נוירוביולוגיה

אאאא
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
26115
01/12/2022
תודה. אשמח מאד לשמוע את הדיוק מאת פרופ`גוטהילף
שאלה מספר 26115 - תודה. אשמח מאד לשמוע את הדיוק מאת פרופ`גוטהילף
תחומי דעת:נוירוביולוגיה
האם יש פוטו-רצפטורים גם בבלוטת הצטרובל ביונקים
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

אכן, היכולת של בלוטת האצטרובל לקלוט אור קיימת אר בחוליתניים שאינם יונקים

בברכה, פרופ' גוטהילף

 

פרופ' יניב אסף
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

26096
01/12/2022
בלוטת האצטרובל בבני אדם, וחשיפה לאור
שאלה מספר 26096 - בלוטת האצטרובל בבני אדם, וחשיפה לאור
במשך שנים היה ידוע שפוטונים של אור מגיעים לבלוטת האצטרובל, רק דרך הפוטו-רצפטורים של הרשתית, ואז דרך הSCN (סופרה-כיאזמטיק נוקלאוס). אבל לאחרונה ששמעתי שנמצא במינים אחרים, ש*בנוסף* למסלול הגעת הפוטונים הזה, הבלוטה גם יכולה לקלוט פוטונים **ישירות**. הם מגיעים אליה, אחרי שעוברים את העור ועוד, שבין 2 2 העיניים. רציתי לשאול אם זה גם קורה בבני אדם ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

למיטב זכרוני התכונה הזו (המצאות פוטורצפטורים בבלוטת האיצטרובל) קיימת בבעלי חוליות שאינם יונקים. ביונקים התכונה הזו הוכחדה.

אני מכתב את המומחה בנושא - פרופ' יואב גוטהילף לדייק את תשובתי אם צריך,

בברכה ושמח תמיד לעזור,

יניב אסף

אכן, היכולת של בלוטת האצטרובל לקלוט אור קיימת אר בחוליתניים שאינם יונקים

בברכה, פרופ' גוטהילף


 

פרופ' יניב אסף
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

26105
01/12/2022
יש דבר כזה סם כאב?
שאלה מספר 26105 - יש דבר כזה סם כאב?
שלום!אני כותבת ספר מתח על מתנקשת ואני חשבתי על שיטות האימון שלה, וקלטתי שלמתנקשים כדי שיהיה סיבולת כאב גבוהה, ומה הדרך הכי יעילה לפתח דבר כזה אם לא, נו, לסבול...אז אני רציתי לשאול איזה נוירוטרנסמיטר אחראי על תחושת כאב והאם קיים איזשהו סם שמעורר תחושת כאב בלי סכנה שהוא יהרוג את המשתמש. תודה!
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
24729
01/12/2022
אצטיל כולין ותפקידו
שאלה מספר 24729 - אצטיל כולין ותפקידו
ברצוני לדעת האם אצטילכולין מופרש בתאי הקלט,העיבוד או הפלט במערכת העצבים במוח
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23748
01/12/2022
כיצד מבנה השרשראות של הבוטולינום טוקסין (בוטוקס) משפיע על הסינפסה ומונע את שחרור האצטיל כולין?
שאלה מספר 23748 - כיצד מבנה השרשראות של הבוטולינום טוקסין (בוטוקס) משפיע על הסינפסה ומונע את שחרור האצטיל כולין?

מומחים שלום,

אשמח לדעת כיצד מבנה השרשראות של הבוטולינום טוקסין (בוטוקס) משפיע על הסינפסה ומונע את שחרור האצטיל כולין.

בנוסף אם תוכלו להסביר לי מה זה:

SNAP-25, VAMP ו- סינטקסין אשמח מאוד מאחר ואני זקוק לזה לעבודת החקר שלי. 

תודה, יונתן

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23308
01/12/2022
מהו ההבדל בין נירוטרזמיטור להורמון?
שאלה מספר 23308 - מהו ההבדל בין נירוטרזמיטור להורמון?

בס"ד


שלום רב,


אני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין הפעילות של נירוטרזמיטור להורמון. נראה כי לשניהם יש תאי מטרה ומסר להעביר האם ההבדל הוא רק במערכת שנם פועלים? ואם כן למה צריך את שניהם? תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ההבדל בין נוירוטרנסמיטורים להורמונים:

דר יוספה אברהם המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם ביהס לרפואה הדסה ירושלים


הורמון - תרכובת הנוצרת על ידי בלוטה אנדוקרינית ומשוחררת למחזור הדם ופועלת על תאי מטרה הרחוקים מהאתר שממנו היא
הופרשה.

נוירוטרנסמיטור -
תרכובת המשוחררת מטרמינל עצבי לאזור

מפגש בין תאי עצב הנקרא סינפסה ומגרה את הנוירון הבא.

בשני המקרים תאי המטרה מכילים רצפטורים הקולטים את
הסיגנל .

נוירוטרנסמיטורים מעבירים מסרים בין נוירונים סמוכים (השפעה מקומית). הורמונים מעבירים מסרים בכל הגוף, ויכולים לפעול בדרכים שונות
על סוגים רבים ושונים של תאים.

מכניזם השחרור הוא שקובע אם מולקולה מסויימת פועלת כנוירוטרנסמיטור או הורמון בנוסף לכך בדכ' העברה על ידי נוירוטרנסמיטור היא יותר מהירה.

חומרים מסוימים פועלים כנוירוטרנסמיטורים במקום אחד, וכהורמונים במקום אחר.

אדרנלין למשל הוא הורמון כאשר הוא מופרש על ידי בלוטת האדרנל לדם ופועל על הלב ,או הוא נוירוטרנסמיטור כאשר הוא משוחרר מתא עצב פרסינפטי ופועל על תא מטרה שכן פוסטסינפטי.


מתוךהאתר:יסודות ביולוגים של פסיכולוגיה.

ד"ר יוספה אברהם
המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, בית הספר לרפואה
האוניברסיטה העברית

23187
01/12/2022
ריבוי דנטריטים לעומת מיעוט כפתורי טרמינל
שאלה מספר 23187 - ריבוי דנטריטים לעומת מיעוט כפתורי טרמינל


אני רוצה לדעת מה יכול לגרום לתא עצב "לרכז הכל אצלו"?
איך נקראית תופעה בה כמות הדנדריטים של תא עצב גבוהה מידיי יחסית לכמות כפתורי הטרמינל שלו?

מה יכול לגרום לתא עצב (לרבות נוירון) >לא להעביר את המידע כלל?התא בריא, לפרוטוקול מתפקד כנדרש, ובכ"ז החליט לפי שיקול דעתו הסובייקטיבי שלא להעביר את המידע, כולו או מקצתו.
בנוסף, אני רוצה לדעת מה יכול לגרום לו לעכב את המידע ולשחררו מאוחר מידיי?

תודה!


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23103
01/12/2022
השפעת פרתרואיד על מערכת העצבים
שאלה מספר 23103 - השפעת פרתרואיד על מערכת העצבים

שלום רב,

באחד הפרויקטים שאני עושה עם תלמידי נדרשנו למידע בנושא רעלים מסוג פריתרואידים המשמשים חומרי הדברה נגד חרקים .

במידע שמצאתי בויקיפדיה נכתב:

Pyrethroids are axonic poisons and cause paralysis of an organism. The chemical causes paralysis by keeping the sodium channels open in the neuronal membranes of an organism. The sodium channel consists of a membrane protein with a hydrophilic interior; this interior is effectively a tiny hole which is shaped exactly right to strip away the partially charged water molecules from a sodium ion and create a thermodynamically favorable way for sodium ions to pass through the membrane, enter the axon, and propagate an action potential. When the toxin keeps the channels in their open state, the nerves cannot de-excite, so the organism is paralyzed.

מהאמור לעיל ניתן להבין שהרעל מונע מתעלות הנתרן להסגר ולכן גורם לשיתוק.

למיטב הבנתי כאשר תעלות הנתרן נשארות פתוחות:

א.תא העצב לא יכול לחזור למצב של פוטנציאל מנוחה ונשאר במצב של פוטנציאל פעולה

ב. מאחר ותעלות הנתרן לא נסגרות יש אפשרות שהסיגנל יעבור לשני הכיוונים ולא רק בכיוון אחד.

ג. כאשר תא העצב נמצא במצב מעורר קבוע, יש שחרור של נוירוטרנסמיטר באופן קבוע ויש אפשרות שלא יהיה מספיק זמן לאסוף אותו חזרה ( במידה ואינו מתפרק ) או לחילופין לייצר עוד
.

שאלתי היא: מה מהנ"ל קורה ואיך זה בא לידי ביטוי ( האם רק שיתוק???? ).

בתודה מראש על התשובה

אבישג טופורוביץ

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

Dear Avishag,


The Wikipedia explanation is in the right direction, but not quite accurate.
This neurotoxin, and quite a few others, does not actually hold the Na+ channels open permanently. If this happened, the membrane would depolarize to a level that would make impulse discharge impossible.
The membrane potential would actually reverse, and be positive inside the cell.
What these toxins actually do is to slow "inactivation" of Na+ channels. The channels do close (inactivate) and reset, but they stay open a little longer than normal. This has the effect of making the neurons hyperexcitable and to fire spontaneously at high frequency. While this obviously interferes with brain function, a more important effect is to causes muscles to contract strongly and to remain contracted ("tetanus").
This makes breathing impossible.
This is what makes these toxins lethal. The hyperexcitability may also interfere with heart function.


Many venomous animals, from snakes to scorpions to cone shells, use this same mechanism to catch their catch.
Cone shells, which are very slow moving, can actually catch small fast-moving fish in this way !
Their toxin causes rapid muscle tetanus in the fish, which cannot swim away.
The cone then moves slowly towards the immobile fish and feeds on it.




פרופ' מרשל דבור
ביולוגיה של התא ובעלי חיים
האוניברסיטה העברית
22929
01/12/2022
אנטוציאנין
שאלה מספר 22929 - אנטוציאנין

האם ידוע לכם מה השפעת האנטוציאנין על האדם ובעיקר בנושא בריאות המוח? אשמח לתשובה לכתובת הדוא"ל.


בתודה מראש,


יעקב בארי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22697
01/12/2022
על תהליכים פיזיולוגיים ועל כאלה שאינם נחשבים כאלה
שאלה מספר 22697 - על תהליכים פיזיולוגיים ועל כאלה שאינם נחשבים כאלה

שלום.


רוב (?) התהליכים המתרחשים במערכותיו הגופניות של יצור דוגמת האדם, נחשבים תהליכים פיזיולוגיים, אפילו עד לרמה של התהליכים המולקולריים בתוך התא ומחוצה לו (כלומר ביניהם).


לעומת זאת, התהליכים שבבסיסה של 'תפיסה' (רעיון, מושג, תודעה, מודעות, גם עצמית) או של רגש, כמו לאהוב מישהו, נתפסים כתהליכים קוגניטיביים או נפשיים, בהתאמה (או באורח סינרגטי). מאחר וגם תהליכים אלה הם תוצאות של אינטראקציות בין תאים רבים (תאי עצב, במקרה זה), וליתר דיוק, דרך מס' עצום של קשרים הדדיים, נשאלת השאלה איפה עובר הגבול בין מה שנחשב פיזיולוגי ובין מה שלא ? ובהנחה שישנו תיחום מסורתי שכזה, האם הגבולות היום מתערערים, לאור תובנות אפשריות חדשות המגיעות מתחום מדעי המוח, העצב או בכלל ?


כדוגמא פרטית, לדעתי לפחות, אביא, את התהליך בו מגיע אור אדום לעין, והתאים ברשתית מקבלים החלטה שאכן נקלט אור אדום, מה שמסתכם באות החלטה בתאי הגנגליון המתאימים, לפני שהוא ממשיך הלאה למרכזים אחרים במוח האם תהליכי קבלת החלטות אלה, ברמת הרשתית, יחשבו פיזיולוגיים ? ומה הלאה, במרכזים הבאים ?


בברכת שבוע טוב, בנצי.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

בנצי שלום,

השאלה טובה, התשובה פחות. לפי תפיסת הנוירוביולוגים כל התהליכים במוח הם פיזיולוגים - מולקולרים. גם תהליכים קוגניטיבים בסופו של דבר נובעים משינויים ברשתות עצביות אם כי המנגנון לא ידוע.

בברכה,


פרופ' יצחק פרנס
המחלקה לנוירוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

22595
01/12/2022
שינה
שאלה מספר 22595 - שינה

שלום,


אני מעוניין לשאול מה בעצם קורה בתהליך שבו בן אדם נרדם?


איך פתאום הגוף נכנס למצב של שינה?


תודה


איתי.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתי,

השמירה על הערנות וגם השראת השינה מבוססת על איזון בין מספר חומרים
(נוירוטרנסימיטורים) במוח. חלק מחומרים אלו מוכרים לנו יותר - כגון - אדרנלין אשר במוח נקרא נוירואדרנלין ואחראי על פעילות בזמן דחק, ואצטילכולין אשר אחראי על פעילות בזמן רוגע.
כדי להשרות שינה רמת החומרים המעוררים יורדת כתוצאה מהשפעה הורמונלית, ורמת החומרים המרגיעים "היפנוטים" עולה.
הפעלת מערכת ההרדמות מתבעצת ע"י מרכזים במוח אשר יכולים "להשתיק" את יכולת קליטת המידע - ראיה, שמיעה וכו' ובכך לאפשר לגוף לשקוע לתוך שינה שהינה מצב של התנתקות מגירויי הסביבה.

בברכה,

ד"ר גילי גבעתי
נוירולוגית ורופאת שינה

22490
01/12/2022
פעילות מוחית
שאלה מספר 22490 - פעילות מוחית

קראתי את הפסקה הבאה: מוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה. הדבר מתבטא גם בצריכת האנרגיה של הגוף: אנחנו שורפים יותר קלוריות בשנתנו מאשר בעת הצפייה במרקע.



האם זו עובדה מדעית?


האם זו פרשנות של ממצאים מדעיים?


כיצד ניתן לבדוק זאת?


ואם זו עובדה, האם יש לכך הסבר?


האם יש קשר בין פעילות מוחית לבין שריפת אנרגיה בגוף?


ולמה מתכוונים בשריפת אנרגיה בגוף?


תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום רב,

שאלות טובות. ננסה לענות על כולם:

כיצד ניתן לבדוק זאת?

באופן בסיסי ניתן באמצאות מכשיר דימות מגנטי (fMRI) למדוד את צריכת החמצן ברקמות המוח השונות במצבים שונים. תחת ההנחה שצריכת האנרגיה פרופורציונית לצריכת החמצן ניתן למדוד את צריכת האנרגיה של המוח במצבים שונים. ניתן גם למדוד פעילות חשמלית במוח ע"י מכשיר EEG, שוב במצבים שונים נקבל אינדיקציה כמה המוח פעיל בזמן שינה או צפיה בטלביזיה.

האם יש קשר בין פעילות מוחית לבין שריפת אנרגיה בגוף?

בודאי. המוח צורך חלק ניכר מצריכת האנרגיה של הגוף במנוחה (20%). זאת ניתן למדוד ע"י החלק היחסי של הדם שזורם דרך המוח.

ולמה מתכוונים בשריפת אנרגיה בגוף?

הגוף צורך לשם כל הפעולות שלו אנרגיה בצורת סוכרים. שריפת אנרגיה משמעותה שימוש בסוכרים אלו לשם פעולות הגוף השונות (ריאקציות כימיות, עבודה מכנית או חשמלית).

לגבי ההצהרה שמוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה, האם זו עובדה מדעית?

שאלה טובה, אבל אני לא הצלחתי למצוא מאמר אחד שניסה למדוד זאת ישירות. יתרה מכך לדעתי, ההצהרה " מוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה. הדבר מתבטא גם בצריכת האנרגיה של הגוף: אנחנו שורפים יותר קלוריות בשנתנו מאשר בעת הצפייה במרקע." פשוט אינה נכונה.

נכון, אפשר להראות באמצעות מדידות של פעילות מוחית שאכן בזמן השינה המוח שלנו פעיל בצורה דומה ולפעמים יותר מזמן ערות. אבל זה נכון באופן כללי ולא רק לצפיה בטלביזיה. יתרה מזאת ניתן לדמיין מצבים שבו אנו צופים בטלביזיה בסצנות שגורמות לנו להתרגשות רבה ולפיכך להוצאת אנרגיה גדולה יותר בפרק זמן נתון.

לכן אם אני צריך לשער האם ההצהרה נכונה, השערתי היא שלא.

בברכה,
ד"ר רונן שגב
מדעי המוח
אוניברסיטת בן גוריון

22457
01/12/2022
מבנה הנוירון
שאלה מספר 22457 - מבנה הנוירון
במבנה של הנוירון במערכת העצבים , האקסון יש לו שלוחה שמכוסה בחומר מיאליני , או תאי שואן , בספר הלימוד רשום שהחלק הלא מכוסה בעל זרם חשמלי איטי יותר , למרות שלפי הפיזיקה הזרם החשמלי שווה לכל אורך האקסון למה(איפה המהירות גדולה יותר?)ומה היתרון , בכך שלא כל הנוירון מכוסה. מה היתרון הביולוגי שתהיה מהירות משתנה באותו תא?
אודה לכם מאוד
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

האקסון של חלק מתאי העצב במערכת העצבים אכן מכוסה בשכבה של מיאלין, שהוא חומר שומני. כדי להבין את תפקיד המיאלין, ואת השאלה של מהירות ההתקדמות של אותות חשמליים באקסון, אני צריך להסביר את האופן שבו זרם חשמלי מתקדם בשלוחות עצביות.

בתוך השלוחה (למשל האקסון), יש תמיסה מימית עם מלחים, ולכן התנגדות אורכית קטנה למדי. ממבראנת התא היא שומנית ולכן לא מאפשרת מעבר זרמים יוניים, אך בתוך הממבראנה ישנן תעלות חלבוניות שחלקן פתוח בכל מצב, ולכן ישנה גם אפשרות לזרם החשמלי לעבור דרך הממבראנה, אם כי ההתנגדות הזאת היא גדולה בהרבה מההתנגדות האורכית. התוצאה היא שעליה במתח בנקודה מסוימת לאורך האקסון תגרום לשינויי מתח קרוב אליה, אבל ככל שמתרחקים ממנה שינוי המתח יהיה קטן יותר בגלל אובדן מטענים שיצאו מהתא.

שכבת המיאלין מקטינה מאד את היכולת של מטענים לצאת מהתא בצורה כזאת, ולכן מגדילה את המרחק שזרם חשמלי יכול לעבור בתוך התא ללא הנחתה. המיאלין כמובן לא משנה את המהירות של הזרם החשמלי, שתלוי רק ביכולת של היונים לנוע בתמיסה.

המיאלין אכן מאיץ צורה אחרת של העברת מידע באקסון התקדמות של פוטנציאל הפעולה (פ.פ.) לאורך האקסון. פ.פ. נוצר בנקודה נתונה באקסון על ידי העלאת המתח מעל למתח סף. כדי לעשות זאת, יש צורך להביא מטענים חיוביים לנקודה, וזה קורה על ידי זרמים שמגיעים מנקודות קודמות לאורך האקסון, שכבר פרץ בהן פ.פ.. בנוכחות מיאלין, הזרמים יכולים לטעון באופן יעיל נקודות רחוקות יותר לאורך האקסון, ולכן נקודות אלה תגענה לסף מוקדם יותר, כך שבסך הכל פ.פ. נעים מהר יותר באקסון עם מיאלין.

בברכה,

פרופ' ישראל נלקן
נירוביולוגיה/המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
22464
01/12/2022
מבנה הנוירון
שאלה מספר 22464 - מבנה הנוירון
במבנה של הנויירון , האקסון מכוסה בקטעי מיאלין ויש חלקים שלא מכוסים , חשופים , איפה המהירות יותר גדולה , ולמה , מה היתרון הביולוגי שתהיה מהירות משתנה באותו תא
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום סדיקה,

להלן קישור לתשובה לשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3911

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22427
01/12/2022
אנרגיה במוח
שאלה מספר 22427 - אנרגיה במוח
תחומי דעת:נוירוביולוגיה

האם צריכת האנרגיה של המוח משתנה בהתאם לרמת החשיבה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22388
01/12/2022
מקום פענוח הראיה
שאלה מספר 22388 - מקום פענוח הראיה
האם זה נכון שפענוח הראיה נעשה לא במוח אלא בשני מוחות קטנים הנשלחים בשני עורקים מהמוח לרקה ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022



שלום,

אין שני מוחות קטנים ואין שום מוח שנשלח בעורקים למקום כלשהו. פיענוח הראיה מתרחש בחלקו האחורי של המוח הגדול באזורים מיוחדים שמפענחים אותות המגיעים אליהם מן העינים במסלולים מיוחדים. יש אזור המפענח תנועה, אחר מפענח צבע, אחר צורה, אחר מיקום במרחב, ועוד ועוד. יש בעיקר בצד ימין של המוח הגדול איזור מיוחד לזיהוי פנים. פיענוח הראיה נעשה בעזרת השוואה מתמדת של
מידע חדש
לזכרונות ויזואליים מאירועים ומקומות להם נחשפנו בעבר.

בברכה,
ד"ר פינדלר

22219
01/12/2022
אדרנלין
שאלה מספר 22219 - אדרנלין

האם יש הבדל בין האדרנלנין שהוא נוירוטרנסמיטר המופרש מהעצב המאיץ לבין

האדרנלין ההורמון המופרש מיותרת הכליה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

Dear Sir/Madam;

No difference between Adrenaline/Epinephrine that comes from the adrenal medulla and that produced by the neurons. Both have the same structure.In addition, both acts via the same receptors b1 and to lesser extent via b2. However, the contribution of the adrenal medulla to the circulatory adrenaline is much more proufound as compared with the tiny amounts that come from the neurons.

Regards;

Zaid



פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון
22037
01/12/2022
מוח
שאלה מספר 22037 - מוח

שלום, האם יש סיבה לכך שחצי המוח הימני אחראי לחלק הגוף השמאלי והפוך? סיבה אבולוציונית? השרדותית?

תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
1) Yes, as far as I know, in all vertebrate species the major sensory input to the forebrain, and motor output from the forebrain, crosses ("decussates") from left to right and from right to left.
Thus, a right hemisphere stroke causes paralysis primarily on the left side of the body.

2)
In many systems it is essential for some information to cross from side to side.
This permits comparison.
The best example is human vision.
Crossed and non-cross visual information is combined in the cortex to permit depth vision ("stereopsis").
However, this does not explain the imbalance in most systems, where most fibers cross from side to side.

3)
This question of why decussation in vertebrates comes up from time to time.

I don't know that there is a clear, agreed-upon answer.
The best account I know is as follows:

In invertebrate species the nervous system is mostly located ventral to the digestive system.
It is composed of a chain of "ganglia" (clusters of neurons) connected with nerve bundles.
The connections remain
mostly on the same side.
Right-right.
Left-left.
In contrast, in vertebrates,
the nervous system (esp. spinal cord) is mostly dorsal to the digestive system.
The suggestion is that during the evolutionary transition from invertebrates to early vertebrates, the body plan twisted around the long axis, with the head remaining stable and the body rotating by 180 degrees.
This moved the
nervous system from a position ventral to the digestive system to a position dorsal, except for the head ganglion (the future brain).
As a result, all major sensory and motor pathways twisted, in the area of the neck (lower brainstem... medulla oblongata).
The result was functional crossing from left to right.


I hope that this explanation is at least partly satisfying to the person who asked.

Shana tova and g'mar hatima tova.

Marshall Devor


פרופ' מרשל דבור
ביולוגיה של התא ובעלי חיים
האוניברסיטה העברית
22015
01/12/2022
האם קצב הנשימה יעלה או ירד במוח
שאלה מספר 22015 - האם קצב הנשימה יעלה או ירד במוח

במבחן בגרות אחרון ניתנה שאלה- מה יקרה לקצב הנשימה במחלה מסוג סיסטיק

פיברוזיס. אני לימדתי את תלמידי שבחוסר חמצן יפעל מנגנון הומאוסטאזי וכתוצאה

ממנו קצב הנשימה יעלה כפיצוי על חוסר חמצן , האם זה נכון? תודה רחל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
התשובה בהחלט נכונה, במחלה זו הליחה צמיגה מאוד, ואינה נעה לאורך דרכי הנשימה בכוון החוצה. זה מרפד את דרכי הנשימה בריר צמיג, מקטין את הקוטר הפנימי, ומהווה קרקע מזון טוב לחיידקים, בעיקר חיידקים "אוהבי מים" כמו Pseudomonas. הצרוף הזה מביא לירידה בכניסת אוויר ולכן ירידה בחמצון, ולכן התשובה נכונה, קצב הנשימה יעלה.
פרופ. מ. אלקן



פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון
22017
01/12/2022
האם קצב הנשימה יעלה או ירד במוח- שאלת המשך
שאלה מספר 22017 - האם קצב הנשימה יעלה או ירד במוח- שאלת המשך

ד"ר אלקן תודה על תשובתך, רציתי לשאול, מה יקרה לקצב נשימה תאית של החולים בסיסטיקפיברוזיס. הרי הם מגדילים את קצב הנשימה, ומכניסים חמצן שחסר להם, החמצן הוא מגיב בנשימה תאית, האם הקצב יגדל, יפחת או תלוי במידת קצב הנשימה?

בתודה,

רחל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

"נשימה תאית", זה נושא אחר. השאלה היא מה מצב הרקמות, האם הן מקבלות מספיק חמצן. למשל, נשימה תאית בעת מאמץ ממושך (ריצת מרתון) לא מספיקה, כי כל החמצן הולך לצורך מיידי, והתא אינו מסוגל להשתמש בו מיידית, התוצאה היא פעולה ללא חמצן, שמביאה להצטברות של חומצת חלב, דבר שאינו בריא לטווח ארוך, אך ניתן לתיקון מהיר במנוחה, למעט בחולי סוכרת (סיפור אחר...).

הקומפנסציה של הנימה המהירה יותר בחולי ציסטיק פיברוזיס מספיקה על מנת לא לפגוע בנשימה התאית.

בברכה,

פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

21953
01/12/2022
מתח חשמלי
שאלה מספר 21953 - מתח חשמלי

שלום רב


ברצוני להודות לך מאוד פרופ' אמיר אילי על התשובה שקבלתי בקשר לשאלת המתח החשמלי ששאלתי. התשובה שלך עזרה לי מאוד


ברצוני להבהיר את הכוונה שלי בשאלה האחרונה בקשר למקום המדידה על הסיב


הכוונה היא שאם מגרים סיב בגירוי אחד בנקודה מסויימת, מה קורה כשמודדים את משרעת המתח החשמלי בנקודות שונות במרחק שונה מנקודת מתן הגירוי


(הכוונה לא היתה לשני גירויים שונים)


לא מצאתי את הקובץ המצורף! האם אפשר לצרף אותו שוב


תודה רבה


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום,

תודתך נמסרה לפרופ' אמיר אילי

להלן מצורף הקובץ.

בברכה,

"בשער ברשת"

21956
01/12/2022
שוב מתח חשמלי
שאלה מספר 21956 - שוב מתח חשמלי

שלום


בהמשך לשאלתי הקודמת (קישור) עדיין לא קבלתי תשובה על השאלה הזו


אם מגרים סיב בגירוי אחד בנקודה מסויימת, מה קורה כשמודדים את משרעת המתח החשמלי בנקודות שונות במרחק שונה מנקודת מתן הגירוי? ( הכוונה שלי לא היתה למתן שני גירויים שונים)


תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום דליה,

המפתח טמון שוב בעניין העצב המורכב בהשוואה לסיב (אקסון) הבודד

במקרה של אקסון בודד, בקרוב גס (בהנחה שתכונות האקסון יחסית קבועות לכל ארכו), משרעת פוטנציאל הפעולה שנמדוד בנקודות שונות לא תשתנה שכן פוטנציאל הפעולה הינו רגנרטיבי כלומר נוצר שוב ושוב לאורך האקסון ומציית לכלל "הכל או לא כלום" (שוב זהו קרוב גס אך מתאים לשאלה שנשאלה).

בעצב מורכב (כאמור למעשה כל העצבים בגוף) יתכנו שינויים שנובעים מהעובדה שבנקודות שונות לאורך העצב תשתנה אוכלוסיית האקסונים המרכיבים את העצב. המתח הנמדד הינו סך המתח המיוצר על ממברנת כל האקסונים ויתכן לדוגמא
שלקראת קצהו של העצב המתח יקטן כאשר אקסונים קצרים יותר (או כאלה שפנו לשרירים בדרך) כבר לא ישתתפו בבניית המתח.


כל טוב

אמיר

פרופ' אמיר אילי
זואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

24093
07/03/2014
האם יש יותר דנדריטים מאקסונים ואיך זה מסתדר?
שאלה מספר 24093 - האם יש יותר דנדריטים מאקסונים ואיך זה מסתדר?

שלום רב,

בניורונים נראה שיש המון דנדריטים ו-dendritic spines על כל ניורון אבל רק אקסון אחד שאמנם מתפצל אבל לא לאותה כמות terminal ends כמו שיש דנדריטים.

שאלותי: האם רב הסינפסות הן אכן בין אקסון לדנדריט? אם כן כיצד זה מסתדר מספרית?

בתודה מראש.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 07/03/2014
0
23480
05/07/2012
אשליות אופטיות
שאלה מספר 23480 - אשליות אופטיות
תחומי דעת:נוירוביולוגיה

אשלית תנועה.


יש אשליה של שנים (או יותר) מעגלים של מעוינים קטנים. אם מתמקדים במרכז המעגלים ומסיטים את התמונה קדימה ואחורה, נראה כאילו המעגלים נעים.


השאלה היא - ממה זה נובע? מה מקור האשליה?


בתודה,


חיה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 05/07/2012

http://en.wikipedia.org/wiki/Optical_illusion

בברכה,

פרופ' דוד אנדלמן
בית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

23524
07/03/2012
הולכה עצבית
שאלה מספר 23524 - הולכה עצבית
אשמח אם תוכלו לענות לי על השאלה :

אם מוסיפים תרכובת שחוסמת את זרימת יוני הנתרן דרך קרום התא, לפני שמגרים אותו בנקודה את האקסון, האם בנקודה רחוקה יותר וקרובה לסינפסה הבאה ייקלטו אותות באלקטרודות רישום .מדוע ?

האם מדובר בתעלות נתרן הנסגרות ואינן מאפשרות את הדפלוריזציה או שמא מדובר במשאבות נתרן אשלגן שמונעות קיטוב. או האם ישנה, בכל זאת, הולכה עצבית על בסיס "הכול או לא כלום" והולכה פאסיבית .

תודה רבה ,

יהושוע
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 07/03/2012

הולכה לאורך אקסון בדרך כלל לא יכולה "לקפוץ" על חלק ממנו, בגלל האופן שבו מתקדם פוטנציאל הפעולה. כדי להתקדם, זרמים מהמקום שבו כבר יש
פוטנציאל פעולה טוענים את קרום התא ומעלים את הפוטנציאל שלו בנקודה מעט רחוקה יותר. כאשר זו מגיעה לסף, יפרוץ בה פוטנציאל פעולה, וכן הלאה. לצורך פריצת פוטנציאל פעולה, יש צורך בזרמי נתרן. לכן אם נחסום זרמי נתרן בחלק של האקסון, פוטנציאל הפעולה לא יוכל להתקדם מעבר לנקודת החסימה
.

ישנם בכל זאת מצבים שבהם פוטנציאל הפעולה יכול לקפוץ מעט. זה מה שקורה באקסונים עטופי מיאלין - פוטנציאל הפעולה קופץ כמ"מ בפעם, וקורה רק במקומות מיוחדים לאורך האקסון שבהם אין מיאלין.

השאלה אם כן אינה מוגדרת היטב. אני מנחש שהתשובה הנדרשת הינה שלא יראו אותות חשמליים מעבר לנקודת החסימה. יחד עם זאת, צריך להגדיר יותר טוב מה הכוונה בנקודה על האקסון, האם החסימה הינה על האקסון או באזור גוף התא (ואז גירוי של האקסון עצמו כן יכול להביא להתפשטות של פוטנציאל הפעולה) וכן הלאה.

לחלק השני של השאלה: הכוונה היא מן הסתם לתעלות נתרן תלויות מתח. משאבות נתרן-אשלגן הינן יצור אחר, והחסימה שלהן לא מונעת באופן ישיר התפשטות של פוטנציאל פעולה.

בברכה,

אלי נלקן

פרופ' ישראל נלקן
נירוביולוגיה/המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

23490
06/03/2012
כיצד נשמר המטען החשמלי של יוני הנתרן בנוירונים?
שאלה מספר 23490 - כיצד נשמר המטען החשמלי של יוני הנתרן בנוירונים?
לפעולת הנוירונים דרושים יוני נתרן ואשלגן.
היון כידוע הוא בעל מטען חשמלי חיובי מכך שהוא חסר אלקטרונים במעטפתו.
מדוע לא יקח היון אלקטרונים מחומרי התא שבסביבתו שאינם יונים ויתאזן מטענו?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 06/03/2012
0
22866
02/07/2011
השתלת נוירונים ברקמות קוגניטיביות, קרי היפוקמפוס וקורטקס לצורך שיקום איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים
שאלה מספר 22866 - השתלת נוירונים ברקמות קוגניטיביות, קרי היפוקמפוס וקורטקס לצורך שיקום איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים

במהלך דיון בכיתה, שאלו אותי תלמידים לגבי השתלת נוירונים בהיפוקמפוס ובקליפת המוח של אדם מבוגר עם איחור התפתחותי. רציתי להתעדכן.


הבנתי שניתן תיאורטית להשתיל נוירונים בקורטקס הרקתי והקודקודי ובהיפוקמפוס במטרה לשקם תפקודים קוגניטיביים באיחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים. והבנתי שבניסויים על חולדות הסתבר שצפוי שבתוך חודשיים מיום ההשתלה, הגוף יידחה את הנוירונים המושתלים. אבל כל זה היה עדכני לשנת 2003, וכעת אין לי דרך לדעת מה חדש.


1. האם קבוצות מחקר בעולם גילו שיטה שהגוף לא ידחה לעולם נוירונים (ואפילו חלקי רקמות שיושתלו להיפוקמפוס ולקליפת המוח) שיושתלו במוח (במוח חיה כלשהי) במטרה לרפא איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים ?


2. האם קיימות קבוצות פרטיות (חברות הזנק) או מכוני מחקר ציבוריים בעולם שעוסקים בניסויי מעבדה להשתלת נוירונים במוח (במוח של חיה) במטרה לשקם איחור התפתחותי מולד אצל מבוגרים ? אם כן, מי הם בחו"ל ומיהם בישראל ?


תודה מראש,


אפרת מ

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/07/2011

שלום אפרת,

עדין אין עדות לשרידות תאי גזע לטווח ארוך . מנגד לתאים אלו יש השפעה מייטיבה על ידי שחרור גורמי גדילה התומכים בתאים בכלל ובתאי גזע של המושתל עצמו בפרט.

בנוגע לשאלה השניה אין לי על כך מידע. אשאל מומחים נוספים בתחום ואעדכן במידה וקיים מידע עדכני.

בברכה,

ד"ר עדי וקנין - דמבינסקי
המחלקה לנוירובילוגיה
הדסה עין כרם

23123
05/05/2011
שינה
שאלה מספר 23123 - שינה

למה אנחנו ישנים?

מה קורה בגוף בזמן בשינה?

מדוע חשוב לישון מוקדם?

מה נותן שעות קבועות בשינה?

בבקשה תעזרו לי להבין.

תודה,

גיא ראובן

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 05/05/2011

שינה

למה אנחנו ישנים? לשינה תפקיד חשוב באיזון מספר מנגנונים בגוף. קודם כל השינה היא שלב ביממה שבו יש לנו מנוחה גופנית לשרירים ולמפרקים, אך החלק הזו של השינה אינו החשוב ביותר. בשמן השינה ישנם מספר שלבים , שלב השינה העמוקה אחראי על תחושת הרעננות בשינה ובשלב זה ישנו שחרור של הורמונים ובהם גם הורמון גדילה - ולכן ילדים אשר אינם ישנים טוב אינם גדלים טוב. שלב שינה משמעותי נוסף הוא שנת החלום REM אשר אחראי על עיבוד מידע, למידה וזכרון.

מה קורה בגוף בזמן בשינה?
בזמן השינה יש הרפיה של שרירי הגוף, שיתוק חלקי של השרירים ואף שיתוק מוחלט בזמן החלום כדי שלא נבצע את הפעולות שאנו חולמים עליהם. להבדיל מהגוף, במוח מתבצעת פעילות רבה בזמן השינה כולל עיבוד מידע וחלימה.

מדוע חשוב לישון מוקדם??? חשוב לישון מספיק שעות, לאוו דווקא לישון מוקדם. ילדים זקוקים ל 10 שעות שינה ומבוגרים ל 7-8 שעות. כאשר אנו הולכים לישון מאוחר ובכל זאת חייבים לקום בבוקר לבית הספר, לגן או לעבודה אנו ישנים בסך הכל פחות שעות.

מה נותן שעות קבועות בשינה???? כאשר אנו ישנים שעות קבועות וישנים בשעות הלילה, השינה היא איכותית ועמוקה עם כל שלבי השינה ומאפשרת שמירה על תפקוד גופני ומוחי תקין. גם מצב הרוח ולא רק התפקוד מושפעים מהשינ, כאשר אנחנו לא ישנים מספיק אנו נוטים להיות רגזניים ועצבניים.

אז שיהיה לכולנו לילה טוב וחלומות נעימים


דר' גילי גבעתי , נוירולוגית ורופאת שינה. מרכז רפואי שיבא

ביי, גילי

23289
12/04/2011
הקשר בין האנזים GOT לאפילפסיה
שאלה מספר 23289 - הקשר בין האנזים GOT לאפילפסיה
שלום, שמי עדן, תלמיד כיתה יב בביה"ס רמות חפר. במסגרת עבודת חקר לבגרות אני מחפש מידע לגבי המנגנון הביולוגי של מחלת האפילפסיה, לגבי הקשר בין עודף גלוטמאט לאפילפסיה ומעוניין להתמקד באנזים GOT ובאפשרות להשתמש באנזים זה להקלה על תסמיני המחלה. מצאתי כתבה כללית על פרופ' ויויאן טייכברג ועל מחקרו שעסק בנושא, אך חסר לי חומר מעמיק בנושאים אלה. אודה מאוד אם אוכל לקבל מידע בנושא והפניה לספרות או מאמרים רלוונטיים. תודה עדן
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/04/2011


פרטי המומחה הועברו לתלמידה.


פרופ' אלון פרידמן
הנדסה ביו - רפואית
אוניברסיטת בן גוריון

23108
06/02/2011
ריבוי דנדריטים לעומת מיעוט כפתורי טרמינל
שאלה מספר 23108 - ריבוי דנדריטים לעומת מיעוט כפתורי טרמינל
אני רוצה לדעת מה יכול לגרום לתא עצב "לרכז הכל אצלו"?
איך נקראית תופעה בה כמות הדנדריטים של תא עצב גבוהה מידיי יחסית לכמות כפתורי הטרמינל שלו?

תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 06/02/2011
0
22796
04/11/2010
דלקת המוח ודלקת קרום המוח
שאלה מספר 22796 - דלקת המוח ודלקת קרום המוח

שלום לכולם


אני עושה עבודת מחקר בנושא דלקת המוח ודלקת קרום המוח


אשמח לקבל מידע לגבי מבנה המוח והקרומים או מאפיניי הדלקות וכל מידע רלוונטי אחר יתקבל בשמחה


אשמח אם גם יש פה מומחים בנושא שאוכל ליצור איתם קשר


תודה מראש וחג שמח


עומר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 04/11/2010

שלום עומר,

להלן קישור לתשובה שניתנה בעבר באתר "בשער ברשת" בנושא שאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3964

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22500
05/11/2009
סוגי התאים במוח
שאלה מספר 22500 - סוגי התאים במוח

האם נכון הוא שחלק גדול ממרכיבי המוח הם תאים שומנים ולא תאי עצב?


האם ניתן להגיד במדוייק איזה שומנים הם המרכיבים את המוח.


האם בתזונה נכונה ומכוונת ניתן להשפיע על הרכב זה של המוח?


בתודה


עינת ליפשיץ

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 05/11/2009

שלום עינת,

במח אין תאי שומן אלא יש oligodendrocites אלה הם תאים מיוחדים שיש להם שלוחות שומניות ארוכות שמתלפפות על אקסונים של נוירונים שכנים. ציפוי שומני זה נקרא –מיאלין.

המיאלין עשוי משומנים וחלבונים:

: Myelin basic protein (MBP)

Myelin oligodendrocyte glycoprotein ( MOG)

Proteolipid protein (PLPׂ)ׂ

המיאלין עוזר למנוע מהזרם החשמלי מלעזוב את האקסון.

אי אפשר בעזרת תזונה לשנות הרכבים אלה.

בברכה,

צביה פז
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

22511
05/07/2009
תסלול הזרם בעצב
שאלה מספר 22511 - תסלול הזרם בעצב

שלום

הבדל חשוב בין העברת פולסים בעצב לבין העברת פולסים(אותות) במעגל חשמלי רגיל-הוא שבמעגל חשמלי מתקיים רצף -כלומר המעגל סגור, בעצב יש התקדמות של הפולס אבל אין,לדעתי, מצב בו המעגל נסגר, זה דומה אולי לכמה תאים (סוללות) חשמליים שמחוברים זה לזה, וכל תא יוצר זרם שמגיע עד התא התא שסמוך לו וכך מגיע הזרם עד לתא האחרון,אבל אין סגירת מעגל בין התא אחרון לתא הראשון.

מצב זה דומה גם לשידור- אנטנה יוצרת גל חשמלי שיוצר זרם באנטנה אחרת, אבל אין סגירת מעגל שלם בין שתי האנטנות

האם הניתוח שלי נכון והאם תוכלו לפרט קצת לגבי ההבדלים שבין זרם חשמלי בעצב לזרם חשמלי במעגלים שיצר האדם.?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 05/07/2009

שלום

איני בטוח שלגמרי הבנתי את השאלה. נראה שהשואל/ת מבין את העקרונות אך המסקנות לא לגמרי מדוייקות.

בכל אופן להלן תשובתי:

העברת סיגנל לאורך סיב העצב מבוססת על שני תהליכים: האחד הינו העברה פאסיבית - העברה או התפשטות אות באופן זהה לחלוטין לזה הקורה בכל תווך מוליך טבעי או מעשה ידי אדם, קרי תנועת מטענים ממקום שריכוזם גבוה - מקור זרם. כאשר ישנה תנועת מטענים על נגד נוצר מתח או הפרש פוטנציאלים. בהתאמה וכפי שמוסבר בתיק המצ"ב, מעבר זרם מקומי על פני ממברנת העצב יוצר מתח. מתח זה, כאשר הוא גדול מספיק, יגרום ליצירת פוטנציאל פעולה (תעלות נתרן תלויות מתח יפתחו ויגרמו בתורם לשינוי מתח גדול עוד יותר וכו'). כאמור, בעת יצירת פוטנציאל הפעולה שהינה תהליך אקטיבי נקבל תנועה גדולה של יונים אל תוך התא. הארוע המקומי הזה ינוע או יתפשט שוב באורח פאסיבי לפי כל החוקים כנ"ל ולמעשה יגרור שינוי מתח מקומי בפיסת ממברנה סמוכה. שינוי מתח מקומי כזה יגרור שוב ליצירת פוטנציאל פעולה וחוזר חלילה.

לאורך כל התהליך ישנו מעבר מטענים אל תוך התא, לאורך התא, אל מחוץ לתא ודרך התמיסה החיצונית שלמעשה "סוגרת את המעגל". היחס בין התנגדות הממברנה (תנועה מתוך התא החוצה) וההתנגדות האורכית של תוך התא (תנועה לאורך הסיב) יקבע את יעילות ההולכה וזו תתבטא במהירות התקדמות הסיגנל.

העברת סיגנל לאורך כבלים מעשה ידי אדם היא דוגמא שבה ההתנגדות האורכית קטנה עד כדי זניחה ביחס להתנגדות הממברנה (הבידוד של הכבל) וקיבלנו הולכה יעילה מאוד למרחקים גדולים במהירות גבוהה. כיון שלא ניתן להגיע לתכונות כבל כאלה בגוף "הומצא" פוטנציאל הפעולה שמאפשר "חידוש" חוזר ונשנה של הסיגנל וע"י כך הולכה יעילה.

האנלוגיה לשידור באנטנה (אל-חוטי) אינה מתאימה.

בברכה,
ד"ר
אמיר אילי
זואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
22492
04/07/2009
כיצד מאבחינים מנינגיטיס מאנצפליטיס
שאלה מספר 22492 - כיצד מאבחינים מנינגיטיס מאנצפליטיס

שלום


אני תלמידה בכיתה י"א מטירה


בנוסף אני לומדת מדעי בריאות ולמדתי כך: דלקת קרום המוח פוגעת בקרום המוח ונגרמת על ידי זיהום חיידקי או נגפי ודלקת המוח היא דלקת של תאי המוח לרוב בגלל זיהום נגיפי אבל לא הבנתי כיצד מאבחינים דלקת קרום המוח מדלקת המוח.


ציוני במבחן תלוי בתשובתכם. תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 04/07/2009

שלום דאניה,

דלקת קרומי המח מתבטאת בחום, כאבי ראש, והקאה. לעומת זאת דלקת המוח עצמו פוגעת במח, ומתבטאת, נוסף לביטויים הנ"ל, בסימני נזק למח עצמו כגון שינויים במצב ההכרה, התכווצויות אפילפטיות ושיתוקים.

בכדי לאבחן דלקת של המוח מבצעים בדיקות כגוןEEG שמראה שינויים בפעילות החשמלית של המוח (EEG תקין בדלקת קרומי המח), או בדיקות הדמייה כמו MRI שמראה את אזורי המח המודלקים.

בברכה,

פרופ' עמוס קורצין
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

22329
06/07/2008
הזדקנות ומערכת העצבים
שאלה מספר 22329 - הזדקנות ומערכת העצבים
תחומי דעת:נוירוביולוגיה
שלום רב,

אם מסיבה כלשהי התאים במוח מתים והזכרון לא מתפקד, האם ניתן להחזיר או לשפר את הזיכרון במידה ולא מדובר במחלת האלצהיימר?
אם אובדן הזיכרון הוא תוצאה של מחלת האלצהיימר האם ניתן לעצור את התהליך? האם יש דרך חזרה?
תודה רבה,
מיקי
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 06/07/2008

מיקי שלום,


יש סיבות רבות להפרעה בתפקוד תאים במוח, כגון מצבי דלקת או הפרעות מטבוליות. טיפול נכון ומהיר במצבים אלה יכול לשפר את התפקוד, ולעיתים קרובות להחזירו למצבו הקודם.


במחלות ניווניות מתקדמות, כמו מחלת אלצהימר, תאי מוח מתים בהדרגה, ולכך אין עדיין טיפול אשר עוצר או אפילו מאיט את התקדמות התהליך. עם זאת, יש טיפולים המשפרים באופן זמני את תפקוד תאי המוח. למרות שכאמור אין טיפול יעיל לעצירת מחלת אלצהיימר יש כיום מחקר נמרץ לגילוי תרופות חדשות, אשר חלקן נמצאות בניסויים קליניים במרכזים שונים בארץ.


בברכה,

פרופ' עמוס קורצין

מנהל מרפאת זכרון, בי"ח איכילוב.

הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.

22247
03/04/2008
תפקיד הסרוטונין בתופעת המיגרנה
שאלה מספר 22247 - תפקיד הסרוטונין בתופעת המיגרנה

בספרות מדווח על שינויים ברמת הסרוטונין בהתקף מיגרנה. בחלק מהמקרים מתארים ירידה ברמת הסרוטונין כגורם לתופעה ואילו מחקרים אחרים מדווחים על עליה ברמת הסרוטונין כגורם לתופעה. אנא עזרו לי בהבנת התהליך

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 03/04/2008

התשובה לשאלה מורכבת מכמה תת-נושאים, שהקשר ביניהם עדיין איננו חד משמעי ומוכח. ואפרט לפי נקודות:

א. הגורם למיגרנה איננו ברור. יש המשייכים הופעת התקף לשינויים בקוטר כלי הדם באזורים מסוימים במוח. אפילו לא ברור האם הרחבת כלי הדם באזור אחד או כיווצם באזור אחר, הוא הגורם.

ב. הקשר בין סרוטונין ומיגרנה נוצר לראשונה כאשר תרופה בשם מתיסרגיד נמצאה יעילה לטיפול בהתקף מיגרנה, וכמו כן נמצא שהיא פועלת כאגוניסט על רצפטורים לסרוטונין.

ג. לסרוטונין יש הרבה מאוד (לפחות 14) תת-רצפטורים במוח, ובמרבית המקרים לא ברור בדיוק איזה תת רצפטור אחראי לאיזו פעילות (מצב רוח, מצב נפשי, שינה, תיאבון ועוד). עוד ידוע, שסרוטונין מפעיל תת-רצפטורים שונים על כלי דם מוחיים, את חלקם הוא מרחיב ואחרים הוא מכווץ. תת-הרצפטור המשוער לקשר הכי הדוק למיגרנה נקרא: 5-HT1b אבל אגוניסטים שלו לא נמצאו כתרופות יותר יעילות מאלו הקיימות. המחקר עדיין נמשך.

ד. קבוצת התרופות החדשה יחסית לטיפול במיגרנה נקראת triptans, למשל, סומטריפטן ובשמה המסחרי אימיטרקס. התרופות הללו, כמו מתיסרגיד, יעילות למדי בטיפול בהתקף מיגרנה, ידועות כאגוניסטים לסרוטונין, אך לא ידוע בדיוק איזה תת-רצפטור הוא שמגיב.

ה. כדי לסבך עוד יותר, חלק מהתרופות שפועלות על הרצפטורים לסרוטונין הן אגוניסטיות (מגבירות השפעה) בתת רצפטור מסוים ואנטגוניסטיות (מפחיתות השפעה) בתת רצפטור אחר.

מכל אלו, אני מקווה שההקשרים בין סרוטונין ומיגרנה יותר ברורים, אך אין תשובה חד משמעית לשאלתך.

בברכה,


ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
22390
12/03/2008
המח
שאלה מספר 22390 - המח


שלום רב,

איך המידע נשמר לנו במח? כלומר באיזה תאים הוא נשמר ובאיזו צורה?

תודה מראש, רני.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/03/2008

שלום רני,

זוהי שאלה מרכזית לכל נוירוביולוג אך התשובות רחוקות מלהיות מספקות...

הקורטקס הוא החלק העיקרי (אך לא היחידי כגון היפוקמפוס, צרבלום) המעורב בפעילויות קוגנטיביות גבוהות כמו למידה וזיכרון. לא נמצא עדיין "דיסק קשיח" אשר מאוכסנים בו הזיכרונות כך שלא ידועים נויירונים ספציפיים העסוקים רק באחסון מידע.ככל הידוע עד כה נראה כי כל מעגל/מסלול נויירונים בכל אזור במוח העסוק במשימה מסויימת יכול לאחסן את "הידע הנלמד" בצורה של שיפור היכולת לדוגמא שיפור היכולת לבצע משימה, הגברת מהירות, סיכוי גבוה להגיע לתוצאה מסויימת שהיא בד"כ תגובה מוטורית לגירוי סביבתי.

למטרה זו מערכת העצבים מסוגלת להיות דינמית ולעבור שינויים בתכונות החשמליות והביוכימיות של התאים כמו גם בתקשורת הסינפטית ביניהם. השינויים יכולים לכלול שנוי של חלבונים קיימים או אפילו סינטזה של חלבונים חדשים (תוך הפעלת המערכת הגנומית בתאים) על מנת ליצור סינפסות חדשות או להיפטר מכאלה שלא נעשה בהן שימוש. תאוריה חדשה (לא מוכחת) מציעה שזכרון כלשהו כרוך בפעילות מתמדת של מעגלים עצביים.

בברכה,

פרופ' רמי גרוסמן
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

22009
07/11/2007
מרכזי ברוקה וורניקה במוח
שאלה מספר 22009 - מרכזי ברוקה וורניקה במוח


שלום רב,

במסגרת הרצאות בימי העיון למורי הביולוגיה שמענו על מרכזי ברוקה וורניקה במוח

(מרכזי דיבור והבנה) הנמצאים רק בצד שמאל של המוח. אך ידוע לי על בדיקות

מקדימות לניתוחי מוח, שנועדו לזהות היכן נמצאים המרכזים, ועד כמה שאני יודעת -

לעיתים הם נמצאים בצד ימין של המוח.

האמנם? אשמח להבהרת הנושא.

תודה

דבורה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 07/11/2007

אכן, במיעוט ניכר של אנשים המרכזים נמצאים בצד ימין בלבד, ובמספר קטן אף יותר - הם נמצאים בשתי ההמיספרות. אצל הרוב הגדול (בערך 93%) המרכזים הללו נמצאים אך ורק בצד שמאל.

בברכה

ד"ר גדעון פינדלר


22010
07/11/2007
תפקידי ההמיספירות במוח בהקשר הצד הדומיננטי בגוף
שאלה מספר 22010 - תפקידי ההמיספירות במוח בהקשר הצד הדומיננטי בגוף

שאלה בעקבות הרצאתו של ד"ר גדעון פינדלר, בהשתלמות הקייץ למורי ביולוגיה:


מה הקשר בין היות האדם 'שמאלי' או 'ימני' (צד גוף דומיננטי במוטוריקה) - לתפקידי המיספרות במוח?


האם יש על כך מידע?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 07/11/2007

שימוש ביד שמאל או ימין לכתיבה ולפעולות אחרות מעיד רק על דומיננטיות של צד במוח לעניין זה, ואינו מעיד על דומיננטיות לגבי תפקודים אחרים. כך, למשל, יתכן מצב שאדם יכתוב עם יד ימין (דומיננטיות של מחצית המוח השמאלית) אך יתקשה לנאום או להרצות ברהיטות, ויזהה ויזכור מצוין פרצופים (דומיננטיות של המחצית הימנית של המוח לעניינים אלה).

בברכה

ד"ר ג. פינדלר


ד"ר גדעון פינדלר

22140
12/03/2007
היפותלמוס
שאלה מספר 22140 - היפותלמוס


שלום רב
אני מעונינת לדעת כיצד ההיפותלמוס מבצע את הבקרה על המרכז הוזו מוטורי
האם הוא קולט את המידע המגיע מהחיישנים השונים ומעביר לוזו מוטורי או ההיפך?
ומהו ערוץ העברת ההוראות לשרירים בדפנות כלי הדם ובבית החזה?

תודה מראש
שרה


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 12/03/2007

שלום שרה,

המרכז הוזו-מוטורי (vasomotor center), הנמצא בחלק התחתון של גזע המוח ובחלק מהמוח המוארך,משגר כל הזמן, דרך שלוחות עצביות של המערכת הסימפתטית, אימפולסים חשמליים המבקרים את מדת ההתכווצות של כלי הדם.
חלק משלוחות וזו
-מוטוריות אלה גורם להתכווצות השרירים של כלי הדם (אקסיטציה) וחלק אחר של שלוחות אלה גורם לעיכוב ההתכווצות (אינהיביציה), היינו להרפיה. במנוחה כלי הדם הפריפריים מכווצים חלקית - מצב הקרוי "טונוס וזו-מוטורי". האפנון של המרכז הוזו-מוטורי; היינו הגברה או עיכוב פעילותו, נעשה באמצעות שלוחות שונות המגיעות מאזורי מוח שונים כולל ההיפותלמוס. כלומר מידע שמקורו בחיישנים שונים (למשל טמפרטורה) מגיע תחילה להיפותלמוס ומשם מופעלות השלוחות הרלוונטיות אל המרכז הוזו-מוטורי.


כך למשל, מידע על עליה בטמפרטורת הגוף (שנקלט על ידי החיישנים הספציפיים) מגיע אל ההיפותלמוס; מכאן עוברת האינפורמציה, דרך השלוחות הרלוונטיות, אל המרכז הוזו-מוטורי; שם תופעלנה השלוחות של המערכת הסימפתטית ש"בסוף הדרך" יגרמו להרחבה של כלי דם הפריפריים.


פרופ' צבי וולברג
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
דילוג לתוכן