מדעי החברה

אביב שלום רב,

באתר "בשער - קהילה אקדמית" קיימים ערכים רבים בנושא אזרחות (צד שמאל למטה באתר). לפני מספר ימים עלתה סדרה חדשה באזרחות בנושא: "מודל הדמוקרטיה הישראלית".

את הסדרה ריכז פרופ' אפי יער, בעזרתה של ד"ר יעל שומר מאונ' ת"א – מדע המדינה.

ניתן לצפות בסדרה באמצעות הקישור:

http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=13

בהצלחה בהמשך,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אילנה שלום,

באתר "בשער - קהילה אקדמית" קיימים ערכים רבים בנושא אזרחות (צד שמאל למטה באתר). באתר סדרה באזרחות בנושא: "גלובליזציה" הדן בסוגיות זהות.

http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=11

בנוסף, מצורפת עבודת מחקר שבוצעה בנושא הזהות היהודית והישראלית:

לחצי כאן לצפייה.

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

גיא שלום,

המושבים בכנסת מתחלקים בין המפלגות, כאשר הבסיס לחלוקת המושבים הוא הקולות שכל מפלגה קיבלה ביחס לסה”כ הקולות הכשרים. מי שלא מצביע לא נספר ולא נכנס לחישוב.

בברכה,
 

פרופ' מיכל שמיר

אוניברסיטת תל אביב

שי שלום

זו שאלה חשובה.
בעקרון יש למדינות זרות חסינות מפני תביעות אזרחיות אם התביעה מתיחסת לפעולה שלטונית של המדינה (לעומת פעולה שלה כאדם פרטי, למשל תביעה על הפרת חוזה להשכרת דירה). אתה שואל על תביעה בגין פעולות מלחמתיות, כלומר פעולות שלטוניות. במקרה כזה יש חסינות למדינה.
לאחרונה, נתן בית הדין הבינלאומי בהאג פסק דין בסכסוך בין גרמניה לאיטליה בשאלה זו ממש. הוא קבע שבית המשפט האיטלקי, שלא הכיר בחסינותה של גרמניה ונתן פסק דין בתביעה של אזרח איטלקי נגדה (האיטלקי תבע פיצויים בגין עבודת כפייה -- פשע מלחמה -- במלחמת העולם השנייה), הפר בכך את זכותה של גרמניה לחסינות.
הסיבה לכלל הזה היא שמניחים שעדיף שהמדינה של מי שניזוק תתבע בשמו את המדינה שאחראית לנזק. ואכן קורה לא פעם שמדינה "מאמצת" את התביעה של האזרח ותובעת בשמו את המדינה הפוגעת.
בברכה,
איל בנבנישתי

 

פרופ' איל בנבנישתי
הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת תל אביב

שלום נאדר,

באתר "בשער ברשת" קיים מדור הנקרא "בשער האזרחות" ובו סדרות מאמרים בנושאים שונים. אחת מהסדרות עוסקת בנושא האקטיביזם השיפוטי (קווי מתאר, מעמדו של בית המשפט העליון וכד').
להלן קישור לסדרה, בה בוודאי תימצא תשובה לשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/News_Series.asp?cType=1

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בברכה,

פרופ' עלי זלצברגר
דיקן הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת חיפה

שלום תומר,

להלן קישור למאמרים המגדירים קבוצת אינטרס תנועה חברתית מהם ניתן ללמוד על ההבדל בין השתיים.

http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_61/Chapter_A/Publications_Catalog_2061_ChapterC.aspx

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום שמואל,

נערכו הרבה מחקרים כאלה ונכתבו הרבה עבודות. לדוגמא, דו"ח ועדת הנשיא לבחינת מבנה הממשל בראשות מגידור, דו"ח שפורסם בינואר 2007 שאני מצרפת להלן:

בברכה,
פרופ' מיכל שמיר
המחלקה למדעי המדינה
אוניברסיטת תל אביב

ככלכלן אפשר להשיב על שאלה זו בדרכים רבות, וזאת מאחר שאין בה די פרטים על מנת להגיע לתשובה חד משמעית.

קטונתי מלענות על שאלות בביולוגיה, אולם מידע כללי אני מניח שהכוונה הייתה שאם בני אדם אוכלים את הצמחים ישירות הם יכולים לנצל כמות אנרגיה גדולה בהרבה מאשר אם הם אוכלים בעלי חיים שניזונים מאותה כמות של צמחים. במילים אחרות, בתהליך יצור הבשר הולך לאיבוד חלק ניכר מהאנרגיה שמושקעת בו.

שלום רב,

השאלה אינה פשוטה ואנסה לענות עליה בתמציתיות.

לאורך ההיסטוריה היו קיימים חסמים שהגבילו את תהליך הצמיחה בעולם, אולם האנושות מצאה דרכים להתגבר עליהם. החסם הנראה לעין בעת הנוכחית הוא משאבי הטבע ואיכות הסביבה. אם נדע להתגבר על חסמים אלה, למשל באמצעות ייצור מזון במעבדה במקום בשדה ובאמצעות שימוש באנרגיה ירוקה, תהליך הצמיחה יוכל להמשיך עד שיתגלו חסמים חדשים.

כלכלנים שמפרסמים תחזיות צמיחה לתקופה שאחרי משבר האקלים חוטאים למדע. תחזיות לא פחות טובות אפשר למצוא בסרטי המדע הבדיוני, שלאורך ההיסטוריה הוכיחו יכולת ניבוי מרשימה.

בברכה, 

פרופ' אייל קמחי
המחלקה לכלכלה חקלאית, הפקולטה לחקלאות
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

בהמשך לשאלה של גלית קמחי:

ספק אם יש יותר משני אנשים היודעים על קיומו של דגם זה של שלטון מקומי והאמריקני. על כן איני חושב שמישהו הציע תרגום לעברית.

יתכן ש"וועד מקומי" ממצה סמנטית את מהות דגם זה.


ברכות,

נחום בן-אליא

ד"ר נחום בן - אליא
מחקרי פלורסהיימר
מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות

שלום אמנון,

1. בבחירות 1992 ניצחה העבודה בראשות יצחק רבין והצליחה להקים גוש חוסם, אכן לראשונה מאז 1973.

במובן של חילופי שלטון אכן בחירות אלה מהוות מהפך, אך בניגוד לבחירות 1977, בחירות 1992 לא היוו הערכות מחדש של המערכת המפלגתית, לא מבחינת המפלגות, לא מבחינת ציבורי הבוחרים התומכים במפלגות השונות ולא מבחינת הנושאים המגדירים את המערכת המפלגתית.

2. התשובה לשתי השאלות היא אחת: ככל שניתן להעריך על סמך ניתוח עומק הסטורי לאורך זמן, לרצח של ראש הממשלה יצחק רבין לא היתה השפעה משמעותית, לא על תוצאות בחירות 1996, וגם לא על המערכת המפלגתית במובן עמוק וארוך טווח יותר (כולל המשך הירידה של מפלגת העבודה והשמאל הציוני, שהחלה ב-1969).

בברכה,

פרופ' מיכל שמיר
החוג למדעי המדינה
אוניברסיטת תל אביב

שלום חיים,

(א) רשות מינהלית אינה פשורה ממילוי חובות שהדין מטיל עליה, גם כאשר היא נתקלת בבעיה תקציבית. כך, למשל, בית-המשפט העליון קבע כי המדינה חייבת לממן את ביצוע החוק הקובע כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים ישובצו, ככל שהדבר עדיף משיקולים חינוכיים, במסגרות חינוך רגילות, וזאת למרות העלות הכספית הרבה של שיבוץ כזה. עם זאת, בנסיבות שבהן החוק מקנה לרשות שיקול-דעת, היא רשאית לעיתים להתחשב גם באילוצים תקציביים.