מזרע לזרע

מצורף לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7552

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5901

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7760

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,
להלן קישורים לתשובות ממוחים שניתנו בעבר ויוכלו לתת לכם מענה

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7455

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7076

בהצלחה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצ"ב קישור לתשובה המסבירה את התופעה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5506

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

יש סוגי קרינה שיכולים להשפיע על נביטת זרעים, אבל לא ידוע לי על השפעת קרינה של טלפון על נביטה.

בברכה,

פרופ' יהושע סרנגה
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

איני מכיר חומרי עיכוב ספציפיים במיץ פרי תות שדה. מצד שני ריכוז גבוה של מיץ (למעשה של כל מיץ) יכול לכלול ריכוז גבוה של מומסים המעכבים (עיכוב אוסמוטי) הנביטה.
כמו כן, בתנאים לא סטריליים יכולים להתפתח מיקרואורגניזמים במיץ הפוגעים בזרעים ולכן אינם נובטים.
 

פרופ' חיים קיגל
הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב.

שאלה מצויינת.

ראשית כדאי להבהיר כי הפרשה פולסטילית של GnRH מההיפותלמוס ושל LH  ו-  FSH (הגונדוטרופינים) מההיפופיזה מתרחשת גם לפני גיל ההתבגרות, אבל בתדירות ובעוצמה שלא מעוררים את התפתחות של תאי המין.

בגיל ההתבגרות הורמונים אלו מופרשים באופן שמעורר את גדילת הזקיקים וביוץ בנקבה ואת התפתחות תאי הזרע בנקבה.

למה התהליך קורה דווקה בגיל ההתבגרות ולא קודם?

הסיבה לכך היא שתהליך הרבייה קורה בזמן ובתנאים שהכי מתאימים לאחזקת הריון ולגידול צאצאים. למשל, בבע"ח החיים באזורים בהם יש חילופי עונות, ההזדווגות ותחילת ההריון מתרחשים כך שההמלטה תתרחש כאשר מזג האויר וזמינות המזון יתאימו לגידול הצאצאים. הגיל שבו מתרחש ההריון הראשון (כלומר גיל ההתבגרות המינית) גם הוא חשוב מאחר ויש צורך במאגרי אנרגיה מספיקים וגודל מסויים על מנת לקיים הריון תקין ולגדל צאצאים. המידע לגבי גודל הגוף ומאגרי האנרגיה, כמו גם העונה והתנאים החיצוניים נקלטים בהיפותלמוס ומשפיעים על הפרשת ההורמון GnRH כך שתהיה מספקת לעודד את הפרשת ה LH וה- FSH ולעודד התפתחות ביציות ותאי זרע רק כאשר התנאים מתאימים לכך.

יתכן ואילו התהליך היה מתרחש בגיל צעיר מידי היכולת לגדל צאצאים הייתה פוחתת והיינו נכחדים. תהליכים אבולוציונים "דואגים" לכך שכל מין בע"ח (כולל בני אדם) יתרבה בזמן המתאים ביותר לסיכויי ההשרדות של הצאצאים. 

ד"ר יואב גוטהילף
מדעי החיים, נוירוביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום לכן,

שאלות דומות לשאלתכן נענו בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובות המומחים בנושא:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5749
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5506
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5755

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אלעד שלום,

מצ"ב קישור לתשובות מומחים שהשיבו באתר "בשער ברשת" לשאלות בנושא השפעת הוספת גלוקוז על קצב הנביטה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5853
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5352
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4471

לאחר עיון בחומר המצ"ב, נשמח להשיב על שאלות נוספות במהלך עבודת הביוחקר,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

רחלי שלום,

להלן קישור לתשובות שניתנו בנושא ע"י מומחים באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5365
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4621
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצ"ב קישור המפרט את שיוך החמצה (חומוס):

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%94
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

הזרעים כן יתפתחו לעצים מניבים אך בשל הגנטיקה המורכבת של רוב הפירות לא יתקבלו פירות כמו הפרי המקורי, אלא פרי שהוא שונה לטובה או יותר שכיח לרעה.

רוב עצי פרי מתרבים מסחרית מייחורים כדי להתגבר על תופעה זאת, אבל בגידול מזרעים גם ניתן להשיג יבול אם מקפידים על משטר מים ודשן כראוי.

בברכה,
 

ד"ר יהושע קליין
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום,

מצ"ב קישורים למקורות מידע בנושא "השחמה של פירות":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6432

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9F

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אודיה שלום,

מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא שאלת החקר שהצגת בשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5937

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

נועה שלום,

להלן מצורפים מקורות מידע לעיונך בנושא המחקר שלך: "השפעת מים אפורים על התפתחות הצמח".

1. קובץ סיכום מחקר לחצי כאן

2. מצורפים שני תקצירים לעבודות חקר בנושא: עבודה מס' 1 עבודה מס' 2 .

3. מצורפת מצגת לעבודת חקר נוספת לחצי כאן למצגת.
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אביה שלום,

להלן קישורים לתשובת מומחה שפורסמה באתר בנושא:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4638

כמו כן, מצורף קישור למחקר שנערך בנושא התפתחות גיאופיט:

http://www.agri.gov.il/download/files/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%94%20%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D%20%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%205%20%D7%9E%D7%90%D7%99%202012_1.pdf

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שקד שלום,

מצ"ב קישור לאתר העונה לשאלה: "אילו מינרלים הצמח צריך" וכיצד יושפע הצמח במקרה של עודף או מחסור במינרלים:

http://www.haderech.co.il/garden27.html
 

כמו כן, מצורף קישור לאתר המסביר עם אילו סוגי מים עדיף להשקות צמחים:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%96-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצ"ב קישור לאתר המורים לביולוגיה ולמסמך המסכם את הגורמים המשפעים על נביטה:

http://www.bioteach.org.il/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/28-%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/112-%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לכן,

שמרים לא מייצרים עמילאז לכן לא יכולים לפרק עמילן, אלא אם כן הוסיפו להם מבחוץ את האנזים. כשחומר הגלם לתסיסת השמרים הוא גרגרי חיטה או שעורה נובטים (בתעשית הבירה למשל), נוצר עמילאז בקליפת הגרגר הנובט והוא שמפרק את העמילן לדו סוכרים וחד סוכרים, אותם יכולים לפרק השמרים.

רוני

ד"ר רוני לב
מדעים
מכללת לוינסקי לחינוך

עדן ושקד שלום,

בקישור לתשובה המצורפת ישנם מאמרים שנשלחו ע"י המומחה לנושא, והמסבירים את נושא השפעת אלכוהול על נביטה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5929

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לכן,

מצורף קישור לתשובת מומחה בנושא "אללופתיה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912

כמו כן, מצורף קישור למידע על שעועית המאש:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

להלן קישורים לתשובות מומחים שפורסמו באתר בנושא זה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5323
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4861

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רוני,

שאלתך מעניינת. אבל, ראשית מזרע בודד אין להסיק מסקנות צריך להמתין ולראות אם זאת תופעה או מקרה. בנוסף, כדי לענות על שאלתך צריך עוד הרבה נתונים.

1. מה סוג האדמה בעציצים?

2. כמה זרעים יש בכל חזרה? בכל עציץ?

3. מה משטר ההשקייה בניסוי?

4. איך נזרעו הזרעים, יבשים או לאחר התפחה?

5. מה הטמפרטורה במקום הניסוי (יום ולילה)?

6. כמה זמן חלף מהזריעה?

בברכה,

פרופ' אברהם לאלזר

פרופ' אברהם לאלזר
מנהל מכון
מכון וולקני

ידידיה שלום,

שאלה בנושא עיכוב נביטה נשאלה בעבר באתר, להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4306

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות,

בהצלחה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הראל שלום,

שאלה בנושא "השפעת רמת חומציות הקרקע על נביטת זרעים" נענתה בעבר באתר.

להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

לאורלי שלום,

היות והטבע מסביבנו מורכב ופעיל, לא ניתן להדגים בקלות בכיתה כל מה שעולה בראשו של כל תלמיד. גם לא לכל רעיון שמישהו מעלה ניתן למצוא תשובה מוסמכת. לא לחינם עסקו בעבר רבות בתכנון קפדני של ניסויי מעבדה שיהיו מוצלחים ויוכלו להדגים את התהליך הנלמד.

אני מניח שמיץ תפוזים, בעיקר עקב תכולת החומצה שבו, יעכב נביטה של זרעי חיטה אך אינני חושב שמישהו בדק זאת. בעגבניה, לעומת זאת, ידוע שיש בציפה חומרים מעכבי נביטה של זרעי העגבניה הנמצאים בה. ההבדל בין עגבניה לתפוז בעניין זה הוא שזרעי התפוז אינם "שוחים" במיץ תפוזים כל עוד הפרי שלם. אני מעריך שלא תוכלי להדגים את הדברים האלה במעבדת ביה"ס כי כאשר תשרי זרעי חיטה במיץ תפוזים או מיץ עגבניה, בתנאים לא סטריליים, יגדלו עליהם פטריות וחיידקים כי שניהם מכילים סוכר ועוד חומרי מזון טובים. כל הכלים יסריחו ויהיו מלאים במיקרואורגניזמיים שלכעצמם יכולים להפריע לנביטה. הטכניקה המקובלת של "שחרור" זרעי עגבניה מהעיכוב היא לסחוט את הפירות ולתת לזרעים להישאר שרויים במיץ העגבניות מספר ימים עד שהפטריות יפרקו את חומרי העיכוב (זהירות מסריח מאוד!!!). אחר-כך ניתן
לשטוף את זרעי העגבניה ולהנביט אותם. ראי תיאור כאן:

http://www.seedsave.org/issi/904/beginner.html#anchor005

לדעתי, הרבה יותר קל יהיה להדגים עיכוב או זרוז של נביטה ע"י מלחים אנורגניים (מלח בישול - מעכב, מלחי חנקן בריכוז מתאים - מזרזים).

אבל ראי הצעה לפעילות בכתובת:

http://www.biologycorner.com/worksheets/germination_inhibitors.html

בברכה,

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

מלחי החנקן שיכולים לשמש לזירוז נביטה הם חנקת אשלגן, חנקן סידן וחנקן אמון. הריכוזים המומלצים הם עד 5 מילימולר. צריך יהיה לבדוק לכל טיפוס של זרעים בניסוי מקדים מה הריכוזים המתאימים.

להדגמה יש להנביט על מצע עני כגון נייר סופג או צמר-גפן נקי. אפשר גם להשתמש בוורמיקוליט או פרלייט בתנאי שאינם מכילים תוספות דשן.

בחירת הזרעים איננה קלה כי כל סוג של זרעים מסחריים טובים שנמכרים לחקלאות או לגינון בדרך-כלל ינבטו בשיעור קרוב ל-100% גם ללא תוספות, אבל אפשר לבדוק. ייתכן שניתן למצוא זרעים קטנים (כגון חסה או עגבניות) שיגיבו יפה. לגבי קצב הנביטה קשה לדעת, כי הוא יהיה תלוי בטמפרטורה ובתנאי הארה.

אם אפשר, כדאי לנסות על זרעים של צמחי בר שניתן לאסוף בשפע בקרבת ביה"ס. העדיפות לזרעים קטנים (דגניים או מצליבים) ולא לזרעים גדולים (קטניות) שמכילים הרבה חומרי תשמורת וביניהם גם תרכובות חנקן, כך שצפוי שיגיבו חלש לתוספת חיצונית.

אין לאסוף זרעים של צמחי בר מוגנים או של אלה שגדלים בשמורות טבע!

עמרם

יש להבדיל בין שלב הנביטה (תהליכים המביאים לפריצת השורשון דרך קליפת הזרע) לבין התפתחות הנבט (הצמחון המתפתח מהעובר שבזרע). האור משפיע על שני השלבים האלה. לגבי הנביטה: אור יכול לעודד או לעכב נביטה במיני צמחים שונים. איני יודע באיזה תנאים בוצע ניסוי הנביטה? האם הזרעים היו קבורים באדמה בעציץ? במקרה זה הזרעים היו למעשה בחושך, כי אור לא חודר מעבר למספר מילימטרים בקרקע. אם הזרעים הקבורים נבטו סימן שזן הצנון שבדקתם לא זקוק לאור לנביטת הזרעים. לכן השפעת האור שראיתם היא על התפתחות הנבט עצמו. תנאי חושך ועוצמות אור מאד נמוכות מעודדים התארכות הנצרון: זו תופעת האטיולציה עליה תוכלו לקרוא בספר או ויקיפדיה.

אם בניסוי הזרעים עצמם היו חשופים לאור (על פני שטח לח, לא קבורים), אז יתכן שנביטת הזרעים מעוכבת ע"י אור (%נביטה נמוך) ובהמשך גם התארכות הנבטים מעוכבת ע"י אור.

עיכוב נביטה ע"י הארה רציפה היא סימולציה למצב של נביטה על פני הקרקע עם סכנה גדולה של התייבשות הנבט לפני חדירת השורשון לעומק לקליטת מים. עידוד ההתארכות על ידי חושך מזרז הצצת נבטים מעומק הקרקע אל האור.

בהצלחה

חיים קיגל

פרופ' חיים קיגל
הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

להלן קישור לתשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5609

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

לא ידוע לי על ריכוז ״קסם״ של מלח שמגביר את קצב הפוטוסינתזה ולכן סביר להניח שמדובר בטעות מדידה. הדרך הטובה ביותר לוודא זאת היא לחזור על המדידה ולהתמקד בתחום הריכוזים סביב המדידה החריגה

בהצלחה

דרור

ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע

שלום,

קביעת ריכוז של ויטמין C רגישה לתנאי בידוד של החומר. הריכוז תלוי טמפרטורה בה מבודדים את הויטמין וזמן החשיפה לחמצן. ולא רק: גם בתנאי אקלים שבו גדל הפרי, בזן שלו, חומרי הדברה שהשתמשו, בתנאי האחסון שלו.....

בגדול, פרי בוסר בעל ריכוז גבוה יותר של ויטמין C. עם הבשלתו של הפרי – ריכוז ויטמין C יורד. (education.com)

יחד עם זאת זה לא כך בכל הפירות.

למשל לפי מחקרים שנעשו:

-במנגו ובבננה ריכוז גבוה יותר של ויטמין C בפרי בוסר ובפפאיה ריכוז גבוה יותר בפרי בשל. (Determination of vitamin C in tropical fruits: A comparative evaluation of methods; Food Chemistry, Volume 96, Issue 4, June 2006, Pages 654–664):

-באפונה ירוקה בוסר, ריכוז ויטמין C גבוה יותר מאשר באפונה ירוקה בשלה (THE PHYSIOLOGY OF VITAMIN C; C. G. KING; Cold Spring Harb Symp Quant Biol. 1939;7(0):137-147).

-בפרי acerola
(עץ בדרום אמריקה) ריכוז ויטמין C גבוה יותר בברי בוסר ( ;Chemical composition of acerola fruit (Malpighia punicifolia L.) at three stages of maturity; Chemistry Food 71 (2000), pp. 195–198 )

-בחבוש יפני ריכוז ויטמין C גדל עם הבשלתו (Biochemical Changes in Chaenomeles Fruits and Fruit Juice during Ripening and Storage ; R. Vila, M.V. Granados, P. Hellín, S. Kauppinen, J. Laencina, K. Rumpunen, J.M. Ros; 2003 - pub.epsilon.slu.se)

-בתפוח ריכוז ויטמין C יורד עם הבשלתו (Ackermann J., Fischer M., Amadò R. 1992. Changes in sugars, acids, and amino acids during ripening and storage of apples (cv. Glockenapfel). Journal of Agricultural and Food Chemistry 40: 1131–1134. )

בברכה
ד"ר דורותה צ'רקי

ד"ר דורותה צ'רקי
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

להערכתי התמונה בדרך כלל הפוכה - הנביטה של מינים רבים מראה רגישות
גבוהה לנתרן כלורי בהשוואה לזו שמתקימת בנוכחות אשלגן כלורי

ראו הספרות הנילווית למאמר , כדי להעריך נכונה את התוצאות שלכם יש לברר

African Journal of Plant Science Vol. 5(1), pp. 52-56, January 2011

נסו לאתר בגוגול מאמרים נוספים אולי רלבנטים יותר מהנ"ל

כדוגמת

Laura Sosa et al. 2005

OSMOTIC AND SPECIFIC ION EFFECT

Annals of Botany 2005 Vol. 96 2261-267

מצורף העתק מהמאמר הראשון

בברכות

יעקב פרידמן

פרופסור אמריטוס

פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

להלן תשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5582

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן תשובות בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5389

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

תופעה אכן מעניינת ופורסמה לאחרונה גם על ידי חוקרים מקניה (ראו פרסום http://www.m.elewa.org/JAPS/2011/11.2/2.pdf) .
אבל משך חיי המדף נקבע לא רק על ידי כיפוף הראש אלא גם על ידי נשירת עלים ועלי כותרת והשחרת עלים. ישנה אפשרות שהריכוז של הגבוה של היפוכלוריט (החומר הפעיל באקונומיקה) גורם להפרעה בתהליכים פיזיולוגיים אשר גורמים לכיפוף אבל עדיין לא מאריך את חיי המדף של הורד.

ד"ר משה ראובני
המחלקה לפרחים וצמחי נוי, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני