מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה

נוי שלום,

מצ"ב קישור למקור מידע בנושא "מערכת ההובלה בתולעים טבעתיות":

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA
 

בנוסף מצ"ב קישור למסמך מסכם ומקיף בנושא: לצפייה במסמך לחץ/י כאן.

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תום שלום,

מצ"ב קישור למקור מידע העוסק בנושא נשימת גזים שונים והשפעתם על הקול:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%9B%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ענבל שלום,

בעת מאמץ ל"ד דיאסטולי עולה פחות מאשר הסיסטולי אם כי הוא עולה מעט.

בברכה, 

פרופ' אהוד גרוסמן
מנהל היחידה ליתר לחץ דם
בית חולים שיבא

איתי שלום,

מצ"ב תשובות של מומחית שענתה בעבר האתר על שאלות בנושא "מנגנון הקרישה":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5976
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2702
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

אדם שאוכל דיאטה עשירה במלח, יפריש יותר מלחים בשתן במידה וכליותיו תקינות.

אדם שאוכל יותר סוכרים ופחות מלחים יפריש פחות מלחים בשתן.

לכן כן יהיה שוני מבחינת כמות המלחים בשתן בין שני האנשים האלו

בברכה

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון

שלום רב,
 

כמעט ולא קיימת תגובה בין נוגדנים של האם נגד אנטיגן A ו-B של העובר כי רוב הנוגדנים שהאם מייצרת (והם מסיבות שונות קיימים כבר בהריון הראשון) הינם נוגדנים מסוג IgM שהינם בעלי משקל מולקולרי גדול ולכן אינם מסוגלים לחצות את השליה, לפגוש תאי דם עובריים ולהרוס אותם. 

זאת בניגוד לנוגדנים מסוג IgG כדוגמת הנוגדנים שהאם מייצרת כנגד האנטיגן D או (Rh) שבזכות משקלם המולקולרי הקטן יותר מסוגלים לחצות את השליה ולפגוע בכדוריות הדם האדומות של העובר. 

בנוסף , תאי דם עובריים מציגים על דופנם מעט אנטיגנים A ו-B לעומת אלו של הבוגר ובכך פחות מהווים "מטרות" להרס של הנוגדנים.

ה"מחלה" של חוסר התאמת קבוצת ABO בין העובר לאמו מתבטאת בדרך כלל לכל היותר בצהבת קלה של היילוד ובאנמיה שלו, ולא באנמיה של העובר. אין צורך לפיכך לבצע מעקב הריון אחר התפתחות אנמיה עוברית מסיבה זו. 

בברכה,
 

ד"ר חגית דאום
מומחית ברפואת נשים ומיילדות יחידת האולטרה-סאונד מחלקת נשים ויולדות
הדסה הר צופים

חן שלום,

להלן קישור למקור מידע בנושא מערכת ההובלה של החרקים:

http://insectour.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_30.html#axzz2Tj8gKgQC

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

קרן שלום,

מצ"ב קישורים למקורות מידע המסבירים את מבנה תא דם אדום ותפקודיו במערכת ההובלה:

http://www.misgav.galil.k12.il/new/files/biology/blood.htm
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצ"ב קישור לאתר המסביר את אופן הובלת הפחמן הדו-חמצני בדם:

http://agribio.snunit.k12.il/Breath_site/main/unit_co2.html

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום מיכל,

יש להכחלה בזמן חנק שתי סיבות:

1. העדר אספקת חמצן גורם להמוגלובין בדם לשנות את צבעו מאדום לחום/סגול אשר נראה דרך העור ככחול.
2. חנק לעתים גורם לגודש ורידי. כאמור, הדם הוורידי שרמת החמצן בו נמוכה נראה כחול מבעד לעור.

בברכה,

נעם גבריאלי

פרופ' נועם גבריאלי
רפואה
הטכניון

פרטיה של המומחית הועברו לשואלת לשם קבלת הבהרות בנושא.
 

פרופ' אילה הוכמן
ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

כמה הערות והבהרות:

א. זיעה אינה מתאדה לאוויר אלא עוברת תהליך נידוף שמהווה מנגנון פיזיקלי שונה.

ב. ככל ששילוב הטמפרטורה והלחות גבוה יותר אכן עומס החום יגבר. אין בתשובתי כל אמירה המשתמעת אחרת.

ג. תרומת הרוח להפחתת עומס החום תתבטא כאשר הלחות היחסית גבוהה, גם כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה. ככל שטמפרטורת הסביבה גבוהה והלחות נמוכה, תרומת הרוח
לקרור תקטן, עד כדי שהרוח תתרום לחימום הגוף.

ד. לחות יחסית של 40% מהווה לחות בינונית.

ה. כפי שכתבתי בתשובתי וכפי שגם את כתבת בפנייתך,
בתנאים האמורים מאוורר יתרום לתחושת עומס חום קל יותר עקב נידוף מוגבר של זיעה.

בברכה,

ד"ר יובל חלד

ד"ר יובל חלד
מכון הלר למחקר רפואי
בית חולים שיבא

שלום,

הצמא אצל חולי סכרת הינו סממן של רמות סוכר גבוהות בדם. זה יכול להיות הסימפטום הראשון של סכרת או תוצאה של תת-טיפול אצל חולי סוכרת ידועים. טיפול המשלב תזונה נכונה ותרופות מותאמות לכל חולה גורמים להעלמות של התופעה.

הצמא גורמת לשתיה של כמויות גדולות של נוזלים (polydipsia), שמלווה בהטלת יתר של שתן (polyuria). התופעה מוסברת על ידי התייבשות של הרקמות על רקע "משיכת" נוזלים מתאי הגוף לתוך מחזור הדם, עקב עליה בכוח אוסמוטי של הדם שבו ריכוז גבוה של גלוקוזה. כתוצאה מכך, יש סינון מוגבר של נוזלים לכליות הגורם להשתנת יתר- וכך המעגל נסגר.

בברכה,

פרופ' ווייצמן

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר בנימין מדליון
מנהל יחידת השתלות לב וראות
המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס בלינסון

שלום,

קביעת ריכוז של ויטמין C רגישה לתנאי בידוד של החומר. הריכוז תלוי טמפרטורה בה מבודדים את הויטמין וזמן החשיפה לחמצן. ולא רק: גם בתנאי אקלים שבו גדל הפרי, בזן שלו, חומרי הדברה שהשתמשו, בתנאי האחסון שלו.....

בגדול, פרי בוסר בעל ריכוז גבוה יותר של ויטמין C. עם הבשלתו של הפרי – ריכוז ויטמין C יורד. (education.com)

יחד עם זאת זה לא כך בכל הפירות.

למשל לפי מחקרים שנעשו:

-במנגו ובבננה ריכוז גבוה יותר של ויטמין C בפרי בוסר ובפפאיה ריכוז גבוה יותר בפרי בשל. (Determination of vitamin C in tropical fruits: A comparative evaluation of methods; Food Chemistry, Volume 96, Issue 4, June 2006, Pages 654–664):

-באפונה ירוקה בוסר, ריכוז ויטמין C גבוה יותר מאשר באפונה ירוקה בשלה (THE PHYSIOLOGY OF VITAMIN C; C. G. KING; Cold Spring Harb Symp Quant Biol. 1939;7(0):137-147).

-בפרי acerola
(עץ בדרום אמריקה) ריכוז ויטמין C גבוה יותר בברי בוסר ( ;Chemical composition of acerola fruit (Malpighia punicifolia L.) at three stages of maturity; Chemistry Food 71 (2000), pp. 195–198 )

-בחבוש יפני ריכוז ויטמין C גדל עם הבשלתו (Biochemical Changes in Chaenomeles Fruits and Fruit Juice during Ripening and Storage ; R. Vila, M.V. Granados, P. Hellín, S. Kauppinen, J. Laencina, K. Rumpunen, J.M. Ros; 2003 - pub.epsilon.slu.se)

-בתפוח ריכוז ויטמין C יורד עם הבשלתו (Ackermann J., Fischer M., Amadò R. 1992. Changes in sugars, acids, and amino acids during ripening and storage of apples (cv. Glockenapfel). Journal of Agricultural and Food Chemistry 40: 1131–1134. )

בברכה
ד"ר דורותה צ'רקי

ד"ר דורותה צ'רקי
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

התשובה היא כן.

ההערכה היא כי הביוספרה היבשתית על פני כדור הארץ
(כל הצמחים ביבשה, לא בים) צורכים בפוטוסינתזה כ -115 מיליארד טון פחמן מדי שנה. הם משחררים חזרה לאטמוספרה כ -112 מיליארד טונות של פחמן בתהליך הנשימה. ההבדל בין שני המספרים, כמעט 3 טונות של פחמן, נצברים על ידי צמחי היבשה (והקרקע) מדי שנה. 3 מיליארד טונות של פחמן מהווים כמעט 1/3 מכמות הפליטה הגלובלית של פחמן על ידי שריפת דלק מאובנים על ידי האדם ... וכך, למעשה, הצמחים מאטים

(לעת עתה) את עליית הפחמן (CO₂) באטמוספרה.

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה
למדעי הסביבה וחקר האנרגיה

מכון ויצמן למדע

לא ידוע לי על ריכוז ״קסם״ של מלח שמגביר את קצב הפוטוסינתזה ולכן סביר להניח שמדובר בטעות מדידה. הדרך הטובה ביותר לוודא זאת היא לחזור על המדידה ולהתמקד בתחום הריכוזים סביב המדידה החריגה

בהצלחה

דרור

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

להערכתי התמונה בדרך כלל הפוכה - הנביטה של מינים רבים מראה רגישות
גבוהה לנתרן כלורי בהשוואה לזו שמתקימת בנוכחות אשלגן כלורי

ראו הספרות הנילווית למאמר , כדי להעריך נכונה את התוצאות שלכם יש לברר

African Journal of Plant Science Vol. 5(1), pp. 52-56, January 2011

נסו לאתר בגוגול מאמרים נוספים אולי רלבנטים יותר מהנ"ל

כדוגמת

Laura Sosa et al. 2005

OSMOTIC AND SPECIFIC ION EFFECT

Annals of Botany 2005 Vol. 96 2261-267

מצורף העתק מהמאמר הראשון

בברכות

יעקב פרידמן

פרופסור אמריטוס

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

להלן תשובות בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5342

נשמח להמשיך ולסייע
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

לאור אתלאיי ורוני הן שלום,

לא מוכרים לי זני חיטה שהזרעים שלהם עמידים למליחות, אך אין זה בלתי אפשרי כי השתמשתם בזן של חיטה עמיד למליחות. לפני הערכת המנגנון של עמידות למלח חשוב כי תתארו את שיטת העבודה-
כמו: לאיזה סוגי מלחים נחשפו ולאיזה אחוז נביטה הגיעו הזרעים שהונבטו בתוספת מלח בהשוואה לזרעי חיטה שהונבטו כבקורת במים מזוקקים, מה היה סוג המצע שעליו הונבטו הזרעים, כמה זמן נמשכו הניסויים וכמה חזרות נבדקו לפני הערכת מנגנון העמידות למלח יש לבסס היטב את המסקנה שלכם זאת תוך פירוט הנתונים המתארים את מהלך הנביטה (אחוז נביטה מול זמן) בריכוזי מלח שונים לעומת נביטה במים מזוקקים.

בברכות,

פרופ. יעקב פרידמן

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

לגבי חיטה, יש בספר "צמחים בחקלאות" מאת עודד זיו ודניאל רימון – ספר לימוד במדעי החיים והחקלאות לחטיבה העליונה, משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, מהדורת ניסוי תשנ"ח 1998. פרק ד', עמ' 133.

בנוסף שולחת סריקה מתוך חוברת "גידול חיטה הלכה למעשה", הוצאת ארגון עובדי הפלחה ומשרד החקלאות שה"מ 1992. פרק מורפולוגיה, עמ' 10-11.

לגבי סלק, יש בספר "נביטת זרעים" מאת פרופ' א.מ. מאיר ופרופ' א. פוליקוב-מיבר, הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים 1985. עמ' 5

בברכה,

ד"ר לאה קרני

מנהלת (בפועל) המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים

מינהל המחקר החקלאי

ד"ר לאה קרני
המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום,

מובן שמי שיגיב לאור אלה לא הזרעים אלא החותלות שיציצו בתחילת תהליך הנביטה. אותן עלייך להאיר. גם נבטים אחרים יגיבו להארה אך החותלות הן אובייקט קלאסי ששימש למחקר זה מתחילתו.

אני מעריך ששלב ההשריה במים במשך יומיים הוא שגרם לתמותת הזרעים, מחוסר חמצן. ברגע שמרטיבים את הזרעים הם מתחיל לנשום וזקוקים לחמצן. היות ובמים אין מספיק חמצן, ההשריה עלולה להזיק לזרעים. ניתן להתגבר על-כך בכמה דרכים: דרך אחת היא לא להשרות במים לזמן ארוך, אלא רק להרטיב את הזרעים במשך 10 דקות ואחר-כך להניח על מצע רטוב בכלי סגור. דרך אחרת היא לבעבע אוויר במים במשך כל זמן ההשריה, באמצעות משאבת אוורור של אקוואריום, כך שהמים יתערבבו והחמצן יתמוסס בהם כל הזמן. אפשר גם להזרים את המים בכלי כל הזמן ולא להשאיר מים עומדים, אך זה יהיה בזבוז גדול מאוד של מים ואינני ממליץ על כך. כדאי אולי לנסות גם מקור אחר של זרעים. אולי הזרעים שהשתמשת בהם איבדו את חיוניותם וכדאי לקנות זרעים טריים יותר. זרעי חיטה חיוניים אמורים לנבוט תוך יום עד יומיים לכל היותר.

בהצלחה

עמרם אשל

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

להלן מס' קישורים לתשובות בנושא זה:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4964

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5265

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ישנו מידע רב על נושא יצור והובלת סוכרים בצמחים. רובו באנגלית.

בקצרה, צמחים מייצרים גלוקוז ופרוקטוז ברקמות הירוקות שלהם כתוצאה מהפעילות הפוטוסינטתית.

סוכרוז (גלוקוז+פרוקטוז) הוא הסוכר המשמש להובלה בין רקמות הצמח . מהעלים לשורש לדוגמא.

לצמחים יש מערכת הובלה לסוכרים וחומרים אחרים הנקראת פלואם או שיפה בעיברית.

אם תרצו להוסיף סוכר לצמח תצטרכו להשתמש בסוכרוז ולהזריק אותו לשיפה. זו משימה בעיתית למדי וקשה לי לראות איך תוכלו לבצע זאת ללא עזרה של מומחה.

אפשרות שנייה היא להוסיף סוכרוז דרך מערכת השורשים. צמחים מסוימים, אך לא כל הצמחים, מסוגלים לספוג סוכר מהשורשים. צמח הארבידופסיס (תודרנית לבנה) מסוגל לעשות זאת. במידה ותנסו לעבוד בשיטה זו תצטרכו לשמור על תנאים סטריליים. הסוכר הוא מקור מזון מצויין לחידקים ופטריות שיהרסו את הניסויי.

הוספת סוכר למצע הגידול של ארבידופסיס מגדילה את קצב הגידול.

אני מקווה שתשובתי מספקת במידה ודרושת הבהרות אני אשמח לענות שוב ניר.

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

א. במה רצוי להרחיף את החיידקים לפני הוספתם לקרקע או ביצוע ביקטור של הזרעים, בקרקע מזון נוזלית הספציפית לסוג או במים ?

בד"כ משתמשים בבופר (למשל בופר פוספט 10 מילימולר, pH 7- 7.2) או בתמיסה פיזיולוגית (9 g NaCl /l) שעברו עיקור.

ב. האם מתאים להנביט ולגדל את הצמחים באדמת עציצים / תערובת המכילה כבול
ולהעשיר את הקרקע או לבקטר את הזרעים?
אפשר שהשימוש בתערובת כזו מיטיב עם הצמחים ויש בו די והותר חיידקים כך שיתפתחו בהם פקעיות קושרות חנקן באופן שלא צפוי כלל שיפור בעקבות הוספ החיידקים?

תלוי בסוג התערובת. בד"כ בקטניות נהוג לבקטר את הזרעים או להוסיף את החיידקים בקרקע בזמן הזריעה אבל צריכים לבדוק כל מערכת קטנית-ריזוביום.

רצוי מאד לגשת לספרות המדעית בנושא הספציפי הזה.

בברכה,

שאול

ד"ר שאול בורדמן
מחלות צמחים ומיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

ישנם כמה מחקרים אשר מדדו את ההשפעה של דיות מרקמות הצמח על קירור של אברי הצמח. אני מצרף מאמר שהושג באמצעות פרופ' אלון סמך מהפקולטה לחקלאות, המראה את ההשפעה של דיות על קירור של הפרח - איבר רגיש במיוחד המכיל את הגמטות לדור הבא - באמצעות דיות. באותו מאמר מכיל רפרנסים אחרים בנושא של קירור באמצעות הדיות של העלים.
עם זאת, יש לזכור כי הדיות, כלומר יכולת משיכת המים מהעלה לאוויר חייב להיות מלווה עם ספיגת מים מן השורשים.
במקרים כאשר הצמח נמצא תחת מחסור במים זה יגרום לסגירת הנקבוביות שלו (הפיוניות) ותחסום איבוד מים על ידי דיות. כלומר השימוש של דיות לקירור די תלוי במצב.

פרופ' אברהם לוי
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

Following uptake into the enterocytes, lipid digestion products, for example fatty acid (FA) and monoglyceride (MG), can be re-synthesized to triglyceride (TG) in the smooth endoplasmic reticulum and subsequently assembled into TG-rich lipoproteins (LPs). LPs are exocytosed from the enterocyte into the lamina propria where the tight junctions between adjacent vascular endothelial cells and the presence of an underlying basement membrane preclude easy access to the blood capillaries. Instead, LPs preferentially access the lymphatics where adjacent endothelial cells overlap, which results in the formation of large inter-endothelial junctions with significantly enhanced permeability for colloidal species such as LPs.

זרעים נושאים בתוכם את העובר הצמחי הנמצא במצב תרדמה. כדי שהעובר יתעורר ויתחיל להתפתח לנבט, הוא הצמח הצעיר, עליו להיות בטוח כי תנאי הסביבה מתאימים לכך. לפיכך זרעים מצמחים שונים ואפילו מאותו צמח דורשים
גירויים שונים מהסביבה "המודיעם" להם כי התנאים בשלים לנביטתם. כך למשל
לא כול הזרעים מאותו צמח ינבטו באותה עונה ונביטתם תלויה בין היתר בכמות המים אליה נחשפו.

חלק מהזרעים מופצים על ידי בע"ח . כאשר הזרע נבלע ועובר במערכת העיכול של בעל החיים הוא
אינו מתפרק בקיבתו ומעוכל על ידו
אך
הוא
נחשף למיצי העיכול בקיבת החייה ובכך מוסרים חלק ממערכות ההגנה
של מעטפות הזרע המאפשרות לזרע לנבוט לאחר שיופרש על ידי בעל החיים. בכך למעשה

מובטח כי הזרע ינבוט רק לאחר שהוא הופץ רחוק מצמח האם בסביבה חדשה
אשר תתאים לצמיחתו בא הוא אינו מתחרה בצמח האם.

ד"ר ניר אוהד
מדעי החיים/ מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום מיכאל,

2. גורמים סביבתיים ונרכשים – אנשים שמנים, סוכרתיים, בעלי תסמונות מטבוליות, חוסר ניידות. ישנם מקצועות בהם שוהים זמן ממשוך בשמש כמו מצילים וספורטאים שלא שותים מספיק או מזיעים בכמויות, נפח השתן קטן והסיכוי לאבנים עולה.

5. חמצת מטבולית כלייתית (RTA-Renal Tubular acidosis), ופעילות יתר של בלוטת הפארא תירואיד מעלים את השכיחות לאבנים בכליה.

6. מחלה גנטית נדירה בה ישנה הפרשה מוגברת של החומצה האמינית cystine ציסטין המעלה את השכיחות לאבני ציסטין בכליה.

ג. אבני חומצה – מכילים חומצה יורית (Uric Acid) . מתפתחות בחולים מיובשים שלא שותים מספיק ואוכלים דאטה עתירת בשרים, חולים במחלת גאוט.

חומצה יורית נמצאת בכמויות גדולות בשוקולד, קפאין, יין, ובשרים – בעוד שאוקסאלט נמצא בכמויות גדולות בתרד, סלק, תה. לכן אנשים הסובלים מרמות גבוהות של חומצה יורית בדם, 　או עם היסטוריה של אבני כליה צריכים להיזהר ולהמעיט במאכלים הללו.

בברכה,

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון

נשימה של חמצן נקי אינה מסוכנת למעט יילודים אשר יכולים לפתח עכירות בעיניהם.

תהליך הנשימה מתבצע על ידי משוב שלילי. במערכת הדם נמצאים חיישנים {קולטנים} המזהים כמויות של פחמן דו-חמצני בדם. חיישנים אלו שולחים את המידע אל המוח המוארך שהוא מרכז בקרת הנשימה בגוף. רק מאוחר יותר המוח יפעיל את מנגנון הנשימה בהעדר הפחמן הדו חמצני (100% חמצן).

ובכל זאת, לא מומלץ להשתמש 100% חמצן, ורק צוללנים צבאיים (מי הבועות יחשפו את המיקום שלהם) נושמים במערכת סגורה, המאפשרת להם להישאר בלתי נראים.

יש להם חומר כימי מיוחד במיכל החמצן שלהם אשר סופג פחמן דו חמצני, כדי למנוע גירוי על מערכת הנשימה.

פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון