מדעי החברה

כדאי אולי לפנות למחנכ/ת הכיתה ו/או ליועצת בית הספר כשלב ראשון.

אני לא פסיכולוגית קלינית, וודאי לא מומחית לילדים במצוקה (מעבר להיותי אם בעצמי), ולכן לא יכולה לתת פה עצה מקצועית.

כאמור, כשלב ראשון, הייתי מפנה אותו לשוחח על כך עם המחנך/ת והיועצת.

קשה מאד על סמך משפט שכזה להבין מה מקור הבעיה, ועד כמה עמוקה היא.

פנייה ליועצת בית הספר נשמעת לי כמו התחלה סבירה וטובה.

מקווה שעזרתי

נורית.

ד"ר נורית גרונאו
פסיכולוגיה קוגניטיבית
האוניברסיטה הפתוחה

שלום רב,

עניתי בצורה כללית והתייחסתי לצפיפות בהיבט של הרבה אנשים או גם

בהקשר של מקום קטן מימדים.

באופן אינטואיטיבי, שהייה במקום קטן וצפוף לא מאפשרת

חופש/חופש תנועה, היא כרוכה בהצמדות לקוד התנהגות ולנהלים די נוקשים.

אם יש עוד כמה אנשים בחדר יש חוסר פרטיות ויש אינטימיות כפויה,

והזדמנות לקרבה מצד אחד ולחיכוכים מצד שני.

וסה"כ האדם לא יכול להביא לידי ביטוי את עצמו בצורה חופשית

(אלא אם הוא לבד שם ואז גם יש סיכון ל"עשיית שטויות" )-: ).

לאנשים שזקוקים לחופש, פרטיות וקשרים בינאישיים מגוונים,

הדבר עלול לגרום לחנק, חרדה ותסכול, או אף לדיכאון. קשה לקבוע שזה גורם

למצבים פסיכוטיים למרות שיש כאלו שמאמינים גם בכך (נטייה לבלבל בין

חוויות מבפנים לחוויות מבחוץ בשל היעדר גירויים מבחוץ).

איני יודע אם נושא כזה ממש נחקר.

לא נתקלתי בכך.

ראיתי פעם תביעה של חייל שכביכול בגלל שהיה בעמדת שמירה מבודדת,

הרי שהוא פיתח מחלת נפש. איני בטוח שתביעה כזו תצליח.

מבחינת ניסיון לעזור- למנוע, נראה לי שחשוב לאפשר חופשות רבות,

לארגן פעילויות חברתיות, למנוע שחיקה ולהגביל בזמן את התורנות או

את משך העיסוק בתפקיד שכזה, לעשות שיחות עם יועץ ארגוני או עם

פסיכולוג, וכדומה.

אולי כדאי לאפשר מיון מוקדם בו אנשים מאוד חברותיים לא יושמו בתפקיד

מבודד שכזה. חשוב לשמוע את רחשי הלב של המתפקדים בעיסוק שכזה

ולראות שהלחץ לא עולה יותר מדי.

בברכה,

ד"ר יוליאן יאנקו
מנהל מרפאת ברה"ן יבנה 

אביב שלום רב,

באתר "בשער - קהילה אקדמית" קיימים ערכים רבים בנושא אזרחות (צד שמאל למטה באתר). לפני מספר ימים עלתה סדרה חדשה באזרחות בנושא: "מודל הדמוקרטיה הישראלית".

את הסדרה ריכז פרופ' אפי יער, בעזרתה של ד"ר יעל שומר מאונ' ת"א – מדע המדינה.

ניתן לצפות בסדרה באמצעות הקישור:

http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=13

בהצלחה בהמשך,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אילנה שלום,

באתר "בשער - קהילה אקדמית" קיימים ערכים רבים בנושא אזרחות (צד שמאל למטה באתר). באתר סדרה באזרחות בנושא: "גלובליזציה" הדן בסוגיות זהות.

http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=11

בנוסף, מצורפת עבודת מחקר שבוצעה בנושא הזהות היהודית והישראלית:

לחצי כאן לצפייה.

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

גיא שלום,

המושבים בכנסת מתחלקים בין המפלגות, כאשר הבסיס לחלוקת המושבים הוא הקולות שכל מפלגה קיבלה ביחס לסה”כ הקולות הכשרים. מי שלא מצביע לא נספר ולא נכנס לחישוב.

בברכה,
 

פרופ' מיכל שמיר

אוניברסיטת תל אביב

שי שלום

זו שאלה חשובה.
בעקרון יש למדינות זרות חסינות מפני תביעות אזרחיות אם התביעה מתיחסת לפעולה שלטונית של המדינה (לעומת פעולה שלה כאדם פרטי, למשל תביעה על הפרת חוזה להשכרת דירה). אתה שואל על תביעה בגין פעולות מלחמתיות, כלומר פעולות שלטוניות. במקרה כזה יש חסינות למדינה.
לאחרונה, נתן בית הדין הבינלאומי בהאג פסק דין בסכסוך בין גרמניה לאיטליה בשאלה זו ממש. הוא קבע שבית המשפט האיטלקי, שלא הכיר בחסינותה של גרמניה ונתן פסק דין בתביעה של אזרח איטלקי נגדה (האיטלקי תבע פיצויים בגין עבודת כפייה -- פשע מלחמה -- במלחמת העולם השנייה), הפר בכך את זכותה של גרמניה לחסינות.
הסיבה לכלל הזה היא שמניחים שעדיף שהמדינה של מי שניזוק תתבע בשמו את המדינה שאחראית לנזק. ואכן קורה לא פעם שמדינה "מאמצת" את התביעה של האזרח ותובעת בשמו את המדינה הפוגעת.
בברכה,
איל בנבנישתי

 

פרופ' איל בנבנישתי
הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת תל אביב

שלום נאדר,

באתר "בשער ברשת" קיים מדור הנקרא "בשער האזרחות" ובו סדרות מאמרים בנושאים שונים. אחת מהסדרות עוסקת בנושא האקטיביזם השיפוטי (קווי מתאר, מעמדו של בית המשפט העליון וכד').
להלן קישור לסדרה, בה בוודאי תימצא תשובה לשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=1

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בברכה,

פרופ' עלי זלצברגר
דיקן הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת חיפה

אם יש לך כוח ועניין, כדאי לך לקרוא.

פרופ' אבנר זיו
פסיכולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

להלן קישור אודות ריח:

מידע נוסף:

ריחות הם התוצאה של קליטת כימיקלים המתנדפים באוויר, אף על פי שכמו בחושים אחרים, גורמים פסיכולוגיים יכולים למלא תפקיד בתחושת הריח.

ניחוחות מסוימים, כמו בשמים ופרחים, נחשקים מאוד ואנשים מוכנים לשלם סכומים גדולים עבורם. תעשיות אחרות עוסקות בפיתוח מוצרים שנועדו להעלים ריחות לא נעימים, כגון דאודורנטים, מטהר אוויר ומסנני פחם פעיל.

ריחות שנתפשים כ"נעימים": סוגים שונים של צמחים כמו פרחים, עצים, מנתה, פרות טריים, בשמים.

ריחות שנתפשים כ"לא נעימים": פרות רקובים, נבלה, קיא והפרשות אחרות.

תפישת הריח תלויה, במידה רבה, בנסיבות. ריח בישול נתפש כרצוי בעת בישול, אך לא לאחר הארוחה או כאשר יש תחושת מלאות. גם גורמים תרבותיים לוקחים חלק בתפישת הריח - מה שנעים לאחד עשוי להיות לא נעים לאחר. ריחה של הגויאבה למשל הוא ריח שנוי במחלוקת, כאשר לרוב האנשים דעה מוצקה עליו לכאן או לכאן.

מחקר ריחות הוא שדה מחקר מתפתח, אך הוא מסובך ומורכב. מערכת ההרחה האנושית יכולה להבחין בין אלפי ריחות שונים על בסיס כמות מועטה ביותר של חומר הנישא באוויר. חוש הריח של חיות רבות טוב יותר. ישנם, למשל, סוגים של פרחים המפרישים ריחות הנקלטים על ידי דבורים במרחק של קילומטר ויותר.

פרומונים הם ריחות כימיים המשמשים לתקשורת. נקבת העש יכולה להפריש פרומון שיגרה את הזכר ממרחק של כמה קילומטרים. מלכות דבורי הדבש מפרישות באופן קבוע פרומונים ששולטים על פעילות הכוורת. הפועלות בכוורת יכולות להפריש ריחות שיקראו לדבורים אחרות לתוך חלל מתאים כאשר הנחיל עובר ממקום למקום, או לסמן "אזעקה" כאשר הנחיל נמצא תחת איום.

בברכה,

פרופ' חוסאם חאיק
הנדסה כימית
הטכניון

שלום תומר,

להלן קישור למאמרים המגדירים קבוצת אינטרס תנועה חברתית מהם ניתן ללמוד על ההבדל בין השתיים.

http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_61/Chapter_A/Publications_Catalog_2061_ChapterC.aspx

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום שמואל,

נערכו הרבה מחקרים כאלה ונכתבו הרבה עבודות. לדוגמא, דו"ח ועדת הנשיא לבחינת מבנה הממשל בראשות מגידור, דו"ח שפורסם בינואר 2007 שאני מצרפת להלן:

בברכה,
פרופ' מיכל שמיר
המחלקה למדעי המדינה
אוניברסיטת תל אביב

ככלכלן אפשר להשיב על שאלה זו בדרכים רבות, וזאת מאחר שאין בה די פרטים על מנת להגיע לתשובה חד משמעית.

קטונתי מלענות על שאלות בביולוגיה, אולם מידע כללי אני מניח שהכוונה הייתה שאם בני אדם אוכלים את הצמחים ישירות הם יכולים לנצל כמות אנרגיה גדולה בהרבה מאשר אם הם אוכלים בעלי חיים שניזונים מאותה כמות של צמחים. במילים אחרות, בתהליך יצור הבשר הולך לאיבוד חלק ניכר מהאנרגיה שמושקעת בו.

שלום רב,

השאלה אינה פשוטה ואנסה לענות עליה בתמציתיות.

לאורך ההיסטוריה היו קיימים חסמים שהגבילו את תהליך הצמיחה בעולם, אולם האנושות מצאה דרכים להתגבר עליהם. החסם הנראה לעין בעת הנוכחית הוא משאבי הטבע ואיכות הסביבה. אם נדע להתגבר על חסמים אלה, למשל באמצעות ייצור מזון במעבדה במקום בשדה ובאמצעות שימוש באנרגיה ירוקה, תהליך הצמיחה יוכל להמשיך עד שיתגלו חסמים חדשים.

כלכלנים שמפרסמים תחזיות צמיחה לתקופה שאחרי משבר האקלים חוטאים למדע. תחזיות לא פחות טובות אפשר למצוא בסרטי המדע הבדיוני, שלאורך ההיסטוריה הוכיחו יכולת ניבוי מרשימה.

בברכה, 

פרופ' אייל קמחי
המחלקה לכלכלה חקלאית, הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

נראה שבני האדם יותר עצבניים בקיץ ועצבנות זו מתבטאת ביותר ויכוחים ותסכול,

וגם ביותר אלימות ופשע. רובנו מרגישים לא בנוח בתנאי חום.

באופן אינטואיטיבי (ולא אמפירי) יתכן גם שהיציאה ממסגרות

(של ההורים ושל ילדי הגן או ילדי בית הספר היסודי) מטילה עומס נוסף ועצבנות נוספת,

בייחוד בתקופה של השנה בה התקווה היא דווקא למנוחה ונופש.

הפער בין התקוות לאפשרויות במציאות האפרפרה, מוביל לתסכול ניכר.

קיים קשר ארוך שנים ודי מוכח בין עומס חום בקיץ לבין אירועי אלימות, עבריינות,

אונס ואפילו אשפוזים עקב מצבים פסיכוטיים (זה למעשה לא קשור לשאלה). באופן

לא מפתיע, גם המלחמות בישראל מתרחשות יותר בקיץ.

פשעים אלימים מתרחשים יותר בקיץ ויותר בשנים חמות לעומת בשנים שהינן

פחות חמות.

הסיבות לכך כוללות כנראה הקושי הפיזי והרגשי בשל עומס החום.

יתכן שיש עליה בעצבנות ובאלימות עם עליית החום, אך מעבר לחום מסוים, יש ירידה באלימות. החום מעלה תוקפנות,

כמובן אבל לא ברמות חום גבוהות מאוד אז האדם נחלש ולא יכול... לתקוף.

בנוסף, בקיץ בני האדם יותר פעילים ויש יותר הזדמנויות לפשע (למשל בהשוואה לחורף קר ומושלג).

תנאי החום יוצרים אפקט (רגש) שלילי ולכן מגיבים לתסכול בתוקפנות.

החום גם יוצר מחשבות קשות שגורמות לתוקפנות.

בברכה,

ד"ר יוליאן יאנקו
מנהל מרפאת ברה"ן יבנה

שלום רב,

בהמשך לשאלה של גלית קמחי:

ספק אם יש יותר משני אנשים היודעים על קיומו של דגם זה של שלטון מקומי והאמריקני. על כן איני חושב שמישהו הציע תרגום לעברית.

יתכן ש"וועד מקומי" ממצה סמנטית את מהות דגם זה.


ברכות,

נחום בן-אליא

ד"ר נחום בן - אליא
מחקרי פלורסהיימר
מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות

להלן קישור לתשובה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA
נשמח להמשיך ולסייע
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שינה

למה אנחנו ישנים? לשינה תפקיד חשוב באיזון מספר מנגנונים בגוף. קודם כל השינה היא שלב ביממה שבו יש לנו מנוחה גופנית לשרירים ולמפרקים, אך החלק הזו של השינה אינו החשוב ביותר. בשמן השינה ישנם מספר שלבים , שלב השינה העמוקה אחראי על תחושת הרעננות בשינה ובשלב זה ישנו שחרור של הורמונים ובהם גם הורמון גדילה - ולכן ילדים אשר אינם ישנים טוב אינם גדלים טוב. שלב שינה משמעותי נוסף הוא שנת החלום REM אשר אחראי על עיבוד מידע, למידה וזכרון.

מה קורה בגוף בזמן בשינה?
בזמן השינה יש הרפיה של שרירי הגוף, שיתוק חלקי של השרירים ואף שיתוק מוחלט בזמן החלום כדי שלא נבצע את הפעולות שאנו חולמים עליהם. להבדיל מהגוף, במוח מתבצעת פעילות רבה בזמן השינה כולל עיבוד מידע וחלימה.

מדוע חשוב לישון מוקדם??? חשוב לישון מספיק שעות, לאוו דווקא לישון מוקדם. ילדים זקוקים ל 10 שעות שינה ומבוגרים ל 7-8 שעות. כאשר אנו הולכים לישון מאוחר ובכל זאת חייבים לקום בבוקר לבית הספר, לגן או לעבודה אנו ישנים בסך הכל פחות שעות.

מה נותן שעות קבועות בשינה???? כאשר אנו ישנים שעות קבועות וישנים בשעות הלילה, השינה היא איכותית ועמוקה עם כל שלבי השינה ומאפשרת שמירה על תפקוד גופני ומוחי תקין. גם מצב הרוח ולא רק התפקוד מושפעים מהשינ, כאשר אנחנו לא ישנים מספיק אנו נוטים להיות רגזניים ועצבניים.

אז שיהיה לכולנו לילה טוב וחלומות נעימים

דר' גילי גבעתי , נוירולוגית ורופאת שינה. מרכז רפואי שיבא

ביי, גילי

שלום מור,

שאלות דומות לשאלתך נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת", להלן קישור לתשובות:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=1819

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3852

נשמח לסייע במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום אמנון,

1. בבחירות 1992 ניצחה העבודה בראשות יצחק רבין והצליחה להקים גוש חוסם, אכן לראשונה מאז 1973.

במובן של חילופי שלטון אכן בחירות אלה מהוות מהפך, אך בניגוד לבחירות 1977, בחירות 1992 לא היוו הערכות מחדש של המערכת המפלגתית, לא מבחינת המפלגות, לא מבחינת ציבורי הבוחרים התומכים במפלגות השונות ולא מבחינת הנושאים המגדירים את המערכת המפלגתית.

2. התשובה לשתי השאלות היא אחת: ככל שניתן להעריך על סמך ניתוח עומק הסטורי לאורך זמן, לרצח של ראש הממשלה יצחק רבין לא היתה השפעה משמעותית, לא על תוצאות בחירות 1996, וגם לא על המערכת המפלגתית במובן עמוק וארוך טווח יותר (כולל המשך הירידה של מפלגת העבודה והשמאל הציוני, שהחלה ב-1969).

בברכה,

פרופ' מיכל שמיר
החוג למדעי המדינה
אוניברסיטת תל אביב

שלום חיים,

(א) רשות מינהלית אינה פשורה ממילוי חובות שהדין מטיל עליה, גם כאשר היא נתקלת בבעיה תקציבית. כך, למשל, בית-המשפט העליון קבע כי המדינה חייבת לממן את ביצוע החוק הקובע כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים ישובצו, ככל שהדבר עדיף משיקולים חינוכיים, במסגרות חינוך רגילות, וזאת למרות העלות הכספית הרבה של שיבוץ כזה. עם זאת, בנסיבות שבהן החוק מקנה לרשות שיקול-דעת, היא רשאית לעיתים להתחשב גם באילוצים תקציביים.