המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

שלום לכן. אני מציע שתוודאו שמדובר באותו עובש ( פטרייה) על חלקי פירות העגבנייה. פטריות שונות יגדלו באופן שונה. בפרי בכל גילי העגבנייה יש כמות מים מספקת לגידול פטריות העובש כך שנוכחות מים אינה הגורם המגביל. גידול עובש אכן מושפע מהמים אבל הגורמים המגבילים יכולים להיות סוגי חומרי המזון והריכוז שלהם והם מתאימים לגידול פטריות במידה שונה. לדוגמה ריכוזי גלוקוז, פרוקטוז או סוכרים אחרים, ריכוזי חומצות אמינו ריכוזים של חומצות אורגניות ועוד. הפרי גם משנה את הpH שלו והחומציות משפיעה על פטריות.

בברכה

יגאל

פרופ' יגאל אלעד
פתולוגיה של צמחים וחקר עשבים
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום נוגה

שאלות זהות לשאלתך נענו על ידי המומחים שלנו

ניתן לעיין בתשובות בקישורים הבאים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9426

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7472

כמו כן מצורף קישור למאמר שפורסם באתר בשער בנושא מניעת התפתחות חיידקים

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=121
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום קרן,

השאלה שלך נשאלה בעבר על ידי מספר חוקרים.   ההתעניינות בנושא קשורה לתעשית האלקוהול המבוססת על תהליכי תסיסה ברכוזים גבוהים של גלוקוז.  באופן חלקי התגובות לעקה אוסמוטית דומות לתגובות לגורמים אחרים שמשפיעות על הלחץ הזה כגון מלח גבוהה, תנאי ייבוש, וכו,.  אבל בנוסף, לסוכר גלוקוז  ברכוזים גבוהים יש השפעות נוספות כגון אינדוקרציה של מסלולים מטבולים שונים, והשפעות על תהליכי שעתוק ותרגום של צברים של גנים.  :

Response of yeast cells to high glucose involves molecular and physiological differences when compared to other osmostress conditions 

Mercè Gomar-Alba, Ma Ángeles Morcillo-Parra, Marcel·lí del Olmo

FEMS Yeast Research, Volume 15, Issue 5, August 2015, fov039, https://doi.org/10.1093/femsyr/fov039

Published:

05 June 2015

לשמרים יש דופן מאוד קשיח,  כדי לפרק את הדופן יש צורך בהוספת אנזימים ספציפים מבחוץ או שימוש בציוד מיוחד כדי לפרק את התא השמרי.  כמובן אם מורידיח את הדופן במעבדה, יש אפרות לקבל וסיקולות (vacuoles) בעלי ממברנה שמשברת בקלות.

אני מציע שתתקשרי לפרופ' מרטין קופייק School of Cell Moledcular Biology and Biotechnology אוניברסיטת תל אביב.

בברכה,

דוד גוטניק

פרופ' דוד גוטניק
מיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

לא ידוע לי על טיהור מים בעזרת מטבעות או על הסבר מדעי כלשהו לטענה כזאת..
 

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

שאלות דומות לשאלתכן נענו באתר בשער

ניתן לעיין בקישורים

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5847

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רותם

שאלות דומות לשאלתך נענו בעבר על ידי המומחים שלנו

ניתן לעיין בקישורים http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10336

וכן ניתן לעיין בכתבה של מכון דוידסון על הסידן הגוף וספיגתו

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/doubt/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לינוי

תשובה לשאלות דומות פורסמה בעבר באתר בשער

ניתן לעיין בקישור:http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9621 

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5721

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5727

במידה ויש לך שאלות נוספות את מוזמנת לכתוב לנו שוב
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום גבריאלה

ישנו אתר אינטראקטיבי של מכון דוידסון בו תוכלו לבצע ניסוי און-ליין ולראות את התוצאות עם חומר קרע נוסף

https://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/chemistry/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

קשה לענות מבלי לראות בדיוק את הניסוי והתוצאות (התיאור כאן לא היה מדוייק). בעקרון סוכר (באיזה סוכר השתמשתם?) יכול לחקות את האינטראקציות בין סיבי העמילן ולהוות תחרות לאינטראקציות העצמיות, ולכן להמיס את הסיבים. מכיוון שהעמילן לא טעון, מלח לא ישנה את התנהגות העמילן במים.

חגי

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

שלום עמית

שאלות דומות לשאלתך נשאלה באתר בעבר ונענתה ע"י פרופ' ישראל גולדברג מהמכון למיקרוביולוגיה של האוניברסיטה העברית 

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7879

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8160

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום הדס

מסתבר שלא דייקתי בתשובתי הקודמת - יש עבודה אחת שהראתה לפרופוליס פעילות אנטי-חיידקית חלשה

בכל מקרה המאמרים שעליהם התבססתי הם: 

Biological activities and chemical composition of three honeys of different types from Anatolia

 Food Chemistry, 2009

and

The contribution of catalase and other natural products to the antibacterial activity of honey: a review

 Food Chemistry, 2000 

פרופ' אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום קמה

תשובה לשאלתך פורסמה בכתבה של מכון דוידסון למדע על סוכר כחומר מונע קיפאון ושימושו בטבע

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D

לשאלות נוספות אנא כתבי לנו 
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

התשובה, כמו גם תנועת והשפעת יוני הסידן בגוף היא מורכבת למדי.

רמה תקינה של יוני הסידן בדם היא נתון שנקבע על פי הגורמים שכתבה השואלת, ובמצב תקין היא נעה בין 8.5-10.5mEq/L. רמת הסידן התוך-תאי היא נמוכה, ויוני הסידן "מאוחסנים" לדוגמה בסרקופלסמיק רטיקולום. בתחילת גירוי לפעילות בתוך התא, תעלת הסידן (ויש הרבה סוגים שלה), נפתחת, יוני סידן זורמים לתוך התא, ומפעילים את התגובה. לאחר ההפעלה, התעלה חוזרת למצב המנוחה, מוכנה לגירוי הבא.

בתשובה לשאלה, אין קשר ישיר בין רמת הסידן בדם לבין רמתו בתוך התא. אם סידן מצטבר בתא מעל לרמות תקינות, למשל בשריר הלב, הוא יוצא מהתא בכמה מנגנונים (למשל המשחלף נתרן-סידן) וגורם שיבושים ניכרים בפעילות החשמלית. הצטברות כזו לא תשפיע על רמת הסידן בדם, שהיא גדולה לעין ערוך מהכמות המזערית שגורמת לשינויים גדולים בתוך התא. כאשר רמת הסידן בדם נמוכה מהתקין, ייתכנו שיבושים בכניסה יעילה של יוני הסידן דרך התעלות, ובמצב כזה הגירוי שאמור לגרום לפעילות בתוך התא יהיה חלש מידי (או בכלל לא יקרה).

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום שיר

התשובה לשאלתך תלויה בהרכב אבקת הכביסה, להלן מצגת של המשרד לאיכות הסביבה בקשר להרכב אבקות כביסה 

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/wastewater/industrialwastewater/domesticsector/documents/laund_source_1_1.pdf

כתבה על מרכיבים פעילים בסבונים (גם אבקת כביסה היא סוג של סבון) והצעה לבדיקת השפעת סבונים שונים על חיידקים ממכון דוידסון 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%95%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%20%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%20%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%3F%20%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C

תשובה לשאלה שנשאלה באתר בשער בעבר, בנושא שפעת נתרן כלורי (מרכיב פעיל בסבונים ואקונומיקה) על חיידקים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739
 

לשאלות והבהרות נוספות אנא פני אלינו שוב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5915

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5004

מצורפות הנחיות לתכנון נכון של מחקר מדעי ממוזיאון המדע בירושלים

https://www.mada.org.il/education/research/experiment

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום יואב

תשובות לשאלות דומות פורסמו בעבר באתר "בשער"

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5728

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4926

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7274

וכן באתר של מכון דוידסון 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%9F
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אין לי מושג....

לדעתי התלמידים צריכים לדעת קודם מהו ההרכב של אבקת הכביסה, מהי הפעילות של כל חומר, ואחכ, מה הריכוז של כל מרכיב בתמיסה שהם מכינים. יש לעשות השוואה דומה לג'ל כביסה ולהבין את מהות ההבדל ביניהם עבור אפקט הניקוי. רק כשיודעים את זה אפשר יהיה להניח השערת מחקר מה יקרה לנבטים.

ד"ר עידית גינזברג
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום תומר

מצורפים קישורים עם מידע מפורט ומהימן לשאלתכם:

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F

במידה ותהיינה שאלנו נוספות, אתה מוזמן לכתוב לנו שוב.
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אין לי תשובה חד-משמעית לשאלה, מכיוון שישנם לפחות שני גורמים אפשריים להעדר התגובה של "קצף" שזהו למעשה שחרור חמצן.

האחד: מי החמצן, שהם חומר לא ממש יציב, בעיקר בסביבה בסיסית, איבדו את פעילותם ולכן לא התקבלה תגובה.

השני: האנזימים הפעילים ברקמת הכבד איבדו את פעילותם במהלך הטיפול בהם, שאולי לא נעשה בתמיסה פיזיולוגית, ב-pH נכון או בטמפרטורה מתאימה.

בברכה,

עדנה 

ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום ניר

להלן קישור ממכון דוידסון בו מפורטת התשובה לשאלתך

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F-c-%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A1-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9C

במידה ויש לך שאלות נוספות, אתה מזומן לכתוב לנו שוב.
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אלעזר שלום

מצורפים קישורים עם מידע מהימן שעונים על שאלתך: 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/rna-%D7%95-dna
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב

תשובה דומה לשאלתכם פורסמה באתר "בשער" בעבר

 :תוכלו לעיין בקישורים הבאים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10176

 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אהד

שאלה דומה לשאלתך נענתה באתרנו ע"י דר' בלונדר

ניתן לעיין בקישורים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3437
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3448

במידה ולאחר קריאת התשובות יהיו לך שאלות נוספות אתה מוזמן לפנות אלינו בהמשך

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום הדר,

הרבה פירות הם חומציים, ובפרט לימון. אפשר להשתמש בחומץ מאכל (חומצה אצטית שהיא חומצת לימון).

בברכה,

רבקה

ד"ר רבקה אלבאום
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע
האוניברסיטה העברית

על מנת שהמומחים שלנו יוכלו לענות על השאלה אתה מתבקש להבהיר את כוונתך בנוגע למונח "מתרבות". כידוע מולקולות אורגניות אינן מתרבות באופן ספונטני (בעצמן, ללא יצור חי שמייצר אותן)

המונח "התרבות"  שייך ליצורים חיים בלבד. (חומר לעיון נוסף מצורף בקישורhttps://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)

האם כוונתך לשלוח יצור חי לחלל? או לבדוק את השפעת הגרביטציה על מבנה הג'יברלין?

אנא פרט את הניסוי שבכוונתך לעשות ואת שאלת המחקר.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

התשובה הקצרה היא שאין קשר ביוכימי ישיר בין ניקוטין לבין פוטוסינטזה.

שלום,

ניתן למצוא תשובה מפורטת במאמרו של ד"ר רון פורת:

"הארומה של הפרי נקבעת על ידי נוכחותם של עשרות חומרי ארומה נדיפים שונים וביניהם טרפנים, כוהלים, אלדהידים, אסטרים, לקטונים ועוד, המקנים סוגי ריחות שונים כגון מתקתק, פירותי, פרחוני, מנטה, כוהלי, פטרייתי, ועוד"
אם יש שאלה יותר ספציפית, אנא פני שוב ונשמח להעביר אותה למומחה.



בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

אכן נשאלו באתרנו שאלות בנושא זה.

תשובה ניתן למצוא בקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5928

בעקבות תשובה זו ראו פירוט על התפקיד של חיידקים בקלקול: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5479

וגם פה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=6409

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

זה נעשה בסביבה חומצית המייצבת את ויטמין C ומאפשרת תגובה עם הראגנט.

פרופ' יוסף קנר
ביוכימיה ומדעי המזון
האוניברסיטה העברית

שלום,

שאלה דומה נשאלה באתרנו בעבר, כפי שאפשר למצוא באמצעות החיפוש:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7470

בנוסף ישנם מאמרים זמינים בנושא שניתן למצוא דרך google scholar, למשל:

http://link.springer.com/article/10.1007/s00425-010-1154-5
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מדידה של pH לא רגישה מספיק כדי לקבל הבדלים בין חלב עם אחוזי שומן שונים. אם נרצה לראות הבדלים, צריך למדוד חמיצות מטוטרת.

ככל שאחוז השומן בחלב גבוה יותר, מידת החמיצות (המטוטרת) נמוכה יותר.

בברכה,

ד"ר קובי מאירי
טכנולוג מחקר ופיתוח
תנובה

שלום,

מאד קשה לדעת רק חומרים בעלי מטען (לא נטרלי) יהיו מושפעים ממתח חשמלי. כמו כן איזה חומר דישון (חלק מהחומרים בדישון יהפכו ליונים בתמיסה מימית). היונים יכולים להיות מושפעים ממתח חשמלי.

באופן כללי ממה שאני מבין מהשאלה  רוצים  לגדל את צמח עדשת המים לדשן  תחת מתח חשמלי ולראות מה קורה.

בתנאי מעבדה פשוטים לא יראו דבר.

תלוי במתח ובזרם שמשתמשים ובציוד לבדיקת חדירות של קרומים.

יש  מחקר נרחב  העוסק במעבר יונים דרך קרומים והשפעת שזרם  (פרופ' נאוה מורן מהפקולטה לחקלאות עוסקת בתחום)

בברכה,

ד"ר עדי אבני
הפקולטה למדעי החיים/המחלקה למדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב מאי, ליאת ונועה ,

פיטואסטרוגנים הם קבוצה של חומרים צמחיים המתקשרים לרצפטורים לאסטרוגן ויכולים להפעילם או לחסום אותם [ עיכוב תחרותי בפני אסטרוגנים אנדוגניים יותר פוטנטיים]. זה לא חומר אחד אלא מספר חומרים ולכן יהיה קשה לבודד את כולם מהסויה המכילה מספר פיטואסטרוגנים ...

אני מצרף חלק מהמידע הזמין בויקיפדיה [ ערך PHYTOESTROGENS] שם תמצאו את זה ועוד, כולל מראי מקום רבים לקריאה נוספת...
 

בהצלחה בפרוייקט

ובכבוד רב'

פרופ' זאב בלומנפלד
אנדוקרינולוגיה של הרבייה, נשים ויולדות
הטכניון ובי"ח רמב"ם