קרקע ומים

שלום רב,

תות שדה מגיב לטמפרטורה ואורך יום. תות שדה גדל בארץ בכל השנה אך מניב בחורף ומפתח שלוחות וצמחי בת בקיץ. בסתיו ובחורף כאשר מתקרר והטמפרטורות יורדות חלה השראה לפריחה. פרות מתפתחים בעקבות זאת וזנים בכירים (מקדימים) נקטפים החל מנובמבר. התפתחות הפריחה וההנבה שונה בזנים שונים והקטיף ייתכן עד יוני. בקיץ הימים ארוכים והטמפרטורות גבוהות כך שההשראה לפריחה לא קיימת ומתפתחות שלוחות ועליהן צמחי בת המשמשות לריבוי ושתילה בעונת ההנבה.

בברכה,

פרופ' יגאל אלעד
המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

שלום רב,

1. אין קשר בין המרחק מהשמש ועונות השנה. הגורם שמשפיע הוא נטיית ציר כדור הארץ יחסית למישור הסיבוב סביב השמש (מישור המילקה). בחורף השמש במסלול יותר נמוך ולכן עוצמת הקרינה נמוכה יותר. כדאי לקרוא בהרחבה בספר שעוסק באקלים/גיאוגרפיה, כדי להבין יותר לעומק. 

2. שימי לב למזג אויר. בחודשים 12-2, יש ארועי גשם. לפני הגשם השמים בהירים, חמים והראות אינה טובה כי האויר לח. אחרי הגשם קריר, במיוחד בלילה. השמיים בהירים וצלולים והראות טובה. אם נסכם את שינויי מזג האויר יתברר התהליך הבא.  גשם יורד כאשר מגיע לאזורינו אויר קר (גוש אויר קר) האויר הקר נתקל באויר החם ( נוצרת חזית), דוחף אותו ומתחפר מתחתיו. האויר החם עולה למעלה, מתקרר, הלחות שבו הופכת לעננים ויורד גשם. לאחר שהאויר הקר משתלט,  מתבהרים השמיים, ביום השמש בהירה אבל כפי שאומרים החזאים, זו שמש שקרנית כי האוויר יבש וקר. 

מקווה שזה ענה לשאלות. 

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

לא ידוע לי על טיהור מים בעזרת מטבעות או על הסבר מדעי כלשהו לטענה כזאת..
 

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

שלום שיר

התשובה לשאלתך תלויה בהרכב אבקת הכביסה, להלן מצגת של המשרד לאיכות הסביבה בקשר להרכב אבקות כביסה 

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/wastewater/industrialwastewater/domesticsector/documents/laund_source_1_1.pdf

כתבה על מרכיבים פעילים בסבונים (גם אבקת כביסה היא סוג של סבון) והצעה לבדיקת השפעת סבונים שונים על חיידקים ממכון דוידסון 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%95%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%20%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%20%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%3F%20%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C

תשובה לשאלה שנשאלה באתר בשער בעבר, בנושא שפעת נתרן כלורי (מרכיב פעיל בסבונים ואקונומיקה) על חיידקים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739
 

לשאלות והבהרות נוספות אנא פני אלינו שוב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

עדי שלום רב,

אחלק את תשובתי לשתיים:

שלום וברכה,

הסיבה המדויקת לפגיעה בזרעים והנבטים לא ברורה עד הסוף. ישנם מחקרים המראים שככל שהמרכיבים הנדיפים בזיהום הולכים ופוחתים, אחוז הנביטה הולך ועולה. בניסויים שערכנו בשמורת עברונה- בה יכולנו להשוות בין זיהום חדש (2014) (בו כמות החומרים הנדיפים גבוהה) לבין זיהום ישן (1975), ראינו עליה מסוימת ביכולת הנביטה. פחממניים נדיפים, בעיקר הקטנים והקלים שבהם, מסוגלים לעבור דרך ממברנת התא של הצמח בקלות ולגרום להשפעות טוקסיות  בנוסף, מרכיבים אלו מגיבים כימית עם מרכיבים בתא ומפריעים לתהליכים חיוניים.

עם זאת גם בעבודה שערכנו וגם בעבודות אחרות שתוארו בספרות, נראה כי גם מיעוט חומרים נדיפים כפי שקיים בקרקעות זיהום 1975 אינו מאפשר לזרעים לנבוט בזמנים ובאחוזים דומים לאלו שנצפו בחלקות הביקורת. מחקרים מראים כי הסיבה לכך היא במרכיבי נפט מגודל בינוני הפועלים כמחסום פיסיקלי ואינם מאפשרים חדירה של מים וחמצן לזרע הנובט ואינם מאפשרים קליטה של חומרי זינה (נוטריינטים) דרך השורשים המתפתחים. בנוסף, התערבות במרכיב המיקרוביולוגי בקרקע התומך בהתפתחות הנבט משפיע אף הוא על יכולת הנבט לגדול לכדי צמח בוגר.

בעבודה המתבצעת כיום בבנק הגנים אנו מנסים לבודד את המרכיבים הספציפיים העשויים להשפיע על עיכוב הנביטה והתפתחות הנבט הצעיר כדי להבין טוב יותר את הצעדים שיש לנקוט לשיקום קרקעות מזוהמות.

בהצלחה,

ד"ר עינב מייזליש גתי

מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום רב,

לפניך מפה של הזרמים באוקיינוס. יש זרם קר באוקיינוס השקט שזורם צפונה ובדרום האטלנטי זרם חם יחסית שזורם דרומה ומסתובב חזרה לתוך האוקיינוס האטלנטי הדרומי.

קיים זרם נוסף סביב אנטרקטיקה.

זו יכולה להיות סיבה למים קרים ושקופים ללא אצות בחלק אחד ומים חמים עם אצות בחלק אחר.

יום נעים,

ד"ר נורית גולדמן
גיאולוגיה, המחלקה לטבע וחיים
האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

גידול חיטה מושפע מאד מכמות המים בבית השורשים. אם כמות המים, הקרקע ועומד הצמחים היה שונה לתוצאות הניסוי אין משמעות שניתן להסיק ממנה משהו. 

השפעה של חומר זה או אחר על השורשים והצמח לא חייבת להיות רק אם הוא נקלט לשורש - באופן כללי הנושא וגם ההיפותזה של הניסוי לא כ"כ ברורה לי.

מעיון קצר נעשו מעט מחקרים בנושא - בכל מקרה ויטמין C מיוצר בצמח ויש מספר מסלולים מטבולים בהם הוא מעורב. ממחקר אחד שמצאתי הוא יכול להיקלט באופן אקטיבי - כלומר בהשקעת אנרגיה אבל שוב לדעתי הוא לא יהווה גורם מגביל מכיוון שהצמח יכול לייצר אותו

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0176161711817414

https://www.hindawi.com/journals/scientifica/2013/795964/

בהצלחה,

פרופ' רונית אנדוולט

משרד הבריאות

שלום רב,

מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי יותם,

מצ"ב קישור של המכון הלאומי לחקר הבנייה והטניון. עמ' 218 ואילך מתאר את תפקיד הדיאפראגמות בביניין:

עקרונות תכן אדריכלי מודע רעידות אדמה

בהצלחה!!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

ישנם מספר דרכים להתייחס ללחות הקרקע, אני מתייחס כאן לדרך הפשוטה יחסית.

לחות קרקע היא למעשה תכולת המים הנפחית שיש לנפח מסוים של קרקע.

הקרקע מסוגלת לספוח מים בהתאם לסוגי החומרים שמרכיבים אותה וכמות זו ביחס לנפח הכללי של הקרקע נותנת לנו מדד לכמות המים הזמינים לצמח שנמצא בה.

כאשר הקרקע מכילה את מקסימום המים שהיא יכולה להכיל, היא נמצאת במצב של קיבול עציץ או קיבול שדה או במלים אחרות, אחרי שהשקתי עציץ עד רוויה ונתתי לשארית המים להתנקז, כמות המים שעדיין נאחזת בקרקע היא קיבול העציץ.

לחומרים שונים ישנה יכולת ספיחת מים שונה, לחול נקי למשל יש יכולת ספיחת מים קטנה יותר ורוב המים במצע המכיל חול ימצאו בנקבובי האוויר שבין גרגרי החול (לכן קרקע שמכילה חול נקי יכולה להכיל אחוז יחסי נמוך של מים, במצב קיבול שדה, בערך 20% תכולת מים נפחית). לחומרים אורגניים, כבול למשל, יש יכולת ספיחת מים גבוהה ולכן קרקע שעשירה מאד בכבול תכיל הרבה יותר מים (מעל 70%).

כאשר הקרקע מתייבשת יורד אחוז המים היחסי מהקיבול המקסימלי שלה.

כאשר את בודקת את תכולת המים של קרקע מסוימת חשוב לבדוק (לשקול) את הקרקע במצב קיבול שדה ובמצב יובש מוחלט וכך (בעזרת ההפרש המשקלי) ניתן לחשב את תכולת המים שלה.

בהצלחה,

פרופ' מנחם מושליון
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

היי תהילה, 

לחלקה הראשון של השאלה:

גיאופיט הוא צמח רב שנתי בעל איבר אגירה תת קרקעי, שיכול להיות בצל, פקעת, קנה שורש, או ציצת שורשים מעובים. ניצן ההתחדשות של הצמח נמצא מתחת פני האדמה ובעונה הקשה (קיץ - מחסור במים) כל החלק שמעל הקרקע מתייבש. 

דוגמאות לגיאופיטים:

בצל - חצב מצוי, חבצלת החוף

פקעת - כרכום חורפי, כלנית מצויה

ציצת שורשים מעובים - נורית אסיה, עירית גדולה

בברכה,

ד"ר יובל ספיר
מנהל מדעי - הגן הבוטני
אוניברסיטת תל אביב

ולגבי החלק השני של שאלתך, ראשית אתקן אותה. יש בה שני תהליכים: נשימה תאית היא תהליך אחד בו נקלט חמצן ונפלט פד"ח תוך פירוק מולקולת הגלוקוז, בעוד שבתהליך הפוטוסינתיזה פד"ח ומים מתרכבים (בעזרת אנרגית האור) כאשר התוצר הסופי (בין היתר) הוא גלוקוז.   מצ"ב מאמר על גיאופיטים והמורפולוגיה שלהם וספר המתאר מורפולוגיה, צמחיה, סוגים של גיאופיטים ועוד.

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת

היי אילון!

כל סטטוס הוא טוב בשבילנו וכל עוד השאלה שלך רלוונטית, אנו ניתן מענה והשאלה שלך אכן רלוונטית ומעניינת ביותר! אני מצרפת מאמר של אוניברסיטת קולמביה על ריבוד באוקייאנוס. שים לב לסעיף 2 (הטמפ' בפני השטח), 4 (שכבת המים שמתחת לפני השטח) ו5 (רצפת האוקיאנוס). מצורף מאמר שבין היתר מתאר את עמודת המים באוקיאנוסים ואת הטפרטורה בה.  

תהנה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי רון!

ראשית אשאל רמה מומלצת של מה בגידול הידרופוני?? של נוטריאנטים ? של מים?

שנית, אני מצרפת לך מאמר על גידול הידרופוני במקסיקו ועל היתרונות בגידול מסוג זה. בנוסף, קישור לסרטון youtube המסביר איך לגדל חסה הידרופונית. 

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

על מנת לענות לשאלותיך אני מצרף את המידע מהאינטרנט בקישור הזה

אני מציע שתקרא את הסבר הזה. אם זה לא עונה לשאלותיך נוכל להמשיך בדיון.

בברכה

מאיר להב

פרופ' מאיר להב
הפקולטה לכימיה, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע

ראשית יש להקפיד שלא לזהם את הדגימה ויש להשתמש אך ורק בכלים עשויים זכוכית עם מכסה מתכת שעברו ניקוי קפדני.

את דגימת המים יש לסנן על פילטר סיבי זכוכית ולבחון את הפילטרים תחת מיקרוסקופ. לזיהוי וודאי של פלסטיק יש להשתמש גם בשיטות ספקטראליות מתקדמות יותר אך הן יקרות.

בהצלחה,

נועה

פרופ' נועה שנקר

אוניברסיטת תל אביב

היי מיה,

אני לא חושבת שיש יחסים ספציפיים שאותם את צריכה לבצע (כמו למשל יחסי C;N;P;O באוקיאנוסים). מספיק שתתני סביבה שתהיה טובה לגדילה, כאשר הגורם המשתנה הוא רק הפרמטר אותו את בודקת.

אני מצרפת לך כמה תשובות לשאלות זהות שנשאלו באתר בעבר. שימי לב למאמר  שמצורף לשאלה 5625 בו יש פרוטוקול להכנת תמיסות של 10% מכל סוגי הסוכר שהם בדקו. כמובן שגם כמות השמרים צריכה להיות זהה בכל ביקר/משורה בה תעמידי את הניסוי (שם מתארים 1 גרם שמרים  לכל 600 מ"ל). 

להלן הקישורים:

5625 , 7522, 8292

בנוסף, אני מצרפת לך קישור לכתבה של מכון דוידסון על תסיסת השמרים.

שיהיה בהצלחה בניסוי ;)

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל