בוטניקה
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום נועה,
נדמה לי שההנחה בשאלה היא שחומציות של לחם מחמצת נובעת מנוכחות חומצה פיטית. וזה כנראה לא נכון.
חומצה פיטית בזרעים היא משמשת לאגירת זרחן. בקמח היא קשורה למינרלים שונים– ברזל, אבץ, מגנזיום ונחושת (לכן פוגעת בקליטתם בזמן עיכול המזון), ולא קיימת בצורת חומצה ולכן לא יכולה לגרום לחומציות שבלחם.
החומציות נובעת מפעילות חיידקים המפרישים חומצות שונות והם הגורמים לחומציות.
מתוך אתר: http://www.ishelehem.com/blog/?ContentID=16929
- המחמצת עוזרת לעיכול טוב יותר של הלחם בקיבה שלנו, מפני שבתהליך ההתססה חלק מהחיידקים והאנזימים הקיימים בקמח משנים את צורתם והופכים זמינים וקלים יותר לעיכול.
ההתססה של הבצק מאזנת ומורידה את החומצות הטבעיות הנמצאות בקמח, בעיקר את החומצה הפיטית וכך אנו מצליחים לספוג יותר מינרלים טובים הנמצאים בלחם -בעיקר ברזל, מגנזיום, אבץ וסידן.
- בלחם מחמצת מקמח מלא יש כמות נמוכה יותר של סוכרים זמינים (כי חלקם כבר פורקו על ידי החיידקים ונאכלו ע"י השמרים הרעבתנים), ועל כן יש לו ערך גליקמי נמוך יותר (הוא מכיל פחות סוכרים) בהרבה מאשר ללחם שלא עבר תהליך של תסיסה או מלחם המכיל קמח לבן.
- הפוטון היא תרכובת חשובה לאגירת פוזפט.
לשאלה: האם יש קשר בין אחוז הסיבים בקמח (כוסמין לבן, 70% מלא ו100% מלא) לרמת החומציות של לחם מחמצת הנוצר ממנו.
השאלה בסדר אך לא קשורה לפיטין.
מציע שתבדקו ב-WIKIPEDIA את הערך PHYTIC ACID
שלום לכן. אני מציע שתוודאו שמדובר באותו עובש ( פטרייה) על חלקי פירות העגבנייה. פטריות שונות יגדלו באופן שונה. בפרי בכל גילי העגבנייה יש כמות מים מספקת לגידול פטריות העובש כך שנוכחות מים אינה הגורם המגביל. גידול עובש אכן מושפע מהמים אבל הגורמים המגבילים יכולים להיות סוגי חומרי המזון והריכוז שלהם והם מתאימים לגידול פטריות במידה שונה. לדוגמה ריכוזי גלוקוז, פרוקטוז או סוכרים אחרים, ריכוזי חומצות אמינו ריכוזים של חומצות אורגניות ועוד. הפרי גם משנה את הpH שלו והחומציות משפיעה על פטריות.
בברכה
יגאל
פרופ' יגאל אלעד
פתולוגיה של צמחים וחקר עשבים
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
סיוון שלום,
צמח המנטה הוא למעשה נענע משובלת או בשמו המדעי Mentha longifolia
באנגלית הצמח נקרא Horse Mint.
צמח רב שנתי זה שייך למשפחת השפתניים.
ניתן למצוא מידע על צמח זה ושימושיו לאדם באתר ויקיפדיה, במאמר המצורף וכן באתרים נוספים כגון:
https://flora.org.il/plants/MENLON/
https://pfaf.org/user/Plant.aspx?LatinName=Mentha+longifolia
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4171855/
בברכה,
כרמית זיו
ד"ר כרמית זיו
מדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
שלום יואב
תשובות לשאלות דומות פורסמו בעבר באתר "בשער"
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5728
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4926
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7274
וכן באתר של מכון דוידסון
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אין לי מושג....
לדעתי התלמידים צריכים לדעת קודם מהו ההרכב של אבקת הכביסה, מהי הפעילות של כל חומר, ואחכ, מה הריכוז של כל מרכיב בתמיסה שהם מכינים. יש לעשות השוואה דומה לג'ל כביסה ולהבין את מהות ההבדל ביניהם עבור אפקט הניקוי. רק כשיודעים את זה אפשר יהיה להניח השערת מחקר מה יקרה לנבטים.
ד"ר עידית גינזברג
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שלום ניר
להלן קישור ממכון דוידסון בו מפורטת התשובה לשאלתך
במידה ויש לך שאלות נוספות, אתה מזומן לכתוב לנו שוב.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב
תשובה דומה לשאלתכם פורסמה באתר "בשער" בעבר
:תוכלו לעיין בקישורים הבאים
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10176
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
היי. אני רוצה לדעת איך אפשר לשנות רמת ph בפירות בדרך ביתית לצורך ניסוי כיתתי.
באילו חומצות ניתן להשתמש או אולי להשתמש בחומר ניקוי חומצתי?
אשמח לתשובה, רחלי.
שלום הדר,
הרבה פירות הם חומציים, ובפרט לימון. אפשר להשתמש בחומץ מאכל (חומצה אצטית שהיא חומצת לימון).
בברכה,
רבקה
ד"ר רבקה אלבאום
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע
האוניברסיטה העברית
שלום רועי
נשאלה שאלה דומה לשלך בנושא ריכוזי כלורופלסטים והשפעתם על הפוטוסינתזה באתרנו
אתה מוזמן לעיין בקישור
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=10305
כמו כן לגבי השאלה האם ניתן להשתמש בעלים שונים:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8073
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אכן זו תוצאה לא צפויה,
ההשערה שלכם היא סבירה בהחלט שכן פיוניות מגיבות לאור וסביר להניח שהפיוניות יהיו פתוחות יותר באור ויאפשרו יותר טרנספירציה מאשר באור נמוך או בחושך.
איני יודע מה ההסבר לתצפית שלכם אך אני יכול להציע השערה שלא מדובר בטרנספירציה אלא בהחזרת מים אוסמוטית לסלרי.
יתכן כי במהלך השהיה במגרה הסלרי איבד נוזלים וכאשר הכנסתם אותו למים הוא החזיר לעצמו נוזלים בדיפוסיה (ללא טרנספירציה) ובזמן קליטת הנוזלים האוסמוטית הוא קלט גם את הצבע.
ראו את הסרטון הבא שמראה התאוששות אוסמוטית של סלרי : https://www.youtube.com/watch?v=FzeGtxeOH_M
אם בכוונתכם לחזור על הניסוי, אולי כדאי לשמור את הסלרי בחושך אבל שהוא רווי במים ובכך למנוע ממנו להתיבש, את הצבען אתם יכולים להוסיף עם ההוצאה של הסלרי לאור.
זו יכולה להיות תצפית שתבחן את ההשערה,
בכל מקרה שיהיה בהצלחה
אני מציע להוסיף כמות של כפית לאגרטל, ראשית לשים את כפית האקונומיקה ואחר כך להוסיף מים.
כמו כן, כדאי לבדוק איך הטיפול משפיע על עמידות ואורך החיים של העלים, באיזה קצב הם מצהיבים ומתים.
מדד פיזיקאלי: מעקב רציף אחרי טמפרטורת הקומפוסט במרכז הערימה. הוא אמור להגיע לטמפרטורת הסביבה. בדרך כלל יום-יומיים לאחר הפיכת הקומפוסט המתבצעת לעיתים תדירות חלה עליה בטמפרטורה. כאשר הטמפ. לא עולה יותר והיא מתחת ל 40 מ"צ הדבר מעיד על בשלות.
מדדים כימיים: יש לבדוק את ריכוזי האמון והחנקה במיצוי מימי של הקומפוסט. בקומפוסט בשל הסתיים תהליכי הניטריפיקציה ורמת החנקה גבוהה בהרבה (לפחות פי 4) מרמת האמון.
מדד ביולוגי: יש לבדוק את צריכת החמצן של הקומפוסט בתנאי אינקובציה קבועים. עם תהליך ההבשלה צריכת החמצן יורדת מאד.
בברכה,
נשמח להבין מהו המנגנון הכימי או הביולוגי שעומד מאחורי ההמלצה לכתוש אספרין ולשים במי הגרטל על מנת להאריך את חיי הפרחים.
איזה עוד צמחים נחשבים זקופים וניתן בקלות להשיג אותם כדי לבדוק את השפעת ההורמון ג'יברלין עליהם? חוץ מעגבניה.
שלום,
הרבה צמחים, כולל אפונה, שעועית, חמנית ועוד. לא להשתמש בניסוי זה בצמחי שושנת (צמחים שיוצרים שושנת עלים לפני התארכות ופריחה כמו חסה, כרוב וכו.).
פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום,
נענו באתרנו שאלות דומות בעבר, אתה מוזמן להכנס ולפנות אלינו שנית אם יש שאלה יותר ספציפית:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5342
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5603
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
תודה על השאלה בדבר הנבטת זרעי כשות.
תשובתי:
זרעי כשות השדות עטויים בקליפה קשה שמונעת נביטה. על מנת להנביטם מלאכותית יש לפגוע בקליפה ולאפשר חדירת מים לעובר.
ניתן לעשות זאת על ידי שיוף הקליפה בין שני גליונות של נייר זכוכית עדין, או על ידי השרייה בחומצה גופרתית מרוכזת, בדרך כלל למשך חצי שעה עד שעה.
אני ממליץ על השיטה הראשונה, כי השימוש בחומצה הגופרתית מסוכן ואינו מומלץ לבתי ספר (טיפת חומצה גורמת לכוויה, ואם פוגעת בבגד - מיידית לחורים בבד).
בברכה,
ד"ר דני יואל
המחלקה לחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי
מרכז מחקר נווה יער
מה ההסבר שאחוז הנביטה בזרעים צפופים יותר גבוה מזרעים פחות צפופים? התוצאות שקבלנו בשלוש חזרות: 100 זרעים= 92% 50 זרעים=25% 40 זרעים=20% 30זרעים=10% 20זרעים=5% 10 זרעים=1%
תודה
שלום,
באיזה תנאים הונבטו הזרעים? בקרקע עם השקיה כך שיש שטיפה? או במיכלים סגורים, כך שחומרים (מומסים ו/או גזים) הנוצרים מהזרעים התפוחים או מהנבטים שהולכים ומצטברים במיכל הסגור עשויים להשפיע ולעודד נביטה של יתר הזרעים.
פרופ' חיים קיגל
הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית
שלום,
להלן הרכיבים הפעילים בשמן עץ התה:
30% terpinene-4-ol, cineol, pinene, terpinenes, cymene, sesquiterpenes
שים לב גם לתשובה שניתנה דרך מומחה באתר שלנו בקישור הבא:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4688
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
לגבי הפרוייקט של תאורה והבשלת מנדרינות -
ראשית, אני רוצה להחמיא לכם על העבודה ועל התשובות המנומקות והמדוייקות שלכם:
1) הנורות הספירליות החדשות הינם בעלי עוצמה גבוהה אך כפי שאמרתם אינן מחממות, ולכן אכן קיימת האפשרות שהם הגבירו את שיעור הפוטוסינתיזה. אם זאת, רק פרי צעיר ירוק מבצע פוטוסינתיזה, ופרי בשל בשבירת צבע או צבע מלא אינו מבצע פוטוסינתיזה.
2) כל הכבוד על מדדי ההבשלה שציינתם (צבע, ריכוז הסוכר, רמת חומציות, גודל ורכות) - זה רעיון טוב לבחור במספר מדדי הבשלה שונים ונכונים.
בהצלחה,
ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני
שלום,
להלן קישורים לתשובות אשר ניתנו על ידי מומחים ופורסמו בעבר באתר "בשער ברשת"
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5461
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5409
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8470
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8511
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב. הייתי מעוניית לשאול שאלה: איך הפולינולים שנמצאים בתה משפיעים על דלקות בעיניים כגון: שעורה וכו... וקיצר הם משפיעים על החיידק הנקרא סטפילוקוקוס? והאם זה מומלץ יותר מתרופות אנטיביוטיות?
שלום וברכה נשאלתי על ידי תלמידות שעושות ביודע בנושא הבשלת פירות, האם הפרי מבצע פוטוסנתזה כיון שקליפת הפרי של ההדרים ירוקה בתחילת תהליך ההבשלה, כלומר מכילה כלורופיל. אם לא, מה תפקיד הכלורופיל בשלב זה? תודה רבה אמירה
שלום אמירה,
בשלבים המוקדמים של התפתחות פירות הדר הם אכן מבצעים פוטוסינתיזה, ואולם עם התקדמות הליך ההבשלה כאשר הפרי הופך מירוק לצבעוני האברונים של הכלורופלסטים הופכים לכרומופלסטים, ובמקום הפיגמנט הירוק כלורפיל מצטברים בקליפה פיגמנטים קארוטנואידים בצבע צהוב וכתום.
ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני
לפני כשבוע, ערכנו ניסוי בו בדקנו את השפעת ריכוז הדשן על קצב גדילת עדשת המים. בטיפולים בהם היה ריכוז הדשן גבוה, הייתה הביומסה גדולה גם כן. לעומת זאת, בטיפולים בהם היה ריכוז הדשן נמוך יחסית, היה ריכוז החלבונים גבוה יותר מטיפולים בעלי ריכוז דשן גבוה.
האם מותר להניח כי מדובר באיזשהו מנגון פיצוי ע"י החלבונים? אם כן, האם תוכלו להפנות אותי למקור מידע בעניין?
תודה, ינאי
בטיפול דשן גבוה הייתה ביומסה גדולה יותר וריכוז חלבונים קטן יותר. ההנחה שלי לאור התוצאות היא שתאי עדשת המים גדלו בנפחם ותוספת הביומסה (בדקתם כנראה משקל טרי) הייתה תאים גדולים יותר (אפשר לבדוק במיקרוסקופ) עם חלליות גדולות יותר כתוצאה בעיקר מקליטת מים. לכן בתאים גדולים יותר חלבוני הציטופלסמה נמהלו. מכאן אני מניח שריכוז גבוה של דשן לא גרם לחלוקות תאים אלא לגדילת התאים הקיימים. בריכוז דשן נמוך התאים נשארו קטנים יותר ובתוכם פחות מים וציטופלסמה יותר צפופה ולכן ריכוז החלבונים גבוה יותר. לפני שנים רבות פרסמתי מאמר שדן בסוגיה הזו בהבדלים שבין אשרושים של מיני סלק. מקווה שעזרתי ונתתי לכם חומר למחשבה מה כדאי לבדוק כדי לאשש את השערתי.
פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית
מדוע בצמח האלודאה שהוא צמח מים חסר פיוניות שלא מבצע דיות, קצב הפוטוסינתזה מתחיל להאט לאחר הטמפרטורה האופטימלית עד אשר נפסק לחלוטין ועובר דנטורציה בכ-65 מעלות צלזיוס. בנוסף בכל המקורות שבדקתי הטווח האופטימלי לגידול צמח זה הוא בין 15-28 מעלות אך לפי מחקרים שונים הטווח אופטימלי הוא כ40 מעלות צלזיוס. הרי ידוע כי אין דיות, והצמח לא מאבד נוזלים. מה קורה לצמח ומדוע אין פוטוסינתזה גם כאשר הצמח לא מאבד מים? תודה, גיא
שלום גיא,
תהליך הפוטוסינתיזה כולל מספר ריאקציות ביוכימיות המבוצעות ע"י מספר אנזימים, שהם חלבונים פעילים. בנוסף לכך לשם הביצוע של חלק מהתהליכים צריך להישמר המבנה של הממברנות בכלורופלסט שגם הן מולקולות אורגניות מורכבות. גם החלבונים וגם מרכיבי הממברנות נפגעים בטמפרטורה גבוהה ועוברים שינוי מבנה דראסטי הנקרא, כפי שציינת, דנטורציה שפירושו איבוד המבנה הטבעי. לאחר דנטורציה החלבונים והממברנות לא יכולים למלא את תפקידם והפוטוסינתיזה נעצרת.
לכל חלבון יש טווח טמפרטורות לו הוא מותאם, אבל כולם בדרך-כלל פעילים בטווח 15 – 35 מעלות צלזיוס. ביצורים המותאמים לסביבות חמות מאוד, כגון מעיינות חמים למשל, ניתן למצוא חלבונים העמידים לטמפרטורות גבוהות יותר. האלודיאה היא צמח מים שאיננו מותאם לטמפרטורות גבוהות ולא פלא שהפוטוסינתיזה, וכנראה גם תהליכים אחרים בתאים שלה, לא יהיו פעילים בטמפרטורות גבוהות.
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב