מוט"ב

אאאא
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
23754
01/12/2022
זרם חשמלי
שאלה מספר 23754 - זרם חשמלי

שלום רב.

 

רציתי בבקשה לדעת האם בתופעה הקרויה "זרם חשמלי" - האלקטרונים החופשיים אכן נעים בכיוון אחד במוליך וכך נסגר מעגל חשמלי, או שמא הם לא מתרחקים יתר על המידה משטחי האטום שלהם ופשוט דוחפים את האלקטרונים החופשיים שלידם וגורמים להם לדחוף את אלו שליידם וכן הלאה (כאבני דומינו נופלים..).

תודה

ישראל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ישראל שלום,

להלן קישור לתשובת מומחה שענה באתר בנושא: "זרם חשמלי"

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5979

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23664
01/12/2022
מהירות תנועת אלקטרונים בזרם חשמלי
שאלה מספר 23664 - מהירות תנועת אלקטרונים בזרם חשמלי

האם  מהירות האלקטרונים קבועה? האם התנגדות חשמלית משפיעה על המהירות?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

יהודית שלום,

נדון במקרה של תייל מוליך חשמל, נחושת למשל,בטמפרטורת החדר. אם לא מפעילים שדה חשמלי לאורך התייל, יוכלו האלקטרונים החופשיים לנוע, בתנועה אקראית ומהירותם הממוצעת היא אפס.

לאחר שמפעילים שדה חשמלי בכיוון התייל, נוסף למהירות האקראית (אשר מכונה: ”מהירות טרמית”) רכיב חדש, בכיוון הפוך לכיוון התייל, כי האלקטרונים טעונים במטען שלילי. החיבור הווקטורי בין המהירות הטרמית לרכיב החדש הנ"ל לאחר מיצוע על כל האלקטרונים, נותן את "מהירות הסחיפה“. מהירות הסחיפה קטנה בהרבה מגודלה של המהירות הטרמית. אפשר להסתכל על ההתנגדות החשמלית כנובעת מהפיזור של האלקטרונים החופשיים עם היונים הכבדים מהם בהרבה. לכן, מהירות הסחיפה תגדל כאשר ההתנגדות תקטן.

חשוב להדגיש כי מהירות ההתפשטות של האות החשמלי בתייל היא הרבה יותר גדולה מהמהירויות אשר דנו בהן עד כה, והיא קרובה למהירות האור. לכן הפרש הזמנים בין הדלקתה של נורה לבין הופעת האור נראה כמיידי. זאת כי אין לראות את התקדמות האות בתייל כאילו והוא נובע מאלקטרוןן שיוצא מהמפסק ומגיע לנורה. מה שקורה הוא שהאלקטרון הראשון נותן דחיפה קלה לזה שלידו וזה שלידו נותן דחיפה קלה לשכנו וכולי, עד שהאלקטרון האחרון נע. הדבר דומה ל-”משחק המנהלים" שבו יש מספר כדורי מתכת תלויים על חוטים. כאשר מסיטים את הכדור הראשון הרחק מהכדורים האחרים ונותנים לו להתנגש עם הכדור שלידו, יזוז רק הכדור האחרון ממצב שיווי המשקל שלו.


בברכה,
 

פרופ' גד עילם
פיסיקה
הטכניון

23608
01/12/2022
פונקציה הפוכה
שאלה מספר 23608 - פונקציה הפוכה
תחומי דעת:מוט"במתמטיקה

 שלום לכם

קודם כל תודה רבה על האפשרות לשלוח שאלות למומחים

 

אני סטודנטית שנה ג להתמחות בחינוך מיוחד ומתמטיקה

באחד הקורסים קיבלתי עבודה להכין פרזנטציה בנושא פונקציה הפוכה

אך לא הצלחתי להבין את המשמעות של הנושא

קראתי קצת שאלות ותשובות לגבי הנושא , אך לא כל כך ברור לי מה זה אומר וכיצד אני מוצאת פונקציה הפוכה

האם אמור להיות לי ידע קודם בגזירת פונקצית ועוד (לפי השאלות והתשובות שהתפרסמו)

אשמח לקבל תשובה מה אוכל לעשות

וכיצד ומאיפה אוכל ללמוד את הנושא לעומקו

 

תודה רבה רבה

עדי דמרי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום,

להלן קישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5774
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23483
01/12/2022
כמות כללית של הפחמן שמשתתפת במחזור
שאלה מספר 23483 - כמות כללית של הפחמן שמשתתפת במחזור

שלום

האם אפשר להעריך את המסה הכללית של הפחמן או של הפחמן הדו חמצני שנצרכת בשנה על ידי כל הצמחים בכדור הארץ?

בברכה

עמוס


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


התשובה היא כן.

ההערכה היא כי הביוספרה היבשתית על פני כדור הארץ
(כל הצמחים ביבשה, לא בים) צורכים בפוטוסינתזה כ -115 מיליארד טון פחמן מדי שנה. הם משחררים חזרה לאטמוספרה כ -112 מיליארד טונות של פחמן בתהליך הנשימה. ההבדל בין שני המספרים, כמעט 3 טונות של פחמן, נצברים על ידי צמחי היבשה (והקרקע) מדי שנה. 3 מיליארד טונות של פחמן מהווים כמעט 1/3 מכמות הפליטה הגלובלית של פחמן על ידי שריפת דלק מאובנים על ידי האדם ... וכך, למעשה, הצמחים מאטים


(לעת עתה) את עליית הפחמן (
CO2) באטמוספרה.


פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה
למדעי הסביבה וחקר האנרגיה

מכון ויצמן למדע

23443
01/12/2022
היכן המסה של קרינת גאמה
שאלה מספר 23443 - היכן המסה של קרינת גאמה

לפוסיטרון ואלקטרון מסה חיובית ומטענים הפוכים.


כאשר הם מתאחדים לקרינת גמא מקבלים פוטון גמא שהוא פוטון חסר מסה שנע במהירות האור. אז איפה נימצאות המסות של האלקטרון והפוטון בקרינת הגמא


ובמצב ההפוך קרינת גמא הופכת לפתע לאלקטרון ופוטון מאיפה לקרינת הגמא האפשרות ליצר שתי מסות זהות לפוטון ולאלקטרון


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לפי העיקרון של תורת היחסות של איינשטיין והנוסחה המפורסמת: E = mc2, אין שימור של מסה או של אנרגיה בנפרד אלא של מסה+אנרגיה. לפיכך, את המסה של האלקטרון (ושל הפוזיטרון) מתרגמים לאנרגיה: 0.51 מליון אלקטרון וולט (מא"ו). קרן גמא שהאנרגיה שלה גדולה מ-1.02 מא"ו מסוגלת בתנאים מסוימים (הדואגים גם לשימור התנע) להפוך לזוג אלקטרון+פוזיטרון (הזוג דואג לשימור המטען). וגם להיפך, כאשר פוזיטרון פוגש אלקטרון והם מחסלים האחד את השני, המסה שלהם נשמרת בקרן גאמא הנוצרת באנרגיה הגדולה מ-1.02 מא"ו (גדולה מכך במידה של האנרגיה הקינטית של הפוזיטרון ואו האלקטרון, שבדרך כלל זניחים לעומת 1.02 מא"ו).
[אנרגיה של 1 מא"ו שווה ל-
1.6
´10–13 ג'ול].


יצחק מרכוס

פרופ' יצחק מרכוס
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית

23445
01/12/2022
טיגון בשמן זית
שאלה מספר 23445 - טיגון בשמן זית

שלום:)


שמעתי כמה דעות נוגדות לגבי טיגון בשמן זית, ורציתי לדעת האם מותר לטגן בו , והחל מאיזו טמפרטורה הוא מתפרק, תודה:)י

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


להלן תשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4922

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3340069,00.html


בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23373
01/12/2022
בקרת מזון או איכות מזון
שאלה מספר 23373 - בקרת מזון או איכות מזון


בקבוצת הרובוטיקה אנו חוקרים כיצד הקקאו מגיע באיכות גבוהה ליצרן.ו

האם זו שיטה יעילה להצמיד לשקי הקקאו הטחון המגיעים ארצה אינדיקטורים לבדיקת לחות או שמא זה נעשה ממילא

מה לגבי סופחי לחות האם נעשה שימוש בהם

האם הקקאו באמת שמור היטב בארץ

הקקאו מעלה עובש ברגע שיש לחות מעל 50% או טמפ מעל 18 מעלות צלזיוס

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23356
01/12/2022
ברקים ורעמים
שאלה מספר 23356 - ברקים ורעמים

כשאנו מבצעים ניסויים בחשמל סטאטי אנו דואגים ליבש את אויר החדר מהלחות שבאוירע"י כך שנפעיל מזגן כמה שעות לפני הניסויים או נערוך את הניסויים ביום יבש במיוחד. אחוזי לחות נמוכים הם תנאי הכרחי להצלחת הניסויים בחשמל סטאטי. איך מתיישבת עובדה זו עם ההסבר האלקטרוסטאטי שאנו נותנים לתלמידים בדבר היווצרות ברקים ורעמים בתנאי לחות גבוהים בעננים עמוסי מים?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23337
01/12/2022
שכבת האוזון, החור באוזון
שאלה מספר 23337 - שכבת האוזון, החור באוזון
שלום רב,

אשמח לקבל תשובות והרחבה לשאלות הבאות:

א. מהי התשובה המתאימה ( מדעית ) לתלמיד אשר טוען כי החור באוזון היה לפני ההתפתחות הטכנולוגית ותחילת התיעוש וייצור חומרים מזיקים אלו, אלא שאותה התפתחות הביאה להמצאת הכלים הטכנולוגים המתאימים לחשיפת תופעה זו, לכן יש לחפש סיבות אחרות?!
ב. היות והאוזון הינו גז (תנועה מתמדת ושרירותית) אזי איך זה שתנועת הגז לא גורמת למעברו ממקום אחד לאחר ( לאזור החור למשל ) ואז יוצר כמין טיפול, ולו חלקי, לבעיית הידלדלות שכבת האוזון באותם אזורים בהם עיקר היווצרות החור?!
ג. בהנחה והפסיק האדם לייצר את החומרים המזיקים לשכבת האוזון ולייצור החור בה, האם הנזק הנגרם לה מהתפרצויות געשיות גדולות בכדור הארץ, המעיפות כמות עצומה של גזים ואפר געשי והמכילים כמויות גדולות של גפרית ומפרקים את האוזון ימשיכו לפגוע ולייצר חור (ולו בטווח הארוך) או שהטבע בהתבסס על עיקרון שיווי המשקל ימנע תרחיש כזה?!
אשמח בעזרתכם ותודה מראש
ישר כח!
סמיר,
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23285
01/12/2022
טמפרטורה וחישה
שאלה מספר 23285 - טמפרטורה וחישה
שלום,
אני מלמדת השנה תלמידי כתות ד' את מושג הטמפ'.במהלך הלמידה אני משלבת ניסויים שונים אחד מהם הוא טבילת אצבע במים שנמצאים בטמפ' שונות ואז הכנסה למים פושרים. במהלך הניסוי עלתה במוחי שאלה:
מדוע לוקח לכריות האצבעות ולפנים כף היד להגיב לאט יחסית לשנוי הטמפ בסביבת האצבע זאת למרות שיש הרבה קולטנים(גם קצוות רופיני) בקצות האצבע ומדוע החלק הגבי של כף היד רגיש יותר או יותר נכון נותן אינדיקציה נכונה יותר לגבי שנוי בסביבה- הראיה לכך היא שכשאני בודקת חום גוף של בתי אני משתמשת בגב כף היד, ואת מי האמבטיה במרפק, שכידוע יש בו מעט קולטנים. אני משערת שיש אלמנט השרדותי בכך(הגנה על הגוף) אבל הייתי שמחה לדעת איזה מרכיבים אחראים לכך ואת היחסים ביניהם.
תודה מראש
שלי
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

1.





מדוע לוקח לכריות האצבעות ולפנים כף היד להגיב לאט יחסית לשנוי הטמפ בסביבת האצבע?

זמן התגובה אינו קשור כלל לצפיפות קולטנים, והוא נובע מתכונות סיבי העצב המעורבים. שתי סיבות שעולות בדעתי לזמן תגובה ארוך יחסית הן שהאקסונים המוליכים את הטמפרטורה הם ללא מיילין ובעלי מהירות הולכה נמוכה מאד. בנוסף, הניסוי לילדים בדרך כלל בודק טמפרטורות קרובות מאד זו לזו ובטווח הפיזיולוגי, ולכן יש גם קושי למוח לקבוע את ההבדלים והסטיות. אני בטוחה שאילו הייתה נותנת לילדים להכניס אצבע למי קרח הייתה התגובה מהירה יותר.

2.




למרות שיש הרבה קולטנים(גם קצוות רופיני) בקצות האצבע...

אני חוששת שכאן יש בלבול בין הקולטנים לחוש המגע, ובין הקולטנים לטמפרטורה שהם שונים לחלוטין. אני לא יודעת שיש יותר קולטנים לטמפרטורה בקצות האצבעות. להיפך, קצוות הגוף שלנו מעצם היותם חשופים יותר לסביבה החיצונית הם פחות רגישים לשינויי הטמפרטורה ביחס לאזורי עור הקרובים יותר למרכז הגוף.
ידוע הביטוי "ידי כימאי" של מי שעוסקים התמיסות ומחזיקים כלים חמים כי אבדו משהו מהרגישות של כפות הידיים לטמפרטורה, קרוב לודאי בשל נזק לאותם קולטנים.


בברכה,



יעל אמתי

פרופ' יעל אמיתי
המחלקה לפיזיולוגיה, רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

23021
01/12/2022
חיידקים
שאלה מספר 23021 - חיידקים

שלום רב,

האם יכולה להתקיים תופעת פלזמוליזה/ דפלזמוליזה בחיידקים בעלי דופן?

אשמח לתשובה, בתודה מראש.



תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נדב,

פלסמוליזה ודפלסמוליזה, תהליכים הנגרמים כתוצאה משנויים בלחצים האוסמוטיים בין תוך וחוץ תא בעל דופן. על פי הגדרה מאפיינים תאים בעלי דופן – חיידקים, תאי צמח. לעיתים השנויים בהתרחקות הממברנה הציטופלסמטית מהדופן הינם שנויים מיקרוסקופיים.

בברכה,

פרופ' יאיר אהרונוביץ
מדעי החיים/מיקרוביולוגיה מולקולרית
אוניברסיטת תל אביב

22966
01/12/2022
פוטוסינטזה ותהליך הנשימה
שאלה מספר 22966 - פוטוסינטזה ותהליך הנשימה

אם נכניס צמח לתוך מיכל הנטול פחמן דו חמצני מדוע יעלה ריכוז הפחמן הדו חמצני במיכל ולאחר מכן יתייצב?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום דנה,

ריכוז הפחמן הדו חמצני יעלה בגלל תהליך הנשימה שקולט חמצן ומשחרר פחמן דו חמצני.
עם עליית ריכוזו, ילכו ויתגברו תהליכי הפוטוסינטזה שמשתמשים בו ולכן יגיע רכוז הפחמן הדו חמצני
לערך יציב שמבטא את שיווי המשקל שבין שני התהליכים.

בברכה,

פרופ' אהרון קפלן
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

22914
01/12/2022
מדוע כלי הנשיפה בצורת קונוס?
שאלה מספר 22914 - מדוע כלי הנשיפה בצורת קונוס?

שלום רב,

התבוננתי בוובוזלה החדשה שקניתי ותהיתי, מדוע כל המגהפונים החצוצרות וכול שאר כלי הנשיפה בעלי צורה קונית. מה יש בצורה הזו וכיצד היא יוצרת הגבר של הקול??? אשמח לקבל תשובה. תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רותם,

אכן להרבה כלי נשיפה כגון חצוצרות, רמקולים ומגאפונים יש סיומת בצורה קונוס (חרוט). חשוב להבין שהאלמנט הקוני הינו פסיבי ואינו יוצר הגברה של הקול, אלא הוא משמש כמצמד אקוסטי בין המקור שמייצר את הקול לבין האוויר הדליל שבו הקול אמור להתפשט. ללא הצורה הקונית, חלק גדול של הקול לא היה מצליח להתפשט באוויר אלא היה נבלע. כשהקול נוצר (למשל, בפיה של החצוצרה), מולקולות האוויר נעות בצורה של תנודות דרך פתח קטן בלחץ גבוה. לאחר מכן, כשהקול עובר דרך האלמנט הקוני, הלחץ שלו יורד בהדרגה ואילו המשרעת של התנודות גודלת. באופן זה, היעילות של העברת הקול באוויר עולה בצורה משמעותית. יש הרבה חשיבות לגאומטריה המדויקת של הסיומת הקונית והיא משפיעה על הצורה בה התדרים הנמוכים והגבוהים של הקול מתפשטים.

בברכה,

פרופ' דוד אנדלמן
בית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

22869
01/12/2022
אסטרונומיה
שאלה מספר 22869 - אסטרונומיה

שלום לכולם,

אני מודה אם תענו על השאלות הבאות: האם אנו חיים על פני כדור הארץ או בתוך כדור הארץ? מספר מורים אמרו לאחרונה שאנו חיים
בתוך כדור הארץ בסביבה הגזית. אחד המורים אמר שלכדור הארץ 5 סיבובים האם אפשר לדעת באיזה סיבובים מדובר. תודה מראש


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אנחנו חים על פי כדור-הארץ ולא בתוכו.

האטמוספרה שלנו צמודה לפני השטח המוצקים של כדור-הארץ, ואפשר לחשוב עליה כעל אוקיינוס גדול של אוויר שאנו מהלכים על קרקעיתו. אבל זה לא נכון לומר שאנחנו חיים בתוך האטמוספרה. ההגדרה הנכונה היא לפיכך: על פני כדור הארץ, ומוקפים באטמוספרה.

לגבי חמשת הסיבובים - איני מכיר את המונח ולא ברור בדיוק למה בדיוק התכוונו. אני מניח שהכוונה היא לסיבוב עצמי של כדור-הארץ סביב צירו שמגדיר את היממה בת 24 השעות, להקפת כדור-הארץ סביב השמש המגדירה את אורך השנה בת 365 היממות, לתנועת כדור הארץ עם כל מערכת השמש סביב מרכז הגלקסיה המגדירה את השנה הקוסמית שנמשכת 120 מיליון שנות ארץ, והתנועה של כל הגלקסיה שלנו - שביל החלב שמה - לעבר גלקסיה אחרת ב"חבורה המקומית" הלא היא אנדרומדה.

בברכה,

פרופ' יואב יאיר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
22622
01/12/2022
השפעת האקלים על האנושות
שאלה מספר 22622 - השפעת האקלים על האנושות

לכל מאן דבעי,


שמעתי שבעבר הרחוק סברו שיש קשר ישיר בין איזור אקלים מסויים בו אדם חי לרמת תפקוד שכלו..


האם גם היום סוברים כך? יש כיום הוכחות מדעיות חותכות שתפקוד המוח האנושי מושפע ישירות ע"י האקלים?והאם יש הבדל בין מבנה מוחו של אדם שחי ברוסיה לבין אדם שחי באפריקה.למשל..


תודה רבה על תשומת הלב...


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום שמעיה,

בנושא השאלה קיימת ספרות עשירה שבה באים לידי ביטוי חילוקי הדעות והבדלי הגישות הנטושים בנושא זה עד היום. רק בשנה שעברה פירסם מלומד ידוע בארה"ב מאמר, שעורר סערת ביקורת , שבו טען שאין להתעלם מהאבחנה של קיום נחיתות בכושר השכלי אצל בני גזע מסוים מאוכלוסי ארה"ב. במחצית השניה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 האמינו מדענים רבים שלתכונות הטבעיות של המרחב (תכונות הכוללות את האקלים, התבליט, המיקום הגיאוגרפי ועוד)השפעה רבה ואפילו מכרעת על התפתחותן התרבותית והטכנולוגית של אוכלוסיות. תלו את הפער הגדול ,על פני דורות, בין העמים המפותחים ביותר לבין העמים הפרימיטיביים ביותר בהבדלים הגדולים בתנאים הסביבתיים (במיוחד באקלים) שבהם מתקיימת כל אחת מאוכלוסיות אלו וטענו שהבדלים אלו, על פני תקופות ארוכות יצרו גם פערים בכישורים ובתיפקודים שכליים. מחקרים הצביעו על כך שגורם חשוב לנחשלותם של עמים או שבטים "פרימיטיביים" הוא שאופי מרחב קיומם מטיל עליהם בדידות. הם אינם נהנים מהמגעים, עם אוכלוסיות אחרות, של הפרייה הדדית, תרבותית וטכנית, שתרמו רבות לקידומם של העמים המפותחים.

מחקרים רבים , בעיקר במאה ה-20 עירערו את ההנחה על השלכה ישירה של התכונות הטבעיות של מרחב הקיום על הכושר השכלי. בני אוכלוסיה פרימיטיבית שעברו לתנאי חיים והשכלה, דומים לאלו השוררים באזורים המפותחים, גם אם נשארו לגור במרחב מוצאם, הוכיחו כושר שכלי מתקדם. מחקרים כאלו שנערכו על ידי מדענים מתחומים שונים: אנתרופולוגים, פסיכולוגים, רופאים, מחנכים ועוד ערערו, במידה רבה את ההנחות המקוריות הנ"ל שהתבססו לעתים על התרשמויות . הגיאוגרפיה המודרנית , במידה שהיא נזקקת לנושא זה, נשענת על ממצאי מחקריהם של מדענים מומחים,בתחומים הנזכרים, המשתממשים בחידושים עדכניים (כולל נושא הגנים) כדי לאבחן את המייחד את האוכלוסיות הפרימיטיביות (שעדיין נותרו) מבחינה ביולוגית ,תיפקודי המוח, תכונות נפשיות וחברתיות.

בברכה,
פרופ' משה ברור
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
אוניברסיטת תל אביב
22582
01/12/2022
כיצד מתקבלים אחוזי שומן שונים בחלב
שאלה מספר 22582 - כיצד מתקבלים אחוזי שומן שונים בחלב

שלום רב,


ברצוני לדעת איך מייצרים חלב עם אחוזי שומן שונים ? האם החלב מדולל במים?


בברכה טלי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום טלי,

חלב המגיע מהפרות מכיל כ- 3.5% שומן. אחוז זה משתנה בהתאם לעונות השנה, תזונת הפרות, וכו'.

עם הגיעו למחלבה עובר החלב תהליך בו בעזרת צנטריפוגה ייעודית, מופרד השומן מהחלב ומתקבל מצד אחד חלב כחוש, קרי חלב ללא שומן, ומצד שני נוזל המכיל כ- 40% הלא הוא השמנת.

בהמשך, בהתאם לאחוז השומן במוצר המיוצר, נעשה מינון של שומן חזרה אל החלב הכחוש, והחלב שמכיל את אחוז השומן הרצוי עובר תהליכים של הימגון, פיסטור וכו' בדרך להכנת המוצר הסופי.

החלב לא מדולל במים.

בברכה,
ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה

22550
01/12/2022
צבעים בנוזל צמיג
שאלה מספר 22550 - צבעים בנוזל צמיג
תחומי דעת:כימיהמוט"ב

שלום רב, רציתי לשאול האם לאחר ערבוב צבעים בנוזל צמיג ככל שיהיה ניתן להחזירם למצב המקורי? כמו לדוגמא בניסוי המצורף:

http://www.youtube.com/watch?v=X4zd4Qpsbs8&feature=related

תודה, איתי.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22558
01/12/2022
נייר ממוחזר
שאלה מספר 22558 - נייר ממוחזר
האם נייר כרומו הוא נייר שעבר גם תהליך הלבנה?
האם נייר כרומו מתמחזר ב- 100 אחוז ?
האם נייר כרומו מתמחזר פחות מנייר מולבן או ממוחזר?

מה עושים עם פסולת נייר שלא מתמחזרת?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום קרין,

1) ראשית אני מצרף לינק להסבר פופולארי על נושא מחזור נייר.

http://www.tappi.org/paperu/all_about_paper/earth_answers/EarthAnswers_Recycle.pdf

2) מתוך הלינק להלן הקטע הרלוונטי לשאלה מה עושים עם נייר שלא ניתן למחזור.

Can all of my recovered paper be recycled?

As much as 80% of the content of typical recovered paper can

actually be used in the recycling process, but 20% cannot. A lot of

what’s contained in a bale of recovered “paper” isn’t paper! Trash,

such as wire, staples, paper clips, and plastic, must be removed

during pulping, cleaning, and screening. This trash is usually sent to

a landfill , just like your trash at home.

Recovered paper contains some fibers which have become too

small to be recycled into paper. Your recovered paper may contain

fibers which already have been recycled one, twice, or perhaps

several times! Wood fibers can only be recycled five to seven times

before they become too short and brittle to be made into new paper.

Recovered paper contains many other ingredients which are not paper fibers. Just take a look at a

magazine and you’ll see what we mean. The printed pages contain lots of ink. If the pages are shiny,

that portably means they are coated with clay or other materials. Magazines also contain adhesives

which bind the pages together. Ink, coatings, and adhesives must be removed from the paper before

recycled paper can be produced.

3) לגבי ניירות כרומו, ראשית הסבר למושגים:

כל נייר הכרומו מולבן ולכן אין הבדל בין נייר כרומו לנייר כרומו מולבן.

נייר לבן או נייר נטול עץ מולבן (free sheet) הוא נייר שמיוצר מסיבי צלולוזה שעברה הלבנה בזמן הפקת הסיבים מהעץ. לייצור הנייר מוסיפים מרכיבים שונים שהעיקריים שבהם, מבחינת אחוז בנייר,הם עמילן ומילוי (גיר או קאולין).

נייר כרומו הוא נייר מצופה ומלוטש. כדי לייצרו לוקחים נייר לבן כנ"ל ומעבירים אותו שני תהליכים: הראשון ציפוי על פני השטח (כמו שפכטל) המכיל פיגמנט- לרוב גיר או קאולין, חומרי הדבקה – עמילן ולטקסים מסוג סטירן או אקרילאט וחומרי עזר שונים. בנייר כרומו הציפוי יכול להגיע עד 50% ממשקל הנייר. התהליך השני הוא ליטוש המקנה את הברק והחלקות המאפיינים את נייר הכרומו.

פסולת לפני שימוש: הכוונה לפסולת נייר מתהליכי הייצור שאינה מודפסת ושלא הייתה אצל משתמש.

פסולת לאחר שימוש ((post consumer: פסולת נייר שעבר הדפסה הפך למוצר והיה אצל משתמש. על נייר כרומו בדרך כלל יש הדפסות "כבדות" (כמות גדולה של דיו) ולעיתים הדפסת לכה

בעיקרון ניתן למחזר נייר כרומו באופן מלא אבל במחזורו יש חסרונות סביבתיים יחסית למחזור נייר מולבן (שאינו מצופה או לא כרומו):

1- קשה יותר לפרק נייר כרומו בעיקר אם הוא מגיע לאחר שימוש עם הדפסת צבע ולכה. דרושים יותר אמצעים לפרוק וניקוי חומרי הציפוי והדפוס.

2- המרכיב הרצוי בתהליך המחזור של נייר הוא סיבי צלולוזה. נייר כרומו מכיל כמות גדולה של ציפוי שמוסר בתהליך המחזור. כתוצאה מכך מתקבלים פחות סיבים ממוחזרים מכל טונה של פסולת כרומו ממוחזרת.

3- בנוסף, חומרי הציפוי מהווים פסולת נוספת שאותה יש להטמין

4- חומרי ההדבקה של הציפוי נמסים במים בעת תהליך המחזור. הם מהווים עומס נוסף על מערכות טיפול השפכים ומבחינה כימית הם חומרים שקשים לטיפול ביולוגי.

מקווה שעזרתי.

בברכה,
אבי טננבאום
מנהל פתוח וחדשנות
קבוצת נייר חדרה בע"מ

22513
01/12/2022
אבולוציה והנקה
שאלה מספר 22513 - אבולוציה והנקה

שלום רב,


ישנם תינוקות הנולדים עם לשון קשורה או עם פה קטן מידי, דבר המקשה על הנקה.

כיום יש לכך פתרון (ניתוח, פיזיותרפיה) אך כיצד תופעות אלה נשמרו באבולוציה?

תודה, שני.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אני מסכימה עם שני שאין זה הגיוני שתופעות המקשות על הנקה, המהווה גורם חשוב ובלתי נפרד מהתפתחות התינוק, ישמרו באבולוציה. ואכן, המומים שהוזכרו להלן או מומים מולדים אחרים אינם תוצאה של האבולוציה. הם נוצרים כתוצאה מהפרעה לתהליך ההתפתחות התקין של העובר, שהוא חלק מהאבולוציה, אם עקב פגם גנטי או כתוצאה מחשיפה לגורמים חיצוניים הגורמים נזק לעובר. כלומר, עוברים כאילו התפתחו בצורה בלתי תקינה כתוצאה מהתערבות בתהליכים הנורמאליים של האבולוציה ולכן רק העוברים הללו ולא כל העוברים יפתחו מומים.

אני מקווה שעניתי לשאלה.

בברכה,
ד"ר שושנה סביון
הפקולטה לרפואה
אוניברסיטת תל אביב

22519
01/12/2022
צל דו סטרי
שאלה מספר 22519 - צל דו סטרי

שלום וברכה למומחי בשער,


ברצוני לשאול


א. האם יש שעה ביום שבה יהיה צל משני צידי החפץ. [הרקע לשאלתי: דברי הפרשנים למסכת סוכה (דף ב עמוד א) שבסוכה גבוהה עשרים אמה (= 10 מטר בקירוב) צל דופן זה מגיע לצל דופן זה, האם יתכן הדבר שיהיו שני צללים אחד 'כנגד' השני?]



ב. האם קרני השמש הנכנסות לחדר דרך חלון או חור מתרחבות בתוכו? [הרקע לשאלתי: דברי הגמרא במסכת סוכה (דף כב עמוד ב) שסוכה שיש בגגה מחצה סכך ומחצה אויר פסולה משום שבידוע שלמטה יהיה רוב חמה ומיעוט צל, משום שהחמה מתרחבת למטה].



תודה רבה,


אברהם ארגמן.


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום אברהם,

א. אין מצב של צל משני צידי החפץ. במקרה המתואר בשאלה, אם השמש נמצאת בזוית נמוכה מעל האופק. הצל שהיא גורמת הוא ארוך. במקרה זה הצל של קיר אחד, זה הפונה לשמש, מגיע לקיר הנגדי ואף עובר אותו. אז כאילו יש (מעבר לקיר השני) שני צללים, האחד של הקיר הראשון מהצד הפונה לשמש, ושל הקיר השני המרוחק מהשמש. (כדי ששני הצללים יראו יחד צריך שיהיו בקיר השני חורים כך שאור השמש והצל של הקיר הראשון יעברו דרכם). אם השואל יודע יסודות של טריגונומטריה, הרי שהטנגנס של הזוית המקסימלית של השמש שתגרום לכך שצל הקיר הראשון יגיע לקיר השני הוא: גובה הקיר הראשון מחולק במרחק שבין הקירות. בכל זווית קטנה יותר (השמש נמוכה יותר בשמים), ימשך הצל של הקיר הראשון מעבר לקיר השני.

ב.



המצב המתואר בשאלה מוכר כאשר מקור אור שאיננו נקודתי מאיר חור בקיר והתמונה נופלת על מסך מעבר לקיר . במקרה זה התמונה של החור שנוצרת מהחלק העליון של מקור האור איננה חופפת את התמונה שנוצרת ע"י האור מחלקו התחתון של מקור האור. כך גם לגבי הצדדים האחרים של מקור האור. כתוצאה מכך נוצרים כאילו שני עיגולי אור בעלי אותו מרכז. האיזור המרכזי יהיה מואר יותר מאשר השולים היות והשולים נוצרים ע"י אור מופחת מזה של האיזור המרכזי (צל חלקי).

כאשר מדובר באור השמש, זהו מקור אור רחוק מאד (מרחק אינסופי כמעט) לכן קרני האור מגיעות אלינו באלומה מקבילה. במקרה כזה לא תתקיים התופעה שתוארה לעיל. אדם יכול לראות את צילו בשמש ולהיוכח שקו המתאר של הצל הוא ברור, אין צל חלקי. כלומר, לגבי השמש הבעיה לא קיימת. היא קיימת עם מקורות אור מלאכותיים שאינם נקודתיים.

עד כאן לגבי חור בקיר או חלון. לגבי סוכה המכוסה חלקית, כמות האור שתכנס לסוכה תלויה בזוית שבה מגיע אור השמש. אם אור השמש מגיע מכוון החצי שאינו מכוסה יכול להיות מצב שרוב החלק הפנימי של הסוכה יהיה מואר. לעומת זאת אם אור השמש בא מהכוון המכוסה והשמש בזוית נמוכה, כל הסוכה או רובה יהיו מוצלים.


בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

22522
01/12/2022
הכוח הנורמאלי במעלית
שאלה מספר 22522 - הכוח הנורמאלי במעלית
תחומי דעת:מוט"בפיזיקה

שלום


אני יודע שאם אדם נמצא במעלית המאיצה כלפי מעלה פועל עליו כוח נורמלי גדול יותר ממשיכת כדרה"א ולכן הוא מאיץ כלפי מעלה ולא נמצא במנוחה.


שאלתי היא למה אם הכוח השקול הוא לכיוון מעלה האדם מרגיש כאילו הוא נמשך לכיוון הנגדי?

בתודה מראש, אופיר

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אופיר,

כאשר אדם עומד במקום, פועל עליו כח המשיכה של כדור הארץ. כאשר הוא עומד במעלית והמעלית מתחילה לנוע למעלה, קיימת תאוצה כלפי מעלה כתוצאה של הכח שמפעיל המנוע שמרים את המעלית. כח ההתמדה נוטה להשאיר את האדם במקומו וכאשר מופעל עליו כח בכוון תנועת המעלית, כח ההתמדה מורגש ככח המתנגד לכוח המעלית, כלומר פועל לכוון האדמה ומתווסף לכח המשיכה של כדור הארץ. הלחץ שמרגיש אדם העומד במעלית שמתחילה לנוע, על רגליו, הוא גדול יותר מהלחץ שהוא מרגיש כאשר הוא עומד במנוחה. בהמשך תנועת המעלית היא נעה במהירות קבועה ואין לחץ נוסף על הרגלים.

כאשר התנועה היא בכיוון הפוך כלומר למטה, האדם מרגיש בזמן תחילת תנועת המעלית מעין הרגשה של משקל נמוך יותר מאשר בזמן מנוחה (חוסר משקל). במקרה זה כח ההתמדה פועל עליו כלפי מעלה (מנסה להשאירו במקומו) ותנועת רצפת המעלית היא כלפי מטה.

בברכה,

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

22523
01/12/2022
שאלה בנושא פיזיקה- תופעה בתנועת מטוסים
שאלה מספר 22523 - שאלה בנושא פיזיקה- תופעה בתנועת מטוסים
תחומי דעת:מוט"בפיזיקה

שלום, רציתי לקבל הסבר על מה בעצם הענן הזה שנוצר על גב המטוס ולמה הוא נוצר?

מצורפת תמונה של מטוס מסוג RAPTOR שזה בדיוק קורה לו.

התופעה מתרחשת בד"כ בזמן שהמטוס מאט על מנת לבצע פניות חדות

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אופיר,

העשן שנראה הוא אדי מים כתוצאה מהלחות שבאוויר.

כאשר מטוס מבצע תימרונים, קצות הכנפיים וחלקים נוספים נוטים ליצור חיכוך גדול יותר מגוף המטוס מה שגורם ליצירת האדים מהלחות שבאוויר.

בברכה,

פרופ' עמרי רנד
דיקן הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
הטכניון

22490
01/12/2022
פעילות מוחית
שאלה מספר 22490 - פעילות מוחית

קראתי את הפסקה הבאה: מוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה. הדבר מתבטא גם בצריכת האנרגיה של הגוף: אנחנו שורפים יותר קלוריות בשנתנו מאשר בעת הצפייה במרקע.



האם זו עובדה מדעית?


האם זו פרשנות של ממצאים מדעיים?


כיצד ניתן לבדוק זאת?


ואם זו עובדה, האם יש לכך הסבר?


האם יש קשר בין פעילות מוחית לבין שריפת אנרגיה בגוף?


ולמה מתכוונים בשריפת אנרגיה בגוף?


תודה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום רב,

שאלות טובות. ננסה לענות על כולם:

כיצד ניתן לבדוק זאת?

באופן בסיסי ניתן באמצאות מכשיר דימות מגנטי (fMRI) למדוד את צריכת החמצן ברקמות המוח השונות במצבים שונים. תחת ההנחה שצריכת האנרגיה פרופורציונית לצריכת החמצן ניתן למדוד את צריכת האנרגיה של המוח במצבים שונים. ניתן גם למדוד פעילות חשמלית במוח ע"י מכשיר EEG, שוב במצבים שונים נקבל אינדיקציה כמה המוח פעיל בזמן שינה או צפיה בטלביזיה.

האם יש קשר בין פעילות מוחית לבין שריפת אנרגיה בגוף?

בודאי. המוח צורך חלק ניכר מצריכת האנרגיה של הגוף במנוחה (20%). זאת ניתן למדוד ע"י החלק היחסי של הדם שזורם דרך המוח.

ולמה מתכוונים בשריפת אנרגיה בגוף?

הגוף צורך לשם כל הפעולות שלו אנרגיה בצורת סוכרים. שריפת אנרגיה משמעותה שימוש בסוכרים אלו לשם פעולות הגוף השונות (ריאקציות כימיות, עבודה מכנית או חשמלית).

לגבי ההצהרה שמוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה, האם זו עובדה מדעית?

שאלה טובה, אבל אני לא הצלחתי למצוא מאמר אחד שניסה למדוד זאת ישירות. יתרה מכך לדעתי, ההצהרה " מוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה. הדבר מתבטא גם בצריכת האנרגיה של הגוף: אנחנו שורפים יותר קלוריות בשנתנו מאשר בעת הצפייה במרקע." פשוט אינה נכונה.

נכון, אפשר להראות באמצעות מדידות של פעילות מוחית שאכן בזמן השינה המוח שלנו פעיל בצורה דומה ולפעמים יותר מזמן ערות. אבל זה נכון באופן כללי ולא רק לצפיה בטלביזיה. יתרה מזאת ניתן לדמיין מצבים שבו אנו צופים בטלביזיה בסצנות שגורמות לנו להתרגשות רבה ולפיכך להוצאת אנרגיה גדולה יותר בפרק זמן נתון.

לכן אם אני צריך לשער האם ההצהרה נכונה, השערתי היא שלא.

בברכה,
ד"ר רונן שגב
מדעי המוח
אוניברסיטת בן גוריון

22491
01/12/2022
השפעת דו תחמצות הפחמן על בריאות האנשים
שאלה מספר 22491 - השפעת דו תחמצות הפחמן על בריאות האנשים

שלום


האם יש השפעה של הנ"ל על הבריאות , מאחר ולפעמים שוהים הרבה אנשים בחדרים סגורים למשך די הרבה זמן, כמובן שבתנאים אלה שיעור דו תחמוצת הפחמן עולה.


כמו כן , האם יש מחקר המראה את ההשפעה לטווח הקצר או הארוך בתנאי עומס משתנה של שיעור דו תחמוצת הפחמן


אודה לך מראש על הערותיך


בברכה , שלום בוחבוט

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

פחמן דו חמצני (CO2) הוא גז חסר צבע וחסר ריח. ריכוזו באוויר שווה ל- 0.03%. מקורותיו העיקריים בטבע הם תהליכי הנשימה בבעלי החיים וצמחים במהלכם מגיבים חומרים אורגניים עם חמצן ונוצרים מים ופחמן דו-חמצני. בבעלי החיים מתקיימים תהליכי הנשימה התאית בלבד הצורכים חמצן ומייצרים פחמן דו-חמצני ומים, בעוד שבצמחים תהליך הנשימה התאית מתקיים בשעות הלילה בלבד בעוד שבחשיפה לשמש מתקיים תהליך הפוטוסינטזה במהלכו נצרך הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה על ידי הצמחים שבעזרת האנרגיה הסולארית והמים הופך לפחמימות המשמשות מקור אנרגיה לצמח ולחמצן שנפלט לאטמוספירה. תהליכים מנוגדים אלה אמורים להביא לשיווי משקל ולערכים קבועים של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר. עם זאת, שהייה במקומות צפופים, סגורים ולא מאווררים עלולה לגרום לעליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני הנפלט מצד אחד ולירידה בריכוז החמצן הנצרך על ידי תאי הגוף מצד שני. מצב זה הינו מסוכן ובמקרים קיצוניים עלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות כתוצאה מחנק. לציין, מרכז הנשימה במוח רגיש יותר לריכוזי הפחמן הדו-חמצני בדם ולכן יגיב מוקדם יותר לעליה בריכוזו מאשר לירידה בריכוז החמצן. עליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני תגרום לפיכך לעליה משמעותית באוורור הריאה (קצב ונפח הנשימה).

אדם בריא יכול לשהות שעות ארוכות במנוחה בריכוזי פחמן דו-חמצני של כ- 2% עם הפרעות תפקודיות קלות בלבד ובמקרים מסוימים עם תחושת כאב ראש. ברמות של 3% ומעלה ניתן למצוא החמרה בכושר התפקוד שתלך ותגבר עד לכדי הידרדרות תפקוד מערכת העצבים ברמות הגבוהות מ- 8% שתביא לידי איבוד הכרה ואף למוות. לציין, קיימים גורמים שעלולים לשנות משמעותית את תגובת האדם לרמות משתנות של פחמן דו-חמצני כאשר העיקריים שבהם הם: מצבו הבריאותי, דרגת המאמץ בו הוא נמצא, משך זמן החשיפה וכמובן השונות הבינאישית הטבעית.


בברכה,


ד"ר יובל חלד
מכון הלר למחקר רפואי
בית חולים שיבא
22473
01/12/2022
האנומליה של המים
שאלה מספר 22473 - האנומליה של המים
תחומי דעת:כימיהמוט"ב

האם ישנו חומר נוסף חוץ מן המים שבו קיימת תופעת האנומליה ואם כן באיזה טמפרטורות?


שאלה שניה האם שינוי בלחץ שבו שרויים המים או כל חומר אחר שבו ישנה אנומליה גורם לשינוי בתחום הטמפרטורות של האנומליה ואם כן אז האם אפשר לקבל דוגמאות מספריות. האם תייאורטית אלו יכולים להיות שינויים מפליגים?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אברהם,

חיפוש בספרות המקצועית אחר "Waterlike anomalies” העלה מספר מערכות בהן דווחה התופעה. לפיכך, התשובה הפשוטה היא כן, ישנן מערכות נוספות בהן קיימת תופעת האנומליה.

להלן מספר דוגמאות:

Title: Ionic melts with waterlike anomalies: Thermodynamic properties of liquid BeF2
Author(s): Agarwal, M; Sharma, R; Chakravarty, C
Source: JOURNAL OF CHEMICAL PHYSICS

Volume: 127

Article Number: 164502

Published: 2007



Title: Entropy, diffusivity, and structural order in liquids with waterlike anomalies
Author(s): Sharma, R; Chakraborty, SN; Chakravarty, C
Source: JOURNAL OF CHEMICAL PHYSICS

Volume: 125

Article Number: 204501

Published: 2006


Title: Simple view of waterlike anomalies of atomic liquids with directional bonding
Author(s): Tanaka, H
Source: PHYSICAL REVIEW B

Volume: 66

Issue: 6

Article Number: 064202

Published: AUG 1 2002
Times Cited: 24


Title: Waterlike anomalies from repulsive interactions
Author(s): Speedy, RJ
Source: JOURNAL OF CHEMICAL PHYSICS

Volume: 107

Issue: 8

Pages: 3222-3229

Published: AUG 22 1997
Times Cited: 16

בברכה,

ד"ר רועי ירושלמי
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית

22480
01/12/2022
מיקרוגל
שאלה מספר 22480 - מיקרוגל
תחומי דעת:מוט"בפיזיקה

מדוע אסור להכניס למיקרו דברי מתכת? האם מותר להשתמש במיקרו בו יש קילוף של האמייל? מה לגבי מיקרו שמשמש גם לגריל ועשוי בפנים מנירוסטה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22481
01/12/2022
ראיית צבעים
שאלה מספר 22481 - ראיית צבעים

מהו הבסיס הביולוגי להנחה, או כיצד ניתן לדעת בודאות, שאם שני בני אדם שראייתם תקינה, מתבוננים בגוף שצבעו נניח אדום, הם אכן רואים באופן זהה. כלומר האם יתכן שכל אחד מהם רואה דבר שונה, למרות ששניהם מכנים זאת "אדום".

תודה ובברכה, ולי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום ולי,

ראיית הצבעים של האדם מחולקת לשלשה סוגי קולטנים בסיסיים שעוצמת הגירוי השונה ביניהם בונה את גוון הצבע המתקבל במוח.יש קולטן אדום, ירוק וכחול.ידוע על פעילות הקולטנים ויש מבחנים מדויקים לבדיקת קליטת הצבעים של האדם. בודאי שלא ניתן לדעת אף פעם האם מה שרואה אדם אחד כצבע אדום ( בגווניו האין סופיים ) הוא בדיוק הצבע האדום שהאחר רואה. רגישות הקולטן וסכום הגירויים של כל הקולטנים יתנו את תחושת הצבע הספציפי של כל אדם ואדם. יחד עם זאת ברור שבמידה וקליטת תחושת הצבע של שני אנשים תקינה שני האנשים יגידו שזה אדום ,או כחול או צהוב עם תאור, אולי שונה ,של בהיר, כהה, חזק ,חלש ותאור גוון.

בברכה,
ד"ר אריה סולומון
המכון לחקר העין
בית חולים שיבא

22483
01/12/2022
צבע שיער משתנה
שאלה מספר 22483 - צבע שיער משתנה

שלום וברכה


רציתי לדעת מה הבסיס המדעי של שינוי צבע השיער במהלך החיים של האדם. לרוב בגיל צעיר השיער בהיר ואחר כך מתכהה


תודה יעל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום יעל,

תהליך זה נקרא Achromotrichia והוא תהליך טבעי. זו תוצאה של ירידה במספר תאי מלנוציטים בבסיס השערה.

תפקיד המלנוציטים הוא ליצר את המלנין שמופרש מהם ו"נכנס" לתוך השערה.

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22429
01/12/2022
מה המולקולות עושות עם אורכי הגל שהן בולעות
שאלה מספר 22429 - מה המולקולות עושות עם אורכי הגל שהן בולעות

שלום

אני מבינה שיש מולקולות אשר בולעות אורכי גל מסוימים באור הנראה ואת מה שהן מחזירות או מפזרות אנו רואים כצבע.

אך מה הן עושות עם מה שהן בולעות, הרי אם הן תפלוטנה את זה כקרינה אלקטרומגנטית נראה את זה כצבע (לא אם כן הן פולטות את זה בתחום אחר)

ניקח לדוגמה עגבניה שמחזירה/ מפזרת את האדום, מה קורה אח"כ עם מה שבלעה?

בברכה

מירה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום מירה,


אור בתחום הנראה הוא קרינה אלקטרומגנטית שנושאת עימה אנרגיה. כאשר אור פוגע בחומר הוא מעורר מספר תהליכים אלקטרונים ואטומים: חלק מהאור נבלע (חומר לא שקוף) או עובר (חומר שקוף) וחלק מהאור מוחזר. הצבע של גוף שאנו מסתכלים עליו קשור לאור שמוחזר. למשל, כאשר עגבנייה אדומה נחשפת לאור השמש, העגבנייה בולעת קרינה בתחום הירוק והכחול אבל לא בתחום האדום. ולכן, אור בצבע אדום מוחזר מפני העגבנייה.

אבל זהו רק אחד מהתהליכים האפשריים. בתהליכים אחרים הפוטונים של האור מעוררים את רמות הוויברציה של אטומים במולקולות. האנרגיה של הפוטונים מתורגמת לתנועה מולקולרית (אנרגיה קינטית) ולחום. וזה מה שקורה עם רוב האור שנבלע ולא מוחזר: הוא הופך לחום, שהוא גם סוג של קרינה אלקטרומגנטית - כמו אור - אבל בתחום האינפרה-אדום של הספקטרום, עם אורכי גל גדולים יותר מאור אדום ולכן לא ניתנת לראיה בעין. גוף שחור שלא מחזיר אור אלא בולע את כל האור הפוגע יתחמם יותר מגוף לבן שמחזיר את רוב האור הפוגע. בגוף השחור רוב האור הפוגע הופך לחום (קרינה אינפרה אדומה) ולכן משתמשים בקולטים בצבע שחור לחימום מים בדוד השמש, למשל.



בברכה,

פרופ' דוד אנדלמן
בית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
22432
01/12/2022
מבנה של מתכות
שאלה מספר 22432 - מבנה של מתכות
מה גורם לכספית להיות נוזלית ????למרות הסריג המתכתי???
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתמר,

להלן קישור למאמרים העוסקים בסוגיה זו:

http://voh.chem.ucla.edu/vohtar/fall02/classes/172/pdf/172rpint.pdf

http://chimianet.zefat.ac.il/download/mercury.doc

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22423
01/12/2022
מטרת הבכי בבני אדם
שאלה מספר 22423 - מטרת הבכי בבני אדם

מהי הסיבה הביולוגית לבכי אצל בני אדם מבוגרים? אצל תינוקות זו התקשורת היחידה, אך מה גורם לנו ביולוגית לבכות מצער, אושר, תסכול וכו?


תודה רבה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום תמי,

בכי הוא תופעה פיזיולוגית בה זולגות דמעות מבלוטות הדמעות בעין, כתגובה למצב רגשי אצל בני אדם. בכי נחשב פורקן אישי עז וחד של רגשות אצל בני האדם. הביטויים הפיזיים הרבים של הבכי כוללים בין השאר דמעות, הסמקה, קצב לב מואץ ויבבה. תפקיד הבכי עדיין לא ברור והוצעו תיאוריות שונות לתופעה מיוחדת זו.

מכיוון שהשאלה עסקה בנושא הביולוגי, אענה בקצרה על הסיבות הפסיכולוגיות של הבכי כגון הבעת צער, שחרור מעומס רגשי או פיזי, תחושת רחמים וחמלה כלפי האדם עצמו או כלפי מישהו אחר, הבעת אושר, ניסיון לגייס עזרה וניסיון לרמות אחרים כדי להשיג תשומת לב או דברים. התועלת המיידית שהבכי נותן היא רבה - מעין שקט תעשייתי לפרק זמן מסוים המאפשרת לבוכה להתעשת ולהתנער מהקונפליקטים שאיימו לשתקו.

הסיבות הביולוגיות של הבכי אינן ברורות כלל. בהתייחס לבכי אצל אנשים בריאים, הספרות המדעית מועטה בלבד. על פי ויקיפדיה, קיימת השערה שבדמעות הנוצרות בעת בכי רגשי (בהשוואה לדמעות מסוגים אחרים, כגון אלו הזולגות על-מנת לסלק גוף זר מהעין), יש ריכוזים גבוהים יותר של חומרים מסוימים, ובהם הורמון ACTH, הקשור לדחק. עובדה זו מעלה את האפשרות שהבכי נועד להוריד את ריכוזו של הורמון זה וחומרים אחרים הקשורים לדחק כאשר ריכוזם נעשה גבוה מדיי. תיאוריה כזו תוכל גם להסביר מדוע אנשים מרגישים טוב יותר לאחר בכי (אם כי הבכי מהווה מעין CATHARSIS= שחרור).

להלן מספר מצבים של PATHOLOGICAL CRYING (בכי שקשור למצבי מחלה):

אנשים עם דיכאון חשים עצב תהומי ולעתים רחוקות גם בוכים. אולם, יש פסיכיאטרים אשר טוענים כי הדיכאון מהווה דווקא דוגמה להפרעה נפשית בה קיים מחסום מפני בכי וקושי לבכות (ניתן להסיק מכך בעקיפין שהבכי אכן משחרר אותנו ומפיג רגשות קשים). אנשים עם הפרעת הסתגלות (למשל כשיש עצב לאחר פיטורין או לאחר פרידה רומנטית) מדגימים בכי תדיר ולא ברור האם השיפור לאחר מתן נוגדי דיכאון מרמז שמדובר

בבכי בשל חוסר ב-
SEROTONIN
או בחוסר NOREPINEPHRINE.

קשישים עם הפרעות אורגאניות וניוון של מערכת העצבים המרכזית יכולים לבכות מאחר והם סובלים מלביליות אפקטיבית. יתכן שהפגיעה הניוונית באזורים שונים של המוח, כרוכה בנטייה יתרה לבכי או שקיימת פגיעה
דווקא במוח הפרונטאלי, שבמצבים נורמאליים אמור לשלוט על התנהגויות ורגשות שונים וכשהאונה הפרונטאלית מפסיקה לעכב ולבקר, הכול יוצא משליטה ויש התפרצויות בכי לא תואמות. מצבים אלה מגיבים לעתים לטיפול בחוסמי סרוטונין (כגון פרוזאק) או בחומרים שמשפיעים על מערכת ה-
NMDA.

לסיכום, רב הנסתר על הידע לגבי התנהגות אנושית נפוצה זו ודרוש מחקר מקיף בנושא, הן בהיבטים הפסיכולוגיים והן בהיבטים הביולוגיים של התופעה.



ד"ר יוליאן יאנקו
פסיכיאטר מומחה ומנהל מרפאת בריאות הנפש ברחובות

22330
01/12/2022
צבע שחור של חומר שרוף
שאלה מספר 22330 - צבע שחור של חומר שרוף
למה לחומר שרוף יש צבע שחור?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

רוב החומרים מכילים חומר אורגני.

כשחומר אורגני נשרף בנוכחות מספיק חמצן הוא הופך בעיקר לדו-תחמוצת הפחמן מים וגזים נוספים.אבל כשאין מספיק חמצן הוא עובר בחלקו שריפה ובחלקו פירוליזה. פרוש הדבר שיש שבירה של קשרים כימיים חלשים ופליטת גזים אבל הקשרים החזקים יותר יוצרים מערכת של קשרים רגילים וקשרים כפולים של פחמן בצורה דומה למה שיש בפחם או בגרפיט.

בגלל המערכת הגדולה של קשרים מצומדים שנוצרת ישנה בליעה חזקה של כל אורכי הגל ולכן חומר שרוף נראה לנו שחור.

בברכה,
פרופ' משה לוי
חומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע

22332
01/12/2022
המושג התכלות
שאלה מספר 22332 - המושג התכלות
האם ניתן לומר שהתכלות או שהיכולת של חומר להתכלות היא תכונה של חומר?
המושג התכלות מופיע במספר הקשרים: בהקשר של התכלות משאבים ובהקשר של חומרים מתכלים כלומר מתפרקים.
תודה ויום טוב
נירה קושינסקי
מורה למדעים

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

נירה שלום,

יש חומרים שמסוגלים להתפרק בעצמם ויש כאלה שלא, וזה בהחלט תלוי בתכונות החומר. זה כשמדובר בהתפרקות כימית.

חומרים שמתכלים כימית באופן ספונטני, הם בדרך כלל חומרים לא יציבים שמתפרקים ליסודות או לתרכובות משנה כתוצאה מאור או שינוי טמפרטורה טבעי. אם החומרים הם מעשה ידי אדם הרי התוצרים הנפלטים עשויים להיות יציבים או מתפרקים. לעיתים התוצרים רעילים לאדם ולסביבה. לדוגמא פליטת דיאוקסינים או פטלטים מפולימרים פלסטים בחימום, או זליגה ללא חימום מכוון. כך גם צבעים וחומרים המשמשים לריהוט ולציפוי פנימי של בתים אשר מתכלים לאט לאט ותוך כדי כך פולטים גזים רעילים לאדם. ההתכלות כאן היא בהקשר שלילי, כי החומרים שזולגים או מתפרקים מהחומר או המוצר המקורי אינם ניתנים בד"כ לשימוש חוזר כחומרי גלם, ולעיתים אף מהוים גורם סיכון בריאותי.

התכלות מסוג אחר היא זו שמעורבים בה אורגניזמים חיים, התפרקות ביוכימית המתרחשת בתוך אורגניזם חי. אפשר להתחיל מאכילה של בעלי חיים, ולהגיע עד פירוק לתרכובות ויסודות ע"י מיקרואורגניזם, עבורם החומר מהוה מקור אנרגיה. התוצרים הסופיים יכולים להיות CO2 , מתאן ועוד. המיקרואורגניזם בעצמם לאחר שהתרבו, מתים וחוזרים כחומרי גלם לכדור הארץ באחד מהמחזורים הגאוכימים, כך שנטו ההתכלות מועטה ולא אמורה לפגע במאזן החומרים.

מכאן, המלה התכלות יכולה להיות בהקשר שלילי או חיובי, תלוי האם תוצרי ההתכלות נכנסים למחזור גיאוכימי או לא.

כשמדובר על התכלות משאבים, בודאי שמדובר בהקשר שלילי. המשאבים נלקחים מכדור הארץ, נעשה בהם שימוש אבל הם לא חוזרים כחומרי גלם, אלא כפסולת שתופסת מקום, עלולה להזיק ובסה"כ הופר מאזן החומרים על פני כדור הארץ.

מקוה שהתשובה עונה לשאלה.

בברכה,


ד"ר רוני לב
מדעים
מכללת לוינסקי לחינוך

22341
01/12/2022
קימוט העור באצבעות
שאלה מספר 22341 - קימוט העור באצבעות

מדוע עור האצבעות בידיים וברגליים מתקמט כאשר נמצאים במים זמן רב.

תודה דורית.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום דורית,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3300

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22313
01/12/2022
החור באוזון וההתחממות הגלובלית
שאלה מספר 22313 - החור באוזון וההתחממות הגלובלית

שלום! שמי אביה ונדרשתי לעשות פרויקט בנושא החור באוזון. כשהגעתי לשלב בו אני צריכה לכתוב על השפעות החור באוזון על העולם הופתעתי לגלות כי כי ההתחממות של העולם היא לא תוצאה ישירה של החור באוזון כי אם רק בעקיפין. ובכן שאלתי היא איך בכל זאת החור באוזון משפיע על ההתחממות הגלובלית.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אביה,

שאלות רבות בנושא החור באוזון נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". חיפוש באתר יוביל אותך למגוון התשובות. להלן קישור לאחת מהן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22318
01/12/2022
שאלה- התייבשות ים המלח
שאלה מספר 22318 - שאלה- התייבשות ים המלח

שלום,


האם יש קשר בין שימוש מוגבר במוצרי ים המלח לבין התייבשות ים המלח בשנים האחרונות? זוהי שאלת החקר שלי והייתי רוצה לשמוע את דעת המומחים וגם אני רוצה לדעת האם חקרו על זה כבר ואם כן,מה מצאו.


תודה,שירלי(:




תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום שירלי,

שאלה בנושא התייבשות ים המלח נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3085

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22322
01/12/2022
יצירת עננות
שאלה מספר 22322 - יצירת עננות

שלום,


אחרי שראיתי תוכנית על התרומה של שובלי מטוסים להורדת הטמפרטורה. חשבתי שאם היינו יוצרים "עננים" שמלווים את כדור הארץ כמו לווין ובאותו מיקום כמו לווין, אולי זה היה תורם להורדת הטמפרטורה בכדור הארץ?


זה יכול להיות חלקיקי פחם שיפוזרו לאורך שטח כמה שיותר גדול, או חומר אחר שיסנן קרינה, או כל חומר אחר. ברור שלהעלות לווין שכל יעודו ליצור "ענן" זה דבר מאוד יקר. אבל בגלל הקרבה היחסית לשמש הוא לא יצור צל גדול יחסית? ה"ענן" גם לא יתפזר הוא פשוט ישאר שם. אם נייצר את ה"ענן" מעל האוקיינוס קרוב לחוף (רק גבוה בחלל) האם הוא לא יוכל להחליש סופת הוריקן ע"י הורדת הטמפרטורה?


אני מקווה שזה לא יותר מדי הזוי... האם יכול להיות בזה שמץ של ממש?


תודה רבה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

חלקיקם מרחפים אירוסולים, אכן יכולים לקרר את האטמוספרה ולהחזיר חלק מקרינת השמש לחלל. הבעיה היא שהם מקררים במקום שונה (בזמן ובמרחב) מהמקום בו גזי החממה מחממים. המערכת האקלימית היא מערכת לא ליניארית ולכן קירור שאינו דומה באופיו לחימום החממה לא יפתור את הבעיה ויכול ליצור בעיות אחרות. לדוגמא, גזי החממה מחממים את האטמוספרה בצורה אחידה בזמן (ביום ובלילה) בעוד שחסימת שטף השמש (בשיטה כל שהיא) תקרר בשעות היום בלבד ותשפיע על מערכות אחרות (הטמעה, אידוי, עננות). ככלל, כל התערבות אנושית במערכת האקלימית עלולה להזיק ע"י אתחול של משובים בלתי צפויים.

בברכה,

ד"ר אילן קורן
מדעי הסביבה ומחקרי אנרגיה
מכון ויצמן למדע
22291
01/12/2022
על מוצאו של העם היהודי
שאלה מספר 22291 - על מוצאו של העם היהודי

לאחרונה נוצר דיון ציבורי בקשר למוצאם של היהודים בעידן המודרני, האם מדובר בצאצאים של העם היהודי העתיק (כפי שאולי מעידים מחקרים שעוסקים בגנטיקה) , או שמדובר באוסף של קבוצות אתניות שהתגיירו (כפי שטוען פרופסור שלמה זנד בספרו).

אשמח לקבל את דעתכם בנידון.

בתודה מראש

משה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלמה זנד מטיל ספק בקיומו של "העם היהודי העתיק" אבל לא בקבוצות שבטיות שונות אשר התאגדו במידה זו או אחרת סביב אינטרס/רעיון משותף – כנראה בעיקר דתי (מונותאיזם). הסימוכין שלו מבוססים על ניתוחים היסטוריים וארכיאולוגיים של הנתונים.

המחקר הגנטי עוסק באיפיון שכיחויות של אללים בגנים ספציפיים באוכלוסיות, או במילים אחרות: בשכיחויות היחסיות של אלטרנטיבות בהרכב של קטעים שונים בכרומוסומים בקבוצות אוכלוסייה. קבוצות כאלה ניתנות להגדרה על פי קריטריונים סוציו-תרבותיים ומה שקובע לגבי הגנטיקה הוא שיש העדפה של נישואין בתוך הקבוצה על פני נישואין מחוץ לקבוצה. קירבה גיאוגרפית או קירבה תרבותית או חברתית עשויים לקבוע אוכלוסיות-רביה: סיכויי תושב תל-מונד למצוא בת-זוג ביישובו גדול מלמצוא אותה בשדרות, שומרת-מצוות רבים סיכוייה למצוא בן-זוג דתי מאשר חילוני, וכיו"ב (נדמה לי שגם בארה"ב של ימינו, למרות הכל, ההסתברות של בחורה יהודיה למצוא בן-זוג יהודי גבוהה במידה ניכרת מן השכיחות היחסית של יהודים שבאוכלוסייה).

יהודים חיו במשך מאות בשנים בקהילות, שמתוך רדיפה או מתוך בחירה, היוו אוכלוסיות-רביה מופרדות חלקית מן האוכלוסיות הלא-יהודויות שבקרבם ישבו. סביר על כן שיימצאו הבדלים בשכיחויות גנים שונים באוכלוסיות היהודים לעומת אלה של שכניהם הלא-יהודיים. הנתונים הגנטיים מלמדים שאכן כך הם פני הדברים, אולם הם גם מלמדים שיש דמיון בין ההרכב הגנטי של אוכלוסיות יהודיות ממקומות שונים, למשל בין קהילות יוצאי עירק ויוצאי פולין. על בסיס זה מבוסס הנסיון של הגנטיקאים לאתר את הרכב אוכלוסיית המוצא המשותף ואת המועד בו הן נפרדו, בהנחה שאכן היה מוצא משותף כפי שהיסטוריונים וחוקרי תרבות מסוימים טוענים.

אולם הקרבה הגנטית הנ"ל איננה יכולה להוכיח מוצא משותף אלא רק לתאר את הרכבו וגילו אם היה מוצא משותף כזה. ההיסטוריונים וחוקרי תרבויות הביאו נתונים רבים המראים שהיו קשרים מתמידים בין קהילות היהודים: יש נתונים על כלות מיהודי פולין שנישאו לחתנים בעירק; על קשרים אישיים ותרבותיים בין קהילות תימן וקורדיסטן; אחד מתלמידי האיר את עיני כי השם בן-הרוש, המקובל ביהדות צפון-אפריקה מוצאו ממשפחת רבנים בגרמניה שנקראו בן-הראש ונדדו דרך צרפת וספרד עד שהגיעו לכס הרבנות במרוקו; רבנים, שליחי ציבור וסתם "נוסעים" היו תופעה נפוצה במשך מאות בשנים (זנד מביא בספרו עדויות רבות לקיום קשרים כאלה). לא תהיה זאת אפוא הנחה פראית כי קשרי התרבות והחברה בין קהילות היהודים, ממש כקשרי התרבות והחברה בתוך קהילות היהודים, הביאו למידה מסוימת של קרבה גנטית בין קהילות היהודים (אף המרוחקות ביותר), כשם שהביאו להבדלה מסוימת בין קהילת היהודים ללא-יהודים באותו מקום.

הגנטיקאים יכולים רק לתאר את ההרכב הגנטי של אוכלוסיית המוצא (ואת גילה) בהנחה שהייתה אוכלוסיית מוצא כזו. הם לא יכולים להוכיח שהייתה אוכלוסיית מוצא משותף! מאוד ייתכן שהקרבה הגנטית בין אוכלוסיות היהודים של היום הם תוצאה משנית של הקשרים הסוציו-תרבותיים שנכפו עליהם או שהם בחרו בהם: זאת על חוקרי ההיסטוריה והתרבות להוכיח.

נסיתי לעמוד על הבעייתיות הזו בפרק "דנא ופוליטיקה" (בעיקר עמ' 222-220) בספרי ציונות והביולוגיה של היהודים, אבל מסתבר שהייתי צריך להקדיש לעניין זה הרחבה רבה יותר.

פרופ' רפאל פלק
המחלקה לגנטיקה
האוניברסיטה העברית
22278
01/12/2022
חוקי הטבע ואלוהים
שאלה מספר 22278 - חוקי הטבע ואלוהים

עד כמה שידוע לי המדע גורס שחוקי הטבע "הופיעו" יחד עם המפץ הגדול.


שאלתי היא בעלת אופי מדעי - פילוסופי.


השאלה היא איך ניתן ליצור מערכת כה מורכבת של חוקים שתיצור משהו כל כך "מעניין" כמו היקום שבו אנו חיים - בשבריר של שנייה


אם למשל היו נותנים לי אפילו יום שלם לנסח חוקים לדבר פשוט כמו משחק כדורגל, מספיק שהייתי משמיט את חוק הנבדל כדי שהמשחק יהיה משעמם ביותר.


כל מערכות החוקים שהאדם יצר משתנות ומותאמות ללא הרף. אין שום דוגמה אחרת למערכת חוקים שהוקמה בשבריר שנייה ולא שונתה מאז ומתפקדת כל כך טוב.


מפחיד אותי לחשוב למשל מה היה קורה אם כוח המשיכה היה כוח דחייה למשל.


לכן אני חושב שיש פה איזה משהו על טבעי ורוצה לשמוע תגובות על המחשבות האלה


בתודה מראש - אומברטו.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לאומברטו שלום,

מחשבותיך ושאלותיך, בניסוחים שונים, העסיקו בעבר ומעסיקים בהווה אנשים חכמים רבים.

אינני חושב שיש תשובה חד משמעית, מספקת, לשאלות מעין אלה. במקום לנסות לענות לשאלה אעיר מספר הערות קצרות על כמה מדבריך.

1. אין גוף שנקרא "מדע" שיש לו דעה, גרסה או עמדה בעניין כלשהו. יש אוסף של אנשים שנקראים אנשי מדע, ומגוון הדעות שביניהם, לפחות בין הנבונים שבהם, מן הסתם גדול ועשיר יותר ממגוון הדעות של אנשים נבונים פחות.

2. הרעיון שהעולם או חוקי הטבע הם ישויות שנוצרו הוא הכללה שאולי אין לה הצדקה.

הניסיון האנושי מלמדנו שכל דבר שישנו בתוך העולם נוצר בזמן כלשהו, כלומר, היה זמן קודם לו שבו היישות הפיזיקלית שאנו מזהים לא הייתה קיימת בעולם. לגמרי לא ברור שמניסיון זה אפשר להסיק משהו על "יצירה" של העולם עצמו, בכללותו. מהתנסות אנושית זו לא נובע בהכרח שגם הקוסמוס, או האופן (החוקים) שעל פיו הוא מתנהל, אף הם עברו תהליך של יצירה.

3. הפחד שלך מן המחשבה מה היה קורה אילו הגרביטציה הייתה כוח דחייה ולא משיכה לא צריך להביא אותך למחשבה שהיא אולי הרבה יותר מפחידה. אם קיימת יישות בעלת רצון, אינטרס ומטרה (תכונות אנושיות למהדרין) שמנהלת את העולם, היא בוודאי יכולה להביא לתוצאות מפחידות שאין השכל האנושי יכול כלל לתאר.

4. אולי יש סתירה פנימית בתוך משפט שהשתמשת בו: "יש ... משהו על טבעי". ייתכן שמשהו שישנו הוא בהכרח טבעי. כמו לגבי כמעט כל מושג אחר, קשה לנסח הגדרה קצרה, ממצה ומוסכמת על הכל, של המונח "טבעי". עם זאת האמירה ש "טבעי" הוא לא אחר מאשר "כל מה שיש", נראית לי כאיפיון לא רע של המושג. לאור זאת אינני בטוח שיש בכלל משמעות למושג של "יש על טבעי".

כפי שציינתי, בכל האמור לעיל אין בעצם תשובה לשום שאלה. אעפ"כ אני מקווה שהואלתי משהו בדבריי.

בברכה,

פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב

22283
01/12/2022
הדנ"א כקוד תוכנה
שאלה מספר 22283 - הדנ"א כקוד תוכנה

ניתן לראות כי גם בתוך כל מין ביולוגי יש שונות רבה, כך שאין שני פרטים שווים. שונות זו נגרמת בגלל סיבות רבות: רקומבינציה, טעויות בהכפלת קטעי דנ"א וסיבות נוספות.


שאלתי היא: אם נשווה זאת לשינויים אקראיים שמתרחשים בקטעי קוד תוכנה, אז קשה להבין איך למרות השונות הביולוגית, רוב היצורים החיים חיים ומתפקדים. הרי אם ניצור שינויים אקראיים בקוד תוכנה, אז סביר להניח כי רוב קודי התוכנה לא היו עוברים אפילו את שלב הקומפילציה.


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

השאלה היא מצויינת, ולכן התשובה לא ברורה מעליה. השונות הגנטית נגרמת בצורה זו או אחרת ע"י מוטציות. מנגנון המוטציות הוא לא לחלוטין אקראי (שינווים נפוצים יותר בזוגות מסויימים של נוקלאוטידים, למשל G<->A ).
בנוסף קיימים בתא מנגנונים ש"מושכים" את המוטציות לאיזורים פחות רגישים, למשל לטלומרים בקצוות, שם אין הרבה גנים.

יש לציין שרוב הגנום לא מקודד לחלבון, או למשהו פונקציונאלי אחר (ככל הידוע לנו). הגנה נוספת היא העובדה שקודונים דומים מקודדים לאותה חומצת אמינו, כך שחלק מהמוטציות באזורים המקודדים לא ישפיעו על החלבון בסופו של דבר.
אם למרות כל מנגנונים ההגנה המוטציה נופלת במקום חשוב, התלמיד צודק , והקוד יפגע, ואולי אפילו לא יעבור "קומפילציה" - לא תהיה חלוקה של התא. לתא יש מנגנון "התאבדות" למקרה שמשהו משתבש מאוד בחומר הגנטי. מוטציה ששורדת את כל מנגנוני ההגנה האלה יכולה ליצור צרות רציניות, ובראש וראשונה סרטן. כיוון שיש אנשים שחולים בסרטן, ברור שהגוף לא תמיד מתגבר על המוטציות. אבל כיוון שמוטציות יכולות להתרחש בכל חלוקה של כל תא בגוף, בעיקר כשאנחנו נחשפים למוטגנים, הנפוץ ביותר הוא אור השמש, ורובנו לא חולים בסרטן, המנגנונים כנראה פועילים לא רע.

מקווה שעניתי על השאלה,


ד"ר עינת סיטבון
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע