מבוא לביולוגיה של האדם

התשובה לכך יכולה להיות בשל הסיבה שהגלוקוז מסיס ולא ניתן לאגור אותו בתא ואילו את השומן הלא מסיס ניתן לאכסן בתאי שומן מיוחדים עד לצריכתו על ידי התא בתנאי חוסר במזון. בנוסף, הפיכת הגלוקוז לאנרגיה היא מהירה בעוד שהפיכת השומן לאנרגיה איטית יותר.

בהצלחה.

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה,
המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית

תום שלום,

מצ"ב קישור למקור מידע העוסק בנושא נשימת גזים שונים והשפעתם על הקול:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%9B%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%96-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%94
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

ענבל שלום,

בעת מאמץ ל"ד דיאסטולי עולה פחות מאשר הסיסטולי אם כי הוא עולה מעט.

בברכה, 

פרופ' אהוד גרוסמן
מנהל היחידה ליתר לחץ דם
בית חולים שיבא

שלום,

כשמלמדים על צבע עיניים כדוגמא לגן אחד עם שני אללים, זוהי הפשטה לצורך ההסבר. למעשה יותר מגן אחד מעורב ביצירת הגוונים בצבע העיניים. צבע עיניים הוא לא רק יש או אין מלנין,  אלא כמה מלנין יש, ואופן הפיזור שלו.

הצבע הכחול הוא למעשה 'לא צבע' -  אין ביטוי של פיגמנט, והכחול הוא למעשה פיזור של האור הפוגע בעין, בדומה לצבע הכחול של השמיים.

בברכה,
 

ד"ר עינת סיטבון
חברת הזרע ג'נטיקס

שלום,

שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר באתר "בשער ברשת". להלן קישור לתשובת המומחה:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3300
 

תשובת המומחה לנושא מופיעה בסעיף ב'.

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

 מחלות נפש עוברות בתורשה בהחלט. אני מתייחס בעיקר למחלות הנפש של סכיזופרניה ומאניה דפרסיה (הפרעה דו-קוטבית). אומרים שחצי מהסיבתיות של המחלות היא תורשתית וחצי היא סביבתית. החלק הסביבתי כולל אירועי לחץ בעיקר בילדות (אביוז, הזנחה), זיהומים בגיל מוקדם, הגירה וכו'.

 קשה לי לנטרל את החלק התורשתי מהחלק הסביבתי.

שני תאומים שגדלו ביחד הושפעו על ידי אותה תורשה (אם הם זהים) ועל ידי אותה סביבה-חינוך. כך שמחקרי אימוץ ומחקרים שבהם התאומים גודלו בנפרד עוזרים. תאום זהה לחולה סכיזופרניה נמצא בסיכון הגדול פי 47 מן האוכלוסייה הכללית ללקות בסכיזופרניה. ילד לשני הורים חולים נמצא בסיכון פי 40, ולעומתו, אחים לחולה נמצאים בסיכון פי שמונה. ילד להורה סכיזופרניה נמצא בסיכון פי 12. יש מחקרים שבדקו אנשים בסיכון יתר לסכיזופרניה (בנים להורים עם המחלה) ואף בירושלים נעשה מחקר שכזה. יש קושי לנבא דברים מסוג זה.

בברכה,

ד"ר יוליאן יאנקו
פסיכיאטריה ופסיכולוגיה
מנהל מרפאת בריאות הנפש יבנה

שלום,

זה תלוי. אם משתילים גם את הלויקוציטים של התורם עם תאי הגזע (כמו נוגדנים המייצרים תאי B ) הם עשויים להעביר גם את תאי הזיכרון שיספקו הגנה. יחד עם זאת, אם זה לא המקרה והם 'מרוקנים' את הלימפוציטים על מנת למנוע דחייה ע"י תאי מערכת החיסון (GVHD,Graft Versus Host Disease) ומשתילים רק את תאי הגזע והאב מדם התורם, במקרה זה לא יהיה תהליך העברת הזיכרון חיסוני.

כל טוב,
 

פרופ' צבי לפידות
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע

שלום,

מדידת  ETCO2  בשינה אפשרית אך אינה נוחה. צריך להשתמש לשם כך במסכה הדוקה על הפה והאף בדומה למסכות שמשמשות לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה. אפשר לעשות זאת גם עם קטטר עדין שמוכנס דרך האף עד אזור הגלוטיס. גם זה לא תענוג גדול. בארץ חברת אורידיון בירושלים היא חברה מובילה בנושא מדידות 2CO ברמה כלל עולמית. כדאי לשואלת לפנות גם אליהם.

 בדיקות שינה במהלך היום ניתנות לביצוע אך מחייבות שהנבדק יהיה בחסך שינה משמעותי כדי שיירדם.

בברכה,

פרופ' נועם גבריאלי
רפואה
הטכניון

איתי שלום,

מצ"ב תשובות של מומחית שענתה בעבר האתר על שאלות בנושא "מנגנון הקרישה":

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5976
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2702
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

המגמה הכללית בתזונה כיום היא להתאים את התפריט לנתונים הגנטיים של כל אדם .(תזונה מחויטת), גם במקרה שלפנינו עדיף להמנע מחשיפה לחמרים שאינם רצויים ולא להזדקק לאנזימים מבחוץ .

 

ד"ר יונה שניאור
גנטיקאית קלינית

שלום,

אדם שאוכל דיאטה עשירה במלח, יפריש יותר מלחים בשתן במידה וכליותיו תקינות.

אדם שאוכל יותר סוכרים ופחות מלחים יפריש פחות מלחים בשתן.

לכן כן יהיה שוני מבחינת כמות המלחים בשתן בין שני האנשים האלו

בברכה

פרופ' זייד עבאסי
ביה"ס לרפואה
הטכניון

שלום רב,
 

כמעט ולא קיימת תגובה בין נוגדנים של האם נגד אנטיגן A ו-B של העובר כי רוב הנוגדנים שהאם מייצרת (והם מסיבות שונות קיימים כבר בהריון הראשון) הינם נוגדנים מסוג IgM שהינם בעלי משקל מולקולרי גדול ולכן אינם מסוגלים לחצות את השליה, לפגוש תאי דם עובריים ולהרוס אותם. 

זאת בניגוד לנוגדנים מסוג IgG כדוגמת הנוגדנים שהאם מייצרת כנגד האנטיגן D או (Rh) שבזכות משקלם המולקולרי הקטן יותר מסוגלים לחצות את השליה ולפגוע בכדוריות הדם האדומות של העובר. 

בנוסף , תאי דם עובריים מציגים על דופנם מעט אנטיגנים A ו-B לעומת אלו של הבוגר ובכך פחות מהווים "מטרות" להרס של הנוגדנים.

ה"מחלה" של חוסר התאמת קבוצת ABO בין העובר לאמו מתבטאת בדרך כלל לכל היותר בצהבת קלה של היילוד ובאנמיה שלו, ולא באנמיה של העובר. אין צורך לפיכך לבצע מעקב הריון אחר התפתחות אנמיה עוברית מסיבה זו. 

בברכה,
 

ד"ר חגית דאום
מומחית ברפואת נשים ומיילדות יחידת האולטרה-סאונד מחלקת נשים ויולדות
הדסה הר צופים

שלום לכן,

מצ"ב קישור למקור מידע שיאפשר מענה לשאלותכן בנושא ויטמין C :

http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9F-c-%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A1-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9C
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

קרן שלום,

מצ"ב קישור למקור מידע המסביר מהם מבחני GWAS :

http://gwas.nih.gov/

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

קרן שלום,

מצ"ב קישורים למקורות מידע המסבירים את מבנה תא דם אדום ותפקודיו במערכת ההובלה:

http://www.misgav.galil.k12.il/new/files/biology/blood.htm
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D
 

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

בתא הביצית אין מרכיבים של מערכת החיסון.

 השאלה היותר מעניינת בהקשר זה היא  - כיצד העובר שהוא זר לאם, מושרש ברחם ומתפתח ואינו נידחה ע"י האם? כאן כבר יש שיליה ומערכת דם.

גם בהקשר זה רב הנסתר על הגלוי.

בברכה,

ד"ר דלית בן יוסף
המעבדה להפריה חוץ גופית
המרכז הרפואי תל-אביב

שלום צהלה, 

לא, אין דם כחול אך זה נכון שיש הבדל בגווני האדום בין דם ורידי (דם הזורם בורידים) לבין דם עורקי (הזורם בעורקים). הראשון הוא דם בצבע אדום עז ואילו הדם העורקי - הדם המחומצן - הוא דם הרבה יותר כתום.  אגב דם כחול: צוללן שנפצע בעומק המים דמו נראה  כחול משום שהאור המסונן דרך שכבות המים העמוקים מביא לכך שהדם יראה כחול. אותו צוללן מדמם אם יגיע לפני המים דמו יהיה אדום כמובן.

בתודה,

יואל רק

פרופ' יואל רק
רפואה
אוניברסיטת תל אביב

שלום,

רפואית, הנושא sugar rash לא קיים. גם בחיפוש יסודי בתנך של רפואה פנימית, NowUpToDate  הוא לא קיים. מאידך, שמעתי לא אחת, אמהות שנישבעות שהילד שלהם נעשה חסר מנוחה לאחר אכילה מופרזת של סוכר [שוקולד, גלוקוז]. קלינית, אדם לא חש כלום בעליה חריפה של רמות הסוכר בדם. אפילו עד מעל 1000 מ'ג אחוז.

חשוב לזכור שגלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי למח האדם.

באדם בריא, לא חולה סוכרת, הלבלב מגיב בדיקנות ובזריזות כדי לפנות את העליה ברמות הסוכר בדם. פעולה זו תיפסק בדייקנות רבה עם איזון הסוכר בדם. מרבית הסוכר יהפוך בכבד לגליקוגן והיתר יהפוך לשומן. מאידך, ירידה חדה ומהירה מרמות גלוקוז גבוהות מאוד לנמוכות יותר בדם [קורה לפרקים בחולי סוכרת שמקבלים טיפול לא נכון] גוררת תופעות קשות: הזעה, דופק מהיר, בילבול ואפילו איבוד הכרה.  

 לסיכום, עליה חדה ברמות גלוקוז לא אמורות להשפיע על הנער, חוץ מהרגשת שובע......

בברכה,
 

ד"ר רפאל נשר
אנדוקרינולוגיה ומטאבוליזם
הדסה עין כרם

דודי שלום,

להלן מצורף לעיונך מאמר העוסק בקשר שבין מצבי לחץ (גם אנורקסיה) לגנטיקה.

http://www.bashaar.org.il/News.asp?id=217
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

מצ"ב קישור לאתר המסביר את אופן הובלת הפחמן הדו-חמצני בדם:

http://agribio.snunit.k12.il/Breath_site/main/unit_co2.html

בברכה,

 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אליאסף שלום,

מצ"ב קישור לאתר המסביר בהרחבה את נושא "מאזן חום הגוף באדם":

http://www.starmed.co.il/FirstAid/ClimateInjuries/HeatInjuries
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום איתי,

לשאלתך הראשונה – מחלה תורשתית מעצם הגדרתה היא מחלה שעוברת בתורשה ולכן השינוי הגנטי חייב להיות ברמת הד.נ.איי. מחלה גנטית היא זהה למחלה תורשתית וחייב להיות שינוי בדי.נ.איי.

מחלת הטאי זאקס היא מחלה העוברת בתורשה רצסיבית. כלומר אם יש אלל אחד הבן אדם בריא. רק אם מתחתן עם אשה שיש לה גם אלל אחד מוטנטי יש סיכוי של רבע שהילד יהיה הומוזיגוט לשני האללים המוטנטים ואז יהיה חולה.

לשאלתך השניה – ישנם מיקרים כאשר למישהו יש אלל אחד מוטנטי למשל לגן p53  שמעלה את הסיכוי לקבל סוגי סרטן שונים.  ואז יכולה לקרות מוטציה שנייה כתוצאה מחשיפה לחומר קרצינוגני למשל: עשן סיגריה או קרינת UV בתאים סומטיים ולא בתאי המין. ואז, האלל השני ל-p53 יעבור מוטציה והתא יהפוך להיות תא סרטני. במקרה כזה הילדים של אותו אדם ימשיכו לשאת את המוטציה באלל אחד ויהיו בריאים. המוטציה באלל השני לא תעבור בתורשה מכיוון שקרתה רק בתאים סומאטיים. במקרים מסוימים כאשר תאי המין נחשפים למוטגן למשל, קרינת UV ,יכולה להתרחש מוטציה בתאי המין ואז היא כן תעבור בתורשה.

בברכה,

 טלילה

פרופ' טלילה וולק
גנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע

שלום מיכל,

יש להכחלה בזמן חנק שתי סיבות:

1. העדר אספקת חמצן גורם להמוגלובין בדם לשנות את צבעו מאדום לחום/סגול אשר נראה דרך העור ככחול.
2. חנק לעתים גורם לגודש ורידי. כאמור, הדם הוורידי שרמת החמצן בו נמוכה נראה כחול מבעד לעור.

בברכה,

נעם גבריאלי

פרופ' נועם גבריאלי
רפואה
הטכניון

סיגל שלום,

להלן הסבר מפורט לגבי משמעות קרקורי בטן:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%98%D7%9F
 

בברכה,
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

כמה הערות והבהרות:

א. זיעה אינה מתאדה לאוויר אלא עוברת תהליך נידוף שמהווה מנגנון פיזיקלי שונה.

ב. ככל ששילוב הטמפרטורה והלחות גבוה יותר אכן עומס החום יגבר. אין בתשובתי כל אמירה המשתמעת אחרת.

ג. תרומת הרוח להפחתת עומס החום תתבטא כאשר הלחות היחסית גבוהה, גם כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה. ככל שטמפרטורת הסביבה גבוהה והלחות נמוכה, תרומת הרוח
לקרור תקטן, עד כדי שהרוח תתרום לחימום הגוף.

ד. לחות יחסית של 40% מהווה לחות בינונית.

ה. כפי שכתבתי בתשובתי וכפי שגם את כתבת בפנייתך,
בתנאים האמורים מאוורר יתרום לתחושת עומס חום קל יותר עקב נידוף מוגבר של זיעה.

בברכה,

ד"ר יובל חלד

ד"ר יובל חלד
מכון הלר למחקר רפואי
בית חולים שיבא

חמצן אינו חומר מזון אלה גז המשמש אותנו "לשרוף" או לחמצן את המזון על מנת להפיק ממנו את מלוא האנרגיה. ללא חמצן הפקת האנרגיה ממזון היא מאד לא יעילה.

ד"ר בנימין מדליון
מנהל יחידת השתלות לב וראות
המרכז הרפואי ע"ש רבין קמפוס בלינסון

שלום,

הצמא אצל חולי סכרת הינו סממן של רמות סוכר גבוהות בדם. זה יכול להיות הסימפטום הראשון של סכרת או תוצאה של תת-טיפול אצל חולי סוכרת ידועים. טיפול המשלב תזונה נכונה ותרופות מותאמות לכל חולה גורמים להעלמות של התופעה.

הצמא גורמת לשתיה של כמויות גדולות של נוזלים (polydipsia), שמלווה בהטלת יתר של שתן (polyuria). התופעה מוסברת על ידי התייבשות של הרקמות על רקע "משיכת" נוזלים מתאי הגוף לתוך מחזור הדם, עקב עליה בכוח אוסמוטי של הדם שבו ריכוז גבוה של גלוקוזה. כתוצאה מכך, יש סינון מוגבר של נוזלים לכליות הגורם להשתנת יתר- וכך המעגל נסגר.

בברכה,

פרופ' ווייצמן

פרופ' שמעון ויצמן
רפואה/אפידמיולוגיה
אוניברסיטת בן גוריון

להלן קישור בנושא:

http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

להלן מספר קישורים בנושא:

http://www.hs.ph.biu.ac.il/library/mulg.shtml

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F

http://davidson.weizmann.ac.il/search/apachesolr_search/%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D

נשמח להמשיך ולסייע,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

לא ברורה לי מטרת הניסוי.

תהליך החמצת החלב על ידי חיידקים כולל פירוק של הלקטוז, סוכר החלב, בתהליך תסיסה שיוצר חומצה. החומצה מורידה PH וברגע שהוא יורד לבערך 4.6, חלבון הקזאין יוצר אגרגטים ושוקע, תוך שהוא נפרד מן המים.

כל חומצה שתוריד את הPH לערך הנדרש תגרום לאותו אפקט.

בקיבה מתקבל אפקט דומה מכיוון שה PHנמוך יותר.

ניתן לעשות ניסוי שבו שמים ריכוזים שונים של חומצה, או חומצות חלשות וחזקות, יוצרות תמיסה בערכי PH שונים, ואז למדוד כמה חלבון שקע: מסננים את החלב דרך נייר סינון, מייבשים, ושוקלים את המשקע שעל הנייר. אפשר גם למדוד את כלל החלבונים שנשארו בתמיסה בשיטות שונות להערכת חלבון בתמיסה כמו
BIO RAD לאחר שהקזאין שקע, חלבונים אלו הם חלבוני מי הגבינה.

בהצלחה

ירון סימה

ד"ר סימה ירון
המחלקה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון
הטכניון