מיקרואורגניזמים
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום רב,
במסגרת לימודי הביולוגיה אנו עושות ביוחקר שמתמקד בהשפעת סוגי סוכר שונים על קצב הפקת אנרגיה בשמרי אפייה.
בניסוי, בדקנו מלטוז וסוכרוז, וראינו כי סוכרוז הביא לקצב הפקת אנרגיה גבוה יותר משל המלטוז. רצינו לשאול מה הסיבה לכך. (מלטוז מורכב משתי יחידות של גלוקוז וסוכרוז מיחידת גלוקוז ויחידת פרוקטוז, ובמקור אחר שקראנו באתר כתבתם כי שמרי האפייה מעדיפים לנצל גלוקוז על פני פרוקטוז. לכאורה, זוהי סתירה. אך מה הסיבה לכך?)
בתודה מראש
שלום,
להלן מצורף מסמך המפרט את הסיבות וההבדלים לניצול מקורות אנרגיה בתהליך התסיסה:
לקריאת החומר יש ללחוץ כאן.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
במסגרת עבודת החקר שלנו בנושא השפעת ריכוז מיצוי שום שונים על עיכוב הגדילה של חיידקי E.coli נתקלנו בקשיים אחר חיפוש מידע על שני תפקידי אנזימים "ציסטאין פרוטאינז" (cysteine proteinase) ו"אלכוהול דהידרוגנז" (Alcohol dehydrogenase). לאליצין יש השפעה על האנזימים האלו אך מה תפקידם?
תודה מראש.
שלום,
להלן קישור למקור מידע המסביר תפקידם של אנזימים אלו:
http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/garlic.htm
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני עכשיו עושה עבודת ביוחקר על התפתחות העובש על הלחם.
נוכחתי לגלות שעובש הינו פטריות אך בכל המקורות ההימן שחיפשתי לא מפורט לי התהליך הנשימה.
אני יודעת שפטרית עובש הינה אאקריוטית אבל מה היא מבצעת תסיסה או נשימה תאית רגילה?
שלום,
להלן מצורפים קישורים לתשובות שפורסמו בנושא "עובש על לחם":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4951
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3954
כמו כן, מצורף קישור להסבר על פטריות עובש:
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אני תלמידת כיתה י"ב ועשיתי עבודה על תסיסת שמרים בסוכרים שונים (פרוקטוז, גלקטוז, לקטוז, מלטוז, סוכרוז )
רציתי לדעת, מהו הריכוז האופטימלי של סוכרים בתסיסת שמרים ?
דניאלה שלום,
להלן קישור לתשובות מומחים שפורסמו באתר בנושא: ריכוז סוכרים אופטימלי לתסיסת שמרי אפייה
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אנו תלמידות כיתת יב הלומדות במגמת ביולוגיה.
במסגרת המגמה, אנו מכינות ביוחקר בו אנו בודקות את השפעת סוגי סוכר שונים על קצב הפקת האנרגיה בשמרי אפיה.
האם שמרי אפייה יכולים לנצל עמילן? אם כן, איך? באמצעות אנזימים שונים? אילו אנזימים? תוך כמה זמן יוכלו השמרים לנצל את העמילן ?
תודה מראש
שלום לכן,
שמרים לא מייצרים עמילאז לכן לא יכולים לפרק עמילן, אלא אם כן הוסיפו להם מבחוץ את האנזים. כשחומר הגלם לתסיסת השמרים הוא גרגרי חיטה או שעורה נובטים (בתעשית הבירה למשל), נוצר עמילאז בקליפת הגרגר הנובט והוא שמפרק את העמילן לדו סוכרים וחד סוכרים, אותם יכולים לפרק השמרים.
רוני
ד"ר רוני לב
מדעים
מכללת לוינסקי לחינוך
שלום,
אנו תלמידות מגמת ביולוגיה ובמסגרת המגמה אנו מבצעות ביוחקר שעוסק בנושא השפעת סוכרים שונים על קצב הפקת אנרגיה בשמרי אפייה.
במהלך הניסוי בדקנו סוכרים שונים וראינו כי עמילן וגלקטוז לא נוצלו על ידי השמרים. רצינו לשאול מה הסיבה לכך.
תודה מראש.
שלום לכן,
להלן קישורים לתשובות שפורסמו באתר בנושא: השפעת סוכרים על תסיסה בשמרים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום!
ערכנו ניסוי במסגרת הביוחקר שלנו, ועשינו סדרה של כמה ריכוזים,עם 4 חזרות לכל ריכוז. אך רצינו לדעת מדוע מהלנו בפעם הראשונה עם מים ופעם השנייה עם אתנול לחוד? מהי הסיבה לכך ומה רצינו לבדוק כאן.
שלום,
מצורפים בזאת שני מקורות מידע העשויים לתת הסבר לתוצאות שהתקבלו:
1. קישור לתשובת מומחה שהתפרסמה באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6130
2. מצורפת מצגת לעבודת ביוחקר בנושא שאלת החקר שלכם: לחץ כאן לצפייה במצגת.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אני תלמיד כיתה י"ב ועשיתי עבודה על תסיסת שמרים בסוכרים שונים (פרוקטוז, גלקטוז, לקטוז, מלטוז, סוכרוז ) הייתי רוצה לשאול כמה שאלות :
1.מה הוא תהליך התסיסה בשמרי אפייה ואילו אנזימים משתתפים בתהליך ומפרקים את הסוכרים: פרוקטוז, גלקטוז, לקטוז, מלטוז וסוכרוז?
2.מדוע רק לקטוז, מלטוז וסוכרוז התפרקו (נוצר בתוך המבחנה אוויר= מדד לתסיסה כוהלית) ואילו לקטוז וגלקטוז לא התפרקו כלל?
3.מדוע שמרי אפייה נחשבים צרכנים ולא יצרנים? ומה הדרכים של לצרוך? ומה התהליך שהם עושים כאשר הם משיגים את ה"מזון"?
תודה רבה
שלום,
להלן קישורים לתשובות שפורסמו באתר, שיתנו מענה לשאלותיך בנושא: "תסיסת שמרי אפייה":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
במסגרת עבודת הביוחקר בדקנו את השפעת ריכוז סבון כלים על קצב תהליכי הפקת האנרגיה בשמרי אפיה (שיטת המדידה- עפ"י קצב פליטת פד"ח).
עפ"י תוצאות הניסוי: ככל שריכוז הסבון היה גבוה קצב פליטת הפד"ח ירד. אבל גם בריכוז 10% ו15% יש פליטת פד"ח. ושאלתי היא- האם הפגיעה של הסבון חלקית בכל תא כך שעדיין מאפשרת לתא לתפקד או שלחילופין רק חלק מהתאים נפגעו והאחרים ממשיכים לתפקד?
איך ניתן להסביר תוצאות אלו?
תודה
יעל
שלום,
זאת שאלה מעניינת ביותר. איני יודע את התשובה, אך היא ניתנת למדידה אמפירית, ע"י ניסוי פשוט: ניתן לספור במיקרוסקופ כמה שמרים רואים (למ"ל, בעזרת המוציטומטר) ולזרוע על צלחות גידול (YPD). אם כל התאים בחיים, המספרים יתאימו, אם חלק גדול מתים, יתקבל מספר קטן של מושבות...
מקווה שתשובתי עוזרת...
מרטין
פרופ' מרטין קופייק
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב
שלום, אנחנו עושים עבודת ביוחקר מטעם בית הספר ושאלת החקר שלנו היא כיצד משפיע מיץ לימון טרי ומורתח בריכוזים שונים על עיכוב גדילת חיידקי E. coli? ורצינו לדעת האם ישנה השפעה של הרתחת מיץ הלימון על הPH שלו? ואם לא, איזה השפעה יכולה להיות להעלאת הטמפרטורה שתסביר את השינוי בתוצאות שמצאנו בין מיץ הלימון הטרי למורתח.. אשמח לתשובה, תודה מראש!
שלום,
מצורף קישור העשוי להסביר את התוצאות שהתקבלו:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5728
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
רציתי לדעת מדוע קצב נשימה תאית עולה כאשר מוסיפים לשמרים קפאין.
תודה רבה.
שלום,
שאלתך נענתה בעבר באתר ע"י מומחה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5832
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
במסגרת הביוחקר שאני עושה בבית ספר, בנושא השפעת ריכוזים שונים של מיצוי שום טרי על קצב עיכוב גדילת חיידקים מסוג E.COLI ו - STF, התעוררו מספר שאלות שלא מצאתי להן מענה:
1. לפי מקור ספרות מסויים, גילית כי חיידקי גראם חיובי (STF) רגישים יותר לחומרי חיטוי (אליצין בשום) אך בפועל בניסוי התוצאה הייתה שחיידקי הגראם השליליים (E.COLI) היו רגישים יותר. מדוע? כיצד אפשר להסביר זאת לבוחן?
2. שאלה עיקרית - מדוע חיידקי גראם חיובים נצבעים ומדוע חיידקי גראם שליליים לא? הבנתי שישנו הבדל במבנה שלהם אבל אשמח לקבל פירוט עליו.
תודה מראש!
שלום,
1. בנוגע לשאלתך הראשונה, מצורף מאמר המסביר שחלק מחיידקי הגראם החיובי הם יותר רגישים לאליצין שבשום מאשר ה- E-coli (שהינו חיידק גראם שלילי). לכן, לא ניתן להכליל ולומר שתמיד חיידקי גראם חיובי הם יותר עמידים מאשר חיידקי גראם שלילי לאליצין, המהווה את המרכיב הפעיל בשום.
2. מצורף קישור הנותן הסבר טוב מאוד לשאלתך השניה:
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20061117044808AAPnFhU
בברכה,
ד"ר סרג' אנקרי
הפקולטה למדעי החיים
הטכניון
שלום, במסגרת עבודת הביוחקר אני עוסקת בשאלה כיצד משפיעה תמיסת יוד על דיכוי גדילת חיידקי סטף אלבוס, אני משתמשת בדידרית ספוגה ביוד שמונחת על מצע חיידקים. ואיני מוצאת חומר על מנגנון הפעולה של היוד ועל השפעתו על החיידק סטף אלבוס.
אשמח אם תוכלו לעזור לי
תודה
מה הגורמים המשפיעים על כמות החיידקים בסוגים שונים של חלב?
איך סוגים שונים של חלב מושפעים מכמות החיידקים?
שלום,
להלן מצורפים קישורים לתשובות שפורסמו באתר בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6055
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5928
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5796
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אנחנו כותבים עבודת חקר על הקשר שבין נוכחות חלבונים בסוגי חלב שונים (פרה,סויה,אורז,שיבולת שועל,קוקוס) ובין גידול החיידקים באותו סוג חלב
ברצוננו לשאול האם יש אפשרות לקשר אותנו למקורות מידע על חלבוני חלב ועל נוכחות חיידקים בחלב
באותה מידה יעזור לנו מאוד לקבל הסבר על הנ"ל
בנוסף לכך רצינו לדעת מהו אחוז הטבעונים ( או הנמנעים מחלב פרה ) בארץ ?
תודה רבה ! אבישג
שלום,
להלן קישור למקור מידע בנושא חלבונים וחיידקים בסוגים שונים של חלב:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6055
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
תלמידים שלי גידלו חייקי א.קולי על מצע מזין באמצעות מקל דרגלסי כך יצרנו משטח אחיד והניחו דיסקיות נייר עם ריכוזי דבש שונים על גבי התרבית. עבדנו בסמוך לכהליה, והתוצאות- התרביות שבהם היה ריכוז דבש גבוהה וגם ללא דבש בקרה,היו עשירות בחיידקים ומוזר שהכי הרבה היה סביב הדיסקיות. שם היה ריכוז גבוה. התלמידים התייאשו כי זוהי עבודה רצינית שהשקיעו בה 60 צלחות כולל טיפולים ובקרות. והכל הלך לטמיון. מישהו יכול לסייע בידי איך לגדל חיידקים ודיסקיות כך שנקבל תוצאות הגיונות. האם יתכן שהדבש מתוצרת סופר סל אינו טבעי למרות שהתלמידים התקשרו לחברה וביקשו לוודא מהו מכיל ואם הוא טבעי.
שלום רב,
אכן תוצאות מוזרות - דבש אמור לעכב גידול של חיידקים בשל מרכיבים אנטי-בקטריאליים וריכוז סוכר מאד גבוה. אם גדלים יותר חיידקים בריכוזים הגבוהים קרוב לדיסקית הספוגה בדבש הם כנראה עמידים או שמשהו בעבודה באמת לא היה תקין (למשל הדיסקיות מזוהמות). כדאי להוסיף דבש ישר כטיפה ולא על גבי דסקית לפחות בצורה זו חייבים לראות עיכוב.
עוד ביקורת מתבקשת היא פשוט לזרוע טיפה של דבש על צלחת אגר ללא מלא תוספת חיידקים ולראות האם מופיעים חיידקים לאחר מספר ימים למקרה שהדבש עצמו מזוהם בחיידקים משלו למשל בנבגים של משהו עמיד.
בברכה,
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
במסגרת עבודת הביוחקר אנו בודקים פירוק אלבומין (מביצה) ע"י חיידקים.
ברצוני לשאול איך האלבומין נכנס לתא החיידק, ואיך הוא מתפרק שם? הרי הוא מולקולה גדולה שאינה יכולה לעבור דרך קרום התא.
תודה,
אריאל
ערכתי ניסוי על תמצית המלפפון אשר שמרתי במקרר (חלק תחתון) . תמצית זו היא מקור האנזים קטלאזה. גם הסובסטראט נשמר במקרר (על מנת שמי החמצן לא יתפרקו בהשפעת האור). למשך 8 ימים, בכל יום, לקחתי 6 מ"ל מתמצית המלפפון ו-4 מ"ל ממי החמצן. דאגתי לשים את האנזים ואת הסובסטראט ב-20 מעלות. אחר כך ערבבתי במבחנה אחת. אחרי 5 דקות מדדתי את גובה הבועית במבחנה.
הפעילות האנזימטית לפני הכנסת החומרים למקרר היא 100% .
אחרי 8 ימים הפעילות היתה 0% .
איך ניתן להסביר את התוצאות ? ואם אפשר להפנות אותי למקורות הדנים בסוגייה הזאת.
תודה מקרב לב.
שלום,
פרטי תוצאות הניסוי שהצגת בשאלה אינם ברורים מספיק. למרות זאת, מצ"ב קישור לתשובה שנענתה ע"י מומחית בתחום, העשויה להוות לך ביסוס והבנה של התהליכים שנצפו בניסוי שלך : http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5622
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, שמי יובל יוסף מיבנה ושלחתי לכם לא מזמן שאלה. השאלה ששלחתי אליכם הייתה על החומרים האנטיביוטיים בשום ובבצל שמעכבים את גדילת החיידקים. (המשך השאלה שלי מתחת להעתק התשובה שלכם).
התשובה ששלחתם לי היא זאת:
פסטר נוכח ב-1858 כי שום הגינה מכיל חומרים בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית. מיצויי שום שמשו במהלך מלחמת העולם הראשונה לחיטוי ולמניעת גנגרנה (נמק של רקמות). פעולתו האנטי-חיידקית, אנטי-פטרייתית ואנטי-נגיפית הוכחה בניסויים במבחנה, אך קשה להוכחה בבני אדם. דוגמה להצלחת ניסוי בבני אדם: ניסויים קליניים בהם נשטף הפה בתמיסה המכילה 2.5% מיצוי של שום העלו כי הטיפול הועיל אך המטופלים התלוננו על הטעם והריח הדוחה. השום והבצל מכילים מרכיבים מכילי גפרית שיש להם פעילות ביולוגית, כגון: diallylsulphide . פציעת התאים של השום (ע"י חיתוך, לעיסה, כתישה וכד') גורמת למגע בין האנזים אלינאז וחומצת האמינו אליין ולפירוקה. מתקבלים אליצין וחמרים אחרים מכילי גפרית (חומרים נדיפים התורמים לריח ולטעם האופייניים ולתכונות הפרמצויטיות). חשיפה לאוויר מעודדת את המשך הפירוק ויצירת diallyldisulphide בעל התכונות האנטיבקטריאליות וחיזור הציסטאין יגרום לפירוק הקשרים הדיסולפידיים (קשר קוולנטי יחיד המתרחש בין שתי קבוצות תיול. הקישור נקרא גם קשר-SS) בחלבוני החיידקים. מחקרים העלו כי האליצין ותיוסולפונטים המסונתזים ברקמות הפצועות של שום ושל בצל אחראים לעיכוב הגדילה של חיידקים ולתכונות הבקטריוצידיות של השום. כך גם אג'ואן וחמרים אחרים מכילי גפרית המשתחררים בתהליכים אלה .
המנגנון האנטיבקטריאלי כולל מספר פעילויות, כגון: עיכוב התחרותי של אליצין עם אנזימים מכילי sulphydryl (קבוצת סולפידריל שהיא בעלת R שקשור ל-SH), עיכוב הספציפי של סינתזת RNA בקטריאלי ע"י אליצין ועיכוב של סינתזת שומנים המשתתפים בבניית הממבראנות - כך נגרמים נזקים לדופן התא.
בפיסקה האחרונה של תשובתכם כתבתם שני דברים שסותרים אחד את השני "ועיכוב של סינתזת שומנים המשתתפים בבניית הממברנות-כך נגרמים נזקים לדופן התא."
השאלה שלי היא כזאת: הפגיעה בחיידקים נעשת בקרום של החיידקים או בדופן? זה לא ברור מתוך התשובה שלכם ואני ושותפותיי צריכות את זה לעבודת הביוחקר שלנו.
אשמח לתשובה, תודה מראש.
יובל שלום,
מקריאת התשובה שצורפה כמענה לשאלתכן הקודמת, ניתן להבין שמדובר בדופן תא החיידקים.
במידה ויעלו שאלות נוספות נשמח לסייע,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלו רב,
ברצוני לדעת, האם יש לשמרים אנזים המפרק לקטוז ומופרש מחוץ לתא, בדומה לאינברטאז?
האם ילמרים מנגנון דומה לאופרון הלקטוז?
תודה רבה
אורנה שלום,
תשובה לשאלתך פורסמה בעבר באתר: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
בעקבות ניסוי שאנו עורכות בביוחקר התעוררו לנו מספר שאלות:
1.אכילת מזון נא הפכה להיות טרנדית בתקופה האחרונה ואחד הנימוקים שתומכים בה הוא לספק אנזימים לגוף המגיעים מהמזון הנא, כדי לחסוך באנרגייה של הגוף לבנייתם.
שאלתנו היא- האם האנזימים שאנו מקבלים במזון לא מתפרקים במערכת העיכול ? ואם זה כך , אז מה היתרון של מזון נא ?
2.ידוע לנו שמיצוי קישוא מכיל את האנזים אוקסידאז שמחמצן ויטמין C כי הוא חומר אנטיאוקסידנט שעוזר לו במיוחד בתנאי עקה.
מדוע הוא "ירצה " לפרק את הויטמין בעזרת האנזים?
תודה...
שלום,
כעיקרון, האנזימים הנמצאים במזון בהגיעם למערכת העיכול הם חשופים לפעילות פרוטאוליטית חזקה ע"י אנזימים אנדוגנים ודינם הוא כדין כל חלבון אחר שאנו צורכים, פרוק לחומצות אמינו ופפטידים קצרים. ספיגת לדם היא כמובן בצורה של חומצות אמינו או פפטידים קצרים. יחד עם זאת, יש להניח שבמערכת הפה וגם בקיבה יכולים אנזימים שמקורם במזון לפעול אבל רק בדקות הראשונות בתנאי שסביבת ה pH היא מתאימה כמו במקרה של אסקורבט אוקסידז. לא הייתי מצפה לפעילות אנזימתית כלשהי שמקורה במזון עם הגיע המזון לתריסריון.
יכולים להיות מקרים בקליניקה בהם מזינים אנשים בקפסולות המכילות אנזימים ספציפים ואלה משחררות את האנזימים הרצויים (כמו לקטאז) במערכת העיכול עצמה במקרים של מחסור אנזימתי.
איני מכיר מזון נא.
בברכה,
מיכאל נעים
פרופ' מיכאל נעים
המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה , הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום נשמח אם תוכלו לעזור לנו. אנחנו עושים ביוחקר- השפעת ריכוזי אקונומיקה על התפתחות חיידקי סטפילוקוקוס אלבוס וחיידקי E.coli.
לא מצאנו מידע כללי על חיידקים אלו, נודה לכם אם תוכלו לכתוב לנו מידע עליהם.
תודה רבה :)
גל שלום,
מצ"ב קישור לתשובה בנושא השפעת אקונומיקה על חיידקים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5556
כמו כן, מצורף מסמך המסביר בפירוט על סוגי החיידקים השונים ואופן פעילותם. לצפייה במסמך לחץ כאן.
שמחנו לסייע,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מומחי בשער, שלום.
במקומות רבים קראתי כי תגובות אנזימתיות הן תגובות של שיווי משקל או לחילופין שאנזימים מזרזים את הגעת המערכת לשיווי משקל. יש לי קושי רב עם אמירות אלו והייתי שמחה אם תוכלו להבהיר לי מס' דברים:
1. בתגובות אנזימתיות כלל התוצרים במערכת הופכים לתוצרים (בהינתן זמן מספיק) ולפיכך, לא ניתן לדבר על שיווי משקל. התגובה ההפיכה מתוצר ל-[ES] זניחה ולמעשה כלל לא נלקחת בחישוב ה- KM. כיצד ניתן להסביר סתירה זו?
- אני מודעת לעובדה שחלקה הראשוני של התגובה הינו הפיך ([E]+[S] --- [ES]) אך ב- KM נלקח בחשבון גם K3 .
2. בנוכחות אנזים המערכת אמנם מגיעה לריכוזים המאפיינים שיווי משקל של תגובה מסויימת אך במידה והם נותרים במערכת שיווי משקל זה יופר מכיוון שהתגובה הישירה תמשיך להתקיים בעוד זו ההפוכה לא תתקיים. אם כן, למה הכוונה כשאומרים שהאנזימים מזרזים הגעה לשיווי משקל?
אשמח לתגובה בהקדם
תודה.
שלום,
התשובה לשתי השאלות קשורה לכן אני עונה בתשובה אחת: המשפטים לא מדויקים בהחלט. ריאקציה אנזימתית (כמו כל ריאקציה כימית אחרת) - בלי קשר למהירות ההתחלתית שלה, תגיע בסופו של דבר לשווי משקל. בחלק מהמקרים בריאקציה – גם בריאקציה אנזימתית – חלק קטן יחסית מהמגיב הופך לתוצר. לכן המשפט "כלל המגיבים הופכים לתוצר" - לא מדויק. זה תלוי בקבוע שווי המשקל של הריאקציה. לא הבנתי בדיוק מה הכוונה בהסבר של Km והקבועים השונים נראה לי שהמשפט הבא יפשט את ההסבר שלי: אנזים הוא מכונה שתזרז ריאקציה עד שהוא יגיע לשווי משקל ואז הוא מפסיק פעילותו. צריך לזכור, אבל, שהרבה אנזימים עובדים בשני כיוונים ואפשר לבצע הזחנה כי אנו עובדים במהירות התחלתית של הריאקציה (יש עודף רב של מגיב על התוצר, ולכן יש כמות זניחה של תוצר אשר יכולה להפוך בחזרה למגיב). ברגע שאנחנו נעבוד לא במהירות התחלתית של ריאקציה כל ההנחות שאנו עשינו הן לא נכונות.
לסיכום: אנזימים כן נשמעים לחוקי שווי משקל. וכל החישובים של מיכאליס-מינטין מתייחסים למהירות התחלתית של ריאקציה.
פרופ' עבד עזאם
מדעי החיים, ביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
רצינו לדעת איזה אנטיביוטיקה משפיעה על החיידק אי-קולי? ועל איזו פעילות בחיידק היא משפיעה?
תודה רבה,
שני.
שני שלום,
מצורף קישור למאמר שפורסם באתר בנושא: "שיטות חדשות למלחמה בחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה" העשוי לסייע במענה לשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=81
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
ברצוני לדעת כיצד החומרים האנטיביוטיים חודרים לתאי החיידקים?
תודה רבה
אורנה שלום,
מצ"ב מאמר מקיף ומעניין בנושא: אופן השפעת אנטיביוטיקה על חיידקים.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, שמי יובל יוסף.
קיבלתי השנה לעשות עבודת ביוחקר ונושא העבודה בה אעסוק הוא:
השפעת החומרים האנטיביוטיים בשום ובצל על תמותתהתרבות החיידקים.
חיפשתי במקורות רבים ואיני מוצאת את החומרים הפעילים והאנטיביוטיים בשום ובבצל, שמעכבים את גדילת החיידקים וגורמים לפגיעתם.
אשמח לקבל תשובה וסיכום קצר על השאלה הבאה:
מה הם החומרים האנטיביוטיים בשום ובבצל שפוגעים בחיידקים וגורמים למותם?
תודה מראש.
יובל שלום,
שאלתך נענתה בעבר באתר בהרחבה. להלן הקישור לתשובה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
אני וחברה שלי עובדות בתקופה זו על הביוחקר שלנו ושאלת החקר שלנו היא: האם ריכוזים שונים של דבש יכולים להשפיע על גידול של חיידקים?
ידוע כי דבש מדכא גידול חיידקים ורצינו לשאול אם תוכלו להסביר לנו אילו חומרים בדבש הם אנטיביוטיים ומונעים גדילה והתרבות של חיידקים? בניסוי שערכנו זרענו את החיידקים סרציה ואלבוס על מצע גידול מוצק ועליהם שמנו ריכוזים שונים של דבש. בריכוזים בגבוהים החיידקים לא התפתחו.
רצינו לשאול אילו מרכיבים בדבש משפיעים על עיכוב של התפתחות חיידקים?
שלום,
שאלת ביוחקר דומה נשאלה ומפורסמת באתר:
להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5800
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
רציתי לדעת אם תוכלו להפנות אותי אל מאמרים ומקורות שאוכל להסתמך עליהם בעבודת הביוחקר שלי.
ובנוסף אם תוכלו להפנות אותי לחומרים נוספים בנושא.
תודה רבה !
אביה שלום,
שאלתך נענתה בעבר ע"י מומחי האתר. להלן הקישורים שיסייעו לך בעבודתך:
1. http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5273
2. http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
נשמח לסייע גם בהמשך,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אפשר בבקשה שתפנו אותי לקישורים ועבודות על נשימה תאית בשמרים.
הביוחקר שלי הוא על נשימה אל אווירנית בשמרים- בריכוזי חד-סוכרים שונים.
כל מידע יעזור לי, תודה:)
ענבר שלום,
שאלתך נענתה בעבר באתר ולהלן הקישור לתשובה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
נשמח לסייע גם בהמשך,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני מבקשת הפניה למאמרים באנגלית בנושא חייידקים מפרקי נפט.
סמדר שלום,
מיקרוביולוגיה של הנפט הוא נושא מאוד מורכב. השטח כולל הרבה אספקטים שונים כגון: אופי החיידקים עצמם, תהליכים פיזיולוגיים כולל אלו חיידקים מפרקים איזה פרקציות של הנפט, בידוד החיידקים, יישום פעילות החיידקים בשטח, וכו'. אני מציע לרשום ב Google את הערך "Bacterial Degradation of Crude Oil" ומתוך הרשימה של המאמרים שתופיע, אני ממליץ על מאמר גדול של פרופסור R.Atlas בעיתון בשם: Microgbiology Reviews שעכשיו נקרא MMBR.אם משתמשים ב-Google אפשר להוריד את המאמר כולו למחשב. למרות שהוא קצת ישן, הוא מכיל כמעט את כל הידע הבסיסי ומהמאמר אפשר לקבל תמונה די טובה של השטחים.
פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
מהי הסיבה שאלכוהול גורם לדנטורציה על חיידקים?
אשמח לקבל מקורות לספרים ומאמרים שיוכלו לעזור בנושא, לביצוע ביוחקר.
אייל שלום,
אתנול ממיס את המעטפת השומנית (ממברנה) של החידקים ובכך פוגעה בשלמותם. חוסר שלמות הממברנה מובילה לפיזור תוכן התא במדיום וכן פוגעת בפוטנציאל הכימי של הממברנה ההכרחי לנשימה.
בברכה,
ד"ר גלי פרג
המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
אוניברסיטת תל אביב
יש לי תלמיד המעונין לבדוק השפעת שמנים אתרים על אחוז תמותה של חדקונית האורז.
היכן ניתן להשיג אורגניזם זה בכמויות מספיקות לביצוע מחקר בצורה תקינה?
תודה מראש
שלום רחל,
חדקונית האורז הינה מין מצוי מאד בישראל ובעצם כמעט בכל העולם. זה מזיק מחסן נפוץ, המסב נזקים קשים. אני מדי פעם מקבל להגדרה חדקוניות אלה מביקורת גבולות, מחברות הדברה, משרד החקלאות וכו'. אבל אני לא מכיר מישהו שמגדל אותן. אני אנסה לברר, אבל הסיכוי הטוב למצוא הוא לשאול בחנויות אם יש להם נזקים באורז, קמח או אטריות.
אני זוכר שקיות אטריות עם מאות פרטים בפנים.
בברכה,
לייבעלע פרידמן
ד"ר לייבעלע פרידמן
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום
בהמשך לשאלה לגבי השפעת קפאין על שמרים.
הבנתי מתשובתך כי יהיה עיכוב בהתפתחות השמרים. בצענו ניסוי בו הכנסנו קפאין לתמיסה ובה שמרים וסוכר, ובהשוואה לתמיסה ללא קפאין ראינו קצב נשימה מוגבר במבחנות עם הקפאין (גובה קצף שנוצר).
מה יכול להיות ההסבר לכך ?
שלום,
לא זכור לי שאמרתי שיהיה עיכוב בהתפתחות השמרים. למה בכלל הכוונה במילים "עיכוב בהתפתחות השמרים"? אם הכוונה לעיכוב בגידול במספר התאים, הרי שהפסקת חלוקת התא אין משמעה הפסקת המטבוליזם. בהחלט ייתכן שקצב שחרור פחמן דו חמצני יגבר בעוד שקצב התחלקות התאים ייאט או ייעצר.
ד"ר חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
השאלה הראשונה שלי - האם ידועים הבדלים ניכרים בין סוגי דבש שונים ברמת ההשפעה שלהם על קצב התפתחות חיידקים?
השאלה השנייה שלי - איזה מאפיינים/מרכיבים בדבש תורמים ליכולת האנטיבקטריאלית שלו? אני יודע שפרופוליס זה מרכיב אחד, והמורה שלי אמרה שגם העובדה שדבש הוא תמיסה היפרטונית תורמת לכך. האם יש עוד?
בתודה מראש, מעיין.
איפה מתפתח יותר מהר עובש, בלחם מקמח לבן או בלחם מקמח מלא ?
בבקשה תחזירו לנו תשובה כמה שיותר מהר כי אנחנו צריכות להגיש עבודת ביוחקר וזה ממש דחוף תודה רבה.
קצב גדילת עובש על מצע מזון (למשל על לחם) תלוי בהרבה גורמים כמו: זמינות מקורות המזון, טמפרטורה, תאורה, לחות ונוכחות חומרים המעכבים את הצימוח.
אם נניח ששני הלחמים נבדלים רק בסוג הקמח (לבן לעומת מלא) אך זהים בשאר מרכיבי הלחם (כלומר יש בהם כמות זהה של שאר המרכיבים), אני מניחה
שהעובש יתפתח מהר יותר על הלחם הלבן. ההסבר לכך נעוץ בהרכב השונה של הקמח הלבן לעומת הקמח המלא, ובעיקר בתכולת העמילן השונה בין שני סוגי הקמח. עמילן הוא מקור פחמן זמין ועתיר אנרגיה ולכן הוא מאפשר צימוח מהיר של העובש. קמח לבן מכיל בעיקר עמילן בעוד קמח מלא מכיל גם סיבים תזונתיים שפחות יעילים לגידול העובש.
כל האמור לעיל מתבסס כמובן על ההנחה ששני סוגי הלחם מוחזקים באותם תנאים סביבתיים, ובתנאי ששני סוגי הלחם מכילים את אותה כמות של חומרים משמרים שמעכבים את צימוח עובש.
מקווה שעזרתי,
כרמית
ד"ר כרמית זיו
הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
במטלת ביצוע זו אני חייבת למצוא מקור מידע מהיימן שבו ישנה הוכחה כי ככל שריכוז הגלוקוז יהיה גדול יותר כך קצב הנשימה התאית יהיה מהיר יותר.(זוהי ההשערה)
אשמח עם תפנה אותי למקור מהיימן מסוג זה או שתענה לי תשובה מנוסחת היטב כדי שאוכל להתבסס עליה בעבודה.
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5674
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום
שאלתי היא
התוצרים של נשימת שמרים בתנאים אנרירובים הם פד"ח וכהל
האם בנוכחות חמצן התהליך הוא שונה והתוצרים שונים
תודה ימית
כן
בנוכחות חמצן הנשימה מלאה ונוצר רק פד״ח
בהצלחה
יצחק
פרופ' יצחק הדר
הפקולטה לחקלאות, מיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום, אני עושה עבודה על השפעת ריכוז הסוכרוז, על הפרשת פוספטאז חומצי בשמרים.
אשמח אם תוכלו לספק לי מידע על נושא זה (מקורות בעברית בעיקר)
להלן קישור לתשובה בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
ברצוני לשאול שאלה בנושא הדנטורציה בשמרים ובנוגע לתפקודם לאחר תהליך הדנטורציה.
כלומר,כיצד משפיעה כמות שונה של חומצות שונות כגון חומצת לימון על תפקוד השמרים?
כמו כן אני מעוניינת לדעת כיצד משפיעהים סוגים שונים של סוכרים על כמות פליטת הפחמן הדו חמצני בשמרים לאחר שהושלם תהליך הדנטורציה?
בתודה מראש רותם בקלצוק ודפנה רייבי
ראש העין
תיכון בגין
שלום ברצוני לקבל מעט מידע בוגע לקשר בין ריכוזי סוכרוז שונים ועוצמת נשימת השמרים ובנוסף גם על הקשר בין סוגי סוכר שונים ועוצמת נשימת השמרים
תודה רבה.
באופן כללי, שמרים מעבדים (metabolize) סוכרים ע"מ ליצור מטבעות אנרגיה בצורה של מולקולות ATP. מטבעות אלו נחוצים לתהליכי התפתחות שונים, כגון מעבר חומרים ויונים דרך ממברנות, סילוק רעלנים ועוד.
בשלב הראשון, האנאירובי , תהליך הגליקוליזה (בחלק התא שנקרא ציטוסול (מפרק גלוקוז בשרשרת ריאקציות המתרגמות מולקולה אחת של גלוקוז לשתי מולקולות פירובט ושתי מולקולות ATP. בשלב השני, האירובי, פירובט מחומצן לקבלת דו-תחמוצת הפחמן ובשלב זה, הכולל את מעגל קרבס במיטוכונדריה , או מעגל חומצה הציטרית, מתקבלים יותר מולקולות אנרגיה, בעיקר בצורה של נשאי אלקטרונים (NADH FADH). נשאי אלקטרונים אלו נכנסים למעגל הנשימה הממוקם על גבי מיברנות המיטוכונדריה. מעגל זה יוצר מפל אלקטרונים המשמש להתמרה של ADP לATP (מטבע האנרגיה, כאמור).
שמרים משתמשים כאמור בגלוקוז. בנשימה אירובית פרוקטוז צריך לעבור התמרה לגלוקוז ע"מ להכנס לגליקוליזה. סוכרוז, או הסוכר הלבן שאנו מכירים, הינו די-סכריד שפירוקו לפרוקטוז וגלוקוז מאפשר כניסה לגליקוליזה.
עם זאת, פרוקטוז יכול לעבור מטבוליזם בתהליך של תסיסה (פרמנטציה) לעומת תהליך הנשימה
שמתואר לעיל. במצב זה הפירובט לא יובל למיטוכונדריה ויהיה שיווי משקל ליצירת NAD ולא NADH בציטוזול )ללא האלקטרון הנוסף). תוצרי פירוק זה יהיו דו תחמוצת הפחמן ואתנול
יתכן ובניסוי של עודף הסוכר לא ניתן מספיק זמן לפירוקו על ידי השמר או שתנאי החמצון לא איפשרו פרמנטציה.
על הקשר שבין איכות וכמות הסוכר לבין הנשימה של שמרים ישנו תיאור של שיעור מעבדה באוניברסיטת קליפורניה
(http://www.csun.edu/scied/2-longitudinal/schuster/index.html)
שכולל גם את מבנה הסוכרים השונים. ניתן לראות ששמרים מעבדים סוכרים שונים בנצילות שונה, אולם ניסויים אלו לא נוגעים בשאלת הרוויה של התהליך בשמר עבור כל סוכר
כל טוב
איל פרידמן
ד"ר אייל פרידמן
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית