פיזיולוגיה של הצמח
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום הילה,
יעל שלום אני מאד שמחה על התענינות המעמיקה שלך.
מצ"ב 2 מאמרים כ
ובכתובות :
https://www.hindawi.com/journals/jtm/2016/2853045/
https://pubs.rsc.org/en/content/articlehtml/2017/ra/c7ra07303h
במאמר הראשון, בתמונה 2 מסבירים השערה של מנגנון הפעולה. גם בשני יש הסבר עם איור.
בברכה,רבקי
ד"ר רבקה אופיר
המחלקה למיקרוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון
מה בקלמנטינה עושה את הריח? ולמה הוא כל כך חזק?
אני צריכה את התשובות בשביל עבודה שלא מצאתי לה שום מקורות מידע!
שלום,
ניתן למצוא תשובה מפורטת במאמרו של ד"ר רון פורת:
"הארומה של הפרי נקבעת על ידי נוכחותם של עשרות חומרי ארומה נדיפים שונים וביניהם טרפנים, כוהלים, אלדהידים, אסטרים, לקטונים ועוד, המקנים סוגי ריחות שונים כגון מתקתק, פירותי, פרחוני, מנטה, כוהלי, פטרייתי, ועוד"
אם יש שאלה יותר ספציפית, אנא פני שוב ונשמח להעביר אותה למומחה.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אני מורה שמלווה תהליך חקר בכיתה ט'. במסגרת החקר קבוצה אחת בחרה לחקור כיצד אורכי גל שונים משפיעים על קצב ההבשלה של הפרי לאחר שניתק מהעץ.
קראנו אודות מחקר שנערך על ד"ר יוספה שחק מהמכון הוולקני שחקר כיצד צבעי רשתות שונים השפיעו על תהליך הגדילה, התפתחות וההבשלה של הפרי ומחקר זה היווה השראה לנושא החקר שלנו. נתקלו בקושי באיתור מידע כיצד אורכי גל שונים משפיעים על קצב הבשלת הפרי לאחר ניתוקו מהעץ. האם יש השפעה על מבנה האתילן או קצב הפרשתו? אשמח מאד אם תוכלו לסייע לנו בכך על מנת שרעיון יצירתי זה של חקר יבשיל לכדי ניסוי. כמו כן מהיכן ניתן להשיג רשתות כאלו.
בתודה מראש, אפרת סנוף
בניסוי מקדים לעבודת החקר זרענו חתיכה מהפיטריה באמצע צלחת פרי במצע מתאים. בשני קצוות הצלחה הנחנו דסקיות טבולות בשמן ארגנו כל צלחת בריכוז שונה.
ציפינו לראות עיקוב בקוטר הפיטריה שתתפתח בצלחת ביחס לריכוז השמן. בפועל מה שקיבלנו הוא עיקוב בקוטר הפריה אך לא תואם את ריכוז השמן
וגם - צבע הפיטריה הוא לבן עם כתמים מפוזרים של ירוק ולא ירוק אחיד כמו שציפינו.
על כל הצלחות קיבלנו תוצאה דומה גם כשהניסוי בוצע באור.
רצינו לשאול אם לדעתכם הלך ביצוע הניסוי הוא תקין? האם ניתן לקבל תוצאות יותר מדויקות? וכיצד ניתן לגרום שתהליך ההנבגה יתבצע ונקבל צבע ירוק על גבי כל הצלחה?
במידה והלך החשיבה שלנו לא נכון ואי אפשר לבצע את הניסוי על הטריכודרמה, האם ניתן לבצע ניסוי עם עובש על גבי צלחות פטרי עם מצע מתאים? נשמח לקבל פרוטוקול ניסוי.
שלום רב,
באשר לעיכוב הפטרייה על ידי שמן אורגנו - הנחת טיפה מביאה לכך שעיכוב, במידה ויגרם, יכול לנבוע מחומרים המומסים במצע ומחומרים נדיפים. איני יודע מדוע לא הייתה פעילות לפי ריכוזים. אם היה עיכוב דומה בכל הכיוונים של מושבת הטריכודרמה נראה שהוא נבע מחומרים נדיפים ולא מחומרים מומסים במצע וזאת מאחר וחומר מומס מגיע לשולי המושבה בגרדיאנט שמושפע מהמרחק מהמקור.
כתמי צבע מעידים על אזורים במושבת הפטרייה שאינם מנביגים, אולי בגלל זיהום (חיידקי?).
פטרייה לא מזוהמת אולי הייתה מוריקה טוב יותר אבל איני יודע אם הייתה מגיבה לשמן טוב יותר. ניקוי פטריה מחיידקים אפשרי על ידי מזיגת אגר עבה בצלחת פטרי, אילוח במעט מדבק של הפטרייה כ 2 ס"מ מהשוליים, חיתוך המצע באופן סטרילי באמצעו לאורך קו הקוטר והנחת חצי מצע באופן סטרילי על גבי החצי המאולח. פטרייה שתגדל דרך שכבת המצע העליונה אמורה לגדול נקייה.
גם פטריות אחרות עשויות להיות מושפעות משמן אורגנו.
בברכה,
פרופ' יגאל אלעד
פתולוגיה של צמחים וחקר עשבים
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
נשמח להבין מהו המנגנון הכימי או הביולוגי שעומד מאחורי ההמלצה לכתוש אספרין ולשים במי הגרטל על מנת להאריך את חיי הפרחים.
איזה עוד צמחים נחשבים זקופים וניתן בקלות להשיג אותם כדי לבדוק את השפעת ההורמון ג'יברלין עליהם? חוץ מעגבניה.
שלום,
הרבה צמחים, כולל אפונה, שעועית, חמנית ועוד. לא להשתמש בניסוי זה בצמחי שושנת (צמחים שיוצרים שושנת עלים לפני התארכות ופריחה כמו חסה, כרוב וכו.).
פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום , אנחנו תלמידות כיתה י"א מבית ספר הדסים מגמת ביולוגיה.
בעקבות עבודת הביוחקר שלנו בנושא השפעת ריכוז שמן המנטה על קצב התפתחות ניצנים בתפוחי אדמה, חיפשנו מקורות מידע בנושא ומצאנו ששמן המנטה הוא גורם המעקב התפתחות ניצנים בתפוחי אדמה.
מעבר לכך לא מצאנו עוד מידע בנושא ואנחנו זקוקות לעוד מקורות מידע שנוכל להסתמך עליהם בכדי לעשות את עבודת הביוחקר. נשמח לקבל את עזרתכם. תודה!
שלום,
שאלה דומה נשאלה באתרנו בעבר, כפי שאפשר למצוא באמצעות החיפוש:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7470
בנוסף ישנם מאמרים זמינים בנושא שניתן למצוא דרך google scholar, למשל:
http://link.springer.com/article/10.1007/s00425-010-1154-5
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
איך אתן בודקות את רמת הגלוקוז?
אנחנו בדרך כלל מודדים את הרמה באמצעות מדידת כמ"מ- כלל מוצקים מומסים. המדידה הזו היא שפוטה יחסית בובאמצעותה אנחנו מגיעים גם לבריקס של 20% בפירות בשלים.
ד"ר חיה פרידמן
המחלקה לחקר תוצרת חקלאית
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
פרטי הד"ר הועברו ללתמידות עבור מתן פרטים ודיון נוסף.
שלום רב. תלמידות שלי רוצות לחקור בעבודת החקר השפעה של ההורמון ג'יברלין על צמיחה. הן חושבות לרסס על צמחי אמנון ותמר. 1.מה הדרך שלדעתך כדאי למדוד את השפעת הג'יברלין בצורה מדוייקת ביותר? 2.האם אמנון ותמר זה צמח מתאים או שעדיף צמח אחר? תודה רבה
אני לא הייתי בוחר באמנון ותמר כיוון שזה צמח בעל דגם צימוח שרוע. טוב יותר לערוך את הניסוי על צמחים זקופים. אפשר למשל להשתמש בצמח העגבנייה.
הייתי עורך את הניסוי הבא- לוקח צמחי עגבנייה צעירים בני כחודש ומרסס אותם בריכוזים שונים, עולים של ג'יברלין (מ- 10 מיקרומולר ועד 1000 מיקרומולר). חוזר על הריסוס שלוש פעמים (ריסוס כל 4 ימים) ואחרי כשבועיים מודד את גובה הצמחים.
בניסוי זה תראו יפה את השפעת ההורמון על התארכות הגבעול ותראו גם את אפקט הרוויה- מעל ריכוז מסוים לא תהיה יותר השפעה (ישנם הורמונים אחרים כמו אוקסין למשל, שלהם תגובת פעמון, מעל ריכוז מסוים מתחיל עיכוב).
פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
אני רוצה לעשות את הביוחקר בביולוגיה על השפעה של קרינה סלולרית על אורך שעועית ירוקה.
ההשערה שלי היא שהקרינה תשפיע על התאים ולכן הקבוצה עם הקרינה תהיה נמוכה יותר מאשר הקבוצה של השעועית בלי הקרינה. אני מחפשת מחקר או ספרות לבסס את המחקר שלי.
שלום,
מאד קשה לדעת רק חומרים בעלי מטען (לא נטרלי) יהיו מושפעים ממתח חשמלי. כמו כן איזה חומר דישון (חלק מהחומרים בדישון יהפכו ליונים בתמיסה מימית). היונים יכולים להיות מושפעים ממתח חשמלי.
באופן כללי ממה שאני מבין מהשאלה רוצים לגדל את צמח עדשת המים לדשן תחת מתח חשמלי ולראות מה קורה.
בתנאי מעבדה פשוטים לא יראו דבר.
תלוי במתח ובזרם שמשתמשים ובציוד לבדיקת חדירות של קרומים.
יש מחקר נרחב העוסק במעבר יונים דרך קרומים והשפעת שזרם (פרופ' נאוה מורן מהפקולטה לחקלאות עוסקת בתחום)
בברכה,
ד"ר עדי אבני
הפקולטה למדעי החיים/המחלקה למדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
שאלות בנושא כבר נשאלו על ידי תלמידים אחרים באתרנו, וניתן למוצאן באמצעות כלי החיפוש. לדוגמא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5265
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3157
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
|
בכדי לבחון את שאלת המחקר השפעת חומצה גופרתנית (H2S04) על נביטת זרעים (חיטה, מש, עדשים) אשמח לדעת את המידע הבא: מהו טווח הריכוזים ההתחלתי המומלץ לנביטה לאור העובדה שחומצה זו רעילה ומגיעה בריכוז גבוהה מהספק? |
שלום,
אנחנו בודקים השפעת אתילן על הבשלת אבוקדו. על פי הספרות שקראנו יש עליה בקצב הנשימה וזה אחד הסימנים לפרי קלימקטרי.
מה שלא ברור לנו מהי חשיבות הנשימה הקלימקטרית להבשלה דווקא.
תודה
שלום רב,
אנחנו קבוצה שעובדת בשיתוף תיכון אחר על הביוחקר שאותו אנחנו צריכות להגיש.
הנושא של הקבוצה שלנו הוא שיעור צמיחת השורשון והנצרון - הקבוצה שלנו מתמקדת כיצד האוקסין משפיע על השיעור ואילו הקבוצה השנייה על כוח הכבידה.
נתבקשנו להרחיב יותר על הקשר של האוקסין וכוח הכבידה.
לאחר שלא הצלחנו למצוא הרבה חומרים על כך, לא בעברית ולא באנגלית, הפנו אותנו לאתר זה.
נשמח אם תוכלו לעזור לנו להבין את הקשר בין האוקסין וכוח הכבידה וכמובן על איך הוא משפיע על צמיחת השורשון והנצרון.
תודה מראש
אנחנו בכיתה יב והחלטנו לבדוק את השפעת האקונומיקה על צמח מסויים.
באיזה צמח כדאי לנו להשתמש? מה הן התכונות בצמח שהופכות אותו מתאים לניסוי?
תודה רבה
שלום,
אם רוצים לבצע ניסויים עם אקונומיקה, ניתן לעשות זאת למשל על נבטים בני כשלושה שבועות של שעועית. בניסויים אלה ניתן למרוח על הנבטים אקונומיקה מרוכזת, או מהולה לחצי, לרבע ועוד ולראות איך הם מגיבים כצמחים שלמים
אך אני מציע גם ניסויים יותר מענינים
ניסוי שיבדוק האם אקונומיקה של קצה פרח אגרטל מאריך את חיי הפרח הרעיון כאן הוא שהגבעול החתוך מפריש מעט סוכר המעודד צמיחה והתרבות של חיידקים על שטח פני החתך במי ההאגרטל. מתן מעט אקונומיקה יכול להמית את החיידקים ועשוי להאריך את חיי הפרח הקטוף. עבור ניסוי זה ניתן לקנות בחנות פרחים כל גבעול פרח שמוצע למכירה. רצוי פרח לא יקר במיוחד
בהצלחה,
פרופ' רוני אלוני
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב
האם קצב פליטת החמצן בפוטוסינתזה איטי יותר בחמש מעלות צלזיוס מאשר בעשרים מעלות? מצד אחד שלב החושך הוא שלב אנזימטי, לכן איטי יותר בחמש מעלות, מצד שני החמצן נוצר בשלב האור, שאינו אנזימטי. האם NADPH נאגר בתילקואידים?
שלום רב,
אני מור אבני ואני בכיתה יב מבאר שבע אני עושה את פרוייקט הביוחקר עם מרילינה דרטמן תלמידה מכיתתי. במהלך תכנון המחקר נתקלנו בבעיה. רצינו לדעת אם אין עלים על הגבעול הפרח עצמו תהליך הדיות בכל זאת יואץ בעזרת הרוח? (אנו למדנו שהפיוניות נמצאות על העלים האם הן נמצאות גם על עלי הכותרת?).
הניסוי העיקרי שלנו הוא לשים פרחים באותם כלים עם אותו אורך גבעול כלומר, אותם תנאים לכולם וההבדל יהיה בעוצמת הרוח אותו כל פרח מקבל ואנו מתכוונן לראות את השינוי ועוצמת הדיות כאשר במים שנשים בפרח נשים גם צבע מאכל כחול וככה ניראה את מהירות תהליך הדיות.
נשמח לקבל תשובות, תודה מראש.
מור שלו רב,
הפיוניות נמצאות גם בעלי הכותרת של פרחים ממינים רבים (אולי יש יוצאים מן הכלל, אבל אני לא מודע להם).
לכן נצפה לקבל גם אידוי מעליי כותרת. לפעמים ישנן פיוניות בגבעול. כך בניסוי שלך אובדן המים יכול להתרחש מהגבעולים.
לכן כאשר אתה תחולל רוח על הפרחים, יש לצפות שזה גם יאיץ את אובדן המים, אולם זה צריך להיות פחות מהר מאשר כאשר העלים הם גם נמצאים. אידוי מים דרך הפיוניות על פני השטח של עלי הכותרת הוא הכוח שמושך את הצבע מהמים בתחתית האגרטל לראש (עלי הכותרת) בניסוי שלך - זה צריך להיות מואץ עם הרוח.
פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
שלום,
מה היא בדיוק פעילותו של ההורמון ג`ברלין בתהליכי נביטה וכיצד כמויות שונות של ההורמון ישפיעו על התהליך בנבטי חיטה?
בנוסף רציתי לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לאופטימזציה של כמות ההורמון שאנחנו מוספרים בתהליך.
לעבודת מחקר בבית הספר בחרנו לחקור את השאלה הבאה:
האם ניתן לגדל צמח בארון כשנשקה אותו במים עם גלוקוז?
בנוסף לכך נשמח לדעת איזה צמח יוכל לצמוח יחסית מהר.
תודה מראש, זיו.
שלום רב,
במסגרת עבודת הביוחקר בדקו התלמידים שלי את עוצמת הפוטוסינזתה בפטרוזיליה ע"י מדידת פליטת החמצן במבחנות עטופות צלופן בצבעים שונים.
במבחנה שהייתה עטופה בצלופן השקוף הייתה כמות הפוטוסינתזה הגבוהה ביותר ובמבחנות שהיו עטופות בצלופן כחול ואדום הייתה פוטוסינתזה ברמה נמוכה (מעט יותר באדום מאשר בכחול).
בהנחה שהסיבה היא שצלופן השקוף העביר את כך אורכי הגל (גם הכחול וגם האדום ), אפשר להסביר את ההבדלים הנ"ל.
התוצאה שנראית לי לא הגיונית היא התוצאה במבחנה שהייתה עטופה צלופן צהוב: במבחנה זו התקיימה פוטוזינתזה ברמה גבוהה, קרובה לזו של הצלופן השקוף. קראתי שהכלורופיל דווקא מחזיר את האור הצהוב ולא בולע אותו. אם כן, מה יכול להיות ההסבר לתוצאה שקיבלנו? האם הצלופן הצהוב פועל בדומה לצלופן השקוף ומעביר אורכי גל נוספים?
תודה
שלום רב,
מאחר ואין תאור מפורט של המערכת הניסויית אני יכולה להתייחס בתשובתי רק לעקרונות של ניסוי שכזה. התוצאות המדווחות בשאלה של המורה שונות מהתוצאות המצופות.
1. צלופן שקוף מאפשר רמת פוטוסינתזה כמו במבחנת ביקורת ללא צלופן כלל.
2. אורכי גל אדום וכחול מזרזים פוטוסינתזה ולכן הערכים עבור מבחנות אלו צפויים להיות גבוהים יותר מאלו שבמבחנות מסעיף 1 (ולא נמוכים יותר כפי שהתקבל בניסוי הכיתתי).
3. צלופן צהוב אמור לעכב פוטוסינתזה בהשוואה לזו המתקבלת במבחנות הביקורת בסעיף 1. אכן המורה צודק באבחנתו שהתוצאות עבור מבחנה זו לא הגיוניות.
ישנם מספר נקודות שיש לשים אליהן לב בניסוי כזה:
1. גם לעצמת האור ישנה השפעה על קצב הפוטוסינתזה. לכן, אם גיליון הצלופן היה עבה ובעל צבע כהה, עצמת האור שתעבור דרכו (ללא קשר לצבע) תהייה נמוכה ויתקבלו ערכים נמוכים בניגוד לצפוי. ההבדלים בין המבחנות ישקפו הבדלים בעצמת אור ולא באורך גל.
2. יש להקפיד שכל כלי הניסוי יהיו במרחק שווה ממקור האור. יש לקחת בחשבון גם אפשרות של התחממות המבחנות.
3. יש להקפיד שעלי הפטרוזיליה המחולקים בין מבחנות הניסוי יהיו זהים באיכותם. כלומר, באותה כמות ואותה דרגת "טריות" (שלב פיסיולוגי זהה).
4. למרות הנאמר בסעיף 3, ומאחר וישנה שונות בחומר ביולוגי - ובמקרה זה שונות בין עלה לעלה – יש להעמיד כל ניסוי במספר חזרות, לפחות שלוש מבחנות עבור כל עטיפת צלופן, ואז להשוות בין ממוצעי הערכים המתקבלים עבור כל צבע, זאת כדי להבטיח קבלת תוצאות מובהקות.
5. מצורף קישור להסבר נחמד בנושא עם קישורים נוספים
http://www.ehow.com/about_6614714_light-color-affect-photosynthesis_.html
בברכה
דר, עידית גינזברג
ד"ר עידית גינזברג
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שלום,
השאלה היא איך נוצרת הפרייה של פלפלים, עגבניות ועוד גידולים, כאשר החממה סגורה וכמעט ואין חרקים הנראים לעין.
תודה.
שלום,
בעגבנייה פלפל ועוד צמחים רבים אחרים מתרחשת הפריה עצמית בנוסף להפריה ע"י מאביקים.
בצמחים אלו הפרחים מכילים אברים זכריים (אבקנים) ונקביים (שחלות, עמוד עלי וצלקת), וגרגרי אבקה שמשתחררים מהאבקנים נופלים ישירות על הצלקת, ללא צורך בהעברה ע"י מאביק.
ההפריה העצמית מאפשרת את התפתחות הפירות בדומה להאבקה ע"י מאביק. לעיתים ההפריה העצמית לא מספיקה (מתרחשת בתדירות נמוכה) ונוצרים מעט פירות. במקרים אלה מכניסים באופן מכוון לחממות הסגורות מאביקים שונים, כמו למשל דבורת הדבש. בנוסף, יש צמחים, כמו מלפפון, בהן התפתחות הפרי לא דורשת האבקה והפירות מתפתחים ללא יצירת זרעים (פרטנוקרפיה). במקרים אלה, כמובן שלא דרושים מאביקים.
פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
במסגרת עבודת הביוחקר נחקרה השפעת עוצמת האור על התבטאות הכלורופיל בנבטי עדשים אטיולנטים.
ידוע כי במסלול הביוסינתיזה של הכלורופיל מעורב האנזים POR שפעילותו תלויה באור. את המשתנה הבלתי תלוי - עוצמת האור שינינו ע"י מספר שונה של רשתות הצללה (0, 1, 2 3, 4, 5, 6, 7, 8), את המשתנה התלוי - התבטאות הכלורופיל קבענו באמצעות סקאלת צבעים.
בניסוי העיקרי ריכוזו ניקבע בעזרת ספקטרופוטומטר. תוצאות הניסויים המקדימים מראות שאין כמעט כל הבדל בין צבע העלים של הנבטים בעוצמות האור השונות. תוצאות הניסוי המקדים מפריכות את השערת החקר שלנו לפיה ככל שעולה עוצמת האור, קצב הביוסינתזה של הכלורופיל עולה וריכוזו גדל.
רצינו לשאול האם לעוצמות אור שונות (כפי שבחרנו לשנות אותן) שאליהן נחשפו נבטי העדשים האטיולנטיים השפעה דומה/ שונה על התבטאות הכלורופיל? האם קצב פעילות האנזים POR משתנה בעוצמות אור שונות או שמא פעילות האנזים רק מונעת ע"י אור, אינה משתנה עם השינוי בעוצמת האור ומושפעת מגורמים אחרים הקשורים לפעילות אנזימטית?
נשמח לעזרה ומידע בעניין.
בתודה מראש.
שלום רב,
האם ישנן ראיות לכך שסוכר עוזר לפרחים להישאר יותר זמן בחיים (באגרטל לדוגמה)?
מתוך נסיון אישי ראיתי שזה נכון, אבל לא מצאתי שום מידע תיאורתי על כך.
אשמח לעזרה בהבנת הנושא
בתודה מראש.
נעמה שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף קישור לתשובה שהתקבלה בנושא "השפעת סוכר על פרחים" ע"י המומחה אליו
הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אשמח אם תענו לנו על השאלות הבאות:
א. איך יוצרים מיצוי טיון דביק?
ב. האם קיימים מאמרים העוסקים בהשפעת טיון דביק על נביטת זרעים?
תודה מראש.
נעם שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
ערכנו ניסוי ובו בדקנו את השפעת עוצמות אור שונות על קצב תהליך פוטוסינתזה בעלי פטרוזיליה.
בניסוי השתמשנו במנורות של 100 וואט, 40 וואט ו- 25 וואט. ההשערה שלנו הייתה שככל שעוצמת האור תעלה כך שיעור הפוטוסינתזה יעלה, אך כשערכנו את הניסוי יצא שבעוצמת 25 וואט שיעור הפוטוסינתזה היה הכי גדול וב- 40 ו- 100 וואט שיעור הפוטוסינתזה היה הקטן ביותר.
מכך אנו מבינים שההשערה שלנו הייתה מוטעית. האם יש לכך הסבר ביולוגי?
תודה מראש.
סיון שלום,
עקומת פעילות פוטוסינתתית כתלות בעוצמת האור אכן מראה בדרך כלל עליה עד לרוויה.
היות ולא מוזכר המרחק של הצמח ממקור האור קשה לקבוע האם עוצמות אלו הן גבוהות ומצויות כבר באזור הרוויה.
הסבר לכך שלא מצאתם עליה בפעילות יכול לנבוע מכך שעוצמות האור כולם שנבחנו הם בתחום הרוויה, לכן אין עליה ( ייתכן כי ההבדלים בפעילות הפוטוסינתתית בין שלושת עוצמות האור היא בתחום השגיאה של חזרות ביולוגיות).
במידה ואכן הירידה בפעילות בעוצמות אור עולות היא אמיתית ולא נובעת מהשונות בין הטיפולים הביולוגיים אפשר להסביר זאת בתופעה המוכרת של עיכוב פעילות פוטוסינטתית בעוצמות גבוהות של אור "Photo inhibition" .
בברכה,
פרופ' שמעון גפשטיין
נשיא המכללה האקדמית כינרת
שלום רב,
לפי הנוסחה של הפוטוסינתזה מ- 6 מולקולות מים נוצרות 6 מולקולות של חמצן אבל זה לא הגיוני מכיוון שהחמצן מורכב מ- 2 חמצנים במצבו הטבעי.
כלומר, חסרים לנו 6 חמצנים שלא מופיעים בנוסחה המקורית כחלק ממולקולות המים, למרות שלמדנו על ניסוי שהוכיח שאטומי מולקולות החמצן מגיעים ממולקולות המים.
האם אפשר הסבר לכך?
תודה מראש.
שלום,
הפוטוסינתזה כוללת לא רק את שחרור החמצן מהמים, זה החלק הפחות חשוב של התהליך.
עיקרו של התהליך הוא קיבוע הפחמן מהגז פחמן-דו-חמצני שבאוויר לחומר האורגני גלוקוז.
התהליך כולל קיבוע של 6 מולקולות פחמן דו-חמצני ופירוק 6 מולקולות של מים בעזרת
אנרגית האור שמביאים ליצירה של מולקולת גלוקוז אחת ושחרור 6 מולקולת של חמצן שבכל
אחת 2 אטומים.
הנוסחה הכוללת של התהליך היא:
6H2O + 6CO2 + Light Energy -> C6H12O6 + 6O2
נוסחה זאת מאוזנת לגבי כל האטומים שנכללים בה: פחמן, מימן וחמצן.
אך יש לזכור שלמעשה התהליך הביוכימי מורכב הרבה יותר ממה שמבוטא בנוסחה והוא כולל מספר שלבי ביניים שמשתתפות בהם מולקולות נוספות.
עמרם אשל
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
איך מתרחשת השחרת תפוחים?
תודה.
רימאס שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בנוסף, אני מצרף מאמר המספק עוד הרחבה בנושא וניתן לצפות בו כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
מה היא השפעת האקונומיקה על משך חיי הצמח כאשר הוא תלוש ונמצא באגרטל במים?
תודה.
יהושמה שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער":
לתשובה בנושא "אקונומיקה והזדקנות צמחים" ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה בנושא "אקונומיקה וורדים" ניתן ללחוץ כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
מה השפעת המלח על צמיחת זרעי הסויה?
תודה מראש.
שלום,
במסגרת הביוחקר שלי אני בודקת מהי השפעת ריכוז המליחות על שיעור הנביטה בזרעי סויה, ומהי השפעת כמות המים על נביטת זרעי סויה.
לא מצאתי מידע הקשור לזרעי סויה באופן ספציפי.
אשמח אם תוכלו לעזור לי בנושא
תודה רבה.
שלום רב,
לאחר שראיתי את הניסוי של היהודי הנודד בהשתלמות החלטתי לעשות אותו עם אחת מקבוצות הביוחקר בכיתה שלי. שאלות החקר שהעלאתי איתם לאחר שחיפשתי קצת מידע היו:
1. מה הקשר בין ריכוז האתילן האקסוגני המופרש בנוכחות צמחי היהודי הנודד לבין רמת ביטוי האנטוציאנין בעליו (שניתן למדוד באמצעות השינוי בצבע נכון? - אין לי ספקטרופוטומטר)?
2. מה הקשר בין ריכוז האתילן האקסוגני המופרש בנוכחות צמחי היהודי הנודד לבין רמת פעילות האנזים קטאלז במיצוי עלים של היהודי הנודד.
השאלות שלי הן כדלקמן:
1. למיטב הבנתי אתילן מעורב בהשריית הזדקנות בצמח במס' רמות: עלים, פרחים ופירות, האם נכון הדבר?
2. האם נכון שבעקבות הפרשת אתילן ישנה עלייה בפעילות הנשימה התאית בתאי הצמח? האם נכון הדבר לכל התאים בצמח, האם נכון הדבר גם ליהודי נודד?
3. האם ביטוי או הפרשת אתילן (אקסוגנית או אנדוגנית) גורמים לעלייה בביטוי אנתוציאנין בתאי הצמח השונים? האם נכון הדבר לכל התאים בצמח, האם נכון הדבר גם ליהודי נודד?
4. אנטוציאנין מהווה פיגמנט שמגן על פגיעה מ - UV אך גם קראתי שהוא מהווה גם אנטי-אוקסידנט בצמח. האם זה נכון?
בנוסף לכך, מעבר למספר מאמרים שמצאתי בנוגע לאתילן והזדקנות בצמחים לא מצאתי מאמרים או מידע מהימן על היהודי הנודד (בשום מקום).
אשמח אם תוכלו לעזור לי בעניין
תודה מראש.
שלום רב,
יש לי מספר שאלות לגבי אלוורה:
1. מהו החומר הפעיל בג'ל אלוורה?
2. על מה הוא משפיע?
3. האם הוא עמיד לחימום והאם חימום הורס את החומר הפעיל?
4. האם הג'ל מאבד מההשפעה שלו כתוצאה מהחימום ובאיזו טמפרטורה הוא נהרס?
תודה מראש.
שלום
חומרים פנוליים כגון ברבלואין (barabaloin) אחראים על טעמו המר ופוליסכרידים המכילים מנון נמצאו כמשפיעים על מערכת החיסון והעלאת ציטוקינינים המסייעים בריפוי כוויות.
ישנם כמה חומרים פעילים באלוורה המשפיעים על כמה תופעות פיזיולוגיות (נוגד שלשול , ריפוי כוויות) וסביר להניח שהפעילות של הג'ל כרוכה בפעילות משולבת שלהם.
בהתאם, חימום משפיע על כל אחד מהמרכיבים באופן אחר.
פרטים יותר מדוייקים ניתן למצוא ב
Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects. 2nd edition
כל טוב
איל פרידמן
ד"ר אייל פרידמן
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
במסגרת עבודת ביוחקר הנבטנו עדשים בריכוזי מלח שונים .המלחים היו נתרן כלורי ואשלגן כלורי.
רציתי לשאול מה ההבדל בין 2 סוגי מלחים אלו וכיצד הם משפיעים על תהליך הנביטה. אשמח לקבל מאמרים בנושא.
תודה מראש
מיכל שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער":
לתשובה מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה מספר 3 ניתן ללחוץ כאן.
בהצלחה במחקר והמשך יום טוב
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אני מחפשת מאמר העוסק בהשפעת אתילן על נשירת עלים ולא מוצאת. האם תוכלו לכוון אותי? (אפשר גם מאמרים באנגלית)
תודה מראש.
דינה שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בהצלחה בהמשך.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
שאלת הביוחקר שלנו היא: מה הקשר בין ריכוז האתילן לקצב ההבשלה בננות?
1. האם להשתמש במושג הבשלה או הבחלה?
2. מהו סוג הסוכר בבננה וכיצד ניתן למדוד את הכמות שלו?
בנוסף נשמח אם תפנו אותנו למאמרים בהם נוכל לקרוא על הנושא.
תודה מראש.
ים שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער":
לתשובה מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.
בנוסף אני מצרף מאמר מקיף בנושא וגם קישור לערך הרלוונטי בוויקיפדיה להרחבה
נוספת.
בהצלחה במחקר והמשך יום טוב
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
הנבטנו נבטי עדשים בצלחות פטרי ולאחר מכן שתלנו אותם בתבניות אלומיניום עם אדמת מיקרוליט. את התבניות עטפנו בצלופן בצבעים שונים, סה"כ ביצענו 5 טיפולים ובכל טיפול צבע צלופן שונה.
צבעי הצלופן שבהם השתמשנו הם: שקוף, כחול, אדום, צהוב וירוק.
בפעם הראשונה עטפנו את התבניות בשכבה אחת של צלופן אך לא ראינו הבדלים משמעותיים בהשפעת אורכי הגל על הצמיחה.
בפעם השנייה עטפנו את התבניות בשכבה כפולה של צלופן אך עדיין לא ראינו הבדל משמעותי חוץ מאורך הגל הכחול שבו הצמיחה הייתה קצת יותר טובה.
במקורות מידע שקראנו היה כתוב שאורכי הגל הכחולים והאדומים אמורים להשפיע בצורה הטובה ביותר על הצמיחה אך לא ראינו זאת בניסוי. נשמח אם תוכלו להסביר לנו מדוע זה קורה ואיך נוכל לראות את ההבדלים.
תודה מראש.
שלום רב,
כיסוי בצלופנים שונים איננו מבטיח שהתגובות שאתם רואים או לא רואים קשורות בהכרח לשינוי בספקטרום האור. השאלה היא האם יצרתם בסיס אחיד להשוואה? כמו כן, האם עבדתם בתנאי עוצמת אור מרווים או מגבילים? האם רמת ההצללה שיצרתם הינה אחידה בכול הטיפולים? האם וידאתם שאין שונות במיקרו-אקלים שיצרתם בטיפולים השונים עקב מעבר קרינה תרמית ברמה שונה? האם המכלים מאווררים? אם מלכתחילה יש גורם מגביל דומיננטי כמו עוצמת האור, טמפרטורה וכו' או שיש שונות בעוצמת האור בין הטיפולים,
הסיכוי לראות תגובה להרכב הספקטראלי של האור הוא קלוש.
חייבים ללוות הדגמה כזאת במדידות (אור, טמפרטורה וכו').
תוכלו לראות תגובה אמיתית לסינון ספקטראלי של האור רק אם כל שאר התנאים יהיו מיטביים ולא יהוו גורם מגביל. וכן, כשתוודאו שרמת ההצללה אחידה בכול הטיפולים וברת השוואה.
אגב, האם מקור האור שלכם בניסוי ההדגמה הוא קרינת שמש טבעית או מנורות? אם מנורות, מה ספקטרום האור שהן מייצרות? במקרה של תאורה מלאכותית ייתכן שמלכתחילה חסרים מרכיבי ספקטרום מסוימים ואז אי אפשר לסנן את מה שלא קיים.
עקרונית, פילטר כחול אמור להביא להאטת צימוח (נינוס). אם ראיתם התארכות מוגברת תחת הצלופן הכחול, ייתכן שהוא גרם לרמת הצללה רבה יותר מהצלופנים האחרים (עוצמת אור נמוכה ביותר), וההתארכות נבעה מתגובת shade avoidance שמאופיינת בהתארכות כדי לשאוף להגיע למקור האור החזק יותר, על חשבון עובי הגבעול. זה יקרה גם תחת הצללה ניטרלית (למשל רשת צל שחורה) באותה רמת הצללה.
הערה נוספת: המונח צימוח "טוב" או "לא טוב" איננו רלבנטי. כפי שהזכרתי, יש מצבים של התארכות "מקרוני" – ארוך ודק עקב מחסור באור. לרוב זה מצב לא רצוי למגדלים. לעומת זאת, פילטר אדום או צהוב גורמים לזירוז צימוח שמתבטא בגבעול שהוא גם ארוך וגם עבה. פילטר כחול בד''כ מאט צימוח. בחקלאות לשני סוגי התגובה יש שימוש ולכן שניהם "טובים".
מקווה שעזרתי במשהו.
בברכה,
יוספה שחק
ד"ר יוספה שחק
מכון וולקני