שאלות מבחינות בגרות
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום רב, במסגרת עבודת ביוחקר אנו מעוניינות לבדוק את השפעת מרכיבים מצמח החילבה על שינוי מין בדגים. לפי כתבה שקראנו הצליחו לבצע זאת בדגי אמנון- הפכו דג נקבה לזכר. רצינו לשאול האם ניתן לבצע ניסוי זה על דגים זמינים יותר מדגי אמנון וכיצד ניתן להבחין בשינוי המין של הדג במידה והניסוי יצליח?
בתודה מראש,
תלמידות י״ב בביה״ס עירוני ג' ע״ש מוטה גור מודיעין, עדי משה, עדי נוימן, וניצן צעירי.
שלום
מצרף מאמר על דגי זברה שאפשר להשיג בכל חנות תחביב. הקושי הוא אכן זיהוי הזוויג. המנגנון הנפוץ הוא עיכוב של סינתיזה של האנזים ארומטז. כך דגים יוותרו כזכרים בלבד ונקבות תהפוכנה לזכרים שכן הורמון הטסטוסטרון בדמם לא יוכל להפוך לאסטרדיול שהוא ההורמון המאפיין נקבות ואחראי לתיפקודן ככאלה.
אני לא יודע איך בודקים חיצונית את זוויגם ("מינם") דגי זברה. אני מציע להעמיד ניסוי עם דגי זברה עם מספר טיפולים (לפחות שניים; ביקורת וטיפול) ולדגום דגים במהלך הניסוי ובסופו. בדיקת שחלות (אם יש בהן זרע או ביציות) היא הדרך הקלה ביותר לבצע מחקר כזה (המחיר, כמובן, הוא המתה של דגים). אם הטיפול אכן מחולל שינוי זוויג (מין) אפשר יהיה לראות שינוי הולך וגדל ביחס הבין זוויגי באוכלוסיית הדגים הנדגמים.
מערך ניסוי כזה הוא פשוט להפעלה. כדאי שתערך בדיקה מעמיקה יותר מה הם המנגנונים שהיו מעורבים (או שלא) בתהליך. כדאי ליצור קשר עם מעבדה העוסקת ברביה (שני ההורמונים הנ"ל "שמורים" ולכן גם קיטים לבני אדם יאפשרו לזהותם ולכמתם).
בהצלחה
פרופ' עמוס טנדלר
המרכז הלאומי לחקלאות ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
אני כותבת עבודת חקר על השפע ריכוזי מיצוי סויה על קצב פירוק אוריאז. הניסוי שלי מסתמך על שאלת בגרות ורציתי לדעת למה בודקים דווקא השפעת סויה ולא זרעים אחרים כמו למשל חומוס?
שלום,
להלן קישור לתשובת מומחה לשאלה בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7656
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
לגבי השאלה שהופיעה בבחינת הבגרות בביולוגיה :במדינה מסוימת ששטחי החקלאות שלה מוגבלים יש בעיה של רעב. כדי לפתור את בעיית הרעב עדיף להשתמש במרביתשטחי החקלאות: בהנחה שהתשובה הנכונה היא:לשם גידול צמחים ממינים שונים אשר ישמשו למאכל אדם (ולא התשובה לשם גידול צמחים למאכל ע"י פרות,והפרות ישמשו למאכל אדם) הייתי שמחה לקבל הסבר מעמיק על התשובה.
תודה
ככלכלן אפשר להשיב על שאלה זו בדרכים רבות, וזאת מאחר שאין בה די פרטים על מנת להגיע לתשובה חד משמעית.
קטונתי מלענות על שאלות בביולוגיה, אולם מידע כללי אני מניח שהכוונה הייתה שאם בני אדם אוכלים את הצמחים ישירות הם יכולים לנצל כמות אנרגיה גדולה בהרבה מאשר אם הם אוכלים בעלי חיים שניזונים מאותה כמות של צמחים. במילים אחרות, בתהליך יצור הבשר הולך לאיבוד חלק ניכר מהאנרגיה שמושקעת בו.
פרופ' אייל קמחי
המחלקה לכלכלה חקלאית, הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
במבחן בגרות אחרון ניתנה שאלה- מה יקרה לקצב הנשימה במחלה מסוג סיסטיק
פיברוזיס. אני לימדתי את תלמידי שבחוסר חמצן יפעל מנגנון הומאוסטאזי וכתוצאה
ממנו קצב הנשימה יעלה כפיצוי על חוסר חמצן , האם זה נכון? תודה רחל
פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון
ד"ר אלקן תודה על תשובתך, רציתי לשאול, מה יקרה לקצב נשימה תאית של החולים בסיסטיקפיברוזיס. הרי הם מגדילים את קצב הנשימה, ומכניסים חמצן שחסר להם, החמצן הוא מגיב בנשימה תאית, האם הקצב יגדל, יפחת או תלוי במידת קצב הנשימה?
בתודה,
רחל
"נשימה תאית", זה נושא אחר. השאלה היא מה מצב הרקמות, האם הן מקבלות מספיק חמצן. למשל, נשימה תאית בעת מאמץ ממושך (ריצת מרתון) לא מספיקה, כי כל החמצן הולך לצורך מיידי, והתא אינו מסוגל להשתמש בו מיידית, התוצאה היא פעולה ללא חמצן, שמביאה להצטברות של חומצת חלב, דבר שאינו בריא לטווח ארוך, אך ניתן לתיקון מהיר במנוחה, למעט בחולי סוכרת (סיפור אחר...).
הקומפנסציה של הנימה המהירה יותר בחולי ציסטיק פיברוזיס מספיקה על מנת לא לפגוע בנשימה התאית.
בברכה,
פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון
בניסוי שביצענו בדקנו מהי השפעת סוג הסוכר על קצב תסיסה בשמרים. שיערנו כי בין סוכרוז לגלוקוז הקצב המהיר ביותר יהיה בגלוקוז. זאת משום שהסכורוז צריך לעבור קודם פירוק לגלוקוז ופרוקטוז.. לכן הכנסנו לשתי מבחנות שמרים בריכוז ונפח זהים וגלוקוז לעומת סוכרוז שניהם בריכוז 10% (באותו נפח כמובן). התוצאות היו הפוכות קצב התסיסה בסוכרוז היה מהיר יותר.. מדוע? האם ייתכן שריכוז 10% בשני הסוכרים הוא בעצם ריכוז גבוה יותר בסוכרוז כי הסוכרוז מתפרק לשני חד סוכרים שמנוצלים ביעילות ע"י השמרים או שיש סיבה אחרת לכך
כעקרון שמרים אמורים לגדול יותר מהר על גלוקוז, אם רק משום שהאנזים שמפרק סוכרוז, האינברטז, אינו מיוצר באופן קונסטיטוטיבי. הבדלים בקצב הגידול יימצאו בעיקר בשמרים שבתנאים ההתחלתיים לא היו מותאמים לגידול בסוכרוז ולוקח להם זמן לסנתז את האנזים.
אבל ייתכן שמה שקורה בניסוי שלכם הוא שהלחץ האוסמוטי של מצע הגלוקוז כל כך גבוה שהוא כבר מפריע לגידול. 10% גלוקוז זה בערך 0.55 מולר, בעוד ש 10% סוכרוז הם בערך 0.29 מולר. ייתכן שההבדל בקצב הגידול נובע מכך שמצע הגידול בגלוקוז מפריע לגידול בשל שוק אוסמוטי, בעוד שהשוק באוסמוטי של מצע הסוכרוז צנוע יותר. הייתי חוזר על הניסוי עם 2% ריכוז סוכרים, שזה הריכוז המקובל בניסויים פיזיולוגיים בשמרים, כדי לבחון השערה זו.
ד"ר חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
באחת משאלות הבגרות צויין כי בתסנין כמות השתנן היא 44 גרם יממה ואילו בשתן
היא 30 גרם יממה. ברצוני לדעת האם הגיוני כי כמות השתנן בשתן נמוכה מכמותו
בתסנין?
שלום טל,
שאלה בנושא מעבר השתנן נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3680
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל