אקלים

אאאא
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
24728
01/12/2022
אויר חם עולה או יורד?
שאלה מספר 24728 - אויר חם עולה או יורד?

כידוע אויר חם עולה. מדוע הטמפ' של האויר בגובה נמוך (בקעת הירדן למשל) גבוהה מזו של המקומות הגבוהים (פוריה למשל) ויורדת ביחס הפוך לגובה הטופוגרפי גם הלאה (חרמון למשל) לראשי ההרים? עובדה זו מתישבת עם התקררות האטמוספרה כלפי מעלה. האם זה קשור לעובדה שהאויר מתרחק מהקרקע שהיא זו המתחממת ומחממת? עם זאת יש לציין ששטח הפנים של רמה (בגובה 1,000 מ' למשל) לא שונה משטח הפנים של הקרקע בבקעה (-200 מ' למשל). שמעתי הסבר שהטמפ' של האויר נמצאת ביחס ישר לדחיסותו (למה?), צפיפות המולקולות (חלקיקים) אשר מושפעת מהגובה למה? ידוע שהאויר נעשה דליל ככל שעולים. אני מבין שתופעת הדילול של האויר נכונה גם בעמוד אויר תאורטי (מעין צינור כזה, מהארץ לכיוון השמיים). האם זה קשור לטמפ' של האויר. מדוע?

אודי צרי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

לאודי צרי שלום.

אטמוספירת כדור הארץ, חלקיקי הגז שבאוויר, "מוחזקת" על ידי כוח המשיכה של כדה"א. ככל שמתרחקים ממרכזו קטן כוח המשיכה ולכן צפיפות החלקיקים קטנה (כוח המשיכה גדול יותר בים המלח ולכן צפיפות האוויר גבוהה יותר מאשר בחרמון). טמפרטורת האוויר תלויה בצפיפותו, ככל שהאוויר צפוף יותר הטמפרטורה גובהה יותר. אנרגית השמש  והאנרגיה הנפלטת והמוחזרת מפני השטח נקלטות על ידי מולקולות האוויר, ככל שיש יותר מהן (צפיפות גבוהה יותר) כך הטמפרטורה גבוהה יותר.

מקווה שעניתי על השאלה

 

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

22916
01/12/2022
כמות מים באויר
שאלה מספר 22916 - כמות מים באויר

האם כמות המים באויר קבועה לאורך היום?אני יודע שהלחות היחסית קטנה כשהטמפרטורה עולה (במשך היום) אבל מה בדבר כמות המים בליטר אוויר?בתודה, ארז

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
22834
01/12/2022
ריכוז חמצן בגובה
שאלה מספר 22834 - ריכוז חמצן בגובה

האם בעליה לגובה ירידת ריכוז החמצן נגרמת בגלל הידלדלותו באופן יחסי כלומר ירד מתחת ל20% או שהירידה היא בגלל הירידה הכללית בלחץ האויר


חן

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום חן,

עד לגובה של 85 ק"מ בערך הרכבו של האוויר דומה לזה שבקרקע מבחינת היחס בין חמצן לחנקן.

הירידה בריכוז החמצן עד לגובה זה נובעת אך ורק מהירידה הכללית בצפיפות האוויר (בערך ירידה בפקטור 10 כל 16 ק"מ דהיינו ירידה של פי 100,000 בצפיפות האוויר בגובה 80 ק"מ).

בברכה,

פרופ' נתן פלדור
המכון למדעי כדור הארץ/מדעי האטמוספירה
האוניברסיטה העברית

22723
01/12/2022
הפקת מימן ממקור ביולוגי
שאלה מספר 22723 - הפקת מימן ממקור ביולוגי
עד כמה ריאליסטי הרעיון של להפיק מימן ממקור ביולוגי לשם שימוש כמקור אנרגיה למשל בתחבורה להנעת תאי דלק?

והאם סביר שיום אחד העלות תשתלם כך שמכוניות יונעו באמצעות תאי דלק הממונעים ע"י מימן ביולוגי שמקורו במיקרואורגניזמים או אצות?

תודה מראש,
אורן
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אורן,

נושא שאלתך נחקר
לעומק ויש
אודותיו מידע רב בספרות המקצועית וברשת האינטרנט.

להלן קישור למצגת ומספר מאמרים בנושא:

http://www.madatech.org.il/MSV/Data/Uploads/Contents/FilePath/FilePath852.ppt

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11751&kwd=2760

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7214&kwd=2760

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4040&kwd=2760

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4042&kwd=2760

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22661
01/12/2022
לחות באילת
שאלה מספר 22661 - לחות באילת

שלום למומחה,

האם הסיבה שבאילת יש לחות נמוכה קשורה במיקומה הגיאוגרפי / טופוגרפי ?

תודה!

דניאל

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

דניאל שלום,

ישנן מספר סיבות ללחות הנמוכה:


1.
הטמפרטורה הגבוהה מאוד גורמת לערכי הלחות לרדת.


2.
הרוח השכיחה באילת היא צפונית ולפני שהיא מגיעה לאילת היא עוברת מעל המדבר החם והצחיח וכתוצאה מכך האוויר מתחמם ומתיבש.


3.
הים נמצא מדרום לאילת בניגוד לרוח השכיחה ולכן השפעתו על אקלים העיר שולית.

במידה ותנשב באילת רוח דרומית (מכיוון הים) ערכי הטמפרטורות ירדו הלחות תעלה ועומס החום יגבר למרות הירידה בטמפרטורה.

בברכה,

ד"ר עודד פוצ'טר
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
אוניברסיטת תל אביב
החוג לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

22512
01/12/2022
מדוע מי ים סוף מרגישים קרים כל כך?
שאלה מספר 22512 - מדוע מי ים סוף מרגישים קרים כל כך?

שלום,


אני שוב ושוב נתקלת בשאלת תלמידים, מדוע מי ים סוף מרגישים כל כך קרים?


האם יש לזקוף זאת להבדלי הטמפרטורות בין האוויר שבחוץ למי הים? הרי אין שינוי משמעותי בין טמפרטורת ים סוף לטמפרטורת הים התיכון, מדובר בכמה מעלות בלבד. האם גם למעלות אלו תפקיד מהותי?


הרי המים יחסית חמים לאוקיינוסים, הרי בזכות חומם מתפתחות שוניות האלמוגים...


תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נוי,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2992

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22318
01/12/2022
שאלה- התייבשות ים המלח
שאלה מספר 22318 - שאלה- התייבשות ים המלח

שלום,


האם יש קשר בין שימוש מוגבר במוצרי ים המלח לבין התייבשות ים המלח בשנים האחרונות? זוהי שאלת החקר שלי והייתי רוצה לשמוע את דעת המומחים וגם אני רוצה לדעת האם חקרו על זה כבר ואם כן,מה מצאו.


תודה,שירלי(:




תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום שירלי,

שאלה בנושא התייבשות ים המלח נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3085

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22322
01/12/2022
יצירת עננות
שאלה מספר 22322 - יצירת עננות

שלום,


אחרי שראיתי תוכנית על התרומה של שובלי מטוסים להורדת הטמפרטורה. חשבתי שאם היינו יוצרים "עננים" שמלווים את כדור הארץ כמו לווין ובאותו מיקום כמו לווין, אולי זה היה תורם להורדת הטמפרטורה בכדור הארץ?


זה יכול להיות חלקיקי פחם שיפוזרו לאורך שטח כמה שיותר גדול, או חומר אחר שיסנן קרינה, או כל חומר אחר. ברור שלהעלות לווין שכל יעודו ליצור "ענן" זה דבר מאוד יקר. אבל בגלל הקרבה היחסית לשמש הוא לא יצור צל גדול יחסית? ה"ענן" גם לא יתפזר הוא פשוט ישאר שם. אם נייצר את ה"ענן" מעל האוקיינוס קרוב לחוף (רק גבוה בחלל) האם הוא לא יוכל להחליש סופת הוריקן ע"י הורדת הטמפרטורה?


אני מקווה שזה לא יותר מדי הזוי... האם יכול להיות בזה שמץ של ממש?


תודה רבה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

חלקיקם מרחפים אירוסולים, אכן יכולים לקרר את האטמוספרה ולהחזיר חלק מקרינת השמש לחלל. הבעיה היא שהם מקררים במקום שונה (בזמן ובמרחב) מהמקום בו גזי החממה מחממים. המערכת האקלימית היא מערכת לא ליניארית ולכן קירור שאינו דומה באופיו לחימום החממה לא יפתור את הבעיה ויכול ליצור בעיות אחרות. לדוגמא, גזי החממה מחממים את האטמוספרה בצורה אחידה בזמן (ביום ובלילה) בעוד שחסימת שטף השמש (בשיטה כל שהיא) תקרר בשעות היום בלבד ותשפיע על מערכות אחרות (הטמעה, אידוי, עננות). ככלל, כל התערבות אנושית במערכת האקלימית עלולה להזיק ע"י אתחול של משובים בלתי צפויים.

בברכה,

ד"ר אילן קורן
מדעי הסביבה ומחקרי אנרגיה
מכון ויצמן למדע
23710
02/11/2013
עוצמת קרינת השמש לאורך השנה בישראל
שאלה מספר 23710 - עוצמת קרינת השמש לאורך השנה בישראל

מה היא עוצמת הקרינה הפוגעת בישראל בכל יום בשנה (בממוצע)? (גרף)

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/11/2013

שלום,

בכל אזור בארץ כמובן קרינת השמש שונה, ובכל מקום הקרינה משתנה בהתאם לסביבה המיידית. לדוגמא, אם יש בנין רב קומות מדרום אזי השטח יהיה בצל דווקא בצהריים שאז הקרינה הטבעית מקסימלית. באופן כללי בדרום הארץ הקרינה חזקה יותר, וגם לעננות יש השפעה על כך.

מדידות של קרינה הן די נדירות, השירות המטאורולוגי מבצע מדידות בבית דגן, ויש לבדוק אם העלו כבר את הנתונים לאתר השמ"ט
http://data.gov.il/ims

כמו כן, יש תחנות מטאורולוגיות עצמאיות למשל, באוניברסיטת בן גוריון יש גם מדידות של קרינה
http://www.geog.bgu.ac.il/new_design/labs/weather.html

בברכה

אמנון סטופ



 

ד"ר אמנון סטופ
גיאופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב

24040
11/07/2013
חלחול
שאלה מספר 24040 - חלחול

שלום רב,

מדוע חומר אחד מחלחל לתוך חומר אחר? האם מדובר בתהליך פיסיקלי בלבד שמושפע מכוח הכבידה או שמדובר בתהליכים נוספים כגון אדהזיה? או שילוב של מספר תהליכים יחדיו?

תודה רבה על העזרה והמשך יום טוב

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 11/07/2013
0
23698
03/07/2013
פליטת חום של הים והיבשה
שאלה מספר 23698 - פליטת חום של הים והיבשה

באיזה חלק מהיממה הים פולט חום ובאיזה חלק מהיממה היבשה ומדוע?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 03/07/2013
0
23705
02/06/2013
התחממות כדור הארץ והידלדלות שכבת האוזון
שאלה מספר 23705 - התחממות כדור הארץ והידלדלות שכבת האוזון

שלום רב,

מה הן נקודות הדמיון  והשונה בין תופעת התחממות כדור הארך לתופעת הידלדלות שכבת האוזון?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/06/2013

שלום,

מצ"ב תשובת מומחה ששובצה בעבר באתר: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23732
02/03/2013
לחץ ברומטרי
שאלה מספר 23732 - לחץ ברומטרי

מה ההבדל בין לחץ ברומטרי ולחץ אטמוספרי ומה ההגדרה של כל אחד מהם

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/03/2013

דדי שלום,

מצ"ב קובץ של מצגת המסביר בפירוט את ההבדלים בין סוגי הלחצים השונים.

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23031
01/10/2011
מלחים במי ברז
שאלה מספר 23031 - מלחים במי ברז

מהו ריכוז המלחים במי ברז בארצנו?
תודה, נריה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/10/2011

שלום נריה,

להלן קישור למאמר אודות ריכוז והרכב המלחים במי ברז בארץ:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4439

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23027
02/02/2011
השפעת התנדפות מים מצמחים על טמפרטורת הסביבה
שאלה מספר 23027 - השפעת התנדפות מים מצמחים על טמפרטורת הסביבה

שלום רב,


ידוע לי שהתנדפות מים מצמחים בהתאדות ובטרנספירציה משפיעה על טמפ. הסביבה הקרובה. אני מעונינת במידע כמותי בסיסי על התופעה, ככל שהוא קיים. לא הצלחתי למצוא מידע כזה בחיפושים רגילים. ואודה לכם אם מישהו מהמומחים של "בשער" יוכל לספק לי אותו.


בתודה, עדי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/02/2011

שלום עדי,

השפעת התנפות המים מהצמחיה והשפעתה על הורדת טמפרטורת נקראת "אפקט האואזיס". המונח נטבע על ידי OKe T.R בספרו Boundry layer climate שהגדיר את התופעה בצורה הבאה: מקור של לחות באזור צחיח יהיה קר מסביבתו והביטוי הטוב ביותר לתופעה הוא נווה המדבר. מאז עסקו חוקרים רבים בכימות התופעה. הדרך הפשוטה ביותר לכימות התופעה היא בעזרת הטבלה הפסיכרומטרית. אולם קשה לתת כימות מדוייק היות והצמחייה משפיעה על הורדת הטמפרטורות בצורה משולבת: הפחתת קרינה, הטלת צל, התדנפות מים והשפעה על הרוח. לכן אין עדיין תשובה מדוייקת. יש לציין שמחקרים רבים הראו שלסוגי צומח שונים יש השפעה שונה על הפחתת הטמפרטורות. למשל:

Potchter, O., Choen, P., Bitam, A., (2006) "Climatic Behavior of Various Urban Parks during Hot and Humid Summer Mediterranean City of Tel Aviv, Israel" International Journal of Climatology, 26:1695-1711. DOI: 10.1002/joc.1330

כהן פ', פוצ'טר ע' וביתן א' (2007) "ביו-קלימטולוגיה של פארקים עירוניים בתל אביב" יער, כתב עת לחורש, יער וסביבה 9, ע"ע 40-46.                                                                         

Potchter, O., Goldman, D., Kadish, D., Iluz, D., (2008) "The oasis effect in an extremely hot and arid climate: the case of Southern Israel" Journal of Arid Environment. 72(8): 1721-1733. DOI:10.1016/j.jaridenv2008.03.004.

Shashua-bar, L., Potchter, O., Bitan, A., Bolanski, D., Yaakov, Y., (2010) "Micro-climate modeling of street tree species within the varied urban morphology in the Mediterranean city of Tel Aviv, International Journal of Climatology, 30: 44–57 DOI: 10.1002/joc.1869

בברכה,

ד"ר עודד פוצ'טר
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם
אוניברסיטת תל אביב
החוג לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

22660
11/04/2009
שאלה - גשמים
שאלה מספר 22660 - שאלה - גשמים

שלום למומחים.


קראתי מעט חומר ורציתי לשמוע מפי מומחים:


הענן הרי הוא התהוות של אדי מים שעברו עיבוי. מדוע בקיץ שהאידוי גבוה יותר עקב הטמ"פ אין כמות גדולה יותר של גשם מאשר בחורף?


תודה!!


דניאל


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 11/04/2009

שלום רב,


אכן עננים נוצרים כאשר אדי המים באטמוספרה מתעבים לטיפות סביב גרעני עיבוי.

תנאי הכרחי לעיבוי הוא שהלחות היחסית תהה מעל 100% (על רוויה).


לחות יחסית תלויה בלחות המוחלטת (ריכוז אדי המים) באופן ישר, ובטמפרטורה באופן הפוך. עבור ריכוז אדים נתון, תרד הלחות היחסית כאשר הטמפרטורה תעלה.


בקיץ אכן האידוי גבוה יותר אבל הלחות היחסית ברום נמוכה יותר ולכן הסיכוי לענן ממטיר נמוך.


בברכה,

ד"ר אילן קורן
מדעי הסביבה ומחקרי אנרגיה
מכון ויצמן למדע

22569
07/04/2009
שבר הסורי אפריקאי - מזג אויר
שאלה מספר 22569 - שבר הסורי אפריקאי - מזג אויר
תחומי דעת:אקלים

למומחים שלום,


האם ישנה השפעה של תצורת הבקע על מזג האויר ומדוע?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 07/04/2009

לאיילת שלום

השבר הסורי אפריקני מורכב משרשרת בקעים ושקעים. לבקע השפעות אקלימיות לכל אורכו והם שונים ממקום למקום. להלן דוגמאות: ים סוף מהווה אזור חם בו נוצרים ואליו נמשכים שקעים הגורמים ל"חמסינים". עמק הירדן – בהיותו מקום נמוך, מתמוככות (שוקעות) הרוחות המגיעות אליו מהרי יהודה בחורף. כתוצאה מירידת האוויר הוא מתחמם, הלחות יורדת ובעקבות זאת כמות המשקעים קטנה ונוצר "מדבר בצל גשם". בקיץ, הבריזה מגיעה בשעות אחה"צ, אך עקב שקיעת האוויר הוא מתחמם וכך שעות אחר הצהרים הן השעות החמות ביותר בבקעה. אלו רק חלק מהתופעות. מקווה ששפכתי אור על השאלה

בברכה,
ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל
22251
03/05/2008
אוזון בקוטב
שאלה מספר 22251 - אוזון בקוטב

מדוע בקטב הדרומי האוזון יותר מדולל מאשר במקומות אחרים? האם גם בקוטב הצפוני יש אותה תופעה? האם אפשר לקבל הסבר מפורט על השאלה


תודה אהרון

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 03/05/2008

התשובה לשאלה הינה מורכבת משהו.

המערבל (VORTEX) הפולארי (בסטרטוספירה) מעל הקוטב הדרומי חזק יותר ואשר על כן נחלש בסתיו בצורה חזקה יותר מאשר המערבל מעל הקוטב הצפוני. הסיבות לכך קשורות כנראה לגודלה של יבשת אנטארקטיקה (על הטמפרטורות הנמוכות מאוד שבה) ולעובדה שבחצי הכדור הדרומי יש פחות כיסוי יבשתי (פרט לקוטב עצמו) יחסית לחצי הכדור הצפוני.

הכליאה היעילה של מולקולות CFC בתוך המערבל מערבל והשחרור הפתאומי של כל המולקולות שהצטברו בתוכו גורמת להרס יעיל מאוד של מולקולות האוזון בסטרטוספירה (על ידי הפיכתן למולקולות חמצן).

ירידת מה באוזון מעל הקוטב הצפוני קיימת אך בעצמה חלשה הרבה יותר מאשר מעל אנטארקטיקה.

מאז הורדת השימוש ב- CFC נפסק הדלדול בריכוז האוזון.

בברכה,

פרופ' נתן פלדור
המכון למדעי כדור הארץ/מדעי האטמוספירה
האוניברסיטה העברית
22220
03/05/2008
אקלים-רמה ברומטרית+קרינת השמש
שאלה מספר 22220 - אקלים-רמה ברומטרית+קרינת השמש

1- רמה הברומטרית הוא אזור לחץ גבוה יחסית. אם זה לחץ גבוה יחסית אזי האוויר שם אמור להיות צפוף יותר. כלומר קר יחסית לסביבתו. אז איך זה שזה דוקא מאפיין את הקיץ אצלינו?


2- מדוע השמש עושה את המהלך שלה בשמים מכיוון מזרח למערב תמיד דרך הדרום?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 03/05/2008

שלום רב,

1. השואל הנכבד טוען שבקיץ קיימת באזורנו רמה ברומטרית שבה האוויר צפוף (בשל הלחץ הגבוה) ובגלל צפיפותו הוא קר. זה לא מתיישב לשואל עם חום הקיץ באזורנו.

א. אף אם הייתה קיימת באזורנו רמה ברומטרית בקיץ בגבה פני הים אין זה מן הנמנע, מבחינת חוקי הפיזיקה, שלחץ גבוה קשור בטמפרטורה גבוהה.

ב. העובדות הנכונות הן שבקיץ שורר באזורנו בממוצע בגבה פני הים לחץ יותר נמוך מזה שבחורף.

(1007 הקטופסקל בקיץ, לעומת 1015 ה"פ בחורף). עובדה זו כשלעצמה איננה קובעת את הטמפרטורה.

אזור הלחץ הנמוך בקיץ נקרא ע"י החזאים "אפיק מהמפרץ" הפרסי שהוא שלוחה של השקע המונסוני באזור פקיסטן.

ג. כאמור לעיל הלחץ כשלעצמו איננו קובע את הטמפרטורה. בקיץ קיים הלחץ הנמוך ליד פני הקרקע, מלווה בטמפרטורות גבוהות וצפיפות אוויר נמוכה. בשל כך קצב ירידת הלחץ עם הגבה קטן ולכן אנו מוצאים ברום של מספר קילומטרים – רמה ברומטרית, ממש מעל אזור הלחץ הנמוך השורר בגבה פני הים.

2. הסיבה לעובדה שמעלה השואל היא הגיאומטריה של ציר הסיבוב של כדור הארץ ומסלולו סביב השמש.

באופן ספציפי, מדובר בנטייתו של ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור האקליפטיקה. זהו המישור שלעליו נמצא המסלול של כדור הארץ סביב השמש. ציר כדור הארץ נוטה ב – 23.5 מעלות ביחס למישור זה. כתוצאה מכך, בחצי הכדור הצפוני באזורים שמצפון לקו הרוחב 23.5 השמש תמיד תראה מדרום. בקו הרוחב 23.5 השמש תגיע ב – 21 ביוני לזניט (הנקודה הגבוהה ביותר ברקיע – לא צפון ולא דרום) ובשאר ימות השנה תראה בדרום.

מדרום לקו הרוחב הזה השמש תראה בקיץ בצפון.

בברכה,


פרופ' אברהם זנגביל
מטאורולוגיה, המכונים לחקר המדבר
אוניברסיטת בן גוריון

22194
02/05/2008
שאלת המשך לעומס קור
שאלה מספר 22194 - שאלת המשך לעומס קור



האם ללחות האויר יש השפעה על "עומס קור"?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/05/2008

שלום רב

ישנו כנראה אפקט מחמיר שקיים כשהלחות מאד גבוהה, אבל המדדים המקובלים אינם לוקחים אותה בחשבון.

בברכה,

ד"ר ברוך זיו
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה
22198
02/03/2008
לאיזה שטח תקפה מדידת גשם ?
שאלה מספר 22198 - לאיזה שטח תקפה מדידת גשם ?

שלום!


כאשר מודדים גשם ,לאיה שטח המדידה תקפה?מה הגישה המקובלת ולפי איזה גודל שטח נבנה מד הגשם הסטנדרטי?


תודה דורית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 02/03/2008


שלום דורית,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2355

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22133
11/11/2007
אנרגייה גרעינית מתכלה ?
שאלה מספר 22133 - אנרגייה גרעינית מתכלה ?
תחומי דעת:אקליםפיזיקה

שלום,


מדוע מכלילים את האנרגיה הגרעינית בקטגוריית האנרגיות הבלתי מתכלות? על פי הבנתי זוהי אנרגיה חלופית אך בהחלט תלוייה ביסוד האורניום המצוי כמשאב טבע, או בפלוטוניום אותו ניתן לפתח בתנאי מעבדה.


אשמח להבהרה,


תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 11/11/2007

נכון שאנרגיה גרעינית כפי שהיא מופקת כיום תלויה באורניום או בפלוטוניום כדלק. הדלק הזה יעיל מאד וכמות האורניום הנמצאת על כדור הארץ תספק אנרגיה לעולם עוד כמה מאות שנים. במשך הזמן ימשיכו לפתח את השימוש בראקצית היתוך (או מיזוג ), FUSION בלע"ז. זהו תהליך הפוך לתהליך הביקוע. אם בביקוע אטום כבד מתפצל לשנים קלים יותר, בהיתוך שני אטומים קלים מתמזגים לאטום כבד יותר. האטומים הקלים הם איזוטופים של מימן ואפשר להפיק אותם ממי הים. הם נמצאים אמנם בריכוזים נמוכים אבל כמות המים באוקינוסים היא כמעט אין סופית.
קשה מאד לחזות עכשו מה יהיו מקורות האנרגיה כאשר מלאי הדלק הזה יגמר.

בברכה,

גד שני.

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
21985
06/11/2007
כמות החמצן באטמוספרה
שאלה מספר 21985 - כמות החמצן באטמוספרה

ידוע שפוטוסינטזה ונשימה של הצמחים הם שני תהליכים הפוכים. כיצד נשמרת כמות החמצן באטמוספרה, אם הפוטוסינטזה מתקיימת רק ביום והנשימה גם של הצמחים וגם של בעלי חיים ושל בני אדם ,מתרחשת כל הזמן?

תודה מראש


אהרון

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 06/11/2007
שלום אהרון,

אכן לפוטוסינתיזה, המביאה ליצירת חומר אורגני, ולנשימה השפעות הפוכות על הרכב האטמוספירה. בראשית קיומו של כדור-הארץ לא היה חמצן חופשי באטמוספירה ולא היה חומר אורגני, בטרם הופעת החיים. כל הפחמן נמצא אז בצורת דו-תחמוצת הפחמן. מאז הופעת החיים ואיתם תהליך הפוטוסינתיזה נקשר הפחמן בחומר אורגני ומשתחרר חמצן לאוויר. כל עוד חומר אורגני הלך והצטבר במערכות האקולוגיות, סך כל הפוטוסינתיזה היה גדול יותר מסך כל תהליכי הנשימה של צמחים, בעלי-חיים ומיקרואורגניזמים. ככל שגדלו יותר היערות וגדלה כמות האצות והחיים באוקינוסים, רב היה ייצור החמצן מאשר צריכתו בנשימה. כך הגענו להרכב האטמוספירה שלפני העידן התעשייתי. לפי הערכות אנשי המדע, כיום המערכות הטבעיות מאוזנות ואינן גדלות יותר. סך כל תהליכי הפוטוסינתיזה על-פני היבשות ובאוקיינוסים שווה לסך כל תהליכי הנשימה. כך נשמרת האטמוספירה בריכוז חמצן של 20% לערך. האיום על הרכב האטמוספירה מקורו בכך שבני-האדם כורים ושואבים ממעמקי האדמה, חומר אורגני, פחם ונפט, שמקורו בתהליכי פוטוסינתיזה שהתרחשו לפני מיליוני שנים, ושורפים אותו כדלק. תהליך זה כמוהו כנשימה, צורך חמצן ומשחרר דו-תחמוצת הפחמן. לכן במאה וחמשים השנים האחרונות אנו עדים לעלייה הדרגתית בריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה מריכוז של 0.03% לערך באמצע המאה ה-19 עד קרוב לערך של 0.04% כיום. יש כנראה גם ירידה מקבילה בריכוז החמצן באטמוספירה, אך על רקע הריכוז הגבוה של גז זה קשה להבחין בכך.

עמרם


פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
דילוג לתוכן