מזרע לזרע
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום רב, במסגרת הביו חקר בחרנו את השאלה- כיצד רמת PH משפיעה על נביטת זרעי שעועית מש. אנו משערים שככל שרמת ה PH תהיה יותר חומצית כך יתעכב קצב הנביטה או לא יתאפשר כלל. אנו צריכים לרשום בסיס להשערה זו, אך לא מצאנו מקור מידע שעוזר לנו. שאלתנו היא- איך החומציות מעכבת את הנביטה? על איזה אנזים(מרכיב אחר בזרע) החומציות משפיעה ובכך מעכבת את הנביטה?
נשמח לתשובה, תודה רבה!
שלום. אנחנו מתכננות ניסוי חקר לבגרות בביולוגיה ששאלת החקר היא "מהי השפעת אורכי גל שונים על קצב תהליך הפוטוסינתזה ?". וברצוננו לדעת אם זה אפשרי שנשתמש בצבע מאכל בצבעים שונים במים שבכוס הכימית בה נשים את המבחנות עם הצמח ושנאיר באור לבן על הכוס הכימית? או שמא ישנה דרך אחרת לבצע את הניסוי? תודה מראש, אור ניר ואורטל נאמן
מצורף לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7552
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5901
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3397
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7760
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
להלן קישורים לתשובות ממוחים שניתנו בעבר ויוכלו לתת לכם מענה
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7455
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7076
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
מצ"ב קישור לתשובה המסבירה את התופעה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5506
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
קיבלנו עבודת חקר בשיעור ביולוגיה בה אנחנו בוחרים את השאלת חקר, בחרנו לבדוק את ההשפעה של קרינה טלפונית על נביטה. השאלה שלי היא האם יש טעם לעשות ניסוי שכזה כלומר האם יש סוג של השפעה של קרינה של טלפון על נביטה של זרעים האם לדעתכם אני יכול להשתמש בזה בתור עבודת החקר שלי?
שלום,
יש סוגי קרינה שיכולים להשפיע על נביטת זרעים, אבל לא ידוע לי על השפעת קרינה של טלפון על נביטה.
בברכה,
פרופ' יהושע סרנגה
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
איני מכיר חומרי עיכוב ספציפיים במיץ פרי תות שדה. מצד שני ריכוז גבוה של מיץ (למעשה של כל מיץ) יכול לכלול ריכוז גבוה של מומסים המעכבים (עיכוב אוסמוטי) הנביטה.
כמו כן, בתנאים לא סטריליים יכולים להתפתח מיקרואורגניזמים במיץ הפוגעים בזרעים ולכן אינם נובטים.
פרופ' חיים קיגל
הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום, ברצוני לדעת למה דווקא בגיל ההתבגרות יש שחרור מההיפותלמוס של הורמון משחרר GNRH ומההיפופיזה LH ו FSH שמעוררים את הזקיק אצל האישה ומעוררים יצירת תאי זרע אצל הגבר (והשפעתם על השחלה והאשכים)?
שלום רב.
שאלה מצויינת.
ראשית כדאי להבהיר כי הפרשה פולסטילית של GnRH מההיפותלמוס ושל LH ו- FSH (הגונדוטרופינים) מההיפופיזה מתרחשת גם לפני גיל ההתבגרות, אבל בתדירות ובעוצמה שלא מעוררים את התפתחות של תאי המין.
בגיל ההתבגרות הורמונים אלו מופרשים באופן שמעורר את גדילת הזקיקים וביוץ בנקבה ואת התפתחות תאי הזרע בנקבה.
למה התהליך קורה דווקה בגיל ההתבגרות ולא קודם?
הסיבה לכך היא שתהליך הרבייה קורה בזמן ובתנאים שהכי מתאימים לאחזקת הריון ולגידול צאצאים. למשל, בבע"ח החיים באזורים בהם יש חילופי עונות, ההזדווגות ותחילת ההריון מתרחשים כך שההמלטה תתרחש כאשר מזג האויר וזמינות המזון יתאימו לגידול הצאצאים. הגיל שבו מתרחש ההריון הראשון (כלומר גיל ההתבגרות המינית) גם הוא חשוב מאחר ויש צורך במאגרי אנרגיה מספיקים וגודל מסויים על מנת לקיים הריון תקין ולגדל צאצאים. המידע לגבי גודל הגוף ומאגרי האנרגיה, כמו גם העונה והתנאים החיצוניים נקלטים בהיפותלמוס ומשפיעים על הפרשת ההורמון GnRH כך שתהיה מספקת לעודד את הפרשת ה LH וה- FSH ולעודד התפתחות ביציות ותאי זרע רק כאשר התנאים מתאימים לכך.
יתכן ואילו התהליך היה מתרחש בגיל צעיר מידי היכולת לגדל צאצאים הייתה פוחתת והיינו נכחדים. תהליכים אבולוציונים "דואגים" לכך שכל מין בע"ח (כולל בני אדם) יתרבה בזמן המתאים ביותר לסיכויי ההשרדות של הצאצאים.
ד"ר יואב גוטהילף
מדעי החיים, נוירוביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
אנו שתי תלמידות בכיתה י''ב, שעושות ביוחקר על השפעת ריכוזים שונים של מיץ עגבניות על נביטת זרעי עגבניה - בהתייחסות למעכב הנביטה בעגבניה ABA שאמור לעכב את הנביטה. רצינו לדעת כיצד משפיע ההורמון aba על זרעי העגבניה: כיצד הוא מעכב את נביטתם? נשמח לתשובה במהרה. תודה מראש!
שלום לכן,
שאלות דומות לשאלתכן נענו בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובות המומחים בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5749
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5506
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5755
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שאלת החקר שלנו היא: השפעת כמויות שונות של סוכר ממקור חיצוני על כמות וקצב הצמיחה.
עלינו לבחור צמח לניסוי , אבל אנחנו לא יודעים איזה צמח ישפיע סוכר ממקור חיצוני (לא מפוטוסינטזה).
אנחנו צריכים מקורות לניסוי ולא מצאנו אז נשמח לקבל עזרה.
תודה אגם ואלעד.
אלעד שלום,
מצ"ב קישור לתשובות מומחים שהשיבו באתר "בשער ברשת" לשאלות בנושא השפעת הוספת גלוקוז על קצב הנביטה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5853
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5352
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4471
לאחר עיון בחומר המצ"ב, נשמח להשיב על שאלות נוספות במהלך עבודת הביוחקר,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
האם כאשר מעשירים את הקרקע בחיידקי ריזוביום, יש צורך לזרוע בה גם צמחי קטניות, או שהחיידקים מסוגלים להעשיר את הקרקע באמוניה גם ללא קטניות?
רחלי שלום,
להלן קישור לתשובות שניתנו בנושא ע"י מומחים באתר:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5365
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4621
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
כיצד משפיעה לחות האויר על הצמח?
תשובה 1: כשהאויר לח הפיוניות פתוחות כל הזמן ומצב זה גורם להתייבשות הצמח.
תשובה 2: כשהאויר לח אדי מים נשארים בחללים שבעלה, ואז אין מקום לכניסת פד"ח ואז אין פוטוסינתיזה.
האם שתי התשובות מקובלות?
תודה רבה.
אשמח לקישור למקור הקשור לשאלת החקר:
השפעת ריכוזי אבקת כביסה על נשימה תאית בזרעי חומוס.
תודה רבה לעוזרים!
אודיה שלום,
מצ"ב קישורים לתשובות מומחים בנושא שאלת החקר שהצגת בשאלתך:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5937
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שיוך סיסטמטי של זרעי חומוס ושם לועזי לזרעי חומוס.
שלום,
מצ"ב קישור המפרט את שיוך החמצה (חומוס):
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%94
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מדוע עצי פרי או שיחים שמתפתחים מזרעי פירות אשר נקנים בסופר אינם מפתחים פירות ?
שלום,
הזרעים כן יתפתחו לעצים מניבים אך בשל הגנטיקה המורכבת של רוב הפירות לא יתקבלו פירות כמו הפרי המקורי, אלא פרי שהוא שונה לטובה או יותר שכיח לרעה.
רוב עצי פרי מתרבים מסחרית מייחורים כדי להתגבר על תופעה זאת, אבל בגידול מזרעים גם ניתן להשיג יבול אם מקפידים על משטר מים ודשן כראוי.
בברכה,
ד"ר יהושע קליין
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
חיפשנו אני וחברתי לעבודה, מידע על תהליך ההשחמה, ורצינו לדעת האם תהליך ההשחמה הוא תהליך הפיך? ואם אפשר לקבל עוד מידע על תהליך זה.
שלום,
מצ"ב קישורים למקורות מידע בנושא "השחמה של פירות":
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6432
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני מתקשה למצוא חומר בעברית באינטרנט לגבי השפעתו של סבון כלים רגיל וסבון כלים אקולוגי על גדילתו של צמח. כל מאמר/ כתבה וכו' יתקבלו בברכה. תודה רבה מראש. נועה
נועה שלום,
להלן מצורפים מקורות מידע לעיונך בנושא המחקר שלך: "השפעת מים אפורים על התפתחות הצמח".
1. קובץ סיכום מחקר לחצי כאן
2. מצורפים שני תקצירים לעבודות חקר בנושא: עבודה מס' 1 עבודה מס' 2 .
3. מצורפת מצגת לעבודת חקר נוספת לחצי כאן למצגת.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אנחנו עושים פרוייקט חממה על השפעת קוטר בצלי הגינה על פריחתם(חתחנו בצלים בכל מיני גדלים-25%,50%,75%, ובקרה-100%),והיינו שמחים לקבל מידע על אופן גידול הבצלים ועל הגודל בו הם מתחילים ליפרוח (אם יש כזה),ונשמח גם לקבל כל מידע נוסף שיכול ליתרום לעבודתנו.
תודה רבה.
אביה שלום,
להלן קישורים לתשובת מומחה שפורסמה באתר בנושא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4638
כמו כן, מצורף קישור למחקר שנערך בנושא התפתחות גיאופיט:
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
איזה 3 מירנרלים הכי ישפיעו על טיב צמיחת הצמח ? והאם בהעדר אחד מהם הצמח יכול להתפתח כרגיל ?
שקד שלום,
מצ"ב קישור לאתר העונה לשאלה: "אילו מינרלים הצמח צריך" וכיצד יושפע הצמח במקרה של עודף או מחסור במינרלים:
http://www.haderech.co.il/garden27.html
כמו כן, מצורף קישור לאתר המסביר עם אילו סוגי מים עדיף להשקות צמחים:
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
חוקרת את הנושא:
השפעת גורמי תאורה(אור יום, לד, פלורוסנט)על נביטת זרעי שעועית .
האם ידוע לך מה אמור להיתקבל?מה ההשערה?(כרגע איני רואה הבדל והזרעים נבטו אותו דבר בכל סוגי התאורה ששמתי),אשמח לקבל חומר בנושא של השפעת סוגי תאורה על נביטה- האם קיים?
בברכה ליאורית
שלום,
מצ"ב קישור לאתר המורים לביולוגיה ולמסמך המסכם את הגורמים המשפעים על נביטה:
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אנו תלמידות כיתת יב הלומדות במגמת ביולוגיה.
במסגרת המגמה, אנו מכינות ביוחקר בו אנו בודקות את השפעת סוגי סוכר שונים על קצב הפקת האנרגיה בשמרי אפיה.
האם שמרי אפייה יכולים לנצל עמילן? אם כן, איך? באמצעות אנזימים שונים? אילו אנזימים? תוך כמה זמן יוכלו השמרים לנצל את העמילן ?
תודה מראש
שלום לכן,
שמרים לא מייצרים עמילאז לכן לא יכולים לפרק עמילן, אלא אם כן הוסיפו להם מבחוץ את האנזים. כשחומר הגלם לתסיסת השמרים הוא גרגרי חיטה או שעורה נובטים (בתעשית הבירה למשל), נוצר עמילאז בקליפת הגרגר הנובט והוא שמפרק את העמילן לדו סוכרים וחד סוכרים, אותם יכולים לפרק השמרים.
רוני
ד"ר רוני לב
מדעים
מכללת לוינסקי לחינוך
שלום וברכה.אנחנו רוצות לעשות את הביוחקר שלנו על הקשר בין ריכוזי אלכוהול שונים לבין עיכוב נביטה של זרעים. אנחנו מאוד מחפשות מידע. נשמח על עזרתכם. תודה רבה. עדן ושקד
עדן ושקד שלום,
בקישור לתשובה המצורפת ישנם מאמרים שנשלחו ע"י המומחה לנושא, והמסבירים את נושא השפעת אלכוהול על נביטה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5929
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, אנו תלמידות יב מבית הספר גינסבורג האורן ביבנה.
כעת אנו בעיצומו של תהליך כתיבת הביוחקר.
הנושא הנבדק בעבודתנו- מהי השפעת מספר הטיפות של שמן האקליפטוס על נביטת שעועית המאש?
נבקש מקורות מידע על שעועית מאש ועל מחקרים בנושא האללופתיה, שכן נתקלנו בקשיים למצוא בכוחות עצמנו.
תודה רבה
שלום לכן,
מצורף קישור לתשובת מומחה בנושא "אללופתיה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912
כמו כן, מצורף קישור למידע על שעועית המאש:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, אני לומדת במגמת ביולוגיה ועושה עבודת חקר העוסקת בהשפעת זמן השריית זרעי קטניות במים על אחוז נביטתם. חיפשתי הרבה באינטרנט ולא מצאתי מקורות מידע טובים בנושא. אשמח לקבל עזרה בכך בדחיפות.
שלום,
להלן קישורים לתשובות מומחים שפורסמו באתר בנושא זה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5366
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5323
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4861
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, בתאריך 27/02 סיירתי עם תלמידות בגבעת התורמוסים והתעוררה לי שאלה שאולי תוכלו להציע לי פתרונות- בניסויים במעבדה / בחממה אנחנו בקושי מצליחים להנביט תורמוסים, רק אחרי טיפולים מקדימים כמו השריה בחומצה מתקבל אחוז נביטה נורמלי אבל לא הצלחנו להגיע ל 100% ואילו בשטחים פתוחים כמו בגבעת התורמוסים או בנחל תבור יש פריחה מדהימה ומשנה לשנה אני רואה התרחבות בשטחי הפריחה לפחות בגבעת התורמוסים ושאלתי הכיצד? האם סוג הקרקע זה המפתח? אגב גם בגבעת התורמוסים יש אזורי פריחה ואיזורים שבקושי נתקלים בפרח בודד. אשמח לקבל רעיונות
תודה מראש. דליה
שלום אני רוני כהן תלמידת יב.
אני מבצעת את הביודע על נושא נביטת זרעי שעועית. אחת משאלות החקר שלי היא על עומק הזריעה. אני באמצע הניסוי והזרע שצמח ראשון היה בעציץ אחד (מתוך שלוש חזרות) בעומק זריעה 6 ס"מ (מתוך 7 ס"מ של אדמה בעציץ) ביצענו גם זריעה בגובה 3.5 ס"מ ו-1 ס"מ בעציצים שונים, ולא קיבלנו נביטה.
אשמח לדעת למה דווקא הזרע הראשון שצמח היה בעציץ שבו עומק השתילה הוא 6 ס"מ ולמה רק בעציץ הזה ולא גם בשני האחרים למרות שכולם קיבלו אותם תנאים.
תודה, רוני כהן :)
שלום רוני,
שאלתך מעניינת. אבל, ראשית מזרע בודד אין להסיק מסקנות צריך להמתין ולראות אם זאת תופעה או מקרה. בנוסף, כדי לענות על שאלתך צריך עוד הרבה נתונים.
1. מה סוג האדמה בעציצים?
2. כמה זרעים יש בכל חזרה? בכל עציץ?
3. מה משטר ההשקייה בניסוי?
4. איך נזרעו הזרעים, יבשים או לאחר התפחה?
5. מה הטמפרטורה במקום הניסוי (יום ולילה)?
6. כמה זמן חלף מהזריעה?
בברכה,
פרופ' אברהם לאלזר
פרופ' אברהם לאלזר
מנהל מכון
מכון וולקני
שאלת הביוחקר שלי היא:
מה ההשפעה של מעכבי נביטה אורגניים על צמחי בר
רציתי לקבל עזרה ואולי תדריך כיצד אני יכול לחקור שאלה זו ?
אולי אם אפשר להפנות אותי למאמרים מדעיים בנושא?
האם לדעתך שאלה זו טובה לרמת ביוחקר של בגרות?
אשמח לתשובה,לעזרה, לתדרוך..
בתודה מראש,
ידידיה קליפה
ידידיה שלום,
שאלה בנושא עיכוב נביטה נשאלה בעבר באתר, להלן קישור לתשובה:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4306
נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות,
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
הראל שלום,
שאלה בנושא "השפעת רמת חומציות הקרקע על נביטת זרעים" נענתה בעבר באתר.
להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4943
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
אני מנחה תלמידים בפרוייקטים של מדעי החיים וחקלאות.
אחד התלמידים בחר בנושא עיכוב נביטה ע"י מיץ תפוזים או עגבניות ואנו רוצים לבדוק את העיכוב על נביטה של זרעי חיטה.
ברצוני לשאול האם במיץ תפוזים ובמיץ עגבניות יש גורם המעכב נביטה? האם ידוע מהו הגורם? האם ניתן לבודדו בתנאי מעבדה של בית הספר?
תודה רבה,
אורלי קבילי
לאורלי שלום,
היות והטבע מסביבנו מורכב ופעיל, לא ניתן להדגים בקלות בכיתה כל מה שעולה בראשו של כל תלמיד. גם לא לכל רעיון שמישהו מעלה ניתן למצוא תשובה מוסמכת. לא לחינם עסקו בעבר רבות בתכנון קפדני של ניסויי מעבדה שיהיו מוצלחים ויוכלו להדגים את התהליך הנלמד.
אני מניח שמיץ תפוזים, בעיקר עקב תכולת החומצה שבו, יעכב נביטה של זרעי חיטה אך אינני חושב שמישהו בדק זאת. בעגבניה, לעומת זאת, ידוע שיש בציפה חומרים מעכבי נביטה של זרעי העגבניה הנמצאים בה. ההבדל בין עגבניה לתפוז בעניין זה הוא שזרעי התפוז אינם "שוחים" במיץ תפוזים כל עוד הפרי שלם. אני מעריך שלא תוכלי להדגים את הדברים האלה במעבדת ביה"ס כי כאשר תשרי זרעי חיטה במיץ תפוזים או מיץ עגבניה, בתנאים לא סטריליים, יגדלו עליהם פטריות וחיידקים כי שניהם מכילים סוכר ועוד חומרי מזון טובים. כל הכלים יסריחו ויהיו מלאים במיקרואורגניזמיים שלכעצמם יכולים להפריע לנביטה. הטכניקה המקובלת של "שחרור" זרעי עגבניה מהעיכוב היא לסחוט את הפירות ולתת לזרעים להישאר שרויים במיץ העגבניות מספר ימים עד שהפטריות יפרקו את חומרי העיכוב (זהירות מסריח מאוד!!!). אחר-כך ניתן
לשטוף את זרעי העגבניה ולהנביט אותם. ראי תיאור כאן:
http://www.seedsave.org/issi/904/beginner.html#anchor005
לדעתי, הרבה יותר קל יהיה להדגים עיכוב או זרוז של נביטה ע"י מלחים אנורגניים (מלח בישול - מעכב, מלחי חנקן בריכוז מתאים - מזרזים).
אבל ראי הצעה לפעילות בכתובת:
http://www.biologycorner.com/worksheets/germination_inhibitors.html
בברכה,
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
בהמשך לתשובתו של פרופ' עמרם אשל, ובמיוחד המשפט שלהלן:
לדעתי, הרבה יותר קל יהיה להדגים עיכוב או זירוז של נביטה ע"י מלחים אנורגניים (מלח בישול - מעכב, מלחי חנקן בריכוז מתאים – מזרזים):
רציתי לדעת:
1) מהם מלחי חנקן שפועלים כזרזי נביטה?
2) מהו טווח הריכוזים האפשריים של אותם מלחי חנקן שמתאימים לניסוי של בדיקת התופעה במעבדה בית ספרית?
3) זרעים של אילו סוגים של צמחים מתאימים יותר לניסוי כזה?
תודה,
סלי.
שלום,
מלחי החנקן שיכולים לשמש לזירוז נביטה הם חנקת אשלגן, חנקן סידן וחנקן אמון. הריכוזים המומלצים הם עד 5 מילימולר. צריך יהיה לבדוק לכל טיפוס של זרעים בניסוי מקדים מה הריכוזים המתאימים.
להדגמה יש להנביט על מצע עני כגון נייר סופג או צמר-גפן נקי. אפשר גם להשתמש בוורמיקוליט או פרלייט בתנאי שאינם מכילים תוספות דשן.
בחירת הזרעים איננה קלה כי כל סוג של זרעים מסחריים טובים שנמכרים לחקלאות או לגינון בדרך-כלל ינבטו בשיעור קרוב ל-100% גם ללא תוספות, אבל אפשר לבדוק. ייתכן שניתן למצוא זרעים קטנים (כגון חסה או עגבניות) שיגיבו יפה. לגבי קצב הנביטה קשה לדעת, כי הוא יהיה תלוי בטמפרטורה ובתנאי הארה.
אם אפשר, כדאי לנסות על זרעים של צמחי בר שניתן לאסוף בשפע בקרבת ביה"ס. העדיפות לזרעים קטנים (דגניים או מצליבים) ולא לזרעים גדולים (קטניות) שמכילים הרבה חומרי תשמורת וביניהם גם תרכובות חנקן, כך שצפוי שיגיבו חלש לתוספת חיצונית.
אין לאסוף זרעים של צמחי בר מוגנים או של אלה שגדלים בשמורות טבע!
עמרם
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
רחל
אני וחברתי עורכות ביוחקר. הניסוי הוא: השפעת עוצמת האור על אחוז הנביטה ועל אורך הניצרון.
בניסוי שערכנו בזרעי צנון גילינו שאחוז הנביטה הגבוה ביותר ואורך הניצרון הארוך ביותר היה דווקא בעוצמות אור נמוכות וחושך לעומת עוצמות אור גבוהות ששם אחוז הנביטה היה נמוך. הבנו שיש קשר למושג אטיולציה, האם תוכלו להסביר לנו לעומק במה מדובר? ולפרט על האטיולציה.
האם בתהליך הנביטה הצנון זקוק לאור או לא?
תודה מראש,
יש להבדיל בין שלב הנביטה (תהליכים המביאים לפריצת השורשון דרך קליפת הזרע) לבין התפתחות הנבט (הצמחון המתפתח מהעובר שבזרע). האור משפיע על שני השלבים האלה. לגבי הנביטה: אור יכול לעודד או לעכב נביטה במיני צמחים שונים. איני יודע באיזה תנאים בוצע ניסוי הנביטה? האם הזרעים היו קבורים באדמה בעציץ? במקרה זה הזרעים היו למעשה בחושך, כי אור לא חודר מעבר למספר מילימטרים בקרקע. אם הזרעים הקבורים נבטו סימן שזן הצנון שבדקתם לא זקוק לאור לנביטת הזרעים. לכן השפעת האור שראיתם היא על התפתחות הנבט עצמו. תנאי חושך ועוצמות אור מאד נמוכות מעודדים התארכות הנצרון: זו תופעת האטיולציה עליה תוכלו לקרוא בספר או ויקיפדיה.
אם בניסוי הזרעים עצמם היו חשופים לאור (על פני שטח לח, לא קבורים), אז יתכן שנביטת הזרעים מעוכבת ע"י אור (%נביטה נמוך) ובהמשך גם התארכות הנבטים מעוכבת ע"י אור.
עיכוב נביטה ע"י הארה רציפה היא סימולציה למצב של נביטה על פני הקרקע עם סכנה גדולה של התייבשות הנבט לפני חדירת השורשון לעומק לקליטת מים. עידוד ההתארכות על ידי חושך מזרז הצצת נבטים מעומק הקרקע אל האור.
בהצלחה
חיים קיגל
פרופ' חיים קיגל
הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
בבדיקה שערכנו ע"י טיטרציה עם אינדופנול לבדיקת ויטמין סי מצאנו שיש יותר ויטמין C בלימון בוסר לעומת לימון בשל. בקריאת חומר מהאינטרנט מצאנו מקורות סותרים. חלקם מדברים על הצטברות ויטמין C עם הבשלת הפרי וחלקם מדברים על ריכוז גדול יותר של ויטמין C דווקא בפרי בוסר. ידוע לנו שויטמין סי משמש כאנטיאוקסידנט בפרי ומגן עליו בעיקר בתנאי עקה.
נודה לכם מאוד אם תעזרו לנו! :)
שלום,
קביעת ריכוז של ויטמין C רגישה לתנאי בידוד של החומר. הריכוז תלוי טמפרטורה בה מבודדים את הויטמין וזמן החשיפה לחמצן. ולא רק: גם בתנאי אקלים שבו גדל הפרי, בזן שלו, חומרי הדברה שהשתמשו, בתנאי האחסון שלו.....
בגדול, פרי בוסר בעל ריכוז גבוה יותר של ויטמין C. עם הבשלתו של הפרי – ריכוז ויטמין C יורד. (education.com)
יחד עם זאת זה לא כך בכל הפירות.
למשל לפי מחקרים שנעשו:
-במנגו ובבננה ריכוז גבוה יותר של ויטמין C בפרי בוסר ובפפאיה ריכוז גבוה יותר בפרי בשל. (Determination of vitamin C in tropical fruits: A comparative evaluation of methods; Food Chemistry, Volume 96, Issue 4, June 2006, Pages 654–664):
-באפונה ירוקה בוסר, ריכוז ויטמין C גבוה יותר מאשר באפונה ירוקה בשלה (THE PHYSIOLOGY OF VITAMIN C; C. G. KING; Cold Spring Harb Symp Quant Biol. 1939;7(0):137-147).
-בפרי acerola
(עץ בדרום אמריקה) ריכוז ויטמין C גבוה יותר בברי בוסר ( ;Chemical composition of acerola fruit (Malpighia punicifolia L.) at three stages of maturity; Chemistry Food 71 (2000), pp. 195–198 )
-בחבוש יפני ריכוז ויטמין C גדל עם הבשלתו (Biochemical Changes in Chaenomeles Fruits and Fruit Juice during Ripening and Storage ; R. Vila, M.V. Granados, P. Hellín, S. Kauppinen, J. Laencina, K. Rumpunen, J.M. Ros; 2003 - pub.epsilon.slu.se)
-בתפוח ריכוז ויטמין C יורד עם הבשלתו (Ackermann J., Fischer M., Amadò R. 1992. Changes in sugars, acids, and amino acids during ripening and storage of apples (cv. Glockenapfel). Journal of Agricultural and Food Chemistry 40: 1131–1134. )
בברכה
ד"ר דורותה צ'רקי
ד"ר דורותה צ'רקי
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
להלן קישור לתשובה בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5609
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
במסגרת ניסוי ביוחקר שערכנו בבית ספר, חקרנו את השפעת ריכוז המלח על קצב הפוטוסינתזה בצמח האלודאה.
באופן כללי יצא כי ככל שריכוז המלח עולה, קצב הפותוסינתזה בזמן קצוב יורד. אך בריכוז מסויים (2 גרם לליטר) בניגוד למגמה הכללית קצב הפוטוסינטזה נמצא גבוה ביחס לריכוזים נמוכים יותר. האם יש הסבר ביולוגי לתוצאה זאת או שיש להניח כי החריגה נובעת מטעות טכנית בניסוי?? נשמח לתשובה כמה שיותר מהר!תודה לכם!
לא ידוע לי על ריכוז ״קסם״ של מלח שמגביר את קצב הפוטוסינתזה ולכן סביר להניח שמדובר בטעות מדידה. הדרך הטובה ביותר לוודא זאת היא לחזור על המדידה ולהתמקד בתחום הריכוזים סביב המדידה החריגה
בהצלחה
דרור
ד"ר דרור נוי
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
מדוע המלח KCl מעכב יותר מאשר המלח NaCl את תהליך הנביטה.
הדבר חזר על עצמו בכל החזרות של הנסוי.
תודה
להערכתי התמונה בדרך כלל הפוכה - הנביטה של מינים רבים מראה רגישות
גבוהה לנתרן כלורי בהשוואה לזו שמתקימת בנוכחות אשלגן כלורי
ראו הספרות הנילווית למאמר , כדי להעריך נכונה את התוצאות שלכם יש לברר
African Journal of Plant Science Vol. 5(1), pp. 52-56, January 2011
נסו לאתר בגוגול מאמרים נוספים אולי רלבנטים יותר מהנ"ל
כדוגמת
Laura Sosa et al. 2005
OSMOTIC AND SPECIFIC ION EFFECT
Annals of Botany 2005 Vol. 96 2261-267
מצורף העתק מהמאמר הראשון
לחזור על הבדיקה שנית כולל תהליך ההכנה של תמיסות חדשות,
רצוי ולהעזר בתלמידים אחרים שאין להם קשר לראשונים
לעקב אחר מהלך העבודה ועל אסוף הנתונים לאורך משך הנביטה
בברכות
יעקב פרידמן
פרופסור אמריטוס
פרופ' יעקב פרידמן
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
האם ידועה הסיבה מדוע דבקון הזית לא נמצא על עצים מסוימים כמו אורן מיש חרוב ושיטה מכחילה ואילו על עצים אחרים כן נמצא כמו למשל זית שקד עוזרר אשחר
תודה
מיכל
שלום רב
אני רוצה לדעת איך הטפרטורה משפיעה על ניבול ורדים ואחי חשוב מאוד הקשר בין הטפרטורה על ריכוז החמצן במים
סליחה ! אם יש מצגת על נושא הזאת זה יותר טוב לי
ותודה
להלן תשובה בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5582
נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
להלן תשובות בנושא:
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5389
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4870
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4274
http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4066
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
תופעה אכן מעניינת ופורסמה לאחרונה גם על ידי חוקרים מקניה (ראו פרסום http://www.m.elewa.org/JAPS/2011/11.2/2.pdf) .
אבל משך חיי המדף נקבע לא רק על ידי כיפוף הראש אלא גם על ידי נשירת עלים ועלי כותרת והשחרת עלים. ישנה אפשרות שהריכוז של הגבוה של היפוכלוריט (החומר הפעיל באקונומיקה) גורם להפרעה בתהליכים פיזיולוגיים אשר גורמים לכיפוף אבל עדיין לא מאריך את חיי המדף של הורד.
ד"ר משה ראובני
המחלקה לפרחים וצמחי נוי, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני