מדעי המחשב

שלום,

להלן קישור לתשובה בנושא: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5642
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום נדב,

מצ"ב קובץ ובו תשובתה המפורטת של פרופ' שרה כהן מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה העברית.

בברכה,

"בשער ברשת"

Regards,

ד"ר ססיל יחזקאל
בת הספר להנדסה
אוניברסיטת בר-אילן

האבחנה החדה בין תוכנה לחומרה היא במידה רבה נחלת העבר. בפרט אמורים הדברים כאשר מדובר ברכיבי חומרה העשויים להתאים את עצמם על-פי הקלט המגיע למערכת.
לכן האבחנה המושגית שאתה מזכיר שמקורה בשנות השמונים כבר איננה בתוקף.
הגבולות בין חומרה העשויה להתאים את עצמה לסביבה משתנה לבין רכיב חומרה הניתן לתכנות טושטשו זה מכבר ובעצם איננו רואים הבדל של ממש בין השניים.

פרופ' נתן ליניאל
ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
האוניברסיטה העברית

השאלה היא מצויינת, ולכן התשובה לא ברורה מעליה. השונות הגנטית נגרמת בצורה זו או אחרת ע"י מוטציות. מנגנון המוטציות הוא לא לחלוטין אקראי (שינווים נפוצים יותר בזוגות מסויימים של נוקלאוטידים, למשל G<->A ).
בנוסף קיימים בתא מנגנונים ש"מושכים" את המוטציות לאיזורים פחות רגישים, למשל לטלומרים בקצוות, שם אין הרבה גנים.

יש לציין שרוב הגנום לא מקודד לחלבון, או למשהו פונקציונאלי אחר (ככל הידוע לנו). הגנה נוספת היא העובדה שקודונים דומים מקודדים לאותה חומצת אמינו, כך שחלק מהמוטציות באזורים המקודדים לא ישפיעו על החלבון בסופו של דבר.
אם למרות כל מנגנונים ההגנה המוטציה נופלת במקום חשוב, התלמיד צודק , והקוד יפגע, ואולי אפילו לא יעבור "קומפילציה" - לא תהיה חלוקה של התא. לתא יש מנגנון "התאבדות" למקרה שמשהו משתבש מאוד בחומר הגנטי. מוטציה ששורדת את כל מנגנוני ההגנה האלה יכולה ליצור צרות רציניות, ובראש וראשונה סרטן. כיוון שיש אנשים שחולים בסרטן, ברור שהגוף לא תמיד מתגבר על המוטציות. אבל כיוון שמוטציות יכולות להתרחש בכל חלוקה של כל תא בגוף, בעיקר כשאנחנו נחשפים למוטגנים, הנפוץ ביותר הוא אור השמש, ורובנו לא חולים בסרטן, המנגנונים כנראה פועילים לא רע.

מקווה שעניתי על השאלה,

The Bresenham algorithm draws lines and employs integer arithmetic.  Further, many of its operations are increments and/or decrements by one, or multiplications by two (shift left in hardware).  This makes it very simple to implement using assembly languages as well as in hardware.  Virtually all computer graphics hardware nowadays implements some variant(s) of the Bresenham algorithm to draw lines (and more complex shapes like circles).  See one implementation of the Bresenham algorithm for (dx > 0, dy > 0, dx > dy) lines, below.

פרופ' גרשון אלבר
הפקולטה למדעי המחשב
הטכניון

The Bresenham algorithm draws lines and employs integer arithmetic.  Further, many of its operations are increments and/or decrements by one, or multiplications by two (shift left in hardware).  This makes it very simple to implement using assembly languages as well as in hardware.  Virtually all computer graphics hardware nowadays implements some variant(s) of the Bresenham algorithm to draw lines (and more complex shapes like circles).  See one implementation of the Bresenham algorithm for (dx > 0, dy > 0, dx > dy) lines, below.

שלום,

מצורפים להלן מקורות מידע בנושא תכנות בשפת לוגו:

http://www.stips.co.il/tip/32021/%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98_-_%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D.htm
 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95_(%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA)
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

פרופ' גרשון אלבר
הפקולטה למדעי המחשב
הטכניון

הדבר אכן אפשרי, לפחות כשקדקד ההתחלה וקדקד הסיום נתונים. מגדירים תחילה משתנה לכל צלע מכוונת. משתנה כזה מקבל רק את הערכים 0 או 1 כשהערך 1 מציין שהצלע משתתפת במסילה האופטימלית (ו-0 מציין שאיננה במסילה). יש עוד סוג של משתנה אחד כנגד כל קדקד בגרף המקבל ערכים שלמים אי-שליליים. ערכו של המשתנה הזה אמור לציין את מקומו הסידורי של הקדקד במסילה. אין זה קשה לרשום אי-שויונים המבטיחים שאכן יתקיימו הדרישות הנחוצות (למשל, לכל קדקד למעט הראשון והאחרון יש צלע אחת שנכנסת לקדקד ואחת שיוצאת ממנו) יש ספר משנת 1985 של

בברכה,

פרופ' נתן ליניאל
ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
האוניברסיטה העברית

בברכה,

פרופ' דורית אהרונוב
בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב
האוניברסיטה העברית