רפואה

שלום רב,

השאלה כללית מידי, מכיוון שיש סוגים שונים של תרופות לצרבת. יש מפחיתי הפרשת חומצה כמו מעכבי משאבת המימן או גם אנטיהיסטאמינים חוסמי H2.

אני מניחה שאתם מעוניינים בקבוצה של סותרי-חומצה שאכן פועלים ישירות על חומצת הקיבה. ביניהם סודיום ביקרבונט, קלציום קרבונט, מגנזיום קרבונט, מגנזיום הידרוקסיד ואלומיניום הידרוקסיד ותערובות שלהם בתרופות השונות.

עבור חומרים אלה בהחלט ניתן להשתמש בחומצת מלח בריכוז מסוים (למשל pH2) ולהדגים את אפקט סתירת החומצה. לצורך הניסוי לדעתי צריך לעשות קבוצת השוואה שבה מודדים את פעולת הסתירה של הבסיסים ה"נקיים" בריכוזים שונים לצורך השוואה עם התרופות, שכאמור הן ברובן תערובות של החומרים הבסיסיים.

בברכה,

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום צהלה, 

לא, אין דם כחול אך זה נכון שיש הבדל בגווני האדום בין דם ורידי (דם הזורם בורידים) לבין דם עורקי (הזורם בעורקים). הראשון הוא דם בצבע אדום עז ואילו הדם העורקי - הדם המחומצן - הוא דם הרבה יותר כתום.  אגב דם כחול: צוללן שנפצע בעומק המים דמו נראה  כחול משום שהאור המסונן דרך שכבות המים העמוקים מביא לכך שהדם יראה כחול. אותו צוללן מדמם אם יגיע לפני המים דמו יהיה אדום כמובן.

בתודה,

יואל רק

פרופ' יואל רק
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

רפואית, הנושא sugar rash לא קיים. גם בחיפוש יסודי בתנך של רפואה פנימית, NowUpToDate  הוא לא קיים. מאידך, שמעתי לא אחת, אמהות שנישבעות שהילד שלהם נעשה חסר מנוחה לאחר אכילה מופרזת של סוכר [שוקולד, גלוקוז]. קלינית, אדם לא חש כלום בעליה חריפה של רמות הסוכר בדם. אפילו עד מעל 1000 מ'ג אחוז.

חשוב לזכור שגלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי למח האדם.

באדם בריא, לא חולה סוכרת, הלבלב מגיב בדיקנות ובזריזות כדי לפנות את העליה ברמות הסוכר בדם. פעולה זו תיפסק בדייקנות רבה עם איזון הסוכר בדם. מרבית הסוכר יהפוך בכבד לגליקוגן והיתר יהפוך לשומן. מאידך, ירידה חדה ומהירה מרמות גלוקוז גבוהות מאוד לנמוכות יותר בדם [קורה לפרקים בחולי סוכרת שמקבלים טיפול לא נכון] גוררת תופעות קשות: הזעה, דופק מהיר, בילבול ואפילו איבוד הכרה.  

 לסיכום, עליה חדה ברמות גלוקוז לא אמורות להשפיע על הנער, חוץ מהרגשת שובע......

בברכה,
 

ד"ר רפאל נשר
אנדוקרינולוגיה ומטאבוליזם
הדסה עין כרם

דודי שלום,

להלן מצורף לעיונך מאמר העוסק בקשר שבין מצבי לחץ (גם אנורקסיה) לגנטיקה.

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=217
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אלירן,

 אני אמנם לא מומחה בזיכרון אבל אני חושב שאני יכול לענות: מדענים כבר יצרו עכברים חכמים יותר על ידי שינוי בגן אחד בודד. העכברים למדו מהר יותר וזכרו טוב יותר מעכברים רגילים. על ידי שינוי הפעילות של הגן אפשר לעשות אותם גם חכמים וגם טיפשים יותר, מה שמראה על הקשר החזק שיש בין החלבון לבין הפעילות המוחית. צריך רק להזהיר שלא מדובר בגן לזיכרון אלא בגן שמשפיע על פעילות הזיכרון. העובדה שגן בודד יכול להשפיע בצורה כל כך דרמטית מראה שבאופן עקרוני ניתן ע"י מניפולציה של מולקולה בודדת, ע"י סוג כלשהו של תרופה, כדי להפוך יצור לחכם יותר. אפשר לקרוא עוד על העבודה של המדען שעשה אותה ג'ו צ'ין במאמר קריא ביותר ב scientific American:

http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=making-smart-mice

 אני אשמח לענות על שאלות נוספות שיתעוררו.

 בברכה, רונן

ד"ר רונן שגב
מדעי החיים
אוניברסיטת בן גוריון

שלום,

מצ"ב קישור לאתר המסביר את אופן הובלת הפחמן הדו-חמצני בדם:

http://agribio.snunit.k12.il/Breath_site/main/unit_co2.html

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אליאסף שלום,

מצ"ב קישור לאתר המסביר בהרחבה את נושא "מאזן חום הגוף באדם":

http://www.starmed.co.il/FirstAid/ClimateInjuries/HeatInjuries
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אורנה שלום,

מצ"ב מאמר מקיף ומעניין בנושא: אופן השפעת אנטיביוטיקה על חיידקים.

לחצי כאן לעיון במאמר.

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

כמה הערות והבהרות:

א. זיעה אינה מתאדה לאוויר אלא עוברת תהליך נידוף שמהווה מנגנון פיזיקלי שונה.

ב. ככל ששילוב הטמפרטורה והלחות גבוה יותר אכן עומס החום יגבר. אין בתשובתי כל אמירה המשתמעת אחרת.

ג. תרומת הרוח להפחתת עומס החום תתבטא כאשר הלחות היחסית גבוהה, גם כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה. ככל שטמפרטורת הסביבה גבוהה והלחות נמוכה, תרומת הרוח
לקרור תקטן, עד כדי שהרוח תתרום לחימום הגוף.

ד. לחות יחסית של 40% מהווה לחות בינונית.

ה. כפי שכתבתי בתשובתי וכפי שגם את כתבת בפנייתך,
בתנאים האמורים מאוורר יתרום לתחושת עומס חום קל יותר עקב נידוף מוגבר של זיעה.

בברכה,

ד"ר יובל חלד

ד"ר יובל חלד
מכון הלר למחקר רפואי
בית חולים שיבא

שלום,

הצמא אצל חולי סכרת הינו סממן של רמות סוכר גבוהות בדם. זה יכול להיות הסימפטום הראשון של סכרת או תוצאה של תת-טיפול אצל חולי סוכרת ידועים. טיפול המשלב תזונה נכונה ותרופות מותאמות לכל חולה גורמים להעלמות של התופעה.

הצמא גורמת לשתיה של כמויות גדולות של נוזלים (polydipsia), שמלווה בהטלת יתר של שתן (polyuria). התופעה מוסברת על ידי התייבשות של הרקמות על רקע "משיכת" נוזלים מתאי הגוף לתוך מחזור הדם, עקב עליה בכוח אוסמוטי של הדם שבו ריכוז גבוה של גלוקוזה. כתוצאה מכך, יש סינון מוגבר של נוזלים לכליות הגורם להשתנת יתר- וכך המעגל נסגר.

בברכה,

פרופ' ווייצמן

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום,

עליית רמת הסוכר לא מביאה לאובדן הכרה.

חולים יכולים להסתובב עם ערכים סביב 300 ומעלה זמן רב.

גם ערכים קיצוניים מעל 1000 מ"ד לד"ל מופיעים מדי פעם בהכרה מלאה. ירידת סוכר מביאה לאובדן הכרה עקב חוסר בסובסטרט למטבוליזם לבמוח.

רם

ד"ר רם וייס
היחידה לסוכרת
הדסה עין כרם

ד"ר בנימין מדליון
מנהל יחידת השתלות לב וראות
המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס בלינסון

שלום

האינדקס הגליקמי הנו מדד המתאר את השפעת מזון פחמימתי על רמת הסוכר בדם לאחר צריכת המזון, כלומר, זהו מדד המתאר את קצב ספיגת הגלוקוז לדם.

ככל המזונות, הפחמימות נעכלות ומתפרקות במערכת העיכול לתת יחידות המבנה הבסיסיות שלהן- מה שמאפשר את ספיגתן מהמעי לדם. הפחמימות מתפרקות לגלוקוז.

על כן נקבע כי האינדקס הגליקמי של גלוקוז = 100 ואליו משווים את קצב ספיגת הגלוקוז שמקורו במזונות השונים.

למזונות פחמימתיים אינדקס גליקמי שונה כיון שקיימים גורמים שונים המשפיעים על קצב ספיגת הגלוקוז לדם הגורם לעליית רמת הסוכר: נוכחות סיבים תזונתיים במזון למשל מאטה את קצב ספיגת הפחמימות לדם ולכן גם קצב עליית רמת הסוכר תהיה איטית יותר. כך גם נוכחות שומן במזון מאט את קצב ספיגת הגלוקוז כיון ששומן שוהה זמן רב יותר בקיבה ולכן קצב פעולת הקיבה איטי יותר. גם לסוג הפחמימה יש השפעה,למקורה במזון ולרמת עיבוד הפחמימות בתעשייה.

ככלל, ההמלצה היא לצרוך מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך (מתחת ל-55) שכן אז רמת הסוכר בדם לא "תקפוץ" באופן חד (מה שיגרום לעליית רמת הסוכר ובעקבותיה עלייה ברמת האינסולין). כך למשל רצוי לצרוך לחם מקמח מלא עשיר בסיבים, תפוח עץ וקטניות.

נקודה נוספת הראויה לציון היא שמדד זה לא מתחשב בכמות הפחמימה הנצרכת- לא ניתן לצרוך כמויות גדולות של פחמימות בעלי אינדקס גליקמי נמוך ולחשוב שרמת הסוכר בדם לא תושפע....הרי בסופה של אותה ארוחה יותר פחמימות יספגו לדם.... על כן קיים מדד נוסף הנקרא מדד העומס הגליקמי המתייחס גם לכמות הפחמימה הנצרכת. הוא מחושב עפ"י נוסחה של חלוקת האינדקס הגליקמי ב- 100 והכפלה בכמות הפחמימות בארוחה. ככל שמדד זה נמוך מ- 10 מדובר בארוחה בעלת עומס גלוקוז נמוך.

מקווה שעניתי על השאלה.

בברכה

אורית וייס

MSc, RD- דיאטנית קלינית מוסמכת ומורה לביולוגיה בקרית חינוך "דרור".

אורית וייס
דיאטנית קלינית M.Sc, RD

על פי ההגדרה, לתאומים זהים יש מטען גנטי זהה מלידה. אולם, במהלך ההתפתחות, הן העוברית והן בחיים הבוגרים, חלות באופן ספונטני מוטציות סומטיות. אם יבצעו ריצוף של כל הגנום של התאומים הזהים
אפשר יהיה בסבירות גבוהה לגלות פה ושם מוטציות נרכשות שמופיעות אצל האחד ולא אצל השני. קיימות היום שיטות נגישות ולא מאוד יקרות לריצופים גנטיים, כמו:

Exome sequencing, Deep sequencing

שיטות אלה נותנות תשובה כמו זו של מיפוי הגנום האנושי אך תוך זמן קצר יחסית (שבועות ספורים ואפילו פחות). ישנן רקמות רגישות יותר למוטציות סומטיות ואחרות פחות כך שניתן מראש לכוון לדגימות של תאים "מועדים " יותר לשינויים כמו בגידולים שונים, כמו כן ישנם גנים שעוברים יותר שינויים מאחרים כמו למשל הגן המקודד לרצפטור להרחה.

יש עוד דרכים ביולוגיות מדוייקות להבדיל בין אחים תאומים ע"פ תכונות נרכשות, (פרופיל נוגדנים למשל), אבל זה כבר סיפור אחר.

מקווה שעזרתי,

מירה מלכוב (Ph.D)

מרכזת תחום איבחון גנטי טרום השרשה, איכילוב

שלום רב,

בתשובה לשאלות:

א. פרוקאין הוא אסטר שעובר הידרוליזה בקלות על ידי אסטראזות שנפוצות בדם. לכן הוא מאבד את פעילותו במהירות.

ב. פרוקאין הוא אסטר של חומצה פרא-אמינו בנזואית (PABA). PABA דרושה לחיידק כדי לייצר חומצה פולית הדרושה להתרבותו של החיידק. סולפה היא אנטימטאבוליט של PABA שמונעת את התרבות החיידק. לכן השילוב ביניהם עשוי לגרום לסולפה לאבד מיעילותה. למעשה, פרוקאין ניתן לצורך אילחוש במתן מקומי בהזרקה ואז הכמות שמגיעה למחזור הדם הסיסטמי נמוכה מאוד (בכל מקרה השימוש לא שכיח במיוחד) ואילו סולפה ניתנת בבליעה (ובדרכים נוספות) בכמות הנדרשת ומעט הפרעה לא ממש תשבש את הטיפול.

בברכה,

ד"ר עדנה אופנהיימר

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שאלה מעניינת.

על פי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) אין בעיה בריאותית לאכול חלודה. טעם האוכל יהיה כנראה מתכתי.

יום טוב

יורם

פרופ' יורם אפשטיין
רפואה
בית חולים שיבא

לפי העיקרון של תורת היחסות של איינשטיין והנוסחה המפורסמת: E = mc², אין שימור של מסה או של אנרגיה בנפרד אלא של מסה+אנרגיה. לפיכך, את המסה של האלקטרון (ושל הפוזיטרון) מתרגמים לאנרגיה: 0.51 מליון אלקטרון וולט (מא"ו). קרן גמא שהאנרגיה שלה גדולה מ-1.02 מא"ו מסוגלת בתנאים מסוימים (הדואגים גם לשימור התנע) להפוך לזוג אלקטרון+פוזיטרון (הזוג דואג לשימור המטען). וגם להיפך, כאשר פוזיטרון פוגש אלקטרון והם מחסלים האחד את השני, המסה שלהם נשמרת בקרן גאמא הנוצרת באנרגיה הגדולה מ-1.02 מא"ו (גדולה מכך במידה של האנרגיה הקינטית של הפוזיטרון ואו האלקטרון, שבדרך כלל זניחים לעומת 1.02 מא"ו).
[אנרגיה של 1 מא"ו שווה ל- 1.6´10^–13 ג'ול].

יצחק מרכוס

פרופ' יצחק מרכוס
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית

1.





מדוע לוקח לכריות האצבעות ולפנים כף היד להגיב לאט יחסית לשנוי הטמפ בסביבת האצבע?

זמן התגובה אינו קשור כלל לצפיפות קולטנים, והוא נובע מתכונות סיבי העצב המעורבים. שתי סיבות שעולות בדעתי לזמן תגובה ארוך יחסית הן שהאקסונים המוליכים את הטמפרטורה הם ללא מיילין ובעלי מהירות הולכה נמוכה מאד. בנוסף, הניסוי לילדים בדרך כלל בודק טמפרטורות קרובות מאד זו לזו ובטווח הפיזיולוגי, ולכן יש גם קושי למוח לקבוע את ההבדלים והסטיות. אני בטוחה שאילו הייתה נותנת לילדים להכניס אצבע למי קרח הייתה התגובה מהירה יותר.

2.




למרות שיש הרבה קולטנים(גם קצוות רופיני) בקצות האצבע...

אני חוששת שכאן יש בלבול בין הקולטנים לחוש המגע, ובין הקולטנים לטמפרטורה שהם שונים לחלוטין. אני לא יודעת שיש יותר קולטנים לטמפרטורה בקצות האצבעות. להיפך, קצוות הגוף שלנו מעצם היותם חשופים יותר לסביבה החיצונית הם פחות רגישים לשינויי הטמפרטורה ביחס לאזורי עור הקרובים יותר למרכז הגוף.
ידוע הביטוי "ידי כימאי" של מי שעוסקים התמיסות ומחזיקים כלים חמים כי אבדו משהו מהרגישות של כפות הידיים לטמפרטורה, קרוב לודאי בשל נזק לאותם קולטנים.

בברכה,

יעל אמתי

פרופ' יעל אמיתי
המחלקה לפיזיולוגיה, רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום גבי,

אכן , כפי שציינת, המנגנונים שהוצעו להסביר מניעת ההריון ע''י POSTINOR כוללים: הפרעה בהשרשה, הפרעה בביוץ , שינוי הריר הצוארי ועוד...

יחד עם זאת , נכון הוא שחוסר פרוגסטרון בשלב הלוטיאלי [ הפרשתי] עלול למנוע השרשה או להעלות סיכון הפלה מוקדמת , כך שהיינו מצפים שמתן תרופה פרוגסטטיבית תעלה סיכויי ההשרשה.

כפי שניתן לראות מתקציר המחקר שבהמשך, העיתוי הוא שם המשחק...

אם הפוסטינור ניתן לפני הזיז של הגונדוטרופינים [ LH SURGE] יימנע או יופרע הביוץ בכ- 80% מהמקרים. מאידך , מתן לאחר הביוץ או לאחר הזיז של LH עשוי לא להיות פעיל כלל וכלל.

בנוסף, חלון ההשרשה "Implantation window" ,
הינו ימים מספר לאחר הביוץ, ונמשך ימים ספורים [3-4 ימים ואולי אף פחות], והוא נקבע ע''פ תחילת העליה בפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב. מתן פוסטינור עלול לשבש חלון ההשרשה ולהוריד סיכויי ההשרשה , אף אם הופרתה הביצית.

מנגוני המשוב השלילי והחיובי מאד עדינים ומושפעים משינויים עדינים ברמות הורמוני המין [ Fine tuning] , כך ששינוי קל במאזן בין פרוגסטרון לאסטרוגן בעיתוי לא נכון יכול בהחלט לשבש ולהקטין סיכוי ההריון המוצלח. זו הסיבה מדוע יעילות ההצלחה של הריון בבני אדם הינו רק 25-30%
ולא קרוב ל100% כבמכרסמים. גם מחזור
IVF מגיע להצלחה מכסימלית של 40-50% בהחזרת שני עוברים וכמחצית או פחות בהחזרת עובר יחיד, למרות שבאופן תיאורטי היינו מצפים שהחזרת עוברים לרחם יניבו הריון כמעט בכל המקרים ולא כך הוא.

יש לציין כי אלו הסברים תיאורטיים וכמו תופעות רבות ברפואה לא תמיד ברור ומובן ההסבר באופן מוחלט.

באיחולי שנה טובה ומוצלחת

Zeev Blumenfeld,M.D.

Associate Professor

Director, Reproductive Endocrinology

Dept. OB/GYN, Rambam Med.Ctr

Technion-Faculty of Medicine

Haifa,Israel.31096

פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה של הרבייה
הטכניון

התשובה בקובץ המצורף

להלן קישור לשאלה ותשובה שנשאלו בתחום:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3911


בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אני אתייחס לחומר אתנול : אכן הכוהל הוא מולקולה בעלת חדירות גבוהה לרקמות ביולוגיות היא חודרת לממברנות ומגדילה את החדירות והפלואידיות שלה ובריכוזים גבוהים יותר
תגרום להמסה. אתנול גם יגרום להרס של חלבונים עקב ע"י דהידרציה (העלמת מולקולות מים המשתתפות בקשרים חיוניים למבנה החלבון). לגבי חיידקים הוא לא תמיד יעיל לחלוטין כי נבגים מסוימים יכולים להיות עמידים.

ד"ר כורת הירשברג
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

בריאות יש כלי דם ונימי דם מרובים המביאים את הדם הורידי שמכיל פחמן דו חמצני אל תאי הריאה. תאים אלו הבאים במגע עם האוויר משחררים את הפחמן הדו חמצני ומעבירים חמצן מהאוויר לדם. תאי הריאה מוחלפים בהדרגה בתאים חדשים אשר נוצרים מחלוקה של תאי גזע יחודיים הנמצאים גם הם בריאות. 

הסבר נוסף: תאי הגזע של הריאה מספקים תאי ריאה חדשים גם לאחר מחלה כגון דלקת ריאות או קורונה. אבל זהו תהליך איטי. 

בברכה,

פרופ' מנחם רובינשטיין
מכון ויצמן למדע

שלום רב,

המערכת העצבים האוטונומית על שני מרכיביה

Sympathetic and Paresympathetic

שולטת במירב התפקידים של הגוף (עיכול, דרכי השתן ,קרדיו-וסקולרית ואחרות). כשהמערת האטונומית נפגעת בחולי סכרת אחת מהתופעות השכיכות היא חסר איזון ושליטה של הסימפטטית כשאחד מהסימנים הוא האצה של קצב הלב (טכיקרדיה). סכרת גם מגבירה את הסיכון של הפרעות קצב רציניות יותר כגון פירפור פרוזדורים.

מחקר שפורסם ב2017,  הראה שפעילות גופנית אירובית מתונה 3 פעמים בשבוע יכולה להחזיר את האיזון של המערכת האוטונומית.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום אסתי

שאלה דומה לשאלתך נשאלה אתר של מכון דוידסון

ניתו לעיין בקישור

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%A4%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA

כמו כן מצורף מידע מהימן מאתר משרד הבריאות ובי"ח הדסה עין כרם בנושא

https://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/genetic_disorders/Pages/CF.aspx

http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/chronicdiseaseshelp/%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%A4%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1-cf.aspx
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר:

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4593  

בשער ברשת

פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

אכן ידוע שמתיקות מגבירה את רמות דופמין במוח, כשדופמין נחשב להורמון המעורב בתחושת תענוגות, בין היתר.

יש דיווחים גם על הגברת ההפרשה של סרוטונין בתגובה למתיקות בלשון.

שני ההורמונים האלו מעורבים גם בתחושות העונג הקשורים לפעילות מינית ולעוד מגוון רחב של פעילויות עיצביות.

מאידך לא כל בני האדם ׳מכורים׳ למתיקות, וזאת תכונה נרכשת בחלקה.

ידוע שאכילת שוקולד מגבירה את הפרשת סרוטונין במוח, ראה לעיל, זאת כנראה בגלל ריכוזי טריפטופן [פריקורסור של סרוטונין), וכן מספר חומצות שומן המביאות לתגובה דומה.

ד"ר רפאל נשר
אנדוקרינולוגיה ומטאבוליזם
הדסה עין כרם