מדעי החיים / מדעי הטבע

שלום רב,

תות שדה מגיב לטמפרטורה ואורך יום. תות שדה גדל בארץ בכל השנה אך מניב בחורף ומפתח שלוחות וצמחי בת בקיץ. בסתיו ובחורף כאשר מתקרר והטמפרטורות יורדות חלה השראה לפריחה. פרות מתפתחים בעקבות זאת וזנים בכירים (מקדימים) נקטפים החל מנובמבר. התפתחות הפריחה וההנבה שונה בזנים שונים והקטיף ייתכן עד יוני. בקיץ הימים ארוכים והטמפרטורות גבוהות כך שההשראה לפריחה לא קיימת ומתפתחות שלוחות ועליהן צמחי בת המשמשות לריבוי ושתילה בעונת ההנבה.

בברכה,

פרופ' יגאל אלעד
המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

שלום רב,

בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

אין שום השפעה של מיקרו כבידה על מולקולות בכלל ועל מולקולות חלבונים בפרט. הכוח שמחזיק את המולקולה יציבה הוא הכוח החשמלי והוא, לגבי גופים קטנים כמו מולקולה, הרבה יותר חזק מכוח הכבידה הפועל על מולקולה, ולכן, הבאת המולקולה לתנאים של חוסר כבידה לא משנה כלום. גם הכוח הקושר את המולקולות לרקמת הגוף הוא כוח חשמלי, ולכן גם המבנה של הרקמה לא משתנה. על מנת להשתכנע בכך, נסתכל על קוביה קטנה שאורך צלעה הוא 1 מילימטר והיא מלאה בנוזל. הכוח שבין המולקולות בתוך הקוביה צריך להיות יותר חזק מהכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי, אחרת היא תימחץ על ידי הלחץ האטמוספרי. הכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי (אטמוספרה שהיא 1 קילוגרם על סנטימטר מרובע)  על צלע הקוביה ששטחה מילימטר מרובע יוצא שווה ל 10 גרם. מצד שני, אם נניח שצפיפות הנוזל בקוביה זהה לצפיפות המים, כלומר גרם לסנטימטר מעוקב, אזי משקל הקוביה יוצא שווה ל 1 מיליגרם, כלומר פי 10000 יותר קטן מהכוח שמופעל על ידי הלחץ האטמופרי על כל צלע של הקוביה. לכן, אין שום השפעה של המשקל (או העדרו)   

על הקוביה. כמובן שככל שממדי הקוביה יגדלו, כן תגדל החשיבות של המשקל, כי המשקל גדל בחזקה שלישית של צלע הקוביה בעוד שכוח הלחץ פרופורציוני לריבוע הצלע. אסטרונאוטים ששוהים זמן רב בחלל מאמצים פחות את שרירי השלד, וכתוצאה מכך, כאשר הם חוזרים לכדור הארץ הם סובלים מבעיות אורתופדיות.

בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

1. אין קשר בין המרחק מהשמש ועונות השנה. הגורם שמשפיע הוא נטיית ציר כדור הארץ יחסית למישור הסיבוב סביב השמש (מישור המילקה). בחורף השמש במסלול יותר נמוך ולכן עוצמת הקרינה נמוכה יותר. כדאי לקרוא בהרחבה בספר שעוסק באקלים/גיאוגרפיה, כדי להבין יותר לעומק. 

2. שימי לב למזג אויר. בחודשים 12-2, יש ארועי גשם. לפני הגשם השמים בהירים, חמים והראות אינה טובה כי האויר לח. אחרי הגשם קריר, במיוחד בלילה. השמיים בהירים וצלולים והראות טובה. אם נסכם את שינויי מזג האויר יתברר התהליך הבא.  גשם יורד כאשר מגיע לאזורינו אויר קר (גוש אויר קר) האויר הקר נתקל באויר החם ( נוצרת חזית), דוחף אותו ומתחפר מתחתיו. האויר החם עולה למעלה, מתקרר, הלחות שבו הופכת לעננים ויורד גשם. לאחר שהאויר הקר משתלט,  מתבהרים השמיים, ביום השמש בהירה אבל כפי שאומרים החזאים, זו שמש שקרנית כי האוויר יבש וקר. 

מקווה שזה ענה לשאלות. 

ד"ר אברהם זהבי
המרכז לגיאוגרפיה
מכללת בית ברל

לא ידוע לי על טיהור מים בעזרת מטבעות או על הסבר מדעי כלשהו לטענה כזאת..
 

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

הדר שלום, 

אנסה לעזור. 

מצרפת מפה פשוטה מגוגל ארץ' שמציגה את מדבר רובע אל-ח'אלי, שזהו שמו של המדבר הגדול בחצי האי ערב המתפרס על 4 מדינות: ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן ותימן. 

אינני מכירה את מדבר עדן (ואינני בטוחה שיש כזה), אך אני מניחה שאפשר להסתכל על מפה פיסית רגילה ולסמן גבולות באופן עצמאי לאותם אזוריים מדבריים, כפי שמישהו שרטט במפה המצורפת. 

מוזמנת לפנות בשאלות נוספות. 

כמו כן קישור לgoogle earth https://earth.google.com/web/@19.21293412,47.77230746,2616.10496494a,2486787.51520962d,35y,0h,0t,0r

בברכה,

ד"ר מורן זגה

פרופ' חיים קותיאל
החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה
אוניברסיטת חיפה

שלום הללי,  להלן תשובתי.

אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.

צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית. 

אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה. 

                               בתיאבון, גדעון בלע.

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום שיר

התשובה לשאלתך תלויה בהרכב אבקת הכביסה, להלן מצגת של המשרד לאיכות הסביבה בקשר להרכב אבקות כביסה 

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/wastewater/industrialwastewater/domesticsector/documents/laund_source_1_1.pdf

כתבה על מרכיבים פעילים בסבונים (גם אבקת כביסה היא סוג של סבון) והצעה לבדיקת השפעת סבונים שונים על חיידקים ממכון דוידסון 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%95%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%20%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%20%D7%91%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%3F%20%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C

תשובה לשאלה שנשאלה באתר בשער בעבר, בנושא שפעת נתרן כלורי (מרכיב פעיל בסבונים ואקונומיקה) על חיידקים

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8739
 

לשאלות והבהרות נוספות אנא פני אלינו שוב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום יהודית

הנה קישורים מהימנים עם תשובה לשאלתך:

http://www.yardbirdsil.info/daf/courtship/courtship.htm

https://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=68

https://www.salt.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D/
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אלעד,

אינני מומחית בהשערות הקשורות לשינוי צבע העור בהומו ספיאנס שהתביית באירופה.

אני מניחה שסלקציה של השינויים המתאימים וביטוי אפיגנטי של גנים היו קשורים במעבר מצבע עור כהה לצבע עור בהיר. יש הרבה אתרים בגוגל שאפשר לקרוא. 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%9F

מייה.

פרופ' מייה הורביץ
מדעי החיים -גנטיקה

אוניברסיטת תל אביב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

עדי שלום רב,

אחלק את תשובתי לשתיים:

שלום וברכה,

הסיבה המדויקת לפגיעה בזרעים והנבטים לא ברורה עד הסוף. ישנם מחקרים המראים שככל שהמרכיבים הנדיפים בזיהום הולכים ופוחתים, אחוז הנביטה הולך ועולה. בניסויים שערכנו בשמורת עברונה- בה יכולנו להשוות בין זיהום חדש (2014) (בו כמות החומרים הנדיפים גבוהה) לבין זיהום ישן (1975), ראינו עליה מסוימת ביכולת הנביטה. פחממניים נדיפים, בעיקר הקטנים והקלים שבהם, מסוגלים לעבור דרך ממברנת התא של הצמח בקלות ולגרום להשפעות טוקסיות  בנוסף, מרכיבים אלו מגיבים כימית עם מרכיבים בתא ומפריעים לתהליכים חיוניים.

עם זאת גם בעבודה שערכנו וגם בעבודות אחרות שתוארו בספרות, נראה כי גם מיעוט חומרים נדיפים כפי שקיים בקרקעות זיהום 1975 אינו מאפשר לזרעים לנבוט בזמנים ובאחוזים דומים לאלו שנצפו בחלקות הביקורת. מחקרים מראים כי הסיבה לכך היא במרכיבי נפט מגודל בינוני הפועלים כמחסום פיסיקלי ואינם מאפשרים חדירה של מים וחמצן לזרע הנובט ואינם מאפשרים קליטה של חומרי זינה (נוטריינטים) דרך השורשים המתפתחים. בנוסף, התערבות במרכיב המיקרוביולוגי בקרקע התומך בהתפתחות הנבט משפיע אף הוא על יכולת הנבט לגדול לכדי צמח בוגר.

בעבודה המתבצעת כיום בבנק הגנים אנו מנסים לבודד את המרכיבים הספציפיים העשויים להשפיע על עיכוב הנביטה והתפתחות הנבט הצעיר כדי להבין טוב יותר את הצעדים שיש לנקוט לשיקום קרקעות מזוהמות.

בהצלחה,

ד"ר עינב מייזליש גתי

מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום רב,

לפניך מפה של הזרמים באוקיינוס. יש זרם קר באוקיינוס השקט שזורם צפונה ובדרום האטלנטי זרם חם יחסית שזורם דרומה ומסתובב חזרה לתוך האוקיינוס האטלנטי הדרומי.

קיים זרם נוסף סביב אנטרקטיקה.

זו יכולה להיות סיבה למים קרים ושקופים ללא אצות בחלק אחד ומים חמים עם אצות בחלק אחר.

יום נעים,

ד"ר נורית גולדמן
גיאולוגיה, המחלקה לטבע וחיים
האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

גידול חיטה מושפע מאד מכמות המים בבית השורשים. אם כמות המים, הקרקע ועומד הצמחים היה שונה לתוצאות הניסוי אין משמעות שניתן להסיק ממנה משהו. 

השפעה של חומר זה או אחר על השורשים והצמח לא חייבת להיות רק אם הוא נקלט לשורש - באופן כללי הנושא וגם ההיפותזה של הניסוי לא כ"כ ברורה לי.

מעיון קצר נעשו מעט מחקרים בנושא - בכל מקרה ויטמין C מיוצר בצמח ויש מספר מסלולים מטבולים בהם הוא מעורב. ממחקר אחד שמצאתי הוא יכול להיקלט באופן אקטיבי - כלומר בהשקעת אנרגיה אבל שוב לדעתי הוא לא יהווה גורם מגביל מכיוון שהצמח יכול לייצר אותו

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0176161711817414

https://www.hindawi.com/journals/scientifica/2013/795964/

בהצלחה,

פרופ' רונית אנדוולט

משרד הבריאות

שלום רב,

מצ"ב קישור לתשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

מצ"ב תשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר:

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי יותם,

מצ"ב קישור של המכון הלאומי לחקר הבנייה והטניון. עמ' 218 ואילך מתאר את תפקיד הדיאפראגמות בביניין:

עקרונות תכן אדריכלי מודע רעידות אדמה

בהצלחה!!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

ישנם מספר דרכים להתייחס ללחות הקרקע, אני מתייחס כאן לדרך הפשוטה יחסית.

לחות קרקע היא למעשה תכולת המים הנפחית שיש לנפח מסוים של קרקע.

הקרקע מסוגלת לספוח מים בהתאם לסוגי החומרים שמרכיבים אותה וכמות זו ביחס לנפח הכללי של הקרקע נותנת לנו מדד לכמות המים הזמינים לצמח שנמצא בה.

כאשר הקרקע מכילה את מקסימום המים שהיא יכולה להכיל, היא נמצאת במצב של קיבול עציץ או קיבול שדה או במלים אחרות, אחרי שהשקתי עציץ עד רוויה ונתתי לשארית המים להתנקז, כמות המים שעדיין נאחזת בקרקע היא קיבול העציץ.

לחומרים שונים ישנה יכולת ספיחת מים שונה, לחול נקי למשל יש יכולת ספיחת מים קטנה יותר ורוב המים במצע המכיל חול ימצאו בנקבובי האוויר שבין גרגרי החול (לכן קרקע שמכילה חול נקי יכולה להכיל אחוז יחסי נמוך של מים, במצב קיבול שדה, בערך 20% תכולת מים נפחית). לחומרים אורגניים, כבול למשל, יש יכולת ספיחת מים גבוהה ולכן קרקע שעשירה מאד בכבול תכיל הרבה יותר מים (מעל 70%).

כאשר הקרקע מתייבשת יורד אחוז המים היחסי מהקיבול המקסימלי שלה.

כאשר את בודקת את תכולת המים של קרקע מסוימת חשוב לבדוק (לשקול) את הקרקע במצב קיבול שדה ובמצב יובש מוחלט וכך (בעזרת ההפרש המשקלי) ניתן לחשב את תכולת המים שלה.

בהצלחה,

פרופ' מנחם מושליון
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

היי תהילה, 

לחלקה הראשון של השאלה:

גיאופיט הוא צמח רב שנתי בעל איבר אגירה תת קרקעי, שיכול להיות בצל, פקעת, קנה שורש, או ציצת שורשים מעובים. ניצן ההתחדשות של הצמח נמצא מתחת פני האדמה ובעונה הקשה (קיץ - מחסור במים) כל החלק שמעל הקרקע מתייבש. 

דוגמאות לגיאופיטים:

בצל - חצב מצוי, חבצלת החוף

פקעת - כרכום חורפי, כלנית מצויה

ציצת שורשים מעובים - נורית אסיה, עירית גדולה

בברכה,

ד"ר יובל ספיר
מנהל מדעי - הגן הבוטני
אוניברסיטת תל אביב

ולגבי החלק השני של שאלתך, ראשית אתקן אותה. יש בה שני תהליכים: נשימה תאית היא תהליך אחד בו נקלט חמצן ונפלט פד"ח תוך פירוק מולקולת הגלוקוז, בעוד שבתהליך הפוטוסינתיזה פד"ח ומים מתרכבים (בעזרת אנרגית האור) כאשר התוצר הסופי (בין היתר) הוא גלוקוז.   מצ"ב מאמר על גיאופיטים והמורפולוגיה שלהם וספר המתאר מורפולוגיה, צמחיה, סוגים של גיאופיטים ועוד.

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת

היי אילון!

כל סטטוס הוא טוב בשבילנו וכל עוד השאלה שלך רלוונטית, אנו ניתן מענה והשאלה שלך אכן רלוונטית ומעניינת ביותר! אני מצרפת מאמר של אוניברסיטת קולמביה על ריבוד באוקייאנוס. שים לב לסעיף 2 (הטמפ' בפני השטח), 4 (שכבת המים שמתחת לפני השטח) ו5 (רצפת האוקיאנוס). מצורף מאמר שבין היתר מתאר את עמודת המים באוקיאנוסים ואת הטפרטורה בה.  

תהנה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי רון!

ראשית אשאל רמה מומלצת של מה בגידול הידרופוני?? של נוטריאנטים ? של מים?

שנית, אני מצרפת לך מאמר על גידול הידרופוני במקסיקו ועל היתרונות בגידול מסוג זה. בנוסף, קישור לסרטון youtube המסביר איך לגדל חסה הידרופונית. 

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי דורית, שאלה ממש מעניינת!

מצ"ב הסבר לתופעת מעיין העתק באתר מט"ח.  בנוסף, בהגדרה הזו למעיין העתק, מצויין שלפעמים, כאשר מים מאקוואפר מגיעים לשכבת סלע שאינה חדירה, המים עולים למעלה. ובקישור הבא- הספר כדור הארץ והסביבה (מצ"ב קישור) מתואר שהמים , בהגיעם לסלע אטום, עולים בעלייה נימית.

קריאה מהנה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

יהודה, שלום רב!

ראשית, תודה על שאלתך!

שנית, אני מצרפת תשובה מפורטת לשאלה שפורסמה באתרנו בעבר ואני מקווה שזה יתן לך מענה לשאלה.

במידה ויש לך שאלות נוספות, נשמח לענות לך!

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3663

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

דן שלום,

מים לא מתחממים כשקרינת השמש עוברת דרכם.

אבל הקרינה הזו פוגעת בקרקעית וחוזרת כחום. לכן מים רדודים וצלולים שהאור עובר דרכם ומגיע לקרקעית יתחממו בקרבת הקרקעית. במצב כזה נוצרת ״בריכת שמש״ שבעומקה יש מים חמים. לעומת זאת פני המים מתקררים בגלל אידוי (האידוי לוקח חום, לדוגמא - קר לנו כשאנחנו יוצאים רטובים מהמים ויש רוח שמגבירה את האידוי).

מים קרים כבדים יותר ממים חמים. כאשר המים בפני השטח מתקררים בגלל האידוי ומי העומק מתחממים בגלל הקרינה החוזרת מהקרקעית עשוי להיווצר מצב שבו יש שכבת מים כבדים מעל שכבת מים קלים ואז חל היפוך. דהיינו המים החמים הקלים מלמטה עולים והכבדים מלמעלה יורדים. ואז מתחיל התהליך שוב - חימום בעומק וקירור בפני השטח וחוזר חלילה. 

אתה נכנסת למים אחרי היפוך כזה ולכן הרגשת מים חמים בפני השטח.

פרופ' שמואל (שמוליק) מרקו
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

ברק הוא התפרקות חשמלית אדירה המתרחשת בתוך ענני-סערה או בין הענן לקרקע. במכת ברק ממוצעת זורם זרם חשמלי של כמה עשרות אלפי אמפר, וזו כמובן צורה של אנרגיה.

המעבר של הזרם החשמלי באוויר גורם להתלהטות האוויר וכך הוא מתפשט במהירות ונוצר גל קול רב-עוצמה: זהו הרעם, הנושא עימו אנרגיה אקוסטית. אלה שתי צורות של אנרגיה שנוצרות בעת מכת ברק.

בגלל משך הזמן הקצר (פחות מחצי שנייה), והעובדה שקשה עד בלתי אפשרי לחזות מראש את נקודת הפגיעה של ברק, אין בנמצא כיום טכנולוגיה או שיטה שבה ניתן לנצל את האנרגיה הזו.

לכן, למעשה כולה הולך "לאיבוד" ואינו משמש אותנו.

נעשו נסיונות רבים לפרוק את המטען החשמלי בתוך הסופה כדי להקטין את הסכנה שלה, למשל ידי ירי של רקטות להן מחובר כבל מתכת אל תוך ענן סערה.

השיגור מבוצע כאשר השדה החשמלי שבתוך הענן (אותו ניתן למדוד על ידי גלאים מתאימים) מגיע לעוצמה גבוהה המבשרת התפרקות ברק.

הבעייה היא שעוצמת הזרם בברק כה גבוהה, עד שהרקטה וכבל המתכת שהיא נושאת עמה מעלה לתוך הענן נשרפים ומושמדים. כך שהבעייה עדיין ללא פתרון...

פרופ' יואב יאיר

בית הספר לקיימות

המרכז הבינתחומי הרצליה

שלום דנה,

אנו מזמינים אותך לעיין בתשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר בקישור הזה.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

בעיקרון, אלה ההגדרות בהן אנחנו משתמשים

• אנרגיה חלופית (Alternative Energy), זו המיועדת להחליף את הדלקים הפוסיליים  (לרבות, אנרגיה גרעינית)
   
•  אנרגיה מתחדשת (Renewable Energy) היא אנרגיה המופקת מהשמש, הרוח, המים, גלי הים, חום גיאותרמי לצורותיו או ביומסה.
   
• אנרגיה בת-קיימא (Sustainable Energy) היא אנרגיה שאינה מזהמת, תהליכי הפקתה כלכליים והיא גם הוגנת מבחינה חברתית (לדוגמא, בעת ייצור רכיבים מועסקים הפועלים בתנאים הוגנים).

פרופ' אופירה אילון
החוג לנהול משאבי טבע וסביבה
אוניברסיטת חיפה

ה״חשיבות״ של כל דבר היא בעיני המתבונן. מה שחשוב לאחד יכול להיות חסר ערך בעיני אחרים. לכן קל יותר לתאר כמה מההשפעות שיש לגיאות והשפל. למשל גאות ושפל בים חשובים למערכת האקולוגית הימית, ובמיוחד ליצורים שחיים באזור הכרית שנחשף לאויר בשפל ומוצף בגיאות. ביצורים אלה התפתחה יכולת לחיות בשני המצבים הקיצוניים הללו. יש מחשבות לנצל את הגיאות לאגירת מי ים בבריכות ולנצל את הזרימה כלפי מטה בזמן השפל להנעת טורבינות ויצירת אנרגיה. אותם כוחות משיכה שגורמים לשינויים מקומיים במפלס הים, דהיינו הגיאות והשפל,  גורמים גם לשינויים בצורה של החלק המוצק של כדור הארץ . יש חוקרים שבוחנים את ההשערה שהכוחות הללו משפיעים במידה מסויימת על פעילות געשית ועל רעידות אדמה. זרמי המים שנוצרים במעברים מגיאות לשפל וחזרה משפיעים על התרבות הימית של האוכלוסיות ששוכנות לאורך החופים ומכתיבים למשל את אופן בניית הנמלים ואת צורות הפרנסה מפירות הים.

על החשיבות של ליקוי ירח קשה להכביר מילים מעבר לתרומת התופעה לאימות החישובים של תנועת גרמי השמיים. יחד עם זאת יש חשיבות רבה לתופעה שגורמת לאנשים לצאת מהבית, להביט בשמיים והנות מעוד תופעת טבע יפה.

פרופ' שמואל מרקו
ראש החוג למדעי כדור הארץ
אוניברסיטת תל אביב