מדעי החיים / מדעי הטבע

הקוד הגנטי, שעל פיו מתורגמות שלשות של נוקליאוטידים ב-mRNA לחומצות אמיניות בחלבון , נחשב אוניברסלי: אותו קוד לכל האורגניזמים. עם זאת, התגלו במשך השנים סטיות מהקוד, וזאת בנגיפים בעלי גנום של דנ"א, בחיידקים ובפטריות, ובתאי בעלי חיים עילאיים - בתרגום גנים של הגנום המיטוכונדרי. הסטייה הנפוצה מהקוד הקשיח, לכאורה, היא שקודון סיום (טרמינציה, nonsense) שאינו אמור לקודד לחומצה אמינית אלא לסיים את התרגום ולקטוע אותו – קודון כזה בכל זאת מתורגם לחומצה אמינית כלשהי. האבולוציה של תופעה זו אינה ברורה, ויש חילוקי דיעות לגבי המנגנון המאפשר למערכת התרגום של ה-mRNA לקרוא קודון סיום הנמצא באמצע הרצף ולא בסיומו – כאילו הוא קודון לחומצה אמינית, לתרגם אותו בהתאם – ולהמשיך הלאה, כאילו אין קודון סיום באמצע החלבון. התיאוריות לגבי המנגנון המאפשר זאת מסובכות ולא אומתו בניסויים.

עם זאת, יש לציין כי סטיות כאלה מהקוד הגנטי נדירות מאוד. בסופו של דבר, הקוד הגנטי הוא באמת אוניברסלי: אותן שלשות נוקליאוטידים מתורגמות לאותן חומצות אמיניות בכל עולם החי.

ד"ר יונתן שטלצר
ביולוגיה
מכון ויצמן למדע

המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

גלוטן היא רשת שנוצרת מקשרים (הצלבה) בין חלבונים שנמצאים בדגן (גליאדינים וגלוטינים). קשרים נוצרים על ידי חמצון כאשר התבואה נטחנת לקמח ומערבבת במים. בתוך התבואה, בשטח, חלבוני האגירה מתחילים להיות מסונתזים ~ 15 ימים לאחר ההפריה, אך הם נארזים בגופי חלבון קטנים ואינם נחשבים כרשת הגלוטן המעניקה לבצק הלחם את גמישותו.

בשדה, אם יש גשם, הוא לא מתחיל תסיסה והחיטה לא הופכת ל"חמץ". גרגר החיטה מורכב מעובר (נבט החיטה) ומהאנדוספרם המכיל את הקמח. כאשר העובר בוגר, הדגן יכול לנבוט. זה קורה ~ באמצע התפתחות הזרעים (מספר הימים תלוי בסוג החיטה ובתנאים). אבל זה לא רלוונטי לגלוטן.

כל האמור לעיל רלוונטי גם לשעורה, אלא ששעורה מתפתחת מהר יותר מחיטה (פורחת לפני ומבשילה לפני החיטה).

פרופ' אבי לוי,

מחלקה למדעי הצמח מכון ויצמן

!לא

ד"ר יונתן אלקינד
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות.ישום של הנדסה גנטית בצמחים
האוניברסיטה העברית

שלום מוטי

1.  לגבי נוכחות של כיס אוויר – כן, כנראה שיש בכל ביצה.

2. חיידקי סלמונלה וקמפילובקטר נמצאים באופן טבעי בדרכי העיכול של עופות ולכן הם יכולים לזהם את הקליפה של הביצה, והם חודרים לתוכה רק אם היא סדוקה,  או בזמן השבירה של הקליפה.

3.  קמפילובקטר מוכר בעיקר כמזהם בשר עוף, לא של ביצים, למרות נגישותו גם לביצים. – אין דיווחים על מחלות של קמפילובקטר כתוצאה מזיהום של ביצים. לכן גם לא בודקים את זה, למרות סבירות גבוהה שאכן ימצאו אותם.

בברכה, דרור

ד"ר דרור בר-ניר
המחלקה למדעי הטבע והחיים
האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר יורם גרשמן
ביולוגיה
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

פרופ' אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

ד"ר בעז שחם
הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, המכון למדעי החיים , המחלקה לאבולוציה אקולוגיה וסיסטמטיקה אס
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

תות שדה מגיב לטמפרטורה ואורך יום. תות שדה גדל בארץ בכל השנה אך מניב בחורף ומפתח שלוחות וצמחי בת בקיץ. בסתיו ובחורף כאשר מתקרר והטמפרטורות יורדות חלה השראה לפריחה. פרות מתפתחים בעקבות זאת וזנים בכירים (מקדימים) נקטפים החל מנובמבר. התפתחות הפריחה וההנבה שונה בזנים שונים והקטיף ייתכן עד יוני. בקיץ הימים ארוכים והטמפרטורות גבוהות כך שההשראה לפריחה לא קיימת ומתפתחות שלוחות ועליהן צמחי בת המשמשות לריבוי ושתילה בעונת ההנבה.

בברכה,

פרופ' יגאל אלעד
המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

שלום רב,

אכן נוצרים תאי זכרון שמופעלים מחדש עקב חשיפה חדשה למחולל המחלה. לאחר ההפעלה הם מייצרים מיד נוגדנים ובכך הגוף מנטרל את מחולל המחלה עוד לפני שנגרם כל נזק. מדידת רמת הנוגדנים בזמנים שונים לאחר החיסון מאפשרת הערכה של מידת ההתחסנות ולכן היא משמעותית. להזכירך לא כל אדם מגיב לחיסון באותה מידה ואחוז מסויים גם לא יפתח חיסון או שמידת ההתחסנות תהיה מעטה מדי. לכן חשוב לקבל מידע על רמת הנוגדנים. ברור שהיא יורדת עם הזמן וגם תאי הזכרון לא תמיד שורדים. 

בברכה,
 

פרופ' מנחם רובינשטיין

מכון ויצמן למדע

שלום רב,

בברכה,

פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון

Michael Alkan	13:35 ‎(לפני 20 דקות)‎
אני

שלום רב,

למיטב ידיעתי אין שום ביסוס מדעי לטענות הללו.

בברכה,

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

שלום מילי,

בפירות הדר יכולים להיות רמות שונות של ויטמין C מכמה סיבות:

1. הבדלים גנטיים בין מיני וזני הדר שונים (הבדלים בגנים ורמות ביטוי של אנזימים המעורבים בסינתיזה ופירוק של ויטמין C)

2. הבדלים בתנאי האקלים באזורי גידול שונים (בעיקר שינויים בטמפרטורות ודישון)

3. הבדלים בדרגות ההבשלה של הפרי (תכולת ויטמין C משתנה במהלך ההבשלה, וחלק מהפירות נקטפים בשלב מוקדם וחלק בשלב מאוחר יותר)

4. הבדלים בשיטת הסחיטה ועיבוד המיץ (ויטמין C מאוד רגיש לנזקי חמצון במהלך עיבוד התוצרת)

5. הבדלים בריכוז כתוצאה מתנאי ומשך האחסון

להלן לינק למידע בנושא זה: https://www.ultimatecitrus.com/vitaminc.html

בבקשה תחזרי אלי אם תצטרכי מידע נוסף.

בברכה,

ד"ר רון פורת
המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית
מכון וולקני

שלום רב,

בקצרה - שישה המינים של דגי ריאות המוכרים הינם חוליה חשובה בהבנת האבולוציה של היציאה מהמים. הם עשו צעד ראשון בכיוון בפיתוח היכולת לנשום אוויר חופשי בנוסף לחמצן שמומס במים. התופעה המתוארת (נקראת אסטיבציה - Estivation) הינה מנגנון משלים ליכולת לנשום אוויר וקשורה בהתמודדות עם יובש וחום. כמו בדוגמאות של תרדמת חורף של יונקים, האסטיבציה (או תרדמת קיץ) מלווה בשינויים פיזיולוגיים כמו הורדה דרסטית של קצב המטבוליזם בגוף ועוד, המאפשרים לייצור להתקיים תקופה ארוכה ללא מזון (חודשים ולפעמים אפילו שנים).

מקווה שקצת עזר

כל טוב,

פרופ' אמיר אילי
ראש המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

בגלל הפרש הלחצים.

בברכה,
 

פרופ' מנחם רובינשטיין

מכון ויצמן למדע

שלום רב,

התשובה לשאלה הזו מתייחסת לשתי אפשרויות שונות אותן יש לבחון:

1.     האם היצורים השונים יכולים לקיים תהליך של הפריית תאי המין שלהם? כלומר האם בעלי החיים יכולים להזדווג או הצמחים להפרות את הפרחים.

2.     האם החומר הגנטי שלהם מספיק דומה, כפי שהדבר למשל בסוסים וחמורים, כדי שיווצר יצור צאצא חי.

במידה שהמצב אינו כזה הרי אפשר בהחלט בהנדסה גנטית ליצור "עירוב" של מידע גנטי בין יצורים שונים מאוד. לדוגמא חיידקים המייצרים חלבונים שהגנים שלהם מקורם מאנשים. עכברים המייצרים חלבונים שמקורם בצמחים וכו.

בידוד רביתי באם הוא נגרם מבידוד גיאוגרפי הרי הוא ניתן להסרה בקלות יחסית. אם הוא נגרם בגלל שוני גדול במספר כרומוסומים הרי זה יותר מסובך.

בידוד שכזה נגרם גם כן על ידי גורמים "פסיכולוגים". לדוגמה, אין אנו יודעים האם קוף אדם ואדם יכולים להעמיד צאצאים אולם ברור לנו שלא נבחן זאת בניסויים.

בהצלחה,

פרופ' גדי שוסטר
דיקן הפקולטה לביולוגיה
הטכניון

שלום רב,

קישור לשאלה שנשאלה בעבר:
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

תשובה לשאלתך ניתן למצוא באתרי האינטרנט השונים.

מצ"ב קישור לתשובה ממכון דוידסון

בהצלחה, 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

ככלל, התרבות תאים, או וירוסים, כולל שיכפול החומר התורשתי (DNA) בתאים ןDNA או RNA בוירוסים השונים. שכפול החומר התורשתי הוא תהליך טבעי בתאים שמתחדשים וגם בוירוסים שמתרבים הרבה יותר מהר מתאי הגוף. התהליך עצמו מורכב מאד ולכן חלים בו שגיאות בתדירות גבוהה. זה המקור ליצירת הוריאנטים עם המוטציות החדשות הוירוסים. חלק קטן מהמוטציות נותות יתרון לוירוס המוטנטי שיכול להפוך עמיד לחיסון. לכן הכרחי למגר את הוירוסים בהקדם כדי למנוע התרבות וריאנטים חדשים. באדם, אגב, ההתרבות המהירה והלא מבוקרת היא הבסיס להתפתחות תאים סרטניים.
 

פרופ' אברי בן-זאב
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע

שלום רב,

אכן אלרגיות הנובעות מתגובת יתר של מערכת החיסון ניתנות להעברה או לריפוי באמצעות השתלת מח עצם קלינית. אולם אם הם נובעים מתגובות הורמונליות של תאים מארחים שאינם חסינים, זה לא יהיה המקרה.

בהצלחה,

פרופ' צבי לפידות
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע

שלום רב,

1. חברת קמהדע הישראלית פיתחה שיטה לבידוד נוגדנים מהפלסמה של אנשים שהבריאו מקורונה. בנוגדנים אלה משמשים למניעת הדרדרות  המחלה במקרים של מחלה קשה -כחיסון סביל. נוגדנים אלה כמובן אינם מונוקלונלים אלה מכלול של נוגדנים המצויים בפלסמה מה שאומר שיהיו כמובן הבדלים  בין התכשירים שיוכנו מתורמים שונים ואפילו מאותו תורם בזמנים שונים.
2. מספר חברות  כגון Regeneron ו Eli-Lilly  ואחרים יצרו נוגדנים מונוקלונלים כנגד וירוס הקורונה. כל קלון של תאי B יוצר נוגדנים זהים שניתן לגדל  באופן מלאכותי במעבדה ולכן התכשיר שמקבלים אחיד ולא כמו בפלסמה ששם יש מכלול רבגוני של נוגדנים כנגד חלבוני הוירוס. נוגדנים מונוקלונלים אלה נמצאים  בשלבים שונים של ניסויים קלינים.

אגב נשיא ארצות הברית לשעבר  טראמפ קיבל טיפול בנוגדנים מונוקלונלים כנגד קוביד (לפני שאושרו לשמוש קליני בבני אדם,) מה שכנראה הביא להחלמתו המהירה.

יצירת נוגדנים מונוקלונלים  שמנטרלים את הוירוס כרוכה  בזמן ממושך ומשאבים רבים.

בברכה,

ד"ר נחמה סמורודינסקי
חקר התא ואימונולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

שאלות בנושא זרעי העגבניה נשאלו בעבר,

מצ"ב קישורים לשאלות:

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5265 
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3157

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

האויר הוא גז המורכב מאטומים ותרכובות של חנקן, חמצן, פחמן דו חמצני, אידי מים ועוד. ככל שקרובים יותר לפני השטח (ולמרכז הכדור), כך המשיכה של כדר הארץ גדול יותר וכך גם צפיפות החלקיקים באטמוספירה (עולה לחץ האויר). ככל שנעלה כוח המשיכה נחלש, צפיפות האטמוספירה יורדת (יורד לחץ האויר). טמפרטורת האויר היא תוצאה של התנגשויות בין חלקיקי הגז. ככל שצפיפותם קטנה, כמות ההתנגשויות יורדת והטמפרטורה נמוכה יותר. קיים מפל (שיעור ירידה) נורמלי של מעלה אחת כל 150 מ'. כל סטיה מהמפל הנורמלי תגרום לאוויר לעלות או לרדת, אבל המצב הנורמלי הוא המצב הרגיל. נשווה, טמפרטורת האויר הממוצעת  בחודש מרץ של ירושלים היא  8.4- 15.4 ואילו של תל אביב 11.5 – 19.2.

בברכה,

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

שלום רב,

ד"ר אייל קלנטרוף
נירופסיכולוגיה קלינית
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

האלכוהול מעכב את גידול השמרים, בין בנשימה אווירנית ונשימה אל-אווירנית, בין השאר ע"י כך שהוא "ממיס" את קרום התא החיוני לגידול

בברכה,

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב