פיזיולוגיה של הצמח

אאאא
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
24076
01/12/2022
ביו חקר - השפעת רמות הבשלה שונות של קומפוסט על נביטה וצמיחה של גרגיר הנחלים
שאלה מספר 24076 - ביו חקר - השפעת רמות הבשלה שונות של קומפוסט על נביטה וצמיחה של גרגיר הנחלים

שלום רב,

היינו מעוניינים לדעת אם קומפוסט אכן משפיע על נביטה של זרעים. כלומר, האם אכן יש בסיס ביולוגי להשפעת רמות הבשלה שונות של קומפוסט על נביטה של זרעים. ואם הקומפוסט משפיע על נביטה, מדוע וכיצד הוא משפיע עליהם?

שנית, קיוויתי שתוכלו לפרט לנו על רמות ההבשלה השונות של קומפוסט: האם יש רמות ספיציפיות בזמנים מסוימים שנוטים לבדוק? וגם איזה רמות הבשלה של קומפוסט בכלל צריך לקיים בתהליך?

בנוסף, האם תוכלו להפנות אותנו למקורות מידע מהימנים העוסקים בדרך גידולו של גרגיר הנחלים? (עומק זריעה, מספר זרעים, סוג אדמה וכו')

תודה על העזרה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24077
01/12/2022
ביוחקר- השפעת גלי אור על שיעור נביטת זרעי אפונה
שאלה מספר 24077 - ביוחקר- השפעת גלי אור על שיעור נביטת זרעי אפונה

שלום רב,

במסגרת הביוחקר שלנו אנו בודקים האם אורכי גלי אור שונים משפיעים על שיעור נביטת זרעי האפונה, אנו לא מוצאות בסיס ביולוגי.

נשמח אם תוכלו לעזור לנו 

בברכה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24081
01/12/2022
השפעת אורכי גלי אור על נביטת האפונה
שאלה מספר 24081 - השפעת אורכי גלי אור על נביטת האפונה

שלום רב,

במסגרת הביוחקר בביולוגיה אנו עושים ניסוי על ההשפעה של אורכי גלי אור שונים על שיעור נביטת האפונה.

חיפשנו בסיס ביולוגי למחקר ולא מצאנו, האם תוכלו לעזור לנו בנושא?

תודה מראש.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

עדן שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

לתשובה בנושא פיטוכרום ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה בנושא עוצמות אור ניתן ללחוץ כאן.

בנוסף, אני מצרף קישור למקור מידע נרחב להרחבה בנושא וניתן לצפות בו כאן.

 

המשך יום טוב ובהצלחה בהמשך.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24085
01/12/2022
ביוחקר בנושא עובש
שאלה מספר 24085 - ביוחקר בנושא עובש

שלום רב,

בביוחקר אנו חוקרים את השפעת סוג סוכר על התפתחות עובש ברסק עגבניות ורצינו לשאול מהו השיוך הסיסטמתי של עובש

הגדל על רסק עגבניות? והאם אפשר לקבל מידע מהימן בעברית?

תודה מראש

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אין הגדרה טקסונומית ברורה לעובשים כיוון ש"עובש" מתאר את אופן צימוח הפטריה (קורים עם נבגים) וזו הגדרה כללית שכוללת מגוון רחב של מיני וסוגי פטריות. ניתן לשייך את רוב פטריות העובש לפטריות הזוג (Zygomycota) או פטריות השק (Ascomycota).

כל טוב,

כרמית

 

ד"ר כרמית זיו
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

24066
01/12/2022
עזרה בזיהוי צמח מים
שאלה מספר 24066 - עזרה בזיהוי צמח מים

שלום רב,

מבקשת עזרה בזיהוי צמח המים המצולם בקישור הבא:

(ניתן גם ללחוץ כאן על מנת לראות את התמונה)

בברכה , מיכאלה כהן

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

נראה כמו עדשת מים גיבנת אולם קשה להבחין בפרטים,

לזיהוי ודאי רצוי לשלוח תמונה של צמח בודד, מונח על גיליון נייר לבן, במבט מהצד.

בברכה,

פנחס

 

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

24067
01/12/2022
תאים- פירות הדר
שאלה מספר 24067 - תאים- פירות הדר

שלום רב,

כשמחלקים פרי הדר לפלחים ופותחים כל פלח יש הרבה בקבוקוני מיץ. האם כל בקבוקון מיץ הוא תא או שבכל בקבוקון מיץ יש הרבה תאים? איך קוראים לסוג התאים האלו?

תודה מראש.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

שקיות המיץ בפרי הדר הינן רב-תאיות ומכילות סוגי תאים שונים העטופים בממבראנה חיצונית משותפת. כמו כן, שקיות המיץ מכילות מעין עוקץ מאורך (stalk) המקשר אותם אל צרורות ההובלה המצויות בקליפת הפרי.

שקיות המיץ כוללות תאים ארוכים בעלי חלל תא גדול המכיל מיץ, ותאים קצרים יותר העשירים בטיפות שמן אתרי.  העוקץ של שקית המיץ בנוי מתאים אפידרמליים.

למידע נוסף, אנא פתח את הקישורית הבאה מאוניברסיטת ריוורסייד בקליפורניה - http://websites.lib.ucr.edu/agnic/webber/Vol2/Chapter2_1.htm

בהצלחה,

דר' רון פורת

מכון וולקני

 

ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני

24068
01/12/2022
אתילן ונביטה
שאלה מספר 24068 - אתילן ונביטה

שלום רב,

ברצוני לשאול האם יש קשר בין גז האתילן לנביטה עצמה (ולא רק לתהליך ההבשלה)?

תודה מראש.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24058
01/12/2022
השפעת הברזל על צבע הפרחים
שאלה מספר 24058 - השפעת הברזל על צבע הפרחים

שלום רב,

התלמידים רוצים לבדוק את השפעת הברזל על צבע הפרחים. איזו תרכובת ברזל מתאימה (ושגם נמסה במים)? ומה המינונים?  

תודה מראש,

רבקה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24059
01/12/2022
חישוב ריכוז אוקסין
שאלה מספר 24059 - חישוב ריכוז אוקסין

שלום רב,

רכשנו אבקת אוקסין ואנחנו צריכים להכין ממנה תמיסה בריכוז של 300 PPM.

איך  עושים את החישוב של משקל האוקסין ונפח האתנול?

תודה מראש,

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24061
01/12/2022
נביטת זרעי עגבניה בנוכחות חומרים מעכבים
שאלה מספר 24061 - נביטת זרעי עגבניה בנוכחות חומרים מעכבים

הרכב מיץ עגבניה

שלום רב,

במסגרת ביוחקר אנו מנסים לברר מה הגורם המעכב במיץ עגבניה? האם מדובר ברמת חומציות בלבד או בחומר מסויים הפועל כמעכב נביטה? האם ידוע מהו החומר ומהו מנגנון פעולתו?

אשמח להכוון נוסף

תודה מראש,

מירב

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

מרב שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער":

לתשובה מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.

לתשובה מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24043
01/12/2022
ביוחקר בביולוגיה
שאלה מספר 24043 - ביוחקר בביולוגיה

שלום רב,

מה השפעת נוכחות הבננה על רמת ויטמין C במיץ תפוזים. מה הוא החומר בבננה שגורם להשפעה הזאת?

תודה על העזרה והמשך יום טוב

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

במיץ תפוזים מצוי חומר המכונה "ויטמין C" (חומצה אסקורבית). זהו חומר אורגני המסיס במים ורגיש מאוד לטמפרטורות גבוהות ולנוכחות של גז החמצן.

בנוכחות גז החמצן והאנזים אוקסידאז של חומצה אסקורבית שנפוץ בפירות וירקות כגון בננות, גזר, עגבניות, הוא עובר תהליך חמצון ומבנה החומר משתנה (וכך גם פעילותו). בתעשיית המזון מקפידים על היעדר של חמצן כדי לשמור על פעילותו של ויטמין C.

ערבוב של מיץ תפוזים המכיל ויטמין C עם רסק בננות יעכב את פעילותו של ויטמין C (מתרחשת תגובת חמצון-חיזור המשנה את מבנהו של ויטמין C).

בברכה

ד"ר דורותה צ'רקי

המחלקה למדעי הטבע והחיים

האוניברסיטה הפתוחה

24018
01/12/2022
השפעת גז האתילן על הבשלת בננות
שאלה מספר 24018 - השפעת גז האתילן על הבשלת בננות

שלום רב,

אנו עורכים ניסוי בו בודקים את הבשלת בננות ע"י גז האתילן המצוי בתפוח עץ. בניסוי אנו מעמידים 3 שקיות קוקי, כאשר בכל שקית נמצאים 2 תפוחים ו5 בננות מאותו אשכול. במשך כל יום מבין חמשת הימים נוציא בננה אחת מתוך כל שקית ונבדוק את רמת הגלוקוז שבה.

נבדוק ע"י: רמת עליית התוצרים וכן ירידת המגיבים. (בדיקת כמות co2, בדיקת גרגירי העמילן במיקרוסקופ)

רצינו לשאול האם בכך שנוציא בנננה בכל יום (ולא נחזיר לשקית) התוצאות לא יהיו מדוייקות, שכן יחס מספר הבננות קטן ביחס למספר התפוחים מהן נפלט הגז, ולכן אולי כל בננה תספוג יותר. חשבנו שפיתרון אפשרי לבעייה זו יהיה לשים בכל שקית 5 בננות וכן 5 תפוחים, וכך בכל יום כאשר נוציא בננה אחת, נוציא גם תפוח אחד וכך נאזן את היחסים.

האם יש חשיבות לפתור את הבעיה הנ"ל, או שהיא לא משפיעה כל כך? האם הפיתרון שהצענו יהיה טוב?

בנוסף נשמח לקבל הצעות ורעיונות נוספים לניסוי.

בתודה מראש

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24020
01/12/2022
רעילות של עגבניות שרי ?
שאלה מספר 24020 - רעילות של עגבניות שרי ?

חלקים מסויימים בעגבניה (עלים, מקום החיבור לענף, פרות לא בשלים) הינם רעילים (tomatine).

הנחתי היא שאותו רעלן קיים גם בעגבניות שרי (Cherry) באותם אחוזים יחסית לגודל הפרי.

אם הנחתי נכונה - שאלתי היא: כיוון שאוכלים את עגבניות השרי שלמות, כולל החלק בפרי המחברו לענף - האם אין סכנה של הרעלה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אכן, צמחים בני משפחת הסולניים המשמשים את האדם מכילים אלקלואידים. למשל: תפוח אדמה – מכיל סולנין; עגבניה – טומטין; טבק – ניקוטין (אגב, ניקוטין בריכוזים נמוכים נמצא גם בפלפל, עגבנייה, חציל, תפוח אדמה); קפסיצין בפלפל (מעט בפלפל מתוק, הרבה בחריף). לכל האלקלואידים הללו השפעה פיסיולוגית על גופנו וכמו חמרים רבים, צריכתם בכמויות גדולות עלולה להזיק (לכל אחד סף נתון).

הסולניים אינם יחידים המייצרים מערכות הגנה מפני בעלי-חיים. ישנם המייצרים מטבוליטים משניים המהווים רעלים קטלניים בריכוזים נמוכים או גבוהים; ישנם המייצרים חמרים שריחם דוחה; ישנם שמפתחים  מערכות הגנה מכניות, כמו קוצים, ועוד.

בדרך כלל, צמחי הבר מכילים את המטבוליטים המשניים האמורים בריכוזים גבוהים (כך מיני הבר של הסולניים ובתוכם העגבניה), אלא שבמהלך התירבות ברר האדם טיפוסים שמייצרים אך מעט מהם באיבר הנאכל, כך שאכילתם בכמויות המקובלות לא תפגע באוכל. כך גם בעגבנייה.

למשל, עלים, גבעולים ופירות של תפוח אדמה מייצרים אלקלואידים בריכוז גבוה מאד המהווה סכנה לאוכל של כמויות קטנות מהם אך כמותם בפקעות של הזנים המודרניים נמוכה מאד. ניתן לגרום לפקעות לייצר כמויות גדולות מהרצוי על-ידי חשיפתן הממושכת לאור. הפקעת, המהווה גבעול של הצמח, תוריק (כלומר תייצר כלורופיל) ובמקביל ייוצר גם סולנין. לכן כדאי לשמור פקעות תפוחי אדמה בחושך. אם נתקלת בפקעת ירוקה, או כזו שיש עליה כתמים ירוקים, וותר עליה.

הריכוז הנמוך של החומרים הללו באיבר הנאכל מבטיחים שלא ננזק וטעמם המר מאד של מרביתם ימנע מרובנו לאכלם (נסה נא למולל עלה עגבניה בין אצבעותיך ולקק בלשונך את האצבעות. די בלקיקה קצרה כדי להרתיע אותך מלהמשיך בפעולה הזו. אחריה שטוף את פיך כדי לסלק את הטעם המר).

העגבניה: החומרים הללו נוצרים בתאים בריכוזים מסויימים (נמוכים מאד באברים בשלים הנאכלים של צמחים שבוררו על-ידי האדם) כלומר בכמות מסויימת ליחידת משקל. עגבנייה ירוקה מכילה כמות גדולה של טומטין יחסית לעגבניה בשלה (ורודה/אדומה). הריכוז אינו תלוי בגודל הפרי, אלא בזן עצמו (כפי שבורר על-ידי האדם). לכן, באופן תיאורטי (בהנחה שהבירור נעשה במידה שווה לזו של זן אחר המניב פירות גדולים) אכילה של 10 עגבניות צ'רי שמשקל כל אחת 20 גרם תספק לאוכל אותה כמות של טומטין כמו זו המתקבלת באכילת שתי עגבניות שמשקלן 100 גרם.

 

פרופ' חיים רבינוביץ'
פקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

24016
01/12/2022
מלחים
שאלה מספר 24016 - מלחים

שלום ,

לצורך עבודת ביוחקר אני צריכה לדעת :

- מהו המלח העיקרי במי ים ? (ים תיכון ולא ים המלח )

- איזה מלחים נוספים מרכיבים את מי הים ?

- ואילו מלחים ( שלאו דווקא קשורים למי ים ) רעילים לצמח ? ואילו אינם רעילים ? (כלומר , בעלי השפעה כלשהי על נביטת הצמח ) .

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

הודיה שלום,

מצ"ב קישור להרכב מי הים: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%9D
 

כמו כן, על מנת לקרוא בהרחבה תשובות מומחים לשאלות בנושא "השפעת מלחים על נביטה" אני ממליצה להקליד באתר "בשער ברשת" את מילת המפתח "נביטה".

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24002
01/12/2022
השפעת סוכר על צמיחה
שאלה מספר 24002 - השפעת סוכר על צמיחה

שאלת החקר שלנו היא: השפעת כמויות שונות של סוכר ממקור חיצוני על כמות וקצב הצמיחה.

עלינו לבחור צמח לניסוי , אבל אנחנו לא יודעים איזה צמח ישפיע סוכר ממקור חיצוני (לא מפוטוסינטזה).

אנחנו צריכים מקורות לניסוי ולא מצאנו אז נשמח לקבל עזרה.

תודה אגם ואלעד.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אלעד שלום,

מצ"ב קישור לתשובות מומחים שהשיבו באתר "בשער ברשת" לשאלות בנושא השפעת הוספת גלוקוז על קצב הנביטה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5853
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5352
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4471

לאחר עיון בחומר המצ"ב, נשמח להשיב על שאלות נוספות במהלך עבודת הביוחקר,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24003
01/12/2022
מהי השפעת אקונומיקה על הזדקנות צמחים?
שאלה מספר 24003 - מהי השפעת אקונומיקה על הזדקנות צמחים?

מה נמצא בתוך האקונומיקה שגורם להזדקנות של הצמח ?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

מאור שלום וברכה,

 אקונומיקה משמשת לניקוי וחיטוי כי היא פוגעת בחיידקים, פטריות ועוד. מקובל להוסיף מעט אקונומיקה למים באגרטל בו אנו מחזיקים צמחי קטיף. גבעולי הצמחים נושאי הפרחים מפרישים למים חומרים אורגנים המשמשים מזון לחיידקים ופטריות, המתפתחים על שטח הפנים של החתך בבסיס הגבעול. החיידקים והפטריות ממלאים את צינורות הובלת המים ופוגעים בכך ביכולת הגבעול לקבל את המים מהאגרטל. לכן, נהוג להוסיף למים מעט אקונומיקה כך שבמקרה של הוספת אקונומיקה לאגרטל אנו מאיטים הזדקנות צמחי קטיף.

אקונומיקה המשמשת לחיטוי מכילה חומרים חריפים הפוגעים בתאי הצמח, לכן הוספת אקונומיה לצמח עלולה לפגוע בו ולגרום לצריבות באזור המגע. הוספת אקונומיקה לא מדוללת תגרום לפגיעה מהירה ומוות של התאים זאת בגלל חומרים חריפים, למשל כלור פעיל - תאי הצמח שנחשפו ימותו. אם האקונומיקה מדוללת, התגובה תהיה איטית ותתבטא בהזדקנות.

 

בברכה,

 

פרופ' רוני אלוני
הפקולטה למדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

24005
01/12/2022
הכלאות בצמחים
שאלה מספר 24005 - הכלאות בצמחים

ברצוננו לערוך הכלאות מנדליות עם תלמידים הלומדים תורשה בכיתות ט. מעוניינים לקבל המלצה על צמח שבו יהיה כדאי לערוך ניסויים אלו ולראות את התוצאות באופן ברור, שמשך מחזור חייו קצר יחסית וכו..

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום  

היתי שוקל את האפשרות להשתמש בצמחי אפונה

בברכה

ניר אוהד

 

פרופ' ניר אוהד
ביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים
אוניברסיטת תל אביב

24007
01/12/2022
כמות האור המקסימלית לצמח
שאלה מספר 24007 - כמות האור המקסימלית לצמח

במידה ומנטרלים את החום בתהליך הפוטוסינתזה, האם הצמח יכול לסבול כמות אור אינסופית?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

תומר שלום,

אני מניח שב"כמות" מתכוונים לעוצמת האור. צמחים מסוגלים להתמודד עם עוצמות אור משתנות, אבל כאשר עוצמות האור גבוהות מדי המערכות הכימיות בצמח לא יכולות להתמודד עם עודף האנרגיה שהן מקבלות, ומתחילות לייצר חומרים מזיקים לתאי הצמח. אם המצב הזה נמשך לאורך זמן, הצמח ימות. זה כמו לחבר מכשיר חשמלי למתח גבוה מדי - עודף האנרגיה ישרוף את המכשיר.



בברכה,

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מיגל מכון מחקר בגליל

24008
01/12/2022
השחמת תפוח עץ
שאלה מספר 24008 - השחמת תפוח עץ

שלום וברכה

ברצוננו לשאול מספר שאלות

- כיצד נתרן הידרוקסידי (NAOH) וחומצת מימן כלורי (HCL) משפיעים על האנזים האחראי על השחמת התפוח (פוליפנול אוקסידאז)?

- מה הקשר בין רמת PH לקצב השחמת תפוח עץ?

תודה רבה מראש על עזרתך והמשך שבוע טוב.

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב, 

מצ"ב כמה מאמרים בנושא (פירוט בסוף התשובה). לפיהם, תחום הפעילות המיטבי לאנזים ה-PPO (בעצם, יש כנראה יותר מאנזים אחד כזה בתפו"ע) הוא בין pH 6.6 ל-9. ניתן לעכב את פעילותו במיץ תפוחים ע"י הורדת ה- pH בעזרת HCl אך ברמה שמשפיעה לרעה על טעם המיץ.

מאידך אפשר לעכב את ההשחמה בתפו"ע ע"י חומצה אסקורבית, במיוחד בשילוב עם חומצה ציטרית (חומצת לימון) או כלוריד הנתרן (מלח בישול). לפי מחברי המאמר, לכל אחד מהחומרים הנ"ל פעילות אחרת: חומצה אסקורבית מחזרת תוצרי החימצון – קינונים – בחזרה למצב של פנולים, כלוריד הנתרן מעכב את האנזים (ודווקא בגלל הכלוריד ולא הנתרן), וחומצת הלימון קושרת את יוני הנחושת בהם זקוק האנזים PPO. ההשפעה פה, לפי דבריהם, לא קשורה ב-pH. ולכן, המלח של חומצה אסקורבית – NA-אסקורבט או CA-אסקורבט מעכב השחמה כמו החומצה.

לא ראיתי עבודות על עיכוב PPO או השחמה בתפו"ע ע"י הידרוקסיד הנתרן.

למאמר מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.

למאמר מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.

למאמר מספר 3 ניתן ללחוץ כאן.

בברכה

ויקטור

 

ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

23910
01/12/2022
מקור מהימן לביוחקר
שאלה מספר 23910 - מקור מהימן לביוחקר

אשמח לקישור למקור הקשור לשאלת החקר:

השפעת ריכוזי אבקת כביסה על נשימה תאית בזרעי חומוס.

תודה רבה לעוזרים!

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אודיה שלום,

מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא שאלת החקר שהצגת בשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5937

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23798
01/12/2022
פריחת התורמוסים
שאלה מספר 23798 - פריחת התורמוסים

שלום, בתאריך 27/02 סיירתי עם תלמידות בגבעת התורמוסים והתעוררה לי שאלה שאולי תוכלו להציע לי פתרונות- בניסויים במעבדה / בחממה אנחנו בקושי מצליחים להנביט תורמוסים, רק אחרי טיפולים מקדימים כמו השריה בחומצה מתקבל אחוז נביטה נורמלי אבל לא הצלחנו להגיע ל 100% ואילו בשטחים פתוחים כמו בגבעת התורמוסים או בנחל תבור יש פריחה מדהימה ומשנה לשנה אני רואה התרחבות בשטחי הפריחה לפחות בגבעת התורמוסים ושאלתי הכיצד? האם סוג הקרקע זה המפתח? אגב גם בגבעת התורמוסים יש אזורי פריחה ואיזורים שבקושי  נתקלים בפרח בודד. אשמח לקבל רעיונות

תודה מראש. דליה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23686
01/12/2022
ביוחקר - השפעת דטרגנט על נביטה
שאלה מספר 23686 - ביוחקר - השפעת דטרגנט על נביטה

שלום רב. אני כותב ביוחקר לבגרות בביולוגיה והנושא שלי הוא "השפעט ריכוז סבון על נביטת זרעי שעועית" (ריכוזים: 0, 0.001, 0.005, 0.01, 0.05). במהלך הניסוי בדקתי את: מספר הצמחים שנבטו, אחוז נביטה, גובה, מס' עלים ולבסוף שקילה). הבעיה שלי היא מחסור בחומרים אודות דטרגנטים. האם תוכלו לתת לי מידע כלשהו אשר יוכל לעזור לי בעבודה זו. כמו כן האם יש "טיפים" לכתיבת עבודה כמו זו. בתודה מראש, דני

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

דני שלום,

"השפעת דטרגנט על נביטה" הינו נושא שטופל בהרחבה באתר. להלן מס' קישורים לתשובות לשאלות הנושא:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5937

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3977

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5648
 

שמחנו לסייע,

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23637
01/12/2022
עיכוב נביטה
שאלה מספר 23637 - עיכוב נביטה

מה הוא החומר המעכב נביטה ברוזמארין?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

מצורף מאמר העוסק בעיכוב הנביטה ברוזמרין: לחץ כאן למאמר

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23642
01/12/2022
השריית פקעות כלנית
שאלה מספר 23642 - השריית פקעות כלנית
אנו עושות עבודת ביוחקר על כלניות ובעבדתנו בדקנו את ההמלצה של השריה הכלניות במים לפני שתילה . התוצאות שקיבלנו שסתרו את ההמלצה ודווקא פקעות שלא הושרו הציצו מוקדם יותר .
ברצוננו לברר מה יכול להיות בסיס ביולגי להמלצה להשריה פקעות כלנית לפני שתילה
ומהו התהליך של התעוררות הפקעת ? האם יש מעורבות הורמונלית ?
 מה הם הגורמים היכולים להשפיע על הופעת פריחה בכלנית?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לשירה שלום,

השריה של פקעות כלנית לפני השתילה

הנני עונה לשאלתך בהנחה שהפקעות המושרות ופקעות הביקורת באו מאותה הדוגמא של פקעות בנות שנה, שברובן כבר פרחו במנבטה באביב הראשון שלהן. וכן שעשיתם את ההשריה במשך השעות המומלצות. (במידה ויש ספק על התנאים ההיגייניים  במקור הפקעות מומלץ לעשות את ההשריה  במים זורמים, כי אחרת יכולות להיפתח מחלות בחומר המושרה שעלולות  לגרום לעיכוב צמיחה). כמו כן, אני מניחה ששתלתם את שתי הדגימות  באדמה רטובה ושהמשכתם להשקות אותן באופן סדיר.

מי ההשריה מספקים יונים של מימן לעמילן שבפקעת ועוזרים לו להתפרק לסוכרים. האנרגיה מהסוכרים נחוצה לצמיחה. בלי מים הצמח לא יכול להתעורר מהתרדמה ולצמוח.  יש טעם להמלצה להשרות את הפקעות, כי גננים פרטיים שותלים בגינה וסומכים  על גשם בלתי מספק או על השקיה לא מתמידה לספק את הנחוץ. אך במידה והשתילה מתבצעת באדמה לגמרי רטובה וממשיכים להשקות אותה באופן סדיר, המים בקרקע או במצע הכולל אדמה, יכולים להחליף את מי ההשריה. אם הניסיון שלכם יכול להוכיח שבתנאי קרקע אופטימליים או באדמה במיכל  אין צורך בהשריה,  יש לזה ערך רב.

אם כמה פקעות בלתי מושרות הציצו לפני היתר, יש לכך סיבה אפשרית: בניסוי המים הנחוצים להצצה נמצאים כבר בתוך הפקעת בעת השתילה, ואילו בביקורת הם צריכים לחדור פנימה. השריה יכולה להעניק אחידות גבוהה יותר לתהליך של מוכנות להצצה, כך שבפקעות מושרות התקופה מההצצה של הפרט הראשון עד לאחרון עלולה להיות קצרה יותר מזו של פקעות שלא עברו השריה. במקרה האחרון מים בשפע יכולים להגיע ברגעים בלתי שווים לניצן בפקעת, ואם הניצן אינו מושלט על ידי המנגנון של זמינות מים מבפנים, יכולה להתאפשר פה ושם הצצה מוקדמת; באותה מידה יכולות להיות הצצות מאוחרות אחרי ימי השיא. אם רשמתם תאריכי ההצצה עבור כל פרט, תוכלו להביא הוכחות בעלות ערך לנושא של אחידות לעומת אי-אחידות. אם מאידך היה הבדל משמעותי באופן סטטיסטי בין הניסוי והביקורת ורוב הצמחים הלא מושרים צמחו קודם, אין לי הסבר אלא אולי מקור בלתי שווה של שתי הדגימות.

איך נולדו ההנחיות להשריה

המומחים המקוריים היו מגדלי הפרחים המסחריים. במטרה ליצור פרחי ייצוא המתחילים לפרוח בדצמבר, הם המציאו שיטות להמרצה ולהקדמת פריחה ע"י אחסון הפקעות בקירור בסוף הקיץ. כמובן, לפני החשיפה לקור, הפקעות היו צריכות לצאת מהתרדמה ולכן עבדו שיטות מתאימות להספקת מים. ההשריה המומלצת היום לגננים, היא בעצם אותו  הטיפול שבשימוש להכנת פקעות נפוחות להמרצה ע"י קירור.

 צמיחה, תרדמה ופריחה

פקעת בת שנה נושאת נצר של על פי רוב חמישה עלי שושנת המסתיים בפרח. אם עבודת התלמידים כולל תצפיות בפריחה, רצוי שיספרו מספר עלי השושנת בבסיס של כל פרח ואז יוסיפו נתונים למה שידוע. הגברת  הטמפרטורה ועליה באורך היום גורמים לתרדמה. כלומר רואים מבחוץ שלא יוצאים עלים חדשים, אפילו אם הם כבר נוצרו  ברקמת היסוד (במרימסטמה) שבתוך הניצן. במקביל, ההתפתחות ברקמת היסוד נכנסת לתרדמה. בזמן הגידול נוצרו חומרי תשמורת בעלים והם מועברים לבסיס הנצר. בסיס זה יחד עם בסיסי עלי השושנת מהווים את התוספת לפקעת. בכל חיק של עלה (עלה שושנת על ציר מקוצר) יכול להיווצר ניצן חדש עם רקמת יסוד חדשה. ההתפתחות וההשלמה של רקמת היסוד היא כמובן רק בעונת הצמיחה. בחומר שקבלתם יכולים כבר להיות ניצנים שונים, או אם לא הספיק לפרוח, הנצר המקורי, שהתפתח מהנבט.

 אשמח לשמוע על תוצאות מעניינות.

כל טוב,

אורה



ד"ר אורה הורוויץ
מומחית לכלניות
האוניברסיטה העברית

23610
01/12/2022
גלולות וצמחים
שאלה מספר 23610 - גלולות וצמחים

האם גלולות הריון משפיעות על גדילת הצמחים? ואם כן מדוע ?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23614
01/12/2022
השפעת אורכי גל על קצב הפוטוסינתזה בצמחים
שאלה מספר 23614 - השפעת אורכי גל על קצב הפוטוסינתזה בצמחים

שלום, אנחנו תלמידות בכיתה יב וכחלק מבגרות שלנו אנו אמורות לעשות עבודת ביוחקר על נושא מסויים.

הנושא שאנחנו בחרנו לעשות עליו הוא השפעת אורכי גל שונים על קצב הפוטוסינטזה בצמחים.
השאלה שלנו היא האם יש צמחים שיש להם פיגמנטים מיוחדים בקליטת אורכי הגל מלבד אצות.

האם יש העדפה לצמחי מים בשביל המחקר הזה? נשמח לתשובה כמה שיותר מהר. תודה רבה!

 

תהלה ודניאל.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

תהילה ודניאל שלום,

בחרתן נושא מרתק. צמחים ואצות משתמשים באותם פיגמנטים לפוטוסינתזה. ישנם זנים של אצות חד-תאיות שמשתמשים בנוסף בפיגמנטים מיוחדים אבל יהיה לכן הרבה יותר נוח לעשות עבודה על צמחים שקל לכן להשיג. אין עדיפות עקרונית לצמחי מים אבל יותר קל למדוד פוטוסינתזה בצמחי מים, כי אפשר בקלות לאסוף את הגזים שמשתחררים בתהליך. אני ממליץ לכם לפנות לד"ר יוספה שחק במכון וולקני שמתמחה ספציפית בנושא היא אולי תוכל להציע לכן משהו יותר ספציפי. הלינק לאתר שלה:

http://www.agri.gov.il/he/people/563.aspx

בהצלחה,

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

23590
01/12/2022
קינמון, אאוגנול (Eugenol) ופעילות אנטיספטית
שאלה מספר 23590 - קינמון, אאוגנול (Eugenol) ופעילות אנטיספטית

האם ניתן לקבל הסבר על הקשר בין אאוגנול, המצוי בריכוז גבוה בקינמון, למנגנון הפעילות האנטיבקטריאלית שלו?
אשמח לקבל קישורים לנושא זה בעברית ובאנגלית.
תודה,
ליאורה הראל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

מאמר בענין http://he.scribd.com/doc/20536452/Antimicrobial-Activity-of-Cinnamon

המנגנון דומה כנראה לזה של acetaminophen. (פנול, אנטי מחמצן)

ראה מאמר מצ"ב

בהצלחה


פרופ' חיים רבינוביץ'
פקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

23569
01/12/2022
השפעת ההורמון גיברלין
שאלה מספר 23569 - השפעת ההורמון גיברלין

רציתי בנוסף לשאלתי הקודמת לשאול:
על איזה צמחים ההורמון גיברלין עובד בצורה שהכי נראית לעיין חוץ מעגבניות?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

הרבה מאוד צמחים מגיבים חזק לטיפול חיצוני בג'יברלין, כולל אפונה, תפוח אדמה, פטוניה ועוד (אלה דוגמאות שאני מכיר מניסיון). באופן כללי אם מעוניינים ללמוד צמח ספציפי, כדאי לבדוק תחילה את עוצמת התגובה המעניינת אתך (התארכות, פיגמנטים וכו.).

דודו

פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

23578
01/12/2022
איתור מאמרים לעבודת ביוחקר
שאלה מספר 23578 - איתור מאמרים לעבודת ביוחקר
תלמידה חוקרת את השפעת מי המדיח על אחוז הנביטה .כיצד ניתן לעזור לה באיתור מאמרים מדעיים.
בברכה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אסתר שלום רב,

שאלתך נענתה בעבר בהקשר דומה באתר ומצ"ב קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

כמו כן מצ"ב קישור למאמר המציג מהלך ניסוי ,תוצאות, ומסקנות העשויים

לסייע לתלמידה בנושא הביוחקר הנ"ל:

http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper34/docs/08.pdf

נשמח לסייע גם בהמשך,

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23586
01/12/2022
השפעת ריכוז מלחים על תהליך הצמיחה של פרח החרצית
שאלה מספר 23586 - השפעת ריכוז מלחים על תהליך הצמיחה של פרח החרצית

שלום,


אנו חוקרים את השפעת ריכוז המלח על תהליך הצמיחה.


אנו יודעים שריכוז מלח בקרקע משפיע על תהליך הצמיחה, .


בגלל תהליך האוסמוזה.


אנו מחפשים מאמרים או הסבר על המלח כגורם רעיל ובעקבות כך מעכב את הצמיחה


תודה מראש.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

רינה שלום,

שאלתך בנושא: המלח כגורם רעיל ובעקבות כך מעכב את הצמיחה, נענתה בעבר באתר ולהלן קישור לתשובות:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5579

נשמח לסייע גם בהמשך,

 בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23587
01/12/2022
השפעת גלוקוז על צמחים בחושך
שאלה מספר 23587 - השפעת גלוקוז על צמחים בחושך

שלום רב!
בביוחקר שלנו רצינו לבדוק מה יקרה לצמח שיגדל ללא אור כלל ואנחנו ניתן לו גלוקוז כתחליף לאור כדי שימשיך להתקיים.
את הגלוקוז אנו ממיסים במים שאנו משקים את הצמח ואנו מצפים שהצמח כמו שהוא שותה את המינרלים כך יקלוט את הגלוקוז מהשורשים וימשיך להתקיים.
בניסוי המקדים שלנו אנו רוצים לגדל חיטה עד שתנבט לגובה של כעשרה ס"מ ואז ננכניס את הצמחים לחושך מוחלט ונתחיל להוסיף גלוקוז.
כמובן שיש ביקורת של עציץ בחושך ללא גלוקוז וכן צמחים באור עם גלוקוז ובלי גלוקוז.
רצינו שתבארו לנו את העניין האם התהליך שלנו נכון או שיש לעשות את הניסוי שבצורה שונה, כמו צמח אחר או צורות שונות של הוספת הגלוקוז, או סוג סוכר אחר.
בתודה מראש,
רותם אביאל ושאול!

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום לרותם, אביאל ושאול,


הרעיון שלכם נכון אבל, לצערי, הניסוי שלכם יכשל.
גלוקוז הוא חומר מזון לרוב האורגניזמים, כולל מיקרואורגניזמים רבים בקרקע. הוספת גלוקוז תגרום לגידול מואץ של חיידקים ופטריות שיהרגו את הצמחים.
אני הייתי נמנע מהוספת גלוקוז לחלוטין. לצמחים יש מאגרי גלוקוז גדולים בתוך התאים שלהם. הגלוקוז אגור בצורת עמילן.
 

הניסוי שאני הייתי מציע לכם הוא שונה:
א) שיתלו חיטה באדמה ועקבו אחר לוח הזמנים לנביטה. רישמו כמה זמן מאז ששתלתם עבר עד שנבטים התחילו לצוץ ומה קצב הגידול לאחר הנביטה, במשך כשבוע.
ב) העמידו ניסוי נוסף עם מספר עציצים (חישבו כמה חזרות דרושות). מצוידים במידע מסעיף א - העבירו עציצים עם נבטים לחושך שלושה ימים לפני הנביטה, יומיים לפני הנביטה, יום לפני הנביטה, ביום הנביטה, יום לאחר הנביטה, יומיים לאחר הנביטה, שלושה ימים לאחר הנביטה.
ג) היו מאוד סבלניים. צמחים רגישים מאד לאור כדי שהניסוי יצליח החושך צריך להיות מוחלט. לא להציץ!
ד) חשוב שלצמחים יהיו כמויות מים שוות במהלך הניסוי. ניתן לשים כל עציץ בתוך כלי המכיל מים. כמה מים? תצטרכו לקבוע לבד בניסוי המקדים (סעיף א).
ה) לאחר שבוע בחושך בידקו את התוצאות. רישמו מה השתנה במבנה הצמחים (אורך העלים, מספר העלים) ובצבעם. אני חושב שתראו דברים מעניינים.
אם תמצאו את הכיוון הזה  מעניין, יהיה שווה להשוות את התוצאות של החיטה לתוצאות של אפונה (שני צמחים עם תוכנית התפתחותית מאוד שונה).
אני מקווה שזה עוזר ואל תהססו לפנות אלי אם יש לכם עוד שאלות.
 

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

23568
01/12/2022
אנזים בתפוח האדמה
שאלה מספר 23568 - אנזים בתפוח האדמה
שלום,
אנחנו עובדות על ביוחקר בנושא"הקשר בין הטמפרטורה לבין קצב פעילות האנזים שמקורו בתפוח האדמה" ואנו מבקשות לדעת מהו האנזים שאחראי להשחמה של תפוח האדמה? מהו שמו?
כמו כן נשמח לטיפים בנושא.
תודה רבה מראש.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

נשאלו מספר שאלות דומות בנושאים שאת מתעניינת בהם. להלן קישורים לחלקן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5342

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5614

נשמח להמשיך ולסייע בכל עניין ונושא. במידה ותתעורר שאלה ממוקדת בנושא זה אשר הקישורים הנ"ל לא ענו עליה, את מוזמנת להגיב על תשובה זו ושאלתך תשלח למומחה.

בהצלחה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23559
01/12/2022
השחרת אבוקדו
שאלה מספר 23559 - השחרת אבוקדו
לאחרונה קראתי שניתן למנוע את השחרת האבוקדו החתוך ע"י הוספת פרוסות בצל אדום לכלי האחסון. הייתי מעוניינת לדעת מה הרקע הביולוגי לתופעה. תודה!
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ברצוני להצטרף לחות דעתו של דר' ויקטור רודוב, ולומר שגם אני מאוד מתפלא על הידיעה כי הוספת פרוסות בצל מפחיתה השחרת אבוקדו.

ההשחרה של אבוקדו נגרמת כתוצאה מריאקציה של חמצון פנולים על ידי האנזים פוליפנול אוקסידאז (PPO), ואין לי מוגש כיצד בצל מעכב את פעילות האנזים הנ"ל.
מה שכן, הפעילות של
PPO מעוכבת על ידי חמצן נמוך והוספת אנטיאוקסידנטים, כגון ויטמין C.

שנה טובה,

ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני

23532
01/12/2022
עיכוב נביטה ע"י מיץ תפוזים ו/או מיץ עגבניות
שאלה מספר 23532 - עיכוב נביטה ע"י מיץ תפוזים ו/או מיץ עגבניות

שלום רב,

אני מנחה תלמידים בפרוייקטים של מדעי החיים וחקלאות.

אחד התלמידים בחר בנושא עיכוב נביטה ע"י מיץ תפוזים או עגבניות ואנו רוצים לבדוק את העיכוב על נביטה של זרעי חיטה.

ברצוני לשאול האם במיץ תפוזים ובמיץ עגבניות יש גורם המעכב נביטה? האם ידוע מהו הגורם? האם ניתן לבודדו בתנאי מעבדה של בית הספר?

תודה רבה,

אורלי קבילי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לאורלי שלום,

היות והטבע מסביבנו מורכב ופעיל, לא ניתן להדגים בקלות בכיתה כל מה שעולה בראשו של כל תלמיד. גם לא לכל רעיון שמישהו מעלה ניתן למצוא תשובה מוסמכת. לא לחינם עסקו בעבר רבות בתכנון קפדני של ניסויי מעבדה שיהיו מוצלחים ויוכלו להדגים את התהליך הנלמד.

אני מניח שמיץ תפוזים, בעיקר עקב תכולת החומצה שבו, יעכב נביטה של זרעי חיטה אך אינני חושב שמישהו בדק זאת. בעגבניה, לעומת זאת, ידוע שיש בציפה חומרים מעכבי נביטה של זרעי העגבניה הנמצאים בה. ההבדל בין עגבניה לתפוז בעניין זה הוא שזרעי התפוז אינם "שוחים" במיץ תפוזים כל עוד הפרי שלם. אני מעריך שלא תוכלי להדגים את הדברים האלה במעבדת ביה"ס כי כאשר תשרי זרעי חיטה במיץ תפוזים או מיץ עגבניה, בתנאים לא סטריליים, יגדלו עליהם פטריות וחיידקים כי שניהם מכילים סוכר ועוד חומרי מזון טובים. כל הכלים יסריחו ויהיו מלאים במיקרואורגניזמיים שלכעצמם יכולים להפריע לנביטה. הטכניקה המקובלת של "שחרור" זרעי עגבניה מהעיכוב היא לסחוט את הפירות ולתת לזרעים להישאר שרויים במיץ העגבניות מספר ימים עד שהפטריות יפרקו את חומרי העיכוב (זהירות מסריח מאוד!!!). אחר-כך ניתן
לשטוף את זרעי העגבניה ולהנביט אותם. ראי תיאור כאן:

http://www.seedsave.org/issi/904/beginner.html#anchor005

לדעתי, הרבה יותר קל יהיה להדגים עיכוב או זרוז של נביטה ע"י מלחים אנורגניים (מלח בישול - מעכב, מלחי חנקן בריכוז מתאים - מזרזים).

אבל ראי הצעה לפעילות בכתובת:

http://www.biologycorner.com/worksheets/germination_inhibitors.html



בברכה,

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

23536
01/12/2022
כיצד משפיע החומר ABA כמעכב נביטה בזרעי העגבניה?
שאלה מספר 23536 - כיצד משפיע החומר ABA כמעכב נביטה בזרעי העגבניה?
קראתי תשובות באתר בנוגע לחומר המעכב נביטת זרעי עגבניה, הבנתי, כי החומר המעכב הוא ABA רציתי לדעת כיצד?
רחל
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23543
01/12/2022
האם עצים מחממים את סביבתם
שאלה מספר 23543 - האם עצים מחממים את סביבתם

שלום רב,

לאור תשובתו של פרופ' רון מילוא, שבה הוא ציין שרוב קרינת השמש הנבעלת ע"י עלי העץ, הופכת לחום.

הייתי רוצה לדעת אם עצים מחממים את הסביבה או לא?

ידוע שעצים נותנים צל ומתחתם פחות חם ויותר לח. מאידך הם מייבשים את הקרקע וצבעם הכהה פולט "קרינת גוף שחור"

לאור התשובה, אודה גם על התייחסות לגינון באזורים מיושבים מדבריים , האם רצוי או לא רצוי להגדיל שטחי גינון ונטיעת עצים?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

התמונה די מורכבת ואני מצטער אם לא אוכל לתת תשובות קצרות וחותכות.

אפקט מרכזי הוא ההצללה שיוצר הצל, כך שמתחתיו לאדם פחות חם כי אין פוגעת בו קרינה באותה רמה. לגבי האפקט הכללי על הסביבה יש מספר גורמים כפי שמפורט הלאה וקשה לענות חד משמעית אם מחמם או לא מבלי לדעת תכונות נוספות כמו צבע הקרקע (כמה היא תחזיר), רוח, טמפרטורת סביבה ועוד.

כדי לעזור להבין מה הגורמים המרכזיים כדאי להסתכל על מאזן האנרגיה (מה נכנס ומה יוצא) בצמרת העץ. נתמקד לפי שאלתך בעצים בסביבה מדברית (היחס הכמותי בין הגורמים משתנה ולעיתים מתהפך בתנאי אקלים אחרים). עצים קולטים קרינת שמש (אורכי גל קצרים יחסית) וקורנים קרינת גוף שחור (ארוכת גל). קיימים עוד שני מנגנונים מרכזיים שדרכם העץ משחרר את עודף הקרינה שמגיעה אליו (ובקיץ מדובר בתוספת גדולה): אידוי של מים והסעה/הולכה של חום לסביבה. בדומה לגוף שמזיע, שחרור מים מהפיוניות בצמרת העץ מאפשר לעץ להתקרר. בפועל בסביבה מדברית ובעיקר בקיץ תחת תעוקה של מים העץ לא משתמש במנגנון זה כדי לא לאבד מים (ולכן הלחות נשארת נמוכה). הסעה/הולכה של חום היא המנגנון העיקרי באזורים מדבריים לשחרר את עודף האנרגיה הנבלעת. מנגנון זה תלוי בהפרש הטמפרטורות בין העץ והסביבה ובמקדם הולכה שתלוי במבנה הפיסי של העץ. בגלל שטח הפנים הגדול של העץ הוא משחרר חום בקלות יחסית ולכן בעל מקדם הולכה גדול. ולכן בקיץ בעוד שהשטח הפתוח "משחרר" חום בצורה חלקית (ולכן הטמפרטורה של הקרקע גבוהה) פני העץ משחררים את עודף החום כהסעה או הולכה בצורה טובה יותר. באזורים טרופים או ממוזגים התמונה שונה: האידוי מפני העץ רב ולכן יש תחושה של לחות.

כשבוחנים מה קורה ממש מתחת לעץ התמונה מורכבת עוד יותר. בימים חמים הטמפרטורה הנמדדת מתחת לחורשת עצים לפעמים גבוהה יותר מזו הנמדדת מעל החורשה וזאת מכיוון שנוצר "אפקט חממה" קטן על ידי חורשת העצים וכתוצאה מפליטת קרינת גוף שחור של הקרקע והנוף.
לעומת זאת ניתן להניח כי עץ בודד לא ישפיע על הטמפרטורה תחתיו והיא תדמה לזו הסובבת אותו אך לעומת זאת הוא יחסום את קרינת השמש.
במקרים רבים יתכן כי התחושה של האדם תושפע יותר מחסימת קרינת השמש הישירה ולא מהטמפרטורה עצמה. כאשר משקים את העצים מנגנון האידוי נכנס לפעולה, והעץ מתקרר יותר ונעים יותר לשהות תחתיו. אין לי מומחיות להתייחס להמלצות גינון אבל כמובן שעצים בסביבות ישובים מועילים מסיבות רבות (צל, נוי, מיקרו אקלים שעשוי להיות נוח יותר בשעות אחרות של היום ובחורף, השפעה על זרימת ואגירת מים, אדמה פוריה ועוד).


אלון שפון ורון מילוא, מכון ויצמן למדע

פרופ' רון מילוא
הפקולטה לביוכימיה, המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

26053
12/11/2019
יעילות הצורה המחומצנת של ויטמין c וגם על הרתחה
שאלה מספר 26053 - יעילות הצורה המחומצנת של ויטמין c וגם על הרתחה
חשיפה לחמצן, לחימום ולמתכות גורמת לחימצון ויטמין c - שניתן לעקוב ולכמת אותה באמצעות אינדופנול. האם למצב המחומצן יש פעילות בגוף או שהיא אינה יעילה והויטמין אינו יעיל בצורה זו? חשוב גם כדי לברר האם באמת לא כדאי לאכול בננה ותפוז יחד. שניסינו להרתיח עגבניה או מיצוי כרוב- גם לא ראינו ירידה בכמות הויטמין סי? מה זמן הבישול/ ההרתחה שבה ניתן לראות נזק. תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/11/2019


שלום רותי

תשובות דומות לשאלתך פורסמו בעבר באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9928

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7396

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9011

ובאתר של מכון דוידסון ניתן למצוא הסבר לתופעת החמצון בויטמין סי 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%98%d7%9e%d7%99%d7%9f-c-%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9c

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26030
12/03/2019
ויטמין סי בצמחים
שאלה מספר 26030 - ויטמין סי בצמחים
שלום, הבנתי כי ויטמין סי מיוצר בצמחים. מהו תפקידו של הויטמין סי עבור הצמח? באתר של תופסי תזונה לצמחים נאמר כי ויטמין סי מעודד פריחה. האם זה נכון? תודה רבה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/03/2019
0
25157
01/12/2017
למה חסה לא מתוקה?
שאלה מספר 25157 - למה חסה לא מתוקה?

שאלה יפה של תלמיד כיתה י', במהלך דיון על איזורים ירוקים המבצעים פוטוסינתזה ויוצרים סוכרים, תוך התייחסות לשטח פנים ביחס לנפח: לחסה שטח פנים עצום ביחס לנפח שלה, וכולו ירוק. איפה כל הסוכרים שנוצרים בחסה? לפי כמות הסוכרים הנוצרת בחסה, הייתי מצפה שהיא תהיה מאד מאד מתוקה! עד כאן שאלת התלמיד.

אמנם, ברור שלא כל הגלוקוז נשאר כסוכר ומוסיף מתיקות, אלא מפורק בתהליך הנשימה התאית. אבל כמות כל כך גדולה של סוכרים (בהנחה שבכל שטח הפנים נוצרים סוכרים) זה קצת חסר פרופורציות ביחס לירקות ולפירות אחרים...

אודה על תגובתכם, שלומית סרי, מורה לביולוגיה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2017

שלום,

אכן שאלה יפה.

נכון שהתוצר הראשוני בראקציית הפוטוסינתזה הוא סוכר, אבל בתאי הצמח הסוכר עובר מטבוליזם.

הסוכר מתפרק ותרכובות הפחמן משמות ליצירת מגוון גדול של חומרים אורגניים כמו, צלולוז וליגנין שמרכיבים את דופן התא, עמילן ועוד. כל התוצרים הללו הם לא מתוקים למרות שחומר המוצא היה סוכר.

לכן העלים של חסה לא עד כדי כך מתוקים.

שיהיה בהצלחה,

שמוליק וולף


 

פרופ' שמואל וולף
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

25178
02/01/2017
ייחורים - אילו צמחים ניתן לייחר
שאלה מספר 25178 - ייחורים - אילו צמחים ניתן לייחר
שלום, האם כל צמחים ניתן לייחר? אם לא ניתן לייחר כל צמח מה גורם לחלק מן הצמחים להיות בעלי כושר ליצירת ייחורים ולחלקם לא? תודה אורי
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/01/2017

שלום רב,

להלן תשובתי:

כושר השתרשות הייחורים (שהוא המאפשר ריבוי וגטטיבי מחלקי גבעולים ועלים, ולעיתים גם שרשים) תלוי במין הצמח ובמצב צמיחתו. בעיקרון ניתן ל"ייחר" את כל מיני הצמחים בתנאי שיש בהם רקמות חיות ופעילות, אך כושר הרגנרציה הוא מגוון ונקבע ע"י גורמים גנטים. בעיקרון הרגנרציה קלה ומהירה יותר ברקמות הפעילות מבחינה פיסיולוגית (ושאינן במצב תרדמה) וברקמות צעירות (כלומר יובניליות בשונה מבוגרות). הרגנרציה ברקמות מעוצות למשל איטית וקשה יותר בד"כ מאשר בעשבוניות. גם למין ולסוג יש השפעה: מיני קטניות למשל הם פעמים רבות קשי השרשה.

אך יש כמובן יוצאים מן הכלל לכל הנ"ל.

 

בברכה,

אריה אלטמן


 

Arie Altman, Ph.D. Professor of Horticulture and Agricultural Biotechnology;

Founding Chairperson (1999-2005), The Robert H. Smith Institute of Plant Sciences and Genetics in Agriculture. The Hebrew University of Jerusalem, Faculty of Agricultural, Food and Environmental Quality Sciences , P.O.Box 12, Rehovot 76100, Israel                                                                                                                                                 

Guest Professor, Culture Research (Faculty of Humanities), Tel Aviv University, Israel                                          

Honorary Senior Research Associate, University College of London Institute of Archaeology

דילוג לתוכן