רפואה

שלום,

להלן הרכיבים הפעילים בשמן עץ התה:

30% terpinene-4-ol, cineol, pinene, terpinenes, cymene, sesquiterpenes

לחץ למקור
 

שים לב גם לתשובה שניתנה דרך מומחה באתר שלנו בקישור הבא:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב, 

אני חוששת שאין לי תשובה מתאימה לשאלה, מכיוון שהנחת היסוד, שיש לשמור מוקסיפן במקרר איננה  מתאימה. מוקסיפן נשמר בטמפרטורת החדר והוא אנטיבקטריאלי יעיל כל עוד לא פג תוקף השימוש בו. אולי הכוונה לשמור אותו בקירור כדי להאריך את ״חיי המדף״ שלו? 

אשמח לענות כאשר השאלה תובהר יותר. 

מקור מידע מצויין לפרמקולוגיה הוא הספר basic and clinical pharmacology, 13th ed שם העורך הוא B. Katzung.

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

טכנית ניתן למדוד פעילות קטלאז ברוק. 

ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום זלמן,

הסיבות לברזל ופריטין נמוכים מגוונות. תוכל לקרוא יותר בנושא בקישור הבא:

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C_-_Iron

בשער ברשת

פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

 דיקת סי טי מורכבת מצילומי רנטגן מכיוונים שונים סביב הראש שמהם מרכיב המחשב תמונת חתך של הראש.

כאשר קרינת רנטגן עוברת דרך חומר, חלק ממנה נבלע בחומר וחלק עובר. הבליעה (עצירה) תלויה בהרכב החומר, צפיפותו ועוביו. אלמנטים בעלי מספר אטומי גבוה בולעים יותר קרינה מאשר אלמנטים בעלי מספר אטומי נמוך. חומר צפוף בולע יותר מאשר חומר דליל. בהתאם לכך מתקבלת התמונה.

כאשר חלק גדול של הקרינה נבלע בחומר מתקבל איזור בהיר בתמונה. כאשר רוב הקרינה עוברת את החומר ופוגעת בפילים או במקרה של סי טי בגלאי קרינה, מתקבל איזור כהה.

השואל טועה בהנחה שעצם הגולגולת עוצרת את כל הקרינה.

נכון, לפי האמור לעיל, שהעצם עוצרת יותר קרינה מאשר הריקמה הרכה לכן רואים בתמונה מעטפת בהירה ובתוכה איזורים במוח. המעטפת הבהירה מייצגת את עצם הגולגולת.

פרופ' גד שני

הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

להלן הערך על ההתבטאות של ההמופליה מהאתר ויקירפואה

http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94_-_Haemophilia

כתב ערך זה פרופ' גילי קנת - סמכות מובילה בתחום

פרופ' אילן המל
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

פניצילין (קבוצת הפניצילינים) וצפלקסין (קבוצת הצפלוספורינים) מכילים במבנה שלהם טבעת "ביתא-לקטם" שחיונית לפעילות האנטיבקטריאלית שלהן. לכן שתי התרופות הן ממשפחה גדולה יותר שנקראת "ביתא-לקטם" והן פוגעות ביצירה של פפטידוגליקן שחיוני ליצירת דופן התא בחיידק, כך שהמנגנון האנטיבקטריאלי שלהן הוא דומה.

ההבדל בין התרופות הוא בפעילותן כנגד חיידקים שפיתחו עמידות לפניצילין על ידי יצירת האנזים "ביתא-לקטמאז" שמפרק את הטבעת הביתא-לקטמית. המבנה הכימי של צפלקסין (ושאר הצפלוספורינים), גורם לכך שהטבעת הביתא-לקטמית שלהם פחות נגישה לאנזים "ביתא-לקטמאז" ולכן צפלקסין מסוגל לפגוע גם בחיידקים שפיתחו עמידות לפניצילין.

בברכה,

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

מה הנזק והאם בהטענת המכשיר על יד הגוף?

אין לדעתי שום נזק בהטענת טלפון סלולרי ע"י הגוף, כי במצב זה הגוף משמש מעין אנטנה לכל האותות באויר ואנרגיה זו מועברת לטלפון הסלולרי. אנרגיה חיצונית יכולה להזיק לגוף, אבל כאן מדובר בניצול אנרגיה שבלאו הכי נאגרת בגוף.

האם שיחות ארוכות גורמות נזק לאזור בגוף הצמוד למכשיר ?

במצב של שיחות ארוכות המכשיר משדר קרינה לאורך זמן לתוך הגוף ובהחלט הדבר יכול  לגרום נזק, לכן ככלל יש להמנע משיחות ארוכות בטלפון סלולרי.

כיצד ניתן למזער את הנזק?

מזעור הנזק אפשרי ע"י:

1.קיצור השיחות.

2. הרחקת הטלפון הסלולרי בזמן שיחה ארוכה מהראש ע"י שימוש ברמקול או שימוש באוזניות עם חיבור אקוסטי לטלפון ולאו דוקא עם חיבור חשמלי למכשיר.

פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון

שלום רב

התשובה הקצרה היא כן. בתאים אלבאולריים, Alveolar type I and type II

אשר הינם תאי הציפוי של בועיות הריאה והפעילים מבחינה מטבולית ישנן מיטוכונדריה.

ל"מזלם" של התאים, הם שוכנים בסמוך למאגרי החמצן שבבועיות ולכן סביר שיקבלו את אספקת החמצן בדיפוסיה מסביבתם הקרובה ולא דרך מחזור הדם.

לגבי השאלה השניה, כל תא חי זקוק  לאנרגיה לשם השרדות ולשם פעילות.

איני מודע לקיומם של תאים המקבלים את ה ATP (מולקולה עתירת אנרגיה) בהשאלה מתאים שכנים.

ישנם תאים, כגון תאי דם אדומים (בוגרים) שהינם נעדרי מיטוכונדריה ולכן הם מפיקים את האנרגיה בצורה אנאירובית.

כאמור אלו תשובות קצרות ואשמח להרחיב אם יורחבו השאלות.

תודה וברכה

פרופ' יששכר בן-דב
המכון למחלות ריאה
בית חולים שיבא

נכון הדבר שרמות הגלוקוז בדם וריד הכליה "כמעט" זהות מאלו של עורק הכליה בתאנים של רמות גלוקוזה תקינות בדם. גם נכון שהכליה צורכת אנרגיה לפעילות הפיזיולוגית של ספיגה חוזרת של  גלוקוז שמתבצע ע"י

Na-Glucose Transport ו GLUT2

יחד עם זאת צריכת הגלוקוז הנדרשת לפעולה זאת היא מזערית, כ 1% ולכן  ציינתי בהתחלה שרמות הגלוקוז בדם של עורק ווריד הכליה "כמעט" זהים.

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום,

שאלה דומה נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישורבו תוכל למצוא תשובה  לשאלתך

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4186

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

פרופ' אילן המל
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

לאמא בעלת סוג דם "A" יש מראש נוגדנים מסוג anti-B, והיא כמובן לא תפתח נוגדנים מסוג anti-A.

ד"ר מרטין אליס
מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם
בית החולים מאיר

שלום רב,

תינוק נולד ללא הנוגדנים anti-A, anti-B (בהתאם לסוג הדם שלו).

האנטיגנים A ו- B  הנם סוכרים פשוטים ונפוצים בטבע: האנטיגנים מצויים על פני ווירוסים, חיידקים, ואפילו על זרעים ודגנים.

כאשר תינוק נולד, הוא נחשף בשימים ובשבועות הראשונים של חייו לאותם מרכיבים שמתחילים לאכלס דרכי הנשימה ודרכי העיכול העליונות. האנטיגנים על פני הווירוסים, החיידקים והמזון נושרים, חוצים את ריריות דרכי הנשימה ודרכי העיכול ופוגשים שם לימפוציטים. הלימפוציטים מזהים אחד או שני האנטיגנים (לפי סוג הדם) ומתחילים לייצר הנוגדן המתאים (אדם בעל סוג דם A מייתר anti-B וכו') כך שרק אחרי חודשיים-3 חדשים ניתן לזהות לראשונה הנוגדנים בדם התינוק.

(במקרה של אדם בעל סוג דם AB, אזי שני האנטיגנים מוכרים ללימפוציטים כאנטיגנים עצמיים, ואף נוגדן לא נוצר).

ד"ר מרטין אליס
מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם
בית החולים מאיר

שלום, 
להלן קישור למאמר העוסק בנושא.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הסבון הורס את תאי העור על ידי המסת השומנים בקרום התא באופן דומה לפעולתו בחיידקים. ואכן התגובה של העור לסבון בבני אדם שונים היא שונה וישנם בני אדם שרגישים לסבון. גם השימוש בסבון בתכיפות מזיקה לעור.

לשכבת העור בבני אדם יש מבנה המונע נזק חריף משימוש בסבון ותוכל לקרוא על כך באינטרנט.

לסיכום, סבון גורם להמסת השומנים בקרום התא בחיידקים או בתאי עור.

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

הרנא שליח עובר תהליכי עיבוד בגרעין, בסוף התהליכים האלה הוא הופך מקדם-רנא שליח לרנא שליח בוגר. בשלב הזה יש עליו חלבונים שממוקמים במקומות בהם הרנא עבר עיבוד.

אחד מאתרי העיבוד נמצא בקצה ה5' של מולקולת הרנא שעובר תהליך הוספה של מבנה CAP (כובע). אל ה-CAP  נקשרים חלבונים ספציפיים.

בדיפוזיה מולקולת הרנא הבשלה נעה בתוך הגרעין עד שהיא מגיעה לתעלות הממוקמות בממברנת הגרעין (תעלות ממברנת הגרעין). החלבונים שקושרים את מבנה ה-CAP נקשרים לתעלה. התעלה נפתחת ומאפשרת למולקולת הרנא לעבור מהגרעין לציטופלזה.

בציטופלזה הרנא שליח נקשר לשתי תת היחידות של הריבוזומים שסורקים את המולקולה במורד בזרם מה-CAP עד שהם מגיעים לקודון תחילת התרגום לחלבון (תמיד מתיונין), מימנו הריבוזום קורא את הנוקלאוטידים בשלשות (קודונים) ויוצר חלבון.

בהצלחה

פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה
הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב

דלקת פרקים היא מצב כרוני הנגרם על ידי מספר גורמים. הסטרפטוקוקוס המדובר הוא חידק שגורם לדלקות גרון.

הקפסיאצין מפלפל מסיע לסימפטומים של דלקת הפרקים ללא קשר לסיבה של דלקת הפרקים

בברכה

ד"ר יונתן אלקינד
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

שתייה, כמו כל דבר אחר, טובה רק במידה, והמידה נקבעת בהתאם לנתונים אישיים של בן אדם, כמו גיל, מגדר (גברים צריכים מעט יותר מאשר נשים), פעילות גופנית, טמפרטורת הסביבה ועוד.

אי לכך ההמלצה הכללית היא כ-2-2.5 ליטר ליום לגבר בוגר וכ-1.5-2 ליטר לאישה בוגרת, כולל הכל ולא רק מים.

כמויות עודפות לא רצויות ואף יכולות לגרום לנזק במידה והעודפים משמעותיים. אין סיבה לשתות בבת אחת את כל הצריכה היומית, אלא כדאי לחלק את הנוזלים על פני כל היום.

בברכה,

דר' אולגה רז RD, PhD
מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה
המרכז הרפואי איכילוב
ראש המחלקה לתזונה אוניברסיטת אריאל

הסיבה העיקרית הנה משום שאותם אנטיגנים (מבנים) מקבוצת הדם ה- ABO המופיעים על פני כדוריות אדומות וקובעות את סוג הדם, מופיעים גם על כל רקמות הגוף ולכן אי התאמה עלולה לגרום לדחיית השתל.

נקודה נוספת: ישנה כמות גדולה של דם בדם הכלי דם של איברים מושתלים כך שאי התאמה עלילה לגרום לתגובה של "הימוליזה" של דם בנוסף לדחייה.

לבסוף: אי התאמה בין סוגי דם ABO לא מעידה על אי התאמת רקמות: התורשה הגנטית של ABO ומערכת ה- HLA (של הרקמות) הנה נפרדת ובלתי תלויה.

ד"ר מרטין אליס
מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם
בית החולים מאיר

שלום רב,

להלן שני מאמרים בנושא שפורסמו באתר

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=38

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=258

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תום שלום,

מצ"ב קישור למקור מידע העוסק בנושא נשימת גזים שונים והשפעתם על הקול:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%9B%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

 מחלות נפש עוברות בתורשה בהחלט. אני מתייחס בעיקר למחלות הנפש של סכיזופרניה ומאניה דפרסיה (הפרעה דו-קוטבית). אומרים שחצי מהסיבתיות של המחלות היא תורשתית וחצי היא סביבתית. החלק הסביבתי כולל אירועי לחץ בעיקר בילדות (אביוז, הזנחה), זיהומים בגיל מוקדם, הגירה וכו'.

 קשה לי לנטרל את החלק התורשתי מהחלק הסביבתי.

שני תאומים שגדלו ביחד הושפעו על ידי אותה תורשה (אם הם זהים) ועל ידי אותה סביבה-חינוך. כך שמחקרי אימוץ ומחקרים שבהם התאומים גודלו בנפרד עוזרים. תאום זהה לחולה סכיזופרניה נמצא בסיכון הגדול פי 47 מן האוכלוסייה הכללית ללקות בסכיזופרניה. ילד לשני הורים חולים נמצא בסיכון פי 40, ולעומתו, אחים לחולה נמצאים בסיכון פי שמונה. ילד להורה סכיזופרניה נמצא בסיכון פי 12. יש מחקרים שבדקו אנשים בסיכון יתר לסכיזופרניה (בנים להורים עם המחלה) ואף בירושלים נעשה מחקר שכזה. יש קושי לנבא דברים מסוג זה.

בברכה,

ד"ר יוליאן יאנקו
פסיכיאטריה ופסיכולוגיה
מנהל מרפאת בריאות הנפש יבנה

שלום,

זה תלוי. אם משתילים גם את הלויקוציטים של התורם עם תאי הגזע (כמו נוגדנים המייצרים תאי B ) הם עשויים להעביר גם את תאי הזיכרון שיספקו הגנה. יחד עם זאת, אם זה לא המקרה והם 'מרוקנים' את הלימפוציטים על מנת למנוע דחייה ע"י תאי מערכת החיסון (GVHD,Graft Versus Host Disease) ומשתילים רק את תאי הגזע והאב מדם התורם, במקרה זה לא יהיה תהליך העברת הזיכרון חיסוני.

כל טוב,
 

פרופ' צבי לפידות
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע

שלום,

מדידת  ETCO2  בשינה אפשרית אך אינה נוחה. צריך להשתמש לשם כך במסכה הדוקה על הפה והאף בדומה למסכות שמשמשות לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה. אפשר לעשות זאת גם עם קטטר עדין שמוכנס דרך האף עד אזור הגלוטיס. גם זה לא תענוג גדול. בארץ חברת אורידיון בירושלים היא חברה מובילה בנושא מדידות 2CO ברמה כלל עולמית. כדאי לשואלת לפנות גם אליהם.

 בדיקות שינה במהלך היום ניתנות לביצוע אך מחייבות שהנבדק יהיה בחסך שינה משמעותי כדי שיירדם.

בברכה,

פרופ' נועם גבריאלי
רפואה
הטכניון

שלום,

אדם שאוכל דיאטה עשירה במלח, יפריש יותר מלחים בשתן במידה וכליותיו תקינות.

אדם שאוכל יותר סוכרים ופחות מלחים יפריש פחות מלחים בשתן.

לכן כן יהיה שוני מבחינת כמות המלחים בשתן בין שני האנשים האלו

בברכה

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון