פיזיולוגיה ורפואה
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
רציתי לשאול:
שאומרים גן דומיננטי מתכוונים לכך שהוא יתבטא בכל מקרה של גנוטיפ הטרוזיגוט או הומוזיגוט דומיננטי.
כיצד נקבעת הדומיננטיות של הגן? מה גורם לגן להיות דומיננטי? והאם בכל היצורים גן דומיננטי תמיד יהיה כזה?
תודה
איתי
שלום!
קראתי על חיידק הקלוסטרידיום הגורם לנמק ברקמת פצע ואחד מסימני הזיהוי שלו הוא גז שנוצר ברקמה. רציתי לדעת מהו גז זה ומה מקורו. האם יש קשר בין חיידק זה לק. בוטולינום שגם הוא מייצר גז? האם אותו גז?
תודה
שלום אסתי,
הגז ב "גז גנגרנה" הוא למעשה תערובת של גזים שונים, תוצרי תסיסה של החיידק קלוסטרידיום פרפרינגס
(Clostridium perfringens).קלוסטרידיום בוטוליניום, בן דוד רחוק, גם כן מייצר תערובת גזים כתוצאה מתסיסה
.אשמח לסייע אם יש צורך בפרטים נוספים
בברכה,ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
האם ידוע לכם מה השפעת האנטוציאנין על האדם ובעיקר בנושא בריאות המוח? אשמח לתשובה לכתובת הדוא"ל.
בתודה מראש,
יעקב בארי
שלום,
למה קר יותר כשמאוורר עליך הרי זה אותו אויר וכן
בנוכחות מים קר יותר, למה?
תודה
שלום משה,
בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב
בתהליך ההפריה הנעשה ללא התערבות, עם חדירת תא הזרע לביצית ,השוטן ניתק ואינו חודר לביצית. אולם בתהליך המיקרומניפולציה כאשר מחדירים את תא הזרע באמצעות מחט לביצית השוטן נותר.(עפ"י סרטונים)
שאלתי היא:מהי ההשפעה של השוטן בתוך הביצית
תודה, שלומית
שלומית שלום,
לצערי יש כאן טעות מושרשת בהרבה מהספרות המקצועית, בה בטעות מוסבר כאילו בעת ההפריה זנב הזרע אינו חודר לביצית. אולם זה בהחלט לא נכון – בעת ההפריה הזרע כולו חודר לביצית, יש תהליך איחוי של ממברנת תא הזרע ותא הביצית בחלק האחורי של ראש הזרע, והזרעון כולו , כולל הזנב חודר לביצית ומפרה אותה.
בתהליך של מיקרו מניפולציה
ICSI, המבוצע במעבדות IVF לשם טיפול במקרים בהם הסיכוי להפריה רגילה נמוך, מוחדר גם כן כל תא הזרע כולל הזנב, לתוך ציטופלסמת הביצית.לאחר שהזרע חדר לביצית, ה
DNA שבראש הזרעון מתחיל להתארגן ליצירת הפרונוקלאוס הזכרי ליצירת הזיגוטה, ואילו ל"שוטון" או לזנב הזרע אין באמת תפקיד בשלב זה, הוא פשוט מתפרק עם הזמן. בבני אדם מהר יותר, בבע"ח כמו חולדה למשל שם זנב הזרע גדול יותר ניתן להבחין בו גם עדיין בעובר בן 2 תאים , למחרת ההפריה.בברכה,
ד"ר דלית בן יוסף
מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית, בית יולדות ליס
המרכז הרפואי תל-אביב
, בניגוד לידע שהיה לי על מבנה הזרעון והביצית, שמעתי מפי ביולוג שהזרעון הוא תא ממש: גרעין, ציטופלזמה, המכילה ריבוזומים ואפילו מיטוכונדריות.
אני סברתי שהזרעון הוא קופסית המכילה רק גרעין (חצי מהכרומוזומים), ו"מעוטרת" בשוטון. זה הגיוני מבחינה ביולוגית. מה ציטופלזמה זרעונית תתרום לביצית? ולשם מה הביצית זקוקה לריבוזומים ומיטוכונדריות גם מהזרעון? והלא הזכר אינו מעביר כלל לילדיו חומר מיטוכונדריאלי (עפ"י הידוע כיום לפחות).
האין תפקיד הזרעון להשלים את גרעין הביצית וזהו?
אשמח אם תאירו את עיניי בידע עדכני. מה תפקידו האמיתי והמלא של הזרעון
אשמח לחומר ביבליוגרפי בנושא מבנה הזרעון והביצית ותפקודיהם. רצוי חומר אינטרנטי (אני חושבת שקשה קצת להשיג ספרים ספציפיים. אבל אולי בספריות האוניברסיטאות. זקוקה לחומר לא טכני גמור.)
הילדות שלי עובדות עם מחשבים נייד כשהם מונחים על הירכיים במשך מספר שעות ביום - בין 2 ל 3 שעות ביום.
שמעתי שיש סכנה מקרינת המחשב אשר יכולה לגרום לבעיות פוריות בעתיד. האם זה נכון?
האם יש הבדל בכמות הקרינה או בסכנה במצבים הבאים:
- המחשב הנייד מונח ישירות על הירכיים
- המחשב הנייד מונח על מגש עם תחתית מרופדת שממולאת בכדרורי קלקר
- המחשב הנייד מונח על מגש מוגבה (כ 15 ס"מ מעל הירכיים)
אשמח לקבל המלצות לשימוש הבטוח ביותר במחשב נייד.
תודה רבה
לא ברור לי מדוע יש תחלופה של חומרים, למשל חלבונים, בגוף- מדוע, לדוגמא הגוף מפרק חומצה אמינית לאחר פרק זמן של שימוש? למה היא כבר לא טובה? הרי לא קרה שום דבר לאטומים וגם לא לקשרים ביניהם, וגם לא סביר שמדובר בהתפרקות רדיואקטיבית, שהיא הרבה יותר איטית. אז מה הסיבה?
תודה רבה
שלום רונית,
כפי שתראי בתמונה שלפניך אמנם הגוף משתמש באותן חומצות אמינו למטרות שונות. החלבונים משמשים בגוף לבניית תאים ורקמות, לוויסות תהליכים כימים ופסיולוגים ולהגנה מפני גורמי מחלות ובמצב של חסר אנרגטי ,במצב של צום ,הגוף מפרק את חומצות האמינו לקבלת אנרגיה.
החלבונים מתפרקים לחומצות אמינו וכול חומצת אמינו מתפרקת לשינן המופרש דרך השתן ותרכובת פחמנית המתפרקת לפחמן דו חמצני ולמים ואנרגיה. הפרוק מוגבר בחסר של אנרגיה.
ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית
יש לי כמה שאלות על אימונוגלובולינים:
1) מדוע במקרה של חסר ב-IgA אין אפשרות לטפל ע"י נטילת נוגדנים? (כמו שניתן בחוסרים באימונוגלובולינים אחרים, או כמו שתינוק יונק מקבל אותם מאימו)
2) האם תינוק שיונק מאם הסובלת מחוסר ב-IgA לא יקבל אותם בחלב האם ויסבול גם הוא מחסר זה?
3)IgE שפעיל נגד טפילים- מה גורם לו להיות פעיל גם באלרגיה- כלומר, האם יש קשר בין טפילים לאלרגנים שגורם לו להיות פעיל בשניהם?
4)מדוע לא ניתן לטפל בחוסר באימונוגלובולינים ע"י בליעת הנוגדנים (הרי גם תינוק מקבל כך נוגדנים)?
אלפי תודות וסליחה על ריבוי השאלות
שלום נועה,
1. חסר IGA הוא החסר החיסוני המולד השכיח ביותר (1:500 ). לרוב המכריע של האנשים עם חסר זה, לא תהייה מחלה קלינית והם לא ידעו כלל על קיומו. מיעוט האנשים יסבול מזיהומים חידקיים חוזרים בדרכי הנשימה או הסינוסים . זיהומים אלה מגיבים היטב לאנטיביוטיקה ואינם מצריכים טיפול בתוספת נוגדנים.בקבוצה קטנה אחרת של אנשים עם חסר IGA תהייה תגובה לא רצויה לאחר קבלת טיפול במנת דם. בכל מיקרה אם יש צורך בתוספת נוגדנים כמו בחסרים חיסוניים אחרים , הטיפול ניתן לווריד . זאת משום שהנוגדנים כמו חומרים אחרים , מתפרקים , ברובם במערכת העיכול. תינוק יונק מקבל מחלב אימו IGA שמצפה את מערכת העיכול וחלק קטן ממנו מגיע לקשרי הלימפה של המעי. הוא אינו יכול להיספג ממערכת העיכול לדם כמולקולה שלמה.
2. תינוק היונק חלב מאם עם חסר
IGA לא יקבל IGA בחלב . חסר זה יתוקן לאחר כמה חודשי חיים ע"י יצור עצמי של IGA ע"י התינוק . ברוב המקרים לא תהייה מחלה בעקבות חסר זה . כי כמו שכתוב בתשובה 1 , מסיבה לא לגמרי ברורה , אפשר לחיות בבריאות שלמה ללא הנוגדן . הוכחה נוספת לכך שנוגדן זה אינו חיוני , היא בכך שתינוקות הניזונים מתערובת מזון מלאכותית (פורמולה כמו מטרנה, סימילאק וכו) אינם חולים יותר.3. שאלה מצוינת שהתשובה אליה לא ידועה. אנחנו יודעים שאכן
IGE כללי עולה בזיהומים טפיליים וIGE ספציפי עולה במחלות אלרגיות שונות. כמו כן ידוע שבמדינות מתפתחות בהן יש הרבה מחלות טפיליות יש מעט מחלות אלרגיות. האם יש הרבה מחלות אלרגיות בעולם המערבי בגלל הכחדת הטפילים ? אולי .4. לא ניתן לטפל בחסר נוגדנים ע"י בליעת נוגדנים משום שהנוגדנים מתפרקים בתהליך העיכול. עוברים מקבלים
IGG בטרם היוולדם,במעבר הדם מהאם דרך השלייה לתינוק . לאחר שהתינוק נולד, הנוגדן המשמעותי שהתינוק מקבל בהנקה הוא מסוג IGA שנשאר במערכת העיכול ובקשרי הלימפה שלה.בברכה,
ד"ר רונית קונפינו
מרפאת אלרגיה ואימונולוגיה קלינית
בית חולים מאיר,כפר סבא
האם הספורט גורם לייצור מוגבר של נשאים או "רק" גורם להם להגיע לממברנה?
האם ספורט מבצע זאת בצורה יעילה יותר מאינסולין?
אם ספורט גורם לכך- מדוע חולי סוכרת מסוג 1 (בניגוד ל-2) לא יכולים לעשות ספורט במקום להזריק אינסולין?
תודה רבה
שלום זיוה,
פעילות גופנית תורמת לכמה אפקטים שונים שהינם בעלי השפעה על רמות הגלוקוז בחולי סוכרת סוג1
ׁ(מה שנקרא פעם סוכרת נעורים והוא מצב של חסר כמעט מוחלט באינסולין עקב דלקת אוטואימונית של הלבלב שהינו האיבר המייצר את האינסולין).בין היתר, פעילות גופנית ממושכת תורמת למעבר של נשאים בשם
GLUT4 מתוך התאים לעבר הממברנה/קרום התא. נשאים אלו מעבירים גלוקוז/סוכר ממחזור הדם לתוך התא והם מופעלים עי האינסולין. בצורה זו פעילות גופנית מגבירה את הרגישות שלנו לאינסולין, כלומר מגבירה את כמות הגלוקוז הנכנסת לתא בעקבות פעולת האינסולין.כ"כ ישנה הגברה של כמות אנזימי שריר וסיבי שריר מה שמביא להגברת ניצול הגלוקוז ע"י השריר, שוב באמצעות אינסולין.
אי לכך, חולי סוכרת סוג 1 אשר סובלים מחסר באינסולין, חשוב מאד שיעסקו בספורט, אך אין הוא מהווה תחליף להזרקת אינסולין
. בברכה,ד"ר נירית אבירן ברק
רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה
קופת חולים מכבי
שלום נמרוד,
תשובה לשאלתך תוכל למצוא בקישורים הבאים:
http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.docs06/17329.doc
http://www.starmed.co.il/FirstAid/ClimateInjuries/HeatInjuries
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הבנתי שמלחי המרה חיוניים לפעולת הליפאז.
אם כך, לא ברור לי כיצד פועל האנזים ליפאז בקיבה, שהרי מלחי המרה הם רק בתריסריון.
מדוע בכלל מלחי המרה חיוניים לפעולת הליפאז?
תודה רבה
שלום ליאת,
מלחי המרה מסייעים כ
- co factor לפעילות הליפזה. הם משפרים על פעילות הליפזה, אך אינם חיוניים. לכן הליפזה עובדת גם בקיבה, אם כי ביעילות פחותה. בברכה,פרופ' פרד קוניקוף
רפואה/ איכילוב- מכון גסטרואנטרולוגי
אוניברסיטת תל אביב
קראתי שחיידקי המעי עלולים לעתים להפריש חומרים רעילים כגון מכווצי כלי דם או אמוניה.
באילו מקרים זה קורה?
תודה
שלום נוגה,
ראשית
הקדמה מספר גסטרואנטרולוגיה "שלייזינגר" מהדורה אחרונה:
בברכה,
ד"ר פליקס גוטספלד
גסטרואנטרולוגיה
בית חולים קפלן
תודה
ארנון
שלום רב,
להלן התשובה בעזרתה של ד"ר טובה מה-נעים, רופאת עיניים:
אודם בעיניים נובע מגודש והרחבה של כלי הדם ברקמת הלחמית המצפה את העין
.מנגנון חשוב לשמירת תפקוד העין התקין הוא הסיכה של העין על ידי שכבת הדמעות. כאשר עייפים- כתוצאה מחוסר שינה ,שינה לא רציפה ,יש יובש בעיניים וכתוצאה מכך גודש והרחבה של כלי הדם בלחמית שמתבטא באודם
. גם עייפות כתוצאה למשל מעבודה ממשוכת מול מחשב גורמת בדרך כלל להפחתה במצמוץ וכתוצאה מכך הפרעה בפיזור הדמעות על גבי המשטח הקדמי של העין ויובש שעשוי גם כן להתבטא באודם.ליובש בדרך כלל יש ביטויים נוספים כגון דקירות, תחושת כבדות תחושת עייפות וכמובן תחושת יובש בעיניים.
ניתן במקרים אלו להרטיב מעט העיניים עם מי ברז או קומפרסים פושרים של מים או עם טיפות של תחליפי דמעות ללא חומר משמר.
חשוב להדגיש כי יש אנשים שאצלם קיים אודם כרוני בעיניים כתוצאה מהרחבה מבנית ותמידית של כלי הדם בלחמית וזה מצב כרוני שאין לו טיפול
.טיפות שונות כגון סטילה, ויזין ואזולין אומנם מכילות חומרים המכווצים כלי דם -דבר שגורם לעין להראות לבנה יותר לפרק זמן קצר
אך השימוש בטיפות אלו באופן קבוע אינו מומלץ ואף אסור-משום שיש אפקט של "התרגלות" של כלי הדם בעין לטיפות-שכתוצאה ממנו יש צורך להגביר כל הזמן את מינון הטיפות כדי להשיג את אפקט ההלבנה.בכל מקרה חשוב כי מי שסובל מתופעה של עיניים אדומות כרונית ייבדק על ידי רופא עיניים כדי לשלול מחלות עיניים שעלולות גם כן להתבטא באודם.
בברכה,
ד"ר אורי פולת
המכון לחקר העין
בית חולים שיבא
שלום רב
תודה על התגובה המקצועית.
בנוסף הייתי מעוניין לדעת האם תכונת 5 אצבעות בכף יד נחשבת תכונה כמותית או איכותית?
תודה רבה
איתי
שלום איתי
,תודה על השאלה המעניינת
.תכונות איכותיות הן תכונות שיש להן מספר קטן של פנוטיפים וההבדלים בניהן ברורים. לדוגמא: צורת הזרעים בצמח או סוג הדם של בני האדם
.תכונות כמותיות הן תכונות שלהן פנוטיפים רבים, כאשר ההבדלים בין הפנוטיפים השונים קטנים ורציפים וניתנים למדידה כמותית. לדוגמא: משקלו של אדם או מידת הכהות של גוון העור
.לא מצאתי התייחסות ישירה לתכונה זו אבל בהתייחס להגדרות אילו נראה לי הגיוני שמספר האצבעות בכף היד הינו תכונה איכותית, משום שמספר הפנוטיפים שלה קטן, ההבדלים ביניהם ברורים ואינם רציפים
.בברכה
,ד"ר שושנה סביון
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב
שלום לפרופ אורי שמיס
קראתי בעניין את תשובתך המעניינת. במאמר שפורסם בכתב העת גלילאו ( מאת רוני לפשיץ 1997) נכתב כך: בתנאי כבידה, כוח הכובד מושך את הדם כלפי הרגלים. מסיבה זו הלב מפעיל מאמצים ניכרים לשאיבת הדם אל חלקי הגוף העליונים. בתנאי מיקרו-גרביטציה, חל גידול בכמות הדם המוזרמת לפלג הגוף העליון, שכן כח הכובד אינו מתנגד למאמצי הלב. כתוצאה מכך פני האסטרונאוטים תופחים, הרגלים נעשות צרות יותר. הלב מתאמץ פחות והקצב יורד ב-10 פעימות לדקה.
במצב כזה לדעתי, יעלה לחץ הדם הריאתי וגם בעורק (י) הראש, האם זה נכון?
אם קצב הלה יורד אז תפוקת הלב יכולה לעלות, רק אם נפח הפעימה יעלה. מאידך הלב מאבד במשך הזמן מסת שריר עם הזמן תרד תפוקת הלב . ולא תעלה.
אשמח לתגובתך ולמידע נוסף.
תודה, יעל בר
שלום יעל
,תודה על הערותייך
.המאמר ב"גלילאו" אכן מדייק אך כפי שכתבתי בהתייחסותי הקודמת לכל שינוי סביבתי לרבות שינויים בלחץ האוויר ישנה אדפטציה של המערכות הפיזיולוגיות של הגוף באדם הבריא
.אדפטציה זו מייצרת ירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים שהיא בצידה מאפשרת איזון בלחצי הדם על פני הזמן
.כך גם קורה ללחצי הדם הריאתיים והתוך גולגולתיים
.המצב מתהפך עם החזרה לכדור הארץ וגורם לאורטוסטאזיס קרי ירידה בלחצי הדם בשינויי תנוחה וגם במקרה זה תהיה אדפטציה פיזיולוגית וחזרה למצב הבסיסי
.בברכה,ד"ר ארי שמיס
מנהל בית החולים הכללי
בית חולים שיבא
שלום רב,
האם נכון להתייחס לתכונות כמו 5 אצבעות בכף יד כתכונה כמותית או איכותית?
הרי ככל שיופרש יותר חלבון כך יהיו יותר אצבעות.
ותכונת צבע עיניים היא גם פועל יוצא של כמות / פיזור / ריכוז מלנין אז האם ניתן לכנותה תכונה איכותית?
אבקש הסבר על כך.
תודה
איתי
שלום רב
באילו מחלות כיום נוסה השימוש בשיגור נוגדנים?
האם רק למחלות סרטן?
מדוע לא משגרים תרופות ללא נוגדנים - האם בגלל שהגוף יפגע הרבה לפני המחלה עצמה?
תודה
איתי
שלום איתי
,השאלה מעט מורכבת, וגם התשובה
.נכון להיום, שימוש בנוגדנים לשיגור תרופות כטיפול מאושר על ידי רשויות הבריאות השונות קיים רק בתחום הטיפול האנטי-סרטני. מולקולות הנמצאות בפיתוח מכוונות גם למצבי תחלואה אחרים כמו מחלות נגיפיות, מחלות אוטואימוניות ומחלות ניווניות של מערכת העצבים (אלצהיימר, פרקינסון). רוב הנוגדנים המאושרים כיום כתרופות פועלים כנוגדנים חופשיים (אנו מכנים אותם נוגדנים "עירומים"), אשר הקישור שלהם לתא או מולקולת מטרה מביא לאפקט הרצוי. אנו צופים כי בעתיד נראה יותר תרופות מוכוונות באמצעות נוגדנים מאושרות לשימוש עד אשר מספרן יעבור את מספר הנוגדנים ה-"עירומים". הסיבה שכעת זה לא כך היא שתהליך הפיתוח של תרופה עד לאישורה לוקח בין 10-15 שנים בממוצע, ופיתוחם של נוגדנים עירומים קדם לתחילת פיתוחן של המולקולות בהן תרופה מוכוונת בעזרת נוגדן
.השאלה השניה: "מדוע לא משגרים תרופות ללא נוגדנים" אינה מובנת לי לחלוטין, בגלל שכן עושים זאת. התחום של שיגור תרופות כולל מולקולות ותכשירים שאינם מבוססים על נוגדנים לשם הכוונת התרופות. דוגמא לכך הוא תכשיר ליפוזומלי כמו דוקסיל. דוגמאות נוספות כוללות חלקיקים ננומטריים המורכבים מפולימרים שונים הנקראים בשם הכללי תרופות-ננו
(Nanomedicines). כמו המולקולות המוכוונות בעזרת נוגדנים, גם תכשירים כאלה הם "צעירים" ולכן מרביתם בשלבי פיתוח שונים וטרם אושרו לשימוש.בברכה
,פרופ' איתי בנהר
ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום
האם כמות הנוזלים שנפלטים מהגוף דרך העור
תלויה רק בטמפ, או גם בלחות,
באזורים יבשים וחמים, אנו פולטים נוזלים מהעור,מבלי להרגיש
כי הזעה מתאדה במהירות
והשאלה שלי-האם באותה טמפ, הגוף מאבד יותר נוזלים דרך העור כאשר הלחות עולה
Shalom Amos,
פרופ' מיכל הורוביץ
המכון למדעי רפואת השיניים
האוניברסיטה העברית
איך הוא נוצר?
תודה
שלום רב
,להלן קישור אודות ריח
:מידע נוסף
:ריחות הם התוצאה של קליטת כימיקלים המתנדפים באוויר, אף על פי שכמו בחושים אחרים, גורמים פסיכולוגיים יכולים למלא תפקיד בתחושת הריח
.ניחוחות מסוימים, כמו בשמים ופרחים, נחשקים מאוד ואנשים מוכנים לשלם סכומים גדולים עבורם. תעשיות אחרות עוסקות בפיתוח מוצרים שנועדו להעלים ריחות לא נעימים, כגון
דאודורנטים, מטהר אוויר ומסנני פחם פעיל.ריחות שנתפשים כ"נעימים": סוגים שונים של צמחים כמו פרחים, עצים, מנתה, פרות טריים, בשמים
.ריחות שנתפשים כ"לא נעימים": פרות רקובים, נבלה, קיא והפרשות אחרות
.תפישת הריח תלויה, במידה רבה, בנסיבות. ריח בישול נתפש כרצוי בעת בישול, אך לא לאחר הארוחה או כאשר יש תחושת מלאות. גם גורמים תרבותיים לוקחים חלק בתפישת הריח - מה שנעים לאחד עשוי להיות לא נעים לאחר. ריחה של ה
גויאבה למשל הוא ריח שנוי במחלוקת, כאשר לרוב האנשים דעה מוצקה עליו לכאן או לכאן.מחקר ריחות הוא שדה מחקר מתפתח, אך הוא מסובך ומורכב. מערכת ההרחה האנושית יכולה להבחין בין אלפי ריחות שונים על בסיס כמות מועטה ביותר של חומר הנישא באוויר. חוש הריח של חיות רבות טוב יותר. ישנם, למשל, סוגים של פרחים המפרישים ריחות הנקלטים על ידי
דבורים במרחק של קילומטר ויותר. פרומונים הם ריחות כימיים המשמשים לתקשורת. נקבת העש יכולה להפריש פרומון שיגרה את הזכר ממרחק של כמה קילומטרים. מלכות דבורי הדבש מפרישות באופן קבוע פרומונים ששולטים על פעילות הכוורת. הפועלות בכוורת יכולות להפריש ריחות שיקראו לדבורים אחרות לתוך חלל מתאים כאשר הנחיל עובר ממקום למקום, או לסמן "אזעקה" כאשר הנחיל נמצא תחת איום.בברכה,
פרופ' חוסאם חאיק
הנדסה כימית
הטכניון
למדנו כי הכדוריות מכילות המוגלובין שאליו בעצם נקשרות מולקולות החמצן.
באחת המצגות נכתב על רמות הנורמה של ההמוגלובין בגוף האדם.
וההבדל היה מאוד משמעותי בין הנורמה אצל הנשים לגברים.
רציתי לדעת האם יש סיבה ביולוגית לזה?
והאם זה קשור לזה שלגברים יש יותר כדוריות דם אדומות.?
תודה!
שלום עדי,
במקרים בהם יש ירידה בטסטוסטרון בגבר- ההמוגלובין יורד ומגיע לערך הדומה לזה שאצל אישה.
במקרים נדירים ניתן לטפל באנמיה (חוסר דם) על ידי טיפול בטסטוסטרון.
בברכה,
ד"ר יעל אוריון
המטולוגיה ורפואה פליאטיבית
קופת חולים כללית
כיצד מתבצע סילוק תאי הדם המתים בגוף לאחר 120 ימי שרות?
שלום נעה,
להלן קישור לתשובה לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2800
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
מה משמעות "לא מבייצת" ואיך תיתכן ווסת ללא ביוץ?
תודה
איתי
שלום איתי,
בברכה,
ד"ר חגית דאום
מחלקת נשים ויולדות
הדסה הר הצופים
שלום , בעקבות התשובות שקבלתי מפרופ' נורית הולנדר לגבי הצגת אנטיגן על ממברנת תאים:
לפי מה שכתבת לי רק תאים דנדריטים ותאים מאקרופגים ותאי B יכולים להציג חלקי אנטיגן. רציתי לשאות מה קורה עם תאי גוף שחודר אליהם הנגיף.איך מערכת החיסון "יודעת" לפעול נגדו אם הוא נמצא בתוך תא ולא מוצג כלפי חוץ.
עוד שאלה...חיסון סביל שבו מוזרקים נוגדנים אם הוא לא מפעיל את מערכת החיסון כמו שכתוב אז האם הנוגדנים מחסלים את האנטיגן ללא הפעלת תאים נוספים.
????
תודה
דורית
שלום רב
,תשובתי הקודמת התייחסה לאנטיגנים שנבלעים על ידי תאים אך אינם חיים ואינם מתרבים בתוך התאים (למשל: חלבונים שונים). לאחר שהם נבלעים הם מפורקים, ותוצרי הפירוק (חלקי אנטיגן) נקשרים בתוך התא למולקולות שנקראות
MHC class II (MHC מסוג 2). הקומפלקס המורכב מהאנטיגן שנבלע ומ- MHC class II משונע אל קרום התא ומוצג ללימפוציטים מסוג T שמכירים את האנטיגן בצורתו הקשורה ל-MHC II ומופעלים בעקבות הכרת האנטיגן. מאחר ומולקולות MHC class II מתבטאות רק בתאים דנדריטים, תאים מקרופאגים ותאי B, רק תאים אלה יכולים להציג אנטיגנים שאינם חיים.לעומת זאת, כאשר חודרים לתאים מיקרואורגניזמים שממשיכים לחיות ולהתרבות בתוך התאים (למשל נגיפים), חלבונים של המיקרואורגניזם מיוצרים בתוך התא כדי לאפשר את התרבותו. אנטיגנים שמיוצרים בתוך התא מפורקים בתוך התא, ותוצרי הפירוק (חלקי אנטיגן) נקשרים למולקולות שנקראות
MHC class I (MHC מסוג 1). הקומפלקס שנוצר בתהליך הקישור משונע לקרום התא ומוצג ללימפוציטים מסוג T שמכירים את האנטיגן בצורתו הקשורה ל- MHC I, מופעלים בעקבות הכרת האנטיגן והורגים את התא המודבק בנגיף. מאחר ומולקולות MHC class I מתבטאות בכל תאי הגוף (מלבד מספר קטן של יוצאים מהכלל), כל סוג תא שמודבק בנגיף יכול להציג אנטיגנים של הנגיף למערכת החיסון.לגבי השאלה השנייה
:אם האנטיגן הוא אנטיגן דומם (מולקולה כלשהי או חלקיק שאינו חי), הנוגדנים הניתנים כחיסון סביל נקשרים לאנטיגן והקומפלקס אנטיגן-נוגדן נבלע על ידי תאים בולעניים ומפורק בתוכם וכך מורחק מהגוף. אמנם אנטיגן שלא קשור אליו נוגדן יכול גם כן להיבלע על ידי תאים בולעניים, אבל כאשר לאנטיגן קשור נוגדן תהליך הבליעה הרבה יותר יעיל ומבטיח חיסול של האנטיגן. מנגנון פעולה זה נקרא "אופסוניזציה". המילה אופסוניזציה מקורה בשפה היוונית ופירושה הוא להכין אוכל או להכין ארוחה. הקישור של הנוגדן לאנטיגן מכין את האנטיגן (כלומר את ה"ארוחה") לבליעה על ידי תא בולעני
.אם האנטיגן הוא תא חי (למשל תא סרטני), הנוגדנים שניתנים בחיסון הסביל נקשרים לתא וכתוצאה מכך מופעלת מערכת של חלבוני נסיוב הנקראת מערכת המשלים. לאחר הפעלתם נקשרים חלבוני המשלים לקרום התא, מחוררים אותו, וכך הורגים את התא. בנוסף לכך, יש במערכת החיסון תאי הרג שיש להם כושר להרוג תאים שקשור אליהם נוגדן. תאי הרג כאלה הם תאי
NK (Natural Killer Cells) וגם תאים מקרופאגים. תהליך ההרג של תאים שקשור אליהם נוגדן נקרא Antibody-Dependent Cell-Mediated Cytotoxicity (ADCC) כלומר: הרג של תאים שקשור אליהם נוגדן ומוצא לפועל על ידי תאי הרג המיועדים לכך (כאמור תאי NK וגם תאים מקרופאגים).בברכה
,פרופ' נורית הולנדר
בית הספר לרפואה
אוניברסיטת תל אביב
שלום
אני מלמדת תלמידים על מוטציות כרומוזומליות ומוטציות נקודיות.
אני מציינת בפניהם שאם יש בעובר מוטציה כרומוזומלית רצינית ההריון נפסק.
השאלה שלי היא - מהו המנגנון המזהה את המוטציה וכיצד מתבצע מבחינת העובר או מבחינת גוף האם הפסקת ההיריון?
תודה
דבי סומך
שלום דבי,
בחלק מהמקרים של הפרעה כרומוזומית נוצר עובר פגום, עם מומים או כושר התפתחות לקוי, ואז ההפלה מתרחשת באופן עצמאי, בשל ליקוי בהתפתחות השלייה או מות עובר תוך רחמי.
בדיקת העובר יכולה להתבצע בבדיקת סיסי שליה בשבוע 11-12 להריון
. בבדיקה זו עושים ביופסיה של השלייה דרך הבטן או הנרתיק.השליה נוצרת מהמטען הגנטי של ביצית המופרית ולכן זהה לעובר מבחינה גנטית
.אפשר לבצע גם דיקור מי שפיר בשבוע 16-20 להריון
. זה מתבצע על ידי החדרת מחט לשק מי השפיר ושאיבת נוזל המכיל תאים שנשרו מהעובראת הדגימות בודקים בשיטות מעבדה שונות לאיתור המוטציה.
מוטציות במספר כרומוזומים נבדקות במיקרוסקופ (למשל תסמונת דאון - עודף כרומוזום 21
).מוטציות נקדותיות מתבצעות בטכנטיקות מורכבות של ביולוגיה מולקולרית.
כיום יש "שבבי
DNA" המאפשרים זיהוי בו זמני של מאות אלפי שינויים גנטיים אפשריים.במידה ומזוהה הפרעה משמעותית אפשר לבצע הפסקת הריון על יד שאיבת תוכן הרחם - בהרדמה כללית
.מקווה שזה סייע לך
בברכה,פרופ' יובל ירון
מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי, המכון הגנטי
בית החולים איכילוב
מהו היתרון המשמעותי ביותר של השיבוט בבני אדם?
תודה, זכות
שלום זכות,
אם השאלה היא מה מציע שיבוט בבני אדם(הכוונה לשיבוט אברים), התשובה היא קודם כל לענות על הצורך הענקי שיש באברים להשתלה. כיום על מנת לעבור השתלה יש צורך במציאת תורם ,ולחכות זמן רב להשתלה בד"כ. נוסף על כך, ישנה הבעייה של התקפת מערכת החיסון של האדם שאליו מושתל האיבר על האבר המושתל כיוון שהוא מזוהה כגוף זר
.שיבוט של אברים או חלקי אברים במעבדה, יאפשר בתקווה יום אחד לייצר אברים המתאימים מבחינה חיסונית לאותו אדם וגם יהיו זמינים בעת הצורך כיוון שיהיו מוכנים מראש למקרה הצורך
.אם השאלה היא לגבי שיבוט גנטי, הכוונה החלפה של גן פגום בבני אדם, התשובה היא כי בעוד תרופות למחלות שונות היום בדרך כלל עוזרות כדי להקל את המצב או להקל את הסימפטומים שלה, באמצעות שיבוט גנטי יהיה ניתן אולי למנוע את המחלה מראש וכך לחסוך סבל רב
.אני מקווה כי עניתי על השאלה,ואשמח לענות על כל שאלה נוספת בעניין
בברכה,יוגב סלע
היחידה לתאי גזע
הטכניון
ידוע שהדם מחלק לכל הגוף גלוקוז וחמצן בכדי לעשות נשימה תאית וליצור אנרגיה
איך ניזונים תאי הדם עצמם ומאין הם מפיקים אנרגיה?
שלום אחלאם,
תאי הדם האדומים מקבלים את הסוכרים מנוזל הדם ( הפלסמה) אליו הם מגיעים על ידי ספיגה מהמעיים או ממאגרי הגוף. הם קולטים אותם על ידי דיפוסיה המתווכת באמצעות נשאים שבקרום התא ומפיקים את האנרגיה על ידי גליקוליזה. תאי הדם הלבנים מקבלים את חמרי המזון באופן דומה, מפרקים אותם בגליקוליזה אך מכיון שיש להם גם מיטוכונדריה הם יכולים להפיק אנרגיה גם בחימצון זירחוני
. בברכה,פרופ' אירית אבירם
מדעי החיים/ המחלקה לביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
האם קיים קשר מנגנוני בין ההורמון אינסולין לבין ההורמון סרוטונין ?
ככל שרמת האינסולין עולה עולה גם כן רמת הסרוטונין. מהו המנגנון, מיהו האחראי להפעלתו, כיצד הוא פועל?
שלום אופיר,
סרוטונין יכול לגרום להפרשת אינסולין מתאי בטא בתנאי סוכר גבוה ולא בתנאי סוכר נמוך.
לא ידוע לי אפקט הפוך.
בברכה,
ד"ר רם וייס
היחידה לסוכרת
הדסה עין כרם
מקובל בציבור לחשוב שיש מזונות "קלים לעיכול" ומזונות "קשים לעיכול". האם זה נכון והאם אפשר לפרט ולתת דוגמאות.
תודה,
יעל בר
מקיף ו
ב"ש
בברכה,
ד"ר אפרת ברוידא
מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים
בית חולים אסף הרופא
שלום רב
מעניין לדעת מבחינה אבולוציונית האם נמצא תפקיד למעי העיוור?
או שמדובר בתהליך התנוונות?
תודה
איתי.
בברכה,
ד"ר פליקס גוטספלד
גסטרואנטרולוגיה
בית חולים קפלן
שלום,
במהלך שיעור בגנטיקה נשאלתי על ידי תלמידה כיצד ייתכן שלהוריה יש סוג דם O בעוד שלה ולאחיה יש סוד דם A (לאחד) ו-B(לשני).
בשיחה עם האם התברר שהילדים אינם מאומצים והאב הוא אביהם הביולוגי.
האם סיפרה שבביה"ח בו נולדו, הוסבר לאב כיצד תתכן התופעה.
אשמח לקבל מידע על תופעה זו - אם היא אכן קיימת (לא רציתי להכנס עם האם לפרטים).
תודה מראש.
שלום רב,
בבדיקה עם בנק הדם המרכזי בשיב"א נאמר לי שבכל המקרים הדומים שפנו אליהם בעבר התגלו בעיות טכניות ואחרות בבדיקות הדם
.בגלל רגישות הנושא מסיבות מובנות צריך לומר לילדים שקביעת סוג הדם לעיתים מסובכת ותלויה בהרבה מאוד גורמים טכניים ויתכן מצב כזה אך הוא צריך להיבדק היטב
.במקרה של צורך בקבלת או נתינת מרכיבי דם יש להפנות את שני ההורים ושני הילדים לבנק הדם המרכזי בשיב"א תוך ציון העובדות הידועות על מנת שיבצעו את כל הבדיקות האפשריות ויקבעו סוגי הדם המדויקים
.מקווה שענה לשאלה
.ד"ר שרגא אבינר
מנהל אשפוז יום ילדים
המרכז הרפואי ברזילי
מדוע לאחר מאמץ גופני כמו ריצה או בזמן המאמץ
יש כאבים בצד הגוף באיזור המותן? תודה מור
שלום מור,
להלן קישור למאמר ובו תשובה לשאלתך:
http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=1280&CategoryID=130
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום יוני,
בשיחה עם מחלקת אף אוזן גרון בביה"ח תל השומר נמסר לנו כי ניתן לבלוע שערה והדבר מתבצע ללא כל קושי.
נשמח לסייע בנושאים נוספים,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום.
השאלה שייכת לתחום הביולוגיה, וכנראה לביולוגיה תאית, ולביולוגיה רפואית, והיא מתחלקת לשניים:
א. האם מלח יכול לשמש לחיטוי פצעים, וכיצד.
ב. הושמעה הטענה שאין להשתמש במלח לצורך זה, מאחר והוא עלול לגרום להלם אנפילאקטי.
ממה יכול לנבוע הלם כזה, ומהם התהליכים שהוא מחולל, בגינם יכול להתרחש הלם כזה ?
דבר אחד ברור, שריכוז גבוה של מלח בחלל הבינתאי, משבש באופן חמור את הלחץ האוסמוטי התקין, על קרומית התא, עם כל המשתמע מכך. איך מגיעים משיבוש זה להלם ?
בברכה, בנצי כהן.
שלום בנצי,
א. מלח אינו חומר חיטוי ואיני מכיר שיטה לחיטוי פצעים באמצעות מלח
.ב. הלם אנפילקטי הינו תוצאה של תגובה אלרגית קשה הנובעת מתגובת נוגדן
עם אנטיגן ומביאה לשחרור מסיבי של היסטמין מתאי פיטום.זה גורם בין השאר להרחבת כלי דם פריפרליים והגברת חדירותם,תוך התקבצות
נוזלים בחללים הבין-תאיים וירידה דרסטית בלחץ הדם.במקביל נגרם כיווץ בדרכי הנשימה ובצקת ריאות עם הפרעות נשימה חמורות
.הירידה בנפח הדם האפקטיבי במשולב עם הפרעות הנשימה מהווים סכנת חיים
ומצריכים טיפול מיידי.איני רואה קשר אפשרי בין טיפול במלח והלם אנפילקטי, אלא אם ה"מלח" מכיל
חומר המסוגל לעורר תגובה אלרגית כדוגמת אלו המופיעות לעיתים בטיפול תרופתי (כמו באנטיביוטיקה). בברכהפרופ' אהוד סקוטלסקי
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב
בשיעורי הביולוגיה לכיתות י' אני מלמדת כי העור כקו הגנה ראשוני לא ייחודי אינו מאפשר חדירת חומרים דרכו אולם ידוע על תרופות הפועלות דרך העור . מבקשת לדעת אילו סוגי חומרים יכולים לחדור דרך עורנו ולהשפיע על הסביבה הפנימית? מה לגבי מוצרי קוסמטיקה כמו קרם לחות לפנים, לידיים כיצד אלו עובדים כי אכן יש תחושה של לחות ורכות העור לאחר השימוש בקרמים אלו.תודה
שלום מזל,
אכן נכון הדבר, יש חומרים שיכולים לחדור דרך העור, הענין קשור במשקל מולקולרי ועוד גורמים.
בהגדרה ,קוסמטיקה אינה חודרת דרך העור לשכבות יותר עמוקות, מאחר ואז היא כבר מפסיקה להיות קוסמטיקה והופכת להיות תרופה. קרם לחות, נותן תחושה טובה בהשפיעו על העור עצמו, אבל לא מתפקידו לחדור עמוק על מנת לעשות זאת.
בברכה,
פרופ' שרה ברנר
מומחית ברפואת עור
שלום רב,
בגוף בוגר כמות הממוצעת של דם היא כ-7 ליטר
רציתי לדעת מהי כמות הדם איתה נולד העובר? ומתי במהלך החיים כמות הדם מתיצבת על ערך קבוע כ- 7 ליטר דם
תודה
טליה
שלום טליה,
בברכה,
ד"ר יעל אוריון
המטולוגיה ורפואה פליאטיבית
קופת חולים כללית
שלום רב, שתי שאלות שעלו בכיתה :
מח העצמות ממנו נגזרים כל סוגי תאי הדם נמצא בעצם החזה, אגן ירכיים וחוליות
השדרה, תלמיד אמר כי הוא עבר בדיקה בברך ובבדיקה הרופא אמר כי הוא רואה
את מח העצמות. השאלה היא : האם מח העצמות ממנו נגזרים תאי הדם השונים נמצא
גם במקומות אחרים מלבד אלה שמניתי קודם?
שאלה שניה: בהשתלת מח עצמות האם המושתל צריך לעבור את ההשתלה פעם אחת
(בהנחה כי נמצאה התאמה) או יש לחזור על ההשתלה כל פרק זמן מסויים. שאלה זו
מתייחסת למקרה של השתלת דם טבורי מאחות שנבחרו לאחר בירור התאמה גנטית.
תודה על התשובות
נילי
שלום נילי,
1. מח העצם (בצבע אדום) נמצא גם בגולגולת שלנו. כאשר אנו צעירים מח העצם האדום נמצא גם בעצמות הרגליים (אם אוכלים כרעי עוף (פולקה) אפשר להבחין שלעצמות יש מח אדום). ככל שמתבגרים העצם מתמלאת שומן אפור ומח העצם האפור מתכווץ (לדוגמא, בסטייק עצם, מח העצם של הפרות בדר"כ שמן. אם זו פרה צעירה הוא יהיה ורוד בגלל מח אדום כלשהו אבל רק בחיות צעירות). כך שאנו מקבלים שומן עם הגיל לא רק על פני העור אלא גם בעצמות ומח העצם האדום פוחת.
2. השתלת מח עצם נעשית בדר"כ פעם אחת. התאים המושתלים מאכלסים בצורה יציבה את מקבל ההשתלה והם משולבים בכל תאי דמו במהלך החיים. במקרים נדירים כמו הישנות המחלה או סיבוכים שונים, אם זה מתאפשר מתבצעת השתלה נוספת. כיוון שאין מספיק תאים בחבל הטבור של תינוקות שרק נולדו, בכדי להציל אדם בוגר דרושה תרומה כפולה משני תינוקות שונים. המעניין הוא שדם מחבל טבור אחד משתלט ומציל חולה מבוגר
. בברכה,פרופ' צבי לפידות
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע
האם נכון לומר כי רמה גבוהה של פרוגסטרון יוצרת משוב שלילי להפרשת LH
ומשוב חיובי להפרשת FSH?
שאלה נוספת(מצאתי בספר לימוד) : אסטרוגנים משפיעים על השחלה להפרשה נוספת של אסטרוגנים ?
איך?
תודה
שלום בלה,
שאלות רבות בנושא מחזור הווסת וההורמונים הקשורים אליו נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לאחת התשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3978
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
קראתי שלוקחים מוח עצם לתרומה מעצם האגן שהיא הקרוב ביותר לעור. מערים את התרומה לחולה ואצלו תאי מוח העצם אלו, נודדים למקומם הטבעי במוח העצם של החולה. התרומה אינה ישירה כי צריך לנקות את תאי ה-טי שעלולים לתקוף את החולה. כמו כן קראתי שמוח העצם האדום הפעיל בעובר בהתחלה בכבד ואחר כך בגולגולת ואילו במבוגר הוא בעיקר בעצם החזה ובעצמות האגן .
האם זה נכון?
לגבי תאי טי, הם מתבגרים בטימוס ולכן אינם נמצאים בשלים במח העצם , אז איך הם מזיקים?
ואם מנקים אותם מן התרומה, הם אינם חסרים לחולה?
בתודה
יעל בר
bone marrow into the circulation and then harvested for clinical transplantation). Indeed stem cells develop in the fetal liver of the embryo before the seed the bone marrow and in the past fetal liver stem cells were used for clinical transplantation.
פרופ' צבי לפידות
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע
שלום רב
האם ג'ל לניקוי ידיים לא מזיק לגוף בחיסול חיידקים מהפלורה הטבעית של העור?
תודה
איתי.
שלום איתי,
ג'ל אנטי בקטריאלי לחיטוי ידיים או להרג חיידקים פתוגניים משמש על פי רב מנתחים ואחיות. לפלורה הנורמלית יש אכן תפקיד בהגנה בעיקר על רקמה רירית (מוקוזה) כמו המעי וחלל הפה, בעור לא הוכח תפקידה אך עם זאת – פלורה נורמלית נבנית בתוך זמן קצר לפיכך סטריליזציה של הידיים ע"י חומר אנטיספטי לפרק זמן מוגבל לא תגרום כל נזק.
בברכה,
פרופ' יצחק אופק
רפואה/החוג למיקרוביולוגיה הומנית
אוניברסיטת תל אביב