פיזיולוגיה ורפואה

שלום מיכל,

יש להכחלה בזמן חנק שתי סיבות:

1. העדר אספקת חמצן גורם להמוגלובין בדם לשנות את צבעו מאדום לחום/סגול אשר נראה דרך העור ככחול.
2. חנק לעתים גורם לגודש ורידי. כאמור, הדם הוורידי שרמת החמצן בו נמוכה נראה כחול מבעד לעור.

בברכה,

נעם גבריאלי

פרופ' נועם גבריאלי
רפואה
הטכניון

סיגל שלום,

להלן הסבר מפורט לגבי משמעות קרקורי בטן:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%98%D7%9F
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

כמה הערות והבהרות:

א. זיעה אינה מתאדה לאוויר אלא עוברת תהליך נידוף שמהווה מנגנון פיזיקלי שונה.

ב. ככל ששילוב הטמפרטורה והלחות גבוה יותר אכן עומס החום יגבר. אין בתשובתי כל אמירה המשתמעת אחרת.

ג. תרומת הרוח להפחתת עומס החום תתבטא כאשר הלחות היחסית גבוהה, גם כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה. ככל שטמפרטורת הסביבה גבוהה והלחות נמוכה, תרומת הרוח
לקרור תקטן, עד כדי שהרוח תתרום לחימום הגוף.

ד. לחות יחסית של 40% מהווה לחות בינונית.

ה. כפי שכתבתי בתשובתי וכפי שגם את כתבת בפנייתך,
בתנאים האמורים מאוורר יתרום לתחושת עומס חום קל יותר עקב נידוף מוגבר של זיעה.

בברכה,

ד"ר יובל חלד

ד"ר יובל חלד
מכון הלר למחקר רפואי
בית חולים שיבא

שלום,

עליית רמת הסוכר לא מביאה לאובדן הכרה.

חולים יכולים להסתובב עם ערכים סביב 300 ומעלה זמן רב.

גם ערכים קיצוניים מעל 1000 מ"ד לד"ל מופיעים מדי פעם בהכרה מלאה. ירידת סוכר מביאה לאובדן הכרה עקב חוסר בסובסטרט למטבוליזם לבמוח.

רם

ד"ר רם וייס
היחידה לסוכרת
הדסה עין כרם

חמצן אינו חומר מזון אלה גז המשמש אותנו "לשרוף" או לחמצן את המזון על מנת להפיק ממנו את מלוא האנרגיה. ללא חמצן הפקת האנרגיה ממזון היא מאד לא יעילה.

ד"ר בנימין מדליון
מנהל יחידת השתלות לב וראות
המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס בלינסון

שלום,

הצמא אצל חולי סכרת הינו סממן של רמות סוכר גבוהות בדם. זה יכול להיות הסימפטום הראשון של סכרת או תוצאה של תת-טיפול אצל חולי סוכרת ידועים. טיפול המשלב תזונה נכונה ותרופות מותאמות לכל חולה גורמים להעלמות של התופעה.

הצמא גורמת לשתיה של כמויות גדולות של נוזלים (polydipsia), שמלווה בהטלת יתר של שתן (polyuria). התופעה מוסברת על ידי התייבשות של הרקמות על רקע "משיכת" נוזלים מתאי הגוף לתוך מחזור הדם, עקב עליה בכוח אוסמוטי של הדם שבו ריכוז גבוה של גלוקוזה. כתוצאה מכך, יש סינון מוגבר של נוזלים לכליות הגורם להשתנת יתר- וכך המעגל נסגר.

בברכה,

פרופ' ווייצמן

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

אנו מבלים כרבע משנת הלילה שלנו בשנת חלום, ישנם פרקי חלום הנמשכים דקות בודדות וישנם פרקי חלום בייחוד לפנות בוקר היכולים להמשך גם חצי שעה. כל פרק חלימה יכול להכיל חלום אחד אך גם מספר חלומות ולכן יכולים להיות חלומות קצרים של שניות בודדות אך ישנם גם חלומות ממושכים יותר.

העיקר שיהיו חלומות טובים...

דר' גילי גבעתי

נוירולוגית ורופאת שינה

מרכז רפואי שיבא

ד"ר גילי גבעתי
נוירולוגית ורופאת שינה

שלום לשואל

תאי הזרע מתחדשים מדי כמה חדשים, ולכן אם סיימת לעבוד במקום בו היית חשוף לקרינה לפני שאשתך נכנסה להריון הסיכוי לקשר בין מקום העבודה לפגם בעובר קטן מאד מאד. גם אם עדיין עבדת הסיכוי מאד נמוך מכיוון שאני מניחה שנקטת בכל אמצעי ההגנה המקובלים.

בכבוד רב

טלילה וולק

פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע

על פי ההגדרה, לתאומים זהים יש מטען גנטי זהה מלידה. אולם, במהלך ההתפתחות, הן העוברית והן בחיים הבוגרים, חלות באופן ספונטני מוטציות סומטיות. אם יבצעו ריצוף של כל הגנום של התאומים הזהים
אפשר יהיה בסבירות גבוהה לגלות פה ושם מוטציות נרכשות שמופיעות אצל האחד ולא אצל השני. קיימות היום שיטות נגישות ולא מאוד יקרות לריצופים גנטיים, כמו:

Exome sequencing, Deep sequencing

שיטות אלה נותנות תשובה כמו זו של מיפוי הגנום האנושי אך תוך זמן קצר יחסית (שבועות ספורים ואפילו פחות). ישנן רקמות רגישות יותר למוטציות סומטיות ואחרות פחות כך שניתן מראש לכוון לדגימות של תאים "מועדים " יותר לשינויים כמו בגידולים שונים, כמו כן ישנם גנים שעוברים יותר שינויים מאחרים כמו למשל הגן המקודד לרצפטור להרחה.

יש עוד דרכים ביולוגיות מדוייקות להבדיל בין אחים תאומים ע"פ תכונות נרכשות, (פרופיל נוגדנים למשל), אבל זה כבר סיפור אחר.

מקווה שעזרתי,

מירה מלכוב (Ph.D)

מרכזת תחום איבחון גנטי טרום השרשה, איכילוב

שלום רב,

בתשובה לשאלות:

א. פרוקאין הוא אסטר שעובר הידרוליזה בקלות על ידי אסטראזות שנפוצות בדם. לכן הוא מאבד את פעילותו במהירות.

ב. פרוקאין הוא אסטר של חומצה פרא-אמינו בנזואית (PABA). PABA דרושה לחיידק כדי לייצר חומצה פולית הדרושה להתרבותו של החיידק. סולפה היא אנטימטאבוליט של PABA שמונעת את התרבות החיידק. לכן השילוב ביניהם עשוי לגרום לסולפה לאבד מיעילותה. למעשה, פרוקאין ניתן לצורך אילחוש במתן מקומי בהזרקה ואז הכמות שמגיעה למחזור הדם הסיסטמי נמוכה מאוד (בכל מקרה השימוש לא שכיח במיוחד) ואילו סולפה ניתנת בבליעה (ובדרכים נוספות) בכמות הנדרשת ומעט הפרעה לא ממש תשבש את הטיפול.

בברכה,

ד"ר עדנה אופנהיימר

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

התשובה בקובץ המצורף

להלן קישור לשאלה ותשובה שנשאלו בתחום:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3911


בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אני אתייחס לחומר אתנול : אכן הכוהל הוא מולקולה בעלת חדירות גבוהה לרקמות ביולוגיות היא חודרת לממברנות ומגדילה את החדירות והפלואידיות שלה ובריכוזים גבוהים יותר
תגרום להמסה. אתנול גם יגרום להרס של חלבונים עקב ע"י דהידרציה (העלמת מולקולות מים המשתתפות בקשרים חיוניים למבנה החלבון). לגבי חיידקים הוא לא תמיד יעיל לחלוטין כי נבגים מסוימים יכולים להיות עמידים.

ד"ר כורת הירשברג
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

מצ"ב קישור לתשובות לשאלות דומות שנשאלו באתר:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1766
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4919

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בתשובה לשאלתכן,

בהחלט כן, יש הבדל לגבי סוגי צבעים, שחור ולבן וגם כמובן לסיבים השונים ממנו עשוי הבד, נמצא במחקרים כי שחור מגן טוב יותר מאשר לבן ולכן העובדה כי בדואים הולכים במדבר בבגדים בגוון שחור היא לא בכדי, שחור מגן טוב יותר מקרינת השמש,

לגבי השאלה השניה, הבגד עצמו כלומר הבד מהווה מיסוך מהשמש, שוב תלוי בסיבי הבד, בצפיפות הטוויה ובגוון הבד,

פרופ' שרה ברנר
מומחית ברפואת עור

להלן קישור העונה על שאלתך:

http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1747&incat=1747&article_id=1519&act=forumPrint

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%9D#.D7.AA.D7.94.D7.9C.D7.99.D7.9A_.D7.A7.D7.A8.D7.99.D7.A9.D7.AA_.D7.94.D7.93.D7.9D

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

היסטורית, מחלות מדבקות המועברות במגע מיני טופלו ע"י רופאי העור. מכאן נובעת ההתמחות ברפואת עור ומין ב"עולם הישן".

שבוע טוב.

ד"ר אלכס זבולונוב.

ד"ר אלכס זבולונוב
רופא בכיר, יחידת עור-ילדים
בית החולים שניידר

שלום רחל,

שאלה מעניינת.

את היד כמו את כל אברי הגוף מניעים שרירים המסודרים בזוגות – כל אחד מבני הזוג אחראי על תנועה בכיוון אחד בעוד רעהו על התנועה בכיוון הנגדי. הסיבה הינה שפעולת כל שריר הינה בכיוון אחד בלבד (כיווץ או התקצרות) התנועה בכיוון השני (התארכות או התמתחות) הינה פאסיבית
ותלויה בפעולת השריר הנגדי.

לעניינינו – תגובת רתיעה כתוצאה ממגע קל בגדר חשמלית היא כנראה רפלקס רתיעה (כמו מדקירה או חום). אם היתה השפעה חשמלית ישירה על השרירים הרי היא היתה דומה על כל השרירים (הנגדיים) ולאו דווקא יוצרת תנועה בכיוון מסויים (רתיעה). יחד עם זאת, התחשמלות (עד כדי מוות) מלווה או אפילו נובעת בדיוק מהבעיה של חוסר יכולת להתנתק מהגורם המחשמל – קרי כיווץ שרירים בלתי מתואם הגורם לשיתוק.

נקווה שהתשובה ברורה ומספקת.

בברכה,

פרופ' אמיר אילי
ראש המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

מטרת הנוגדנים (אנטי D או אנטי RH, שמות נרדפים) היא לחסום את האנטיגן שעל גבי תאי הדם האדומים של העובר כאשר יש מעבר שלהם לדם האימהי, עוד בטרם נוצר ריגוש אימהי.

אכן, אם נוצר כבר ריגוש ותאי זיכרון, זה מאוחר מדי.

מצב כזה (של ריגוש האם) נוצר כאשר כמות הדם שעוברת בין העובר לאם בלידה למשל היא גדולה ממה שהוערך וכך האשה מקבלת כמות נוגדנים סטנדרטית במינון המקובל, שאינה מספיקה כדי למנוע ריגוש ואז אכן תופיע פגיעה בעובר בהריון הבא. הפגיעה תתבטא באנמיה עוברית בשל הרס כדוריות הדם האדומות של העובר על ידי נוגדנים אימהיים
מסוג אנטי D שמסוגלים לחצות את השליה. ניתן לעקוב אחרי התפתחות האנמיה בעובר בעזרת אולטרא סאונד
ואף להציע טיפול מתקדם במתן עירוי דם תוך רחמי לעובר שכמובן אינו חף מסיכונים אך ביכולתו להציל ממוות עובר אנמי.

על פי אותו רציונל של נטרול כל ריגוש אימהי, כל אשה עם RH שלילי וסיכוי לעובר עם RH חיובי (כלומר הבעל הוא RH חיובי) תקבל גם זריקה אחת של אנטי D במהלך ההריון ואף יותר מכך אם היה אירוע של דימום במהלך ההריון כדי לחסום כל מעבר אפשרי של
אנטיגן
RH
לאם וריגושה.

מקווה שהתשובה מספקת.

ד"ר חגית דאום

מחלקת נשים ויולדות

הדסה הר הצופים

ירושלים

dhagit@hadassah.org.il

נשימה של חמצן נקי אינה מסוכנת למעט יילודים אשר יכולים לפתח עכירות בעיניהם.

תהליך הנשימה מתבצע על ידי משוב שלילי. במערכת הדם נמצאים חיישנים {קולטנים} המזהים כמויות של פחמן דו-חמצני בדם. חיישנים אלו שולחים את המידע אל המוח המוארך שהוא מרכז בקרת הנשימה בגוף. רק מאוחר יותר המוח יפעיל את מנגנון הנשימה בהעדר הפחמן הדו חמצני (100% חמצן).

ובכל זאת, לא מומלץ להשתמש 100% חמצן, ורק צוללנים צבאיים (מי הבועות יחשפו את המיקום שלהם) נושמים במערכת סגורה, המאפשרת להם להישאר בלתי נראים.

יש להם חומר כימי מיוחד במיכל החמצן שלהם אשר סופג פחמן דו חמצני, כדי למנוע גירוי על מערכת הנשימה.

פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום מיכאל,

2. גורמים סביבתיים ונרכשים – אנשים שמנים, סוכרתיים, בעלי תסמונות מטבוליות, חוסר ניידות. ישנם מקצועות בהם שוהים זמן ממשוך בשמש כמו מצילים וספורטאים שלא שותים מספיק או מזיעים בכמויות, נפח השתן קטן והסיכוי לאבנים עולה.

5. חמצת מטבולית כלייתית (RTA-Renal Tubular acidosis), ופעילות יתר של בלוטת הפארא תירואיד מעלים את השכיחות לאבנים בכליה.

6. מחלה גנטית נדירה בה ישנה הפרשה מוגברת של החומצה האמינית cystine ציסטין המעלה את השכיחות לאבני ציסטין בכליה.

ג. אבני חומצה – מכילים חומצה יורית (Uric Acid) . מתפתחות בחולים מיובשים שלא שותים מספיק ואוכלים דאטה עתירת בשרים, חולים במחלת גאוט.

חומצה יורית נמצאת בכמויות גדולות בשוקולד, קפאין, יין, ובשרים – בעוד שאוקסאלט נמצא בכמויות גדולות בתרד, סלק, תה. לכן אנשים הסובלים מרמות גבוהות של חומצה יורית בדם, 　או עם היסטוריה של אבני כליה צריכים להיזהר ולהמעיט במאכלים הללו.

בברכה,

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון

1. תנגודת לאינסולין . האינסולין מפעיל את האנזים ליפו פרוטאין-ליפזה אשר מאפשרת את הכנסת לתוך תאי שומן 　של כילומיקרונים ו VLDL שנספגים מהמעיים בזמן העיכול. בתוך תאי שומן הם מהווים את מאגר האנרגיה העיקרי בצורה של גליצרול. במצב של תנגודת לאינסולין (כמו בהשמנת יתר) פעילות הליפופרוטאין ליפזה מופחתת ולכן רמת הטריגליצרידים עולה.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום יעל,

להלן תשובות לשאלותיך:

שנית, לא כל דיאטה שומנית משפיעה באותה צורה: במחקרים שבוצעו בארץ (הגדול בהם אצלנו בבאר-שבע) ובחו"ל נמצא שדיאטה עשירה בשומנים "טובים" המכילים חומצות שומן רב-בלתי רוויות (PUFA) גורמת לירידה ברמת הטריגליצרידים. דיאטה זו מוכרת בשם "דיאטה ים-תיכונית" בה מרכבי השומן הם שמן זית ,אבוקדו, טחינה וכו'.

2. רמת האינסולין הנמוכה בלילה היא תופעה מוכרת גם לגבי הורמונים אחרים בבני אדם, חיות ובצמחים. המחזוריות בהפרשת הורמונים מוכרת בשם circadian rhythm ומייצג את השעון הביולוגי. הדוגמה הטובה והמוכרת ביותר היא ה jet lag שמרגישים לאחר טיסות אשר חוצות מספר אזורי זמן. תופעה זו גורמת לבלבול בשעון הביולוגי מאחר ורמות המלטונין (הורמון השינה) שנפרש בהיפותלמוס הן גבוהות ביותר בלילה (כנראה שהחושך הוא גורם חשוב להפרשה). אם טסים למשל ממערב ארה"ב לארץ (10 שעות הפרש) תופעת ה jet lag תהיה בולטת במיוחד. מעניין לציין שזמן שיא הפרשת המלטונין הוא הזמן של הפרשה הנמוכה ביותר של אינסולין. כפי שה jet lag הינו בלבול בהפרשת מלטונין, עבודה במשמרות לילה גורמת לבלבול בהפרשת אינסולין ולא תמיד יש אדפטציה מלאה למצב.

3. אלכהל הינו מקום לקלוריות "ריקות" .הקלוריות שמקורן מאלכהל הופכות לשומן, בעקר טריגליצרידים, וזו הסיבה לעלית ברמת הטריגליצרידים לאנשים המפריזים בשתיית אלכהל.

בברכה,

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום רחל,

מרבית החיסונים הניתנים כיום הם חיסונים פעילים ולא סבילים.

חיסון פעיל מכיל את האנטיגן (חי או מומת, הפתוגן השלם או חלקים ממנו, או טוכסין) חיסון סביל מכיל נוגדנים כנגד הפתוגן.

חיסון פעיל תקף לתקופות ארוכות יותר של מספר שנים בעוד שחיסון סביל תקף למספר שבועות או חדשים.

הדבקה טבעית בפתוגן מקנה הגנה לטווח יותר ארוך, לפעמים לכל החיים או עד גיל מבוגר, תלוי בסוג הפתוגן.

ברוב הגדול של החיסונים מנה אחת אינה מספיקה להקניית הגנה מפני הפתוגן ויש לתת מנות חוזרות עד להשגת כייל נוגדנים מגן.

גם לאחר מכן, החסינות הולכת ודועכת עם הזמן וכדי לשמור עליה יש לתת מנות דחף חוזרות.

באופן ספציפי, תרכיב החיסון כנגד דיפטריה וטטנוס (אסכרה ופלצת) הוא תרכיב חיסון פעיל האמור להינתן כל 10 שנים לאחר השלמת חיסוני הילדות השגרתיים.

באם אדם נפצע פציעה חמורה ונחשף לסיכון גבוה של התפתחות זיהום של חיידק הטטנוס- נותנים מנת דחף באם עברו 5 שנים מאז המנה האחרונה.

מקווה שעניתי לשאלה

בברכה,

פרופ' אלה מנדלסון
מדעי החיים
אוניברסיטת בר-אילן

שלום שמוליק,

סיפור יפה, אבל לצערי הוא נשען על טעות. הסטודנט שלי לתואר שני מר שי עמרם, העיר את תשומת ליבי שהערך הקאלורי של המזון כפי שרשום בעברית על האריזות הוא בקלוריות גדולות מה שידוע כ- קילו קלוריה (kcal).

אז לצערי הערך הקאלורי של 400 גרם בירה הוא 800 kcal שהם 800,000 קאלוריות!! ולשם האיזון התרמי צריך רק 14,800 קאלוריות ( 14.8 קילוקאלוריה). אז זה כבר לא כל כך מרשים!

אין ברירה, שתייה של בירה היא אולי מהנה, אבל בהחלט לא דיאטתית.

בברכה,

ד"ר יוסי צפדיה
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב