קינטיקה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום הללי, להלן תשובתי.
אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.
צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית.
אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה.
בתיאבון, גדעון בלע.
ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
כיתה ט' ביצעה ניסוי הבודק השפעת שונות על מהירות הצניחה. קבוצה שחקרה השפעת מסת הצנחן על מהירות הצניחה הממוצעת, קיבלה בתוצאות הניסוי שככל שמסת הצנחן גדלה, גם מהירותו גדלה. כיצד ניתן להסביר זאת במסגרת הידע של התלמידים? קבוצה נוספת בדקה את השפעת גובה הצניחה על מהירות הצניחה הממוצעת וראתה שככל שגובה הצניחה גבוה יותר, כך מהירות הצניחה גדולה יותר. כיצד ניתן להסביר זאת? תודה
האוכל לקבל הסבר לתופעת "הפרסציה" (גם בעזרת פיתוח מתמטי)
הכוונה להסבר איכותי כיצד סיכום של ווקטורי כוח הפועלים על הגוף המסתובב בכל רגע נתון
תודה
שלום רב,
מצורף קובץ המסביר את תופעת הפרסציה (נקיפה).
בברכה,
פרופ' עמיר לוינסון
הפקולטה לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
דיפוזיה של שני נוזלים תהיה מהירה יותר אם בין שני הנוזלים קימות אינטראקציות.
חשוב לזכור שתמיד קיימים כוחות לונדון / פיזור (DISPERSION).
עם שני נוזלים לא נמסים אחד בשני ואין ביניהם אינטראקציות גדולות, שיווי משקל יושג במהירות לאחר דיפוזיה של כמה מולקולות בין הנוזלים ולכן תתפתח ההפרדה (למשל כמו שרואים בשמן ומים).
בפאזה הגזית באופן עקרוני, מתקיימות אותן האינטראקציות.
פרופ' מוריס אייזן
כימיה
הטכניון
שלום, אני לומדת במגמת פיזיקה וכשלמדנו על נפילה חופשית המורה שלנו הסביר שכל הגופים נמשכים לארץ באותה תאוצה ואין השפעה למשקל שלהם הוא הסביר את זה בהוכחה על דרך השלילה: "נניח שיש בידינו שני גופים, האחד כבד והשני קל. נניח שהסברה הרווחת (של אריסטו) נכונה ולפיה הגוף הכבד יגיע ראשון לקרקע, והגוף הקל יגיע אחריו. כעת נחבר את הגופים זה לזה. מהירותו של הגוף הכבד אמורה לקטון כתוצאה מחיבורו לגוף האיטי (שמהירותו נמוכה יותר). כלומר הגוף המורכב יגיע לקרקע כעבור זמן ארוך יותר מזה של הגוף הכבד. מצד שני בהיות הגוף המשותף כבד יותר משני הגופים המקוריים, עליו ליפול מהר יותר מן הגוף הכבד. הדרך הסבירה לצאת מן הסתירה היא להניח שכל הגופים נופלים בתאוצה זהה! " (הציטוט הוא מהמצגת של המורה שלי) אז באמת אין דרך לצאת מהסתירה חוץ מלהניח שכל הגופים נופלים באותה תאוצה, אבל הרי הסיבה לכך שגופים נופלים לארץ היא שפועל עליהם כח המשיכה של כדור הארץ ואנחנו יודעים הרי שככל שמשקלו של גוף גדל, גדלה המשיכה שלו לכדוה"א (הרי ככה בעצם מוגדר משקל: משקל הוא כוח הכבידה שמפעיל גרם שמים על עצם שנמצא בסמוך אליו(ויקיפדיה))אז איך זה שהעובדה שגופים כבדים יותר נמשכים לכדוה"א לא גורמת להם ליפול מהר יותר (בתאוצה גדולה יותר)?
האם נכונה העובדה שטיל (או כל עצם אחר) היוצא מכדור הארץ צריך לעבור מהירות אבסולוטית מינימלית כלשהי כדי להתגבר על כח המשיכה ולעזוב את כדור הארץ? אם כן, מהי המהירות הנ״ל וממה מושפעת? האם לא ניתן לעשות זאת בכל מהירות שהיא, בהנחה שאין לי מגבלה על האנרגיה שאני משקיע? ואיך משפיע האוירודינמיקה הנובעת מצורת הטיל?
מהירות העזיבה של כדור הארץ ע"י טיל נקבעת בגלל כוח המשיכה. אפשר לחשב ערך זה מהשוואת אנרגיית הכובד הפוטנציאלית על פני הארץ לאנרגיה קינטית שיש להעניק לגוף המאיץ. הצבה בנוסחה מביאה לערך של 11.4 ק"מ לשניייה. אם מוענקת לגוף מהירות כזו שתביא לאנרגיה קינטית השווה לאנרגית הכובד הפוטנציאלית על פני הארץ, הגוף יעזוב את הארץ. מהירות זו מכונה "מהירות בריחה". בדרך כלל יש להעניק לגוף מהירות גדולה במקצת מערך זה, כדי לפצות על הפסדים בגלל חיכוך באטמוספרה ועוד.
כיוון שכדור הארץ סובב סביב עצמו, יש חשיבות למיקום השיגור ולכיוונו. עדיף ביותר שיגור לכיוון מזרח מאזור קוו המשווה, שם סיבוב הארץ מקנה לגוף יתרון מהירות של כמה מאות מטרים לשנייה. כדי להתגבר על החיכוך באטמוספרה עדיף לשגר מגובה מסוים, שם כמות האטמוספרה עד לחלל קטנה יותר. מסיבה זו יש שיגורי חלליות ממטוסים מגביהי טוס, הדבר מעניק גם מהירות התחלתית מסוימת וחופש בזוויות השיגור.
ד"ר נח ברוש
מדעים מדויקים/ אסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב