מוט"ב

שלום וגיה,

להלן שני מאמרים שנשלחו ע"י פרופ' דן טאופיק מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, העשויים לענות על שאלותייך.

אבולוציה עכשיו

מה הופך אנזימים ל "פועלים מולקולריים" יעילים כל כך

בברכה,

"בשער ברשת"

לאפקט החממה עצמו, המתבטא בעליה של כ- 1מ"צ עד כה אין השפעה ישירה על התפרצות שריפות ענק. להזכירכם את הפרסומת של קק"ל שריפות אינן קורות שרפות נגרמות. רוב השרפות הגדולות הן מעשי ידי אדם. יתכנו גם שרפות עקב סערת ברקים. מצד שני לשרפות הענק יש תרומה ישירה לאפקט החממה בכך שהן גורמות לפליטה אדירה של CO₂ גז החממה המשמעותי ביותר (פרט לאדי מים).

בברכה,

פרופ' בני גרבר
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית

אכן, המדע משתנה ללא הרף -
ככל מצבור הידע שלנו, הוא מתפתח ומתרחב מיום ליום. אך הטענה ש"האמת של היום אינה האמת של מחר" היא חסרת שחר לגבי המדע. טענה זו נובעת מבורות ואי הבנה ומתיימרת להסתמך, כנראה, על המהפכה בחשיבה הפיסיקאלית שחוללו תורת היחסות ותורת הקוואנטים בראשית המאה העשרים. האמת המדעית, בניגוד לאמת האמונתית, אינה חורגת מתחום הנצפה, וגם שם היא אמורה להיות זהירה בהסקת מסקנותיה. הפיסיקה הקלאסית הייתה "אמת" ונשארה "אמת" כל עוד שהתצפיות שלנו אינן חורגות לתנאים קיצוניים ביותר (מהירויות המתקרבות למהירויות האור, טמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט, ממדים זעירים בסדר גודל החלקיקים היסודיים או ממדים אסטרונומיים וכו'). האמת המדעית מאוששת על ידי התצפיות והניסיון, וכל הישגי הטכנולוגיה, שהיו נחשבים למעשי ניסים עוד לפני זמן לא רב, מעידים על "אמיתותה". בזכות אותם הישגים מדעיים וטכנולוגיים מדהימים, התאפשרו תצפיות שבהן התברר שהמודל הניוטוני הקלאסי הוא פשטני מדי באותם תנאים קיצוניים שהזכרתי לעיל, ושתורה פיסיקאלית שתהיה תקפה גם בתנאים אלה צריכה להיות סבוכה יותר, ותורת היחסות ותורת הקוואנטים הוכיחו את עצמן כמתאימות שם.

אין זה אומר שמדענים אינם טועים לעולם, אבל כיוון שהטענות המדעיות נבדקות על ידי קהילת המדענים הרחבה, טענות מדעיות מוטעות אמורות להיות מופרכות. טענות שלא נבדקו אינן אמורות להיות "אמת מדעית".

"האמת הדתית" אינה אמורה להתייחס לתחום הנצפה, ולכן אינה מתכוונת כלל לעמוד במבחן ההפרכה. כשהדת מנסה לגלוש לתחום הנצפה, התוצאות עלולות להיות מסוכנות ביותר עבורה. האמונה בבורא עולם או בעולם הבא אינה ניתנת לבדיקה, ולכן גם לא להפרכה. אי אפשר להוכיח ואי אפשר להפריך גם את הטענה שההומוסקסואלים בישראל הם אלו שגרמו לרעידת האדמה בלבנון. אמונתו של אדם היא בחירתו החופשית ואינה מסקנה הכרחית מהמציאות. כיוון שכך, יכול כל אדם לראות את אמונתו כ"אמת נצחית", בלא שיהיה לכך שום מכנה משותף עם "האמת המדעית" ועם עובדות החיים.

ראשית, המדע אינו "מאמין" או "לא מאמין". המדע אינו "חוקר גורמי תופעות", אלא מנסה ללמוד את התופעות ולמצוא מספר, קטן ככל האפשר, של חוקים, פשוטים ככל האפשר, שמהם יהיה ניתן לא רק להסביר את התופעות באופן רציונאלי בדיעבד אלא גם לחשב ולחזות דברים שעתידים לקרות בתנאים מסוימים – החל מליקוי חמה וכלה בכל שימושי הטכנולוגיה. הדת, או מה שאת קוראת "הכרה אלוקית" מספקת הסבר פשוט מאוד בדיעבד לכל דבר: זה היה רצון האלים. אבל הסבר זה הוא חסר כל ערך מבחינת הניבוי.

האדם החושב לא הסתפק בהסבר פשטני וחסר תועלת זה, וניסה למצוא הסברים מעמיקים יותר לתופעות. אפשר לדמות את התפתחות המדע היום להתבוננות בעולם שסביבך מנקודת מבט גבוהה יותר ויותר – האדם הקדמון היה על פני השטח, ובמשך הדורות הגביהה נקודת המבט של האדם והפכה לתלולית, אחר כך לגבעה, להר נמוך, לפסגה נישאת ובדורות האחרונים - למטוס ולחללית...

השאלה האם תהליך זה הוא סופי – האם המדע יגיע למה שנקרא "התורה הסופית", כלומר למציאת מספר קטן של מרכיבים ועקרונות שמהם ניתן להסיק את כל התופעות בעולמנו -
היא, כיום, שאלה פילוסופית ולא שאלה מדעית, ותישאר כזו אלא אם יצליחו להגיע ל"גביע קדוש" זה. כיוון שכך, יש מקום בינתיים מקום ל"אמונה" – יש כאלה שמאמינים שמטרה זו היא ברת השגה ויש כאלה שמטילים בכך ספק.

אם כך או כך, המדע מתבסס על כללי החשיבה הרציונאלית ועל חוקי טבע בסיסיים. עצם העובדה שכללים וחוקים אלה יכולים להסביר ולחזות את התופעות בעולמנו היא עובדה מופלאה, ויש מדענים המנסחים את התפעמותם מכך במונחים השאולים מהלכסיקון הדתי. אין לכך שום קשר עם האמונה באל יחיד או באלים רבים, בשכר ועונש, בגלגול נשמות
או בעולם הבא.

שלום ספי,

להלן קובץ עם תשובתו של פרופ' דוד אנדלמן מביה"ס לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

בברכה,

"בשער ברשת"

שלום,

ההבדל העיקרי בין שני המחזורים הוא בכך שהאטמוספרה כיום מכילה כ- 21% חמצן ורק כ- 0.037% של דו-תחמוצת הפחמן. לכן, שינוי במחזורים שעלול להביא להכפלת ריכוז דו-תחמוצת הפחמן, שהוא נחשב לערך שעלול לגרום לשינויים מפליגים באקלים כדור הארץ בעשרות השנים שלפנינו, יביא רק לשינוי מזערי בריכוז החמצן, שלא יורגש כלל. מאותה סיבה גם הדיבורים על-כך שהעצים או הגינות מהווים "ריאות ירוקות" לעיר או לאזור הם חסרי שחר. אם נאטום חדר ונגדל בו צמחים שינצלו לחלוטין את כל דו-תחמוצת הפחמן שבו, השינוי בריכוז החמצן יהיה כל-כך קטן שלא ניתן יהיה למדוד אותו כלל. וכידוע, אוויר העיר איננו סגור אלא מתחלף ברוח עם אוויר מאזורים אחרים. לעצים יש השפעה ברורה על לחות האוויר וגם על הטמפרטורה בקרבתם, בתנאים מסוימים, אך לא על ריכוז החמצן.

הבדל נוסף בין המחזורים הוא ששריפת דלק, שמבוסס על פחם, נפט, או גז שמוצאים ממעמקי האדמה, מהווה צריכת חמצן ותוספת של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. תהליך זה איננו מאוזן ע"י תהליכי פוטוסינתיזה והוא הגורם העיקרי לעליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן במאה האחרונה. גם שריפת עצים שנכרתו ביער ופירוק כל שאר החומר האורגני שהצטבר בו משחררת דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. השאלה היא מה יהיה עתידו של אותו שטח. אם הוא יהפוך לשטח מיושב או לגידול חקלאי אינטנסיבי הרי הוא לא יצבור יותר חומר אורגני. אבל אם הוא ישוב להיות יער, הרי בשנותיו הראשונות הוא יהווה מבלע לדו-תחמוצת הפחמן, עד שתהליכי הפירוק בו יגיעו לאיזון עם תהליכי הצבירה של החומר האורגני.

נ"ב, לדעתי התרגום הנכון לעברית של Carbon dioxide הוא "דו-תחמוצת הפחמן" ולא "פחמן דו חמצני". יש לשים לב להבדל בין סדר של שמות העצם והתואר בעברית ובאנגלית. בעוד שבאנגלית בא התואר לפני השם: "Good question", הרי בעברית בא השם לפני התואר: "שאלה טובה". המונח Carbon dioxide באנגלית מתאר את סוג התחמוצת. יש גם דו-תחמוצת של גופרית וכד'. לכן לדעתי, נכון להשתמש בשם המסורתי "דו-תחמוצת הפחמן" ולא ב"פחמן דו-חמצני".

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום אביגדור,

תודה על שאלותיך. להלן תשובותיי בקיצור:

1. קרני השמש אמנם נשברות (משנות כיוון) במידת מה בעוברן דרך האטמוספרה. סמוך לזריחה וסמוך לשקיעה הקרניים עוברות דרך שכבה עבה יותר של אוויר לכן גם שבירתם שונה במקצת מאשר במשך היום. אולם שבירה זו זעירה מאד וקשה מאד לגלות אותה ללא מיכשור מיוחד.

על העובדה שבזריחה ובשקיעה קרני השמש עוברות יותר שכבות אוויר מאשר בצהרים תוכל לעמוד אם תצייר מעגל (כדור הארץ) שאותו מקיף מעגל גדול קצת יותר (אטמוספירה). מנקודה כלשהי על כדור הארץ העבר קוו ישר בכיוון הפוך למרכז המעגלים (בקירוב הכיוון לשמש בצהריים), וקוו שני בכיוון משיק למעגל (כיוון השמש בזריחה או בשקיעה). השווה את אורך הקטעים על שני הקווים שעוברים באטמוספרה, כלומר שכלואים בין המעגל הפנימי לחיצוני.

השינוי בצבע השמש איננו תוצאה של שבירה של קרני האור אלא של בליעה של מרכיבי אור שונים ע"י האטמוספרה. באופן כללי, האטמוספרה בולעת (או מפזרת) את הגוון הכחול של אור השמש ונותנת לגוונים האדומים לעבור דרכה ביתר קלות. גם לעניין זה, השוני בעובי שכבת האוויר בין שעת הזריחה (או השקיעה) לבין שעות הצהרים גורם לכך שצבע השמש משתנה. ככל שהבליעה גדולה יותר, הצבע הנראה של השמש אדום יותר.

הצבע המדויק של השמש כפי שהיא נראית ממקום מסוים כלשהו תלוי רבות גם בתנאי האקלים וזיהום האוויר המקומיים. כיוון שהרכב האטמוספרה במקומות שונים איננו אחיד, גם צבע השמש הנראה במקומות שונים איננו זהה במדויק. גם צפייה בשמש מאותו מקום בימים שונים בשנה, או אף באותו יום בין הזריחה לשקיעה, צבע השמש לא יהיה בהכרח זהה. הסיבה היא שגם באותו מקום, האטמוספרה בכיוון מזרח יכולה להיות שונה מזו שבכיוון מערב, מספיק אם למשל בכיוון מזרח עומדת ארובה שפולטת עשן לשמים.

2.מועד צהרי היום האסטרונומי מוגדר כרגע שבו השמש חוצה את קוו האורך השמימי של הצופה. זהו הרגע שבו היא נראית בשיא הגובה שלה מעל האופק באותו יום. בצהרי היום הארוך ביותר בשנה, 21 ביוני, צופה בישראל רואה את השמש בערך בזווית 81 מעלות מעל לאופק.
הרוחב הגיאוגרפי של ישראל הוא בערך 32 מעלות ונטיית ציר כדור הארץ היא 23 מעלות:
90-(32-23)=81. ביום הקצר ביותר, 21 בדצמבר, זווית השמש מעל לאופק בישראל היא :
90-(32+23)=35 מעלות.

3. נראה לי שתשובתי לשאלה 1 עונה גם לשאלה 3.

אני מקווה שאמנם קבלת תשובה מספקת לשאלותיך.

בברכה,

אליה ליבוביץ

שלום לירז,

תקן ה-HDTV מגדיר תקן המבוסס על תקשורת דיגיטלית לשידור מידע ויזואלי באיכות גבוהה. ונסביר...

תקן המבוסס על תקשורת דיגיטלית תקשורת דיגיטלית משמעה שהשידור באויר הוא של ביטים (יחידת מידע שהיא אפס או אחד). הדרך בה משודרים הביטים לא קשורה לתקן. זה יכול להיות איש עם דגל אדום ודגל ירוק, כאשר כל ניפנוף בדגל האדום אומר עכשיו שידרתי אפס וכל ניפנוף בדגל הירוק אומר עכשיו שידרתי אחד. או שזו יכולה להיות כל אחת מהשיטות הקונבנציונאליות לשידור מידע דיגיטלי, כדוגמת התקנים המשמשים לשידור מידע דיגיטלי בין מחשבים (Point to Point Protocol – PPP, Carrier Sense Multiple Access – CSMA) או ע"י שימוש במודם. לשם הדוגמא רדיו משודר כיום באותות אנלוגיים בעוד חברות הלווין והכבלים משדרות מידע דיגיטלי.

לשידור מידע – הדגש כאן הוא על שידור. כלומר לא מדובר על הדרך בה מוצג המידע לצופה, אלא על איך הוא מגיע לטלויזיה.

ויזואלי באיכות גבוהה – איכות של אות וידאו נמדדת במספר יחידות המידע המייצגות את התמונה. מה שמכונה בפה המקצועית "פיקסל" (Pixel) או "פל" (Pel) שהם קיצור ל-Picture Element. ככל שנפרק את התמונה ליותר יחידות התמונה תהיה באיכות יותר גבוהה.

תקן ה-HDTV מגדיר את צורת השידור. שפופרת האלקטרונים היא טכנולוגיה אחת בה משתמשת הטלויזיה על מנת להציג את המידע לצופה. Liquid Crystal Displays (LCD) ו-Plasma הן טכנולוגיות נוספות. על מנת שטכנולוגיה תתמוך בתקן ה-HDTV היא רק צריכה להיות מסוגלת להציג תמונות עם מספר מרכיבים גדול (אחרת למה עשינו את המאמץ לשדר אותם). מבחינה טכנית אין מניעה לייצר טלויזיות שפופרת שק"ק התומכות ברזולוציות גבוהות, מסכי המחשב, שאינם LCD, מוכיחים זאת הלכה למעשה.

לסיכום טלויזיות שק"ק, אם תוכננו לכך, יכולות לשדר שידורים ששודרו ב-HDTV.

בברכה,

שלום איתן,

מצורף קובץ עם תשובתו של פרופ' ארנון שני,
מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון.

בברכה,

"בשער ברשת"

העולם נוצר עם כל המערכות הקיימות בטבע כך שהפיזיקה והכימיה באו לעולם יחד. אם אתה מסתכל על השניות או הדקות הראשונות שלאחר המפץ הגדול (בהנחה שכך נוצר העולם), האנרגיות של החלקיקים היו גבוהות מאד וכל התהליכים היו תהליכים פיזיקלים. הכימיה באה לעולם לאחר שהיו אטומים והם הגיבו בינהם דרך קליפות האלקטרונים שלהם, כלומר אנרגיות בתחום של עשרות קילואלקטרון וולט. באנרגיות גבוהות יותר התהליכים הם גרעיניים וזו פיזיקה.

בברכה,

גד שני.

שלום,

השאלה היא לא שאלה מדעית אלא שאלה פלוסופית  במידה  מסויימת. לא חשבתי על זה קודם אבל הדוגמא שהביאה השואלת גרמה לי לחשוב שהיא טועה. אני לא יכול להגיד שבכל מערכת מכנית יש בקרה כי לא בדקתי את כל המערכות, אבל באופניים בהחלט יש מערכת בקרה ואלו הם המעצורים. האופניים לא יזוזו ממקומם אם אדם לא יזיז אותם. האופנים יאיצו או יאיטו אם אדם יפעיל נכון את הדוושות. כך גם האופנים יעצרו כאשר המפעיל אותם חושב שזה מה שצריך לעשות. הוא יפעיל את המעצור כפי שהפעיל את מערכת ההאצה. נכון שכל מערכת הבקרה עוברת

דרך מוחו של הרוכב אבל אופנים בתנועה, בהאצה, בהאטה, בעצירה הם מערכת אחת יחד עם הרוכב. בלעדיו הם אוסף של חלקי מתכת ולא מערכת טכנולוגית.

אני לא יודע איך פועל מכשיר ליבוש חסה אבל בכל מכשיר ייבוש יש מערכת בקרה שמפסיקה את פעולתו כאשר הטמפרטורה הרצויה מושגת או היובש הרצוי מושג. מיבש כביסה יגיע לטמפרטורה הרצויה שאליה כוון בתחילת תהליך היבוש ויפסיק לפעול כאשר המטרה הושגה או עבר הזמן שהוקצב לו לפעולה. זאת מערכת בקרה. אם המכשיר ליבוש חסה פועל על ידי סיבוב בלבד האם אין לו בקר שמקבל הוראה כמה זמן להמשיך ולהיסתובב? אולי אפשר גם לקבוע את מהירות הסיבוב - סיבובים בדקה.

בברכה,

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

אלירן שלום,

שתי האפשרויות שהצגת בשאלתך נכונות וקיימות. עוצמת הזרם גדלה ע"י העלאת כמות האלקטרונים העוברת דרך המוליך או ע"י העלאת מהירות האלקטרונים או ששתי האפשרויות מתקיימות גם יחד.
 

בברכה,
 

פרופ' אהוד בכר
הפקולטה לפיזיקה
הטכניון

שלום,

ניתן להקפיא בקטריות במידה ומשתמשים בגליצרול בתהליך ההקפאה. הגליצרול מונע את היווצרות גבישי הקרח בתוך הבקטריות, העשויים לפגוע בבקטריות.

בברכה,

פרופ' סרג' אנקרי
הפקולטה לרפואה
הטכניון

להלן קישור בנושא:

http://www.starmed.co.il/DOH/FoodPoisoning

http://www.meafood.org.il/Health/defrosting%20meat.pdf

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ליקוי ירח מתרחש כאשר כדור-הארץ עובר בין הירח לשמש, וצילו של כדור-הארץ נופל על הירח.

כאשר מביטים מהירח, כדור-הארץ נראה גדול הרבה יותר מהשמש, ולכן, בדרך-כלל כל הצד המואר של הירח עלול להיות מצוי בתוך צילו של כדור-הארץ. אם מישהו יעמוד בנקודה זו על הירח, הוא יהיה עטוי בחשיכה, כפי שהיה אילולא היה עומד בצד החשוך של הירח. ההבדל היחידי הוא שישנה קרינה מסוימת של השמש החודרת דרך אטמוספרת כדור-הארץ ופוגעת בירח, אפילו בזמן הליקוי.

גלי אור בספקטרום הכחול מתפזרים דרך אטמוספרת כדור-הארץ (עקב כך השמיים הם כחולים) אך אורכי גל בספקטרום האדום חודרים דרך האטמוספרה ולא מתפזרים בצורה כה חזקה כמו אורכי גל כחולים, לכן, פני שטח הירח נראים "אדמומיים" בזמן הליקוי.

בלינק לאתר להלן ניתן לראות את התרשמותו של אמן מליקוי ירח כפי שהיה נראה אילו היה עומד על הירח, את התמונה ניתן למצוא בחלקו התחתון של העמוד משמאל:
http://en.wikipedia.org/wiki/Lunar_eclipse

בלינק להלן ניתן לראות תמונה מוגדלת של התמונה הנ"ל:
http://en.wikipedia.org/wiki/File:Eclipse_from_moon.jpg

שלום אלי,

השאלה עוסקת בתהליך פיסיקלי ולא כימי. כאשר מים מתנדפים הם קולטים אנרגיה (חום) מהסביבה, ולכן מתרחשת ירידה בטמפרטורה. לכן, יבוש כביסה, או התזת מים על הרצפה, או קרור מים בכלי חרס במקום פתוח לרוח – כל אלה מובילים להתקררות. הירידה בטמפרטורה היא בסמוך למקום ההתנדפות של המים ואין קשר למסה של הבית וכד'. ברור, שאם אין רוח הרי ההתנדפות היא אטית ולכן לא יהיה אפקט של קרור והלחות תעלה.

בברכה,

פרופ' ארנון שני
המחלקה לכימיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום טובה,

להלן קישור למצגת באדיבות מוזיאון המדע בירושלים ובה תשובות לשאלותיך:

http://mada.org.il/userfiles/fire-fighting.pps#256,1,שקופית 1

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום יפית,

שלום דבורה,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום ספיר,

שאלה בנושא קרינת מחשבים נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3239

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רוזי,

בברכה,

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

שלום ענת,

אם משקה האניס הוא כמו עארק (משקה אלכוהולי המכיל גם חמרים אורגניים בלתי מסיסים במים), אזי נוצרת אמולסיה ספונטנית בעלת טיפות קטנות, ולכן מתקבלת עכירות. זו האמולסיה הנצפית בתחילה. הטענה כי למחרת הופכת התמיסה להומוגנית נראית קצת תמוהה. האם היא ממש שקופה? אם בכל זאת התמיסה שקופה קימות שתי אפשרויות לכך:

א. המסה מלאה של החמרים האורגניים בתערובת כהל-מים, וזה אומר כי כמות החמרים האורגניים הבלתי מסיסים היא נמוכה למדי.

ב. יש הפרדה מלאה של האמולסיה, כלומר החמרים האורגניים נפרדו כשכבה דקיקה מעל התמיסה השקופה, והצופים לא הבחינו בה, ויתכן אפילו שהתנדפו במהלך הלילה.

בברכה,

א. לחץ טורגור הוא הלחץ של תוכן התא על הדפנות הקשיחות של התא מפנים כלפי חוץ. לחץ טורגור נוצר על פי חוקי הלחץ האוסמוטי. בצמחים לחץ המים שבתוך התא הצמחי על דפנות התא גורם למתיחת התא והוא הסיבה לזקיפותם של אברי הצמח. כאשר מים חודרים לתא הצמח, לחץ הטורגור גדל, ואילו כאשר המים מתמעטים בתא הצמח, לחץ הטורגור קטן. איבוד הטורגור (בעקבות איבוד מים) גורם לנבילה או למות הצמח. השימוש במונח לחץ טורגור קיים ונכון גם לתאי בעלי חיים. כאשר תא של בעל חיים ייחשף לסביבה היפוטונית שתפר את שיווי המשקל האוסמוטי בין התא לסביבה התא יתנפח ויתפוצץ. זאת הסיבה שמתן נוזלים לאדם או בעל חיים דרך הדם (אינפוזיה) מחייב מתן נוזלים איזוטוניים. אם נזריק לאדם או בעל חיים מים (נוזל היפוטוני) לתוך מערכת הדם ניצור סביבה היפוטונית שתגרום להרס תאים ואף למוות.

ב. עור הגוף מורכב משלוש שכבות. השכבה העליונה נקראת אפידרמיס ומטרתה להוות חיץ בין הגוף לסביבה. שכבת האפידרמיס מורכבת אף היא ממספר שכבות כאשר השכבה העליונה (החיצונית ביותר) מכילה תאי קרטין - קרטינוציטים (קרטין- הוא חלבון סיבי המרכיב רקמות קרניות בגוף כדוגמת ציפורניים). כאשר העור נחשף לסביבה מימית (היפוטונית) לזמן ממושך קיימת חדירה של מים (כנגד מפל הריכוזים) על פי חוקי האוסמוזה לשכבה זו שגורמת לה להתנפח. מכיוון שחדירת המים הינה רק לשכבה העליונה והשכבות התחתונות נשארות צמודות לשכבות התחתונות יותר, הדרך היחידה להגדיל את שטח הפנים של העור היא להתקמט. תהליך זה קורה בעיקר בכפות הידיים והרגליים עקב ריבוי הקרטינוציטים באיברים אלה המהווים בין היתר מנגנון הגנה מפני שריטות וחבלות שטחיות.

בברכה,

התשובה לשאלה הינה מורכבת משהו.

המערבל (VORTEX) הפולארי (בסטרטוספירה) מעל הקוטב הדרומי חזק יותר ואשר על כן נחלש בסתיו בצורה חזקה יותר מאשר המערבל מעל הקוטב הצפוני. הסיבות לכך קשורות כנראה לגודלה של יבשת אנטארקטיקה (על הטמפרטורות הנמוכות מאוד שבה) ולעובדה שבחצי הכדור הדרומי יש פחות כיסוי יבשתי (פרט לקוטב עצמו) יחסית לחצי הכדור הצפוני.

הכליאה היעילה של מולקולות CFC בתוך המערבל מערבל והשחרור הפתאומי של כל המולקולות שהצטברו בתוכו גורמת להרס יעיל מאוד של מולקולות האוזון בסטרטוספירה (על ידי הפיכתן למולקולות חמצן).

ירידת מה באוזון מעל הקוטב הצפוני קיימת אך בעצמה חלשה הרבה יותר מאשר מעל אנטארקטיקה.

מאז הורדת השימוש ב- CFC נפסק הדלדול בריכוז האוזון.

השרירים הפעילים בעיניים

שרירים חיצוניים לכדור העין : כדור העין יכול לנוע בכיוונים : מאונך , מאוזן ואלכסון בעזרת שישה שרירים משורטטים רצוניים. שרירים אלו נעים גם בתנועות עדינות ומהירות , ללא מודע האדם , על מנת לגרות את הרשתית לראייה. השרירים בנויים מסיבים בצורה מיוחדת על מנת לענות לדרישה של תנועות מהירות מאד.

שרירים בלתי רצוניים: אלו סיבי שריר הבונים את קשתית העין (הצמצם אשר נותן את הצבע לעין ) . קבוצה אחת הם סיבים רדיאליים (RADIAL ) שתפקידם להרחיב את האישון וקבוצה שנייה הם סיבים טבעתיים הבונים את סוגר האישון ונמצאים בשפת הקשתית. הסיבים המרחיבים מופעלים על ידי המערכת האוטונומית (הלא רצונית) הסימפאטטית
והסוגר המופעל על ידי המערכת הפאראסימפטטית (הלא רצונית).

שרירי העפעף : השרירים המפעילים את העפעפיים הם שרירים משורטטים רצוניים.

שלום רונית,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2971

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

התהליך הוא תהליך פיסיקלי, משום שאנו עוסקים "בהמסה" של אדי מים באויר, ואין כאן שנוי כימי של חמרים.
בדרך כלל, כאשר המסה של ממס עולה עם הטמפרטורה, כך גם יכולת ההמסה של האויר (מורכב בעיקר מחנקן וחמצן) עולה, ויותר מולקולות של מים יכולות להשאר במצב גזי ולא תתעבינה לטפות מים. כלומר, הלחות המוחלטת עולה, כמות (מסה) גדולה יותר של אדי מים ביחידת נפח של אויר. הלחות היחסית מתארת את כמות אדי המים באויר (לחות מוחלטת)
יחסית לכמות המכסימלית האפשרית (לחות מוחלטת של אויר רווי) באותה טמפרטורה. לכן, לחות יחסית נמדדת באחוזים.

בחרף, כאשר הטמפרטורה נמוכה, הלחות המוחלטת נמוכה גם כן, ויש תחושת יובש, למרות שהלחות היחסית גבוהה (80-90%). מאידך, בקיץ, כאשר הלחות המוחלטת גבוהה, כבר בלחות יחסית של 60-70% יש תחושה של מועקה של הזעה ואי-נוחות.

בברכה,

שלום רני,

זוהי שאלה מרכזית לכל נוירוביולוג אך התשובות רחוקות מלהיות מספקות...

הקורטקס הוא החלק העיקרי (אך לא היחידי כגון היפוקמפוס, צרבלום) המעורב בפעילויות קוגנטיביות גבוהות כמו למידה וזיכרון. לא נמצא עדיין "דיסק קשיח" אשר מאוכסנים בו הזיכרונות כך שלא ידועים נויירונים ספציפיים העסוקים רק באחסון מידע.ככל הידוע עד כה נראה כי כל מעגל/מסלול נויירונים בכל אזור במוח העסוק במשימה מסויימת יכול לאחסן את "הידע הנלמד" בצורה של שיפור היכולת לדוגמא שיפור היכולת לבצע משימה, הגברת מהירות, סיכוי גבוה להגיע לתוצאה מסויימת שהיא בד"כ תגובה מוטורית לגירוי סביבתי.

למטרה זו מערכת העצבים מסוגלת להיות דינמית ולעבור שינויים בתכונות החשמליות והביוכימיות של התאים כמו גם בתקשורת הסינפטית ביניהם. השינויים יכולים לכלול שנוי של חלבונים קיימים או אפילו סינטזה של חלבונים חדשים (תוך הפעלת המערכת הגנומית בתאים) על מנת ליצור סינפסות חדשות או להיפטר מכאלה שלא נעשה בהן שימוש. תאוריה חדשה (לא מוכחת) מציעה שזכרון כלשהו כרוך בפעילות מתמדת של מעגלים עצביים.

בברכה,

פרופ' רמי גרוסמן
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

שלום רב,

בלילה, צמחים קולטים חמצן ופולטים פחמן דו חמצני בתהליך הנשימה.

אלא אם ישנם מאות צמחים בחדר קטן ולא מאוורר, כמות הגזים המוחלפים ע"י הצמח היא רק חלק קטן מאותם הגזים המוחלפים ע"י אדם בודד בזמן השינה.

בתי חולים מוציאים לעיתים קרובות פרחים מחדרי חולים בלילה. זה בזבוז של זמן (ושל עבודת האחיות).

סיבה טובה יותר לא להשאיר פרחים באגרטלים במחלקות בתי החולים (ביום או בלילה) היא שהפרשות קצות הגבעולים החתוכים במי האגרטל הופכות אותם לבסיס טוב לגידול פסאודומונאס וחיידקים גרם שליליים אחרים הנפוצים בבתי החולים.

בברכה,

איתן שלום,

אכן, לחומצת לימון השפעה שלילית על האימייל של השן. דבר זה נכון גם לגבי חומצות אחרות. בהקשר הזה תמיד מציינים את קוקה קולה בשל החומצה הזרחתית שבה, המפרנסת לא מעט רופאי שיניים.

רצ"ב תקציר מאמר שבדק נושא זה:

Effect of conditioning the enamel surface of primary
teeth with citric acid : a SEM study. Sharma A; Chandra S; Jaiswal J N; Bajpai V K Medical College, Haryana, India
The Journal of clinical pediatric dentistry (1992),16(3),207-12.
Abstract The present SEM study revealed the effect of 50 percent citric acid on the primary tooth enamel subsequent to mechanical pretreatment.
The enamel of primary teeth was conditioned with 50% citric acid for 1, 1.5, 2, 3 and 5 minutes.
A uniformly etched enamel surface was obtained at 5 minutes.

מעניין לציין שנמצא (במאמר עתיק למדי) שהשן עצמה מכילה (ריכוזים נמוכים מאוד) של חומצת לימון:

Citrate content of whole teeth , dentine and enamel.
Free, Alfred H. Journal of Dental Researc (1943),22 477-8.

Abstract The citrate content (mg. citric acid per 100 g. of pooled, dry tissue) was: whole human teeth 680, human dentin 800, human enamel 90, whole dog teeth 510, dog dentin 540, dog enamel 110.
The nature and the functional significance of the citrate are obscure.

בברכה,

ירון פז