מדעים מדויקים

אאאא
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
26389
01/12/2022
 מלפפונים חמוצים
שאלה מספר 26389 -  מלפפונים חמוצים
תחומי דעת:ביוכימיהכימיה
שלום אנחנו תלמידות כיתה יב ונשמח אם תוכלו להסביר לנו קצת על תהליך התסיסה הלקטית ולהסביר כיצד הוא גורם להחמצה של המלפפונים.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

תסיסה לקטית היא תהליך הקיים ביצורים רבים שבמהלכו אנזימים בתוך התא מפרקים סוכר לגורמים קטנים כדי ליצור אנרגיה. 

אם יש חמצן בסביבה כשהתהליך הזה קורה, הוא לא נעצר בייצור של חומצה לקטית, וממשיך הלאה עד לפירוק מוחלט של הסוכר ל CO2. זה מה שקורה אצלנו ברוב המקרים: אנחנו נושמים אויר, והחמצן באוויר משמש כדי לפרק את הסוכר לגורמים. אם אין חמצן בסביבה, שזה מה שקורה בצנצנת חמוצים אטומה, התהליך עוצר באמצע ובמקום שיווצר CO2, נוצרת חומצה לקטית. החומצה הזאת מצטברת ונותנת למלפפונים (או ליוגורט) את הטעם החמוץ שלהם.

איפה עוד יש חומצה לקטית? בשרירים שלנו. כשאנחנו מתאמנים בצורה קשה ואינטנסיבית, לא מגיע מספיק חמצן לשרירים שלנו, ומצטברת בהם חומצה לקטית. לגוף לוקח זמן לפנות את החומצה הלקטית לפירוק בכבד, ועד שהיא מתפנה, אנחנו מרגישים שרירים תפוסים.

 

המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

26391
01/12/2022
שלב התפתחות הגלוטן בחיטים ושעורים
שאלה מספר 26391 - שלב התפתחות הגלוטן בחיטים ושעורים
שלום וברכה רציתי לברר באיזה שלב בהבשלת החיטה מתפתח הגלוטן, מקריאה בויקיפדיה ראיתי שהוא מתפתח בסוף ההבשלה. חשוב לי לדעת מידע מדוייק יותר מאיזה שלב יש כבר גלוטן הניתן להתפחה. השאלה היא בהקשר לכתוב ביהושע פרק ה, יא 'וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה', נכנסנו בכיתה קצת לתהליכי הכימיים של חימוץ מול מצה, וכפי שאני מבין החימוץ וההתפחה צריכים את הגלוטן כדי להתפתח. ורצינו לברר באיזה שלב מתפתח הגלוטן, והאם חיטה בשלב הזה של השנהה, יכול בכלל לבוא להחמצה/תפיחה? שאלה משנית, מאיזה שלב (בצמיחה, ובעונות השנה) החיטה כבר בשלה, שאם יזרעו אותה היא תצמיח? כמו כן, לגבי כל השאלות הנ''ל מה קורה בשעורים? תודה רבה יחיאל
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

גלוטן היא רשת שנוצרת מקשרים (הצלבה) בין חלבונים שנמצאים בדגן (גליאדינים וגלוטינים). קשרים נוצרים על ידי חמצון כאשר התבואה נטחנת לקמח ומערבבת במים. בתוך התבואה, בשטח, חלבוני האגירה מתחילים להיות מסונתזים ~ 15 ימים לאחר ההפריה, אך הם נארזים בגופי חלבון קטנים ואינם נחשבים כרשת הגלוטן המעניקה לבצק הלחם את גמישותו.

בשדה, אם יש גשם, הוא לא מתחיל תסיסה והחיטה לא הופכת ל"חמץ". גרגר החיטה מורכב מעובר (נבט החיטה) ומהאנדוספרם המכיל את הקמח. כאשר העובר בוגר, הדגן יכול לנבוט. זה קורה ~ באמצע התפתחות הזרעים (מספר הימים תלוי בסוג החיטה ובתנאים). אבל זה לא רלוונטי לגלוטן.

כל האמור לעיל רלוונטי גם לשעורה, אלא ששעורה מתפתחת מהר יותר מחיטה (פורחת לפני ומבשילה לפני החיטה).


 

פרופ' אבי לוי,

מחלקה למדעי הצמח מכון ויצמן

26398
01/12/2022
תערובות
שאלה מספר 26398 - תערובות
תחומי דעת:כימיה
האם בלילת עוגה היא תערובת הומגנית או קולואידית וכ"ל בצק
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

תודה על שאלתכם

אנסה לענות כמיטב יכולתי למרות שידיעותי בתחום הכנת עוגות מצומצמות

ראשית נגדיר את המושג הומוגני

זו שאלה של סקלה

הומוגני פרושו שאם ניקח דגימות מאזורים שונים של התערובת נקבל את אותו ההרכב

אם הדגימה היא ברמה מולקולרית אנו עשויים לקבל תשובה שונה מאשר אם הדגימה היא בגודל של מילימטר מעוקב

כאשר מדובר בקולואידים אנו מדברים על ממדים בסדר גודל של מיקרונים ומטה

 

שאלתי מישהי שמכינה עוגות איך מכינים בלילת עוגה

התשובה היתה  מוסיפים סוכר, שמן וקמח למים או חלב ולפעמים גם שמרים

קמח לא נמס במים ולכן זו תהיה תערובת קולואידית

יש מרכיבי שמרים שמסיסים במים ויש כאלה שאינם מסיסים

אך גם חלב עצמו איננו תמיסה הומוגנית למרות השם חלב הומוגני

בחלב טיפות השומן המאקרוסקופיות בממדי מילימטרים מפורקות לטיפות ננומטריות זעירות הנקראות מיקרואמולסיה בתהליך תעשייתי של הומגניזציה

בגלל גודלן הזעיר החלב נראה בעין בלתי מזוינת כתערובת הומוגנית וגם כך תחושתו בפה למרות שברמה ננומטרית זו לא תערובת הומוגנית

גם הוספת שמן לבלילה תגרום לכך שזו לא תהיה תערובת הומוגנית כי הוא לא נמס במים

 

הבנתי שבצק דומה לבלילה וההבדל הוא בכמות הנוזלים ולכן נראה לי שהתשובה תהיה זהה זו תערובת קולואידית

פרופ' משה גוטליב
הנדסה כימית
אוניברסיטת בן גוריון

26340
01/12/2022
חימום וקירור
שאלה מספר 26340 - חימום וקירור
תחומי דעת:כימיה
שלום. א. החום הסגולי של מים גדול פי 4.2 מהחום הסגולי של אוויר, הצפיפות של מים גדולה פי 770 מהצפיפות של אוויר, ולכן יוצא שכדי לחמם נפחים שווים של מים ושל אוויר באותו הפרש טמפ, צריך להשקיע במים כמות אנרגיה גדולה פי 3200 בערך מאשר באוויר. האם זה אומר שכדי לקרר שני נפחים שווים של מים ושל אוויר באותו הפרש טמפ, דרושה למים אנרגיה גדולה פי 3200 בערך מאשר לאוויר??. ב. מהי הנצילות המקובלת בתהליך קירור של מים או אוויר במקרר בייתי, והאם הנוסחא לחישוב אנרגיית קירור זהה לנוסחא לחישוב אנרגיית חימום (אנרגיה שווה מסה כפול חום סגולי כפול הפרש טמפ) ? תודה עמוס
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
עמוס היקר.
לשאלתך הראשונה (לה נתת תשובה בעצמך) התשובה חיובית. אנרגית הקירור זהה לאנרגית החימום בתנאי שהמערכת מבודדת מהסביבה.
לשאלה השניה. אנרגית קירור וחימום זהות תיאורטית. נוסחה נוחה מאד לחישוב היעילות של מקרר היא
                                                                                                                                                                                    Tc/Th-Tc
כאשר Tc הטמפרטורה בתוך המקרר ו Th טמפרטורת הסביבה. (T במעלות קלוין או צלזיוס) אם הטמפרטורה בתוך המקרר 5 מעלות ובסביבה 25 מעלות היעילות היא 25%.
 
בברכה,

 

פרופ' יואל ששון
כימיה
האוניברסיטה העברית

26346
01/12/2022
עמילן עמיד
שאלה מספר 26346 - עמילן עמיד
תחומי דעת:ביולוגיהכימיה
שלום, העוסקים בנטורופתיה ממליצים על אכילת עמילן עמיד מה האמת המדעית לגבי עמילן עמיד היכן ניתן למצוא אותו האם נכון שעמילן עמיד אמור לשמש כגורם דיאטטי האם עמילן עמיד אמור למנוע גידולי סרטן במעי הגס בברכה תמי צור
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

למיטב ידיעתי אין שום ביסוס מדעי לטענות הללו.

בברכה,

 

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

26323
01/12/2022
התפרקות הקפסולה של האדוויל בקיבה
שאלה מספר 26323 - התפרקות הקפסולה של האדוויל בקיבה
תחומי דעת:כימיה
שלום רב, במסגרת מעבדת חקר בבית הספר הכנסנו קפסולות של אדוויל לתמיסות חומציות בריכוזים שונים של HCl וראינו שכל שריכוז החומצה גבוה יותר הקפסולה נפתחת תוך זמן קצר יותר. לפי הרכיבים, הקפסולה עשויה מג'לטין, השאלה שלנו האם הג'לטין רק מתמוסס (התפרקות כוחות בין מולקולריים) או שזה גם עובר הידרוליזה (התפרקות קשרים קוולנטיים) בגלל הנוכחות של החומצה? שאלה נוספת מהי נוסחת המבנה המדויקת של הג'ילטין שעשויה ממנו הקפסולה של האדוויל? תודה תמר
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

תודה על השאלה. הג'לטין הוא חומר חלבוני (כלומר פולימר של חומצות אמינו) המיוצר מקולגן, חלבון שאותו אפשר למצוא למשל בעצמות שלנו. הג'לטין מתמוסס במים ועוד יותר מהר בתמיסות חומציות, אך לא עובר הידרוליזה- הקשר בין חומצות אמינו (שנקרא קשר אמידי) עמיד לpH נמוך, לפחות בטמפרטורת החדר (ואני מנחש שבניסוי ריכוז החומצה לא היה מאד גבוה, בכל מקרה).


בברכה,

פרופ' גלעד הרן
הפקולטה לכימיה, המחלקה לפיסיקה כימית
מכון ויצמן למדע

26298
01/12/2022
אחוז מים כבדים במקורות מים שונים
שאלה מספר 26298 - אחוז מים כבדים במקורות מים שונים
תחומי דעת:כימיהפיזיקה
האם יש קשר באחוז מים כבדים במקורות מים שונים בטבע, כגון מים בכוכבי שביט או מים שמקורם בגשם או בשלג או טל ? תודה רבה רמי עלוש
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

 

אחוז המים הכבדים במים בטבע זהה בכל מקום.

 

בברכה, 

 

פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון

26254
01/12/2022
למה אי אפשר לסתום את החור באוזון?
שאלה מספר 26254 - למה אי אפשר לסתום את החור באוזון?
תחומי דעת:כימיה
שלום רב התעוררה שאלה בכיתה: בשכבת האוזון בסך הכל כמות המולקולות קטנה מאוד האוזון הוא גז אותו אפשר לייצר מדוע אי אפשר ל"לזרוע" את החור שמעל הקוטב הדרומי באוזון (יישלח על ידי טילים וכד')ובכך לסתום אותו? תודה מראש
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
26253
01/12/2022
השפעה של אנטרופיה על חיינו
שאלה מספר 26253 - השפעה של אנטרופיה על חיינו
תחומי דעת:פיזיקה

שלום רב הייתי רוצה לשאול האם אנטרופיה יכולה להרחיב את האפשרות לשינוי מעשיונו או הסתברות מעשנו כי כמובן כל הזמן היא גדלה ביחס לזמן ואולי זה גורם לנו להשתנות.

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

 
הגידול באנטרופיה קשור בהזדקנות ובמוות של יצורים חיים. הזדקנות עלולה גם לפגוע ביכולות הקוגניטיביות שלנו. אולם כל זמן שהמוח מתפקד אינני חושב שהחלטותינו המודעות מושפעות מהשינוי באנטרופיה.
 

בברכה,

פרופ' שמואל אליצור
מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית

26235
01/12/2022
כיצד חלבונים מושפעים בחלל?
שאלה מספר 26235 - כיצד חלבונים מושפעים בחלל?
כיצד תנאי מיקרו כבידה משפיעים על התנהגות חלבונים במערכות הגוף? האם החלבון מתגבש? או קטן או גדל?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

אין שום השפעה של מיקרו כבידה על מולקולות בכלל ועל מולקולות חלבונים בפרט. הכוח שמחזיק את המולקולה יציבה הוא הכוח החשמלי והוא, לגבי גופים קטנים כמו מולקולה, הרבה יותר חזק מכוח הכבידה הפועל על מולקולה, ולכן, הבאת המולקולה לתנאים של חוסר כבידה לא משנה כלום. גם הכוח הקושר את המולקולות לרקמת הגוף הוא כוח חשמלי, ולכן גם המבנה של הרקמה לא משתנה. על מנת להשתכנע בכך, נסתכל על קוביה קטנה שאורך צלעה הוא 1 מילימטר והיא מלאה בנוזל. הכוח שבין המולקולות בתוך הקוביה צריך להיות יותר חזק מהכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי, אחרת היא תימחץ על ידי הלחץ האטמוספרי. הכוח שמפעיל הלחץ האטמוספרי (אטמוספרה שהיא 1 קילוגרם על סנטימטר מרובע)  על צלע הקוביה ששטחה מילימטר מרובע יוצא שווה ל 10 גרם. מצד שני, אם נניח שצפיפות הנוזל בקוביה זהה לצפיפות המים, כלומר גרם לסנטימטר מעוקב, אזי משקל הקוביה יוצא שווה ל 1 מיליגרם, כלומר פי 10000 יותר קטן מהכוח שמופעל על ידי הלחץ האטמופרי על כל צלע של הקוביה. לכן, אין שום השפעה של המשקל (או העדרו)   

על הקוביה. כמובן שככל שממדי הקוביה יגדלו, כן תגדל החשיבות של המשקל, כי המשקל גדל בחזקה שלישית של צלע הקוביה בעוד שכוח הלחץ פרופורציוני לריבוע הצלע. אסטרונאוטים ששוהים זמן רב בחלל מאמצים פחות את שרירי השלד, וכתוצאה מכך, כאשר הם חוזרים לכדור הארץ הם סובלים מבעיות אורתופדיות.

 

בברכה,

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26210
01/12/2022
פירוק של פפסין
שאלה מספר 26210 - פירוק של פפסין
תחומי דעת:כימיה

אנחנו רוצים לעשות בפרוייקט של העבודת חקר ניסוי שבו נבדוק את השפעת יחסי תאי השומן שריר ברקמת עוף על קצב פירוק הפפסין, שאלתי היא, כיצד נמדוד את קצב הפירוק של העוף, כיצד ניתן למדוד את זה

תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

הניסוי הקלאסי למדד את פעילותו של הפפסין הינו משנות ה 50 המאוחרות ומשתמש בחומר רדיו אקטיבי (נדמה לי יוד) אבל זה לא מתאים לילדים….

לכן חשבתי על מערכת שבה מודדידים שינוי אופטי. את בשר העוף יש כמובן לטחון היטב ולטפל בחומצה כפי שנעשה בפה ובקיבה.

מצאתי עבורך פרוטוקל למדדית פעילות האנזים (הפרוטאז) על המוגלובין של בקר כסובסטרט.

אני מניח שאפשר להחליף את הדם באקסרקט של עוף… צריך יהיה לבצע התאמות אבל בסוף המדידה של  280.O.D זה הכיוון הכי פשוט אם יש לכם ספקטרופוטומטר

 

 

https://www.sigmaaldrich.com/technical-documents/protocols/biology/enzymatic-assay-of-pepsin.html?gclid=Cj0KCQjwreT8BRDTARIsAJLI0KJDyyC2D6zFo_ASi9-G2gdSip3ER0kDC3B9O-CGJEGhLK4tAC2ixTMaAvzuEALw_wcB

בהצלחה,

פרופ' גלי פראג
המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
אוניברסיטת תל אביב

26222
01/12/2022
פיזיקה קוונטית והמימד הרביעי
שאלה מספר 26222 - פיזיקה קוונטית והמימד הרביעי
תחומי דעת:פיזיקה
שלום, לפי ידיעתי (אני מצטער אבל שכחתי את שם המושג), אטומים ברמה הקוונטית לפעמים נעלמים ונכנסים למציאות שלנו, האם ייתכן שהדבר קורא בגלל שהם למימד רביעי במרחב שאנחנו לא יכולים לראות ואז חוזרים למרחב שאנחנו יכולים לראות? מאחר שאם נשים דף על שולחן ונמלה שחייה בשני מימדים תראה את הדף אבל ברגע שנרים אותו הדף יעלם לאותה נמלה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
26226
01/12/2022
בלוני הליום
שאלה מספר 26226 - בלוני הליום
תחומי דעת:פיזיקה
שלום רב, שאלתי היא מהו התהליך שבו בלוני הליום מאבדים מהגז הקיים בתוכם, כלומר כ24 שעות מהרגע שמנפחים בלון בהליום הוא כבר מאבד מהנפח שלו ונופל לקרקע, מהו בעצם התהליך שגורם לתופעה להתרחש? האם הגז פשוט יוצא מהבלון? תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

כן. אטומי ההליום קטנים מאד, עוברים בקלות יחסית את מעטפת הבלון ומשתחררים לאטמוספרה

 

פרופ' אלי איזנברג

ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26199
01/12/2022
מחלות בתאחיזה לכרומוזום Y
שאלה מספר 26199 - מחלות בתאחיזה לכרומוזום Y
שלום. האם יכול להיות מצב של גנים רסציביים שהינם בתאחיזה לכרומוזום Y והאם ישנה משמעות קלינית?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
26170
01/12/2022
השפעת סוג החומצה המוספת לגיר על השינוי במסת הגיר
שאלה מספר 26170 - השפעת סוג החומצה המוספת לגיר על השינוי במסת הגיר
תחומי דעת:כימיה
בניסוי שעשינו בבית הספר הוספנו חומצות שונות בריכוז שווה לגיר, ובדקנו את השפעת סוג החומצה על השינוי במסת הגיר. החומצות שהשתמשונו בהן: חומצה ציטרית, חומצת מימן כלורי HCl ,חומצה אצטית, חומצה אסקורבית. כתבתי אותם לפי סדר יורד. בציטרית הייתה הירידה הכי גבוהה במסה. אנחנו מנסים להסביר את התוצאות: הדבר המוזר שלמרות שחומצת המימן הכלורי חזקה מהחומצה הציטרית, לחומצה ציטרית יש השפעה יותר גדולה, ניסינו להסביר את זה על ידי כך שהחומצה הציטרית הינה תלת פרוטית. בעיה נוספת לחומצה אסקורבית, ערך pka1 יותר נמוך מחומצה אצטית לכן צפוי שההשפעה של האסקורבית תהיה יותר גבוהה, בניסוי שלנו קיבלנו תוצאות הפוכות, כיצד ניתן להסביר את זה? תודה מראש
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

יועיל מאד אם תיאור הניסוי שבוצע יפורט יותר.
 באיזה גיר השתמשו ומה הייתה המסה שלו? אבן גיר שאספנו מהאדמה ושברנו לחלקים קטנים, מסה התחלתית קרוב ל10 גרם,

מה ריכוז וכמות החומצות שהן השתמשו? הכנו חומצות בנפח 50 מ"ל ריכוז 0.4 מולר 
כמה זמן נמשך הניסוי? שעה
האם השארית יובשה? כן, למשך שלושה ימים 
 

במידה ולא הפעלה בחישה הרי שסביר להניח שהגורם המגביל (והקובע) בתגובות אלה הוא לא חוזק החומצה (ערך תרמודינמי) אלא קצב מעבר המסה של הפרוטונים אל חלקיקי הגיר (רכיב קינטי) . ומה שנמדד למעשה הוא קצב הדיפוזיה של החומצות אל (ובתוך) המגיב המוצק (גיר). קצב זה רגיש להרבה מאד פרמטרים ובמקרים רבים ערכו אקראי לגמרי.

 

בברכה,

פרופ' יואל ששון

כימיה
האוניברסיטה העברית

26152
01/12/2022
השפעת כבידה על האור - האומנם?
שאלה מספר 26152 - השפעת כבידה על האור - האומנם?
תחומי דעת:כימיה
שלום, אני אריאל - תלמיד מגמת פיזיקה-כימיה מתל אביב. קראתי קצת על תורת היחסות הפרטית של אינשטיין והבנתי שאור יכול מושפע מכוח הכבידה (כמו שהוכח בליקוי החמה ב1919). אולם הבנתי גם שהאור מורכב למעשה מחלקיקים חסרי מסה וחסרי מטען שנקראים פוטונים (שגם אותם אלברט אינשטיין גילה ועל כך זכה אפילו בפרס נובל), פוטונים אלה הם חסרי מסה - הם כך אז איך זה בכלל אפשרי שהם מושפעים מכוח כבידה? משום שהרי כוח כבידה נובע מהמסות שני גופים אבל לאור בעצם אין מסה ?!? אשמח להסבר מפורט , תודה רבה :)
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

הי אריאל
השאלה שלך טובה, ותשובה לה דורשת שימוש בתורת היחסות הכללית של איינשטיין, שמחליפה את תפיסת הכבידה הניוטונית בהסתכלות מאוד שונה. במקום לדבר על כוחות בין גופים בעלי מסה, בתיאור היחסותי מסה מעוותת את הגאומטריה של המרחב-זמן. זה מה שגורם למסלול של חלקיקים או של אור להשתנות. נהוג להדגים את זה בעזרת כדור באולינג שמונח על שמיכה מתוחה ויוצר בה שקע. כדור קטן יותר שיתגלגל על השמיכה יפול למסלול סביב הכדור הגדול. באותה צורה קרן אור משנה את מסלולה בהשפעת עצם מאסיבי בדרכה. 
כל זה לא תלוי בשאלה מהו אור, גל או חלקיק, כי שניהם יושפעו מהשינוי בגאומטריה. 
 
בברכה,
 

פרופ' דובי פוזננסקי
ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26153
01/12/2022
מהו ספין?
שאלה מספר 26153 - מהו ספין?
תחומי דעת:כימיה
הבנתי שיש לחלקיקים תכונה אלקטרומגנטית שנקראת ספין. מה זה בעצם? ניסיתי לברר בעצמי בספרים ובאינטרנט והסתבכתי... אשמח להסבר מפורט :)
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

שאלה דומה נשאלה בעבר.
מצ"ב קישור לשאלה שנשאלה בעבר שתוכל לעזור לך.

http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7465

שיהיה בהצלחה :) 

בשער ברשת

פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26155
01/12/2022
איך האקונומיקה הורגת את החיידקים?
שאלה מספר 26155 - איך האקונומיקה הורגת את החיידקים?
תחומי דעת:כימיה
מצד אחד הבנו שהאקונומיקה היא בסיסית אך מצד שני הבנו שהחומר הפעיל בה הוא חומצה, איך זה עובד?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום רב,

האקונומיקה היא תמסה מימית של חמר הנקרא היפוכלוריט, בו נמצא אטום הכלור בדרגת חמצון בלתי יציבה. בדרך כלל כלור נמצא במלחים שלו (כלורידים) עם מטען שלילי (אניון -1Cl). ההיפוכלוריט הוא מלח של החומצה תתכלוריט HClO, בה אטום הכלור הוא בדרכת חמצון

+1 מאד לא יציבה ומכאן הפעילות המחמצנת והמחטאת, כתוצאה מחזור הכלור לדרגה היותר יציבה (Cl0 , הקימת בגז כלור מחמצו חזק בעצמו, או יון כלוריד כמו במלחים של החומצה המלחית). המלח הנפוץ הוא של הסידן Ca(ClO)2, אך יש גם של נתרן NaClO. לכן אומרים שהאקונומיקה היא בסיסית, כי בהידרוליזה נוצר בסיס חזק וחומצה חלשה. (שאלה לשואל - מהם הבסיסים והחומצה המתקבלים בהידרוליזה?).  לא החומצה היא הפעילה, אלא אטום הכלור בדרגת חמצון בלתי יציבה.  יש מלחים של חומצות אחרות של כלור כמו HClO3  

ו -  HClO4    כלורטים ועל-כלורטים, שהן יותר יציבות. עוד שאלה לשואל: מה דרגת החמצון של אטום הכלור במלחים הללו?

נא לחטא את הידים, אך לא באקונומיקה.

 

פרופ' ארנון שני
כימיה
אוניברסיטת בן גוריון

26147
01/12/2022
הידרוגל - כדורים סופחי מים
שאלה מספר 26147 - הידרוגל - כדורים סופחי מים
תחומי דעת:כימיה
התלמידים ביצעו ניסוי כחלק מניסוי רמה 3 . שאלת החקר שלהם היתה : כיצד ישפיעו ריכוזים שונים של תמיסת NaNO3 על השינוי בהולכה החשמלית של התמיסה לאחר השרייה של שעה בתמיסה... התוצאות הראו 2 דברים מאוד מענינים. 1.ככל שריכוז התמיסה היה גבוהה יותר כך השינוי בהולכה היה גבוהה יותר. (יותר מים נכנסו להידרוגל וכך ריכוז התמיסה עלה ולכן הולכה עלתה) 2.ככל שריכוז התמיסה היה גבוהה יותר כך השינוי במסה היה קטן יותר. (הנתון השני קצת סותר את החלק הראשון , כי התוצאות הראו שהשינוי בהולכה בריכוזים גבוהים היה הגבוהה ביותר זאת אומרת ספח הכי הרבה מים אבל בפועל הכדורים היו קטנים יותר והמסה קטנה יחסית ..) אשמח להסבר... בניסוי מקדים עם תמיסת נחושת כלורית ראינו כי צבע הכדורים השתנה מה שמעיד על כניסת יוני נחושת להידרוגל .. ובנוסך ראינו התקשחות של ההידורגל .. האם יתכן והפורות בהידרוגל נחסמו עקב כניסת יונים להידרוגל בריכוזים גבוהים במהירות רבה יותר ? אודה להסבר התופעה. תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

תשובה לשאלה מופיעה בקישור הבא:
 

 

פרופ' יכין כהן
הנדסה כימית
הטכניון
26144
01/12/2022
הפשעת גלי קול על החומר
שאלה מספר 26144 - הפשעת גלי קול על החומר
תחומי דעת:פיזיקה
שלום,אני וחברות שלי עושות עבודת חקר על השפעת גלי קול על החומר ולשם כך אנו צריכות קוביות מסוגים של חומרים שונים כגון זכוכית מתכת עץ וכולי.. ורצינו לדעת באיזה גודל של הקוביה תראה השפעה על הקוביה ואם באמת נראה השפעה. תודה מראש, נגה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום נגה,

שאלת שאלה מצויינת:  גלי קול הם תנודות מחזוריות בזמן של צפיפות האוויר, וכמו כל כוח מחזורי בזמן שפועל על מערכת - ההשפעה שלו מירבית כאשר המערכת נמצאת בתהודה.

למה הכוונה? תארי לך שאת מנסה לנדנד ילד בנדנדה. האופן היעיל ביותר שתעשי זאת הוא אם קצב הנדנוד שלך יהיה זהה לקצב שבו הנדנדה משלימה מחזור. 

אותה הפיזיקה בדיוק תקפה גם לגלי קול שפועלים על גופים שונים, ולכן עלינו לדרוש שתדר התנודות של הקוביות יהיה זהה לזה של גלי הקול.  השאלה איך מחשבים את קצב התנודה של קוביה...

זה עלול להיות קצת מסובך אבל  אפשר לקבל הערכה גסה  אם יודעים את גודל הקוביה, שנסמן ב L,  ואת מהירות הקול שבה, שנסמן ב c.  כי אז תדירות התנודה הבסיסת של הקוביה היא מסדר גודל של c/L וכפולות שלמות שלה.

אם  אחת מהתדירויות הללו קרובה מספיק לתדירות גל הקול, אזי הקוביה תכנס לתהודה וההשפעה של גלי הקול תהייה מקסימלית.

בברכה,
פרופ' עודד אגם
פיסיקה

26146
01/12/2022
הסבר ניסוי כדורים סופחי מים
שאלה מספר 26146 - הסבר ניסוי כדורים סופחי מים
תחומי דעת:כימיה
שלום, בניסוי אותו ערכו התלמידים, כדורי הידרוג'ל הושרו במים מזוקקים למשך 25 שעות ולאחר שספחו מים והתנפחו הועברו לתמיסות נתרן כלורי בריכוזים: 0.75-2 מולר. ציפינו כי השינוי במסת הכדורים יעלה עפ"י הנוסחה ללחץ אוסמוטי, כל שריכוז היונים המומסים עולה,עולה הלחץ האוסמוטי שמפעילות מולקולות המים ובכך יותר מים יעברו מהכדור הספוח לתמיסה במטרה להשוות ריכוזים וכתוצאה מכך אחוז השינוי במסה יעלה. תוצאות הניסוי היו הפוכות. אני מבינה שהתנהגות הכדורים הספוחים שונה בהשרייה בריכוזים גבוהים לעומת ריכוזים נמוכים. (שם ככל שהריכוז עולה אחוז השינוי במסה עולה אף הוא). אשמח להסבר הממצאים. בניסוי שני שעשו התלמידים הם השרו את הכדורים הספוחים בתמיסת נתרן כלורי בריכוז 0.75 מולר אך הפעם שינו את הטמפרטורה ומדדו שינוי במוליכות החשמלית של התמיסה. לא נראה שינוי במוליכות. מדוע? בתודה מראש,
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

להלן תשובתי:

לתשובה שלושה חלקים: הראשון מתייחס למבנה הכימי של הג'ל, השני לאופן שבו מולקולות מים ויונים (נתרן וכלור) יכולים לנוע מהתמיסה החיצונית לתוך הג'ל, והשלישי קושר את שני הראשונים להבנה של השפעת היונים על הלחץ האוסמוטי בג'ל ומכאן על מסת המים שספוחה בו (ועל משקל כדור הג'ל).

 

להידרוג'ל מהסוג שסופח הרבה מים ולכן מתנפח, יש מבנה של שרשרת פולימרית תלת ממדית. מידת הצילוב של השרשראות (מספר החיבורים ביניהן) קטן יחסית כך שהשרשראות יכולות להימתח כשמים נכנסים לתוך הרשת הזו (תפיחה). מה שמייחד את הרשת הפולימרית הוא שיש עליה מטענים חשמליים.  למשל הפולימר המשמש בהידרוג'ל שבחיתולים חד-פעמיים בנוי מפולימר  של סודיום אקרילט. כך השרשת היא פולימר של חומצה אקרילית מיוננת במטען שלילי: קבוצות קרבוקסיליות –COO(-)   ולידן יונים של נתרן Na(+) . אלו נקראים "יונים נגדיים" כי הם יכולים לנוע בתוך המים, אבל לא למרחק גדול יותר מידי (למשל לא "לעזוב" את הרשת, כי בסך הכל צריך לשמור על איזון חשמלי בג'ל – הרי בכל זאת יש משיכה מסוימת בין המטען השלילי על הרשת למטען החיובי על היון הנגדי.

לכן אפשר לדמות את מבנה הג'ל כרשת תלת ממדית עליה מטענים שליליים מלאה במים עם יונים חיוביים.

 

כשמכניסים ג'ל כזה למים ניטרליים הג'ל מתנפח כי נכנסים אליו הרבה מים. מדוע? היונים הנגדיים בתוך הג'ל (למשל Na+ בדוגמה הנ"ל) יוצרים לחץ אוסמוטי ה"מושך" מים מחוץ לג'ל אל תוכו. במילים אחרות, היונים "רוצים" למהול את עצמם בכמות גדולה של מים (כמו שמלח בישול מתמוסס בקלות בכוס מים). אבל הם אינם יכולים "לצאת" מהרשת של הג'ל ולכן הדרך היחידה "למהול" את היונים היא שמולקולות מים יכנסו פנימה לתוך הג'ל. במילים מדעיות: תפיחת הג'ל המביאה למיהול היונים בג'ל בהרבה מים מעלה את האנטרופיה שלהם, ולכן מורידה את האנרגיה החופשית של הג'ל.

מתי הג'ל מפסיק לתפוח? כאשר מתיחת השרשראות עקב התפיחה מעלה את האנרגיה בצורה שמאזנת את ירידת האנרגיה עקב מיהול היונים. זה נקרא מצב שיווי משקל של ג'ל המורכב מיונים (לפעמים נקרא ג'ל "טעון").

לגבי תנועת מולקולות: מולקולות מים יכולות לנוע חופשית לתוך הג'ל והחוצה ממנו. אבל לא היונים הנגדיים בג'ל וודאי לא היונים שקבועים על השרשרת הפולימרית של הג'ל. גם יונים של מלח המומסים בתמיסה מחוץ לג'ל ( Na+   Cl-) יכולים לנוע בחופשיות פנימה והחוצה מהג'ל.

 

עכשיו לשאלת הניסוי: כפי שהבנתי מהשאלה (אני מקווה שנכון), לאחר שהג'ל תפח במים ניטרליים, הוא הוכנס לתמיסת מלח. ככל שריכוז המלח בתמיסה היה גבוה יותר, כן הלך משקל הג'ל וירד – כלומר הג'ל התכווץ כי מים "עזבו" את הג'ל.

כשג'ל תפוח הוכנס לתמיסת מלח, היונים החופשיים בתמיסה יכולים לנוע ולהכנס לתוך הג'ל . ריכוז המלח (היונים החיוביים והשליליים) גדל בתוך הג'ל. ככל שיש יותר מלח בחוץ, כן גדל גם הריכוז בפנים,  ומשתווה בקרוב לזה שבתמיסה מחוץ לג'ל. במצב זה היתרון  של הגדלת כמות המים בג'ל, בכך שהיא מוהלת את היונים הנגדיים, נהיית פחות חשובה כי יש עוד הרבה יונים במים שבג'ל. לכן ה"חיסרון" שבמתיחת השרשראות של הפולימר בג'ל מורגש יותר והג'ל מתכווץ.

בריכוז מסוים (די גבוה) של מלח נוצר מצב שיווי משקל חדש, הדומה לג'ל שאין בו יונים (ג'ל ניטרלי).

 

מבחינת לחץ אוסמוטי, אפשר לומר שככל שריכוז המלח בתמיסה גדול, ונכנסים יותר יונים לתוך הג'ל, ההפרש בין הלחץ האוסמטי מחוץ לג'ל לזה שבתוכו נהיה קטן יותר, והכח המניע לכניסת מים לג'ל ולגרום לתפיחה נהיה קטן יותר.

 

נדמה לי שלפי השאלה, חישבת את הלחץ האוסמוטי לפי הנוסחה הנקבעת מריכוז המלח, והיא אכן עולה עם ריכוז המלח. אבל ההפרש בלחץ האוסמוטי בין התמיסה בחוץ לפנים הג'ל נהיה קטן יותר. וזה מה שקובע את מידת התפיחה של הג'ל ואת משקל הכדור בניסוי.

 

 

 

 

פרופ' יכין כהן
הנדסה כימית
הטכניון

 

26091
01/12/2022
קצפת בחלל
שאלה מספר 26091 - קצפת בחלל
שלום, למדנו על קצפת בחטיבה. ורציתי לשאול איך מכינים קצפת בחלל? זה אפשרי?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

שלום הללי,  להלן תשובתי.

אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.

צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית. 

אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה. 

 

                               בתיאבון, גדעון בלע.


 

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26092
01/12/2022
קצפת בחלל
שאלה מספר 26092 - קצפת בחלל
שלום, למדנו על קצפת בחטיבה. ורציתי לשאול איך מכינים קצפת בחלל? זה אפשרי?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

  להלן תשובתי.

 

אני מניח שהכוונה היא להכנת קצפת בתנאים של חוסר משקל בתוך החללית. ניתן להכין קצפת אבל לא בדרך הרגילה שבה הנוזל המוקצף נמצא במיכל פתוח, כי אז חלקי הנוזל יתחילו לרחף בחלל ויצאו מהמיכל.

צריך לכן להשתמש במיכל אטום, עם פתח שאליו מחוברת משאבת ואקום, ובמקביל שפופרת עם הנוזל. באמצעות ברז, ניתן לחבר את פתח המיכל הריק או למשאבה או למיכל המלא בנוזל. בשלב הראשון שואבים חלק מהאויר במיכל הריק, ואז מעבירים את הברז למצב שבו המיכל הריק יהיה מחובר לשפופרת עם הנוזל. כתוצאה, בגלל הואקום במיכל הריק, יעבור חלק מהנוזל לתוכו, ואפשר גם, על ידי לחיצה על השפופרת לגרום לכך שכל הנוזל יעבור למיכל האטום. כדאי להקפיד שבשלב זה הלחץ במיכל יחזור להיות לחץ אטמוספרי. זה תלוי בכמות האויר ששאבנו בהתחלה. בשלב הזה מנתקים את המיכל האטום ואוטמים את הפתח בפקק. בתוך המיכל יש לנו עכשיו את הנוזל עם שארית האויר, ורק נותר לנענע את המיכל בתנועות חדות ומהירות, על מנת לערבב את הנוזל עם האויר. לצורך הערבוב אפשר גם להשתמש במיכל שבתוכו יש מערבל, כאשר ציר המערבל עובר דרך מכסה המיכל ומחובר למנוע חשמלי. כאשר פותחים לבסוף את המיכל הקצפת נשארת דבוקה לדפנותיו ואפשר ללקק אותה עם כפית. 

אפשר לבצע את הכול גם בחלל מחוץ לחללית, אבל צריך לדאוג לחימום המערכת כדי שהנוזל (והאויר!) לא יקפאו, כי בחלל הטמפרטורה מאד נמוכה. 

 

                               בתיאבון, גדעון בלע.

 

ד"ר גדעון בלע
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב

26096
01/12/2022
בלוטת האצטרובל בבני אדם, וחשיפה לאור
שאלה מספר 26096 - בלוטת האצטרובל בבני אדם, וחשיפה לאור
במשך שנים היה ידוע שפוטונים של אור מגיעים לבלוטת האצטרובל, רק דרך הפוטו-רצפטורים של הרשתית, ואז דרך הSCN (סופרה-כיאזמטיק נוקלאוס). אבל לאחרונה ששמעתי שנמצא במינים אחרים, ש*בנוסף* למסלול הגעת הפוטונים הזה, הבלוטה גם יכולה לקלוט פוטונים **ישירות**. הם מגיעים אליה, אחרי שעוברים את העור ועוד, שבין 2 2 העיניים. רציתי לשאול אם זה גם קורה בבני אדם ?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

למיטב זכרוני התכונה הזו (המצאות פוטורצפטורים בבלוטת האיצטרובל) קיימת בבעלי חוליות שאינם יונקים. ביונקים התכונה הזו הוכחדה.

אני מכתב את המומחה בנושא - פרופ' יואב גוטהילף לדייק את תשובתי אם צריך,

בברכה ושמח תמיד לעזור,

יניב אסף

אכן, היכולת של בלוטת האצטרובל לקלוט אור קיימת אר בחוליתניים שאינם יונקים

בברכה, פרופ' גוטהילף


 

פרופ' יניב אסף
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

26042
01/12/2022
האם נפלה שגיאה בתשובה לשאלה מס.10265
שאלה מספר 26042 - האם נפלה שגיאה בתשובה לשאלה מס.10265
בתשובה של פרופ' מוריס פודולק כתוב: אולם, כאשר הירח נמצא ליד האופק, האור מהשמש צריך לעבור דרך שכבה דקה יותר של האטמוספירה, כך שחלק מהצבע הכחול והסגול נעלם. כתוצאה מכך הירח נראה יותר אדום. לדעתי צריך להיות כתוב: ....שכבה עבה יותר של אטמוספירה וגו'
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022


בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26032
01/12/2022
רדיקאלים חופשיים
שאלה מספר 26032 - רדיקאלים חופשיים
תחומי דעת:ביוכימיהכימיה
במהלך עבודת חקר נתקלנו במונח רדיקאלים חופשיים. ניסינו להבין באינטרנט, אך ללא הצלחה. תוכלו לפרש עבורנו את המושג רדיקל חופשי? תודה.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום תומר

מצורפים קישורים עם מידע מפורט ומהימן לשאלתכם:

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9F

במידה ותהיינה שאלנו נוספות, אתה מוזמן לכתוב לנו שוב.
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

26017
01/12/2022
תרכובת נחושת גפרית
שאלה מספר 26017 - תרכובת נחושת גפרית
חיממנו אבקת גפרית ופיסת נחושת דקה. לפי ההוראות בספר הלימוד. התוצאה תאמה לצפוי. בדקנו הולכה חשמלית וראינו שהחומר מוליך חשמל. ריסקנו את התרכובת וראינו שכל החומר הגיב -אין שאריות נחושת. התרכובת פריכה. האם התרכובת נחושת גופרית מוליכה חשמל? ואם לא-מה מוצע לנו לעשות?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25993
01/12/2022
אור הירח
שאלה מספר 25993 - אור הירח
שלום רב, אשמח לדעת מדוע לעיתים צבע אורו של הירח הוא לבן בוהק ולעיתים בצבע צהוב? תודה רבה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

 

שלום אנאל,
תשובתו של פרופ' פודולק נרשמה במקור באנגלית. תרגמנו כאן את התשובה לעברית, אך ניתן לקרוא גם את התשובה המקורית למטה:
 
ישנן מספר סיבות בגללן הירח יכול להיראות בצבעים שונים.
הסיבה הנפוצה ביותר היא מיקומו בשמיים. האור הרגיל שאנחנו רואים הוא ערבוב של גלים באורכים שונים, כאשר כל אורך גל מתאים לצבע אחר. למשל האור האדום הוא בעל אורך גל של 680 ננומטרים (יש 1,000,000 ננומטרים במילימטר אחד), ואור סגול הוא בעל אורך גל של 410 ננומטרים. שאר אורכי הגל נמצאים ביניהם- בין 410 ל-680 ננומטרים.
האור של הירח הוא השתקפות של האור שהוא מקבל מהשמש, והצבעים שלו מתערבבים אחד בשני. כאשר כל הצבעים מתערבבים אחד בשני, האור של הירח נראה לנו לבן.
אולם, אורכי הגל השונים לא עוברים באופן שווה דרך האטמוספירה שלנו. לצבעים כחול וסגול קשה יותר לעבור דרכה. לכן- כאשר הירח גבוה בשמיים, האור מהשמש לא צריך לעבור דרך הרבה מהאטמוספירה כל שרוב האור מגיע לירח והירח נראה לבן. אולם, כאשר הירח נמצא ליד האופק, האור מהשמש צריך לעבור דרך שכבה דקה יותר של האטמוספירה, כך שחלק מהצבע הכחול והסגול נעלם. כתוצאה מכך הירח נראה יותר אדום.
אותו הדבר קורה גם עם השמש. כשהיא גבוהה בשמיים היא נראית צהובה-לבנה, אבל בזמן השקיעה או הזריחה, היא נראית יותר אדומה.
 

There are several reasons why the Moon appears to have different colors.  The most common reason is its position in the sky.  Ordinary light is made up of a collection of waves of different lengths.  Each length corresponds to a different color.  Red light has a wavelength of 680 nanometers (there are 1,000,000 nanometers in a millimeter).  Violet light has a wavelength of 410 nanometers, and the other colors have wavelengths between 410 and 680 nanometers.  The Moon reflects the light from the Sun and all the colors are mixed together.  When this happens the light (and the Moon) appears white.  But the different wavelengths don't pass through our atmosphere equally.  It is harder for the blue and violet light to pass through.  When the Moon is high in the sky, the light doesn't need to pass through so much atmosphere and most of the light gets through and the Moon appears white.  But when the Moon is near the horizon, the light has to pass through a thicker layer of atmosphere, and some of the blue and violet light is lost.  As a result the Moon appears more red.  The same thing is true for the Sun.  When it is high in the sky it appears yellow-white, but near sunrise or sunset it appears redder.  

 

 

 

פרופ' מוריס פודולק
גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים
אוניברסיטת תל אביב
25959
01/12/2022
מיקום השמש
שאלה מספר 25959 - מיקום השמש
שלום, איפה בעצם ממוקמת השמש בשעות הצהריים? בדרך כלל בחצות היום אין לנו צל. זה אומר שאם לדירה בבניין, גם אם פונה לכיוון צפון לדוגמא, ויש לה מרפסת פתוחה (לצורך העניין בניין של 15 קומות ואנחנו מדברים על דירה בקומה 10 ללא גג בכלל לכל הגובה) יהיה לה שמש בשעות הצהריים (בהנחה שהשמש במרכז הרקיע, פחות או יותר, ולכן אין צל) תודה
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
שלום יוסי,
פרטים מעמיקים בנושא זווית מיקומה של השמש בישראל ניתן למצוא בקישורים הבאים.
האחד עוסק בהחלטות של הצללה במבנים בישראל- קישור
השני לקוח מתוך האסטרופדיה של אוניברסיטת תל אביב ועוסק בהיבטים הפיזיקליים של מיקום השמש. מומלץ לעיין בסעיף 4- קישור
בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

 

25936
01/12/2022
התעקמות אור
שאלה מספר 25936 - התעקמות אור
תחומי דעת:פיזיקה
למה האור מאט כאשר הוא עובר דרך חומר?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25929
01/12/2022
מים שמתפשטים במגע
שאלה מספר 25929 - מים שמתפשטים במגע
תחומי דעת:כימיה
טיפת מים סטטית שעומדת על השולחן אם ניגע בה בעזרת קיסם וכדומה, הקיסם יוליך חלק מטיפת המים הלאה. מהו ההסבר לכך? האם יש דרך למנוע מהטיפה להתפשט הלאה ע"י הקיסם? תודה ויום טוב.
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
שלום מוטי,
חלק מהמים ניספגים לתוך העץ. מתח פנים משחק תפקיד חשוב ורצוי להפנות את השאול/ת לסיפרות. אם במקום קיסם מעץ משתמשים במקל מפלסטיק הסחיבה תיהיה משמעותית יותר קטנה ותושפע עלידי מתח פנים בלבד
 

 

פרופ' אמיליה אייזנר
מדעים מדויקים
אוניברסיטת תל אביב
25935
01/12/2022
הריק במפץ הגדול
שאלה מספר 25935 - הריק במפץ הגדול
תחומי דעת:אסטרופיזיקה
שלום רב, לאחר קריאה ולמידה על המפץ הגדול נתקלתי בכמה בעיות שחוזרות על עצמם והן: 1.מה היא מטרת הריק במפץ הגדול? 2.איך נוצר החלקיק היסוד שמתואר על פי המודל הסטנדרטי? 3.והאם זה אפשרי שהריק יצר אכשהו את חלקיק היסוד?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
שלום אלעד,

1. אני רוצה להתייחס למספר מונחים שהשתמשת בהם. מבחינה פיזיקלית- לא ברור לי לחלוטין למה התכוונת במושג "ריק" בהקשר של המפץ הגדול.

באשר לשאלה "מהי המטרה" נראה לי שלשאלה כזאת אין למצוא תשובה בתחום העיסוק האנושי הנקרא מחקר מדעי הטבע.

כדאי עם זאת לציין שייתכן שישנם פילוסופים של המדע שלא יסכימו עם קביעה כזאת.

בתחום מדעי הביולוגיה אפשר אולי למצוא חוקרים שמדברים על "מטרות" של מערכות שונות, עצמים או תהליכים שהם מזהים בתחום מחקרם,

אך לעניות דעתי גם בתחום הביולוגיה יש למושג "מטרת קיום" של משהו בעולם משמעות רק במובן מושאל, ויש לו ערך כביטוי ספרותי בלבד.

 

לגבי שאלות 2 ו-3:

בשפה המדוברת ריק מציין בדרך כלל מרחב שאין בו כל חלקיקי חומר. לעומת זאת,במציאות הפיזיקאלית כפי שהיא נתפסת היום, ריק איננו חידלון מוחלט.

על פי תפישות קוסמולגיות מקובלות, המרחב עצמו כולל אנרגיה המכונה "אפלה" שקובעת במידה מכרעת את מסלול ההתפתחות של היקום החומרי כולו.

היעדר מוחלט של חומר ואנרגיה בתחום נתון בחלל למשך זמנים ארוכים עומד גם בסתירה לאחד מעקרונות היסוד של תורת הקוונטים המכונה עקרון אי הוודאות. 

לפי עקרון תורת היחסות של איינשטיין של שקילות החומר והאנרגיה ניתן לכן לומר שיצירה של חלקיקים בריק הינה בלתי נמנעת.

אולם כמו ביחס לתהליכים ספונטאניים אחרים המתוארים בתורת הקוונטים, עצם הבנתם כתהליכים ספונטאניים הינה הודאה באי יכולתנו לתת הסבר להתרחשותם, כלומר לענות לשאלה "איך" הם נוצרים, מעבר לאפשרות עקרונית לחשב הסתברות שתהליכים כאלה אכן יתרחשו.

אני מקווה שבתשובות הנ"ל תמצא מענה כלשהו לשאלות היסוד שהעלית ושבהן עסקו ועוסקים טובי החוקרים בעולם.

 

בברכה,

 

פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב
25937
01/12/2022
מעבר חום בוואקום
שאלה מספר 25937 - מעבר חום בוואקום
תחומי דעת:אסטרופיזיקה
האם השמש מעבירה אלינו חום ישירות, או שהאנרגיה מאור השמש מחממת את הסביבה? אם היא מעבירה אלינו חום ישירות דרך הואקום, כיצד?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום כרם,

השמש מפיצה לחלל קרינה שחלקה בא בצורת אור נראה וחלקה בסוגי קרינה אלקטרומגנטית אחרת (רדיו, תת-אדום,  על-סגןל, קרינת X). רק חלק מסל כל הקרינה מגיע לפני הקרקע. חלק מוחזר לחלל וחלק נבלע בשכבות השונות של האטמוספירה. מה שמחמם את הסביבה האנושית זה לרוב הקרינה המגיעה בצורת אור נראה. קרינה שמגיעה לקרקע נבלעת בקרקע או במי האוקיינוס וגורמת לעלייה בחום. בדרך מהשמש לארץ הקרינה כמעט ולא עוברת שינוי. הריקנות של החלל מבטיחה שזו אותה קרינה שיצאה מהשמש.

 

ד"ר נח ברוש
מדעים מדויקים/ אסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
25939
01/12/2022
חומר אפל
שאלה מספר 25939 - חומר אפל
תחומי דעת:אסטרופיזיקה
שלום רב, אילו בעיות החומר האפל יפתור אם ונניח את קיומו חוץ מבעית המסה והכבידה החסרה בחישובים של המדענים וגם חוץ מבעיות המהירות שכוכב בעל מהירות גבוהה כל כך צריך לצאת מהגלקסיה אבל הוא לא יוצא כי יש איזשהו חומר שעוצר בעדו? (אני צריך לדעת את כל הבעיות שהחומר האפל צריך/יכול ליפתור כולל שרטוטים כמו מהירות km s^-1, מרחק בשנות אור ושרטוט תנודות הטמפרטורה, סולם זוויתי, ורגע מרובה).
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
שלום אלעד,
קיים פירוט רב בנושא הזה באתרים השונים באינטרנט.
אני ממליץ להתחיל מקריאת הערך בויקיפדיה ומשם להמשיך להפניות:
 

 

פרופ' אבישי דקל
מכון רקח לפיזיקה
האוניברסיטה העברית
25927
01/12/2022
כלים חד פעמיים - כן או לא
שאלה מספר 25927 - כלים חד פעמיים - כן או לא
שלום לאתר בשער, שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק, נפוץ בארץ מטעמי כשרות,שבת והיגיינה. כידוע, הפלסטיק כמעט שאינו מתפרק כימית בטבע (למעט בשרפות)והוא מתפרק פיזיקלית לחלקיקים מיקרוסקופיים, המגיעים למקורות מים ולאדמה. חלקיקים אלו, עוברים בשרשרת המזון וגורמים נזק לבעלי חיים ואולי גם לאדם. מאידך, שימוש בכלים חד פעמיים בארץ שחונה כמו שלנו, חוסכת מים שגם הם משאב יקר. מים ניתן להתפיל כמובן, אלא שזה תהליך יקר ומזהם גם כן. מה עדיף - להשתמש בכלים חד פעמיים, או בכלים רב פעמיים המצריכים שטיפה במים רבים? אולי עדיף להשתמש בכלי פלסטיק ולשרוף אותם בטמפ' גבוהה מאוד, למים ולפחמן דו חמצני? [אף כי פחמן דו חמצני הוא גז חממה, פליטתו בשרפה כזו, זניחה לעומת פליטתו בתחנות כוח ובשרפות יער]. בתודה, יעל בר באר שבע
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25890
01/12/2022
מעבר מגז לפלזמה
שאלה מספר 25890 - מעבר מגז לפלזמה
תחומי דעת:כימיהפיזיקה
האם יש מצב שבו הטמפרטורה מפסיקה לעלות בזמן חימום במעבר בין גז לפלזמה כמו שקורה במעברים בין מצבי צבירה אחרים?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

עידו שלום רב,

טמפרטורה היא אומדן של האנרגיה הקינטית של החלקיקים.

כאשר מחממים גז האנרגיה יכולה ללכת לתנועה של החלקיקים ואז הטמפרטורה עולה, אך היא יכולה גם ללכת לדרגות חופש פנימיות.

פלזמה היא גז מיונן. כאשר מייננים גז, למעשה מוציאים אלקטרונים מתוך האטומים. כאשר האנרגיה הולכת לצורך זה אז הגז לא מתחמם.

מצד שני משתחררים אלקטרונים. אם לאלקטרונים אנרגיה קינטית נמוכה מזו של האטומים הטמפרטורה יכולה אף לרדת.

 


פרופ' אהוד בכר

 

הפקולטה לפיזיקה
הטכניון
25891
01/12/2022
חימום עץ
שאלה מספר 25891 - חימום עץ
תחומי דעת:כימיה
כאשר מחממים עץ הוא בוער. אם נחמם עץ בסביבה ללא חמצן,הוא יותך?
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022
0
25896
01/12/2022
פוליפנול
שאלה מספר 25896 - פוליפנול
תחומי דעת:ביולוגיהכימיה
מה זה פוליפנול? מה קשרו אל תהליך הנביטה, במיוחד בזרעי מאש? בבקשה לא לקשר אותנו לתשובה של ד"ר יהושע קליין. תודה מראש!
תשובה מאת:
פורסם בתאריך: 01/12/2022

שלום מור,

פנול הוא טבעת ארומטית (טבעת בנזן) המכילה הידרוקסיל.

פוליפנולים  מכילים מספר טבעות אליהן קשור הידרוקסיל או מספר הידרוקסילים הקשורים לטבעת אחת או למספר טבעות. זאת הכימיה.

למה זה מעניין אותנו?

לפוליפנולים פעילות נוגדת חמצון ולפיכך רבים מהם נחשבים כמרכיבי בריאות במזון וצריכתם עשויה להפחית תהליכי מחלה והזדקנות.

מה זה קשור לנביטה של זרעים בכלל ושל זרעי מש בפרט?

בשעות הראשונות של תהליך הנביטה עולה תכולת הפעילות נוגדת החמצון בזרעים בגלל עליה בתכולת הפולפנולים. התופעה אופיינה בזרעי קטניות ושעועית מש (mung bean) שייכת למשפחה. אנשים הדואגים לבריאותם מקפידים להנביט ולא מסתפים בהשרריה של זרעי קטניות יבשים (חומוס, עדשים, אפונה, שעועית, פול וכו') לפני הבישול או לצרוך אותם כמונבטים ללא בישול, מאחר והם בריאים יותר מהמוצר היבש.

 

 
בברכה,

 

ד"ר יעקב תדמור
מרכז מחקר נוה יער
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
דילוג לתוכן