מיקרואורגניזמים
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום, האם האליצין המשתחרר מהשום פוגע בדופן החיידקים? איך האליצין פוגע בחיידקים?
תוד מראש.
שלום,
מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא כפי שפורסמו בעבר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8322
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7098
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5687
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
ראשית הבהרה - אני מניח שבקופסית כוונתך ל-Capsula?
שנית, השם המקובל יותר ל- Staphylococcus albus הוא Staphylococcus epidermidis סביר להניח שזו הסיבה שלא מצאת מידע.
ולגוף השאלה, אכן Staphylococcus epidermidis יודעים לייצר קופסית, גם מיני סטפילוקוקוס אחרים יודעים לייצר אותה אם כי נראה שלא כולם.
מידע נוסף ומפורט תוכל למצוא בקישור הבא:http://www.antimicrobe.org/new/b234.asp
ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
שלום רב, אנחנו תלמידי נחשון עושים ביודע על התפתחות עובש התפתחות פטריות על לחם. אחת מהשאלות שלנו הייתה מה היא השפעת הלחות על התפתחות עובש בלחם, בסוף הניסוי ראינו שהתפתחו מספר סוגים של פטריות בצבעים שונים על לחם, צבעים: צהוב, כתום, שחור, לבן וירוק, התקשינו למצוא את סוגי הפטריות השונות. תוכלו לעזור לנו בבקשה למצוא את סוגי הפטריות.
שלום לתלמידי נחשון,
הצבע בלבד אינו מספיק בדרך כלל לקביעת מין העובש.
להלן סיווג לפי התמונות שנשלחו.
בברכה,
פרופ' עמיר שרון
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
הטיפול נחשב יעיל נגד חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים כאחד, כמו גם נגד טפילים חד-תאיים וכו' - הוא אינו ספציפי מאד אבל היות ושכבת העור החיצונית מלאה תאים מתים גם כך ומתחדשת מהר, הפגיעה בתאי העור בדרך כלל זניחה.
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6132
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
קיימים שלושה שלבים בגידול העובש/הפטריה:
(א) שלב הגעת הנבגים למצע, (ב) שלב התבססות והנביטה, (ג) שלב גידול התפטיר.
המטענים האלקטרוסטטיים מתקשים לשלב הראשוני בלבד. כאשר הנבגים נתפסים על-גבי המצע קיימת חשיבות למזון שמאפשר להם לגדול.
לגבי סוגים שונים של עובש/פטריות – נדרש ציוד מיקרוסקופי בכדי להבחין בכך וההגדרה אינה פשוטה. יש לציין, צבע וצורה אינם בהכרח מעידים על מינים שונים, אלא (ובדרך-כלל) מעידים על שלב במחזור החיים. התפטיר משנה את מיקרו-המבנה שלו במהלך הגידול ובשלב מסוים הוא מוציא את גופפי הרבייה שלו (מנבגים) שצורתם וצבעם שונה לחלוטין. כך למשל, נוף ירקרק משתנה לנוף שחרחר עם התקדמות הגידול.
לצורך זיהוי חיידקים נדרש כבר מיק' משוכלל ומומחיות ולפיכך כדאי להתרכז בפטריות/עובש שנראים לעין ומרתקים בבינוקולר פשטני. ניתן להסתכל על ההתפתחות תחת מיקרוסקופ סטריאוסקופי באופן רציף.
בברכה
ד"ר עוז גולן
הנדסת חומרים
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
שלום,
מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא כפי שפורסמו בעבר:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7098
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4699
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5687
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב החלטנו לערוך ניסוי ביוחקר הבודק השפעת ריכוז סבון כלים על עיכוב התפתחות חידקי א.קולי שיערנו כי הסבון יפרק את דופן החידק , האם זה אכן מה שיקרה ואם כןכיצד הפירוק קורה .
נשמח לעזרה. תודה מראש ספיר, נוגה ונטלי
סבון כלים מכיל חומרים פעילי שטח שברמה כזו או אחרת נועדו להמס שומנים (הנקראים גם ליפידים). הממברנות של החיידק (לאשריכיה קולי ממברנה חיצונית וממברנה פנימית אשר בנויות בעיקר מליפידים ולכן חומרים פעילי שטח מערערים את יציבות הממברנות ופוגעים בתא במספר דרכים - למשל דליפת נוטריינטים, פגיעה ביכולת לייצר ATP וכו'). דווקא הדופן שבנויה מפוליסכריד ומקנה חוזר מכני לתא החיידק, יותר עמידה לחומרים אלה.
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום, רציתי לשאול כיצד זמן חשיפת תרחיף שמרים לריכוז מלח נמוך משפיעה על קצב התסיסה של השמרים בריכוזי מלח גבוהים יותר לאחר מכן?
האם תאי השמרים נפגעים בכלל עקב חשיפה לריכוזי מלח ברמות שונות?
האם ייתכן כי גנים מסוימים מתבטאים בעקבות חשיפה ראשונית לריכוז מלח נמוך דבר המסייע לתאי השמרים להמשיך להתקיים ולבצע תסיסה גם בריכוזי מלח גבוהים יותר? או שמא מדובר בברירה טבעית של תאי השמר, ורק התאים העמידים לריכוז מלח גבוה שורדים ומבצעים תסיסה?
תודה מראש
תאי שמרים רגישים למלח בריכוזים מעל ל- 1.5% מלח. ישנם שמרים שעמידים בריכוזי מלח גבוהים (שמרים אוסמוטולרנטים). המלח משפיע על מערכות רבות בתא, פרט לאפקט הלחץ האוסמוטי שהוא יוצר, כגון על הרכב קרום התא – הרכב חומצות השומן.
ישנם הרבה גנים שמתבטאים עקב חשיפה למלח (כגון HAL1,2,3,4, and 5).
לא נראה לי שחשיפת השמרים לריכוז מלח נמוך תשפיע באופן ניכר (שיפור משמעותי) על העמידות של השמר הרגיל (כמו שמר המאפה Saccharomyces cerevisiae) על התסיסה בריכוז מלח גבוה (לא תהיה תסיסה!).
היות ומספר רב של מערכות וגנים מושפעים ממלח אי אפשר לעשות אדפטציה משמעותית לשמר לחיות ולבצע תסיסה בריכוזי מלח גבוהים. לכן משתמשים, או יכולים להשתמש, בשמרים אוסמוטולרנטים בתסיסות בהן ריכוז המלח גבוה.
להתראות,
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום,
במסגרת הביוחקר שאני צריך לעשות, עליי להכין ניסוי שיענה על שאלת חקר שהרכבתי. חשבתי על רעיון בעזרתו של רופא, שהרעיון מתבסס על בדיקת השפעה פיזית על חיידקים (E-coli). כלומר בדיקת תמותה/פגיעה של חיידקים בסיבוב בצנטריפוגה בזמנים ובמהירויות שונות. מעניין אותי לדעת האם הסיבוב עשוי לגרום נזק לחיידקים ואפשר לפגוע בהם בדרכים שלא בעזרת אנטיביוטיקה או חומר כימי. הקושי בו נתקלתי הוא שעליי לכתוב מה הבסיס הביולוגי במחקר זה. אשמח אם תוכלו לתת לי הסבר קצר ופשוט לבסיס ביולוגי אשר מדוע עשויה להיות פגיעה בחיידקים עקב סיבוב מהיר.
תודה גדולה.
בדרך כלל רוב החיידקים בטבע עטופים בדופן מאוד מאוד חזק שמגן עליהם מפני כוחות שנוצרים מצנטריפוגציה. אינני מכיר מחקר שמראה רגישות של חיידקים לכוחות צנריפוגציה.
לעומת זאת טיפולים פיזים אחרים כגון חימום תחת לחץ, הקרנה באור אולטרה סגול, חשיפת החיידקים לזרם חשמלי חזק, מכות חזקות בחלקיקים קטנים, או חשיפה להפרשי לחץ גבוהים מביא לידי מוות לחיידקים. אבל, יש לציין שתמיד אפשר למצוא קבוצה מאוד קטנה של שורדים. כמו כן לא כל זן של חיידקים רגיש באותה מידה לטיפול כל שהוא.
פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
מהי ההתאמה המבנית או הביוכימית, המקנה לחיידקי חומצת החלב את יכולתם לחיות ולהתרבות בסביבה מלוחה?
מדוע הם לא עוברים תהליך של פלסמוליזה כמו שאר התאים?
תודה מראש.
שלום, האם אדים של כוהל ישפיעו על החיידקים בצורה שונה אם מדובר בריכוזים שונים של כוהל? והאם חומץ בריכוזים שונים יכול להשפיע על גדילה של חיידקים בצורה שונה?
שלום,
1 - על סמך פרסום זה (ראה מצורף), נראה כי אדי אתנול מהווים מכשול יעיל נוסף לשליטה על הצמיחה ורעילות של החיידקים Clostridium botulinum.
2 - חומצה אצטית תפעל באופן שונה בחיידקים שונים ובהתאם לריכוז המשומש. חיידקים מסוימים ימותו כתוצאה משינוי ה-pH ועבור אחרים תשתמש החומצה אצטית כמקור פחמן לגדילה.
פרופ' סרג' אנקרי
הפקולטה לרפואה
הטכניון
שלום,
האם ביוגורט האקטיביה ישנם חיידקים המסייעים לפעילות מערכת העיכול (bifidus actiregularis)?
ואם כן, בעזרת איזה אינדיקטור ניתן לבדוק את ריכוז החיידקים אשר יש באקטיביה?
תודה.
שלום רב,
אנו חוקרים על חיידקי הסטפילוקוקוס אלבוס ונשמח אם תוכלו להפנות אותו למקור מידע אמין לגבי תפקודם של החיידקים הללו.
תודה מראש.
נוי אירופה שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בנוסף, ניתן למצוא מקורות מידע נוספים ואמינים לדוגמא ב- Google scholar.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
ניסינו לברר מהו סוג הסוכר שבעזרתו שמרים תופחים הכי מהר.
השתמשנו בחד סוכרים (גלוקוז ומלטוז), בדו סוכרים (סוכרוז, פרוקטוז ולקטוז) וברב סוכרים (עמילן). גילינו שישנם שניי סוגיי אנזימים המפרקים את הסוכרים בשמרים, מליבאז המפרק חד סוכרים ואינוורטאז המפרק דו סוכרים.
בנוסף, גילינו בתוצאות הניסוי שיש שוני בקצב הפירוק (ולכן בקצב תפיחת השמרים) בין חד סוכר לחד סוכר אחר וכן בין דו סוכר לדו סוכר אחר.
רצינו לשאול איך מנגנון הפירוק שלהם מתבצע בצורה כזו, שלמרות שאותו אנזים מפרק אותם והם בנויים בצורה דומה (חד סוכר לחד סוכר שני) עדיין יש שוני?
תודה רבה.
שלום,
גלוקוז הוא הסוכר העדיף על כל האורגניזמים. על מנת לפרק סוכרים אחרים יש צורך בהשקעת אנרגיה, ולכל סוכר דרוש יותר מאנזים אחד. סביר להניח שההבדלים שרואים קשורים ליעילות בה שמרים מסוגלים לפרק כל סוכר, לפי צורתו (דו-סוכרים שונים מתפרקים ע"י אנזימים שונים).
מקווה שזה עוזר...
מרטין
פרופ' מרטין קופאייק
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
בביוחקר שלי אני מעוניין להשוות בניסוי המקדים בין סוגי שמרים שונים לפי קצב תסיסתם.
סוגי השמרים שבחרתי הם שמרי אפייה (בשקית), שמרי יין ושמרי בירה. לשם כך אני רוצה לדעת מהו ריכוז המים שעליי לשים בו את כל אחד מהשמרים (הרי השמרים מצויים בתמיסה נוזלית) ומהי כמות הסוכרוז בה כל אחד מהסוגים מתחיל לבצע נשימה תאית.
בנוסף, אני מעוניין לדעת מהי הטמפרטורה המיטבית לכל אחד מסוגי השמרים. בנוסף האם ניתן בצורה כלשהי להשוות גם עם שמרי פרא? למיטב ידיעתי שמרי הפרא אינם מוצאים למכירה ולכן לא מצאתי.
תודה.
שלום רב,
שאלת החקר שלנו היא - מהי השפעתה של הלחות על מהירות התפתחות העובש בלחם?
ברצוני לשאול כמה שאלות:
1. האם לפטרייה שגודלת על הלחם יש שם?
2. בניסוי שלנו אנו לוקחים פרוסות לחם לבן רגיל ורוצים לשים אותם בתנאי לחות שונים, השאלה היא איך אוכל ליצור תנאי לחות שונים? (אני צריכה 5 מצבי לחות).
3. כמה זמן מומלץ להשאיר את הלחם בכל ניסוי?
תודה מראש.
שלום
1. בחלק מהמקרים הפטריה שצומחת על הלחם היא Penicillium (ממנה מופרש האנטיביוט פניצילין – הקרוי על שמה).
2. כדאי לקחת 5 פרוסות לחם דומות. – אחת להשאיר יבשה, לאחרת להוסיף מים, באמצעות כלי מדידה, עד שתהיה ספוגה לגמרי. לשלוש הפרוסות הנותרות יש להוסיף מחצית, רבע ושמינית ממה שהוספנו לפרוסה הספוגה במים – ולנסות לפזר זאת על פני כל הפרוסה בצורה אחידה. את חמשת הפרוסות הייתי מניח על מגש פתוח לאוויר (כדי שיגיעו נבגים של הפטריה).
3. הייתי בודק מה קורה בניסוי אחת ליום/יומיים במשך כשבועיים. יתכן שיהיה צורך ביותר זמן.
בברכה,
דרור
ד"ר דרור בר-ניר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
שלום,
קראתי שהחומר "מסטיקא" מעכב את חיידקי הפה.
חשבתי להעמיד ניסוי על ההשפעה של ה"מסטיקא" על חיידקי גראם שלילי וחיובי.
רציתי לשאול איך החומר משפיע על החיידקים?
ובאיזה ריכוזים של ה"מסטיקא" אתם ממליצים להשתמש?
אשמח לקבל כל מידע.
תודה.
שלום רב,
לאחרונה קראתי שיש לזרוק באופן מיידי חפצים עם עובש ושזה מסוכן,
האם זה נכון ומה הסכנה לבריאות?
תודה
שלום רב!
אשמח לדעת בבקשה מהו החומר הפעיל במי פה , ומהי דרך פעולתו על חיידיקים המצויים בפה מבחינה ביולוגית.
תודה רבה
עמית
עמית שלום,
שאלה זהה לשאלתך נענתה בעבר באתר ע"י מומחה. להלן קישור לתשובת המומחה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5727
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
תלמידות שלי בדקו את היכולת של שמר האפייה לנצל את החד סוכר ריבוז כמקור אנרגיה לנשימה תאית וראינו כי שמר האפייה לא מסוגל לנצל ריבוז. אשמח אם תוכלו להסביר לי את התוצאות ולשלוח חומר מידע
תודה
ימית
ימית שלום,
מסתבר ששמרי אפייה אינם מסוגלים לנצל פנטוזות כמקור פחמן יחיד…למעט אולי קסילולוז. הבעייה העקרית היא כנראה היעדר פרמאזות.
מצ"ב קישור למאמר:
http://www.biotechnologyforbiofuels.com/content/3/1/24
בברכה,
ד"ר חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
שלום, רציתי לדעת קצת על שמרי יין חיפשתי במקורות רבים אבל לא מצאתי מספיק מידע שממנו אוכל לסכם תוכלו להסביר לי על השמרים (ואו לתת קישור לאתר המכיל מידע על שמריי יין)?
טל שלום,
מצ"ב קישור להסבר מפורט שניתן ע"י מומחה באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אני מבצעת את עבודת החקר בנושא חיידקים. עלה לי רעיון לבדוק האם יש הבדל בהשפעה של חומר אנטי חיידקי כלשהו (תבלין, אנטיביוטיקה וכו..) בין מצע לגידול חיידקים נוזלי או מוצק. האם יש אפשרות כלשהי לגדל חיידקים במצע נוזלי?
תודה מראש.
דנה שלום,
מצ"ב חומר בנושא גידול ורביית חיידקים. לאחר עיון בחומר וגיבוש שאלת החקר נשמח לסייע במידה ויעלו שאלות נוספות.
לצפייה במצגת לחצי כאן.
כמו כן, מצ"ב קישור למאמר בנושא: http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/geography-g.htm
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני עושה ביוחקר על השפעת PH ברמות משתנות על פעילות האנזים קטלאז במלפפון. אשמח לקבל חומר רקע בנושא.
יוסי שלום,
מצ"ב חומר רקע בנושא האנזים קטלאז והצעות אפשריות להקמת מערך ניסויים לבדיקת נושא הביוחקר שלך. לאחר עיון בחומר וגיבוש הליך הביוחקר במידה ויעלו שאלות נוספות נשמח לסייע.
לצפייה במצגת - לחץ כאן.
לצפייה במסמך השפעת PH על פעילות האנזים - לחץ כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
שמי אדם קרן, תלמיד כיתה י"א.
לאחרונה התחלנו לעבוד על עבודת הביוחקר. שאלת המחקר שלי היא "איך אנטיביוטיקה מסוימת משפיעה על חיידקים שונים?".
ברצוני שלמחקר שלי יהיה גם ערך מעשי: האנטיביוטיקה אותה אני רוצה לבחור צריכה להיות אנטיביוטיקה נפוצה בשימוש, והחיידקים צריכים להיות חיידקים נפוצים שפוטנציאל ההדבקה שלהם גבוה (למשל חיידקים מגני שעשועים, פארקים וכדומה).
אם יהיה ניתן לתת לי מידע על סוגי האנטיביוטיקה וסוגי החיידקים לפי דרישות אלה, אני אשמח מאוד, משום שהמחקר שלי יקבל גם צד מעשי ופרקטי.
אם לא ניתן למצוא לפי דרישות אלה, אשמח לדעת על סוגי אנטיביוטיקות וסוגי חיידקים איתם ניתן לעבוד בצורה טובה.
בתודה מראש,
אדם קרן.
אדם שלום,
להלן קישורים למאמרים שפורסמו באתר ב"בשער המדע" העוסקים בנושא הביוחקר שלך: "השפעת אנטיביוטיקה על סוגים שונים של חיידקים"
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=81
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=64
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=44
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=19
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
בניסוי שערכנו שבו בדקנו השפעת סוכרים שונים על תהליך התסיסה בשמרי אפייה, למלטוז ולגלקטוז לקח הכי הרבה זמן להתפרק ורצינו לדעת, מה גרם לזה?
שלום,
להלן קישור לתשובות מומחים בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום אני עושה ניסוי בנושא השפעת סוגי סוכרים שונים על תהליך התסיסה בשמרים.
רציתי לדעת איך ייתכן שהשמרים פירקו את הלקטוז והשתמשו בו לתהליך התסיסה, למרות שהם לא מייצרים האנזים בטה- גלקטוזידז, או את הלקטאז שמפרק את הלקטוז לגלוקוז וגלקטוז.
בר שלום,
מצ"ב תשובות לשאלות דומות שנענו באתר ע"י מומחים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3913
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5996
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום
רציתי להתייעץ איתכם בשאלה האם וירוסים הם יצורים חיים?
מצד אחד אחד וירוסים/נגיפים אינם מסוגלים להתרבות באופן עצמאי ולקיים את שאר הגדרות החיים.
אך מצד שני הם מכילים חומר גנטי ויכולים להתרבות תוך שימוש בתא מארח.
גם יצורים חיים (בצורה מובהקת) אינם יכולים להתרבות ללא מקורות מזון חיצוניים ואם אדם יהיה ללא מזון גם הוא לא יוכל להתרבות לנשום או לקיים את הגדרות החיים.כלומר אם נתיחס לתא המארח כמזון ושהוירוס פשוט ניזון ממנו ומתרבה הןא לא שונה מייצור חי אחר.
ויקיפדיה לא נותנת תשובה מובהקת: "הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו.בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח."
אשמח לקבל תשובה לשאלתי,
תודה
שלום רב,
זו שאלה ששייכת יותר למומחים בתחום הפילוסופיה של המדע. למרות שאינני מתימר להיות מומחה בנושא, אני יודע שיש יצורים רבים, גם כאלה שיותר מפותחים בעץ האבולוציוני מהנגיפים, ואף הם זקוקים לפונדקאי כדי להתקיים/להתרבות. מאחר ולנגיפים יש חומר גנטי והם משתמשים במנגנונים מאד דומים לאלה של תאים אחרים כדי להתרבות, יהיה זה נכון לקבוע שהנגיפים הם יצורים חיים לכל דבר.
בברכה,
פרופ' אברי בן-זאב
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע
שלום רב,
במסגרת מטלת הביודע שלנו ערכנו סדרת ניסויים בנושא "דבש כחומר אנטיבקטריאלי". בניסויינו השלישי בדקנו את השפעת קטלאז בנוכחות ריכוזים שונים של דבש על גידול חיידקי אי קולי. להפתעתנו, גידול החיידיקים בנוכחות קטלאז ו0% ריכוז של דבש, היה גדול מגידולם ב0% דבש ללא קטלאז. רצינו לדעת מה הגורם שהביא להאצת גידול החיידקים בנוכחות קטלאז.
תודה רבה מראש,
נועם חוברס, אחיה גרוס ושחר בן משה תלמידי כיתה יב' בביה"ס ליד"ה בירושלים.
שלום,
אכן תוצאה מוזרה לכאורה, אבל בספרות טוענים שדבש מכיל מי חמצן בריכוזים לא זניחים, שיש להם פעילות אנטי-בקטריאלית, כך שתוספת אנזים שמפרק אותם בהחלט יכולה לעזור לחיידקים לגדול. מצד שני, חשוב לזכור שיש בדבש גם מרכיבים אחרים שמעכבים גידול חיידקים, כך שזה לא בהכרך כל הסיפור.
בברכה,
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
שמי לירז תורן ואני לומד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה בסניף בית בירם בכיתה י"א. במהלך הלימודים התבקשתי לבנות ניסוי על השפעת אתנול על קצב הנשימה התאית של שמרים ולכן היתי רוצה לדעת באיזה ריכוז האתנול רעיל לשמרים ? כלומר באיזה ריכוז האתנול יגרום לירידה בקצב הנשימה ולפגיעה בחיי השמרים ?.
תודה מראש.
לירז שלום,
זה לא נושא בו אני מתמצא, אך בתעשיית היין והבירה ניתן ליצר עד ל-15% אתנול. מניסיוני, בשמרי מעבדה (שיתכן ששונים במקצת ורגישים יותר מזני תעשייה) ריכוז של 5% גורם כבר לירידה משמעותית בקצב הגדילה. כך שריכוז של כ-10% נראה לי רעיל דיו... אני מקוה שזה עוזר לך.
בברכה,
פרופ' מרטין קופייק
הפקולטה למדעי החיים
אוניברסיטת תל אביב
היינו רוצים לדעת איזה חלק בתאי השמרים מושפע מריכוז גבוה של אתנול, כך שמתרחש עיכוב בקצב הפקת האנרגיה שלהם?
שלום,
מצ"ב קישור לתשובת מומחה בנושא שפורסמה באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
במסגרת עבודת החקר שלנו בביולוגיה אנו בחרנו לעסוק בנושא תסיסת שמרים.
רצינו לדעת יותק בפירוט על השפעת הסוכר מלטוז על תסיסת שמרים.
בנוסף במהלך הניסוי שלנו, בחרנו להשתמש בריכוזים שונים של הסוכר מלטוז.
הריכוזים היו :0% מלטוז ,1.25% מלטוז ,2.5% מלטוז , 5% מלטוז, 10% מלטוז ,20% מלטוז.
רצינו לדעת איך הריכוזים השונים משפיעים על תסיסת השמרים .
תודה מראש.
נטלי בלאו ואביבית שנגלוף.
שלום לכן,
להלן קישור לתשובות מומחים שפורסמו באתר בנושא זה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6426
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אני יודע שחיידקים, יצורים פרוקריוטים, חסרים מיטוכונדריה.
אם כן, כיצד הם מפיקים אנרגיה ATP בתהליך אווירני (בנוכחות חמצן)?
האם יש תהליך בנוסף לגליקוליזה אשר מתבצעת בציטופלסמה?
תודה
אור
שלום,
בחיידקים (גם אנארוביים) נשאי האלקטרונים ממוקמים בממברנה והם מאפשרים יצירת מפל פרוטונים ו/או ATP. מרכיבי יצירת שרשרת האלקטרונים יכולים להיות שונים וגם מקבל האלקטרונים הסופי אינו תמיד חמצן.
בברכה,
פרופ' אירית אבירם
מדעי החיים/ המחלקה לביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
אפשר בבקשה פירוט על השפעת האתנול על חלבונים ועל הדרך בה הוא פוגע בממברנה?
ליבי שלום,
להלן קישור לתשובת מומחה בנושא השפעת אלכוהול על תסיסת שמרים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אנחנו עומדות לבצע ניסוי שבו משפיע סוג הסוכר על תסיסה בשמרים.
1. האם סביר להניח שהשמרים יעדיפו גלוקוז כחד סוכר על פני סוכרים אחרים (דו סוכרים)?
2.מהם הגורמים הנוספים שמשפיעים על יכולת הניצול של הסוכר ע"י שמרי אפייה?
3. גלקטוז מהו?
תודה מראש!
בר שלום,
מצורף קישור לתשובת מומחה שפורסמה באתר ומתאימה כמענה לשאלותיך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1. מהם הגורמים המגבילים בתסיסה?
2.מהם התגובות האנזמיטיות בתסיסה?
תודה מראש
שלום,
להלן מצורף מסמך שיתן מענה מחקרי לשאלותיך.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
במסגרת לימודי הביולוגיה אנו עושות ביוחקר שמתמקד בהשפעת סוגי סוכר שונים על קצב הפקת אנרגיה בשמרי אפייה.
בניסוי, בדקנו מלטוז וסוכרוז, וראינו כי סוכרוז הביא לקצב הפקת אנרגיה גבוה יותר משל המלטוז. רצינו לשאול מה הסיבה לכך. (מלטוז מורכב משתי יחידות של גלוקוז וסוכרוז מיחידת גלוקוז ויחידת פרוקטוז, ובמקור אחר שקראנו באתר כתבתם כי שמרי האפייה מעדיפים לנצל גלוקוז על פני פרוקטוז. לכאורה, זוהי סתירה. אך מה הסיבה לכך?)
בתודה מראש
שלום,
להלן מצורף מסמך המפרט את הסיבות וההבדלים לניצול מקורות אנרגיה בתהליך התסיסה:
לקריאת החומר יש ללחוץ כאן.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל