מדעי הרוח

שלום רב,

האויר הוא גז המורכב מאטומים ותרכובות של חנקן, חמצן, פחמן דו חמצני, אידי מים ועוד. ככל שקרובים יותר לפני השטח (ולמרכז הכדור), כך המשיכה של כדר הארץ גדול יותר וכך גם צפיפות החלקיקים באטמוספירה (עולה לחץ האויר). ככל שנעלה כוח המשיכה נחלש, צפיפות האטמוספירה יורדת (יורד לחץ האויר). טמפרטורת האויר היא תוצאה של התנגשויות בין חלקיקי הגז. ככל שצפיפותם קטנה, כמות ההתנגשויות יורדת והטמפרטורה נמוכה יותר. קיים מפל (שיעור ירידה) נורמלי של מעלה אחת כל 150 מ'. כל סטיה מהמפל הנורמלי תגרום לאוויר לעלות או לרדת, אבל המצב הנורמלי הוא המצב הרגיל. נשווה, טמפרטורת האויר הממוצעת  בחודש מרץ של ירושלים היא  8.4- 15.4 ואילו של תל אביב 11.5 – 19.2.

בברכה,

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

הדר שלום, 

אנסה לעזור. 

מצרפת מפה פשוטה מגוגל ארץ' שמציגה את מדבר רובע אל-ח'אלי, שזהו שמו של המדבר הגדול בחצי האי ערב המתפרס על 4 מדינות: ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן ותימן. 

אינני מכירה את מדבר עדן (ואינני בטוחה שיש כזה), אך אני מניחה שאפשר להסתכל על מפה פיסית רגילה ולסמן גבולות באופן עצמאי לאותם אזוריים מדבריים, כפי שמישהו שרטט במפה המצורפת. 

מוזמנת לפנות בשאלות נוספות. 

כמו כן קישור לgoogle earth https://earth.google.com/web/@19.21293412,47.77230746,2616.10496494a,2486787.51520962d,35y,0h,0t,0r

בברכה,

ד"ר מורן זגה

פרופ' חיים קותיאל
החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה
אוניברסיטת חיפה

צאבי היי,

השמש תמיד עולה במזרח ושוקעת במערב (מצ"ב הגדרות של זריחה ושקיעה ולמטה מפת העולם להמחשה). היא אינה תמיד שוקעת בים כיוון שזה תלוי במיקומנו על פני כדור הארץ. למשל פה בישראל, הים שלנו נמצא במערב וכיוון שהשמש שוקעת במערב השקיעה תהיה בים, אך בחוף המזרחי של ארצות הברית, הים (כשמו של רצועת החוף האדירה הזו) נמצא במזרח, כך שעבור אזור זה השמש עולה בים ושוקעת ביבשה.

בנוגע לברצלונה, גם היא נמצאה בחוף המזרחי של ספרד (ובצידו המערבי של הים התיכון) כך שעבור הברצלונים, השמש עולה מהים התיכון ושוקעת ביבשה של ספרד. עכשיו, כיוון שהים מהווה יותר מ70% מכדור הארץ וכיוון שהיבשות מופרדות ע"י ימים ואוקיאנוסים (למשל, אירופה מאפריקה ע"י הים התיכון ושתי האמריקות מאירופה ואפריקה ע"י האוקיאנוס האטלנטי) וכך גם ספרד, השייכת לחצי האי האיברי ומים מקיפים כמעט את כולה, כך שגם דרום ספרד מוקפת במים.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

כאשר השמש זורחת על פני כדור הארץ, כדור הארץ מטיל צל בחלל.  אם הירח נמצא באיזור של הצל, הוא יראה ככה יותר וזה נקרא ליקוי ירח.  לכאורה צריך ליהות ליקוי כל פעם שכדור הארץ נמצא בין השמש לבין הירח, בערך פעם בחודש.  אבל זה לא קורה בגלל שמסלול הירח נטוי למסלול כדור הארץ סביב השמש.  כתוצאה מזה הירח לפעמים מעל הצל ולפעמים מתחת לו.  כאשר זה המצב אין ליקוי.  לפעמים יש שנה שלמהבה לא מתחרש ליקוי.  כאשר הירח כן נמצא בתוך הצל צבעו בדרך כלל כתום.

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

לאודי צרי שלום.

אטמוספירת כדור הארץ, חלקיקי הגז שבאוויר, "מוחזקת" על ידי כוח המשיכה של כדה"א. ככל שמתרחקים ממרכזו קטן כוח המשיכה ולכן צפיפות החלקיקים קטנה (כוח המשיכה גדול יותר בים המלח ולכן צפיפות האוויר גבוהה יותר מאשר בחרמון). טמפרטורת האוויר תלויה בצפיפותו, ככל שהאוויר צפוף יותר הטמפרטורה גובהה יותר. אנרגית השמש  והאנרגיה הנפלטת והמוחזרת מפני השטח נקלטות על ידי מולקולות האוויר, ככל שיש יותר מהן (צפיפות גבוהה יותר) כך הטמפרטורה גבוהה יותר.

מקווה שעניתי על השאלה

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

שלום רב,

התשובה לשאלה זו טמונה בהגדרה של המילה "יום". אם נגדיר יום כ"זמן שלוקח לכדור הארץ להסתובב ב- 360 מעלות", אז אורכו של יום הוא אכן 23.9344696 שעות. זה נקרא "היום הכוכבי" (("sidereal day". אבל גם ניתן להגדיר יום כ"זמן בו השמש נמצאת ב- meridian (הצהריים) לזמן בו השמש חוזרת ל- meridian". זה נקרא "היום הסולרי" ("solar day").

אם נתחיל בצהריים ונחכה במשך "יום כוכבי", אז בעצם כדור הארץ הסתובב ב- 360 מעלות, אבל הוא גם עבר קצת סביב השמש. מאחר שכדור הארץ נע ב- 360 מעלות סביב השמש בכ- 365 ימים, כדור הארץ עובר כמעלה אחת ביום. אז כדי להיות מוצבים עם השמש לאחר יום אחד, כדור הארץ צריך להסתובב 360 מעלות פלוס תוספת של כמעלה אחת כדי לפצות על התנועה לאורך המסלול שלו. משמעות הדבר היא ש"היום הסולרי" יהיה קצת יותר ארוך מ"היום הכוכבי". אנחנו לוקחים את "היום הסולרי" כבדיוק 24 שעות.

קיים סבוך נוסף בגלל שמסלולו של כדור הארץ סביב השמש אינו מעגלי לחלוטין ואף מעט אליפטי. כתוצאה מכך, בחורף כדור הארץ נע מהר יותר סביב השמש ויותר איטי בקיץ. לכן "היום הסולרי" משתנה לאורך כל השנה. אנחנו לוקחים את "היום הסולרי" הממוצע כך שיהיה 24 שעות.

התשובה לשאלה השנייה היא שזה אפשרי עבור שני חלקים שונים של כדור הארץ לראות את הירח באותו הזמן. אם שתי נקודות על פני כדור הארץ, לדוגמה תל האביב והונולולו, הן במרחק 12 שעות ואם הירח גלוי למשך 12 שעות אז הירח יהיה גלוי בתל אביב כשהוא שוקע ובאותו זמן הוא גם יהיה גלוי כפי שהוא עולה בהונולולו.

מוריס

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

שי שלום,

מצורף קישור למאמר העונה על שאלותיך בנושא חיים על המאדים:

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/marslife.htm

נשמח לסייע גם בהמשך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

התשובה היא כן.

ההערכה היא כי הביוספרה היבשתית על פני כדור הארץ
(כל הצמחים ביבשה, לא בים) צורכים בפוטוסינתזה כ -115 מיליארד טון פחמן מדי שנה. הם משחררים חזרה לאטמוספרה כ -112 מיליארד טונות של פחמן בתהליך הנשימה. ההבדל בין שני המספרים, כמעט 3 טונות של פחמן, נצברים על ידי צמחי היבשה (והקרקע) מדי שנה. 3 מיליארד טונות של פחמן מהווים כמעט 1/3 מכמות הפליטה הגלובלית של פחמן על ידי שריפת דלק מאובנים על ידי האדם ... וכך, למעשה, הצמחים מאטים

(לעת עתה) את עליית הפחמן (CO₂) באטמוספרה.

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה
למדעי הסביבה וחקר האנרגיה

מכון ויצמן למדע

הרעיון נחמד למדי כהדגמה לבתי ספר.

קליטת גז CO2 באור השמש וגם בתאורה מלאכותית על ידי אצות ירוקות כמו על ידי צמחים ירוקים מובנת ומוכרת היטב.

אבל, כדי שקליטת הגז תמשך במידה משמעותית לאורך זמן יהיה הכרחי לאסוף ולסלק כל כמה ימים את האצות שקלטו את הפחמן, וזה נראה לי מסורבל ויקר.

לדעתי הרבה יותר יעיל לחסוך בשימוש באנרגיה בנסיעות ובחימום הצורכים דלק פחמני בכמויות גדולות הרה יותר.

בברכה

דן כהן

פרופ' דן כהן
המחלקה והחוג לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות והחלטות אינטרקטיביות
האוניברסיטה העברית

החמצן נמצא באיזון בין יצירתו, על ידי צמחים לבין ניצולו בין השאר על ידי בעלי חיים (אנחנו צורכים חמצן). כל עוד כמות הצרכנים הייתה קטנה עלה ריכוז החמצן באטמוספירה. היום עם העלייה באוכלוסייה ואיתה צריכת האנרגיה ובירוע יערות וכ"ו, האחוז צפוי לרדת.

בברכה

ד"ר זהבי

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

התשובה לשאלה מחולקת לשני חלקים:

1) מהירות נפילה - עננים מורכבים מטיפות מים קטנות וגבישי קרח (בענן קר). מהירות הנפילה תלויה בגודל החלקיק ובמסתו.
גודלם של רוב הטיפות או גבישים הוא מסדר גודל של כמה עשרות מיקרונים ובתחום גדלים זה מהירות הנפילה היא איטית (ס"מ לשנייה).

2) מה שבולם את נפילת הטיפות או הגבישים האיטית הם זרמי אויר עולים המצויים בסביבת הענן ונוצרים בתוכו כאשר טיפות מתעבות או קופאות ומשתחרר חום כמוס.

כאשר מספר טיפות מתלכד לטיפות גדולות יותר (סדר גודל של מספר מילימטרים), מהירות הנפילה גדלה
כך שחלק מהטיפות יכול לעזוב את הענן כגשם.

בברכה,

אילן

ד"ר אילן קורן
מדעי הסביבה ומחקרי אנרגיה
מכון ויצמן למדע

כמות האור המתקבלת, ע"י השמש, באזור מסוים על הירח תלויה בזוית של הנקודה על פני השטח של הירח, וכן את פרטי מסלולו של הירח סביב כדור הארץ, ואת מסלולו של כדור הארץ סביב השמש. בנוסף זה תלוי בטופוגרפיה המקומית, כגון השיפוע של השטח המדובר, והאם יש סביב ההרים, וכו 'אם אתם רוצים לדעת את הטמפרטורה של האזור הזה, אתה גם צריך לדעת כמה טוב האזור סופג את אור השמש. כל זה מוביל לפתרון ע"י סט מורכב של משוואות. מודל מפורט המכיל את המשוואות ההכרחית, ניתן למצוא במאמר הבא:

Estimation of solar illumination on the Moon: A theoretical model by X. Li, S. Wang, Y. Zheng, and A. Cheng published in Planetary and Space Science vol. 56, pp. 947-950 (2008).

בברכה,

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

"כבול, פרלייט, קוקוס, ורמיקולייט, טוף, מצע מוכן ועוד”:

ראשית, חומרים אלה משמשים כמצעי גידול מלאכותיים והם אינם קרקעות. "מצע מוכן" אינו ממש חומר מוגדר.

באשר לשאלה מהו "הבסיס הביולוגי המשותף לקרקעות אלו" איני יודע אם יש כזה. חומרים אלה שונים מאד זה מזה במקורם, הרכבם ואופן הכנתם. הדבר היחיד שאולי מכיל קרקע כלשהי הוא "מצע מוכן". פרלייט וטוף הם מחצבים וולקניים, אולם הם שונים מאד במקורם ובתכונותיהם. קוקוס הוא פסולת מעובדת של החלק הסיבי המצוי בקליפה החיצונית של פרי הקוקוס, הורמיקוליט הוא תוצר עיבוד תעשייתי של מחצב של מינרל חרסית. כבול הנו חומר הנכרה באזורי ביצות (או ביצות לשעבר), והנו שיירי צמחים בדרגות פירוק שונות בתנאים אל-אווירניים.

אני מציע שהמורה ת/יעיין במקורות זמינים (כגון ויקיפדיה) להרחבת הידע.

לכן, (א) לא קרקע, (ב) לא נראה לי שיש איזשהו בסיס ביולוגי משותף לחומרים אלה. יתרה מזאת, למרבית החומרים שצוינו אין כלל לצפות שיהיה רקע ביולוגי כלשהו. דרך אגב, רקע כזה חשוב בדרך כלל בתקופת הגידול (עונה) הראשונה. לאחר מכן, משנצבר חומר אורגני שמקורו בצמחים במצע, המיקרוביולוגיה של המצע (וגם תכונות כימיות חשובות) מושפעות ע"י חומר אורגני זה.

בכל המצעים הללו, רצוי להוסיף שיעור מסוים של קומפוסט (נאמר, 5% מהנפח) כדי להקנות לו תכונות כימיות וביולוגיות רצויות. צריך כמובן להקפיד על איכות הקומפוסט, בעיקר מבחינת נוכחות של גורמי מחלה צמחיים וזרעי עשבייה.

בברכה,

פנחס

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

להלן קישור לתשובה:

http://ks-edu.org/SCHOOLS/OFIRA/Classes/Gimel1/Lists/Announcements/Attachments/20/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F%20%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D.pdf

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-14487-PreYaan,00.html

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן קישור לנושא:

http://www.universetoday.com/19623/temperature-of-the-moon/

בברכה
פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

מצ"ב מספר תשובות שנענו באתר בנושא זה:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4556

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3244

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2753

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

זו טעות נפוצה, המדרונות המערביים של הרי יהודה תלולים יותר מהמדרונות המזרחיים למעט האזור של מצוק ההעתקים לאורך חופי ים המלח. מתצפית מכיוון השפלה לרכס הרי חברון או מתצפית ממודיעין להרי יהודה, כמו גם העולה לירושלים בכביש 433, במעלה בית חורון, או העולה לגוש עציון בכביש 367, יכולים להתרשם מתלילות המדרון המערבי. שכבות הסלע נטויות בזווית של 45 מעלות ומעלה והמדרונות תלולים מאוד. קמרי יהודה הם קמרים א-סימטריים בהם נטית השכבות למערב תלולה בהרבה מנטיית השכבות למזרח. באזור בקעת הירדן וים המלח, קיים מתלול חריף שנוצר עקב פעילות העתקה לאורך העתק שהוא חלק ממערכת השברים המכנה השבר
הסורי –אפריקני.

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

1. הטמפרטורה הגבוהה מאוד גורמת לערכי הלחות לרדת.

2. הרוח השכיחה באילת היא צפונית ולפני שהיא מגיעה לאילת היא עוברת מעל המדבר החם והצחיח וכתוצאה מכך האוויר מתחמם ומתיבש.

3. הים נמצא מדרום לאילת בניגוד לרוח השכיחה ולכן השפעתו על אקלים העיר שולית.

במידה ותנשב באילת רוח דרומית (מכיוון הים) ערכי הטמפרטורות ירדו הלחות תעלה ועומס החום יגבר למרות הירידה בטמפרטורה.

בברכה,

ד"ר עודד פוצ'טר
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
אוניברסיטת תל אביב
החוג לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

שלום ריקי,

הלחות היחסית נעה בד"כ בין 20%-30% ביום, ו-40%-50% בלילה.

הסיבות שהלחות היחסית נמוכה בים המלח:

1. הטמפרטורות בים המלח גבוהות מאוד, הלחות היחסית תלויה בטמפרטורה, ויש פרופורציה הפוכה בין הטמפרטורה ללחות.

2. אזור ים המלח רחוק מאוד ממרכז הלחות הגדול של הים התיכון.

3. האידוי מים המלח נמוך מאוד בגלל מליחותו הגבוהה של הים.

4. הסיבה העיקרית אולי היא הרוח מן הים התיכון הנושבת כמעט על בסיס יומי לאזור ים המלח ומייבשת בצורה ניכרת את האוויר בגלל החום האדיאבטי.

בברכה

פרופ' פנחס אלפרט וחיים שפיר
גיאופיסיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

שלום תומר,

בברכה,
ד"ר דיאנה לאופר
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

שלום עודד,

ראשית, כמות הקרח הנמצאת על היבשות הקוטביות דיה כדי שבהפשירה תעלה את פני הים בלמעלה מעשרה מטרים.

שנית, התחממות המים באוקיאנוסים עתידה להעלות את פני המים. יש לזכור שבטמפרטורה שמעל ל 4 מעלות התחממות מים גורמת להתפשטותם, מה שמתבטא בעליית פני הים.

בברכה,
ד"ר ברוך זיו
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

שלום דבורה,

הסיבה להתקררות האוויר עם העלייה בגובה אינה המרחק מהקרקע אלא התפשטות האוויר עם העלייה והירידה בלחץ.
הלחץ האטמוספרי הוא משקל עמודת האוויר שמעל נקודה מסוימת, ולכן, עם העלייה בגובה יש פחות אוויר מעלינו ולכן הלחץ יורד. כתוצאה מכך, הלחץ על גוש אוויר שעולה הולך וקטן. כשהלחץ יורד, הגז מתפשט והתפשטות זו היא בעצם עבודה וצורכת אנרגיה. האנרגיה העומדת לרשותו של גוש אוויר גדול היא בעיקרה החום העצמי שלו ולכן עם העלייה, ירידת הלחץ וההתפשטות גוש האוויר מתקרר. זוהי הסיבה העיקרית לקירור ולטמפרטורות הנמוכות יותר בהרים ביחס לגובה פני הים.

למעשה גם המקרר שלנו ומיזוג האוויר משתמשים בעיקרון זה. המדחס ביחידה החיצונית דוחס גז (שמתחמם כתוצאה מכך, אך זה קורה ביחידה החיצונית) אז מוזרם הגז הדחוס למקרר או ליחידה הפנימית של המזגן שם הוא מתפשט ומתקרר להנאתנו.

מקווה שזה עונה לשאלתך.

בברכה,

פרופ' עודד נבון
מדעי כדור הארץ
האוניברסיטה העברית

שלום שירלי,

שאלה בנושא התייבשות ים המלח נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3085

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום דבורה,

אין הגדרה מקצועית למים טהורים. השימוש במונח מים טהורים תלוי בדרישה לדוגמא מים טהורים ממלחים, מים טהורים ממינרלים וכדומה. יתכן והכוונה בשאלתך היתה למים מטוהרים.

מים מטוהרים אינם מים מזוקקים:

מים מזוקקים הם מים בלבד ללא מלחים כלל, ולפיכך אינם ראויים לשתיה או להשקיה.

מים מטהורים הם מים נקיים ללא חיידקים מזיקים או מתכות כבדות אך עדיין מכילים מלחים ומינרלים.

לאפקט החממה עצמו, המתבטא בעליה של כ- 1מ"צ עד כה אין השפעה ישירה על התפרצות שריפות ענק. להזכירכם את הפרסומת של קק"ל שריפות אינן קורות שרפות נגרמות. רוב השרפות הגדולות הן מעשי ידי אדם. יתכנו גם שרפות עקב סערת ברקים. מצד שני לשרפות הענק יש תרומה ישירה לאפקט החממה בכך שהן גורמות לפליטה אדירה של CO₂ גז החממה המשמעותי ביותר (פרט לאדי מים).

שלום אנה,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3085

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
"בשער" - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ים המלח התפתח לפני מספר מיליוני שנים ממי ים אשר חדרו כנראה דרך עמק יזרעאל לתוך בקע ים המלח. ברצועה הצרה והארוכה של הבקע ובתנאי האקלים ששררו בה, מי הים עברו אידוי, ריכוז המלחים בהם עלה וכתוצאה מכך שקע מהם מלח בישול ומלחים נוספים. עדות לכך מוצאים למשל בהר סדום אשר בנוי ממלח בישול.

לאחר הניתוק עם הים הפתוח התמלחת המלוחה שנותרה בבקע הגיבה עם סלעי הסביבה והרכבה המשיך להשתנות. כמו כן היא חדרה לתת הקרקע שם היא גם כן עברה שינויים כימיים. חלק מהתמלחת יצר אגמים מלוחים בבקע וחלקה האחר ממשיך לצאת מתת הקרקע כיום כמעיינות מלוחים. מעבר לכל אלו, כאגם טרמינלי, ים המלח (והאגמים שקדמו לו) קולט גם מלחים מומסים המגעים אליו בשטפונות וממי הגשם. המים מתאדים אבל רב המלחים נשארים מומסים (חלקם בכל זאת שוקע) וממשיכים לשנות את הרכב התמלחת המקורית.

מפלס המים של אגם טרמינלי מוכתבים על ידי היחס בין כניסת המים לבין האידוי מפניו. כאשר יש עודף של כניסות מים על פני אידוי המפלס עולה, וההפך.

בשנים האחרונות, ישראל ירדן והסורים שואבים את המים אשר באופן טיבעי הגיעו לים המלח בעקר דרך הירדן. מים אלו משמשים את כולנו לשתייה לחקלאות ותעשייה. אולם האידוי מפני הים נמשך ולכן מאזן המים השלילי- מעשה ידי אדם - גורם לירידת המפלסים ועלייה במליחות.

גורם נוסף לירידת מפלס ים המלח הם המפעלים הכימיים (מפעלי ים המלח הישראלים ומפעלי Arab Potash Co הירדניים) שלחוף האגן הדרומי (אשר התייבש בסוף שנות ה-70 בעקבות ירידת המפלסים). מפעלים אלו שואבים תמלחת מים המלח מהאגן הצפוני, ומאדים אותה באגן הדרומי, ובכך מוסיפים לגרעון המים של ים המלח.

שלום רב,

בחלק גדול מהסלעים שמצויים בעומק כדור הארץ יש יסודות רדיואקטיביים שהתפרקותם כרוכה בפליטת חום. עיקר החום שאצור בפנים כדור הארץ מקורו ביסודות הרדיואקטיביים. אמנם כמותם לא גדולה אבל מכיוון שהחום זולג כלפי חוץ באיטיות רבה הוא הולך ומצטבר בעומק עד כדי כך שבמספר מקומות הטמפרטורה מספיק גבוהה כדי לגרום להתכה של הסלע. לסלע מותך קוראים "מגמה". בדרך כלל קוראים "לבה" למגמה שמתפרצת אל פני השטח.

טמפרטורת ההתכה של החומר עולה ככל שהלחץ עליו גדל, כלומר אם יורד לחץ מסלע חם מאד אך עדיין מוצק הטמפרטורה הדרושה להתכתו תרד. במצבים מסויימים עליה של סלע מעומק רב, שם הלחץ גדול, לעומק רדוד - עלולה להביא להתכה שלו.

חשוב לזכור שרוב המעטפת והקרום של כדור הארץ מוצקים עד עומק של 2900 ק"מ. משם ומטה מצוי הגלעין שהחלק החיצוני שלו מותך ואילו החלק הפנימי שלו מוצק.

למידע נוסף אני ממליץ לקרוא בספר "צפונות כדור הארץ" של שלמה שובאל בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.


ד"ר שמואל (שמוליק) מרקו
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

רוח קדים הינה רוח מזרחית. על פי שושנת הרוחות בתנ"ך קדמה הינו כיוון מזרח (שאר הכיוונים הם: נגבה – דרום , צפונה – צפון וימה – מערב).

רוח קדים הינה בעצם רוח מזרחית. בקיץ ובעונות המעבר רוח זו מסיעה אוויר חם לארץ ישראל ואז רכיב הרוח נוטה להיות דרום-מזרחי. בחורף רוח זו מסיעה אוויר קר ואז רכיב הרוח הוא לרוב צפון-מזרחי.

מקור המילה חמסין הוא בערבית ומקובל לתאר בה רוח חמה ויבשה. על פי המסורת הערבית ישנם חמישים ימים כאלה בשנה ומכאן מקור השם חמסין (חמישים בערבית).

ישנה מילה נוספת בערבית המתארת רוח מזרחית – השרקיה, שפורשה מזרח, בדרך כלל הכוונה כאן לרוח מזרחית קרה ויבשה האופיינית לחורף.

שרב הינה הגדרה למזג אוויר חם ויבש: ישנם שלושה גורמים לשרב: שקע סהרה הגורם לרוחות דרומיות ודרום מערביות ולעיתים גם דרום מזרחיות. אפיק ים סוף הגורם בדרך כלל לרוח דרום מזרחית עד מזרחית ושרב של התמוככות הנוצר בקיץ עקב נסיגת אפיק המפרץ הפרסי והתחזקות הרמה הסוב טרופית. במקרה זה נשיבת הרוחות חלשה מאוד והיא בעלת רכיב צפוני עד צפון מזרחי.

אם כן חמסין הוא רק סוג אחד של שרב המתאפיין בכך שנושבת בו רוח קדים, עיקר הופעתו באביב ובסתיו.

בברכת שנה טובה

עודד פוצ'טר

ד"ר עודד פוצ'טר

החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב

החוג לגיאוגרפיה, מכללת בית ברל

ע"פ תשובתה של פרופ' חוה שטיינברגר:

כשיש אותה מסה של קרח ומים, הקרח תופס נפח גדול יותר מהמים.

אולם אם הקרח נמס, בהתחלה צפים קרחונים על פני המים (ע"פ חוק ארכימדס), וכשהקרחונים נמסים והופכים למים, פני המים עולם ("האוקינוס יוצא החוצה") כי אין לו לאן ללכת.