רבייה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום ותודה על שאלתך
כרישים מטילי ביצים (אוביפריים), מטילים את הביצים מהם בוקעים כרישים צעירים
רביה ויויפארית קורית כאשר כרישים או תריסניות (סוג של דגי סחוס) משריצים ולדות צעירים חיים.
בכמה מיני כרישים הביצים יבקעו בתוך גוף האם והכרישים הצעירים יוולדו חיים.
כ30% ממיני הכרישים הויויפאריים הינם בעלי שילייה, כאשר שק החלמון מתפתח לשילייה כשהיא מחוברת לדופן הרחם שמזינה את הוולדות עד ללידה (באופן די דומה למה שקורה ביונקים)
thank you for your question.
Oviparous sharks lay eggs from which hatch young sharks.
Viviparous reproduction is when sharks and rays give birth to live young.
In some species the eggs will be hatching inside the mother and the young are born alive.
About 30% of the viviparous species have a placenta: the yolk sac develops into a placenta attached to the wall of the uterus that nourishes the pups until birth (somewhat similar to mammals).
Bella
פרופ' בלה גליל
ביולוגיה ימית
המכון לחקר ימים ואגמים בישראל
שלום,
לפני שהביצית המופרית מתפצלת החומר הגנטי משוכפל, כך שבכל אחד מהתאים החדשים יש אותו מטען גנטי. כלומר על הביצית המופרית להתחלק רק אחרי שכפול של הדנא, תהליך שיכול להתרחש גם פעמיים ליצירת שלישיה.
לגבי זמנים, ניתן לקרוא עוד ביקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D#.D7.AA.D7.90.D7.95.D7.9E.D7.99.D7.9D_.D7.96.D7.94.D7.99.D7.9D
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
שאלות בנושא כבר נשאלו על ידי תלמידים אחרים באתרנו, וניתן למוצאן באמצעות כלי החיפוש. לדוגמא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5265
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3157
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב מאי, ליאת ונועה ,
פיטואסטרוגנים הם קבוצה של חומרים צמחיים המתקשרים לרצפטורים לאסטרוגן ויכולים להפעילם או לחסום אותם [ עיכוב תחרותי בפני אסטרוגנים אנדוגניים יותר פוטנטיים]. זה לא חומר אחד אלא מספר חומרים ולכן יהיה קשה לבודד את כולם מהסויה המכילה מספר פיטואסטרוגנים ...
אני מצרף חלק מהמידע הזמין בויקיפדיה [ ערך PHYTOESTROGENS] שם תמצאו את זה ועוד, כולל מראי מקום רבים לקריאה נוספת...
בהצלחה בפרוייקט
ובכבוד רב'
פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה של הרבייה, נשים ויולדות
הטכניון ובי"ח רמב"ם
|
שלום ורד, להלן קישור לתשובה לשאלתך: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4687 בברכה, |
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הביצה שבזקיק עוברת מיוזה 1 ומתחלקת לשני תאים שאחד מהם הוא גופיף קוטב. לאחר ביקוע הזקיק מתקיימת חלוקת שניה – גם גופיף הקוטב עובר חלוקה שניה. לא הבנתי מדוע? האם החלוקה השניה של גופיף הקוטב אינה מיותרת? בזבוז אנרגיה?? שכן תהיה התנוונות של שני התאים שיווצרו לאחר המיוזה של גופיף הקוטב.
שלום ,
חלוקת ההפחתה נועדה לשמר את מרבית הציטופלזמה בתא הביצית, שיוצרת אח''כ [ לאחר הפרייתה ע''י תא הזרע ] זיגוטה ועובר המתחלק ודורש אנרגיה המסופקת ע''י המיטוכונדריה שבציטופלזמה.
ע''מ להפחית הכרומוזומים למספר האפלואידי ויחד עם זאת לשמר את מרבית [ או כמעט כל ] הציטופלזמה בביצית, נפלטים הגופיפים הפולאריים שהינם למעשה גרעין האפלואידי ללא ציטופלזמה. היות, כפי שציינת נכון, יש שתי חלוקות הפחתה , גם הגופיף הפולארי הראשון מתחלק לשניים לעתים [ לא תמיד ] בשל זיכרון ביולוגי של חלוקה שנייה בדומה לחלוקת ההפחתה השנייה של הביצית ובאנאלוגיה לשתי חלוקות ההפחתה של תאי הזרע שבסיומם מתקבלים ספרמטידים, ההופכים לזרעונים בשלים, לאחר ארגון פנימי של הארכיטקטורה התאית [מטמורפוזה].
החלוקה של הגופיף הפולארי הראשון אינה חלה תמיד ואין לה תפקיד אלא , כאמור, זיכרון ביולוגי למה שקורה בשאר הגמטות...
שנה טובה.
פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה של הרבייה
הטכניון
שלום, ברצוני לדעת למה דווקא בגיל ההתבגרות יש שחרור מההיפותלמוס של הורמון משחרר GNRH ומההיפופיזה LH ו FSH שמעוררים את הזקיק אצל האישה ומעוררים יצירת תאי זרע אצל הגבר (והשפעתם על השחלה והאשכים)?
שלום רב.
שאלה מצויינת.
ראשית כדאי להבהיר כי הפרשה פולסטילית של GnRH מההיפותלמוס ושל LH ו- FSH (הגונדוטרופינים) מההיפופיזה מתרחשת גם לפני גיל ההתבגרות, אבל בתדירות ובעוצמה שלא מעוררים את התפתחות של תאי המין.
בגיל ההתבגרות הורמונים אלו מופרשים באופן שמעורר את גדילת הזקיקים וביוץ בנקבה ואת התפתחות תאי הזרע בנקבה.
למה התהליך קורה דווקה בגיל ההתבגרות ולא קודם?
הסיבה לכך היא שתהליך הרבייה קורה בזמן ובתנאים שהכי מתאימים לאחזקת הריון ולגידול צאצאים. למשל, בבע"ח החיים באזורים בהם יש חילופי עונות, ההזדווגות ותחילת ההריון מתרחשים כך שההמלטה תתרחש כאשר מזג האויר וזמינות המזון יתאימו לגידול הצאצאים. הגיל שבו מתרחש ההריון הראשון (כלומר גיל ההתבגרות המינית) גם הוא חשוב מאחר ויש צורך במאגרי אנרגיה מספיקים וגודל מסויים על מנת לקיים הריון תקין ולגדל צאצאים. המידע לגבי גודל הגוף ומאגרי האנרגיה, כמו גם העונה והתנאים החיצוניים נקלטים בהיפותלמוס ומשפיעים על הפרשת ההורמון GnRH כך שתהיה מספקת לעודד את הפרשת ה LH וה- FSH ולעודד התפתחות ביציות ותאי זרע רק כאשר התנאים מתאימים לכך.
יתכן ואילו התהליך היה מתרחש בגיל צעיר מידי היכולת לגדל צאצאים הייתה פוחתת והיינו נכחדים. תהליכים אבולוציונים "דואגים" לכך שכל מין בע"ח (כולל בני אדם) יתרבה בזמן המתאים ביותר לסיכויי ההשרדות של הצאצאים.
ד"ר יואב גוטהילף
מדעי החיים, נוירוביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
ידוע שקיימים זנים רבים של בעלי חיים מאותו מין. לגבי חלקם מקובל שאינם צאצאים של אותו בעל חי.
כפי שידוע לי, זני הכבשים שהם בעלי זנב אליה, וזני הכבשים שהם בעלי זנב רגיל (ללא אליה), מסווגים כצאצאים של שני בעלי חיים שונים מששת ימי בראשית (כלומר: לא יתכן שהם צאצאים של אותו בעל חי במקור).
רציתי לדעת אם זה נכון שלמשל: כבש אווסי טהור (ללא הכלאות ומוטציות לא טבעיות) וכבש מרינו טהור , מקורם באופן ודאי משני כבשים שונים שנבראו בששת ימי בראשית.
שלום,
מקובל כי אין לערבב אמונה דתית וענייני מדע. תשובה זו אינה מכוונת למי שסובר כי הכבשים נבראו בששת ימי בראשית.
כפי שאנשי המדע רואים את הדבר, ביות הכבשה החל לפני כ 12,000 שנה בצפון מסופוטמיה מאוכלוסיית כבשי בר. ממצאים גנטיים מלמדים כי לפחות חמש נקבות שונות ושני זכרים שונים בויתו, והם יחד עם פרטים אחרים שימשו בסיס לאוכלוסיית כבשי הבית אשר כיום מונה כ1000 זנים וגזעים.
כבש הבר אשר נציגו כיום הוא המופלון, שונה במראהו מכל וכל מכבש הבית. כפי שקיימת שונות בין בני האדם במראה ומבנה הגוף, כך כנראה הייתה שונות בין הכבשים שבויתו בתכונות הגוף שלהן. במהלך הביות (אלפי שנים ומקומות שונים) האדם בחר בכל מקום ומקום מבין הטיפוסים השונים של הכבשים את אלה שהתאימו יותר לצרכיו ודאג לזווג פרטים דומים. כך נוצרו הגזעים השונים. במהלך השנים אירעו מדי פעם בפעם באופן טבעי שינויים אקראיים במבנה הגנטי של בעלי החיים (מוטציות) והדבר היווה מקור לצורות חדשות וזנים חדשים.
כך, אם לסכם, את התשובה, אנו סוברים כי לזנים השונים של הכבשים יש מקור משותף – אוכלוסייה של הכבש הקדום, שהיא כשלעצמה הייתה הטרוגנית במופע שלה.
כל טוב
ד"ר אלישע גוטויין
ד"ר אלישע גוטויין
המחלקה לחקר בקר וצאן המכון לחקר בעלי חיים
מכון וולקני
שלום!
עבדתי כ5 שנים במקום בו הייתי חשוף לקרינה מייננת. בהריון של אישתי בבדיקת מי שפיר התגלה כרומוזום 20 עם שינוי מבני ככל הנראה לאחר שבירה ותיקון.
שאלתי היא: האם ישנה אפשרות שהמבנה שלי בכרומוזום 20 השתנה כתוצאה מחשיפה לקרינה? והאם העברתי את המטען הגנטי השבור לעובר?
תודה
שלום לשואל
תאי הזרע מתחדשים מדי כמה חדשים, ולכן אם סיימת לעבוד במקום בו היית חשוף לקרינה לפני שאשתך נכנסה להריון הסיכוי לקשר בין מקום העבודה לפגם בעובר קטן מאד מאד. גם אם עדיין עבדת הסיכוי מאד נמוך מכיוון שאני מניחה שנקטת בכל אמצעי ההגנה המקובלים.
בכבוד רב
טלילה וולק
פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע
|
שלום מהו מנגנון הפעולה של פוסטינור הגלולה שאחרי ידוע לי שהמרכיב הכימי הוא פרוגסטרון כמו כן ידוע שהגלולה מונעת השתרשות של הביצית ברחם לעומת זאת אני יודעת שפרוגסטרון נחוץ לקיום הריון ולהשתרשות כיצד מסבירים את הסתירה תודה גבי |
שלום גבי,
אכן , כפי שציינת, המנגנונים שהוצעו להסביר מניעת ההריון ע''י POSTINOR כוללים: הפרעה בהשרשה, הפרעה בביוץ , שינוי הריר הצוארי ועוד...
יחד עם זאת , נכון הוא שחוסר פרוגסטרון בשלב הלוטיאלי [ הפרשתי] עלול למנוע השרשה או להעלות סיכון הפלה מוקדמת , כך שהיינו מצפים שמתן תרופה פרוגסטטיבית תעלה סיכויי ההשרשה.
כפי שניתן לראות מתקציר המחקר שבהמשך, העיתוי הוא שם המשחק...
אם הפוסטינור ניתן לפני הזיז של הגונדוטרופינים [ LH SURGE] יימנע או יופרע הביוץ בכ- 80% מהמקרים. מאידך , מתן לאחר הביוץ או לאחר הזיז של LH עשוי לא להיות פעיל כלל וכלל.
בנוסף, חלון ההשרשה "Implantation window" ,
הינו ימים מספר לאחר הביוץ, ונמשך ימים ספורים [3-4 ימים ואולי אף פחות], והוא נקבע ע''פ תחילת העליה בפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב. מתן פוסטינור עלול לשבש חלון ההשרשה ולהוריד סיכויי ההשרשה , אף אם הופרתה הביצית.
מנגוני המשוב השלילי והחיובי מאד עדינים ומושפעים משינויים עדינים ברמות הורמוני המין [ Fine tuning] , כך ששינוי קל במאזן בין פרוגסטרון לאסטרוגן בעיתוי לא נכון יכול בהחלט לשבש ולהקטין סיכוי ההריון המוצלח. זו הסיבה מדוע יעילות ההצלחה של הריון בבני אדם הינו רק 25-30%
ולא קרוב ל100% כבמכרסמים. גם מחזור
IVF מגיע להצלחה מכסימלית של 40-50% בהחזרת שני עוברים וכמחצית או פחות בהחזרת עובר יחיד, למרות שבאופן תיאורטי היינו מצפים שהחזרת עוברים לרחם יניבו הריון כמעט בכל המקרים ולא כך הוא.
יש לציין כי אלו הסברים תיאורטיים וכמו תופעות רבות ברפואה לא תמיד ברור ומובן ההסבר באופן מוחלט.
באיחולי שנה טובה ומוצלחת
Zeev Blumenfeld,M.D.
Associate Professor
Director, Reproductive Endocrinology
Dept. OB/GYN, Rambam Med.Ctr
Technion-Faculty of Medicine
Haifa,Israel.31096
פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה של הרבייה
הטכניון
במהלך המחזור האסטרוגן משפיע בשתי צורות שונות
בתחילת המחזור הוא מפעיל משוב שלילי (המדכא את הפרשת (FSH. קצת לפני אמצע המחזור הוא מפעיל משוב חיובי
(המגביר את הפרשת )LH.
1.האם צורות ההשפעה השונות תלויות בריכוז האסטרוגן בדם?
אם לא מהו המנגנון היוצר את ההבחנה?
2. האם ההשפעה של האסטרוגן ההורמונים במחזור בכלל היא על ההיפותלמוס? על ההיפופיזה? האם שונה בשני המקרים?
אודה לתשובותיכם.
רחל
להלן קישור לתשובה בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3978
נשמח להמשיך ולסייע
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב
בתהליך ההפריה הנעשה ללא התערבות, עם חדירת תא הזרע לביצית ,השוטן ניתק ואינו חודר לביצית. אולם בתהליך המיקרומניפולציה כאשר מחדירים את תא הזרע באמצעות מחט לביצית השוטן נותר.(עפ"י סרטונים)
שאלתי היא:מהי ההשפעה של השוטן בתוך הביצית
תודה, שלומית
שלומית שלום,
לצערי יש כאן טעות מושרשת בהרבה מהספרות המקצועית, בה בטעות מוסבר כאילו בעת ההפריה זנב הזרע אינו חודר לביצית. אולם זה בהחלט לא נכון – בעת ההפריה הזרע כולו חודר לביצית, יש תהליך איחוי של ממברנת תא הזרע ותא הביצית בחלק האחורי של ראש הזרע, והזרעון כולו , כולל הזנב חודר לביצית ומפרה אותה.
בתהליך של מיקרו מניפולציה
ICSI, המבוצע במעבדות IVF לשם טיפול במקרים בהם הסיכוי להפריה רגילה נמוך, מוחדר גם כן כל תא הזרע כולל הזנב, לתוך ציטופלסמת הביצית.לאחר שהזרע חדר לביצית, ה
DNA שבראש הזרעון מתחיל להתארגן ליצירת הפרונוקלאוס הזכרי ליצירת הזיגוטה, ואילו ל"שוטון" או לזנב הזרע אין באמת תפקיד בשלב זה, הוא פשוט מתפרק עם הזמן. בבני אדם מהר יותר, בבע"ח כמו חולדה למשל שם זנב הזרע גדול יותר ניתן להבחין בו גם עדיין בעובר בן 2 תאים , למחרת ההפריה.בברכה,
ד"ר דלית בן יוסף
מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית, בית יולדות ליס
המרכז הרפואי תל-אביב
שלום רב,
מה משמעות "לא מבייצת" ואיך תיתכן ווסת ללא ביוץ?
תודה
איתי
שלום איתי,
בברכה,
ד"ר חגית דאום
מחלקת נשים ויולדות
הדסה הר הצופים
שלום
אני מלמדת תלמידים על מוטציות כרומוזומליות ומוטציות נקודיות.
אני מציינת בפניהם שאם יש בעובר מוטציה כרומוזומלית רצינית ההריון נפסק.
השאלה שלי היא - מהו המנגנון המזהה את המוטציה וכיצד מתבצע מבחינת העובר או מבחינת גוף האם הפסקת ההיריון?
תודה
דבי סומך
שלום דבי,
בחלק מהמקרים של הפרעה כרומוזומית נוצר עובר פגום, עם מומים או כושר התפתחות לקוי, ואז ההפלה מתרחשת באופן עצמאי, בשל ליקוי בהתפתחות השלייה או מות עובר תוך רחמי.
בדיקת העובר יכולה להתבצע בבדיקת סיסי שליה בשבוע 11-12 להריון
. בבדיקה זו עושים ביופסיה של השלייה דרך הבטן או הנרתיק.השליה נוצרת מהמטען הגנטי של ביצית המופרית ולכן זהה לעובר מבחינה גנטית
.אפשר לבצע גם דיקור מי שפיר בשבוע 16-20 להריון
. זה מתבצע על ידי החדרת מחט לשק מי השפיר ושאיבת נוזל המכיל תאים שנשרו מהעובראת הדגימות בודקים בשיטות מעבדה שונות לאיתור המוטציה.
מוטציות במספר כרומוזומים נבדקות במיקרוסקופ (למשל תסמונת דאון - עודף כרומוזום 21
).מוטציות נקדותיות מתבצעות בטכנטיקות מורכבות של ביולוגיה מולקולרית.
כיום יש "שבבי
DNA" המאפשרים זיהוי בו זמני של מאות אלפי שינויים גנטיים אפשריים.במידה ומזוהה הפרעה משמעותית אפשר לבצע הפסקת הריון על יד שאיבת תוכן הרחם - בהרדמה כללית
.מקווה שזה סייע לך
בברכה,פרופ' יובל ירון
מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי, המכון הגנטי
בית החולים איכילוב
שלום רב,
כיצד קורה שחלק מביצי התרנגולת מכילים בתוכן אפרוח וחלקן לא?
מה המנגנון הביוכימי / פיסיולוגי שגורם לכך?
תודה!!
איתי.
שלום איתי,
על מנת לגרום לביצה להכיל אפרוח היא חייבת לעבור תהליך הפרייה, תהליך שיתבצע בנוכחות של זכר בלהקת העופות
.תרנגולת מטילה לביצי מאכל מגודלת ללא זכר, והיא מטילה אחת ליום כמעט (כר 340 ביצים לשנה), הטלת הביצה אינה מותנית בנוכחות זכר מכיוון שהביצה מכילה בתוכה את הביצית הנקבית – כפי שאישה מבייצת אחת לחודש כך נקבת העוף מבייצת אחת ליום (כמעט). במידה והתרנגולת תזדווג או תוזרע באופן מלאכותי, תופרה הביצית (חלמון הביצה) ויתפתח עובר שלאחר 21 ימי דגירה יהפוך לאפרוח. אם לא תתבצע הפרייה תוטל ביצה ללא עובר.
בברכה,
ד"ר ישראל רוזנבוים
מדעי בעלי חיים/עופות
האוניברסיטה העברית
שלום רב
האם נכון לומר שבכל ממלכות עולם החי מתקיימת ( ב% כאלה ואחרים) רבייה אל זוויגית?
אילו דוגמאות יש מממלכת היונקים ?
איתי.
שלום איתי,
בברכה,
פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
האם נכון לומר כי רמה גבוהה של פרוגסטרון יוצרת משוב שלילי להפרשת LH
ומשוב חיובי להפרשת FSH?
שאלה נוספת(מצאתי בספר לימוד) : אסטרוגנים משפיעים על השחלה להפרשה נוספת של אסטרוגנים ?
איך?
תודה
שלום בלה,
שאלות רבות בנושא מחזור הווסת וההורמונים הקשורים אליו נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לאחת התשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3978
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
חתול ביצה וחתול הבית, כמו שכתבתם בשאלתכם, הם אכן מינים שונים. לכן, התשובה היא לא. הם לא יכולים להתרבות ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים.
בברכה,
פרופ' יוסף טרקל
זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
ב"ה
שלום רב!
כיצד ייתכן שהזרע שנכנס לגוף האישה לא נחשב שם כגוף זר?
תודה רבה
וישר כח על האתר הנפלא.
שלום ספיר,
אכן, הזרע הוא גוף זר מבחינת מערכת החיסון של האישה. אבל - יש להבין כי 'זרות' איננה עילה מספקת לתגובה חיסונית. כך גם למשל אין מערכת החיסון שלנו מגיבה למרכיבי המזון אותו אנו צורכים, לחלקיקים הנישאים באוויר אותו אנו נושמים, למגוון הרב של חיידקים החיים בתוך מערכת העיכול שלנו, ועוד. המצב בו מערכת החיסון נמנעת מלהגיב כנגד גורמים זרים 'תמימים', כמו גם כנגד מרכיבי הגוף העצמיים, מכונה סבילות חיסונית. כאשר משתבשת הסבילות החיסונית (והסיבות לכך בד"כ אינן ברורות לנו) מתעוררות למשל מחלות אלרגיות או מחלות דלקתיות של המעי, ובמקרה של תגובה כנגד מרכיבים עצמיים - מחלות אוטו-אימוניות. כל אלו הן תוצאה של 'רגישות יתר חיסונית'. מערכת החיסון אמורה לפעול רק כנגד זר שהוא גם 'מסוכן', כלומר, עלול לחולל מחלה. התהליכים והמנגנונים האחראים להשראה של סבילות חיסונית, כמו גם האופן בו מערכת החיסון קולטת אותות סכנה ומתרגמת אותם לתוכנית פעולה הם נושאים המשלימים זה את זה אשר נחקרים בשנים האחרונות באופן נמרץ ביותר.
מנקודת המבט הבסיסית הזו אין לנו ספק כי הזרע איננו מסוכן.
ומה בכל זאת ידוע על כך? באופן מפתיע נראה כי נושא חשוב זה נותר עדיין אפוף סימני שאלה מרובים.
בגוף האישה פוגש הזרע במערכת החיסון של הרקמה הרירית, לשם עלולים היו להגיע נוגדנים כנגד מרכיבים ייחודיים (אנטיגנים) שאכן נמצאים על פניו. כמצופה, ממחקרים בתחום עולה כי על פי רוב לא מוצאים ברקמה זו נוגדנים כאלה ברמה העלולה לנטרל את פעילות הזרע, וזאת גם לאחר שנים של פעילות מינית. אבל, כן נמצא מתאם סטטיסטי בין אותם מקרים נדירים יחסית בהם מוצאים נוגדנים אלה ברמה גבוהה (כתוצאה מרגישות יתר) ובין אי-פוריות. הרמה של נוגדנים אלה עולה לעתים עם הזמן, ויש והפסקה ממושכת בפעילות המינית אכן גורמת לירידתה. התופעה בה מפתח הגבר עצמו נוגדנים כנגד אנטיגנים של הזרע שלו (כתוצאה מתגובה אוטו-אימונית) גם היא מפחיתה באופן ניכר את הפוריות. אגב -
כבר שנים רבות מנסים מדענים לנצל נוגדנים כנגד אנטיגנים של הזרע לפיתוח של מוצרים חדשים למניעת הריון. בנוסף, ידוע כי נוזל הזרע מכיל חומרים העשויים לפעול בתנאים מסוימים כמדכאים של מערכת החיסון, ובכך להבטיח ביתר שאת את ההגנה על הזרע.
פרופ' גידי גרוס
ביוטכנולוגיה
מכללת תל חי
שלום רב,
כידוע בכל ספרי הלימוד מופיע כי המטען הגנטי בביצית הוא הפלואידי. לאחרונה שמעתי הרצאה וצפיתי בסרטון שהראה כי המטען הגנטי בביצית הוא דיפלואידי ורק לפני ההפריה (אם מתרחשת) חצי מהמטען הגנטי מופרש החוצה.
כאמור לא מצאתי מידע המאשר טענה זו
בתודה,
שחר
פרופ' עמוס פיין
בית הספר לרפואה
אוניברסיטת תל אביב
מהו אחוז הווצרות ביצית שכל הכרומוזומים שהיא מכילה מקורם רק מהאם?
הכוונה היא לעובר של אדם. היתכן שאשה תלד תינוקת אשר התפתחה מביצית שהיו בה רק 23 כרומוזומים שמקורם מהאם ולא מהאב , ז"א במיוזה של היווצרות ביציות נוצר מגוון גדול מאד של ביציות וזה נובע מהשחלוף ומצרופים השונים של הכרומוזומים ההומולוגים, שאלתי היא האם יש אפשרות שבזמן שהכרומוזומים ההומולוגים מתמרכזים באמצע התא האם יש אפשרות שהכרומוזומים שמקורם מהאם יהיו בצד אחד והכרומוזומים שמקורם מהאב יהיו בצד השני ותיווצר ביצית עם 23 כרומוזום שמקורם מהאמא
או מהאב ואם כן מהו אחוז הווצורת תא כזה?
תודה, כאמל
פרופ' לאה יוגב
ביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי
שלום רב,
למה רק תא זרע אחד מצליח להכנס לביצית ולהפרות אותה? מהם מנגנונים שסוגרים תא ביצית? ומונעים כניסה של תאי זרע אחרים?
בתודה מראש,
ליליה
שלום ליליה,
בביציות יונקים קיימים מספר מנגנונים שמבטיחים חדירה רק של זרעון בודד לתוך הביצית המכונים
block to polyspermy.מיד לאחר חדירת הזרע לביצית כתוצאה מאיחוי הממברנות של תא הזרע ותא הביצית יש שינוי חשמלי במתח הממברנה שמונע קישור של תא זרע נוסף לביצית
. זהו ה first block to polyspermy. מאוחר יותר, אחרי שהזרע כבר ניכנס לביצית ואיקטב אותה, יש שיחרור של גרנולות קורטיקליות שנימצאות בהיקף הביצית. תוכן הגרנולות גורם לשינויים במעטפת ההשקופה המקיפה את ממברנת הביצית ומכונה zona pellucida.שינוי כימי זה במבנה הגליקופרוטאינים שבונים את המעטפת הוא ה
second block to polyspermy .בברכה
,ד"ר דלית בן יוסף
המעבדה להפריה חוץ גופית
המרכז הרפואי תל-אביב
שלום רב,
כשנוצרים תאומים זהים, באיזה שלב התפתחות הזיגוטה מתחילה חלוקה ל2 עוברים נפרדים? ומה יכול לגרום פתאום לחלוקה זו?
בתודה מראש,
ליליה
שלום ליליה,
שאלות בנושא תאומים זהים נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לאחת התשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=940
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב
אני מחפשת מידע עדכני בנושא זירוז הבשלת פירות (בננה) על ידי אתילן.
א. מידע על מנגון פעילות האתילן.
ב. מידע על חומרים אנטגוניסטים לפעילות זו, כמו פחמן דו חמצני.
ג. מידע על ריכוז אתילן המשפיע על התהליך.
ד. עוד מידע מעניין בנושא זה, לפי ידיעתכם הבנתכם.
תודה רבה
דבורה
שלום רב,
רציתי לשאול בבקשה:
מהו היתרון של שימוש בתרביות רקמה על פני שיטות וגטטיביות אחרות
??תודה
,איתי
שלום איתי,
תרבית רקמה היא צורה אחת של רבייה וגטטיבית. היתרון שלה בהשוואה לשיטות אחרות הוא השימוש במעט תאים שמקורם מהמריסטמות, עוברים וכד' הגדלים בתנאים סטריליים.
צמחים הגדלים/צומחים מתרביות אלה בד"כ מוגנים ואינם מכילים וירוסים, מחלות פיטרייתיות שונות או חרקים שיכולים לעבור בשיטות וגטטיביות קלאסיות אחרות. זהו היתרון העיקרי.
בברכה,
פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
שלום רב,
ישנם תינוקות הנולדים עם לשון קשורה או עם פה קטן מידי, דבר המקשה על הנקה.
כיום יש לכך פתרון (ניתוח, פיזיותרפיה) אך כיצד תופעות אלה נשמרו באבולוציה?
תודה, שני.
שלום רב,
אני מסכימה עם שני שאין זה הגיוני שתופעות המקשות על הנקה, המהווה גורם חשוב ובלתי נפרד מהתפתחות התינוק, ישמרו באבולוציה. ואכן, המומים שהוזכרו להלן או מומים מולדים אחרים אינם תוצאה של האבולוציה. הם נוצרים כתוצאה מהפרעה לתהליך ההתפתחות התקין של העובר, שהוא חלק מהאבולוציה, אם עקב פגם גנטי או כתוצאה מחשיפה לגורמים חיצוניים הגורמים נזק לעובר. כלומר, עוברים כאילו התפתחו בצורה בלתי תקינה כתוצאה מהתערבות בתהליכים הנורמאליים של האבולוציה ולכן רק העוברים הללו ולא כל העוברים יפתחו מומים.
אני מקווה שעניתי לשאלה.
בברכה,
ד"ר שושנה סביון
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב
גונדוטרופינים נקלטים בשחלות מזרם הדם. כיצד אם כך מתרחש אצל אישה ביוץ בכל חודש רק בשחלה אחת?
שלום רב,
בזמן שההורמון ה"דוחף" להתפתחות, הורמון מגרה הזקיק, FSH, עולה במעט בתחילת מחזור הביוץ (ימים 3-5 לאחר הווסת). הגירוי הזה מעורר זקיק או זקיקים (במידה ויש ביוץ כפול) המסוגלים לקלוט את המסר הזה מבחינת שלב התפתחותם, בין השאר, להגביר ייצור אסטרוגן והפרשתו לדם . אסטרוגן, גורם להפחתת רמת ה-FSH המופרשת, כך שזקיקים שלא "זכו" לחשיפה המוגברת בתקופה החיונית להתפתחותם "נידונים" להתנוונות והתאים שבהם עוברים תהליך של "התאבדות" (אפופטוזיס). הזקיק ה"נבחר" הופך בכך ל"שליט" הקובע באמצעות השפעה על הפרשת הגונדוטרופינים את מהלך המחזור ובהמשך את הפרשת הורמון הביוץ, LH. בטיפולי פוריות, כאשר מעוניינים לגרום לגדילת מספר זקיקים מזריקים FSH על מנת להציל זקיקים מהתנוונות וע"י מעקב אחר אסטרוגן (או אולטרסאונד) ניתן לקבל מידע על מספר ואיכות הזקיקים המתפתחים לקראת ביוץ. כמובן, כל המידע הזה ופיתוח שיטות לטיפולי הפוריות ומניעת הריון נעשו בעזרת ניסויים בבעלי חיים.
בברכה,
פרופ' אלכסנדר צפרירי
הפקולטה לביולוגיה
מכון ויצמן למדע
אם ברביית בתולין בדבוראים הזכרים נוצרים מתאי ביצה שלא הופרו, איך יתכן שהם שיבוט של האם? הרי תאי הביצה הנוצרים בגוף האם במיוזה שונים זה מזה (אם כי ברור שהשונות קטנה יותר מצאצאי הפריה מינית)
תודה
שלום רב,
זכרי דבוראים הם הפלואידים ומקבלים את כל הגנים מהאם – אין להם אבא. למרות זאת, הזכרים האחים אינם זהים מאחר ולאם יש שני כרומוזומים (היא דיפלואידית) ויתכנו שחלופים צולבים (crossing over) בין כל זוג כרומוזומים. כלומר, שני אחים עשויים לקבל כרומוזומים שונים מהאם ולהיות שונים ב100% האחד מהשני!
בברכה,
פרופ' גיא בלוך
אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
בס"ד
איך תסמונת דאון נוצרת?
האם מתווספי עוד כרומוזומים?
והאם יכולים להתווסף עוד 2 כרומוזומים גם בתאי הביצה וגם בתאי הזרע?(קראתי והבנתי שמתווסף עוד כרומוזום באחד מהם-אז מה קורה אם מתווספים בשניהם?)
תודה
שלום ספיר,
תסמונת דאון נוצרת כתוצאה מנוכחות כרומוזום עודף בתאי הגוף. להלן קישורים לאתרים וכתבות אשר יענו על שאלותייך.
1. http://www.dnaftb.org/dnaftb/
2. כיצד מתרחשת טריזומיה
http://www.pigur.co.il/bio/trisomy.htm
3. מידע כללי על תסמונת דאון
http://www.pigur.co.il/search/dsinfo.htm
4. http://www.hadassah.org.il/NR/rdonlyres/4943816B-3405-460A-A17B-CDB4EEEF1152/14451/תסמונתדאון.doc
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל
למומחה שלום,
בתא אנושי רגיל, השתכפלות המטען הגנטי נוצרת ע"י כך שסליל הד.נ.א נפתח וכל גדיל משוכפל.
כאשר תא זרע נכנס לתא ביצית נוצר תא בעל מטען גנטי שלם. כיצד "יודעים" גדילי הד.נ.א משני התאים השונים להתחבר בצורה תקינה ולהיות משוכפלים כאילו הם תא אחד? איזה תהליך קורה בתא שמאחד בצורה תקינה את שני המטענים הללו ואילו תהליך מסוים נוצר בין שני המטענים השונים?
כבר זמן רב שלא התעסקתי בנושא לכן אני מבקשת סליחה על הניסוח האנמי, למרות זאת התשובה ממש חשובה לי
בברכה, שירלי יוסקוביץ
אני מצרפת קובץ עם איורים המתארים חלוקה של כרומוזומים בכל מחזורי תא (הכפלה רגילה) כל קו שמצוייר מתאר כרומוזום, כשבכל כרומוזום יש מולקולה אחת של DNA דו גדילי.
כמו כן איירתי בצורה הפשוטה ביותר יצירת תאי מין.
בזמן יצירת תאי מין יש הפחתה של מספר הכרומוזומים לחצי (בתאי אדם: מ-46 ל23. לשם המחשה ציירתי רק
2 זוגות של כרומוזומים). יצירת תא עובר מהתלכדות שני תאי מין פרושה: יצירת תא עם 46 כרומוזומים. 23 מתא הביצית ו- 23 מתא הזרע. בכל כרומוזום יש דו חוט של DNA המכפיל עצמו באופן עצמאי, כמו שהיה בתאי ההורים המקוריים.
פרופ' מייה הורביץ
מדעי החיים -גנטיקה
אוניברסיטת תל אביב
למיטל שלום רב
אנסה לענות על שאלותיך בנושא שליה קטנה. לצורך זאת ארחיב מעט (ואקווה שלא יותר מדי):
·השליה הינה המקור העיקרי המספק לעובר את החומרים הנחוצים לגדילתו. ההשפעה של גורמים סביבתיים (כולל מחלות של האם) על העובר עוברת דרך השליה.
הן העובר והן השליה גדלים לאורך ההריון. קיים קשר בין משקל העובר למשקל השליה. עם זאת, ככל שההריון מתקדם השליה צומחת פחות מהעובר. כך למשל היחס בין משקל העובר למשקל השליה בשבוע 20 להריון הינו 2.8 (בממוצע). היחס בין משקל העובר למשקל השליה בשבוע 40 להריון הינו 7.1.
·בשליה יש מפגש בין 3 סוגי רקמות: השליה עצמה (ובאופן ספציפי – תאי טרופובלסט), רקמות ממקור עוברי ורקמות ממקור אימהי. השליה דומה לעץ (או לשיח) ובו ענפים מתפצלים (הנקראים סיסים). הענפים בנויים מרקמה ממקור עוברי. הם טבולים בתוך דם אימהי המגיע מעורקי הרחם (הנקראים עורקים ספירליים על שום צורתם). פה מתרחש חילוף החומרים בין האם לעובר. בין הרקמה העוברית לבין הדם האימהי מפרידה רקמת השליה עצמה (כאמור - תאי הטרופובלסט).
במהלך ההריון השליה מתפשטת לאורך ולרוחב, על גבי דפנות הרחם, השליה מתעבה, הודות לצמיחה ולהסתעפות של סיסי השליה.
·כל רקמה חיה, בכל שלב, מבטאת את השילוב בין הפוטנציאל הגנטי שלה (הקבוע בגנום) לבין הגורמים הסביבתיים בהם היא נתונה. הגודל של השליה תלוי בפוטנציאל הגנטי שלה אך תלוי מאוד גם בגורמים הסביבתיים. מצבם של העורקים הספירליים של הרחם הינו אחד הגורמים הסביבתיים החשובים המשפיעים על גודל השליה.
כשהעורקים צרים מהצפוי (למשל כשלאם יש יתר לחץ דם כרוני, או כשהיא מפתחת יתר לחץ דם במהלך ההריון, רעלת הריון, לופוס) – השליה אינה מקבלת מספיק דם אימהי. סיסי השליה המרכיבים אותה אינם מתפתחים מספיק וגם העובר קטן מהצפוי. סיבות נוספות לשליות קטנות: הפרעות במבנה הרחם. גם בהריונות מרובה עוברים השליות קטנות בהשוואה להריונות של עוברים יחידים בגלל מגבלות המקום. אם הבעיה קיימת גם בהריונות הבאים – המצב יכול לחזור.
·המצב מורכב יותר בגלל יכולתן הטבעית של הרקמות לעשות תיקון. התיקון אינו בהכרח מושלם. (דוגמה ממקום אחר: פצע בעור נרפא עם הזמן. אלא הריפוי הוא על ידי צלקת ולכן אינו מושלם.) כשהשליה קטנה - יתכן נסיון לפיצוי ע"י הגדלת שטח המגע בין הדם האימהי לדם העוברי. אם הפיצוי מספיק – משקל העובר לא יפגע. כשהפיצוי אינו מספיק – משקל העובר יורד ונוצרת האטה בגדילתו. ברמת המאקרו נסיונות פיצוי נראים בצורה של שליה קטנה ועבה: השליה היתה מוגבלת ביכולתה להתפשט לצדדים ואז היא צומחת יותר לגובה. עם זאת – הפיצוי עלול להיות חלקי ומשקל הילוד קטן מהצפוי. כשתיפקוד השליה נמוך במידה ניכרת מהפיצוי – העובר עלול למות.
·מהם המדדים לגודל של שליה?
משקל השליה מייצג את הכמות הכללית של רקמת השליה.
האורך והרוחב של השליה – הינם ביטוי לצמיחת השליה על גבי דפנות הרחם. ומשקפים את השטח של רירית הרחם המזינה את השליה. ממדים אלו קובעים בעצם כמה עורקים רחמיים יזינו את השליה. גם צפיפות העורקים יכולה להיות שונה מרחם לרחם אך ככל ששטח השליה גדול, קיים סיכוי גדול לעוד עורקי רחם להזינה.
עובי השליה – הינו ביטוי ליכולת של סיסי השליה להתפצל לעוד ועוד סיסים.
צורת השליה – רוב השליות הן בצורת אליפסה. הן יכולות להיות שונות במידת העגלגלות שלהן. יש שליות שבנויות ממספר חלקים (אונות). יתכן שהתיפקוד של אונות פריפריות וקטנות הינו ירוד.
שליה קטנה יכולה להיות קטנה במשקל, בעובי, בממדי האורך
והרוחב או בצורה בלתי רגילה..
לשם שלמות הדיון: גם שליה גדולה מהרגיל אינה רצויה: הגודל והעובי יכולים לנבוע מבצקת (ריבוי של נוזל) בסיסים של השליה, תסנין דלקתי, ריבוי של תאים. סכרת של האם, תגובה לא רצויה בין אנטיגנים אימהיים ועובריים ואי התאמה בין קבוצות סוג הדם האימהי לעוברי (בעיקר Rh) גורמים לשליה גדולה. גם בשליה גדולה העובר עלול להיות קטן.
לסיכום: גודל השליה (המוערך במשקל, אורך, רוחב ועובי) הינו מדד גס לתיפקוד השליה. ירידה באספקת הדם האימהי לשליה הינה אחד הגורמים החשובים לשליה קטנה. אם הבעיה הבסיסית קיימת גם בהריונות הבאים – הבעיה עלולה לחזור.
גודל השליה יכול לתת מושג כלשהו על משקל העובר אך לא לחזותו בצורה מושלמת. בנוסף לגודל של השליה, חשובה צורתה, תיפקודה, המבנה המיקרוסקופי, תהליכים פתולוגיים בה ונסיונות לפיצוי.
בברכה,
ד"ר דבורה קדרון
מנהלת היחידה לפתולוגיה פרינטלית
בית החולים מאיר
ראשית תודה על התשובה.
שאלת ההמשך היא:
בהנחה שאכן מדובר בתהליך אוטואימוני ,
ויש שינוי לטובה בנתוני בלוטת התריס.
האם התהליך של עליית FSH
והפסקת המחזור הוא תהליך הפיך ע"פ הספרות הרפואית?
שוב אציין ששאלה זו היא מעבר לפניה לרופאים בתחום ומטרתה לקבל נתונים תיאורטייםעל בעיה זו
תודה מראש על תשובתכם
מיכאל
שלום מיכאל,
מצב הפיך כזה אינו מוכר.
בברכה,
פרופ' צבי צדיק
מנהל היחידה האנדוקרינית
בית חולים קפלן
שלום,
מדוע בקרב בנות החולקות אותו בית ניתן להבחין לרוב, לאחר מספר חודשי מגורים משותפים, בסינכרון במועד קבלת הווסת שלהן?
בתודה,
כרמל
עיתוי הביוץ ומועד הדימום הווסתי המופיע שבועיים לאחר הביוץ, בהעדר הפריית הביצית,
נקבע על ידי הפרשת LH מבלוטת ההיפופיזה. בלוטת ההיפופיזה נשלטת, הורמונלית ע"י הפרשת GnRH פולסטילי מהגרעין הקשתי ARCUATE NUCLEUS שבהיפותלמוס, ברצפת החדר השלישי במח.
ידוע כי הן פקטורים אינטרווורטיים [כגון מחלת חם ויראלית, השמנה או רזון בולט, באמצעות הורמון הלפטין, ועוד], הן פקטורים אכסווורטיים, חיצוניים [כדוגמת שינויי אקלים - אור וחושך, טמפרטורות קיצוניות,ואחרים] , ואף פקטורים נפשיים [אבל, כעס, אהבה ושנאה, דכאון ...] יכולים לשנות את מועד הביוץ. כל הפקטורים הנ''ל , באמצעות כימו-טרנסמיטרים [אנדורפינים, אנקפלינים, חומרים כולינרגיים , וטרנסמיטרים אדרנרגיים NEUROPEPTIDE Y, GABA,ואחרים] יכולים להגביר או לדכא הפרשת ה- GnRH והפולסטיליות שלו,ובעקבות כך,הפרשת ה- LH הקובע את מועד הביוץ. לא ידוע מהו , בבני אדם,הטרנסמיטר המדויק מהנ''ל המעורב בכך, אך משערים כי האינטראקציה בין בנות ונשים צעירות הנמצאות במגע נפשי אינטימי, ובעקבותיו תהליכי חיקוי ,רגשות אהבה, וקנאה עשויים להשפיע על דחיית הביוץ או הקדמתו, ובאופן משני, סינכרוניזציה של מועדי הדימום הווסתי.
בברכה,
פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה בתחום הפוריות
הטכניון
התשובה לשאלה
ניתנה על ידי דר' אורי אלחלל, גניקולוג בכיר בהדסה עין כרם.
לקטוגן שיליתי (HPL) עולה באופן הדרגתי בזמן ההיריון ומגיע לשיאו בערך בשבוע ה- 28-34 להיריון. במקביל לעלייתו יש עליה בתנגודת לאינסולין ואכן יש קשר בין שני גורמים אלה.
מאמר מתאים המסכם את המערכת הכוללת של הבקרה ההורמונלית, (כולל הלקטוגן השיליתי) הוא:
Freemark,M: Regulation of maternal metabolism by pituitary and placental hormones: Roles in fetal development and metabolic programming, Hormone Research, (2006), 65(Suppl 3): 41-49.
פרופ' אהוד זיו
פנימית
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
מעניין אותי לדעת מי המאביקים של טיונית החולות? האם לטיונית יש צוף, ריח? מי מאביקיה? רוח?
האם עורבים אוכלים זרעי אקליפטוס? מי כן?
כיצד מתרבה היביסקוס סיני? האם צופית מאביקה אותו?האם בארץ יש גם ריבוי
מיני שלו? ע"י מי?
לטיון דביק יש תכונות אללופטיות האם גם לטיונית?
תודה,
מינה בלאט
שלום רב מינה
בברכה,
פרופ' דן איזיקוביץ
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
On the contrary!
Comparing the women who did or did not use contraceptive “Pills”, those who have used are more likely to conceive spontaneously compared to those who did not.
In addition to the effectiveness of BCP’s in the prevention of unwanted gestations and their complications, the Pill usually turns the cervical mucus into a thick mucus and not prenetable by vaginal microorganisms, thus decreasing the risk of infections.
In addition, the 5-10 percent women with Polycystic Ovarian Syndrome are more likely to conceive spontaneously after using BCP’s compared to those who did not, since the “Vicious Cycle” responsible for the pathophysiologic mechanism of PCOS is interrupted by the BCP’s and perpetuated by “No treatment”
In conclusion, sexually active young women should use BCP’s…
Best regards,
Zeev Blumenfeld,M.D.
Associate Professor,
Reproductive Endocrinology
Dept. OB/GYN, Rambam Med.Ctr.
Technion-Faculty of Medicine
שלום בשיעור בנושא רבייה עלתה השאלה הבאה - האם ניתן להשתמש בביצית שהיא מעין פונדקאית (שהוציאו ממנה את הגרעין) ולהכניס שני גרעינים שנלקחו מתאי זרע בבדיקה שכמובן לא שניהם מכילים כרומוזום Y) ועל ידי כך ליצור עובר ששני הוריו הם זכרים?
ולחליפין האם ניתן לעשות זאת משני גרעינים שמקורן בנשים? האם ישנם מנגנונים פנים תאים שידחו מצב זה?
תודה אורי
שלום,
אי אפשר ליצור עובר שמורכב ממטען אבהי בלבד או אימהי בלבד, מכיוון שיש גנים ואיזורים בגנום ששונים בין זכרים ונקבות ברמה האפי גנטית ופרט תקין חייב להכיל גם את המטען האימהי וגם את האבהי. ידועות מחלות גנטיות כמו תסמונת אנגלמן ותסמונת פראדר ווילי שנובעות מתרומה אימהית בלבד או תרומה אבהית בלבד. הסיבה למחלה היא עודף או חוסר ביטוי של גנים שמתבטאים שונה בגנום האימהי והאבהי (בגלל שינויים אפי גנטיים).
ד"ר מירה מלכוב
המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי
שלום
השאלה היא כזאת:
כאשר מעלים את טמפרטורת התא מעל למיטבית בטמפ מסוימת נוצרת דנטורציה וגם כאשר מורידים את טמפרטורת התא מתחת למיטבית בטמפ מסוימת תגרם דנטורציה אז איך יכול להיות שמקפיאים תאי זרע והם לא עוברים תהליך של דנטורציה?
תודה
זוהר שלום,
להלן קישור למידע בנושא השפעת תהליך ההקפאה על איכות תאי הזרע:
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל