מדעי כדור הארץ והיקום
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
האם אפשר לראות את השמש בזמן הזריחה או השקיעה גם בצבעים שונים מאדום או צהוב (ירוק למשל)? הכוונה היא ללא שימוש באמצעים מיוחדים או בתופעות נדירות.
תודה!
שלום אבי,
שאלות בנושא שאלתך נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לשלוש תשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3244
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=260
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1366
נשמח לסייע בשאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
האם קיים מימד במקביל למימד שלנו, והאם יש תאוריה שהנשמות שלנו נמצאות במימד זה שקיים, אשר בו הם יכולים לראות אותנו ואנחנו לא יכולים לראות אותם.
ברצוני לדעת את התשובה הזו מכיוון הפיזיקה ולא מכיוון הדת.
שלום אבי
,הפיזיקה איננה מכירה מושג בשם "נשמה". במלים אחרות, שום תיאוריה או הסבר
פיזיקלי של תופעה כלשהי בעולם אינם כוללים גורם בשם כזה, אשר, בין השאר, בוודאי שאיננו ניתן לכימות.אולי יימצא מישהו שיאמר שעל פי פרשנות מקובלת של תורת הקוונטים, בתוך הסבר
פיזיקלי של תופעות בטבע יש מקום למושג כמו "היצור שחוקר או מודד את התופעה". יש ספק וקיים וויכוח בשאלה האם אמנם "הצופה", או בפרט האדם החוקר את הטבע, יכול להיות חלק מהסבר של תופעה. אולם גם לפי הסברה שאכן מושג "הצופה" יש לו תפקיד בתיאוריה הפיזיקלית, אין מדובר ב"נשמה" במובנים שמקובל לייחס למונח הזה. בפרט אין מושג "הצופה" כולל איזשהי הנחה על "נשמה" שיש לה קיום שאיננו זהה לחלוטין עם קיומו של "צופה" בשר ודם.לכן נראה לי שאפשר לענות בשלילה ברורה לשאלתך, דהיינו, שמנקודת מבט פיזיקלית לא
קיימות נשמות שלנו בנפרד מקיומנו עצמו, לא ביקום המוכר לנו, ולא בשום יקום או ממד אחרים.בברכה,
פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב
בהרצאה שהעברתי התגלע ויכוח אם יש בכלל הבדל בין גובה פני הימים (רבים של ים) היה שטען שיש הבדל למשל בין גובה פני הים השחור לגובה פני הים האגאי .אני יודע שיש הבדל של כ-10 ס"מ בין גובה האוקינוס האטלנטי לגובה האוקינוס השקט .
האם יש הבדל או כל פני הימים בעולם זהים ?
שלום רב
,ישנם הבדלי גובה בין מפלסי הים במקומות שונים הנובעים מתהליכים דינמיים. לדוגמה: ניקוז נהרות עתירי מים מעלים את המפלס באזור מסויים ואילו קצבי התאדות מוגברים מורידים את המפלס. מערבלים גורמים אף הם לשינויים במפלס פני הים. הפרש הגבהים נע סביב הממוצע 15 -/+ ס"מ
ראה
את המפה המצורפת מן האתר
http://bulletin.aviso.oceanobs.com/html/produits/aviso/welcome_uk.php3
בברכה,
ד"ר נורית גולדמן
גיאולוגיה, המחלקה לטבע וחיים
האוניברסיטה הפתוחה
שלום רב.
ככל הידוע לי הירח מסתובב סביב עצמו בתיאום עם סיבוב כדוה"א ולכן אנו רואים כל הזמן את אותם הפנים של הירח.
אחת המורות המקבילות טוענת שזה לא נכון. מה ידוע היום מבחינה מדעית בהקשר זה?
אשמח להבהרת מומחה.
תודה
איתי.
שלום איתי,
הירח מבצע שני סיבובים.
סיבוב אחד סביב עצמו וסיבוב שני מסביב לכדור הארץ.
באמת זמן המחזור של שני הסיבובים זהה – חודש.
לכן מכדור הארץ אנחנו רואים תמיד את אותו הצד.
אם אנו רוצים לראות את הצד השני של הירח, צריך להמריא מכדור הארץ ולטוס לירח.
הסבר מדויק ומפורט ניתן למצוא באסטרופדיה, המופעלת על ידי המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב.
http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97
אני ממליצה לחפש שם תשובות בנושאי אסטרונומיה וחלל.
בברכה,
אסנת אלדר
המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
מכללת אורנים
רציתי לדעת האם בישראל, או כל מדינה צפונית לחוג הסרטן, נראה את השמש בזניט או מכיוון צפון? אם כן מתי זה יקרה בשנה?
וכנ"ל לגבי מדינות הנמצאות דרומית לחוג הגדי- האם הם יראו את השמש בזניט או מכיוון דרום, ומתי?
תודה, אפרת
שלום אפרת
,אם ציר הסיבוב של כדור הארץ היה אנכי למישור הסיבוב שלו סביב השמש, אזי זוית השמש המקסימלית מעל האופק בישראל היתה בערך 32 מעלות דרומה מהזנית (הקו האנכי לקרקע, בכיוון כוח המשיכה).
מכיוון שציר הסיבוב נטוי בערך ב 23 מעלות, הרי שביום הארוך ביותר בשנה, השמש יכולה להתקרב לכ-9 מעלות מהזנית.
בלתי אפשרי שהשמש בארץ תראה בדיוק מעל הראש, כלומר בזנית, או מצפון.
ראי גם
http://en.wikipedia.org/wiki/Subsolar_point
בברכה,
ד"ר אמנון סטופ
גיאופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב
ב"V
לבשער שלום
ראשית ישר כח גדול על השירות הנהדר שאתם עושים למען עם ישראל. תשובותיכם המהירות והרציניות מסייעות רבות לקידום הלומדים בישראל.
שאלתי: אנו מלמדים כי אוויר חם משמעו חלקיקים הנעים מהר יותר מחלקיקי אוויר בטמפ' נמוכה יותר. הרווחים בין חלקיקי האוויר החם גדולים יותר ולכן הם צפופים פחות ומסוגלים "לצוף" על פני האוויר בטמפ' רגילה. ולכן שגור בפי כל- אוויר חם עולה למעלה.
עם זאת לא רואים זאת בצורה המקרוסקופית: הטמפרטורה באזורים גבוהים היא נמוכה יותר מאשר באיזורים נמוכים ( המצויים באותו מקום מרחבי פחות או יותר ) וכו'.
האם יש משהו בהבנת העובדות האלה ששגוי אצלי, או איך באמת ניתן ליישב את הסתירה.?
תודה רבה,
ליאורה ברד,
"אריאל" טלמון,
שלום ליאורה,
שאלות דומות לשאלתך נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1716
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3780
נשמח לעמוד לרשותך במידה ותשובות אלה אינן עונות לשאלתך או שיתעוררו שאלות נוספות.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
למומחה , שלום רב
עד כה בוצע המחקר על מאדים באמצעות מערכות טכנולוגיות מורכבות וחדשניות ביותר כדוגמאת פניקס, אופרטיוניטי ועוד. בעיקבות פעולות אלה של סוכנויות
החלל השונות הצטבר ידע על כוכב הלכת מאדים בתחומים שונים ובעיקר בנושא
המצאות מים ועדויות להמצאות חיים עליו
שאלתי היא
האם הנחתת אדם על מאדים
עדיפה על שליחת מערכות טכנולוגיות למאדים ?
מהי תרומתו של האדם שינחת על מאדים לקידום המחקר המדעי אודות מאדים ?
שלום למומחים.
קראתי מעט חומר ורציתי לשמוע מפי מומחים:
הענן הרי הוא התהוות של אדי מים שעברו עיבוי. מדוע בקיץ שהאידוי גבוה יותר עקב הטמ"פ אין כמות גדולה יותר של גשם מאשר בחורף?
תודה!!
דניאל
שלום רב,
אכן עננים נוצרים כאשר אדי המים באטמוספרה מתעבים לטיפות סביב גרעני עיבוי.
תנאי הכרחי לעיבוי הוא שהלחות היחסית תהה מעל 100% (על רוויה).
לחות יחסית תלויה בלחות המוחלטת (ריכוז אדי המים) באופן ישר, ובטמפרטורה באופן הפוך. עבור ריכוז אדים נתון, תרד הלחות היחסית כאשר הטמפרטורה תעלה.
בקיץ אכן האידוי גבוה יותר אבל הלחות היחסית ברום נמוכה יותר ולכן הסיכוי לענן ממטיר נמוך.
בברכה,
ד"ר אילן קורן
מדעי הסביבה ומחקרי אנרגיה
מכון ויצמן למדע
שלום לעמותת בשער
קראתי שכוח הקוריוליוס גורם לזרמי אויר מעל החצי הכדור הצפוני לנוע בכיוון מנוגד לכיוון השעון ובחצי הכדור הדרומי האויר זורם בכיוון השעון.
מדוע יש הבדל?
תודה,
יעל בר
שלום יעל,
בניגוד למה שכתבת, כוח קוריוליס יכול ליצור תנועה בכיוון השעון וגם נגד כיוון השעון, בחצי הכדור הצפוני או הדרומי.
בחצי הכדור הצפוני כוח קוריוליס פועל ימינה לכיוון הזרימה (של זרמי אוויר או מים), ובחצי הכדור הדרומי הוא פועל שמאלה לכיוון הזרימה.
בתנועות בסקלה סינופטית (זרמי אוויר של אלפי קילומטרים באטמוספירה) מתקיים בקירוב טוב איזון בין כוח קוריוליס לכוח שנובע מהפרש לחצים ("כוח גרדיאנט הלחץ", שפועל מלחץ גבוה ללחץ נמוך).
לכן בפועל כיוון הזרימה תלוי בשני כוחות אלו.
בחצי הכדור הצפוני המאזן מתרחש כך:
כוח קוריוליס פועל תמיד ימינה לכיוון הזרימה אם ניקח לדוגמא שקע, שהוא איזור של לחץ נמוך, כוח גרדיאנט הלחץ יהיה פנימה (לכיוון הלחץ הנמוך) זרם שמסתובב נגד כיוון השעון סביב השקע ירגיש כוח קוריוליס ימינה, כלומר כלפי חוץ מהשקע וכך שני הכוחות יהיו באיזון ונקבל זרימה נגד כיוון השעון.
במצב ההפוך, שנקרא רמה, יש איזור של לחץ גבוה במרכז, כוח גרדיאנט הלחץ יפעל החוצה, וזרם שמסתובב עם כיוון השעון סביב הרמה ירגיש כוח קוריוליס ימינה, כלומר כלפי פנים, ונקבל זרימה מאוזנת עם כיוון השעון.
באוקיאנוס אותו מאזן מתקיים, כאשר הלחץ הפעם תלוי בגובה פני הים.
עם זאת, באוקיאנוס הזרימה בקנה מידה מושפעת בעיקר מהרוחות. הרוח דוחפת זרמי מים בכוח החיכוך.
זרם הגולף, למשל, הוא חלק מה North Atlantic Gyre שזורם מערבה באיזור קו המשווה בשל "רוחות הסחר" המזרחיות (זורמות ממזרח למערב) ובאיזורי קווי הרוחב הבינוניים הזרימה היא מזרחה, בשל הרוחות המערביות שזורמות שם.
זרם המים שזורם מערבה לאורך קו המשווה נתקל ביבשת צפון אמריקה ונאלץ להתחיל לזרום צפונה לאורך היבשת עד שהוא מוטה מזרחה בקווי האורך הבינוניים.
ישנה השפעה מסויימת של כוח קוריוליס על רוחב זרם הגולף, אך היא אינה הגורם שיוצר אותו.
מה הם מקורות החום העיקריים לכדור הארץ - לפי אחוזים אם אפשר
תודה
חנה
The major heat source at Earth surface and the atmosphere is the Solar heating.
Unlike Jupiter where the inner-below surface sources are important (10-20%) at Earth's surface they are negligible, See e.g. Houghton, Physics of Atmospheres, 1979 The solar heating undergoes changes into IR heating, latent-heat etc.
Best wishes
Pinhas Alpert
פרופ' פנחס אלפרט
גיאופיסיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב
מדוע בקטב הדרומי האוזון יותר מדולל מאשר במקומות אחרים? האם גם בקוטב הצפוני יש אותה תופעה? האם אפשר לקבל הסבר מפורט על השאלה
תודה אהרון
התשובה לשאלה הינה מורכבת משהו
.המערבל
(VORTEX) הפולארי (בסטרטוספירה) מעל הקוטב הדרומי חזק יותר ואשר על כן נחלש בסתיו בצורה חזקה יותר מאשר המערבל מעל הקוטב הצפוני. הסיבות לכך קשורות כנראה לגודלה של יבשת אנטארקטיקה (על הטמפרטורות הנמוכות מאוד שבה) ולעובדה שבחצי הכדור הדרומי יש פחות כיסוי יבשתי (פרט לקוטב עצמו) יחסית לחצי הכדור הצפוני.הכליאה היעילה של מולקולות
CFC בתוך המערבל מערבל והשחרור הפתאומי של כל המולקולות שהצטברו בתוכו גורמת להרס יעיל מאוד של מולקולות האוזון בסטרטוספירה (על ידי הפיכתן למולקולות חמצן).ירידת מה באוזון מעל הקוטב הצפוני קיימת אך בעצמה חלשה הרבה יותר מאשר מעל אנטארקטיקה
.מאז הורדת השימוש ב
- CFC נפסק הדלדול בריכוז האוזון.בברכה,פרופ' נתן פלדור
המכון למדעי כדור הארץ/מדעי האטמוספירה
האוניברסיטה העברית
1- רמה הברומטרית הוא אזור לחץ גבוה יחסית. אם זה לחץ גבוה יחסית אזי האוויר שם אמור להיות צפוף יותר. כלומר קר יחסית לסביבתו. אז איך זה שזה דוקא מאפיין את הקיץ אצלינו?
2- מדוע השמש עושה את המהלך שלה בשמים מכיוון מזרח למערב תמיד דרך הדרום?
שלום רב,
1.
השואל הנכבד טוען שבקיץ קיימת באזורנו רמה ברומטרית שבה האוויר צפוף (בשל הלחץ הגבוה) ובגלל צפיפותו הוא קר. זה לא מתיישב לשואל עם חום הקיץ באזורנו.א. אף אם הייתה קיימת באזורנו רמה ברומטרית בקיץ בגבה פני הים אין זה מן הנמנע
, מבחינת חוקי הפיזיקה, שלחץ גבוה קשור בטמפרטורה גבוהה.ב. העובדות הנכונות הן שבקיץ שורר באזורנו בממוצע בגבה פני הים לחץ יותר נמוך מזה שבחורף
.(1007
הקטופסקל בקיץ, לעומת 1015 ה"פ בחורף). עובדה זו כשלעצמה איננה קובעת את הטמפרטורה.אזור הלחץ הנמוך בקיץ נקרא ע"י החזאים "אפיק מהמפרץ" הפרסי שהוא שלוחה של השקע המונסוני באזור פקיסטן
.ג. כאמור לעיל הלחץ כשלעצמו איננו קובע את הטמפרטורה. בקיץ קיים הלחץ הנמוך ליד פני הקרקע
, מלווה בטמפרטורות גבוהות וצפיפות אוויר נמוכה. בשל כך קצב ירידת הלחץ עם הגבה קטן ולכן אנו מוצאים ברום של מספר קילומטרים – רמה ברומטרית, ממש מעל אזור הלחץ הנמוך השורר בגבה פני הים.2.
הסיבה לעובדה שמעלה השואל היא הגיאומטריה של ציר הסיבוב של כדור הארץ ומסלולו סביב השמש.באופן ספציפי, מדובר בנטייתו של ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור האקליפטיקה. זהו המישור שלעליו נמצא
המסלול של כדור הארץ סביב השמש. ציר כדור הארץ נוטה ב – 23.5 מעלות ביחס למישור זה. כתוצאה מכך, בחצי הכדור הצפוני באזורים שמצפון לקו הרוחב 23.5 השמש תמיד תראה מדרום. בקו הרוחב 23.5 השמש תגיע ב – 21 ביוני לזניט (הנקודה הגבוהה ביותר ברקיע – לא צפון ולא דרום) ובשאר ימות השנה תראה בדרום.מדרום לקו הרוחב הזה השמש תראה בקיץ בצפון
.בברכה,
פרופ' אברהם זנגביל
מטאורולוגיה, המכונים לחקר המדבר
אוניברסיטת בן גוריון
ידוע שפוטוסינטזה ונשימה של הצמחים הם שני תהליכים הפוכים. כיצד נשמרת כמות החמצן באטמוספרה, אם הפוטוסינטזה מתקיימת רק ביום והנשימה גם של הצמחים וגם של בעלי חיים ושל בני אדם ,מתרחשת כל הזמן?
תודה מראש
אהרון
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
בהקשר לסרט אמת מטרידה- האם יש פתרון ביוטכנולוגי לבעיה של העליה ברכוז
פחמן הדו חמצני באטמוספירה? אפילו פתרון שאינו יישומי כרגע ורק תאורטי?תודה.
הדרך הטובה ביותר למניעת עליית רכוז הפחמן הדו-חמצני(פד"ח) באטמוספרה היא הפסקת שריפת יערות ודלקים פוסיליים. אולם, מסיבות כלכליות הדבר כרגע לא מעשי. שיטות ביו-טכנולוגיות לקליטת פד"ח, כגון דישון הים בברזל, להגברת הפוטוסינתזה, הן אפשריות, אולם אנו לא יודעים את כל ההשלכות האקולוגיות של פעולה כזו.
שיטות אלטרנטיביות להפקת אנרגיה ללא פליטת פד"ח ידועות, אולם לכל אחת מגרעות וסכנות.
בין אלו: הפקת אנרגיה מתחנות כוח גרעיניות, מהרוח ומתנועות הים, מפעלים הידרו-אלקטריים בנהרות והתמרת אנרגיה סולרית במישרין לחשמל.
מדובר רבות על החלפת דלק מכוניות במימן או באתנול, שאינן פולטות או פולטות הרבה פחות פד"ח.
אולם, הפקת דלקים אלו כרוכה בטכנולוגיות שבדרך כלל משחררות פד"ח רב, כך שהחסכון נטו אפסי או אפילו שלילי!
אם התשובה הנ"ל נראת תבוסתנית אזכיר שלא מעט מדענים מטילים ספק באם העלייה בפד"ח (שאינה בספק) אומנם גורמת לרוב העלייה לטמפרטורות כדור הארץ-דבר שגם הוא לא הוכח דיו. יש גורמים נוספים רבים, מלבד הפד"ח, המשפיעים על מאזן החום של כדור הארץ.
פרופ' יוסף גיל
ביולוגיה ואסטרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום וברכה.
בעקבות העיסוק בליקוי החמה שיחול מחר, כלי התקשורת מציפים אותנו במידע.
בין היתר מספרים על קולומבוס, שידע את מועד הליקוי, וניצל זאת לתועלתו.
שאלתי היא, כיצד בעת ההיא ידעו לחשב את המועדים? הרי בשנים אלו בערך
רק גילו שהארץ סובבת את השמש... וגם אם הספור על קולומבוס הוא רק אגדה,
כיצד בכל זאת, עם נייר ועפרון בלבד, יכלו לחשב בתקופות מוקדמות יותר, חישובים מורכבים מעין אלה??
ד"ר יואב יאיר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
שאלה שנשאלה בעקבות ההרצאה הסינכרונית של ד"ר יואב יאיר בנושא "ליקוי החמה" בפורום הקורס של המורים לגיאוגרפיה:
שלום יואב
יש לי מספר שאלות:
1. מדוע ליקוי חמה מתרחש בד"כ בראש חודש עברי?
2. מה היא בדיוק הקורונה? האם אלה ההתלקחויות על פני השמש?
3. מדוע הנזק היכול להיגרם לעין בזמן ליקוי חמה גדול יותר מסתם יום של חול?
פיני פלד
שלום פיני,
אשתדל לענות על שאלותיך בקצרה.
1. ליקוי חמה מתרחש תמיד בראש חודש עברי (או מוסלמי לצורך העניין) כי אז הירח נמצא על הקו הישר המחבר את כדור-הארץ, הירח והשמש. במצב זה, כל צידו של הירח שפונה לעברנו הוא חשוך, ואינו מקבל אור מהשמש, וזהו המולד. הסיבה שאין ליקוי חמה בכל ראש חודש נובעת מהעובדה שמישור ההקפה של הירח סביב כדור-הארץ נטוי ב-5 מעלות למישור ההקפה של כדור-הארץ סביב השמש, ולפיכך למרות ששלושת הגופים מסתדרים בקו ישר כל 29.5 יממות, הם לא נמצאים באותו המישור: הירח תמיד "מעל" או "מתחת" למישור, ומשום כך אין ליקוי.
2. הקורונה, או "עטרת השמש" היא גז מיונן בטמפרטורה גבוהה של מיליון מעלות לערך, ואפשר אולי לכנותה בשם "האטמוספרה" של השמש. גז דליל זה פולט אור חיוור יחסית לזוהרה של השמש ולכן איננו רואים אותו ביום, אלא אך ורק בעת ליקוי חמה מלא. זו גם הסיבה שמדענים רבים מנצלים את האירועים האלה לתצפיות על הקורונה. שים לב שהקורונה היא אלמנט קבוע והיא כל הזמן שם, שפוט איננו רואים אותה. בזה היא שונה מהתפרצויות השמש להן התייחסת, שהן תופעה חולפת שנראית כמו שלהבות גדולות הבוקעות מפני השמש. מדובר למעשה על התפרצויות גז לוהט מפני השמש אשר נוצרות כנראה מפעולתם של שדות מגנטיים חזקים באזורים מסוימים בשמש. אגב, עוצמת ותדירות ההתפרצויות מאופיינת במחזור של 11 שנים, ודווקא השנה הנוכחית היא שקטה במיוחד ולכן בעת הליקוי לא נראו הרבה שלהבות כאלה.
3. הנזקים לראייה בחשיפה לשמש בעת ליקוי הם בשל כוויות לרשתית מקרינה תת-אדומה - אותו חלק מספקטרום קרינת השמש באורכי הגל הארוכים. התופעה מתרחשת ללא כאב ותוצאותיה ניכרות יום-יומיים אחרר כך, בתור הופעת כתמים וטשטוש ראייה ובמקרים חמורים אובדן ראייה מלא.
בברכה,
ד"ר יואב יאיר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
שאלה שנשאלה בעקבות ההרצאה הסינכרונית של ד"ר יואב יאיר בנושא "ליקוי החמה" בפורום הקורס של המורים לגיאוגרפיה:
1. ציינת שיווצרו עננים בזמן הליקוי. מה הסיבה לכך?
2. במקום בו הליקוי הוא 100%, עד כמה חשוך? לפי מיטב ידיעתי זה נראה כמו 30-40 דקות אחרי שקיעה, האם זה מאפשר להבחין בכוכבי הלכת?
נטע שלום,
צפיתי בליקוי המלא מהעיר סידה בחופה הדרומי של טורקיה. היום היה בהיר והשמים נקיים כמעט לחלוטין. מזג-האוויר היה חמים ונעים ורבים השתזפו על הדיונות. כשהליקוי התקדם, החלה הטמפרטורה לרדת ובערך בשני-שליש הדרך כבר נעשה ממש קריר. הרוח התגברה מאד והחלו להופיע עננים. בשלב הליקוי המלא כבר היה ממש קר, להערכתי היתה ירידה של 8 עד 10 מעלות. כשהאוויר מתקרר מהר, אדי-מים שנמצאים בו יכולים להתעבות ולהפוך לטיפונות מים זעירות וכך ליצור ענין. ואכן סמוך לליקוי המלא החלו להופיע עננים באזור - למרבה המזל הם לא כיסו את השמש ולא הסתירו לנו את המראה המרהיב.
לגבי מידת החושך, כפי שעניתי לשלאה קודמת, היה אור כמו כמחצית השעה אחרי השקיעה, דמדומים עמוקים. הצבע היה כחול עמוק וכהה, והאופק בצבע כתום-אדום של שקיעה. מה המיוחד היה שבעוד שבשקיעה רגילה הצבע הוא רק בסמוך מקום השמש, כאן היו צבעי דמדומים 360 מעלות מסביבנו. זה היה מיוחד ומרהיב. בכל מקרה לא היתה חשיכה גמורה וזה לא היה ממש לילה, ואולי אפשר להשוות זאת לעוצמת התאורה של ליל-ירח מלא (רק בגוונים אחרים).
בברכה,
ד"ר יואב יאיר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
שאלה שנשאלה בעקבות ההרצאה הסינכרונית של ד"ר יואב יאיר בנושא "ליקוי החמה" בפורום הקורס של המורים לגיאוגרפיה:
יואב שלום
ציינת במהלך ההרצאה כי בליקוי החמה שהתרחש בשנת 1919 ניתן היה לראות את כוכבי הלכת וכך גם יהיה בלקוי החמה שיתרחש מחר, למי שיצפה בו בתורכיה. לא ברור לי כיצד נוצר המצב ובאיזה אופן נראים נגה, כוכב וחמה בשעת הליקוי. היש ביכולתך להרחיב?
תודה,
ריקי ברוך, יד-גיורא, הרצליה
שלום ריקי,
הייתי בטורקיה וצפיתי בליקוי המדהים. בזמן הליקוי המלא היה אפשר לראות כמה כוכבים, אך פחות ממה שציפיתי.
החשיכה לא הייתה מלאה ורק כוכבים בהירים במיוחד נראו, ביניהם כוכב-הלכת נגה שזוהר במיוחד. הכוכבים נראים בערך כמו בשעת דמדומים, על רקע שמים כחולים כהים מאד. הם פחות בהירים מאשר בלילה משום שאור הרקע עדיין קיים (הוא מגיע מכל עברי השמיים) ולא שוררת עלטה מוחלטת.
בברכה,
ד"ר יואב יאיר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
שלום!
ברצוני לדעת:
1.האם יתכנו חיים על שבתאי?נימוק מלא
2.מה גודלן של הטבעות של שבתאי
3.כמה ירחים יש לשבתאי {לפני כמה ימים היה כתוב שגילו יותר מ-30 ירחים האם זה נכון?}
4.מהו גודלו של שבתאי?
5.כמה טבעות יש לשבתאי?
6. איפה אפשר למצוא תמונות נדירות של שבתאי {אם אתם יכולים להפנות אותי לאתרים בעברית}
חיפשתי את החומר הזה בהמון מקומות ולא מצאתי אז תענו לי בבקשה
האם אתם יכולים לתת לי כתובות של אתרים בעברית על שבתאי שהם מתעדכנים?
אני מודה לכם מאוד!
מדלן אביב כיתה ה2 ביה"ס רמות אלון!!
מקווה שתענו לי על שאלותי בהקדם!
מדלן שלום,
אני מציעה לקרוא את שאלה מס' 291 באתר זה.
כמו כן, כדאי לנסות למצוא חומר באתר של
האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
www.astronomy.org.il
האם ניסית באנציקלופדיה
בהצלחה
אירית ספיר-גילדור
רכזת פרויקט בשער ברשת
מה צבע שבתאי ?
מהו סדנה? נימוק
מה המרחק הממוצע של הכוכבים?
איך מצליחים לראות את פלוטו(בעיניים)?
מדור ישראלי.
דור שלום,
נסה למצוא תשובות לשאלותיך במקורות מידע שונים כגון אצקלופדיה, או באינטרנט. אתר זה מטפל בשאלות שקשה למצוא להן מענה במקורות המידע.
בברכה,
אירית ספיר-גידלור
רכזת "בשער ברשת".