פיזיקה

אאאא
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
26298
01/12/2022
אחוז מים כבדים במקורות מים שונים
שאלה מספר 26298 - אחוז מים כבדים במקורות מים שונים
תחומי דעת:כימיהפיזיקה
האם יש קשר באחוז מים כבדים במקורות מים שונים בטבע, כגון מים בכוכבי שביט או מים שמקורם בגשם או בשלג או טל ? תודה רבה רמי עלוש
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

 

אחוז המים הכבדים במים בטבע זהה בכל מקום.

 

בברכה, 

 

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

26253
01/12/2022
השפעה של אנטרופיה על חיינו
שאלה מספר 26253 - השפעה של אנטרופיה על חיינו
תחומי דעת:פיזיקה

שלום רב הייתי רוצה לשאול האם אנטרופיה יכולה להרחיב את האפשרות לשינוי מעשיונו או הסתברות מעשנו כי כמובן כל הזמן היא גדלה ביחס לזמן ואולי זה גורם לנו להשתנות.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

 
הגידול באנטרופיה קשור בהזדקנות ובמוות של יצורים חיים. הזדקנות עלולה גם לפגוע ביכולות הקוגניטיביות שלנו. אולם כל זמן שהמוח מתפקד אינני חושב שהחלטותינו המודעות מושפעות מהשינוי באנטרופיה.
 

בברכה,

פרופ' שמואל אליצור
מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית

26235
01/12/2022
כיצד חלבונים מושפעים בחלל?
שאלה מספר 26235 - כיצד חלבונים מושפעים בחלל?
כיצד תנאי מיקרו כבידה משפיעים על התנהגות חלבונים במערכות הגוף? האם החלבון מתגבש? או קטן או גדל?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אין שום השפעה של מיקרו כבידה על מולקולות בכלל ועל מולקולות חלבונים בפרט. הכוח שמחזיק את המולקולה יציבה הוא הכוח החשמלי והוא, לגבי גופים קטנים כמו מולקולה, הרבה יותר חזק מכוח הכבידה הפועל על מולקולה, ולכן, הבאת המולקולה לתנאים של חוסר כבידה לא משנה כלום. גם הכוח הקושר את המולקולות לרקמת הגוף הוא כוח חשמלי, ולכן גם המבנה של הרקמה לא משתנה. על מנת להשתכנע בכך, נסתכל על קוביה קטנה שאורך צלעה הוא 1 מילימטר והיא מלאה בנוזל. הכוח שבין המולקולות בתוך הקוביה צריך להיות יותר חזק מהכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי, אחרת היא תימחץ על ידי הלחץ האטמוספרי. הכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי (אטמוספרה שהיא 1 קילוגרם על סנטימטר מרובע)  על צלע הקוביה ששטחה מילימטר מרובע יוצא שווה ל 10 גרם. מצד שני, אם נניח שצפיפות הנוזל בקוביה זהה לצפיפות המים, כלומר גרם לסנטימטר מעוקב, אזי משקל הקוביה יוצא שווה ל 1 מיליגרם, כלומר פי 10000 יותר קטן מהכוח שמופעל על ידי הלחץ האטמופרי על כל צלע של הקוביה. לכן, אין שום השפעה של המשקל (או העדרו)   

על הקוביה. כמובן שככל שממדי הקוביה יגדלו, כן תגדל החשיבות של המשקל, כי המשקל גדל בחזקה שלישית של צלע הקוביה בעוד שכוח הלחץ פרופורציוני לריבוע הצלע. אסטרונאוטים ששוהים זמן רב בחלל מאמצים פחות את שרירי השלד, וכתוצאה מכך, כאשר הם חוזרים לכדור הארץ הם סובלים מבעיות אורתופדיות.

 

בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26222
01/12/2022
פיזיקה קוונטית והמימד הרביעי
שאלה מספר 26222 - פיזיקה קוונטית והמימד הרביעי
תחומי דעת:פיזיקה
שלום, לפי ידיעתי (אני מצטער אבל שכחתי את שם המושג), אטומים ברמה הקוונטית לפעמים נעלמים ונכנסים למציאות שלנו, האם ייתכן שהדבר קורא בגלל שהם למימד רביעי במרחב שאנחנו לא יכולים לראות ואז חוזרים למרחב שאנחנו יכולים לראות? מאחר שאם נשים דף על שולחן ונמלה שחייה בשני מימדים תראה את הדף אבל ברגע שנרים אותו הדף יעלם לאותה נמלה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
26226
01/12/2022
בלוני הליום
שאלה מספר 26226 - בלוני הליום
תחומי דעת:פיזיקה
שלום רב, שאלתי היא מהו התהליך שבו בלוני הליום מאבדים מהגז הקיים בתוכם, כלומר כ24 שעות מהרגע שמנפחים בלון בהליום הוא כבר מאבד מהנפח שלו ונופל לקרקע, מהו בעצם התהליך שגורם לתופעה להתרחש? האם הגז פשוט יוצא מהבלון? תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

כן. אטומי ההליום קטנים מאד, עוברים בקלות יחסית את מעטפת הבלון ומשתחררים לאטמוספרה

 

פרופ' אלי איזנברג

ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26144
01/12/2022
הפשעת גלי קול על החומר
שאלה מספר 26144 - הפשעת גלי קול על החומר
תחומי דעת:פיזיקה
שלום,אני וחברות שלי עושות עבודת חקר על השפעת גלי קול על החומר ולשם כך אנו צריכות קוביות מסוגים של חומרים שונים כגון זכוכית מתכת עץ וכולי.. ורצינו לדעת באיזה גודל של הקוביה תראה השפעה על הקוביה ואם באמת נראה השפעה. תודה מראש, נגה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נגה,

שאלת שאלה מצויינת:  גלי קול הם תנודות מחזוריות בזמן של צפיפות האוויר, וכמו כל כוח מחזורי בזמן שפועל על מערכת - ההשפעה שלו מירבית כאשר המערכת נמצאת בתהודה.

למה הכוונה? תארי לך שאת מנסה לנדנד ילד בנדנדה. האופן היעיל ביותר שתעשי זאת הוא אם קצב הנדנוד שלך יהיה זהה לקצב שבו הנדנדה משלימה מחזור. 

אותה הפיזיקה בדיוק תקפה גם לגלי קול שפועלים על גופים שונים, ולכן עלינו לדרוש שתדר התנודות של הקוביות יהיה זהה לזה של גלי הקול.  השאלה איך מחשבים את קצב התנודה של קוביה...

זה עלול להיות קצת מסובך אבל  אפשר לקבל הערכה גסה  אם יודעים את גודל הקוביה, שנסמן ב L,  ואת מהירות הקול שבה, שנסמן ב c.  כי אז תדירות התנודה הבסיסת של הקוביה היא מסדר גודל של c/L וכפולות שלמות שלה.

אם  אחת מהתדירויות הללו קרובה מספיק לתדירות גל הקול, אזי הקוביה תכנס לתהודה וההשפעה של גלי הקול תהייה מקסימלית.

בברכה,
פרופ' עודד אגם
פיסיקה

25993
01/12/2022
אור הירח
שאלה מספר 25993 - אור הירח
שלום רב, אשמח לדעת מדוע לעיתים צבע אורו של הירח הוא לבן בוהק ולעיתים בצבע צהוב? תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

שלום אנאל,
תשובתו של פרופ' פודולק נרשמה במקור באנגלית. תרגמנו כאן את התשובה לעברית, אך ניתן לקרוא גם את התשובה המקורית למטה:
 
ישנן מספר סיבות בגללן הירח יכול להיראות בצבעים שונים.
הסיבה הנפוצה ביותר היא מיקומו בשמיים. האור הרגיל שאנחנו רואים הוא ערבוב של גלים באורכים שונים, כאשר כל אורך גל מתאים לצבע אחר. למשל האור האדום הוא בעל אורך גל של 680 ננומטרים (יש 1,000,000 ננומטרים במילימטר אחד), ואור סגול הוא בעל אורך גל של 410 ננומטרים. שאר אורכי הגל נמצאים ביניהם- בין 410 ל-680 ננומטרים.
האור של הירח הוא השתקפות של האור שהוא מקבל מהשמש, והצבעים שלו מתערבבים אחד בשני. כאשר כל הצבעים מתערבבים אחד בשני, האור של הירח נראה לנו לבן.
אולם, אורכי הגל השונים לא עוברים באופן שווה דרך האטמוספירה שלנו. לצבעים כחול וסגול קשה יותר לעבור דרכה. לכן- כאשר הירח גבוה בשמיים, האור מהשמש לא צריך לעבור דרך הרבה מהאטמוספירה כל שרוב האור מגיע לירח והירח נראה לבן. אולם, כאשר הירח נמצא ליד האופק, האור מהשמש צריך לעבור דרך שכבה דקה יותר של האטמוספירה, כך שחלק מהצבע הכחול והסגול נעלם. כתוצאה מכך הירח נראה יותר אדום.
אותו הדבר קורה גם עם השמש. כשהיא גבוהה בשמיים היא נראית צהובה-לבנה, אבל בזמן השקיעה או הזריחה, היא נראית יותר אדומה.
 

There are several reasons why the Moon appears to have different colors.  The most common reason is its position in the sky.  Ordinary light is made up of a collection of waves of different lengths.  Each length corresponds to a different color.  Red light has a wavelength of 680 nanometers (there are 1,000,000 nanometers in a millimeter).  Violet light has a wavelength of 410 nanometers, and the other colors have wavelengths between 410 and 680 nanometers.  The Moon reflects the light from the Sun and all the colors are mixed together.  When this happens the light (and the Moon) appears white.  But the different wavelengths don't pass through our atmosphere equally.  It is harder for the blue and violet light to pass through.  When the Moon is high in the sky, the light doesn't need to pass through so much atmosphere and most of the light gets through and the Moon appears white.  But when the Moon is near the horizon, the light has to pass through a thicker layer of atmosphere, and some of the blue and violet light is lost.  As a result the Moon appears more red.  The same thing is true for the Sun.  When it is high in the sky it appears yellow-white, but near sunrise or sunset it appears redder.  

 

 

 

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב
25936
01/12/2022
התעקמות אור
שאלה מספר 25936 - התעקמות אור
תחומי דעת:פיזיקה
למה האור מאט כאשר הוא עובר דרך חומר?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25890
01/12/2022
מעבר מגז לפלזמה
שאלה מספר 25890 - מעבר מגז לפלזמה
תחומי דעת:כימיהפיזיקה
האם יש מצב שבו הטמפרטורה מפסיקה לעלות בזמן חימום במעבר בין גז לפלזמה כמו שקורה במעברים בין מצבי צבירה אחרים?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

עידו שלום רב,

טמפרטורה היא אומדן של האנרגיה הקינטית של החלקיקים.

כאשר מחממים גז האנרגיה יכולה ללכת לתנועה של החלקיקים ואז הטמפרטורה עולה, אך היא יכולה גם ללכת לדרגות חופש פנימיות.

פלזמה היא גז מיונן. כאשר מייננים גז, למעשה מוציאים אלקטרונים מתוך האטומים. כאשר האנרגיה הולכת לצורך זה אז הגז לא מתחמם.

מצד שני משתחררים אלקטרונים. אם לאלקטרונים אנרגיה קינטית נמוכה מזו של האטומים הטמפרטורה יכולה אף לרדת.

 


פרופ' אהוד בכר

 

הפקולטה לפיזיקה
הטכניון
25857
01/12/2022
צפצופים בנשימה בעת התקף אסטמה
שאלה מספר 25857 - צפצופים בנשימה בעת התקף אסטמה
תחומי דעת:פיזיקהרפואה
שלום רב, במסגרת פרויקט הגמר שאני עוסקת בו, בחרתי לחקור על התקפי אסטמה. חלק מהתסמינים להתקף אסטמה מתקרב הוא צפצופים בקנה הנשימה. ברצוני לדעת, מה אורך גלי הקול שמופקים בצפצופים אלו ומה הטווחים שבהם ניתן לזהות אותם? תודה מראש
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25797
01/12/2022
אימת הריק
שאלה מספר 25797 - אימת הריק
תחומי דעת:פיזיקה
שלום רב, בשיעור התבקשנו למצוא נושא חקירה, בחרנו את אימת הריק, התחלנו לחקור אך ללא הצלחה רבה כיוון שכמעט ולא מצאנו מידע בנושא. אני וחברותי לקבוצה נשמח אם תשלחו לנו מידע בנושא זה ובנוסף מידע על ההיסטוריה של המושג (horror vacuai) תודה מראש (:
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב

"אימת הריק" או בשמה הלטיני    

Horror vacui
כלומר הפחד מהריקנות
או
הטבע אינו מקבל מקומות ריקים ושואף למלאם

במקרו  הרעיון נמצא בכתביו של אריסטו והיה מקובל לאורך כל ימי הבינים בצורה זו או אחרת.
אפשר למצוא הרבה פרטים בגוגל גם על החלק הפיסיקלי וגם על ההשפעות באומנות. 

באופן מיוחד לגבי כימאים או פיזיקאים  אימת הריק נתנה הסבר כיצד עולה הנוזל בצנור כאשר אנחנו שואפים את האויר מעליו (למשל כאשר אנו שותים מיץ בקשית)
הנסיונות של טוריצלי (תלמידו של גלילאי) הוכיחו כי הדבר אינו כך והפריך לכן את הרעיון סופית

(הערה: פה ושם במעבדות באוניברסיטה אני מקבל הסברים מסוג אימת הריק כאשר אני שואל כיצד עולה הנוזל בפיפטה. קשה לשכוח את אריסטו)

בברכה

פרופ' קדמה בר-אלי
מדעים מדוייקים ביה
אוניברסיטת תל אביב

25730
01/12/2022
הטבלה המחזורית
שאלה מספר 25730 - הטבלה המחזורית
תחומי דעת:כימיהפיזיקה
במתכות מעבר ,רמה 4s נמוכה מ 3d . האם זו תוצאה חישובית או ניסיונית.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25721
01/12/2022
אנרגיה קינטית
שאלה מספר 25721 - אנרגיה קינטית
תחומי דעת:פיזיקה
נניח לצורך השאלה שהיקום כולו מורכב רק מ 2 גופים בעלי מסות שונות שנעים אחד לקראת השני בריק לאורך קו ישר, ושאין ביניהם כוחות משיכה או דחייה. המהירות היחסית ביניהם היא v = v2 - v1. לפי עיקרון השקילות של גלילאו לא ניתן לקבוע מי מהגופים נע ומי נח. ברצוני לדעת מהי האנרגיה הקינטית של המערכת. אם נניח שהגוף הכבד יותר במצב מנוחה אז האנרגיה הקינטית נובעת רק מהגוף הקל. לעומת זאת אם נניח שהגוף הקל במנוחה אז האנרגיה הקינטית של המערכת נובעת רק מהגוף הכבד. אנרגיות קינטיות אלו מתוארות לפי הנוסחה 0.5 * m * v * v ולכן הם שונות אחת מהשנייה. אז מהי האנרגיה (כלומר האנרגיה ב ה הידיעה) של המערכת - לא ברור לי. נראה לכאורה שהאנרגיה הקינטית היא יחסית להחלטה שרירותית לגבי מי נע ומי נח. תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

להלן תשובתי:

השואל ענה בעצמו על קושייתו וזאת הוא עשה במשפט האחרון של פנייתו. היות ומהירות של גוף הינה פרמטר שתלוי במערכת הקואורדינטות שבה מתבצעת המדידה, ממילא האנרגיה הקינטית, שהיא פרופורציונלית לריבוע המהירות, אף היא כן. 

האנרגיה הקינטית של המזוודה המונחת על מדף ברכבת שיצאה זה עתה מתחנת האוניברסיטה לבנימינה, יחסית לבעלת המזוודה שיושבת מתחתה, היא כמובן אפס. 

לעומת זאת יחסית לחבר שלה שנשאר על הרציף בתחנה, האנרגיה הקינטית של אותה מזוודה יכולה להיות גדולה למדי (בהשוואה, למשל, לאנרגית הכובד הפוטנציאלית של המזוודה יחסית לרצפת הקרון). כך לגבי האנרגיה הקינטית של גוף יחיד וכך לגבי האנרגיה הקינטית של מערכת של גופים רבים שהיא סכום האנרגיות הקינטיות של כל הגופים. אלה תמיד מוגדרות היטב אך ורק יחסית למערכת קואורדינטות כלשהי.

כל טוב

פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב

25722
01/12/2022
אבולציה-המשך
שאלה מספר 25722 - אבולציה-המשך
תודה על התשובה המפורטת, אבל עדיין לא הבנתי משהו. סוף סוף אותה לטאה הייתה צריכה מערכת מאד מורכבת גם בשביל אותו תהליך בסיסי של פירוק בשר הטרף. לדוגמא 1) ארס מספיק חזק כדי לפרק בשר. (ולא סתם נוזל שלא עושה כלום) 2)אפשרות להוציאו בזמן ובמקום המתאים (אם הוא היה בזנב הלטאה לא היה לו כל שימוש.) 3) עמידות הלטאה בחומר שהיא עצמה יצרה. ובמקרה של הדינוזאור נוצות גדולות עם חצאי כנפיים יפגע נואשות ביכולת הדינוזאור לרוץ בשעת סכנה. או במילים אחרות האם חייבים לומר שהייתה איזו קפיצת דרך משמעותית בתהליך האבולוציוני כדי להסביר תופעות מעין אלו. שוב תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

כל הדוגמאות שאתה מביא ניתנות להסבר גם בתהליכים הדרגתיים, ללא צורך בקפיצה גדולה. חלק מן התכונות הן עתיקות מאוד וקודמות ללטאות - למשל קיומם של אנזימי עיכול היכולים לפרק בשר. אנזימים כאלו מופיעים בהדרגה עם האבולוציה של מערכת העיכול בחוליתנים (ואפילו באבות החוליתנים) ולכן ברור שהם מופיעים כבר במקום הנכון. עמידות מערכת העיכול לאנזימי עיכול מופיעה יחד עם הופעת האנזים עצמו. ברגע שיופיע חומר המזיק לאורגניזם הוא לא ישמר באבולוציה. הופעת ״חצאי כנפיים אינה פוגעת בהכרח ביכולת הריצה, ואם היא פוגעת, הנזק מכך הוא קטן מן התועלת שמביאים המבנים הללו.

שתי אמירות כלליות: 1) אבולוציה מתקדמת לרוב בצעדים קטנים. יש דוגמאות לשינויים דרמטיים או ״קפיצות דרך״ אך אלו הם היוצאים מן הכלל. 2) תהליכים אבולוציונים תמיד כוללים מידה מסוימת של שיווי משקל בין צרכים שונים (trade off). סיכום היתרונות והחסרונות של תכונה מסוימת יהיה תמיד חיובי, אך בהחלט יתכן שיהיו חסרונות.

ד"ר אריאל צ'יפמן
אקולוגיה, אבולוציה והתנהגות
האוניברסיטה העברית

25678
01/12/2022
כוח צנטריפוגלי
שאלה מספר 25678 - כוח צנטריפוגלי
תחומי דעת:פיזיקה
מי גילה את הכוח הצנטריפוגלי?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אינני מומחה בהיסטוריה של הפיסיקה, אבל מצאתי בויקיפדיה האנגלית את הערך: “History of centrifugal and centripetal forces”.

לפי הכתוב שם, הראשון שטבע את המושג ״כוח צנטריפוגלי״ הוא המדען ההולנדי כריסטיאן הויגנס שידוע לנו גם מעקרון הויגנס באופטיקה.

הויגנס חי בין השנים 1629-1695, ובשנת 1659 כתב לראשונה על הכוח הצנטריפוגלי ונתן את הנוסחה שלו. את המושג המקביל: ״כוח צנטריפטלי״

טבע ניוטון 25 שנה אחרי כן.
עוד הרבה חומר על הנושא אפשר למצוא באתר הויקיפדיה באנגלית שמצוטט לעיל.

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

25679
01/12/2022
למה כשזורקים כדור או כל עצם אחר ברכב נע הכדור ממשיך עם הרכב ולא עף אחורה?
שאלה מספר 25679 - למה כשזורקים כדור או כל עצם אחר ברכב נע הכדור ממשיך עם הרכב ולא עף אחורה?
תחומי דעת:פיזיקה
אשמח להסבר מפורט לשאלה זו (אם אפשר גם לצרף מקורות מידע בהן אוכל לקרוא עוד על הנושא). תודה מראש.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

לכדור מהירות בכיוון נסיעת המכונית, אותה מהירות שיש לו גם אם לא לא זורקים אותו.
בדיוק מאותה סיבה שכאשר קופצים ממשיכים לנוע עם תנועת כדור הארץ.

 

פרופ' אהוד בכר
הפקולטה לפיזיקה
הטכניון

25652
01/12/2022
השפעת שילוב דלקים ושמנים על זמן בערת הנר
שאלה מספר 25652 - השפעת שילוב דלקים ושמנים על זמן בערת הנר
תחומי דעת:כימיהפיזיקה
אם אני ישלב שמן זית ושעווה זה ישפיע על זמן הבערה? איך ולמה? תודה מראש חנה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אינטואיטיבית נראה לי שלא.

פרופ' קדמה בר-אלי
מדעים מדוייקים ביה
אוניברסיטת תל אביב

25629
01/12/2022
מדידת מסת אוויר בחדר סגור
שאלה מספר 25629 - מדידת מסת אוויר בחדר סגור
תחומי דעת:פיזיקה

שלום, ברצוני לברר את הדרך למדידת מסת האוויר בחדר סגור. תודה רבה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25593
01/12/2022
פצצה גרעינית
שאלה מספר 25593 - פצצה גרעינית
תחומי דעת:כימיהפיזיקה

שלום וברכה. תלמידיי שאלו אותי לאחרונה, כיצד מבקעים את האטום לצורך יצירת פצצה גרעינית, שהרי הכוחות בתוך האטום חזקים ביותר, איזה כוח חזק יותר מהם וביכולתו לבקע את האטום? בנוסף, האם יש לכם רעיון לניסוי בנושא זה? אני מניח שלא ניתן לבקע אטום באמצעים הנמצאים במעבדת בית הספר. אודה על תשובתכם במהרה. בתודה, מחמוד עגבריה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

הקישור של גרעינים בקיעים (למשל אורניום 235) הוא אכן דרך הכח הגרעיני החזק בין הנוקלאונים (פרוטונים ונייטרונים). אנרגית הקישור ביחס למצב בו כל הנוקלאונים חפשיים היא אכן גבוהה מאד (1.8 מיליארד eV לאטום), אבל הביקוע איננו דורש לספק את האנרגיה הזו, משום שתוצרי הביקוע אינם (רק) נוקלאונים חפשיים, אלא גרעינים אחרים עם אנרגית קישור (כוללת) גדולה יותר. לכן, גם בלי להכניס לחשבון שום כח אחר, הכח החזק (או שיקולי אנרגיה הכרורים בו) "מעדיף" את המצב המבוקע על המצב המקורי של הגרעין הבקיע, היינו למצב המבוקע יש אנרגיה נמוכה יותר.

אם כן אין שום צורך בכח אחר שיתגבר על הכח הגרעיני כדי לאפשר ביקוע, ואורניום 235 מתבקע באופן ספונטני (אלא שהביקוע הספונטני קורה רק לעיתים נדירות; זמן מחצית חיים בערך 700 מליון שנה). כל ביקוע כזה משחרר גם נייטרונים חפשיים, ש"מעודדים" את הדעיכה במסלול הביקוע בגרעינים הסמוכים וכך מתקבלת תגובת שרשרת.

אי אפשר לעשות ניסוי בכתה בביקוע אטומים, כמובן, אבל אפשר להציג את המסה של האטום המבוקע מול זו של תוצרי הביקוע, ולהראות בחישוב שהמצב המבוקע עדיף מבחינה אנרגטית, ואז להסביר שהמצב לפני הביקוע הוא שווי-משקל לא יציב, כמו כדור המאוזן בראש גבעה. מה שדורש הסבר יותר מעמיק היא השאלה מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לגרעין להתפרק, אם אכן זה "כדאי לו" אנרגטית, אבל זה דורש הבנה של מושגים מעמיקים יותר - מחסום פוטנציאל, ומינהור קוונטי (אפשר להסביר באנלוגיה למחסומי פוטנציאל בכימיה, שעוברים אותם דרך עירור תרמי).

אפשר לעשות ניסויים במצבים מטאסטביליים בכימיה (לייצר תמיסה super-saturated ולהראות כיצד כל הפרעה קטנה גורמת להפרדות המים והמומס), או אפילו במכניקה (שני כדורים מחוברים בקפיץ חלש, או אפילו בחוט דק שנקרע בקלות, נמצאים על ראש "גבעה". כדי לרדת במורד הגבעה עליהם למתוח את הקפיץ או לקרוע את החוט), כדי להמחיש את הענין.

 

פרופ' אלי איזנברג
ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
25596
01/12/2022
חימום מים על ידי סיבוב
שאלה מספר 25596 - חימום מים על ידי סיבוב
תחומי דעת:כימיהפיזיקה

אם ניקח צנטריפוגה מספיק מהירה, האם נוכל להגיע למצב שהמים יתחממו? כאשר הכוונה שלי היא לא לחימום ע"י חיכוך עם הדפנות אלא ע"י הגדלת המהירות של המולקולות שתביא לעלייה בטמפרטורה של החומר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

היי,

להלן התשובה:

התשובה הקצרה היא לא.

מהירות מוגדרת רק כדבר יחסי. חוקי הפיזיקה הם זהים ולא נדע אם אנחנו במנוחה או על רכבת במהירות גבוהה וחלונות סגורים. נעלה עם דלי מים לרכבת, הטמפרטורה של המים לא תהיה תלויה במהירות הרכבת. טמפרטורה אינה מהירות. 

אבל טמפרטורה קשורה למהירות - היא מדד למהירויות היחסיות בין חלקיקים. מדובר במהירויות בגודל וכיוון אקראי ולא מהירות סדורה (שבה כל החומר נע באותו כיוון). 

 

פרופ' דובי פוזננסקי
ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
25597
01/12/2022
מצלמות תרמיות
שאלה מספר 25597 - מצלמות תרמיות

בהמשך למאמר שהתפרסם באתר:

האם זה דומה למצלמות התרמיות הנפוצות כיום בשוק? לדוגמא המצלמה התרמית הזאת - https://www.ibt.co.il/Product.aspx?id=233 ?

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לא. המצלמה שלנו היא מצלמה ספקטראלית, כלומר מצלמה שמייצרת תמונות במספר רב (מאות) של אורכי גל ("צבעים"). להמחשה: מצלמה צבעונית, כמו למשל זו בטלפון הנייד אוספת למעשה 3 תמונות בצבעים שונים (אדום, כחול וירוק). שלנו יכולה להבדיל לא רק בין 3 צבעים אלה בין מאות צבעים. אחד השימושים הוא להבדיל בין חומרים שנראים דומה אבל הם שונים רק במעט בהרכב הספקטראלי ("צבעים").

המצלמה התרמית היא מצלמה שחשה מעבר לספקטרום ("צבעים") שנראים בעין. היא חשה אורכי גל שגופינו פולט. היא לא יכולה להבדיל בין אורכי גל השונים

בברכה,

פרופ' אדריאן שטרן
אוניברסיטת בן גוריון

 

25605
01/12/2022
השפעת שטח של תא סולרי על המשקל שהוא יכול הניע
שאלה מספר 25605 - השפעת שטח של תא סולרי על המשקל שהוא יכול הניע
ב"ה שלום רב, ברצוני לחקור האם ניתן ליצר כיסא גלגלים עם גג סולרי שמונע בעזרת האנרגיה המופקת ממנו. האם קיים מידע על זה? מהיכן ניתן להשיג אותו? איזה ניסוי אני יכולה לעשות כדי לברר את זה?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25583
01/12/2022
סיכוך חשמלי
שאלה מספר 25583 - סיכוך חשמלי
תחומי דעת:פיזיקה

 

אני תלמידת פיזיקה ושמי דקלית. לקראת הבגרות למדתי שעל פי חוק גאוס בכדור מוליך המטענים נמצאים על שפת הכדור וכך בתוך הכדור אין שדה. בצורה זו ניתן לעטוף מכשיר חשמלי בחומר מוליך וליצור סיכוך חשמלי- שמטענים חיצוניים לא ישפיעו על המכשיר. ואולם- בהנחה שחוק גאוס בכדור המוליך מבוסס על הסימטריות שבמטענים הנמצאים על השפה כך שבפנים אין שדה, מטען שיונח מחוץ למכשיר יפר את האיזון והסימטריות, ולכאורה כן יגרום לשדה בתוך המכשיר.

אם תוכלו בבקשה להסביר לי כיצד ייתכן שמטען חיצוני לא ייצור שדה בתוך המכשיר המוגן בסיכוך חשמלי, אשמח מאוד.

תודה!

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25532
01/12/2022
חבילת גלים
שאלה מספר 25532 - חבילת גלים
תחומי דעת:פיזיקה
האם פוטון בודד מורכב מחבילת גלים?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

במסגרת הדואליות של האור, שמצד אחד מתנהג כגל ומאידך כחלקיק, הפוטון הוא המופע החלקיקי.
ברגע שאמרת פוטון אמרת חלקיק שהאנרגיה והתנע שלו מוגדרים היטב.
עם זאת, גם אותה קוונטה של אור המגולמת בפוטון בודד תתנהג כגל אם תעבור ניסוי כמו זה של שני הסדקים. זו הדואליות.
הכל שאלה של מה מודדים. 
 
מקווה שזה עוזר,

פרופ' אהוד בכר
הפקולטה לפיזיקה
הטכניון

25350
01/12/2022
מהי ההשפעה של משך החשיפה לקרינת מיקרוגל על פעילות תאי השמרים ?
שאלה מספר 25350 - מהי ההשפעה של משך החשיפה לקרינת מיקרוגל על פעילות תאי השמרים ?
מהי ההשפעה של משך החשיפה לקרינת מיקרוגל על פעילות תאי השמרים ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

חסן בוקר טוב,

מצ"ב מאמר המדבר על השפעת אורך גלי המיקרו על שמרים. אתה מוזמן לחפש עוד על הנושא המעניין הזה בgoole scholar.

 

בהצלחה!!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

25325
01/12/2022
האם אפשר ליצור תמונה מנוגדת בהארה מונוכרמוטית?
שאלה מספר 25325 - האם אפשר ליצור תמונה מנוגדת בהארה מונוכרמוטית?
תחומי דעת:פיזיקה
נניח ואני מאיר מפתח מלבני, עם אור מונוכרומטי . וברצוני ליצור תמונה מנוגדת, עדיין באמצעים אופטיים וללא מצלמה או מחשב, האם זה אפשרי ? ועדיין להמשיך להשאיר את התמונה קוהורנטית ? לדוגמה 1 1 1 ל: 0 0 0 1 0 1 0 1 0 1 1 1 0 0 0
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25292
01/12/2022
מה קורה בחיבור בין שני בלונים שוני נפח ( אויר) ?
שאלה מספר 25292 - מה קורה בחיבור בין שני בלונים שוני נפח ( אויר) ?
תחומי דעת:פיזיקה

שלום רב, שאלו אותי חידה: מה קורה לגודלם של שני בלונים מגומי, שיש בהם אויר: אחד גדול ואחד קטן, כאשר מחברים אותם זה לזה באמצעות צינור ומאפשרים מעבר אוויר ביניהם. האם אחד מהם ( איזה?) יגדל והשני יקטן או שניהם יגדלו או שניהם יקטנו? ומדוע א. ידוע גז יזרום מן הלחץ הגבוה ללחץ הנמוך- עד שוויון לחצים. השאלה באיזה בלון הלחץ יותר גדול - בבלון הקטן כי שטח הפנים שלו קטן יותר, או בבלון הגדול בעל נפח גז יותר גדול? ב. אם הבלון הקטן הוא בעל הלחץ גדול, האם אוויר שם יזרום כולו, לתוך הבלון הגדול ואז הבלון הקטן יקרוס ודפנותיו ידבקו והוא לא יוכל להתנפח, למרות שהבלון הגדול מלא והלחץ בו גדול ? התוצאה- בלון אחד גדול מאוד ובלון אחד ללא אויר ואם הדפנות לא יידבקו, הוא יחזור ויתנפח שנית, עד שוויון לחצים ונפחים? התוצאה: הבלון הגדול יקטן והבלון הקטן יגדל. ג. האם יהיה מעבר אויר מהבלון הגדול, בעל נפח אויר גדול יותר, אל הבלון הקטן היותר, עד שוויון נפחים ולחצים? התוצאה הבלון הגדול יקטן, והבלון הקטן יגדל. התשובה היתה מפתיעה ובכלל לא ברורה. שואל החידה טען שבדקו ומדדו ונמצא ששני הבלונים יקטנו בנפחם. אשמח להסבר.

בברכה, יעל בר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25307
01/12/2022
עקרון השקילות
שאלה מספר 25307 - עקרון השקילות
תחומי דעת:פיזיקה
שלום רב, מתוך ויקיפדיה: ״בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה. דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים "למטה" בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרביטציה, או שמא נעה כלפי "מעלה" בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים). עיקרון זה מסביר, בין היתר, מדוע כל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במשקלם״. מאידך, מטען חשמלי קורן בתאוצה. אז אם נניח מטען חשמלי במעבדה, הוא יקרין בתאוצה אך לא בשדה גרביטציה וכך נוכל להבחין ביניהם. האם אין כאן סתירה לעיקרון השקילות?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

זו שאלה טובה (ומאוד מוכרת — יש עליה מאמרים משנות החמישים של המאה הקודמת). אם אנחנו נמצאים יחד עם מטען חשמלי במעלית שנופלת נפילה חופשית, אז לא תהיה כלל קרינה מבחינתנו. 

לעומת זאת, עבור מישהו שנמצא במעבדה נייחת בכדה״א ומסתכל על המעלית נופלת, בוודאי שהוא יקלוט קרינה. לכן אין סתירה עם חוק השקילות.

פרופ' זוהר קומרגודסקי

מכון ויצמן למדע

25308
01/12/2022
המשך לשאלת עקרון השקילות
שאלה מספר 25308 - המשך לשאלת עקרון השקילות
תחומי דעת:פיזיקה
שלום רב, הבעיה היא זו: על פי איינשטיין, כאשר המעלית נופלת נפילה חופשית היא לא נמצאת בתאוצה. דווקא כאשר המטען החשמלי נמצא במנוחה יחסית למעבדה (מונח על השולחן), הוא נמצא בתאוצה. ושאלת המשך: אם המטען - גוש ענבר משופשף - נמצא בנפילה חופשית ומקרין, מהיכן מגיעה אנרגיית הקרינה? האם המטען מואט בנפילתו בגלל הקרינה? תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום 

מעלית שנופלת בנפילה חופשית היא אכן מתנהגת כמערכת לא מאיצה. ואם נשים בתוכה מטען, הוא לא יקרין מנקודת המבט של מישהו במעלית. הוא כן מקרין מנקודת המבט של מישהו שנמצא נייח על כדה״א. צופה שנמצא נייח על כדה״א הוא צופה מאיץ במובן שחוקי הפיסיקה בו כוללים כבידה. 

כאשר המטען מונח על השולחן הוא אכן נמצא בתאוצה אבל גם הצופה במעבדה נמצא בתאוצה ולכן אין קרינה.

לגבי שאלת ההמשך: מטען שנמצא בתאוצה ומקרין (ללא כבידה) אכן יאבד בהדרגה ממהירותו. כאשר יש כבידה הוא יכול לאבד אנרגיה גם בגלל שהוא מאט וגם בגלל שהוא נופל עמוק יותר בשדה הכבידה. בסיטואציות שונות אחד או שני הדברים יכולים לקרות על מנת לפצות על איבוד האנרגיה דרך קרינה.

פרופ' זוהר קומרגודסקי

מכון ויצמן למדע

25273
01/12/2022
ספיגה של מים קרים באדמה
שאלה מספר 25273 - ספיגה של מים קרים באדמה
האם מים קרים נספגים באדמה בכמות קטנה יותר מאשר מים חמים? אם כן מהי הסיבה לכך?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25263
01/12/2022
עיקרון השקילות
שאלה מספר 25263 - עיקרון השקילות
תחומי דעת:פיזיקה
מתוך ויקיפדיה: ״בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה. דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים "למטה" בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרוויטציה, או שמא נעה כלפי "מעלה" בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים). עיקרון זה מסביר, בין היתר, מדוע כל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במשקלם״. מאידך, מטען חשמלי קורן בתאוצה. אז אם נניח מטען חשמלי במעבדה, הוא יקרין בתאוצה אך לא בשדה גרוויטציה וכך נוכל להבחין ביניהם. האם אין כאן סתירה לעיקרון השקילות?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום 

זו שאלה טובה (ומאוד מוכרת — יש עליה מאמרים משנות החמישים של המאה הקודמת).

אם אנחנו נמצאים יחד עם מטען חשמלי במעלית שנופלת נפילה חופשית, אז לא תהיה כלל קרינה מבחינתנו.

לעומת זאת, עבור מישהו שנמצא במעבדה נייחת בכדה״א ומסתכל על המעלית נופלת, בוודאי שהוא יקלוט קרינה. לכן אין סתירה עם חוק השקילות.

 

פרופ' זוהר קומרגודסקי

מכון ויצמן למדע

25265
01/12/2022
פיזור ודעיכה של זרמי אויר
שאלה מספר 25265 - פיזור ודעיכה של זרמי אויר
תחומי דעת:פיזיקה

כשאוויר זורם מאיזור של לחץ גבוה לאיזור של לחץ נמוך מה קובע את קצב הדעיכה של המהירות שלו? איך אפשר לחשב את המהירות שלו בכל נקודה כשמדליקים מאוורר בחדר סגור כפונקציה של המרחק ושל ספיקת המאוורר(פלוס טמפרטורה, אולי גם פלוס הלחץ שהמאוורר מייצר) ? ובמונחים של כוחות איזה כוח מתנגד לכוח שהמאוורר מפעיל על האוויר ומה גודלו? כמו כן מה קובע את אופן הפיזור של האוויר, כלומר את מפתח הקונוס שלו? בתודה, עופר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25242
01/12/2022
השפעת טמפרטורת המים על הצליל שנשמע .
שאלה מספר 25242 - השפעת טמפרטורת המים על הצליל שנשמע .
תחומי דעת:פיזיקה
למה כאשר שופכים מים חמים וקרים באותה כמות מאותו הגובה אל אותו הכלי ( זכוכית ) מתקבלים צלילים שונים והצליל החזק יותר מתקבל דווקא מהמים החמים ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25215
01/12/2022
גל אלקטרומגנטי והמטריקה של המרחב
שאלה מספר 25215 - גל אלקטרומגנטי והמטריקה של המרחב
תחומי דעת:פיזיקה

שלום רב!

פרס נובל בפיסיקה לשנת 2011 ניתן על גילוי ההתפשטות המואצת של היקום. הגילוי מבוסס על סקר אירועי סופרנובה מסוג a1, שהמסקנות העולות ממנו מבוססות בין היתר על ההנחה שהסחה לאדום קוסמולוגית נגרמת מ"מתיחה" של גלים אלקטרומגנטיים עקב מתיחה של המרחב שבו הם עושים את דרכם (האבל עצמו לא קיבל את ההנחה הזו כהסבר להסחה לאדום קוסמולוגית). הגילוי של גלי כבידה באמצעות מתקן הצפיה LIGO ב-14 בספטמבר 2015 וב-11 בפברואר 2016 מבוסס על ההשערה שגלי כבידה מתקדמים במרחב באופן שמכווץ ומותח לחילופין את המרחב-זמן. ועל ההשערה שגל הכבידה העובר דרך המתקן יגרום לשינוי תואם במרחק בין שתי מראות הממוקמות בקצוות של כל אחת משתי זרועות מתקן הגילוי, עקב כך תופרע ההתאבכות ההורסת בין קרני הלייזר העוברות לאורך זרועות המתקן בין המראות, ותתקבל קריאה מתאימה בגלאי. כלומר, בבסיס הגילוי של LIGO עומדת ההשערה שניתן למדוד שינוי במטריקה של המרחב בדרך של מדידת מרחק בין שתי מראות באמצעות אורכו של גל אלקטרומגנטי המשמש לצורך זה כ"סרגל מדידה". מובן, שאם סרגל מדידה היה מתכווץ ונמתח יחד עם התכווצות והתמתחות המרחק אותו הוא מודד, לא היה ניתן למדוד כל שינוי במרחק הנמדד. מכאן ששיטת המדידה של LIGO מניחה שגל אלקטרומגנטי הוא סרגל מדידה כשר למדידת מרחק, כלומר אורכו לא מושפע משינויים במטריקת המרחב. זו לכאורה הנחה הפוכה לזו שעליה נשען הגילוי של ההתפשטות המואצת של היקום, אותה ציינתי למעלה.

נשאלת השאלה האם הענקתו הצפויה של פרס נובל בפיסיקה לשנת 2017 על הגילוי ה"ישיר" של גלי כבידה במתקן LIGO, לא תהיה אבסורדית לאור הענקת הפרס לשנת 2011, ובמילים אחרות, האם אין שתי התגליות הללו מבוססות על הנחות סותרות?

תודה מראש,

מאיר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25204
01/12/2022
למה צריך את החוק הראשון של ניוטון?
שאלה מספר 25204 - למה צריך את החוק הראשון של ניוטון?
תחומי דעת:פיזיקה

שלום(:

רציתי לשאול למה צריך את החוק הראשון של ניוטון כשהוא בעצם מקרה פרטי של החוק השני?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


מרים, שלום רב!

אני מצרפת לך תשובה מקיפה על חוקי ניוטון שניתנה בעבר ע"י ד"ר אסנת אלדר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9214

אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשלוח אלינו.

המשך יום טוב,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

25119
01/12/2022
מושגים בפיזיקה
שאלה מספר 25119 - מושגים בפיזיקה
תחומי דעת:פיזיקה
כיצד מגדירים כוח? ראיתי באינטרנט הגדרה הקשורה לשינוי מהירות הגוף אך זוהי הגדרה בעייתית שכן היא משתמשת ב"חוק השני של ניוטון" להגדרת אחד מהביטויים בו. הגדרה הקשורה להתארכות קפיץ (דינמומנטר) גם היא בעייתית בעיני מהמון בחינות (לדוג' כוח חיכוך, נורמל, כוח היה קיים גם בעולם בלי קפיץ ועוד). אשמח גם להפניה להגדרה איכותית למושגים אחרים. מהירות רגעית לדוגמא (האם חובה להשתמש בחשבון אינפי'?), זמן ועוד
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25075
01/12/2022
ממה עשוי כבל חשמלי
שאלה מספר 25075 - ממה עשוי כבל חשמלי

ממה מיצרים חוטי חשמל? מנחושת או כסף?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

חוטי חשמל עשויים בדרך כלל מנחושת או אלומיניום. הבחירה של החומר המתאים ביותר תלויה בתכונות כמו יעילות הולכה, תכונות מכניות ופיזיקליות של החומר שמשפיעות על תהליך הייצור ועל עמידות התוצר הסופי, ועלות חומר הגלם, עיבודו, שינועו ואיכסונו.

האתר שלנו מיועד ליצירת חיבור עם מומחים מהארץ בנושאים מדעיים – מדענים, טכנאים, חוקרים, בעלי מקצוע. אם יש לך שאלה ספציפית שניתן להפנות למומחה אתה מוזמן להמשיך ולשאול.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Power_cable

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

25059
01/12/2022
הפרדת ברזל ממגנט
שאלה מספר 25059 - הפרדת ברזל ממגנט
תחומי דעת:פיזיקה

דלת המקרר נסגרת באמצעות משיכה למגנט.

תלמיד מתעניין בהמצאה המסייעת לפתיחת דלת המקרר ללא מאמץ שיכול לסייע לאנשים הסובלים מנכות בידיים.

האם אפשר לגרום למגנט להתנתק מהברזל גם כשמדובר בברזל ובמגנט שאינם פועלים בהשראה של זרם חשמלי?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25067
01/12/2022
השפעת צבע כדה"א על חימומו
שאלה מספר 25067 - השפעת צבע כדה"א על חימומו
תחומי דעת:פיזיקה

שלום רב,

האם יש מידרג של הצבעים (גלי אור) ביכולתם לספוג חום (בנוסף לכהות הצבעים כאשר שחור מקבל חום מקסימלי, ולבן - מינימלי)?

האם יתכן שגידול השטחים הכהים על פני כדור הארץ הוא גורם להאצת התחממות כדור הארץ? או האם השפעת גידול השטחים היא זניחה לעומת למשל החור באוזון או דו תחמוצת הפחמן

תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25032
01/12/2022
האם אסטרואיד יתנגש בכדוה"א
שאלה מספר 25032 - האם אסטרואיד יתנגש בכדוה"א
תחומי דעת:פיזיקה

שלום, שמי ליה שליט, אני בת 11 וחצי ואני לומדת בתוכנית מחוננים של מכון סאלד.

בשבוע שעבר,ראיתי סרט שקוראים לו "עידן הקרח מסלול התנגשות". בסרט מסופר על אסטרואיד שעומד להתנגש בכדור הארץ ועומד לכסות את כולו ולהפוך אותו לכוכב לכת בוער.

מאז, אני מוטרדת ולא יכולה לישון בשקט במחשבה שבאמת אסטרואיד יתנגש בכדור הארץ ויחריב את כולו.

אני מחפשת תשובה מדעית שתרגיע אותי. האם אסטרואיד יתנגש בכדור הארץ?

אם כן, מתי זה יקרה? האם זה יחריב את כל כדור הארץ?

אשמח לעזרתך ומצפה מאוד לתשובתך,

תודה,

ליה שליט

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום ליה,

אסטרואידים הם גופים קטנים יחסית הסובבים את השמש שלנו.

רובם נמצאים רחוק מכדור הארץ, ולכן לא יתנגשו בו לעולם.  האסטרונומים ממפים את השמיים ומנסים לגלות אסטרואידים שנעים במסלול המתקרב לכדור הארץ.

מצורפים שני קישורים שמסבירים על אסטרואידים:

אחד מהאתר של NASA שדן באובייקטים הקרובים לכדור הארץ, חשוב להבין שמבחינת האסטרונומים, קרוב זה עניין יחסי.  הירח קרוב לכדור הארץ, אבל אסטרואיד שיגיע קרוב כמו הירח, יפספס את כדור הארץ.

הקישור השני הוא מהאסטרופדיה – שמנוהלת על ידי אוניברסיטת תל-אביב ושם אפשר למצוא פרטים נוספים על אסטרואידים.

אני מציעה לך, לא להיות מאוד מוטרדת, כיוון שהסתברות שלך להיפגע בתאונת דרכים, הרבה יותר גבוהה מאשר להיפגע מאסטרואיד. אני מניחה שזה לא מונע ממך לנסוע ממקום למקום במכונית.

אנחנו מקוים שכאשר, נגלה אסטרואיד במסלול התנגשות, תהיה לנו את הטכנולוגיה להסיט אותו.

http://neo.jpl.nasa.gov/

http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D

ד"ר אסנת אלדר

מכללת אורנים