מדעי הסביבה

שלום יהודית

הנה קישורים מהימנים עם תשובה לשאלתך:

http://www.yardbirdsil.info/daf/courtship/courtship.htm

https://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=68

https://www.salt.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

מצ"ב תשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר:

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי דורית, שאלה ממש מעניינת!

מצ"ב הסבר לתופעת מעיין העתק באתר מט"ח.  בנוסף, בהגדרה הזו למעיין העתק, מצויין שלפעמים, כאשר מים מאקוואפר מגיעים לשכבת סלע שאינה חדירה, המים עולים למעלה. ובקישור הבא- הספר כדור הארץ והסביבה (מצ"ב קישור) מתואר שהמים , בהגיעם לסלע אטום, עולים בעלייה נימית.

קריאה מהנה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

יהודה, שלום רב!

ראשית, תודה על שאלתך!

שנית, אני מצרפת תשובה מפורטת לשאלה שפורסמה באתרנו בעבר ואני מקווה שזה יתן לך מענה לשאלה.

במידה ויש לך שאלות נוספות, נשמח לענות לך!

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3663

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דן שלום,

מים לא מתחממים כשקרינת השמש עוברת דרכם.

אבל הקרינה הזו פוגעת בקרקעית וחוזרת כחום. לכן מים רדודים וצלולים שהאור עובר דרכם ומגיע לקרקעית יתחממו בקרבת הקרקעית. במצב כזה נוצרת ״בריכת שמש״ שבעומקה יש מים חמים. לעומת זאת פני המים מתקררים בגלל אידוי (האידוי לוקח חום, לדוגמא - קר לנו כשאנחנו יוצאים רטובים מהמים ויש רוח שמגבירה את האידוי).

מים קרים כבדים יותר ממים חמים. כאשר המים בפני השטח מתקררים בגלל האידוי ומי העומק מתחממים בגלל הקרינה החוזרת מהקרקעית עשוי להיווצר מצב שבו יש שכבת מים כבדים מעל שכבת מים קלים ואז חל היפוך. דהיינו המים החמים הקלים מלמטה עולים והכבדים מלמעלה יורדים. ואז מתחיל התהליך שוב - חימום בעומק וקירור בפני השטח וחוזר חלילה. 

אתה נכנסת למים אחרי היפוך כזה ולכן הרגשת מים חמים בפני השטח.

פרופ' שמואל (שמוליק) מרקו
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

ברק הוא התפרקות חשמלית אדירה המתרחשת בתוך ענני-סערה או בין הענן לקרקע. במכת ברק ממוצעת זורם זרם חשמלי של כמה עשרות אלפי אמפר, וזו כמובן צורה של אנרגיה.

המעבר של הזרם החשמלי באוויר גורם להתלהטות האוויר וכך הוא מתפשט במהירות ונוצר גל קול רב-עוצמה: זהו הרעם, הנושא עימו אנרגיה אקוסטית. אלה שתי צורות של אנרגיה שנוצרות בעת מכת ברק.

בגלל משך הזמן הקצר (פחות מחצי שנייה), והעובדה שקשה עד בלתי אפשרי לחזות מראש את נקודת הפגיעה של ברק, אין בנמצא כיום טכנולוגיה או שיטה שבה ניתן לנצל את האנרגיה הזו.

לכן, למעשה כולה הולך "לאיבוד" ואינו משמש אותנו.

נעשו נסיונות רבים לפרוק את המטען החשמלי בתוך הסופה כדי להקטין את הסכנה שלה, למשל ידי ירי של רקטות להן מחובר כבל מתכת אל תוך ענן סערה.

השיגור מבוצע כאשר השדה החשמלי שבתוך הענן (אותו ניתן למדוד על ידי גלאים מתאימים) מגיע לעוצמה גבוהה המבשרת התפרקות ברק.

הבעייה היא שעוצמת הזרם בברק כה גבוהה, עד שהרקטה וכבל המתכת שהיא נושאת עמה מעלה לתוך הענן נשרפים ומושמדים. כך שהבעייה עדיין ללא פתרון...

פרופ' יואב יאיר

בית הספר לקיימות

המרכז הבינתחומי הרצליה

שלום דנה,

אנו מזמינים אותך לעיין בתשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר בקישור הזה.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

בעיקרון, אלה ההגדרות בהן אנחנו משתמשים

• אנרגיה חלופית (Alternative Energy), זו המיועדת להחליף את הדלקים הפוסיליים  (לרבות, אנרגיה גרעינית)
   
•  אנרגיה מתחדשת (Renewable Energy) היא אנרגיה המופקת מהשמש, הרוח, המים, גלי הים, חום גיאותרמי לצורותיו או ביומסה.
   
• אנרגיה בת-קיימא (Sustainable Energy) היא אנרגיה שאינה מזהמת, תהליכי הפקתה כלכליים והיא גם הוגנת מבחינה חברתית (לדוגמא, בעת ייצור רכיבים מועסקים הפועלים בתנאים הוגנים).

פרופ' אופירה אילון
החוג לנהול משאבי טבע וסביבה
אוניברסיטת חיפה

ה״חשיבות״ של כל דבר היא בעיני המתבונן. מה שחשוב לאחד יכול להיות חסר ערך בעיני אחרים. לכן קל יותר לתאר כמה מההשפעות שיש לגיאות והשפל. למשל גאות ושפל בים חשובים למערכת האקולוגית הימית, ובמיוחד ליצורים שחיים באזור הכרית שנחשף לאויר בשפל ומוצף בגיאות. ביצורים אלה התפתחה יכולת לחיות בשני המצבים הקיצוניים הללו. יש מחשבות לנצל את הגיאות לאגירת מי ים בבריכות ולנצל את הזרימה כלפי מטה בזמן השפל להנעת טורבינות ויצירת אנרגיה. אותם כוחות משיכה שגורמים לשינויים מקומיים במפלס הים, דהיינו הגיאות והשפל,  גורמים גם לשינויים בצורה של החלק המוצק של כדור הארץ . יש חוקרים שבוחנים את ההשערה שהכוחות הללו משפיעים במידה מסויימת על פעילות געשית ועל רעידות אדמה. זרמי המים שנוצרים במעברים מגיאות לשפל וחזרה משפיעים על התרבות הימית של האוכלוסיות ששוכנות לאורך החופים ומכתיבים למשל את אופן בניית הנמלים ואת צורות הפרנסה מפירות הים.

על החשיבות של ליקוי ירח קשה להכביר מילים מעבר לתרומת התופעה לאימות החישובים של תנועת גרמי השמיים. יחד עם זאת יש חשיבות רבה לתופעה שגורמת לאנשים לצאת מהבית, להביט בשמיים והנות מעוד תופעת טבע יפה.

פרופ' שמואל מרקו
ראש החוג למדעי כדור הארץ
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

התשובה לשאלה זו טמונה בהגדרה של המילה "יום". אם נגדיר יום כ"זמן שלוקח לכדור הארץ להסתובב ב- 360 מעלות", אז אורכו של יום הוא אכן 23.9344696 שעות. זה נקרא "היום הכוכבי" (("sidereal day". אבל גם ניתן להגדיר יום כ"זמן בו השמש נמצאת ב- meridian (הצהריים) לזמן בו השמש חוזרת ל- meridian". זה נקרא "היום הסולרי" ("solar day").

אם נתחיל בצהריים ונחכה במשך "יום כוכבי", אז בעצם כדור הארץ הסתובב ב- 360 מעלות, אבל הוא גם עבר קצת סביב השמש. מאחר שכדור הארץ נע ב- 360 מעלות סביב השמש בכ- 365 ימים, כדור הארץ עובר כמעלה אחת ביום. אז כדי להיות מוצבים עם השמש לאחר יום אחד, כדור הארץ צריך להסתובב 360 מעלות פלוס תוספת של כמעלה אחת כדי לפצות על התנועה לאורך המסלול שלו. משמעות הדבר היא ש"היום הסולרי" יהיה קצת יותר ארוך מ"היום הכוכבי". אנחנו לוקחים את "היום הסולרי" כבדיוק 24 שעות.

קיים סבוך נוסף בגלל שמסלולו של כדור הארץ סביב השמש אינו מעגלי לחלוטין ואף מעט אליפטי. כתוצאה מכך, בחורף כדור הארץ נע מהר יותר סביב השמש ויותר איטי בקיץ. לכן "היום הסולרי" משתנה לאורך כל השנה. אנחנו לוקחים את "היום הסולרי" הממוצע כך שיהיה 24 שעות.

התשובה לשאלה השנייה היא שזה אפשרי עבור שני חלקים שונים של כדור הארץ לראות את הירח באותו הזמן. אם שתי נקודות על פני כדור הארץ, לדוגמה תל האביב והונולולו, הן במרחק 12 שעות ואם הירח גלוי למשך 12 שעות אז הירח יהיה גלוי בתל אביב כשהוא שוקע ובאותו זמן הוא גם יהיה גלוי כפי שהוא עולה בהונולולו.

מוריס

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

דיאנה שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

המשך יום טוב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

 התשובה לשאלה היא "לא".  התחממות מי הים נובעת בעיקרה מההפרש בין האנרגיה של הקרינה הנבלעת לאנרגיה המשתחררת באידוי מים או כקרינה אינפרה-אדומה.  כמובן יש עוד שפע של מנגנוני חילוף אנרגיה בין הים והאטמוספירה אבל אלו הם העיקריים.  את הפרש האנרגיה ניתן להפוך לשינויי טמפרטורה דרך החום הכמוס של האוקיאנוס: כמה אנרגיה נדרשת כדי לחמם כמות נתונה של מים (למשל קילוגרם אחד) במעלה אחת.

לחמצן אין כאן כל תפקיד.  בכיוון ההפוך, ההתחממות עשויה להשפיע על מסיסות החמצן במי הים.

בברכה,

פרופ' עודד נבון
המכון למדעי כדור הארץ
האוניברסיטה העברית

איתי שלום,

מצ"ב קישור לתשובות מומחים באתר בנושא האנרגיה מהמפץ הגדול:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6080
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5903
 

כמו כן, מצורף קישור למקור מידע בנושא המפץ הגדול:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/astrophysics/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%94

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דליה שלום,

מצורף קישור לאתר "המשרד להגנת הסביבה" בו ניתן להזין את מילת החיפוש "נפט" ולמצוא הפניות לתקנים שנקבעו בנושא או לתקנות מקובלות בתחום

http://www.sviva.gov.il/Pages/HomePage.aspx
 

שמחתי לסייע,

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שקד שלום,

מצ"ב קישור לאתר העונה לשאלה: "אילו מינרלים הצמח צריך" וכיצד יושפע הצמח במקרה של עודף או מחסור במינרלים:

http://www.haderech.co.il/garden27.html
 

כמו כן, מצורף קישור לאתר המסביר עם אילו סוגי מים עדיף להשקות צמחים:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%96-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אתי שלום,

להלן קישור העוסק ומסביר את נושא "הפקת אנרגיה חשמלית מגלי ים" בישראל:http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/14971/92/

כמו כן, מצורף קישור לחוברת שהופקה ע"י אוניברסיטת ת"א והעוסקת בהרחבה בפיתוחיים מדעיים לאנרגיה מתחדשת ממקורות טבעיים:

http://new.tau.ac.il/sites/default/files/media_server/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99RenewableEnergy.pdf

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

בישראל 33 מיני עטלפים, מתוכם רק מין אחד הינו עטלף פירות וכל השאר הם עטלפי חרקים. עטלף הפירות המצוי הינו נפוץ ביותר בכל הארץ (יותר באזור הים תיכוני ופחות במדבר). בעבר נחשבו בטעות עטלפי הפרי למזיק חקלאות משמעותי ולכן נעשו פעולות להדברתם. פעולות אלה לא רק שלא פגעו בעטלפי הפרי אלא כמעט גרמו להכחדתם של רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (שהם מועילים ביותר לחקלאות ולאדם).

עטלפי פרי נחשבים כיום כמין מזיק שאינו מוגן בחוק הגנת חיות הבר (1950). עיקר הנזק הוא בלכלוך אותו יוצרים עטלפי הפרי בהפרישם את צואתם תוך כדי מעוף על קירות בתים, מכוניות וכו'. הנזק לגידולים חקלאיים מעטלפי פירות הנו שולי לרוב.

הסיבה לכך, שעטלפי הפירות כה נפוצים הוא הגינון המודרני בישראל המשלב עצים טרופים או סובטרופים רבים שיש עליהם פרי במשך רב השנה, כגון מיני פיקוס, תמר, איזדרכת וכו'. ריבוי המזון אפשר לאוכלוסית עטלפי הפרי לגדול בצורה משמעותית בעשרות השנים האחרונות.

 בברכה,

ערן

ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

לאה שלום,

מצ"ב קישור לאתר המכיל מידע מפורט הנושא: "החי והצומח במישור החוף"

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13828 
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצ"ב קישור לתשובה המופיעה באתר מכון וייצמן למדע:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%20%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93%20%D7%9E%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%20%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%20%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94%20%D7%96%D7%9E%D7%9F%20%D7%96%D7%94%20%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%97%3F%20%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שי שלום,

מצורף קישור למאמר העונה על שאלותיך בנושא חיים על המאדים:

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/marslife.htm

נשמח לסייע גם בהמשך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

שאלה בנושא השפעת מידת הלחות על פעילות חלזונות נשאלה לאחרונה באתר, ונענתה

בהרחבה.

להלן הקישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5941

 נשמח לעזור גם בהמשך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

השאלה עוסקת במערכות אקולוגיות שנפגעו בידי אדם, ותוהה איך יודעים כיצד לשקם אותם, אל מול הדינמיקה הטבעית שלהן, ששואפת להגיע לאיזון. זוהי שאלה מצוינת, אבל מורכבת, והתשובה אינה פשוטה ואינה קצרה.

ראשית, תשובה עקרונית. המערכת האקולוגית תוכל תמיד להשתקם מעצמה, ומנקודת ראות של המערכת עצמה -- היא אינה זקוקה לשיקום אנושי. אלא שבמקרים רבים ההשתקמות העצמית של המערכת אורכת פרקי זמן ארוכים מאד ביחס לתוחלת החיים שלנו (מאות שנים), ועל כן נראה לנו שהמערכת אינה משתקמת מעצמה. על כן, מנקודת מבט אנושית -- האדם מרגיש שהוא צריך לסייע בשיקום המערכת. זוהי כמובן תחושה פנימית סובייקטיבית, אבל מובנת.

לגבי השאלה איך יודעים אם השיקום עוזר להביא את המערכת למצב 'טבעי' יותר – התשובה היא – כמעט בלתי אפשרי לענות על שאלה כזו, כי הביטוי 'מצב טבעי' הוא מושג סובייקטיבי, שאינו מוגדר היטב, ואנשים שונים תופסים ומגדירים אותו באופן שונה לגמרי. עדיף על כן לנסח את השאלה קצת אחרת, ולשאול, בעצם, שתי שאלות. האחת -- איך יודעים אם השיקום עוזר להביא את המערכת למצב טוב יותר ורצוי מבחינתו של האדם (שמפיק ממנה 'שירותי מערכת'), והשניה – איך יודעים אם השיקום מביא את המערכת למצב 'בריא' יותר מבחינה אקולוגית. על שאלות אלה יותר קל לי לענות.

לגבי המצב הרצוי לאדם, ברגע שהציבור (או מנהל השטח) מגדיר לעצמו מהו המצב הרצוי מבחינתו – ניתן למדוד אם השיקום מצליח או לא, או באיזה קצב מתקדם השיקום. מיד אביא דוגמאות. לגבי ה'בריאות האקולוגית' של המערכת, ניתן למדוד אותה בפרמטרים כמותיים, לדוגמה – קצב הייצור הראשוני, קצב פירוק חומר אורגני, מגוון מינים, ועוד.

במקרים מסויימים יש לנו ידיעה די טובה של מה אפשר לעשות ואיך זה צפוי להשפיע על המערכת. ניקח לדוגמא את נחל הקישון. תושבי המקום היו שמחים לו ניתן היה לשוט בנחל בסירה ולראות מסביב צומח טבעי, עופות מים, ולנשום אויר נקי מזיהום וללא ריחות דוחים. אילו היה ניתן להסיר מחר את כל המפגעים באיזור הנחל, כולל פליטות מזהמים למים ולאוויר -- המערכת היתה חוזרת מעצמה למצב 'טבעי' או 'טבעי למחצה'   -- אבל רק בתוך עשרות שנים רבות, בעיקר בגלל בוצה רעילה בקרקעית. אם רוצים לקצר את התהליך --- ניתן ליזום שיקום אקטיבי בידי אדם, שיכלול בעיקר חפירה של הבוצה והרחקתה (למערכת אקולוגית אחרת...).  במקרה כזה ניתן להניח שהשיקום עוזר להביא את המערכת במהירות יחסית לתיפקוד בריא יותר מנקודת ראותו של האדם (ניתן לשימוש לצרכי נופש למשל). אפשר גם להניח שהשיקום תורם ל'בריאות' המערכת האקולוגית (מגוון מינים, קצב הייצור ראשוני וקצב פירוק חומר אורגני במים ועוד).

במקרים אחרים – אנו יודעים שהמערכת הפגועה משתקמת מעצמה באופן משביע רצון ובפרק זמן סביר. במקרים כאלה ניסיונות שיקום בידי אדם הם מיותרים. הדוגמה הבולטת היא שריפות חורש ויער בחבל הים תיכוני בישראל. לאחר השריפה הצומח הים תיכוני משתקם במהירות (יחסית) -- בתוך 15 עד 30 שנה, ואיתו גם בעלי החיים במערכת, כמו ציפורים, יונקים, חרקים וכו'.  עד לאחרונה -- הגורמים המנהלים את המערכת האקולוגית בישראל לא הבינו זאת, ואירגנו מבצעי נטיעות רחבי היקף (למשל, אחרי שריפת הכרמל ב-1989 או שריפת שער-הגיא בשנת 1995). למרות זאת, הצומח הטבעי התפתח בדרך כלל מהר יותר מאשר השתילים, ותצורת הצומח שהתקבלה ברוב איזורי הנטיעות לא הושפעה מהנטיעות כלל. בהרבה איזורים שבהם נשתלו אורנים, גדל בסופו של דבר חורש של עצים רחבי עלים, ובאיזורים שבהם נשתלו אלונים – התפתח לעיתים יער אורנים. כיום יש הבנה רחבה בקרב אותם גופים (קק"ל, רשות הטבע והגנים) שאין צורך להתערב בהשתקמות הצומח הטבעי בחבל הים-תיכוני.

ולסיום, יש מקרים בהם אין לנו תשובה מוחלטת מהי דרך השיקום המיטבית מנקודת מבט של מצב המערכת האקולוגית. לדוגמה, קיימים מקרים בהם הפגיעה במערכת האקולוגית היא קשה יותר מאשר שריפה. המערכת האקולוגית פגועה מאד, והשתקמות טבעית יכולה לארוך מאה שנה או יותר. במקרים כאלה יש עניין בשיקום מהיר יותר. דוגמה בולטת היא המקרה של מחצבה פעילה, שבה מסירים את כל הקרקע ביחד עם שכבות סלע. כאשר מחצבה כזו ננטשת – יעברו עשרות רבות של שנים ובאזורים מדבריים -- מאות שנים עד אשר הסלע שנחשף יתבלה, ועד אשר הבלייה תיצור שיכבת קרקע עבה. הצומח שמתחדש במחצבות נטושות אינו הצומח שהיה במקום לפני החציבה. קיימות מספר דרכים כדי לזרז את השיקום הטבעי. למשל, ניתן להביא למקום אדמה מאיזור שכן. ניתן לשתול שיחים או עצים ממינים שונים, עם או בלי השקייה, או להסתפק בזריעה של צמחים חד שנתיים. כל התערבות כזו צפויה להביא לתוצאה שונה ובקצב שונה. כל התוצאות הללו יביאו תוך שנים אחדות למערכת אקולוגית שתהיה בוודאי יותר 'בריאה' מהמחצבה בעת נטישתה, אבל לא ברור איזו מהן תביא לתוצאה הטובה ביותר מבחינה אקולוגית – גם מחוסר ידע, וגם בגלל תוצאות רב משמעיות. למשל, ייתכן שנטיעת אורנים תביא לייצור ראשוני וקיבוע פחמן גבוהים יותר, בעוד שנטיעת אלונים תביא למגוון מינים גבוה יותר.

לשאלה מה עדיף מבחינה אקולוגית – יש יותר מתשובה אחת נכונה... בעצם, גם לשאלה מה עדיף מבחינת בני האדם – יש יותר מתשובה אחת. במקרים כאלה יש טעם להביא למקבלי ההחלטות את מירב המידע, ולקוות שיקבלו החלטה נבונה...

מקווה שעזרתי. כל טוב

---יוחאי

פרופ' יוחאי כרמל
היחידה להנדסת סביבה,מים וחקלאות
הטכניון

שלום,

שאלותייך יפות ונבונות מאוד.

כיצד שבלולים חשים ברמת הלחות באוויר? – איני יודע. יש מיני שבלול שבהפרישם חתם (המורכב ריר יבש וסידן) הם מותירים פתיל קצר, המחבר בין החתם לגוף השבלול המכונס בעמקי קונכייתו; ושינויי לחות בסביבה נקלטים על-ידי החתם, מעוברים לאותו פתיל וממנו לגוף השבלול.

 מהי הטמפרטורה האחידה הרצויה בכלים שבהם ייכנסו השבלולים לקיוט? – לדעתי טמפרטורת חדר. אנא זכרי ששבלול שורד את כול משרעת הטמפרטורות שבין יום ללילה וכן בין חוף לקיץ, כך שטמפרטורת חדר נראית לי דבר שהוא יכול לעמוד בו והולמת את הניסוי.

 האם שפע לחות ימנע כניסה לקיוט? אני בספק. שבלולים אינם רק "מכונות המגיבות ללחות" אלא יש להם צורך פנימי בקיוט. במעבדה שלי, בשעתו סיפקנו לשבלולים שפע לחות במשך כול השנה ובכול-זאת, בקיץ הם בחרו לקייט – הם הקיצו, הסתובבו כסהרורים ושבו והתכנסו בקונכיותיהם. יובש הוא רכיב חשוב בקיוט, אך אני משוכנע שיש גם גורמים נוספים.

מדוע לא תנסי? מקצת השבלולים תוסיפי להם לחות ומקצתם לא, ותראי מה קורה.   

 בברכה,

יוסי הלר
 

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית

הדס שלום,

להלן קישור לאתר העוסק בשימוש ב"אפר הפחם" ובהשפעותיו על הסביבה:

http://www.coal-ash.co.il/efer.html
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דור שלום,

מצ"ב מאמר העוסק בנושא תעשיית הנייר ונזקיה: http://www.snunit.k12.il/heb_journals/chimia/74012.html

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דיג היתר, כפי שהתופעה מכונה בז'רגון שלנו, הביא להידלדלות ניכרת בדגים רבים (לא בכולם)
אותם האדם דג כמזון (או עבור עצמו, או עבור יצירת מזון – קמח דגים- איתו מאכילים דגים אותם האדם מגדל בחקלאות ימית). דהיינו, שיפעתם של דגים רבים שלא ניצודים על ידי האדם אינה משתנה.

במילים אחרות, מצב שבו "יעלמו כל הדגים" אינו נראה באופק, אולם שיפעתם של דגי מאכל רבים (בעיקר הגדולים שבהם) כבר ירדה ותמשיך כנראה לרדת באופן ניכר כל זמן שאוכלוסיית האדם בעולמנו גדלה.

בברכה,

אמציה

פרופ' אמציה גנין
ביולוגיה ימית
האוניברסיטה העברית

שלום זאב,

שאלות רבות בנושא החור באוזון והתחממות הגלובלית
נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". חיפוש באתר יוביל אותך למגוון התשובות. להלן קישור למספר תשובות:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5460

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5459

צריכת פחמן דו-חמצני בים, באמצעות פוטוסינתזה, היא נמוכה במעט מצריכתו ע"י צמחי יבשה אך היחס הוא בקירוב ל – 50:50.

אך ישנו הבדל נוסף בין הים ליבשה. ההבדל הוא שהצריכה בים לא מושפעת ישירות מפוטוסינתזה, אלא היא מושפעת ממסיסות פחמן דו-חמצני במי-הים. מסיסות פחמן דו-חמצני במי-הים יורדת ככל שטמפרטורת המים עולה, ואכן טמפרטורת הים עלתה בעשורים האחרונים ולכן צפוי כי צריכת פחמן דו-חמצני תרד גם כן עם הזמן.

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע

שלום לשואל

תאי הזרע מתחדשים מדי כמה חדשים, ולכן אם סיימת לעבוד במקום בו היית חשוף לקרינה לפני שאשתך נכנסה להריון הסיכוי לקשר בין מקום העבודה לפגם בעובר קטן מאד מאד. גם אם עדיין עבדת הסיכוי מאד נמוך מכיוון שאני מניחה שנקטת בכל אמצעי ההגנה המקובלים.

בכבוד רב

טלילה וולק

פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע

קונכייה קיימת במשרעת רחבה מאוד של חלזונות וכן במשרעת רחבה ביותר של צדפות, בים, במים המתוקים וביבשה. לפיכך, קשה להכליל עבור כול עשרות אלפי המינים.

בחלזונות ירודים כגון סהרן (השוכן במפרץ אילת), סהרונית (השוכנת בכנרת), וכן קרובים שונים של הכיפה הסרוגה (בים התיכון ובאילת), המזון הוא שמכתיב את צבע הקונכייה. בצדפות שונות מידת החשיפה לאור מכתיבה אם הקשוות תהיינה כהות (חשיפה יתרה) או בהירות (חשיפה מועטה).

השבלולים, הם אלה החלזונות השוכנים ביבשה, ובהם במינים רבים הקונכייה מפוספסת.

במקרים אלה, מספר הפסים וכן גם הצבע נקבעים תורשתית.

בברכה

יוסי

שלום נאוה,

הנני מצרפת לך לינק למאמר שאני מאמינה שיוכל
לענות על שאלתך: http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.pdf07/ze18.pdf

כמו כן, מצורפת מצגת מעניינת ומפורטת בנושא פוטופריודיזם ופריחה:

לחצי כאן לצפייה במצגת

במידה ותהיי מעוניינת בסיוע נוסף אשמח לעמוד לשירותך,

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

התשובה היא כן.

ההערכה היא כי הביוספרה היבשתית על פני כדור הארץ
(כל הצמחים ביבשה, לא בים) צורכים בפוטוסינתזה כ -115 מיליארד טון פחמן מדי שנה. הם משחררים חזרה לאטמוספרה כ -112 מיליארד טונות של פחמן בתהליך הנשימה. ההבדל בין שני המספרים, כמעט 3 טונות של פחמן, נצברים על ידי צמחי היבשה (והקרקע) מדי שנה. 3 מיליארד טונות של פחמן מהווים כמעט 1/3 מכמות הפליטה הגלובלית של פחמן על ידי שריפת דלק מאובנים על ידי האדם ... וכך, למעשה, הצמחים מאטים

(לעת עתה) את עליית הפחמן (CO₂) באטמוספרה.

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה
למדעי הסביבה וחקר האנרגיה

מכון ויצמן למדע

הרעיון נחמד למדי כהדגמה לבתי ספר.

קליטת גז CO2 באור השמש וגם בתאורה מלאכותית על ידי אצות ירוקות כמו על ידי צמחים ירוקים מובנת ומוכרת היטב.

אבל, כדי שקליטת הגז תמשך במידה משמעותית לאורך זמן יהיה הכרחי לאסוף ולסלק כל כמה ימים את האצות שקלטו את הפחמן, וזה נראה לי מסורבל ויקר.

לדעתי הרבה יותר יעיל לחסוך בשימוש באנרגיה בנסיעות ובחימום הצורכים דלק פחמני בכמויות גדולות הרה יותר.

בברכה

דן כהן

פרופ' דן כהן
המחלקה והחוג לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות והחלטות אינטרקטיביות
האוניברסיטה העברית