מבנה התא וגנטיקה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
אלעזר שלום
מצורפים קישורים עם מידע מהימן שעונים על שאלתך:
https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/rna-%D7%95-dna
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום אלעד,
אינני מומחית בהשערות הקשורות לשינוי צבע העור בהומו ספיאנס שהתביית באירופה.
אני מניחה שסלקציה של השינויים המתאימים וביטוי אפיגנטי של גנים היו קשורים במעבר מצבע עור כהה לצבע עור בהיר. יש הרבה אתרים בגוגל שאפשר לקרוא.
מייה.
פרופ' מייה הורביץ
מדעי החיים -גנטיקה
אוניברסיטת תל אביב
נור שלום,
אתנול משפיע על קרום התא וכך מעכב גידול. יש התייחסות לנושא זה בתשובות קודמות ל"בשער".
נא לעיין בקישור:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5286
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
האם חלבונים הנוצרים בריבוזומים " החופשיים" ( אלו שאינם קשורים לרשת האנדופלסמטית) גם מגיעים למערכת גולג'י לשם אריזה/ הוספת סוכרים ומיון?
אכן זו תוצאה לא צפויה,
ההשערה שלכם היא סבירה בהחלט שכן פיוניות מגיבות לאור וסביר להניח שהפיוניות יהיו פתוחות יותר באור ויאפשרו יותר טרנספירציה מאשר באור נמוך או בחושך.
איני יודע מה ההסבר לתצפית שלכם אך אני יכול להציע השערה שלא מדובר בטרנספירציה אלא בהחזרת מים אוסמוטית לסלרי.
יתכן כי במהלך השהיה במגרה הסלרי איבד נוזלים וכאשר הכנסתם אותו למים הוא החזיר לעצמו נוזלים בדיפוסיה (ללא טרנספירציה) ובזמן קליטת הנוזלים האוסמוטית הוא קלט גם את הצבע.
ראו את הסרטון הבא שמראה התאוששות אוסמוטית של סלרי : https://www.youtube.com/watch?v=FzeGtxeOH_M
אם בכוונתכם לחזור על הניסוי, אולי כדאי לשמור את הסלרי בחושך אבל שהוא רווי במים ובכך למנוע ממנו להתיבש, את הצבען אתם יכולים להוסיף עם ההוצאה של הסלרי לאור.
זו יכולה להיות תצפית שתבחן את ההשערה,
בכל מקרה שיהיה בהצלחה
כיום אפשר לדעת המון על כל אחד מניתוח המידע של רצף הבסיסים שלו. כולל מידע חשוב על הבריאות הכולל מחלות גנטיות, רגישויות למזון וחומרים שונים ו"העדפות", המשך על הגנטיקה הפרטית ואפילו תכונות של אופי. כל אדם יכול לשלוח כמה טיפות רוק שלו ולקבל את המידע תמורת פחות ממאתיים דולר. אמנם בארץ שלנו יש נו איסור חוקי לקבלת המידע הרפואי שלא על ידי רופא. אולם בארה"ב למשל זה אפשרי. הכנסו לאתר “ 23 and me” ותקבלו מידע רב על השאלה.
בברכה,
שלום רב,
מהידוע לי משתמשים המון בחיידקים קומפטנטיים ובפלסמידים שלהם להנדסה גנטית, כאמור יש דמיון רב בין הדנא המיטוכונדריאלי לבקטריאלי וכך דובר במסגרת התיאוריה האנדוסימביוטית. כאמור בטרנספורמציה מחממים את התמיסה לפתוח את הממברנות ואז מוסיפים אנטיביוטיקה והחיידקים העמידים לפניצלין וקמניצין שורדים. האם ניתן לייתר את התהליך והאם נעשה שימוש בעבר באברונים להנדסה גנטית בדרך אלטרנטיבית?
שלום, השאלה לא לגמרי ברורה לי. אני אנסה לנחש למה הכוונה ולענות.
אכן יש בתאים אוקריוטיים עברונים (מיטוכונדריות, כלורופלסטים) שאנו מעריכים שפעם היו יצורים חופשיים, ומתישהו באבולוציה "נבלעו" והפכו לאנדוסימביונטים. התהליך הזה איננו קשור לטרנספורמציה, אלה למיזוג בין תאים של שני אורגניזמים (דבר שלא קורה ביום-יום, רק לעתים נדירות ביותר במהלך מיליוני השנים של אבולוציה).
בתהליך הטרנספורמציה המעבדתי אנחנו גורמים לתאי חיידקים להיות חדירים, ואז דנא זר יכול להיכנס. יש מינים של חיידקים שהם ב-"היכון" כל הזמן ויכולים לקבל דנא זר בלי טיפולים מעבדתיים (אם מוסיפים דנא לתאים, הדנא נכנס).
אם השאלה היתה בכיוון אבולוציוני, אי אפשר להפוך חיידק לאוקריוט ע"י הכנסה של דנא מיטוכונדריאלי, כי אי אפשר לדלג על מיליוני שנים של אבולוציה. ברמה הפרקטית ע"מ לעשות הנדסה גנטית אין טעם להשתמש בדנא המיטוכונדריאלי (שאינו נותן שום עמידות או יתרון) ואנחנו מעדיפים להשתמש בפלסמידים הנושאים עמידות לאנטיביוטיקות.
אני מקווה שפגעתי במטרה (אפילו בצורה חלקית).
בברכה,
מרטין
Prof. Martin Kupiec,
President, Genetics Society of Israel.
Editor-in-Chief, Current Genetics.
Pasha Gol Chair for Applied Microbiology.
Director, The Constantiner Institute for Molecular Genetics.
Dept. of Molecular Microbiology & Biotechnology,
Tel Aviv University,
אשמח לקבל מידע על אילו אברונים קיימים בתוך כדורית דם האדומה
כדוריות הדם האדומות ביונקים הינן חסרות גרעין ואין בהם שום אברונים תוך-תאיים.
אלו נעלמים בתהליך היווצרות הכדורית במוח העצם.
עיקר תוכן הציטופלסמה בכדורית הינו חלבון ההמוגלובין המשמש להעברת החמצן מהריאות לתאי הגוף וסילוק דו-תחמוצת הפחמן.
פרופ' אהוד סקוטלסקי
רפואה
אוניברסיטת תל אביב
שאלה מעולה!
כאשר הכינו את הכבשה דולי (הכבשה המשובטת הראשונה) לקחו תא סומאטי (תא רגיל, על פי רוב מרירית הפה) הוציאו ממנו את הגרעין (ז"א הדנ"א) והשתילו אותו לתוך ביצית שהסירו ממנה את הגרעין. זרם חשמלי חלש דימה את ההפריה, ולאחר השתלה ברחם של כיבשה אחרת נולדה דולי.
זאת אומרת: הדנ"א שהגיע מתא ממיין מסוגל לאפשר יצירה של תא מולטי-פוטנטי – תא שממנו יוצרו כול הרקמות וסוגי התאים של יצור שלם.
היום ניתן לקחת תא ממיין ולאחר החדרה של שלושה פקטורי שיעתוק (חלבונים שגורמים להפעלה או כיבוי של ביטוי גנים מסוימים) להחזיר אותו למצב של תא גזע (תא לא ממיין).
אז לשאלה האם ניתן לקחת גרעין מתא אחד ולהחדיר אותו לתא ללא גרעין שהגיע מרקמה שניה, והתא הזה ישמור על התפקוד של הרקמה השנייה – להערכתי לא.
כי בתהליך ההתמיינות לתאי רקמה מסוימת יש שינויים אפיגנטים (שינויים שאינם ברצף הנוקלאוטידים, כמו מתילציה של הדנ"א) שייחודיים לכול רקמה ורקמה. השינויים האלה גורמים לפקטורי שיעתוק להתבטא בצורה ייחודית לכול סוג תא.
אז מה שאתם מציעים הוא מעניין ושווה ניסוי מעבדתי.
פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב
כמו פעמים רבות התשובה לא פשוטה.
בחיידקים לפחות מספר הריבוסומים לתא עומד ביחס ישר לקצב חלוקה, וזה מושפע, בין היתר מפעילות מטאבולי. אבל כמובן גורמים נוספים.
לעוד מידע ראו כאן: http://book.bionumbers.org/how-many-ribosomes-are-in-a-cell/
יורם גרשמן
ביולוגיה וסביבה
מכללת אורנים ואוניברסיטת חיפה
שלום רותי,
כל תאי הדם, האדומים והלבנים, מקורם מתאי אב משותפים (hematopoietic stem cells) שמיקומם במח עצם.
שם התאים עוברים התמיינות לשורות התאים השונות. בשלב מסוים תאי הדם המיועדים להפך לתאי דם אדומים (שבמקור היו עם גרעין) מאבדים את הגרעין,
הם הופכים לתאי דם פונקציונלים שהם בעצם שק חלבונים הדרושים בתהליך הנשימה. בדרך זו נחסכת האנרגיה הדרושה לחלוקת תאים.
תאי דם הלבנים הממוינים חלקית ממשיכים להתחלק במקומות נוספים בגוף עד שלב של תא בוגר מתפקד, שאינו מתחלק יותר.
אני מקווה שהתשובה מספקת.
ד"ר נחמה סמורודינסקי
חקר התא ואימונולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב
בתשובה אני מתייחס לשתי נקודות:
1) ATP גם בציטוזול בתהליך הגליקולויזה.
2) ממברנות ביולוגיות לא מעבירות בדיפוזיה הרבה חומרים כולל ATP. אולם הם מעבירות ע"י נשאים הרבה מולקולות קטנות. בממברנה של המיטוכנדריה יש חלבון הנקרא ADP-ATP carrier אשר מעביר ATP מתוך המיטוכינדריה לציטזול ובמקביל מכניס ADP לתוך המיטוכונדריה
בקיצור: יש שפע של ATP בציטזול/מחוץ למיטוכונדריה לשימוש תהליכים ביולוגיים
בברכה
פרופ' עבד עזאם
מדעי החיים, ביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
רציתי לשאול האם בתאים פרוקריוטים קיים שלד תא?
באם קיים שלד בתאים אלו מה הוא סוג החלבונים המרכיבים את שלד התא הזה? האם הם דומים לחלבוני שלד התא של אאוקריוטים?
אילו תפקידים ממלא שלד התא הזה אצל פרוקריוטים?
שלום רב,
בתאי חיידקים קיים דופן תא מאוד חזק וחשוב כי תפקידו בין היתר להחזיק את הלחץ האוסמוטי הגבוה של תא החיידק. זה דומה לבלון מנופח שהגומי מחזיק את הלחץ ואם יש קרע קטן הבלון מתפוצץ . כך גם בחיידק, כאשר יש פגם במבנה הדופן , למשל בגלל חומר אנטיביוטי כמו פניצילין שמעכב את הסינטזה הנכונה של פולימר הדופן, אז החיידק מתפוצץ ומת.
השלד של דפנות החיידקים מורכב מפולימר ייחודי שנקרא פפטידוגליקן – שמורכב משרשרת פוליסוכרים הבנויה מהסוכרים גלוקוזאמין וחומצה מורמית ופפטיד שמחבר בין שרשרות הפוליסוכרים . מה שמאוד מיוחד זה שחלק מחומצות האמינו של הפפטידים הם מסוג איזומר אופטיD ולא מסוג L כמו בחלבונים ועל כן הפפטידים הללו הם עמידים לעיכול על ידי אנזים פרוטאוליטים שיש לנו בשפע במערכת העיכול. בנוסף לפפטידוגליקן בדופן חיידקי גרם שלילי יש גם ליפופוליסכרידים שכבה מאוד אנטיגנית ושונה במבנה שלה בכל סוגי החיידקים ובחיידקים גרם חיוביים יש פולימר של פוספו-סוכרים שנקרא חומצה טיכואית .
תפקידם העיקרי של מרכיבי דופן תא החיידק זה להגן על חיי החיידק מפני תנאי הסביבה, בתוך מאכסן כמו האדם או במערכות אחרות כגון קרקע, ביוב וכ"ד.
כמו כל תא אחר השאיפה של החיידק זה לחיות טוב , למצוא מזון וטמפרטורה מתאימה ולהתרבות .
תאים אויקריוטים חיים בקומונה עם תאים אחרים ברקמה והדופן שלהם שונה לגמרא ואילו חיידקים הם תאים בודדים שאמנם יוצרים לעיתים מושבות אבל הפרט חשוף לסיכוני הסביבה .
שיהיה לך בהצלחה ושנה טובה
פרופ' דוד מירלמן
הפקולטה לביוכימיה
מכון ויצמן למדע
הרנא שליח עובר תהליכי עיבוד בגרעין, בסוף התהליכים האלה הוא הופך מקדם-רנא שליח לרנא שליח בוגר. בשלב הזה יש עליו חלבונים שממוקמים במקומות בהם הרנא עבר עיבוד.
אחד מאתרי העיבוד נמצא בקצה ה5' של מולקולת הרנא שעובר תהליך הוספה של מבנה CAP (כובע). אל ה-CAP נקשרים חלבונים ספציפיים.
בדיפוזיה מולקולת הרנא הבשלה נעה בתוך הגרעין עד שהיא מגיעה לתעלות הממוקמות בממברנת הגרעין (תעלות ממברנת הגרעין). החלבונים שקושרים את מבנה ה-CAP נקשרים לתעלה. התעלה נפתחת ומאפשרת למולקולת הרנא לעבור מהגרעין לציטופלזה.
בציטופלזה הרנא שליח נקשר לשתי תת היחידות של הריבוזומים שסורקים את המולקולה במורד בזרם מה-CAP עד שהם מגיעים לקודון תחילת התרגום לחלבון (תמיד מתיונין), מימנו הריבוזום קורא את הנוקלאוטידים בשלשות (קודונים) ויוצר חלבון.
בהצלחה
פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה
הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב
התשובה לכך יכולה להיות בשל הסיבה שהגלוקוז מסיס ולא ניתן לאגור אותו בתא ואילו את השומן הלא מסיס ניתן לאכסן בתאי שומן מיוחדים עד לצריכתו על ידי התא בתנאי חוסר במזון. בנוסף, הפיכת הגלוקוז לאנרגיה היא מהירה בעוד שהפיכת השומן לאנרגיה איטית יותר.
בהצלחה.
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה,
המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
ידוע שסביבה בה ריכוז המלח נמוך התרבות חיידקים כמו e.coli היא אינה מיטבית, שאלתי היא מה תפקיד המלח בתאי החיידקים ולמה היא חיונית להם?
כל התאים החיים מוקפים בממברנות אשר אינן מאפשרות מעבר חופשי של יונים ויש בתוכם לחץ אוסמוטי מסוים, משום שבתוכם יש מלחים הנחוצים לפעילות התא. כאשר מכניסים תא אנושי למים מזוקקים, המים חודרים פנימה בגלל פער הלחץ האוסמוטי בין החוץ לפנים והתא מתפוצץ. כאשר תא חיידקי נמצא בסביבת מלח נמוך הוא בדרך כלל לא מתפוצץ, משום שיש לו דופן המקנה לו עמידות מסוימת לשינויי לחץ כאלה, אבל הוא בהחלט מרגיש עקה וקשה לו להתמודד עם מצב זה לאורך זמן.
בברכה
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
להלן שני מאמרים בנושא שפורסמו באתר
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=38
http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=258
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
מהי ההתאמה המבנית או הביוכימית, המקנה לחיידקי חומצת החלב את יכולתם לחיות ולהתרבות בסביבה מלוחה?
מדוע הם לא עוברים תהליך של פלסמוליזה כמו שאר התאים?
תודה מראש.
שלום,
מה הקשר בין S100B ל- p53 ולסרטן המלנומה?
תודה מראש.
שלום רב,
אשמח למס' הבהרות בנושא השעתוק.
א) בהסתכלות על כרומוזום מסוים. האם שתי הכרומטידות בכרומוזום משועתקות לmRNA? או רק אחת מהן? (הרי כל כרומטידה הגיעה מהורה אחר ובכל כרומטידה יש סליל כפול של דנא)
ב) בהנחה שמדובר בגנים בעלי יחסי דומננטיות/רצסיביות. מתי באה לידי ביטוי האבחנה בין דומיננטי לרצסיבי? בשלב התרגום ויצירת החלבון? או בשלב השעתוק?
ג) בכל כרומטידה יש סליל כפול של דנא והגוף קורא את המידע ומשעתק. הגדילים מחוברים לפי חוקי זוגות הבסיסים אך בעצם בכל גדיל יש מידע אחר. גדיל אחד נניח ataccg אז הגדיל השני tatggc ובעצם כל גדיל מקודד לחומצות אמינו אחרות. האם זה לא משנה / ומשמעותי איזה גדיל יהיה הבסיס לשעתוק?
תודה רבה.
שלום רב,
ניסינו לברר מהו סוג הסוכר שבעזרתו שמרים תופחים הכי מהר.
השתמשנו בחד סוכרים (גלוקוז ומלטוז), בדו סוכרים (סוכרוז, פרוקטוז ולקטוז) וברב סוכרים (עמילן). גילינו שישנם שניי סוגיי אנזימים המפרקים את הסוכרים בשמרים, מליבאז המפרק חד סוכרים ואינוורטאז המפרק דו סוכרים.
בנוסף, גילינו בתוצאות הניסוי שיש שוני בקצב הפירוק (ולכן בקצב תפיחת השמרים) בין חד סוכר לחד סוכר אחר וכן בין דו סוכר לדו סוכר אחר.
רצינו לשאול איך מנגנון הפירוק שלהם מתבצע בצורה כזו, שלמרות שאותו אנזים מפרק אותם והם בנויים בצורה דומה (חד סוכר לחד סוכר שני) עדיין יש שוני?
תודה רבה.
שלום,
גלוקוז הוא הסוכר העדיף על כל האורגניזמים. על מנת לפרק סוכרים אחרים יש צורך בהשקעת אנרגיה, ולכל סוכר דרוש יותר מאנזים אחד. סביר להניח שההבדלים שרואים קשורים ליעילות בה שמרים מסוגלים לפרק כל סוכר, לפי צורתו (דו-סוכרים שונים מתפרקים ע"י אנזימים שונים).
מקווה שזה עוזר...
מרטין
פרופ' מרטין קופאייק
אוניברסיטת תל אביב
שלום,
בביוחקר שלי אני מעוניין להשוות בניסוי המקדים בין סוגי שמרים שונים לפי קצב תסיסתם.
סוגי השמרים שבחרתי הם שמרי אפייה (בשקית), שמרי יין ושמרי בירה. לשם כך אני רוצה לדעת מהו ריכוז המים שעליי לשים בו את כל אחד מהשמרים (הרי השמרים מצויים בתמיסה נוזלית) ומהי כמות הסוכרוז בה כל אחד מהסוגים מתחיל לבצע נשימה תאית.
בנוסף, אני מעוניין לדעת מהי הטמפרטורה המיטבית לכל אחד מסוגי השמרים. בנוסף האם ניתן בצורה כלשהי להשוות גם עם שמרי פרא? למיטב ידיעתי שמרי הפרא אינם מוצאים למכירה ולכן לא מצאתי.
תודה.
שלום רב.
רציתי בבקשה לדעת, האם בני האדם ובע"ח יכולים "להפיק" אנרגיה בתהליך הנשימה התאית על ידי חד-סוכר אחר פרט לגלוקוז?
תודה רבה מראש.
שלום לכם,
יש לי מספר שאלות לגבי צבע הדם.
1. למה צבע הדם שלנו הוא בצבע אדום?
2. למה כאשר אניח חוסם עורקים על היד, יווצר כיחלון? כלומר, למה נראה שהדם בצבע כחול?
אשמח להבין איך ולמה זה קורה בצורה מעמיקה.
תודה מראש.
חי שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער":
לתשובה בנושא כיחלון ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה בנושא ציאנוזיס ניתן ללחוץ כאן.
לתשובה בנושא המוגלובין ניתן ללחוץ כאן.
המשך יום טוב ובהצלחה בהמשך.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
תלמידי עובדים במסגרת הביוחקר בנושא השפעת רטלין על קצב לב של דפניות ואשמח לדעת
מהו החומר הפעיל ברטלין? האם הוא ידוע כבעל השפעה על קצב הלב באדם?
אשמח כמובן גם לחומר קריאה מדעי מהימן בעברית.
תודה מראש וכל טוב
שלום רב,
מצורף קובץ מפורט על השפעות הריטלין שנוסח ע"י ענבל יפרח- דמארי וניתן לצפות בו כאן.
בברכה,
ד"ר נירית אבירן ברק
רפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה
קופת חולים מכבי
שלום במסגרת הוראת הורשת תכונות אנחנו מתייחסים לצבע עיניים ( כחול/חום) כתכונה הנקבעת על ידי גן אחד ולו שני אללים שהיחס ביניהם הוא רצסיבי דומיננטי, מה לגבי כל שאר גווני הביניים מירוק ועד צבע דבש? שאלה נוספת מקור הצבע החום הוא המלנין מהו מקור הצבע הכחול? תודה
שלום,
כשמלמדים על צבע עיניים כדוגמא לגן אחד עם שני אללים, זוהי הפשטה לצורך ההסבר. למעשה יותר מגן אחד מעורב ביצירת הגוונים בצבע העיניים. צבע עיניים הוא לא רק יש או אין מלנין, אלא כמה מלנין יש, ואופן הפיזור שלו.
הצבע הכחול הוא למעשה 'לא צבע' - אין ביטוי של פיגמנט, והכחול הוא למעשה פיזור של האור הפוגע בעין, בדומה לצבע הכחול של השמיים.
בברכה,
ד"ר עינת סיטבון
חברת הזרע ג'נטיקס
כיצד תכונות כמו חיפוש זרדים לקן ובניית קן אצל צפורים, מבוטאות בקידוד גנטי? אני למדתי שקידוד גנטי גורם ליצירת חלבונים. אבל מה לגבי תכונות שלא נראה שהן יצירת חלבונים?
תודה
ליאורה ורדי
שלום רב!
שלום,
האם ידוע הגן לאיטרות יד ימין (להיות שמאלי בשפת היום יום)?
מבקשת לדעת את דרך הורשת התכונה להיות ימני או שמאלי.
האם יש כאן יחסי דומיננטיות/רצסיביות?
האם יש כאן הורשה אמהית?
בברכה
תמי צור
שלום
רציתי לדעת מה הם מבחני Genome wide association?
מתי משתמשים בהם ,כיצד עושים אותם וכן מהי תרומתם לחקר גנים, הבנת מחלות וכו
בדגש על תרומתם לחקר פיגמנטציה באדם
בברכה קרן.
קרן שלום,
מצ"ב קישור למקור מידע המסביר מהם מבחני GWAS :
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
ידוע כי לתא דם אדום אין גרעין ואין מיטוכונדריה
האם אין כלל אברונים בתא דם אדום
קרן שלום,
מצ"ב קישורים למקורות מידע המסבירים את מבנה תא דם אדום ותפקודיו במערכת ההובלה:
http://www.misgav.galil.k12.il/new/files/biology/blood.htm
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
נגיף HIV גורם לכשל חיסוני המערער את היכולת להתגונן מפני פתוגנים. האם הוא גם מונע באיזשהו אופן יצירה והפרשה של אינטרפרון , כפי שקורה בדרך כלל בתאים המודבקים בנגיפים? (וכפי שכנראה עושה נגיף הגורם להפטיטיס C?)
שלום, במסגרת עבודת הביוחקר אני עוסקת בשאלה כיצד משפיעה תמיסת יוד על דיכוי גדילת חיידקי סטף אלבוס, אני משתמשת בדידרית ספוגה ביוד שמונחת על מצע חיידקים. ואיני מוצאת חומר על מנגנון הפעולה של היוד ועל השפעתו על החיידק סטף אלבוס.
אשמח אם תוכלו לעזור לי
תודה