מדעי המוח

אאאא
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
26105
01/12/2022
יש דבר כזה סם כאב?
שאלה מספר 26105 - יש דבר כזה סם כאב?
שלום!אני כותבת ספר מתח על מתנקשת ואני חשבתי על שיטות האימון שלה, וקלטתי שלמתנקשים כדי שיהיה סיבולת כאב גבוהה, ומה הדרך הכי יעילה לפתח דבר כזה אם לא, נו, לסבול...אז אני רציתי לשאול איזה נוירוטרנסמיטר אחראי על תחושת כאב והאם קיים איזשהו סם שמעורר תחושת כאב בלי סכנה שהוא יהרוג את המשתמש. תודה!
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
26015
01/12/2022
מערכת העצבים
שאלה מספר 26015 - מערכת העצבים
תחומי דעת:מדעי המוח
מדוע כשאנו פוגעים עם אמצע המרפק בכיסא בקצה שולחן או בשידה אנו מרגישים זרמים ביד?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

שלום אביעד,

במרפק עובר עצב הנקרא אולנרי שהוא מאוד שטחי ולחץ עליו גורם לזרם שהולך לכיוון היד. 

 

 

פרופ' ניר גלעדי
 
בית החולים איכילוב
25960
01/12/2022
עזרה בביוחקר - חומרים פסיכואקטיביים
שאלה מספר 25960 - עזרה בביוחקר - חומרים פסיכואקטיביים
במסגרת הביוחקר בחרנו לבדוק את ההשפעה של ריטלין (_חומר מעורר) ועוד איזשהו חומר מדכא על תולעי משי. עם איזה חומרים פסיכואקטיביים מדכאים ניתן לעבוד במסגרת הביוחקר על תולעי משי? והאם הן מייצרות דופמין(ריטלין משפיע על הפרשת הדופמין בבני אדם)?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25966
11/06/2019
עזרה בפרויקט גמר בנושא חרדה
שאלה מספר 25966 - עזרה בפרויקט גמר בנושא חרדה
תחומי דעת:מדעי המוח
שלום אני וקבוצתי עושים פרוייקט הקשור בחרדה. נשמח אם תענה לנו על מספר שאלות: 1) כיצד ניתן לנתר חרדה בעזרת חיישן מוח (מדדים וכו)? 2)כיצד ניתן לנתר חרדה באמצעות חיישן מוליכות עור (זיעה)? 3)מהו טווח הדופק הממוצע בעת תחושת חרדה? 4)האם התחושה שבה נמצאים ילדים במצב של התעללות נחשבת חרדה?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 11/06/2019

השאלות מצוינות ומעניינות מאוד. התשובות קצת מורכבות. אם יש שאלות נוספות או שאלות המשך אל תהססו לשאול. 

כהקדמה אני אציין שאנחנו מחלקים חרדה לשני סוגיםמצבים מרכזיים. חרדה תכונתית (נקראת גם "הפרעת חרדה") - שזה מצב קבוע ויציב יחסית של חרדה ומתח גבוהים; וחרדה מצבית - שזה מצב רגעי של פחד מופרז, חרדה גבוהה ואפילו פאניקה. אנשים בעלי חרדה תכונתית יחוו חרדה מצבית גבוהה לעיתים קרובות אך גם אנשים שאינם מאופיינים בד"כ בחרדה (תכונתית) יכולים לחוות מידי פעם חרדה מצבית גבוהה (לפני מבחן חשוב למשל). 

 

הנה כמה תשובות לשאלות שכתבתם:

1) כיצד ניתן לנתר חרדה בעזרת חיישן מוח (מדדים וכו)?

בכלים שמאפשרים לנו הדמייה מוחית (fMRI, EEG וכד') אנחנו יכולים לראות גם חרדה תכוניתית וגם חרדה מצבית. ישנם רשתות מוחיות שונות שעובדות בכל אחד מהמצבים. לא ארחיב פה על הרשתות עצמן אבל אם תרצו תכתבו לי שוב וארחיב. 

 

2)כיצד ניתן לנתר חרדה באמצעות חיישן מוליכות עור (זיעה)?

 מכשירים אשר מודדים מוליכות עורית (כמו GSR למשל) הם אכן נגישים יותר ופשוטים יותר. המכשירים הללו משמשים אותנו בטיפולים הנקראים ביו-פידבק (ישנם מכשירים טיפונת יותר מורכבים אשר משמשים בנירו-פידבק). מוליכות עור ודופק הם מדדים טובים מאוד לחרדה מצבית. בעת עליית החרדה אנחנו רואים עלייה משמעותית במדדים הללו (ראו תשובה לשאלה הבאה). אבל אנחנו יכולים לראות גם חרדה תכונתית בעזרת המדדים הללו (זה אמנם פחות מהימן ופחות מדויק אבל אפשרי). אנשים עם חרדה תכונתית מאופיינים בד"כ בשינויים משמעותיים במדדי דופק ומוליכות עורית. כלומר, גם במצב של רגיעה (שבו אין קפיצה של הדופק והמוליכות) אנחנו רואים הרבה פעמים א-סנכרון. כלומר, קצב הדופק והמוליכות העורית משתנים מאוד (כאשר בד"כ אנחנו מצפים לראות יציבות במצב של רגיעה). זה יתבטא בשינויים קלים (ולרוב בלתי מורגשים) ןמאוד תכופים בדופק ובמוליכות. בטיפולי ביו-פידבק מנסים ללמד אנשים להיות "יציבים יותר" כלומר מנסים להחזיר את המדדים שלהם לסנכרון. 

 

3)מהו טווח הדופק הממוצע בעת תחושת חרדה?

תחשות חרדה היא חרדה מצבית. אין מספר ספציפי (זה מאוד שונה מאדם לאדם) אבל אנחנו מצפים לעלייה של פי 1.5 עד פי 3(!) מהדופק בעת מנוחה. חשוב לציין שדופק גבוה אינו מדד לחרדה בעצמו (הרי גם שאנחנו רצים הדופק קופץ באותו האופן) ותמיד נדרש גם 'דיווח עצמי' כלומר שהנבדק ידווח על חרדה ופחד גבוהים. שילוב של דיווח על חרדה ודופק גבוה נחשב לעיתים קרובות סמן מרכזי להתקף פאניקה. 

 

4)האם התחושה שבה נמצאים ילדים במצב של התעללות נחשבת חרדה?

ילדים במצב של התעללות מתמשכת מוגדרים כסובלים מ CPTSD או complex post traumatic stress disorder או בעברית הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת. אנחנו רואים מצב זה גם אצל ילדים אשר גרים באוזרי לחימה או 'קו עימות'. פוסט טראומה היא הפרעה יחודית עם מאפיינית יחודיים (וטיפול יחודי) אבל היא בהחלט נכללת בתוך 'משפחת' הפרעות החרדה (בעיקר בשל קווי הדמיון הרבים להפרעות חרדה אחרות). 

 

מקווה שעניתי על הכל. 

מוזמנים לשאול עוד!!

ד"ר קלנטרוף אייל

 

האוניברסיטה העברית
דילוג לתוכן