים לבני אדם יאפשרו לזהותם ולכמתם).

בהצלחה

פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל

שלום,

להלן קישור לתשובת מומחה לשאלה בנושא:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7656
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ככלכלן אפשר להשיב על שאלה זו בדרכים רבות, וזאת מאחר שאין בה די פרטים על מנת להגיע לתשובה חד משמעית.

קטונתי מלענות על שאלות בביולוגיה, אולם מידע כללי אני מניח שהכוונה הייתה שאם בני אדם אוכלים את הצמחים ישירות הם יכולים לנצל כמות אנרגיה גדולה בהרבה מאשר אם הם אוכלים בעלי חיים שניזונים מאותה כמות של צמחים. במילים אחרות, בתהליך יצור הבשר הולך לאיבוד חלק ניכר מהאנרגיה שמושקעת בו.

"נשימה תאית", זה נושא אחר. השאלה היא מה מצב הרקמות, האם הן מקבלות מספיק חמצן. למשל, נשימה תאית בעת מאמץ ממושך (ריצת מרתון) לא מספיקה, כי כל החמצן הולך לצורך מיידי, והתא אינו מסוגל להשתמש בו מיידית, התוצאה היא פעולה ללא חמצן, שמביאה להצטברות של חומצת חלב, דבר שאינו בריא לטווח ארוך, אך ניתן לתיקון מהיר במנוחה, למעט בחולי סוכרת (סיפור אחר...).

הקומפנסציה של הנימה המהירה יותר בחולי ציסטיק פיברוזיס מספיקה על מנת לא לפגוע בנשימה התאית.

בברכה,

פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

כעקרון שמרים אמורים לגדול יותר מהר על גלוקוז, אם רק משום שהאנזים שמפרק סוכרוז, האינברטז, אינו מיוצר באופן קונסטיטוטיבי. הבדלים בקצב הגידול יימצאו בעיקר בשמרים שבתנאים ההתחלתיים לא היו מותאמים לגידול בסוכרוז ולוקח להם זמן לסנתז את האנזים.
אבל ייתכן שמה שקורה בניסוי שלכם הוא שהלחץ האוסמוטי של מצע הגלוקוז כל כך גבוה שהוא כבר מפריע לגידול. 10% גלוקוז זה בערך 0.55 מולר, בעוד ש 10% סוכרוז הם בערך 0.29 מולר. ייתכן שההבדל בקצב הגידול נובע מכך שמצע הגידול בגלוקוז מפריע לגידול בשל שוק אוסמוטי, בעוד שהשוק באוסמוטי של מצע הסוכרוז צנוע יותר. הייתי חוזר על הניסוי עם 2% ריכוז סוכרים, שזה הריכוז המקובל בניסויים פיזיולוגיים בשמרים, כדי לבחון השערה זו.

ד"ר חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

שלום טל,

שאלה בנושא מעבר השתנן נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3680

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל