אקולוגיה

אאאא
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
24570
01/12/2022
אללופתיה בגרניום לימוני
שאלה מספר 24570 - אללופתיה בגרניום לימוני
שלום, אשמח לדעת מה הם החומרים בגרניום הלימוני שיוצרים את תופעת האללופתיה. וכן מידע על אללופתיה ועל זרעי עדשים וזרעי מאש. תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

מידע מורחב בנושא "אללופתיה ונביטה" נמצא בקישורים המצורפים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4912

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7448

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3280

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5332

 

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

24567
01/12/2022
הצמח אחירנטוס Iresine Iindeni
שאלה מספר 24567 - הצמח אחירנטוס Iresine Iindeni

במסגרת עבודת ביוחקר בו הושוו שני צמחים : יהודי נודד ואחירנטוס היה קושי במציאת מידע על הצמח אחירנטוס. אשמח למידע על הצמח ועל סוגי הכרומופלאסטים המצויים בו. מהתבוננות בתכשיר מיקרוסקופי באפידרמיס של עלה מכל אחד מבין הצמחים ניתן לראות את העובדות הבאות:
1. ביהודי הנודד ישנן כ 20 פיוניות (בממוצע) גדולות בשדה הראיה וישנם כלורופלאסטים בתאי הסגירה של הפיונית ובתאי האפידרמיס.
2. בצמח אחירנטוס ישנן כ 200 פיוניות (בממוצע) קטנות מאוד בשדה הראיה. כרבע מגודלן של הפיוניות ביהודי הנודד. עם זאת, לא ניראים כלורופלאסטים, אלה כרומופלאסטים בגוון בורדו.
בשאלת מחקר שערכה השוואה בין קצב הפוטוסינטזה של שני צמחים אלו בכמות אור משתנה (אור מלא, אור חלקי בשתי דרגות ובחושך) ניתן לראות כי בצמח יהודי הנודד קצב הפוטו' היה גבוה יותר. כביכול שטח פנים גדול ביחס לנפח של פיוניות היה צריך להשפיע על תוצאות המחקר (שבו העלים היו בתמיסת נתרן ביקרבונט אופטימאלי), עם זאת, ידוע לנו שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קצב הפוטו'.
לכן ברצוני להבין אילו סוגי כרומופלאסטים מצויים באחירנטוס? והאם קליטת אורכי הגל המסוימים בהם מגבירה את קצב הפוטו'?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

בכל הצמחים, גם באלה שנראים אדומים מצד אחד או משני הצדדים, הפוטוסינתיזה מתבצעת בכלורופלסטים ירוקים (מכילי כלורופיל) שנמצאים בתאי המזופיל.

לכלורופלסטים שבפיוניות אין חשיבות רבה בביצוע הפוטוסינתיזה למרות שהם אולי שותפים בתהליך פתיחת הפיוניות.

בהשוואה בין מינים שונים יש גורמים רבים שאחראים להבדלים בקצבי פוטוסינתיזה בנוסף להתנגדות הפיוניות, ביניהם ריכוזי הפיגמנטים, מבנה העלה, פעילות אנזימתית וכו'.

התנגדות הפיוניות עצמה נקבעת ע"י שילוב של מספר הפיוניות, גודלן ומידת הפתיחה שלהן, כך שלא פשוט לקבוע לפי התבוננות במיקרוסקופ מי היה צריך לבצע פוטוסינתיזה  בקצב מהיר יותר.

למרות שקל יותר למדוד את קצב הפוטוסינתיזה בעלים ששרויים בתמיסה, זה הרי לא מצבם הטבעי של צמחי יבשה אלה. מדידה ריאלית יותר צריכה להתבצע כשעלים באוויר, אך היא דורשת מכשור יקר ומסובך.

 

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

24016
01/12/2022
מלחים
שאלה מספר 24016 - מלחים

שלום ,

לצורך עבודת ביוחקר אני צריכה לדעת :

- מהו המלח העיקרי במי ים ? (ים תיכון ולא ים המלח )

- איזה מלחים נוספים מרכיבים את מי הים ?

- ואילו מלחים ( שלאו דווקא קשורים למי ים ) רעילים לצמח ? ואילו אינם רעילים ? (כלומר , בעלי השפעה כלשהי על נביטת הצמח ) .

 

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

הודיה שלום,

מצ"ב קישור להרכב מי הים: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%9D
 

כמו כן, על מנת לקרוא בהרחבה תשובות מומחים לשאלות בנושא "השפעת מלחים על נביטה" אני ממליצה להקליד באתר "בשער ברשת" את מילת המפתח "נביטה".

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23938
01/12/2022
העשרת הקרקע בחיידקי ריזוביום
שאלה מספר 23938 - העשרת הקרקע בחיידקי ריזוביום

שלום,

האם כאשר מעשירים את הקרקע בחיידקי ריזוביום, יש צורך לזרוע בה גם צמחי קטניות, או שהחיידקים מסוגלים להעשיר את הקרקע באמוניה גם ללא קטניות?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

רחלי שלום,

להלן קישור לתשובות שניתנו בנושא ע"י מומחים באתר:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5365
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4621
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23891
01/12/2022
השפעת סבון כלים רגיל וסבון כלים אקולוגי על גדילת הצמח
שאלה מספר 23891 - השפעת סבון כלים רגיל וסבון כלים אקולוגי על גדילת הצמח

אני מתקשה למצוא חומר בעברית באינטרנט לגבי השפעתו של סבון כלים רגיל וסבון כלים אקולוגי על גדילתו של צמח. כל מאמר/ כתבה וכו' יתקבלו בברכה. תודה רבה מראש. נועה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

נועה שלום,

להלן מצורפים מקורות מידע לעיונך בנושא המחקר שלך: "השפעת מים אפורים על התפתחות הצמח".

1. קובץ סיכום מחקר לחצי כאן


2. מצורפים שני תקצירים לעבודות חקר בנושא: עבודה מס' 1 עבודה מס' 2 .

3. מצורפת מצגת לעבודת חקר נוספת לחצי כאן למצגת.
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23663
01/12/2022
שיקום מערכות אקולוגיות הנמצאות בתהליכים דינאמיים
שאלה מספר 23663 - שיקום מערכות אקולוגיות הנמצאות בתהליכים דינאמיים

מערכות אקולוגיות  הן מערכות דינאמיות נמצאות בתהליך מתמיד של שינוי, אם באופן טבעי בגלל גורמי אקלים, סביבה, תחרות וכיו"ב ואם בגלל מעורבות האדם. באופן טבעי המערכות שואפות לייצוב ולאיזון.

כאשר רוצים לשקם מערכות אקולוגיות שנפגעו בגלל מעורבות האדם -  והמערכת כבר נמצאת בתהליך כלשהו של תגובה להפרעה וניסיון לאיזון - איך יודעים לאיזה מצב לשקם את המערכת האקולוגית והאם השיקום לא ייצור בעצמו שינויים שירחיקו את המערכת מהמצב הטבעי? 

 

תודה!

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

השאלה עוסקת במערכות אקולוגיות שנפגעו בידי אדם, ותוהה איך יודעים כיצד לשקם אותם, אל מול הדינמיקה הטבעית שלהן, ששואפת להגיע לאיזון. זוהי שאלה מצוינת, אבל מורכבת, והתשובה אינה פשוטה ואינה קצרה.

ראשית, תשובה עקרונית. המערכת האקולוגית תוכל תמיד להשתקם מעצמה, ומנקודת ראות של המערכת עצמה -- היא אינה זקוקה לשיקום אנושי. אלא שבמקרים רבים ההשתקמות העצמית של המערכת אורכת פרקי זמן ארוכים מאד ביחס לתוחלת החיים שלנו (מאות שנים), ועל כן נראה לנו שהמערכת אינה משתקמת מעצמה. על כן, מנקודת מבט אנושית -- האדם מרגיש שהוא צריך לסייע בשיקום המערכת. זוהי כמובן תחושה פנימית סובייקטיבית, אבל מובנת.

לגבי השאלה איך יודעים אם השיקום עוזר להביא את המערכת למצב 'טבעי' יותר – התשובה היא – כמעט בלתי אפשרי לענות על שאלה כזו, כי הביטוי 'מצב טבעי' הוא מושג סובייקטיבי, שאינו מוגדר היטב, ואנשים שונים תופסים ומגדירים אותו באופן שונה לגמרי. עדיף על כן לנסח את השאלה קצת אחרת, ולשאול, בעצם, שתי שאלות. האחת -- איך יודעים אם השיקום עוזר להביא את המערכת למצב טוב יותר ורצוי מבחינתו של האדם (שמפיק ממנה 'שירותי מערכת'), והשניה – איך יודעים אם השיקום מביא את המערכת למצב 'בריא' יותר מבחינה אקולוגית. על שאלות אלה יותר קל לי לענות.

לגבי המצב הרצוי לאדם, ברגע שהציבור (או מנהל השטח) מגדיר לעצמו מהו המצב הרצוי מבחינתו – ניתן למדוד אם השיקום מצליח או לא, או באיזה קצב מתקדם השיקום. מיד אביא דוגמאות. לגבי ה'בריאות האקולוגית' של המערכת, ניתן למדוד אותה בפרמטרים כמותיים, לדוגמה – קצב הייצור הראשוני, קצב פירוק חומר אורגני, מגוון מינים, ועוד.

במקרים מסויימים יש לנו ידיעה די טובה של מה אפשר לעשות ואיך זה צפוי להשפיע על המערכת. ניקח לדוגמא את נחל הקישון. תושבי המקום היו שמחים לו ניתן היה לשוט בנחל בסירה ולראות מסביב צומח טבעי, עופות מים, ולנשום אויר נקי מזיהום וללא ריחות דוחים. אילו היה ניתן להסיר מחר את כל המפגעים באיזור הנחל, כולל פליטות מזהמים למים ולאוויר -- המערכת היתה חוזרת מעצמה למצב 'טבעי' או 'טבעי למחצה'   -- אבל רק בתוך עשרות שנים רבות, בעיקר בגלל בוצה רעילה בקרקעית. אם רוצים לקצר את התהליך --- ניתן ליזום שיקום אקטיבי בידי אדם, שיכלול בעיקר חפירה של הבוצה והרחקתה (למערכת אקולוגית אחרת...).  במקרה כזה ניתן להניח שהשיקום עוזר להביא את המערכת במהירות יחסית לתיפקוד בריא יותר מנקודת ראותו של האדם (ניתן לשימוש לצרכי נופש למשל). אפשר גם להניח שהשיקום תורם ל'בריאות' המערכת האקולוגית (מגוון מינים, קצב הייצור ראשוני וקצב פירוק חומר אורגני במים ועוד).

במקרים אחרים – אנו יודעים שהמערכת הפגועה משתקמת מעצמה באופן משביע רצון ובפרק זמן סביר. במקרים כאלה ניסיונות שיקום בידי אדם הם מיותרים. הדוגמה הבולטת היא שריפות חורש ויער בחבל הים תיכוני בישראל. לאחר השריפה הצומח הים תיכוני משתקם במהירות (יחסית) -- בתוך 15 עד 30 שנה, ואיתו גם בעלי החיים במערכת, כמו ציפורים, יונקים, חרקים וכו'.  עד לאחרונה -- הגורמים המנהלים את המערכת האקולוגית בישראל לא הבינו זאת, ואירגנו מבצעי נטיעות רחבי היקף (למשל, אחרי שריפת הכרמל ב-1989 או שריפת שער-הגיא בשנת 1995). למרות זאת, הצומח הטבעי התפתח בדרך כלל מהר יותר מאשר השתילים, ותצורת הצומח שהתקבלה ברוב איזורי הנטיעות לא הושפעה מהנטיעות כלל. בהרבה איזורים שבהם נשתלו אורנים, גדל בסופו של דבר חורש של עצים רחבי עלים, ובאיזורים שבהם נשתלו אלונים – התפתח לעיתים יער אורנים. כיום יש הבנה רחבה בקרב אותם גופים (קק"ל, רשות הטבע והגנים) שאין צורך להתערב בהשתקמות הצומח הטבעי בחבל הים-תיכוני.

ולסיום, יש מקרים בהם אין לנו תשובה מוחלטת מהי דרך השיקום המיטבית מנקודת מבט של מצב המערכת האקולוגית. לדוגמה, קיימים מקרים בהם הפגיעה במערכת האקולוגית היא קשה יותר מאשר שריפה. המערכת האקולוגית פגועה מאד, והשתקמות טבעית יכולה לארוך מאה שנה או יותר. במקרים כאלה יש עניין בשיקום מהיר יותר. דוגמה בולטת היא המקרה של מחצבה פעילה, שבה מסירים את כל הקרקע ביחד עם שכבות סלע. כאשר מחצבה כזו ננטשת – יעברו עשרות רבות של שנים ובאזורים מדבריים -- מאות שנים עד אשר הסלע שנחשף יתבלה, ועד אשר הבלייה תיצור שיכבת קרקע עבה. הצומח שמתחדש במחצבות נטושות אינו הצומח שהיה במקום לפני החציבה. קיימות מספר דרכים כדי לזרז את השיקום הטבעי. למשל, ניתן להביא למקום אדמה מאיזור שכן. ניתן לשתול שיחים או עצים ממינים שונים, עם או בלי השקייה, או להסתפק בזריעה של צמחים חד שנתיים. כל התערבות כזו צפויה להביא לתוצאה שונה ובקצב שונה. כל התוצאות הללו יביאו תוך שנים אחדות למערכת אקולוגית שתהיה בוודאי יותר 'בריאה' מהמחצבה בעת נטישתה, אבל לא ברור איזו מהן תביא לתוצאה הטובה ביותר מבחינה אקולוגית – גם מחוסר ידע, וגם בגלל תוצאות רב משמעיות. למשל, ייתכן שנטיעת אורנים תביא לייצור ראשוני וקיבוע פחמן גבוהים יותר, בעוד שנטיעת אלונים תביא למגוון מינים גבוה יותר.

לשאלה מה עדיף מבחינה אקולוגית – יש יותר מתשובה אחת נכונה... בעצם, גם לשאלה מה עדיף מבחינת בני האדם – יש יותר מתשובה אחת. במקרים כאלה יש טעם להביא למקבלי ההחלטות את מירב המידע, ולקוות שיקבלו החלטה נבונה...

מקווה שעזרתי. כל טוב

---יוחאי



 

פרופ' יוחאי כרמל
היחידה להנדסת סביבה,מים וחקלאות
הטכניון

23492
01/12/2022
צבע הקונכייה
שאלה מספר 23492 - צבע הקונכייה
א.האם צבע הקונכייה משתנה בהתאם לתנאי הסביבה ?
ב.מה הגורמים המשפיעים על צבע הקונכייה ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

קונכייה קיימת במשרעת רחבה מאוד של חלזונות וכן במשרעת רחבה ביותר של צדפות, בים, במים המתוקים וביבשה. לפיכך, קשה להכליל עבור כול עשרות אלפי המינים.

בחלזונות ירודים כגון סהרן (השוכן במפרץ אילת), סהרונית (השוכנת בכנרת), וכן קרובים שונים של הכיפה הסרוגה (בים התיכון ובאילת), המזון הוא שמכתיב את צבע הקונכייה. בצדפות שונות מידת החשיפה לאור מכתיבה אם הקשוות תהיינה כהות (חשיפה יתרה) או בהירות (חשיפה מועטה).

השבלולים, הם אלה החלזונות השוכנים ביבשה, ובהם במינים רבים הקונכייה מפוספסת.

במקרים אלה, מספר הפסים וכן גם הצבע נקבעים תורשתית.

בברכה

יוסי



פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית
23385
01/12/2022
השפעת צפיפות הזריעה על צמיחה
שאלה מספר 23385 - השפעת צפיפות הזריעה על צמיחה

במסגרת ניסוי ביוחקר שבדק את השפעת צפיפות הזריעה על צמיחת זרעי שעועית. ראינו שדווקא במקום בו היו יותר זרעים (יותר צפוף) הצמיחה היתה רבה יותר .דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מה שלמדנו על תחרות על משאבים כגון מים ומינרלים.בשיחה עם מומחה גד"ש הוא אמר שהדבר הגיוני מאוד כי למשל שנופל חופן זרעים על האדמה הוא נובט וגדל יותר מהר ויותר טוב לעומת זרעים בודדים . האם יש לכך הסבר מדעי או מאמר מדעי שישפוך אור על התופעה?
לתשובתכם אודה סוזי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

ההסבר היחיד שעולה בדעתי הוא העיקרון שתחרות על מקורות מזון ומים באה לידי ביטוי רק בתנאי חסר. לעומת זאת, לצמיחה בצפיפות, בתנאי שפע יש יתרונות שלפעמים הם אפילו סינרגסטיים (מועצמים כמכפלה ולא כהוספה בלבד). יתרונות אלה יכולים להתבטא בקצב שינוי המיקרו-סביבה של השורשים הן בפן הביוטי (מיקרו-אורגניזמים סימביוטיים או לחלופין הגנה מגורמי מחלות) והן בפן הא-ביוטי (כמו פירוק מינרלים ותיחוח הקרקע).

פרופ' אברהם לאלזר
המכון למדעי הצמח
מכון וולקני

23334
01/12/2022
השפעת מים אפורים(של כביסה)על אורך גדילה ונביטת זרעי קטניות
שאלה מספר 23334 - השפעת מים אפורים(של כביסה)על אורך גדילה ונביטת זרעי קטניות
במסגרת ביוחקר בחרנו לעשות עבודה על השפעת מים אפורים(של כביסה)על אורך גדילה ונביטת זרעי קטניות. רצינו לדעת איפה אנו יכולות למצוא מחקרים מהימנים על הנושא ללא אינטרסים.
בנוסף, רצינו לדעת אם יש הבדל בכמות המלחים לפי סוגי אבקות שונות. בהנחה שאכן יש, איך הבדלי המלחים מתבטא בסוגי האבקות(אבקה מרוכזת, אבקה לא מרוכזת, אקולוגית, נוזלית)
תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

להלן קישור לתשובה בנושא:

http://www.Bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4758

נשמח להמשיך ולסייע,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23347
01/12/2022
השפעת סוגי קרקעות שונים על נביטה וצמיחה בחיטה
שאלה מספר 23347 - השפעת סוגי קרקעות שונים על נביטה וצמיחה בחיטה

שלום,


ביצענו ניסוי בשיעור ביולוגיה על הקשר של סוגי האדמות והשפעתם על התפתחות נבטי חיטה.


אודה לכם אם תתנו לי מידע בונגע לשלושה נושאים:


השפעת סוגי קרקעות שונים על נביטה וצמיחה בזרעים(בעיקר בחיטה#


מידע על מבנה ואופי האדמות הבאות:#


אדמת גן,חול ים, אדמת חמרה,קומפוסט


בניסוי, בדקנו גם האם שטיפה של חול ים ואדמת חמרה(במי ברז) משפיעה על הנביטה והצמיחה של הנבט, מהי רמת ההשפעה האמורה להתקבל?


!תודה רבה לכם!

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


מידע על מבנה ואופי האדמות הבאות:#

אני מציע שהשואל יעיין בספרות הקיימת בנושא, אפשר להתחיל בויקיפדיה. בנוסף יש חומר רקע רב, כגון האנציקלופדיה החקלאית, כרך מדעי היסוד.

בכל מקרה, להלן תשובותיי:

אדמת גן,חול ים, אדמת חמרה,קומפוסט

אדמת גן: הרכבה ותכונותיה תלויות בקרקע עצמה ובעיבודים. בהקשר לכך, יקרא נא השואל את הספר מלא החן "שנת הגנן" של קארל צ'אפק, שהיה (ועודנו) מגדולי סופרי צ'כיה.

חול ים, אני מניח שהכוונה היא לחול דיונה, חול שהוסע מן הים. חול זה הנו רובו ככולו המינרל קוורץ במקטע גודל הנקרא חול (בין 50 מיקרון ל-2 מילימטר). ליתר דיוק, חול דיונה הנו בד"כ גס יותר מ-200 מיקרון. חול אינו יוצר מבנה קרקע, הוא שפיך, אוחז מעט מאד מים, ומכיל מעט מאד יסודות הזנה לצמח. בדישון והשקיה מתאימים, חול הנו קרקע מתאימה לגידולים רבים ובעיקר לירקות שורש (תפוחי-אדמה וגזר).

חמרה: קרקע צהבהבה, חומה-אדומה או אדומה (ומכאן שמה) הנוצרת מחול דיונה שנדד בכוח הרוח אל תוך היבשה ותוך כדי כך נשטף בגשמים, והחל להעלות כסות צמחית ולהתייצב במקומו. אזי מתחילים תהליכים יוצרי קרקע שהעיקרי שבהם הוא קליטה של אבק מוסע ברוח (איאולי) השוקע אל תוך החול ומתרוחח (מתפרק חלקית), ויחד עימו יוצר את החמרה. הצבע נקבע ע"י ברזל המשתחרר מהמינרלים שבאבק האיאולי, ושוקע כתחמוצות ברזל המצפות את גרגרי החול. כתוצאנ מהתרוחחות האבק נוצרים בהדרגה גם מינרלים אלומו-סיליקטיים משניים (אלה מינרלי החרסית של הקרקע), שיחד עם החול יוצרים את החמרה. אופי החמרה נקבע בעיקר על ידי התכולה היחסית של החול ושל החרסיות שהצטברו בה ברבות השנים. ראה הרחבה ב"ספר השרון" בהוצאת "ארץ".

קומפוסט: איננו קרקע אלא תוסף לקרקע, והוא עשוי מחומר צמחי, או זבל בע"ח או אשפה עירונית או בוצת שפכים (כל אחד בנפרד או בתערובות). הקומפוסט עובר פירוק מיקרוביאלי איירובי, הגורם לפליטת חום. בתנאים מתאימים הוא עובר פסטור וייצוב ומתפתח למעין רקבובית (הומוס). תכונותיו תלויות בחומר המוצא ובתנאי עיבודו.


בניסוי, בדקנו גם האם שטיפה של חול ים ואדמת חמרה(במי ברז) משפיעה על הנביטה והצמיחה של הנבט, מהי רמת ההשפעה האמורה להתקבל?

לא צריכה להיות השפעה. אולם, אם היה לח מידי בתנאים חמימים הזרעים עלולים להירקב. אם השטיפה הייתה עזה מידי עלול היה להיווצר קרום ע"פ הקרקע שיעכב את ההצצה.

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

23234
01/12/2022
איי אצות ים צפים, מפרישים מים מתוקים ו"מיצי עיכול"
שאלה מספר 23234 - איי אצות ים צפים, מפרישים מים מתוקים ו"מיצי עיכול"
בספרו של יאן מרטל -חיי פי מופיע תיאור של אי צף של סבך אצות ים ממין מסויים שקוטרו נמדד בקילומטרים. בספר מופיע תיאור הצמח וכן תיאור של האצות המפרישות מים מתוקים למעין אגמונים שנוצרים בסבך האצות. דגי ים המגיעים אל המים המתוקים מתים. בלילות האצות מפרישות "מיצי עיכול"
המעכלים את הדגים.

האם אצה כזו קיימת? אם כן מיהי?

שנה טובה
ותודה מראש
נילי
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
23042
01/12/2022
לאיזה משפחה שייכת הרקפת המצויה
שאלה מספר 23042 - לאיזה משפחה שייכת הרקפת המצויה

שלום רב! בקרוב אלמד על הרקפת ורציתי לדעת לאיזה משפחה היא שייכת. מצאתי מידע חלקי באינטרנט שטוען שהעבירו לאחרונה את הרקפת ממשפחת הרקפתיים למשפחת המירסיניים. רציתי לדעת האם זאת החלטה גורפת ואם כן מיהם קרובי משפחתה של הרקפת המצויה בארץ? בתודה רבה מראש! אביבה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אביבה,

להלן קישור לשני מאגרי מידע ובהם מידע על הרקפת המצויה:

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=61

http://www.flora.huji.ac.il/?action=specie&specie=CYCPER

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,


בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

23017
01/12/2022
שאלת המשך על שבלולים לפרופ הלר
שאלה מספר 23017 - שאלת המשך על שבלולים לפרופ הלר

לפרופ' הלר שלום רב


א. תלמידי חוקרים מדי שנה את שבלולית המדבר בב"ש. בעבר (בכל שנה) מצאו שהשבלולים די פעילים בקיץ. השנה לא היתה כלל פעילות. בספרך כתבת שהם אכן אינם פעילים בקיץ. האם הפעילות בקיץ או אי הפעילות נקבעת על פי תנאי הסביבה בלילה? אולי ביום? האם תנאי הסביבה בקיץ השנה, היו כה שונים זה מזה?


ב בעבר ראינו שהשבלוליות מקייטות בעיקר בבסיסי צמרנית הסלעים
סמוך לקרקע, שהיתה נפוצה בשטח. מאחר שהרסו את השטח, התלמידות עברו לשטח שאין בו כלל צמרניות, אלא חד שנתיים, שיחים זעירים של מלוח קיפח ושיח נוי יבש די גדול וסבוך . השנה השבלולים קייטו בעיקר על ענפיו וגזעו של השיח המת, בקבוצות עצומות של עשרות פרטים אולי מאות, חלקם דבוקים זה על זה בצפיפות רבה. מה קובע את מקום הקיוט של השבלוליות מבחינת הגובה מעל פני הקרקע?


ג. מעניין לציין שהשבלולים בשטח הזה, מתפזרים בחורף ויורדים במדרון השטח כברת דרך של כמה מטרים, אבל בסוף האביב, רובם חוזרים חזרה במעלה המדרון לשיח היבש. איך הם מוצאים את דרכם חזרה? הם זוכרים את הדרך לפי הריח, איך הם יודעים מתי מתקרב סוף החורף? כי הרי בקיץ הם לא היו פעילים, ומי שלא עלה- נשאר חשוף בשטח.


בתשובתך הקודמת אמרת שפרט פצוע של דרחול, משדר לשאר הפרטים "לברוח גבוה" האם תוכל לרחיב על אופן התקשורת מעט יותר?


תשובותיך יהיו לי לעזר רב בהנחיית הביוטופ.


תודה רבה!

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום, מירושלים לבאר שבע.

שבלוליות מדבר פעילות גם בלילות טל והדבר מוכר מתצפיותיו הנהדרות של משה שחק, מלפני שנים רבות. באשר לאי-פעילות השבלוליות השנה בניגוד לשנים עברו, אני מציע לבדוק בשירות המטרולוגי את מספר לילות הטל בבאר שבע השנה, יחסית ללילות אחרים.

שבלוליות מדבר פזורות ברחבי מרכז הנגב ובמקומות שונים הם מקייטים על צמחים ממינים רבים, אלה ואחרים. ייתכן אולי ששבלוליות מקייטות על צמחים שמהן הן ניזונו; ויתכן גם שצמחים מסוימים דוחים אותם מלטפס עליהם בגלל טעם, או ריח, או מירקם הגבעול או עוביו. אשר לשאלת המצבורים שהתגודדו בבסיס שיח הנוי היבש, - מדוע לא להציב ניסוי? אפשר לבחור עשרה שבלולים, לסמן אותם, ולהניח אותם פעם סמוך למרגלות צמח ממין זה ופעם סמוך למרגלות צמח ממין אחר ולבדוק אם הם מעדיפים כל צמח בסביבתם, או אולי הם בורחים מאחד הצמחים. כאמת-מידה אפשר אולי לנעוץ באדמה מקל עץ של מטאטא, לספור כמה שבלוליות תעלינה עליו ולאיזה גובה ואחר-כך להשוות אליו את "כוח המשיכה" של שני מיני הצמחים.

התופעה אותה תיארת, של נדידת שבלוליות במורד המדרון עם סתיו ועלייתם חזרה בשלהי האביב, נחקרה ותועדה על ידי עירית חרמוני, מאוניברסיטת בן-גוריון (בהנחיית צביקה אברמסקי): בחורף הם יורדים לוואדי הלח, לאכול הרבה ולהטיל, עם קיץ הם מהגרים חזרה למדרון, שם אולי קריר יותר. אני לא חושב שהפרט חוזר כל שנה אל בדיוק אותה הנקודה במדרון.

אשר לתגובת ההימלטות של שבלולים בנוכחות חיפושיות טורפות, המאמר הוא

Lefcort H, F. Ben-Ami & J. Heller, 2006. Terrestrial snails use predator-diet to assess danger. Journal of Ethology 24 (1): 97-102.

בברכה,

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

23020
01/12/2022
שאלת המשך דרחול השיח ומיקומו על הענף
שאלה מספר 23020 - שאלת המשך דרחול השיח ומיקומו על הענף

פרופ' הלר שלום


שאלת המשך בנושא דרחול השיח ומיקום על הענף


מתוך תשובתך ניתן להסיק שמיקום הדרחול על הענף מונע מכמה גורמים ביניהם טמפרטורה(חום מוחזר מן האדמה), תחרות תקשורת ולחץ טריפה.


אחלק את שאלתי לשני חלקים חלק מתודי וחלק עינייני:



א. המלצת לערוך מחקר שדה מבוקר אך לצערי חלקת האלוהים שמשכה את תשומת ליבי נמצאת בלב אזור עירוני היא די מופרעת ולא מבוקרת ועשויה להשתנות בעיקר עקב גורמים אנושיים(בנייה, עישוב).


כלומר קשה מאוד לבודד משתנים. המשתנים שניתן להתייחס אליהם הם סוג הצמח וצפיפות הדרחולים. באזור הנתון נמצאת חבורת צומח ים תיכונית, קרקע לא מלוחה בעיקר דו שנתיים (עבקנה מצוי, לוטמית דביקה וגזר קיפח)


מתוך אוכלוסיה זו של צומח האם כדאי לבחור את הצמח הגבוה יותר - עבקנה מצוי ועליו גם אוכלוסייה צפופה יותר או לחילופין לוטמית נמוכה יותר ונמצאת באזור מועדף פחות מבחינת הדרחולים (הראייה לכך הוא דרחול בודד על כל פרט)?


ב. שמתי לב לכך שגם מנח(עמדת) החלזון ביחס למישור משתנה ויש לי תחושה שגורם התחרות גם הוא מכריע בעניין. הראיה לכך היא שעל גדר תיל משובצת(מלבנים ולא מעוינים) נראו דרחול הנמצא גבוה כשהוא ממוקם במקביל לציר האנכי והפתח כלפי מעלה ומתחתיו דרחול הניצב במקביל לציר האופקי כשהפתח כלפי מעלה.


בהנחה שהפתח נשמר מול האוויר ולא מול האדמה, ושחלזונות לא הולכים לאחור, כיוון התנועה יהיה כלפי מטה בזמן הפעילות ועם כיוון השעון ובדרך זו דרחול ביתא(קומה שניה) נמנע ממפגש עם דרחול אלפא הניצב למעלה.


כל אלו הן השערות ולכן אשמח לקבל הפניות למחקרים דומים על מנת שיהיה לי רקע רחב יותר בנושא.



שוב תודה מראש,


שלי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום שלי,

אם אין למצוא את הרצוי, יש למצות את המצוי. החלקה שיש לך בלב האזור העירוני – עם זה צריך לעבוד ועמה להתקדם, אין בטבע 'שטח תצפית מושלם'. אם החלקה העירונית שלך מספיק טובה עבור השבלולים ואין חלקה מושכת יותר, אז זה מה שיש.

בחלקה העירונית שלך, מכל הצמחים אני מציע להתרכז בעבקנה, כי מרבית הפרטים באוכלוסית השבלולים הם עליו; בשלב ראשוני לפחות, כדאי להתעלם משאר הצמחים.

אם על העבקנה יש כיום שבלולים והם יורדים ממנו מדי ערב כדי לאכול מהקרקע הייתי מסמן את כל הפרטים שעל אחד הצמחים בצבע נתון (שתי נקודות של לכה לצפרניים) ובודק אם הם חוזרים מדי יום לאותו הצמח. במקצת פרטי העבקנה הייתי מציין בלכה אחת את הפרט העליון (שוב, בשתי נקודות), בלכה מצבע אחר את מספר שתיים ובלכה שלישית את מספר שלוש, ובודק במהלך תקופה האם סדר זה נשמר. מאחד העבקנים הייתי גם מסיר את הפרט העליון במרומי הענף, מודד ואולי גם שוקל אותו ובודק אם אכן זהו הפרט הגדול ביותר על ענף נתון. אני חושב שגם הייתי עוקב אחר פרט כלשהו שהוא עכשיו במרומי הענף, למעלה, ולמחורת הייתי מחייב אותו להיות לא הראשון העולה בצמח אלא השני או השלישי, והייתי בודק אם הוא יעקוף את אלה הקודמים לו.

והייתי גם שוקל להדביק על העבקנה קונכיות ריקות, ישנות, ובודק אם הן מהוות מכשול שהשבלולים העולים בענף לא יכולים לעקוף אותו.

בברכה,

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

22993
01/12/2022
דרחול וכושר נשיאה של שטח
שאלה מספר 22993 - דרחול וכושר נשיאה של שטח

בעקבות התבוננות בענפים מכוסי דרחולים, עלתה שאלה במוחי: מה משפיע על מיקום הדרחול על הענף? בידיעה שטמפרטורה מוחזרת מן האדמה ולכן האוויר שקרוב לפני השטח מתחמם מהר יותר, היא הגורם לכך שדרחולים מטפסים לנקודה גבוהה על הענף כדי להמנע בתנאי יובש וחום,האם קיימת תחרות "תוך מינית" בין הפרטים כך שמתקבל דרחול "אלפא" וזה שמצליח להגיע ראשון הוא זה ששורד למרות שהם הרמפרודיטיים? לפי הנחה זו דרחול אלפא קובע את נקודת השיא על הענף, והוא זה שיוכל לקלוט סימנים ראשונים לשינויים בסביבה כמו ירידת גשם אבל אולי יהיה אחרון לרדת מן הענף בגלל מגבלת תנועה?

שאלות כלליות: האם גודל הקונכיה מצביע בהכרח על חוזק השרדותי? מה טווח הזמן בו פעילים דרחולים במשך יממה?

השערה אחרת יכולה להיות שיש רוטציה ובכל ערב ההתמקמות היא חדשה .

האם כדאי לעקוב אחרי שאלה זו בדרך של ניסוי(כלומר,בחירת מדגם,סימון ומעקב אחרי שבלולי אלפא ביתא וגמא למשך כמה זמן ובאיזה זמן בשנה


תודה מראש

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

השאלה מה מכתיב את מיקומם של שבלולים על השיח היא מצוינת. בין הגורמים הבאים בחשבון יש למנות את החום, מצב התזונה, יחסים בין פרטים, נוכחות פרטים פצועים, ונוכחות טורף.

השיקול של חום העולה מן הקרקע משמעותי בעיקר בשלהי האביב, שאז הן נעשה חם מאוד הן הפרטים עומדים בפני תרדמת קיץ ארוכה (קיוט). מעבר לכך, יתכן שהשבלולים מוצאים את מזונם גם על השיח, בצורת פטריות רקב או גבעולים מתים – יש לזכור ששבלולים יכולים להיזון על חומר צמחי מת מהיותם מצוידים באנזים מפרק התאית צלולאז. יש בהחלט חשיבות ליחסים בין הפרטים: בתוך שגר אחד פרט אחד הוא אלפא ובנוכחותו הוא מדכא פרטים אחרים בני מינו, ומעכב את גדילתם. כמו כן נמצא לאחרונה שבנוכחות פרט שנפצע עקב נוכחות טורף, שבלולים בסוג דרחול נסים על נפשם גבוה יותר מאשר ללא פרט פצוע זה, שזועק כביכול "ברחו! נתפסתי על ידי טורף!".

לגבי מרבית השאלות האלה אין מענה וזהו נושא מצוין למחקר שדה, עם ביקורות קפדניות.

כללית פרט גדול יותר הוא גם חזק יותר ועמיד יותר ויש בכך ערך הישרדותי רב.

בברכה,


פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

22966
01/12/2022
פוטוסינטזה ותהליך הנשימה
שאלה מספר 22966 - פוטוסינטזה ותהליך הנשימה

אם נכניס צמח לתוך מיכל הנטול פחמן דו חמצני מדוע יעלה ריכוז הפחמן הדו חמצני במיכל ולאחר מכן יתייצב?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום דנה,

ריכוז הפחמן הדו חמצני יעלה בגלל תהליך הנשימה שקולט חמצן ומשחרר פחמן דו חמצני.
עם עליית ריכוזו, ילכו ויתגברו תהליכי הפוטוסינטזה שמשתמשים בו ולכן יגיע רכוז הפחמן הדו חמצני
לערך יציב שמבטא את שיווי המשקל שבין שני התהליכים.

בברכה,

פרופ' אהרון קפלן
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

22910
01/12/2022
האם ההתחממות הגלובלית קיימת?
שאלה מספר 22910 - האם ההתחממות הגלובלית קיימת?
שלום. לאחרונה שמעתי על כך שההתחממות שיוצר האדם ע"י זיהום האוויר קטנה יחסית ולא משפיעה, בניגוד למה שמקובל לחשוב, וש"ההתחממות הגלובלית" היתה המצאה של אינטרסנטים בזמנו, שרצו להרוויח מזה.
לראייה - המקרה של גרינלנד, מקור שמה מכך שהיא היתה ירוקה פעם, ובינתיים הספיקה לקפוא...
רציתי לקבל תשובה ממדענים בנושא, האם זה נכון, ובאמת ה"התחממות הגלובלית" שיוצר האדם היא קטנה ולא משפיעה?

תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אלי,

שלום,


שאלתך חשובה כי היא מפנה את תשומת הלב לפער הגדול שקיים בין הדעות הרווחות בציבור לבין הדעה הרווחת בקהיליה המדעית. בציבור ובתקשורת יש תחושה של ספקות גדולים האם ההתחממות הגלובאלית היא אמיתית, וגם אם כן, האם היא תוצאה של פעילות האדם או לא. לעומת זאת, בקהיליה המדעית יש תמימות דעים כמעט מלאה שההתחממות הגלובאלית היא ממשית, חזקה, ואף מהירה יותר משחזו חוקרים לפני עשרים ושלשים שנה. ויש תמימות דעים כמעט מלאה בין המדענים שהשינויים הגלובאליים צפויים להשפיע מאד, ולא לטובה, על איכות החיים והרווחה של המין האנושי בעשרות השנים הבאות.


יש מחלוקת בין המדענים בשאלה האם הגורם העיקרי להתחממות הוא פעילות האדם (בעיקר שריפת דלק לסוגיו, כולל ייצור חשמל) או שמדובר בגורמים אחרים, כאשר כ-80% מהמדענים סבורים שהגורם העיקרי לשינויים הוא פעילות אנושית. בציבור לעומת זאת גוברים הספיקות, ויש מי שמפיץ את הדעה שמדובר בקונספירציה של מדענים. כמי שמכיר את הנתונים מקרוב אני מודיע בצער שמדובר במציאות ולא בהמצאה של מדענים. הייתי שמח יותר לתת לך תשובה הפוכה, אך בשנים האחרונות הראו שתחזיות ההתחממות של המדענים יותר מאשר התאמתו. כלומר, ההתחממות בשנים האחרונות היתה יותר חזקה מאשר חזו רוב המדענים...


הטענה שהמדענים בעולם ממציאים את זה כדי לקבל תקציבי מחקר היא בלתי סבירה וגם אינה תמימה, במיוחד כשהיא נשמעת מפי נציגים של חברות נפט. זה כמו לטעון שכל השופטים בארץ משתפים פעולה כדי לקבל שוחד. זה מצית את הדימיון אך זה אינו קשור למציאות.


אפילו אם היינו חושדים בכל המדענים באוניברסיטאות, עדיין היינו צריכים להסביר מדוע סוכניות ממשלתיות מכובדות כמו סוכנות החלל האמריקאית, שאינן מקושרות לאירגוני סביבה, מציגות את המימצאים והעדויות העדכניות ביותר על השינויים הגלובאליים. הקישור הבא הוא לאתר של NASA המכיל מידע משובח ומקיף ביותר בכל ההיבטים של ההתחממות. גם ב NASA סבורים שיש צורך לנקוט צעדים על מנת לקדם את פני השינוי המתרחש כבר כאן, כבר עכשיו.


http://gcmd.nasa.gov/


אם תרצה לקרוא עוד בנושא זה, אני מפנה אותך לשני חלקים של מאמר טוב בעברית. משם תוכל למצוא גם קישורים לדעת המיעוט שבין המדענים בתחום זה.


http://www.haayal.co.il/story_784


http://www.haayal.co.il/story_799


וכן למאמר שכתבתי ב YNET בנושא זה:


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477201,00.html


בברכה,

פרופ' יוחאי כרמל
היחידה להנדסת סביבה,מים וחקלאות
הטכניון

22913
01/12/2022
השפעת האדם על ההתחממות הגלובלית
שאלה מספר 22913 - השפעת האדם על ההתחממות הגלובלית
לפי טענות ששמעתי, האפקט של האדם על ההתחממות הגלובלית הוא קטן (למשל - היבשת גרינלנד היתה פעם ירוקה, ומכאן שמה. ועידן הקרח האחרון היה יחסית לא מזמן) ולכן אין משמעות רצינית למניעת פליטת "גזי חממה".
האם הדבר נכון? מה הקונצנזוס בקרב מדענים?
תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אלי,

להלן קישור לתשובה לשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4611

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22918
01/12/2022
כיצד מדשנות הקיטניות את הקרקע
שאלה מספר 22918 - כיצד מדשנות הקיטניות את הקרקע

שלום למומחי בשער

ידוע שחקלאים נוהגים לפעמים לגדל תלתן או אספסת , לקצור ולטמון את הצמחים

באדמה, לפני הפריחה לצורך דישון.


א. מדוע דוקא צמחי קטניות? הרי כל צמח אשר מתפרק באדמה, מדשן את הקרקע

במחזור החנקן? אני מניחה שזה קשור לחיי שיתוף עם חיידקים קושרי חנקן, אבל לא

ברור לי כיצד


ב. האם נשורת עלים מעצים ממשפחת הקיטניות, מדשנת את הקרקע יותר


מאשר נשורת מעצים אחרים?


ג. מדוע נוהגים לטמון את התלתן הקצור לצורך דישון, לפני הפריחה?


בתודה,


יעל בר

מקיף ו

באר שבע


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום יעל,

א. מדוע דוקא צמחי קטניות? הרי כל צמח אשר מתפרק באדמה, מדשן את הקרקע: בגלל קיבוע חנקן אטמוספירי והגדלה נטו של מאגר החנקן בקרקע.

מחזור החנקן? אני מניחה שזה קשור לחיי שיתוף עם חיידקים קושרי חנקן, אבל לא ברור לי כיצד: ראי בבקשה חלק מהמקורות המצוטטים להלן. בנוסף, הקלידי ריזוביום בגוגל ותקבלי שפע מידע.


ב. האם נשורת עלים מעצים ממשפחת הקיטניות, מדשנת את הקרקע יותר מאשר נשורת מעצים אחרים? לא בהכרח, אם צמחים אלה מדושנים היטב. אולם הדבר תלוי בריכוזים (ובכמויות) של חנקן שהם מכילים באבריהם (בעיקר העלים). צמחים מקבעי חנקן (בעיקר מסדרת הקטניתיים אך לא רק), אינם תלויים בדשן חנקני לגידולם, אך כן במציאות של יסודות הזנה אחרים בקרקע (בעיקר זרחן ואשלגן, אך גם יסודות קורט כולל מוליבדן שהנו חיוני לחיידקי הריזוביום).

ג. מדוע נוהגים לטמון את התלתן הקצור לצורך דישון, לפני הפריחה? בשלב הזה, הפירות הנוצרים מהווים מבלע חזק לסוכרים, ואספקתם לשורשים (ולחיידקי הריזוביום) קטנה באופן משמעותי. עקב כך חדלים אלה לקבע חנקן, ונפסקת הצבירה של חנקן נוסף בצמחים. מהבחינה של העשקרת המערכת בחנקן, תפקיד הצמחים הסתיים, אך הם ממשיכים לצרוך מים ויסודות הזנה אחרים.

דרך אגב, חלק ניכר מהתשובות מצוי באינטרנט. צריך רק להקליד שאלה ולגרוף תשובות מלוא הטנא. לדוגמה (בעברית בלבד):

http://groworganic.info/wordpress/?page_id=392

http://www.harduf.co.il/site/Article.asp?ArticleId=34

http://sdeshefa.net/wordpress/?p=112

למרבה הצער, דווקא ה"ויקיפדיה" מכילה מידע מוטעה בנושא.

זבל ירוק, במובן הרחב (של צמחים המוצנעים בקרקע במטרה לטייבה, ולא בהכרח לשפר את מצב הדישון שלה) כולל גם הדברה של מחלות שוכנות קרקע באמצעות הצנעה של צמחים (בעיקר ממשפחת המצליבים), שבהתפרקותם בקרקע משחררים תרכובות באשה (מכילות גפרית אורגנית) אשר גם מדבירות במידת מה חיידקים ופטריות פאתוגניים המצויים בקרקע. לדוגמה:

http://www.mopdarom.org.il/reports/organi/04-05/karka.pdf

משהו על ההיסטוריה של הדשן החנקני:

http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/nitrogen-y.htm

בברכה,

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

22770
01/12/2022
נביטת זרעים באדמה מקן נמלים
שאלה מספר 22770 - נביטת זרעים באדמה מקן נמלים

שלום רב

תלמידותי לקחו אדמה ממרחקים שונים מפתח של קן נמלת קציר והינביטו בהם זרעים של חיטה כעבור שבוע בדקו כמה זרעים נבטו בכל צלחת וגילו שאחוז הגבוה של הנביטה היה בקרקע ממש סמוך לפתח הקן ואחוז הנביטה הלך וירד ככל שהקרקע היתה יותר רחוקה מפתח הקן.
רציתי לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום חסידה,

כל הכבוד לתלמידיך על המחקר המעניין שביצעו.
התשובה לשאלה נמצאת במאמרו של אבינועם דנין ובאתר המצורף
בסוף המצגת מופיע שם המאמר:
"איך מזהים נמלה באורך של סנטימטר ממרחק של חמישה ק"מ",
וכן רשימה של מאמרים נוספים בנושא זה.
הסיבה להצלחת הנביטה היא כמות החנקן והזרחן הרבה וחומרי הזנה אחרים שיש בקרבת הקן דבר שנובע מפעילות הנמלים בסביבת הקן והוצאת הפסולת מהקן החוצה לאורך שנים רבות.
אני ממליצה גם לקרוא את ההקדמה לספר הנמלים (באנגלית) על חשיבותם של מיני הנמלים במארג המזון ובהשבחת הקרקע.
the Ants".Holldobler, Bert and Wilson Edward O. 1990"

בהצלחה וכל טוב


ד"ר טובית סימון
המחלקה לזואולוגיה, חרקים
אוניברסיטת תל אביב
22762
01/12/2022
האם צמחים יתרבו ללא הפרעה
שאלה מספר 22762 - האם צמחים יתרבו ללא הפרעה

שלום


במשימת הערכה שתלמידי כיתה ו' קיבלו בנושא מערכותאקולוגיות הם נשלאו:


באי מסויים קיממים צמחי בר שפני סלע ועיטים.


מה יקרה אם יעלמו השפנים התשובה ברורה יעלמו גם העיטים השאלה הבעיתית שבגללה אני פונה אילכם היא: עשבי הבר יתרבו ללא הפרעה.


במדריך למורה הם טוענים שכן כי אין שפני סלע שיאכלו אותם.


אני טוענת שהם יתרבו עד גבול הנשיאה של אותו אי אחר כך התחרות ביניהם


על משאבי הקיום כמו מים שטח חומרי מזון תכריע גם אותם והם יכחדו.


האם אני צודקת בטענתי זאת. תשובתכם חשובה לי כי אני למדתי את תלמידי כאשר חוליה אחת חסרה בשרשרת מזון כל שרשרת המזון מתפרקת. אלא אם מדובר במארג מזון ובמקרה זה אין מארג מזון.


אשמח לקבל תשובה מכם.


תודה רותי יצחק '

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רותי,

זה נכון, שצמחי הבר יתרבו ללא הפרעה, אבל מדוע שיכחדו?

יתקבל מאזן חדש והרכב אוכלוסיה כזה, שהוא המתאים ביותר לתנאים שנוצרו.

אסור לשכוח, שיש גם יחסי הדדיות וגם יחסי דחייה בין מיני צמחים.

דוגמא או שתיים: צמח אשר "נוהג" להישען או לטפס על האחר, צמח אשר הוא טפיל על האחר, צמח המפריש חומרי רעל משורשיו, מה שמונע צמיחת מינים אחרים בסביבתו.

כל זאת בקצרה. אם דרוש, נרכיב פורום מומחים.

חג פורים שמח.

ד"ר ליאורה מאירי
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

22716
01/12/2022
אקליפטוסים
שאלה מספר 22716 - אקליפטוסים

יש לי שאלה שכבר הרבה זמן אני חושב עלייה -


אני מאוד מתעניין -


כיצד עושים השבחה של אקליפטוסים ?


תודה רבה על העזרה .


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום יוסי,

קיימות מספר שיטות להשבחת אקליפטוסים:

1. הכלאות מכוונות – הכלאות מלאכותיות בתוך המין או בין מינים שונים. נעשות ע"י איסוף אבקה מצמח אחד והעברתה ידנית לפרח של צמח שני. לפרח השני ישנה בדר"כ אבקה משלו ולכן יש ראשית צורך להסיר את כל האבקנים שלו, ובנוסף לכסותו על מנת שלא תתרחש האבקה אקראית. עם התפתחות הזרעים נוצרים מכלואים, שהנם בעלי תכונות חדשות. זוהי השיטה המקובלת ביותר ברוב הארצות היערניות בעולם.

2. סלקציה – בחירת עצים יוצאי דופן ביערות, שחלקם הם מכלואים טבעיים (הטבע יצר). מהם אוספים ייחורים ויוצרים שתילים. את השתילים שותלים בחלקות מבחן ובודקים אם הם אכן מוצלחים יותר.

3. הנדסה גנטית – שיטה עתידית שעדיין לא מיושמת.

בברכה,

פרופ' יוסף ריוב
הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה
האוניברסיטה העברית

22673
01/12/2022
התנהגות חנקנים
שאלה מספר 22673 - התנהגות חנקנים

שלום רב


האם חנקנים נוטים לשפד את טרפם כאקט של חיזור או כאקט שבו נוח להם יותר לאכול את הטרף או שבכלל מדובר בהתנהגות מולדת ללא הסבר???


תודה רבה



איתי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתי,

ההסבר המקובל הוא, שהחנקן מציג את הטרף המשופד לראווה, כדי לשכנע את בת-זוגו ביכולת הצייד שלו. ככל שיש יותר נטרפים, הוא מוצלח יותר, וכדאי לבחור בו.

בנוסף "השיפוד" מהווה גם "מזווה" מעולה לשמור על הצייד כשהחיפושית או הלטאה לא נקטלת ועדיין חיה ימים ספורים עד שבוע.

בברכה,

ד"ר יוסי לשם
המרכז הבין לאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון
אוניברסיטת תל אביב
22614
01/12/2022
שיווי משקל דינמי - אקולוגיה ועוד
שאלה מספר 22614 - שיווי משקל דינמי - אקולוגיה ועוד

1. שו"מ דינמי הינו מושג שהוגדר באופנים שונים באקולוגיה, כימיה, פיסיקה. בכל מקום הוא מוגדר קצת אחרת. רציתי לדעת
מהי הגדרתו העדכנית האקולוגית, ואם ניתן לעשות התאמות בינו לבין הגדתו בתחומים השונים.

2. ברצוני לברר מהו כיום המודל המקובל באקולוגיה לגבי "איזון בטבע" :
ההנחה היא כי קיים איזון או בדומה ל"מודל המסמרות" המשתמש במושג "סף שו"מ" שטוען שאין איזון. האם זה מונע את השימוש במושג שו"מ דינמי אקולוגי.


תודה מראש.


רונית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רונית,

באקולוגיה, שיווי משקל דינמי מוזכר בהקשר של אוכלוסיות. שיווי משקל דינמי מוגדר כמצב בו גודל האוכלוסיה נשאר קבוע למרות תהליכים של תמותה וילודה. מצב כזה צפוי להתקיים בהנחה שהמשאבים שהסביבה מציעה נשארים קבועים, לערך (כושר הנשיאה -- carrying capacity -- של הסביבה נשאר קבוע) ולכן הסביבה 'נושאת' על גבה אוכלוסיה בגודל קבוע.
תפישת עולם מסוג זה היתה מקובלת בעבר בין אקולוגים כבסיס למחקר באקולוגיה של אוכלוסיות. ואולם מזה זמן רב שמושג זה אינו מרכזי באקולוגיה, והרלוונטיות שלו מוטלת בספק. הסיבה המרכזית לבעייתיות של 'שיווי משקל דינמי' היא שהסביבה משתנה כל הזמן ועל כן גם המשאבים הזמינים לאוכלוסיה משתנים כל הזמן, ואין בעצם שום מצב במציאות -- שבו מגיעים לשיווי משקל בין סביבה לאוכלוסיה.

כמו כן, השתרשה בין האקולוגים ההבנה שברוב המצבים בטבע גודל האוכלוסיה נקבע על ידי גורמי סביבה בשילוב של גורמים ביוטיים (תחרות, טריפה, טפילות, ועוד) בעוד ש'שיווי משקל דינמי' מתעלם מחלקם של הגורמים הביוטים. לסיכום, מושג השיווי-משקל דינמי אינו מרכזי באקולוגיה העכשווית. הרחבה בנושאים אלה וכן מידע רב בנושא אקולוגיה של אוכלוסיות ניתן למצוא כיום גם בעברית -- בחוברת של האוניברסיטה הפתוחה במסגרת הקורס 'אקולוגיה', וכן בספר 'אקולוגיה -- יסודות ותהליכים' של גד פולק ואבי פרבולוצקי.

בברכה

פרופ' יוחאי כרמל
היחידה להנדסת סביבה,מים וחקלאות, הטכניון
יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
22588
01/12/2022
שיחן שכיח ושיטית
שאלה מספר 22588 - שיחן שכיח ושיטית

שלום רב,


האם מיני האלמוגים "השיחן השכיח" וה"שיטית" נחשבים למיני אלמוגים ספציאליסטים או אופורטוניסטיים? ומדוע?



ברור שהם מהנפוצים במפרץ אילת ונחשבים למינים ג'נרליסטים. אך עדיין לא ברורה לי החלוקה לספציאליסטים ואופורטוניסטים


.
קראתי שמדובר במיני אלמוגים אשר משווים אותם ל"עשב שוטה" כלומר הם בעצם "מנצלי הזדמנויות"


.
אשמח לתשובה מקצועית בעניין


.
תודה רבה ושבוע נפלא!



איתי.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום איתי,

שיחן השכיח נחשב בים סוף לאופורטוניסט בגלל גיל תחילת רביה מוקדם, רביה מינית אינטנסיבית ביותר, שחרור ממושך במהלך השנה של לרוות (פלנולות), אורך חיים קצר, יכולת אכלוס מרשימה של מצע הנפתח להתיישבות בשונית, כושר תחרות נמוך, טווח תפוצה נרחב, ניצול בתי גידול הנתונים להפרעות סביבתיות. יש שפע פרסומים מדעיים על השיחן השכיח המציגים את מגוון תכונותיו כמין מאכלס מוצלח בשונית. זה המין הנחקר ביותר של אלמוג אבן בים סוף ואולי מהנחקרים בעולם (ראה פרסומים של פרופ' יוסי לויה וקבוצתו – כדאי לבדוק את הספרות המדעית באופן ישיר). בים סוף השיטית אינה כזו.

בברכה,


פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

22558
01/12/2022
נייר ממוחזר
שאלה מספר 22558 - נייר ממוחזר
האם נייר כרומו הוא נייר שעבר גם תהליך הלבנה?
האם נייר כרומו מתמחזר ב- 100 אחוז ?
האם נייר כרומו מתמחזר פחות מנייר מולבן או ממוחזר?

מה עושים עם פסולת נייר שלא מתמחזרת?


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום קרין,

1) ראשית אני מצרף לינק להסבר פופולארי על נושא מחזור נייר.

http://www.tappi.org/paperu/all_about_paper/earth_answers/EarthAnswers_Recycle.pdf

2) מתוך הלינק להלן הקטע הרלוונטי לשאלה מה עושים עם נייר שלא ניתן למחזור.

Can all of my recovered paper be recycled?

As much as 80% of the content of typical recovered paper can

actually be used in the recycling process, but 20% cannot. A lot of

what’s contained in a bale of recovered “paper” isn’t paper! Trash,

such as wire, staples, paper clips, and plastic, must be removed

during pulping, cleaning, and screening. This trash is usually sent to

a landfill , just like your trash at home.

Recovered paper contains some fibers which have become too

small to be recycled into paper. Your recovered paper may contain

fibers which already have been recycled one, twice, or perhaps

several times! Wood fibers can only be recycled five to seven times

before they become too short and brittle to be made into new paper.

Recovered paper contains many other ingredients which are not paper fibers. Just take a look at a

magazine and you’ll see what we mean. The printed pages contain lots of ink. If the pages are shiny,

that portably means they are coated with clay or other materials. Magazines also contain adhesives

which bind the pages together. Ink, coatings, and adhesives must be removed from the paper before

recycled paper can be produced.

3) לגבי ניירות כרומו, ראשית הסבר למושגים:

כל נייר הכרומו מולבן ולכן אין הבדל בין נייר כרומו לנייר כרומו מולבן.

נייר לבן או נייר נטול עץ מולבן (free sheet) הוא נייר שמיוצר מסיבי צלולוזה שעברה הלבנה בזמן הפקת הסיבים מהעץ. לייצור הנייר מוסיפים מרכיבים שונים שהעיקריים שבהם, מבחינת אחוז בנייר,הם עמילן ומילוי (גיר או קאולין).

נייר כרומו הוא נייר מצופה ומלוטש. כדי לייצרו לוקחים נייר לבן כנ"ל ומעבירים אותו שני תהליכים: הראשון ציפוי על פני השטח (כמו שפכטל) המכיל פיגמנט- לרוב גיר או קאולין, חומרי הדבקה – עמילן ולטקסים מסוג סטירן או אקרילאט וחומרי עזר שונים. בנייר כרומו הציפוי יכול להגיע עד 50% ממשקל הנייר. התהליך השני הוא ליטוש המקנה את הברק והחלקות המאפיינים את נייר הכרומו.

פסולת לפני שימוש: הכוונה לפסולת נייר מתהליכי הייצור שאינה מודפסת ושלא הייתה אצל משתמש.

פסולת לאחר שימוש ((post consumer: פסולת נייר שעבר הדפסה הפך למוצר והיה אצל משתמש. על נייר כרומו בדרך כלל יש הדפסות "כבדות" (כמות גדולה של דיו) ולעיתים הדפסת לכה

בעיקרון ניתן למחזר נייר כרומו באופן מלא אבל במחזורו יש חסרונות סביבתיים יחסית למחזור נייר מולבן (שאינו מצופה או לא כרומו):

1- קשה יותר לפרק נייר כרומו בעיקר אם הוא מגיע לאחר שימוש עם הדפסת צבע ולכה. דרושים יותר אמצעים לפרוק וניקוי חומרי הציפוי והדפוס.

2- המרכיב הרצוי בתהליך המחזור של נייר הוא סיבי צלולוזה. נייר כרומו מכיל כמות גדולה של ציפוי שמוסר בתהליך המחזור. כתוצאה מכך מתקבלים פחות סיבים ממוחזרים מכל טונה של פסולת כרומו ממוחזרת.

3- בנוסף, חומרי הציפוי מהווים פסולת נוספת שאותה יש להטמין

4- חומרי ההדבקה של הציפוי נמסים במים בעת תהליך המחזור. הם מהווים עומס נוסף על מערכות טיפול השפכים ומבחינה כימית הם חומרים שקשים לטיפול ביולוגי.

מקווה שעזרתי.

בברכה,
אבי טננבאום
מנהל פתוח וחדשנות
קבוצת נייר חדרה בע"מ

22568
01/12/2022
מימוזה בישנית
שאלה מספר 22568 - מימוזה בישנית

שלום למומחה,

שמעתי שהמימוזה הבישנית שואפת חמצן ופולטת פחמן דו חמצני,ההפך מכל הצמחים האחרים. האם זה נכון? אודה לכם אם תשיבו לי בהקדם.

בכבוד רב, ליאור גני



תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום ליאור,
לא ידוע לי על הבדל מהותי בהתנהגות בתחום זה בין מימוזה לצמחים ירוקים אחרים.

כל הצמחים מנצלים חמצן ופולטים דו תחמוצת הפחמן בתהליך הנשימה, המתרחש באברוני תא מיוחדים הנקראים מיטוכונדריה.
בתהליך הנשימה הצמח מפיק אנרגיה מחיבור החמצן (חימצון) למולקולות מורכבות (כגון סוכרים) ואוגר אותה במולקולות מיוחדות כגון ה ATP בנוסף לתהליךהנשימה, הקיים גם בבעלי חיים, מקיימים הצמחים תהליך אחר, שאינו מבוצע בבע"ח, הפוטוסינטזה.
הפוטוסינטזה מתרחשת באברוני תא המכילים כלורופיל (שצבעו ירוק) והקרויים כלורופלסטים.
בפוטוסינטזה קולט הצמח את דו תחמוצת הפחמן ופולט חמצן לסביבה.
בפוטוסינטזה מנוצלת אנרגיה של האור וגם כאן היא נאגרת לבסוף במולקולות ATP.
בסיכום יממתי כולל (ובתנאים רגילים), למרות שצמחים נושמים כל הזמן ואילו הפוטוסינזה מתרחשת בדרך כלל רק ביום, עולה כמות החמצן הנפלטת על זו הנקלטת, וכמות הדו תחמוצת הפחמן הנקלטת עולה על זו הנפלטת.

הוא הדין במימוזה שגם היא צמח ירוק, גם אם היא (כלומר, "מימוזה ביישנית") מגיבה למגע בקיפול זמני של עליה....

בברכה,

ד"ר נאוה מורן
מדעי החקלאות, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

22491
01/12/2022
השפעת דו תחמצות הפחמן על בריאות האנשים
שאלה מספר 22491 - השפעת דו תחמצות הפחמן על בריאות האנשים

שלום


האם יש השפעה של הנ"ל על הבריאות , מאחר ולפעמים שוהים הרבה אנשים בחדרים סגורים למשך די הרבה זמן, כמובן שבתנאים אלה שיעור דו תחמוצת הפחמן עולה.


כמו כן , האם יש מחקר המראה את ההשפעה לטווח הקצר או הארוך בתנאי עומס משתנה של שיעור דו תחמוצת הפחמן


אודה לך מראש על הערותיך


בברכה , שלום בוחבוט

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

פחמן דו חמצני (CO2) הוא גז חסר צבע וחסר ריח. ריכוזו באוויר שווה ל- 0.03%. מקורותיו העיקריים בטבע הם תהליכי הנשימה בבעלי החיים וצמחים במהלכם מגיבים חומרים אורגניים עם חמצן ונוצרים מים ופחמן דו-חמצני. בבעלי החיים מתקיימים תהליכי הנשימה התאית בלבד הצורכים חמצן ומייצרים פחמן דו-חמצני ומים, בעוד שבצמחים תהליך הנשימה התאית מתקיים בשעות הלילה בלבד בעוד שבחשיפה לשמש מתקיים תהליך הפוטוסינטזה במהלכו נצרך הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה על ידי הצמחים שבעזרת האנרגיה הסולארית והמים הופך לפחמימות המשמשות מקור אנרגיה לצמח ולחמצן שנפלט לאטמוספירה. תהליכים מנוגדים אלה אמורים להביא לשיווי משקל ולערכים קבועים של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר. עם זאת, שהייה במקומות צפופים, סגורים ולא מאווררים עלולה לגרום לעליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני הנפלט מצד אחד ולירידה בריכוז החמצן הנצרך על ידי תאי הגוף מצד שני. מצב זה הינו מסוכן ובמקרים קיצוניים עלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות כתוצאה מחנק. לציין, מרכז הנשימה במוח רגיש יותר לריכוזי הפחמן הדו-חמצני בדם ולכן יגיב מוקדם יותר לעליה בריכוזו מאשר לירידה בריכוז החמצן. עליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני תגרום לפיכך לעליה משמעותית באוורור הריאה (קצב ונפח הנשימה).

אדם בריא יכול לשהות שעות ארוכות במנוחה בריכוזי פחמן דו-חמצני של כ- 2% עם הפרעות תפקודיות קלות בלבד ובמקרים מסוימים עם תחושת כאב ראש. ברמות של 3% ומעלה ניתן למצוא החמרה בכושר התפקוד שתלך ותגבר עד לכדי הידרדרות תפקוד מערכת העצבים ברמות הגבוהות מ- 8% שתביא לידי איבוד הכרה ואף למוות. לציין, קיימים גורמים שעלולים לשנות משמעותית את תגובת האדם לרמות משתנות של פחמן דו-חמצני כאשר העיקריים שבהם הם: מצבו הבריאותי, דרגת המאמץ בו הוא נמצא, משך זמן החשיפה וכמובן השונות הבינאישית הטבעית.


בברכה,


ד"ר יובל חלד
מכון הלר למחקר רפואי
בית חולים שיבא
22471
01/12/2022
צמחים כפילטרים ביולוגיים
שאלה מספר 22471 - צמחים כפילטרים ביולוגיים

כיום מוצעת שיטה למיחזור מים בה משתמשים בצמחי נחלים באגן בו מעבירים את מי המקלחת ומכונת הכביסה, לאחר שיקוע מוצקים, לשימוש להשקיית גינה.


מדובר בסדר גודל של קוב מים ליום, ובצמחים שצומחים בשטח מצומצם של כ3 מ"ר.


שאלתי היא האם צמחי נחלים מסוגלים לטפל בסדר גודל של קוב מים ליום, והאם הם מסוגלים להוציא מהמים דטרגנטים ומלחים, והאם אין בהשקיה במים שעברו תהליך זה סכנה לטווח ארוך לאיכות הקרקע?


בתודה,


לסלו אסתי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אסתי,

קוב מים ליום נשמע הרבה מידי אך השאלה היא מה עומס הזיהום, בד"כ עבור מים אפורים אופייניים העומס שציינת 1מ"ק ל – 3 מ"ר גבוה מאד. בנוסף, הרחקת מלחים (אני מניחה שהכוונה בעיקר לסודיום כלוריד) אפשרית רק ע"י התפלה , צמחים ושיטות ביולוגיות אחרות לא מרחיקים מלחים. בהקשר לסכנה בטווח הארוך לאיכות הקרקע יש הרבה וויכוחים בנושא, כל השקייה מעשה ידי אדם תמליח בסופו של עניין את הקרקע והנזק תלוי במידת השטיפה וריכוז המלחים במי ההשקייה.

בברכה,

פרופ' מיכל גרין
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
הטכניון

22456
01/12/2022
תהליכים ביוכימיים בצמח
שאלה מספר 22456 - תהליכים ביוכימיים בצמח

שלום.


האם קיים קשר בין נשימה תאית לבין קצב הדיות ?


האם קיים קשר בין עוצמת הקרינה לבין דיות?


תודה רבה


חגית

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
שלום חגית,

לא קיים קשר ישיר בין הנשימה התאית וקצב הדיות של הצמח. הדיות איננה משמשת, כמו ההזעה בבע"ח, לסילוק חום הנוצר בזמן הנשימה.

יש קשר ישר בין עוצמת הקרינה הפוגעת בעלה לבין קצב הדיות. הקרינה הוא למעשה מקור האנרגיה הדרוש על מנת לגרום למים להתאדות. הדיות מסלקת את החום המצטבר בעלה בזמן שהוא קולט קרינת אור. בנוסף לכך, הפיוניות של רוב הצמחים נפתחות רק כאשר הצמח קולט קרינה בעוצמה מספקת. בחושך, ברוב הצמחים, הפיוניות סגורות והדיות נפסקת או פוחתת מאוד. יוצאים מכלל זה צמחי CAM.

בברכה,

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
22462
01/12/2022
האנרגיה האגורה ברמות הטרופיות השונות
שאלה מספר 22462 - האנרגיה האגורה ברמות הטרופיות השונות

ידוע כי בד"כ בפרמידת מזון המתארת סביבה יציבה בש"מ, ככל שהרמה הטרופית גבוהה יותר, כך הביומסה פוחתת וכמות האנרגיה האצורה ברמה נמוכה יותר.


ובכל זאת תלמידי הקשו, ואני פתאום התלבטתי - ב 100 ג"ר סטייק יש יותר אנרגיה מאשר ב 100 ג"ר חסה . ?


לפי החישוב לא, ממה שידוע בפועל כן. כלומר לא נכון להשוות 100 ג"ר ?


אז בבקשה עיזרו לי לעשות סדר בהגדרות לעצמי כך שאוכל להבהיר את העניין לתלמידי.


תודה מראש


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אילנה,

אכן ב 100 גר' סטייק יש יותר קלוריות מאשר ב 100 גר' חסה אולם בפירמידת הביומסה אנו לא מתייחסים באופן מספרי- לא למספר הפרטים ולא מבחינה משקלית ובטח שלא קלורית.

אנו מתייחסים לביומסה כלומר לכמות החומר האורגני היבש הנמצא ביח' שטח מוגדרת.

מבחינה אקולוגית התיאור של פירמידה זו הוא נכון כיון שבחסה למשל- החלק שאנו אוכלים אמנם חסר קלוריות כי אין שם חלבונים/פחמימות/שומנים אולם בהיבט של הצמח חלקים אלו הם המקור. המבלע נמצא בשורשים - אותו חלק שאנו בני האדם לא אוכלים אמנם, אבל מנק' ההיבט של הצמח הרי ששם נמצא פוטנציאל החומר האורגני שלו- מה שיצורים צמחוניים אחרים כן אוכלים.

אם נתייחס לבית גידול מסוים, הרי שהדרך הנכונה לתאר את כמות החומר האורגני היבש, הכמות הזמינה להיררכיה הבאה הוא בצורה הזו.

מקווה שעזרתי.
אורית וייס
דיאטנית קלינית M.Sc, RD

22393
01/12/2022
השקנאים וברכות הדגים
שאלה מספר 22393 - השקנאים וברכות הדגים

שלום למומחים ,


במהלך שיעורי הג"ג דנו בנושא השקנאים הפוגעים בבריכות הדגים. הפתרונות הידועים לבעייה זו הם: האכלת השקנאים או הריגתם. התלמידים העלו רעיונות של רשתות ענקיות המכסות את הבריכות. האם פיתרון זה אפשרי, אני מניחה שהוא יקר או בלתי ישים, אבל אין לי מידע מדוייק על כך. אשמח לתשובה,


תודה.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


I'm not an expert on fish or birds, but believe that your students have hit on a solution that has been proposed – and successfully used – in the past. Good thinking! The challenge is in making it work on the relatively large scale of a commercial fish pond.

פרופ' גד פרי
Range, Wildlife and Fisheries Management

22403
01/12/2022
שאלה אקולוגית לעבודה ובסיס ביולוגי
שאלה מספר 22403 - שאלה אקולוגית לעבודה ובסיס ביולוגי
האם שיח הזוגן (שחי במדבר) יכול להיתקיים באדמה בה הרמת PH נמוכה (4-סתם השערה) ואיזה בסיס ביולוגי יש לה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


שלום זיו,

מעצם היות הזוגן צמח מדבר, הוא אינו מתאים לקרקעות חמוצות (בעלות PH חומצי) אלא לקרקעות בסיסיות.

בברכה,


בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22408
01/12/2022
הומיאותרמים ופויקילותרמים
שאלה מספר 22408 - הומיאותרמים ופויקילותרמים

ממה נובע ההבדל בין בע"ח הומיאותרמיים בע"ח פוקילותרמיים. אני מבינה שביצורים שיודעים לווסת את טמפ' הגוף, התהליך המסייע הוא נשימהתאית. גם ביצורים פויקילותרמים מתקיים תהליך הנשימה התאית. אם כך ממה נובע ההבדל בין שתי קבוצות בעלי החיים?

דבי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום דבי,

באתר "בשער ברשת" נשאלו בעבר שאלות רבות בנושא שאלתך. חיפוש הערך
"פויקילותרמים" לדוגמא יוביל אותך למגוון התשובות. להלן קישור לשתיים מהן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2038

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=805

נשמח לעמוד לשרותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22356
01/12/2022
גאות אדומה
שאלה מספר 22356 - גאות אדומה

שלום רב,

שמעתי לאחרונה על נושא "גאות אדומה" - red tide, או מינוח מדויק יותר - harmful algal bloom - HAB - פריחה צבעונית של אצות בים, המשחררות רעלנים למים. הרעלנים הללו מסוגלים להרוג דגים, רכיכות וסרטנים. שמעתי שקרו מקרים שאנשים אכלו רכיכות, שהורעלו במהלך גאות אדומה, ספגו את הרעל שהיה ברכיכות ונפגעו, חלקם אף מתו מכך. ברכיכות הצטבר חומר הנפלט מהאצות -חומר הנקרא Domoic acid - וכשהוא מגיע לבן אדם שאוכל את הרכיכה האדם נפגע גם הוא.

רציתי לשאול:

1)האם יש מקרי HAB שקרו בחופי ישראל? מה לגבי המזה"ת כולו?

2) האם יש מחקר של HAB בארץ?

בתודה מראש, יוני


תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

התופעה של red tide מוכרת בספרות מזה עשרות שנים ומתייחסת לאירועים של פריחת אצות באזורים מוגדרים באוקינוס בעיקר קרוב לחוף. במרבית המקרים הפריחות הם של אצות מקבוצת הדינופלגלטים ובגלל הרכב הפיגמנטים שלהם והריכוז הגבוה של האצות במים המופע נראה ככתמים רחבי ידיים בצבע אדום חום. מרבית המינים שפורחים במופע כזה מיצרים רעלנים שמסווגים למספר קבוצות על פי אופן פגיעתם בבני אדם (גורמי דלקות מעיים DSP או גורמי שיתוק PSP). מקרי ההרעלה של אנשים לרוב אינם כתוצאה ממגע ישיר בין אצות לאדם, אלא בחשיפה עקיפה על ידי צריכה/אכילה של דגים או צדפות שנחשפו לאצות הרעילות. צדפות הניזונות בסינון של נפחי מים גדולים מרכזות את האצות הרעילות ואת הרעלנים. אכילה של צדפות שנחשפו לאצות הרעילות עלולה לגרום להרעלה חריפה עד כדי מוות בבני אדם. המושג harmful algal bloom – HAB מתאר את התופעה באופן מדויק יותר וכולל אירועים של פריחת אצות רעילות לא רק בסביבה האוקינית/ימית אלא גם בגופי מים מתוקים. הדוגמה המוכרת ביותר היא פריחה של אצות כחוליות (ציאנובקטרה) רעילות.


הרעלן שהוזכר Domoic acid אינו מיוצר על ידי דינופלגלטים אלא על ידי אצות מקבוצת הצורניות. חומר זה הוא נדיף ופעיל דרך דרכי הנשימה ויכול לפגוע באדם ובבע"ח החשופים לרסס גלים וכדומה.


לגבי המצב בישראל, לאחרונה קיימים מספר דיווחים על אירועי פריחת דינופלגלטים במפרץ חיפה. אירועים אלו קשורים ככל הנראה לתהליכי איטרופיקציה של המפרץ אך לא דווח על תמותת דגים או מקרי הרעלה שנלוו לפריחת האצות. ככלל קו החוף של ישראל נחשב לאזור בעל יצרנות נמוכה ובהעדר מפרצים מוגנים גם אין אוכלוסיית מפותחת של צדפות. אין בישראל תעשיית צדפות ובנוסף בגלל מגבלות דתיות אין כמעט צריכה של צדפות למזון. בשל סיבות אלו, לא קיימים דיווחים בישראל על מיקרים של הרעלות שמקורם ב HAB. צריכה של צדפות מיובאות יכולה לגרום למקרי הרעלה אולם הסיכוי לכך קלוש בגלל מערכך פיקוח ובקרה קפדני הפועל במדינות המיצרות ומשווקות צדפות. מידע ניתן למצוא ב

http://www.ioc-unesco.org/hab/index.php?option=com_frontpage&Itemid=1


במזרח התיכון יש דיווחים חלקיים על אירועי HAB. לי ידועים דיווחים ממצרים באזור אלכסנדריה. מדובר בעיקר בזיהוי פריחות של דינופלגלטים ממינים ידועים כרעילים.


בארץ אין מחקר נמשך של HAB למרות שתוכנית הניטור של חופי ישראל מדווחת לא פעם על זיהוי מינים רעילים באתרים שונים. מחקר על כחוליות רעילות בכנרת ובמקווי מים כולל בריכות דגים מתקיים בארץ במהלך 15 השנים האחרונות. המחקר הוא שיתוף פעולה בין חוקרים באוניברסיטה העברית אוניברסיטת תל אביב וחקר ימים ואגמים לישראל. מידע נוסף ניתן למצוא בדוחות המעבדה לחקר הכנרת http://www.ocean.org.il/Heb/Kineret/LakeKineret.asp


בברכה,
ד"ר אסף סוקניק
המעבדה לחקר הכנרת

22361
01/12/2022
קרני השמש
שאלה מספר 22361 - קרני השמש

הרי כאשר מסתכלים לכיוון השמש בצהרי היום ואפילו בבוקר מעט מסתנוורים.

ואילו בין הערביים ולקראת השקיעה כבר לא מסתנוורים. הרי קרני השמש מגיעות בקו ישר כגלים מה עוד שההבדל בין המרחק בין כדור הארץ לשמש בצהריים לבין המרחק בניהם בין הערבים הוא לא ממש משמעותי.

והשאלה היא מדוע השמש כלל לא מסנוורת בשעות בין הערבים ולקראת שקיעתה?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

קרינת השמש שמגיעה לכדור הארץ, צריכה לעבור באטמוספרה של כדור הארץ.

ההבדלים המשמעותיים בין הבוקר הצהריים והערב נובעים ממעבר האור באטמוספרה.


האור שעובר באטמוספרה יכול להיבלע להתפזר או לשנות את כיוונו (להישבר).


אני מצרפת קישורים לכמה אתרים שממחישים ומסבירים את הנושא

גם באתר בשער כבר היה דיון בנושא.


http://science.cet.ac.il/science/colors/color16.asp


http://noga2004.tau.ac.il/hori/hori.html


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94


http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1366



אסנת אלדר
אסטרונומיה
מכון ויצמן למדע
22334
01/12/2022
צמיחת עלים בצבע בורדו על גזע עץ החרוב
שאלה מספר 22334 - צמיחת עלים בצבע בורדו על גזע עץ החרוב
מצאנו עלים בוגרים בצבע בורדו על גזע עץ החרוב (הנקבה), הגזע היה מוצל בדרך כלל בעזרת פיצול נוסף של הגזע שהכיל הרבה עלים (ידוע שלנקבת עץ החרוב יש מספר פיצולים של הגזע) אותו פיצול של הגזע שעד כה הצל על הגזע שבו הייתה צמיחת עלים בצבע בורדו נכרת ובכך בעצם חשף את הגזע המדובר לאור השמש ורק לאחר שנכרת הפיצול הופיעו העלים בצבע בורדו. מהי הסיבה להופעת אותם עלים בצבע בורדו על הגזע דוקא לאחר כריתת הפיצול שעד כה הצל עליו? תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

התופעה של עלים בוגרים של חרוב שהם בצבעים אדומים ממש, אינה מוכרת לי. בחרוב יש פיגמנטים אנתוציאנינים המעניקים גוונים אדומים ללבלוב צעיר וגם לגבעולים (ראה צילום) . צבע אדום זה נעלם כאשר העלים מתבגרים והכלורופיל מתבטא וממסך את הצבע האדום. אבל, קיימים צמחים רבים שהמופע הרגיל שלהם הוא ירוק והגוון האדום מופיע בלבלוב ו/או בצבעי שלכת ו/או בתגובה לטמפרטורות נמוכות (למשל צבעי העלווה האדומים במינים שונים של אלה). במקרים רבים
בודדו מצמחים כאלה מוטציות בעלות עלים אדמוניים ששמרו על הצבע הזה גם בתנאים נורמאליים. דוגמה לכך אפשר לראות, למשל, בצמחים של
Cotinus coggygria שהם בד"כ ירוקים אבל מספר זנים הם בעלי מופע אדום ומשתמשים בהם רבות בגינון וכ"ענפי קישוט". תמונות של שני הטיפוסים ניתן למצוא ברשת. יתכן שהענף שראיתם בחרוב הוא תופעה דומה. לא נראה לי שיש קשר בין הענף שהצל על האזור בעץ שבו התפתח הענף שתיארת כמו כן אין גם חשיבות להיות העץ זכר או נקבה.

מצורפת תמונה של לבלוב צעיר של חרוב בצבעים אדומים.

בברכה,

ד"ר אבנר כהן
גינון וצמחי בית
מכון וולקני

22313
01/12/2022
החור באוזון וההתחממות הגלובלית
שאלה מספר 22313 - החור באוזון וההתחממות הגלובלית

שלום! שמי אביה ונדרשתי לעשות פרויקט בנושא החור באוזון. כשהגעתי לשלב בו אני צריכה לכתוב על השפעות החור באוזון על העולם הופתעתי לגלות כי כי ההתחממות של העולם היא לא תוצאה ישירה של החור באוזון כי אם רק בעקיפין. ובכן שאלתי היא איך בכל זאת החור באוזון משפיע על ההתחממות הגלובלית.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום אביה,

שאלות רבות בנושא החור באוזון נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". חיפוש באתר יוביל אותך למגוון התשובות. להלן קישור לאחת מהן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3414

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
קהילה אקדמית למען החברה בישראל

22317
01/12/2022
לישמניאזיס
שאלה מספר 22317 - לישמניאזיס


בס"ד
מקובל כי טפיל הלישמניאזיס מועבר על ידי פסמונים. האם ישנן עדויות לכך כי גם שפן הסלעים, המצוי באותו בית גידול, יכול להוות פונדקאי לטפיל?

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

Shalom

Basically there are in Israel three species of parasites belonging to the genus Leishmania. They have different reservoir animals and are transmitted by bite of different sand flies (genus Phlebotomus). The sand flies get infected with parasites when they bite an infected reservoir animal and after a while, and a cycle of parasites development, they can transmit parasites to another reservoir animal or accidentally to man.

Attached a summary section that has been written by a student in the department: Leishmania1, Leishmania2

Yours sincerely

Yosef Schlein



פרופ' יוסף שליין
הפקולטה לרפואה
האוניברסיטה העברית
22326
01/12/2022
אצה חוטית
שאלה מספר 22326 - אצה חוטית

תוכלו בבקשה להפנות אותי לחומר בנושא אצה חוטית חיפשתי בספרות ואני כרגע עושה עבודה סימנריונית בנושא והייתי שמחה לגיוון במקורות


תודה מראש רחלי

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רחלי,

להלן מספר קישורים למאמרים ואתרים:

מאמרים אודות אצות חותיות



אתר אודות כל סוגי האצות החותיות.

כיצד להתגבר על צמיכה של אצות חותיות בבריכות
pic of thread algae


בברכה,

אינגריד מסיקה

האוניברסיטה הפתוחה
דילוג לתוכן