מדעי כדור הארץ

שלום רב,

בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

אין שום השפעה של מיקרו כבידה על מולקולות בכלל ועל מולקולות חלבונים בפרט. הכוח שמחזיק את המולקולה יציבה הוא הכוח החשמלי והוא, לגבי גופים קטנים כמו מולקולה, הרבה יותר חזק מכוח הכבידה הפועל על מולקולה, ולכן, הבאת המולקולה לתנאים של חוסר כבידה לא משנה כלום. גם הכוח הקושר את המולקולות לרקמת הגוף הוא כוח חשמלי, ולכן גם המבנה של הרקמה לא משתנה. על מנת להשתכנע בכך, נסתכל על קוביה קטנה שאורך צלעה הוא 1 מילימטר והיא מלאה בנוזל. הכוח שבין המולקולות בתוך הקוביה צריך להיות יותר חזק מהכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי, אחרת היא תימחץ על ידי הלחץ האטמוספרי. הכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי (אטמוספרה שהיא 1 קילוגרם על סנטימטר מרובע)  על צלע הקוביה ששטחה מילימטר מרובע יוצא שווה ל 10 גרם. מצד שני, אם נניח שצפיפות הנוזל בקוביה זהה לצפיפות המים, כלומר גרם לסנטימטר מעוקב, אזי משקל הקוביה יוצא שווה ל 1 מיליגרם, כלומר פי 10000 יותר קטן מהכוח שמופעל על ידי הלחץ האטמופרי על כל צלע של הקוביה. לכן, אין שום השפעה של המשקל (או העדרו)   

על הקוביה. כמובן שככל שממדי הקוביה יגדלו, כן תגדל החשיבות של המשקל, כי המשקל גדל בחזקה שלישית של צלע הקוביה בעוד שכוח הלחץ פרופורציוני לריבוע הצלע. אסטרונאוטים ששוהים זמן רב בחלל מאמצים פחות את שרירי השלד, וכתוצאה מכך, כאשר הם חוזרים לכדור הארץ הם סובלים מבעיות אורתופדיות.

בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

1. אין קשר בין המרחק מהשמש ועונות השנה. הגורם שמשפיע הוא נטיית ציר כדור הארץ יחסית למישור הסיבוב סביב השמש (מישור המילקה). בחורף השמש במסלול יותר נמוך ולכן עוצמת הקרינה נמוכה יותר. כדאי לקרוא בהרחבה בספר שעוסק באקלים/גיאוגרפיה, כדי להבין יותר לעומק. 

2. שימי לב למזג אויר. בחודשים 12-2, יש ארועי גשם. לפני הגשם השמים בהירים, חמים והראות אינה טובה כי האויר לח. אחרי הגשם קריר, במיוחד בלילה. השמיים בהירים וצלולים והראות טובה. אם נסכם את שינויי מזג האויר יתברר התהליך הבא.  גשם יורד כאשר מגיע לאזורינו אויר קר (גוש אויר קר) האויר הקר נתקל באויר החם ( נוצרת חזית), דוחף אותו ומתחפר מתחתיו. האויר החם עולה למעלה, מתקרר, הלחות שבו הופכת לעננים ויורד גשם. לאחר שהאויר הקר משתלט,  מתבהרים השמיים, ביום השמש בהירה אבל כפי שאומרים החזאים, זו שמש שקרנית כי האוויר יבש וקר. 

מקווה שזה ענה לשאלות. 

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

הדר שלום, 

אנסה לעזור. 

מצרפת מפה פשוטה מגוגל ארץ' שמציגה את מדבר רובע אל-ח'אלי, שזהו שמו של המדבר הגדול בחצי האי ערב המתפרס על 4 מדינות: ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן ותימן. 

אינני מכירה את מדבר עדן (ואינני בטוחה שיש כזה), אך אני מניחה שאפשר להסתכל על מפה פיסית רגילה ולסמן גבולות באופן עצמאי לאותם אזוריים מדבריים, כפי שמישהו שרטט במפה המצורפת. 

מוזמנת לפנות בשאלות נוספות. 

כמו כן קישור לgoogle earth https://earth.google.com/web/@19.21293412,47.77230746,2616.10496494a,2486787.51520962d,35y,0h,0t,0r

בברכה,

ד"ר מורן זגה

פרופ' חיים קותיאל
החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה
אוניברסיטת חיפה

שלום הללי,  להלן תשובתי.

אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.

צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית. 

אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה. 

                               בתיאבון, גדעון בלע.

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ראשית יש להקפיד שלא לזהם את הדגימה ויש להשתמש אך ורק בכלים עשויים זכוכית עם מכסה מתכת שעברו ניקוי קפדני.

את דגימת המים יש לסנן על פילטר סיבי זכוכית ולבחון את הפילטרים תחת מיקרוסקופ. לזיהוי וודאי של פלסטיק יש להשתמש גם בשיטות ספקטראליות מתקדמות יותר אך הן יקרות.

בהצלחה,

נועה

פרופ' נועה שנקר

אוניברסיטת תל אביב