כימיה

היי יונתן!

מצ"ב מאמר המפרט את ההשפעה של קפאין על חיידקי אי קולי (גראם -) ומאמר המתאר הגברת מוטציות בחיידקים תחת השפעת קפאין.  

בנוסף, אני מצרפת קישור לכתבה של מכון דוידסון על הקפאין.

בהצלחה :)

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי דיאנה!

בין היתר, בחמוציות יש פרו-אנתוציאנידין (נוגד-חמצון). אני מצרפת לך מאמרים על השפעת החמוציות על אי.קולי:

השפעה על דלקות בדרכי השתן, השפעה על חיידקי אי קולי, הסבר של קופ"ח כללית על פרואנתוציאנידין
 

תהני ובהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי יעל,

אני מצרפת לך מאמר על הפעולה של איבופרופן (החומר הפעיל באדוויל) לעומת דיפירון (החומר הפעיל באופטלגין). כמו כן, מצ"ב מאמר על השפעות החומרים הפעילים הנ"ל עך הפרוסטגלנדינים. סתם לידע כללי אני מוסיפה לך פירוט על הפרוסטגלנדינים מוויקי-רפואה.
 

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום,

אכן צפוי (ובניסויים קודמים כך יצא) שגלוקוז יהיה  הסוכר הכי יעיל. נשמע כאילו היתה בעיה טכנית כלשהיא (אולי זיהום?) אשר גרמה לתוצאה המוזרה הזאת.

בברכה,

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

שינת, אני מצרפת לך עוד תשובה (אמנם בחיידקים) של פירוק סוגים שונים של סוכר. אולי גם היא תוכל לעזור לך.

שיהיה בהצלחה רבה,

בשער ברשת

שלום רב

אני לא בטוחה ש 12.5% זה ריכוז היפרטוני. אבל על כל פנים, לשמרים – כמו גם לחיידקים – יש דופן תא מאד חזקה שיכולה לעמוד בלחץ של הרבה אטמוספירות. 

פרופ' אליאורה רון
מיקרוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

היי אתי!

נשמע שערכתם ניסוי מעניין מאוד. את צודקת בכך שמסיסות של CO2 גבוהה יותר במים קרים (סרטון הדגמה והסבר), אבל הכמות המומסת בקבוקי הקולה היוצאים מהמפעל היא זהה, ואתם לא בידדתם את הגורם המשתנה אלא אלא שיניתם גם את סביבת הבקבוקים (אם אני מבינה נכון כי שמתם אותם במקרר, כלומר לא רק הטמפ' של הקולה השתנתה אלא גם של האוויר בספירה סביבם. כדי לקיים את הניסוי לפי התכנון שלכם, אפשר לאכסן את הבקבוקים פתוחים (לאפשר לCO2 לצאת) למשך יממה בטמפ' שרציתם לבדוק (למשל חדר, 20 ו30 מעלות) כך שרק הקולה עצמה תהיה בטמפ' הרצויה וכמויות הCO2 ישתנו בכל בקבוק עקב השיחרור לאוויר בטמפ' השונות. אחר כך להוציא את הבקבוקים לטמפ' החדר ומיד עם ההוצאה (כדי שהטמפ' של המחוממים והמקוררים לא תשתנה) לפתוח ולהכניס את המנטוס ואז להשוות את הריאקציה שתתרחש. אתם יכולים לזרז את התהליך ע"י ניעור הבקבוקים (נניח 3 בקבוקים שינוערו פעם אחת, ושלושה שינוערו 3 פעמים וכמובן שלושה ללא ניעור) לפתוח את המנוערים ולאפשר לגז לצאת. להכניס לשעה לטמפ' הרצויות, להוציאם ולהכניס את המנטוס. כך תוכלו לבדוק מה גובה ההתפרצות שתהיה לכם.

כדי לדעת יותר על התהליך אני מצרפת לכם את ההסבר של ד"ר אבי אסייג ממכון דוידסון.

שיהיה לכם בהצלחה :)   

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי זאב,

אני מצרפת לך סיכום של מכון ויצמן עלהדבש ותכונותיו.

שים לב לסעיף 1 בקשר לשאלתך.

הדבש ושימושיו ברפואה

תהנה וחג שמח!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אוריין חג שמח,

מצ"ב תשובות לשאלות זהות שנשאלו בעבר, על השפעת חומציות (לאו דווקא מעגבניה) על זרעי החיטה:

4943, 8582, נביטה טבעית של חיטה

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי אביבה,

מצ"ב כתבה בסיינטיפיק אמריקן המתארת את זיהוי מזהמים במים ע"י ממתיק מלאכותי. בנוסף, מאמר על הממתיק המלאכותי.

בהצלחה וחג שמח,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי רחלי!

להלן מאמר המתאר את התכונות ואת החומרים הפעילים בפיטריה ביניהם ניאצין. בנוסף, קבלי מתוך Harrison's Principles of Internal Medicine, 14th Edition את השפעות ופעילות הניאצין.

את יכולה לחפש עוד מידע בgoogle scholar.

בהצלחה!!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום לתלמידה המתעניינת,

אתילן הוא גז בעל תפקידים הורמונליים רבים בצמח,

אחד מתפקידיו הוא זירוז הבשלתם הטבעית של פירות שונים

[ לא רק בננות!] והוא נקרא לפיכך 'הורמון ההבשלה'.

כאשר אנו נותנים טיפול באתילן אנו מזרזים את ההבשלה,

ללא הטיפול הזה תגיע הבננה להבשלה כעבור 2 – 3 שבועות ואיתו היא מבשילה תוך 2 – 3 ימים.

אתילן מפעיל תהליכים רבים ומורכבים – נשימה מוגברת, התרככות, שינויי צבע, טעם ועוד; אחת מפעולותיו בבננות היא זירוז פירוק העמילן.

כלומר, אתילן מפעיל מערך גדול של שינויים, גנים רבים מופעלים [ואחרים מושתקים] ותוצאה מכך מופעלים אנזימים מפרקי העמילן.

קיים כיום ידע מפורט למדי על התהליך הביוכימי של פירוק העמילן .

מקווה שהבהרתי במשהו,

כל טוב,

פרופ' אליעזר גולדשמידט
 

הי שמואל!

אני מצרפת לך מאמר על ההבדלים בבעירה של 100% כותנה, 100% פוליאסטר והשילוב ביניהם. נראה לי ששריפה של חומר (כמובן בדרך בטוחה) היא יותר יעילה וקלה מלחפש חומר כימי כזה או אחר, אשר גם איתו צריך לנהוג בכללי בטיחות מיוחדים.

אתר מוזמן לחפש עוד רעיונות ומאמרים ב google scholar.

שיהיה בהצלחה,   

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום נמרוד,

הסיבה להבדל נעוצה בכך שלא ניתן למעשה להשוות בין הגדלים. בעוד שרדיוסו של יון האשלגן נקבע מתוך מוצק יוני הרי שרדיוסו של אטום הארגון נקבע שלא מתוך תרכובת ובוודאי שלא תרכובת יונית.

עקרונית, יש בעיה לא פשוטה בקביעת רדיוס יוני בניגוד לרדיוס אטומי. בעוד שרדיוס אטומי נקבע על ידי חלוקת המרחק שבין שני אטומים סמוכים (בדרך כלל במוצק גבישי של אותו יסוד) לשניים, לא ניתן לעשות את אותו הדבר עבור רדיוס יוני. אסביר למה הכוונה. באמצעות דיפרקציה של קרני X ניתן לקבועבדייקנות גבוהה את המרחק שבין שני גרעינים במוצק גבישי כמו    NaCl . אבל כיצד נחלק את המרחק הזה בין יון הנתרן ליון הכלוריד? בוודאי שלא "כמשפט שלמה" חצי וחצי... לכן, מה שמקובל לעשות הוא לקבוע רדיוס יוני של יסוד מסוים (בד"כ נעשה עבור O^2-) וברגע שרדיוס אחד נקבע ניתן כמובן לקבוע את הרדיוס של היון השני וממנו להמשיך. כך סביר להניח נקבע הרדיוס של יון האשלגן.

עובדה נוספת שגורמת למצב להיות עוד יותר סבוך נובעת מכך שהרדיוס היוני תלוי במה שקרוי מספר קואורדינציה, דהיינו, במספר האטומים הסמוכים לאותו יון במוצק. מספר קואורדינציה יכול לנוע בין 2-12. לכן, אם רוצים לדייק צריך לומר את הרדיוס היוני עבור מספר קואורדינציה מסוים. 

בהצלחה!

פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית

הי נטע!

יש לך שאלה מעניינת מאוד!! מצ"ב תשובה לשאלה זהה שנשאלה בעבר. בנוסף,  כתבה של ד"ר נתיב דודאי על שמנים אתריים ועל החומר הפעיל בקינמון. בנוסף, אני מצרפת לך מאמר המתאר את הסינרגיה שיש לשמנים אתריים על חיידקי E-COLI. 

בהצלחה!!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי ענת,

אני מצרפת לך קישור לספר שמסביר את הדיות (אידוי מים לא רצוני עקב פתיחת הפיוניות לפוטוסינתיזה) וקצב התאדות. ועוד קישור לספר מעניין על הפיזיולוגיה של הצמח.

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הי רותם,

מצ"ב מאמר המתאר את האנזימים הפועלים בתהליכי נביטה של שעועית, ביניהם אנזימים גליקוליטיים המפרקים מולקולות גלוקוז. בנוסף, מצ"ב הספר המצוין של האוניברסיטה הפתוחה "פרקים בפיזיולוגיה של הצמח" המתאר את האנזימים הללו.

שיהיה בהצלחה וקריאה מהנה!! 
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

מישל שלום,

מצ"ב מאמר המתאר את השפעות האור והג'יברילינים בצמח המודל ארבידופסיס' בהשוואה בין צמח בעל גן הארכה מוטנטי מול צמח ללא מוטציה. ועוד מאמר קליל של nature המתאר את ההשפעה המנוגדת של האור והג'יברילינים על הארכת הצמח.

בהצלחה! 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי ספיר,

הניסוי שלכם מעניין מאוד! אני מצרפת מקבץ של כמה תשובות שפורסמו בעבר באתר 'בשער' היכולות לתת לך תשובות לתוצאות הניסוי:

פעילות הסבון על ממברנות חיידקים , החומרים הפעילים בסבון, קטלאז ופעילותו, תגובת פנול פתאלין לסביבה בסיסית (יש קישור בגוף התשובה), נשימה תאית מאוניברסיטת אינדינאפוליס.

בהצלחה!!  

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

עמר היי!!

מצ"ב מאמר המתאר אנזימים שונים בבעלי חיים, אשר להם טווח טמפרטורה שונה בה הם עדיין מתפקדים. שים לב במיוחד לעמודים 2 ו3 שם נותנים טווחי טמפרטורות ספציפיים...

בנוסף, מצ"ב אתר הנותן מידע על אנזימים:  http://www.brenda-enzymes.org/ 
 

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי לבונה,

מצ"ב תשובות לשאלות זהות שנשאלו בעבר באתר שלנו:

8753 , 9588 , 7744. את מוזמנת לחפש עוד שו"ת דומות שיוכלו לעזור לך.
 

שבוע טוב ובהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

גלית צהרים טובים,

מצ"ב תשובה של פרופ' דוד וייס על מעכבי ג'יברלין והריכוז שנדרש.

מצ"ב תשובה של פרופ' דוד וייס על פעילות הג'יברילין. ועוד תשובה על פעילות ההורמון.

אני מצרפת לך מאמר יפה על מעכב ג'יברלין שנקרא ACC. שים לב לתמונה מס' 2 שם יש לך את הריכוזים השתמשו. ועוד מאמר הנותן כמויות...

שיהיה בהצלחה!!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי ניב, מצ"ב תשובה מאתרנו שנשאלה בעבר על גידול הידרופוני. היא יכולה לעזור לך בביו-חקר.

בנוסף, אני מצרפת לך מאמר על השפעות החומצה הזרחתית על צמחיםץ מעין מאמר המסכם את ההשפעות על צמחים שונים כמו ארבידופסיס.
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הי ניקול,

אני מצרפת לך תשובה לשאלתך ואת יכולה לחפש עוד תשובות לשאלות זהות לשלך באתר שלנו. 

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=8910

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

טוהר היי,

אני מצרפת לך תשובה נרחבת על פעילות השמרים. את יכולה לחפש עוד תשובות לשאלות זהות באתר 'בשער' .

בנוסף יש קישור למאמר שמתאר את השפעת האספירין על השמרים.

פעילות שמרים-

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5625
 

השפעת אספירין על שמרים-

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14702403

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

היי יעל, 

אני מצרפת מס' מקורות על פעילות הסטרואידים והשפעתו:

השפעה על כלבים

השפעת סטרואידים על בע"ח

תרופות לב"ח מאת ד"ר יובל סמואל

שיהיה בהצלחה בניסוי המעניין שלך.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אבי היי,

זו שאלה מעניינת! אני מצרפת לך קישור של מכללת אורנים (oranim.ac.il). יש שם סעיף המסביר את פעילות הקטלאז (פירוק מי חמצן) וסעיף (2.ב) הנותן הוראות איך לבדוק את פעולתו בחיידקים. עכשיו, כיוון שאתה עובד עם ירקות, אתה יכול לשקול את אותם הגרמים מכל ירק, למשל קובייה של 5 גרם גזר, קובייה של 5 גרם תפו"א וכו' (לא לשכוח לבצע לפחות 3 חזרות מכל ירק). אחר כך, אפשר לטחון למחית כל קובייה ולשטח את המחית באופן זהה על צלחות פטרי (לכסות מיד). על כל צלחת לטפטף טיפה (או טיפה אחת בכמה אזורים שונים כל פני הצלחת) של מי חמצן על פני השטח ולפעול בהתאם להוראות של מכללת אורנים.

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

אהלן נועה,

מצ"ב קישור לשאלות זהות שנשאלו אצלנו באתר, על מעכבי נביטה בצמחים שונים:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=9227

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7696

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7652
 

ויש עוד מגוון תשובות שאת מוזמנת להיכנס וללמוד יותר על עיכוב נביטה.

שיהיה בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הי דניאל,

אני מצרפת לך תשובה עם משוואת חישוב לשאלתך:

 http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7800
 

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

התוצאה שקיבלת מראה על ברירנות של שמן האקליפטוס, תכונה חשובה אם רוצים לפתח קוטלי עשבים טבעיים לחקלאות. לפי תוצאות המחקרים שעשינו לשמנים שונים כושר עיכוב שונה על זרע מסויים וגם להיפך: לזרעים שונים רגישות שונה לזמן מסויים. בנוסף, לפי ניסיוני לעיכוב נביטה של זרעים גדולים נדרש יותר שמן אתרי, מה שיכול להסביר את עמידות זרעי המש לריכוז השמן שעיכב צנונית. לכן יתכן שמינונים גבוהים יותר יעכבו אותם.

בהצלחה,

פרופ' נתיב דודאי
היחידה לצמחי תבלין ובושם
מינהל המחקר החקלאי

שלום רב,

סודה אש   הוא  פחמת הנתרן   Na2CO3   

דשן אמוניה הוא אמוניום ניטרט   חנקת האמוניה    NH4NO3

הראשון בתמיסה במים יהיה בסיסי מאד. השני יהיה קצת חומצי

בהוספת בסיס חזק לשני ישתחרר אמוניה      NH4NO3+NaOH->NaNO3+NH3+H2O

החומר הראשון הוא בוודאי הדקהידרט כלומר   Na2CO3.10H2O  כלומר בחמום יאבד מים שאותם נתן לראות על דפנות המבחנה.

החומר השני יתן בחמום גז צחוק (בזמנו שמש רופאי שנים להרדמה בזמן טפולים מכאיבים וגם להקלה ליולדות) ומים     NH4NO3->N2O+2H2O   (אם לא יתפוצץ).

החומר השני מצוי ב כחמש צורות גבישיות שונות ובודאי כל אחת מהן תמס במים במדה שונה של חום נפלט או נבלע; יתר על כן הוא מאד היגרוסקופי (כלומר סופג מים) ויש להניח שנעשו ממנו גושים במשך הזמן;

הוספת חומצה לנתרן קרבונט תגרום ליציאת דו תחמוצת הפחמן.

בקשר להצעתך להבחין בין החומרים לפי שחרור או בליעת חום בהמסה- איני יודע.

בהצלחה,

פרופ' קדמה בר-אלי
מדעים מדוייקים ביה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

האשלגן הינו המינרל השלישי בחשיבותו לצמח לאחר החנקן והזרחן. הוא אחראי להובלת מזון ומים עקב אחראיותו על פתיחת פיוניות. יש לו תפקיד חשוב בפוטוסינתזה ועל פעילות אנזימתית. לעומתו, הנתרן מעלה את הפוטנציאל האוסמוטי בצמח ועקב כך מקשה על קליטת מים והולכה. יתר על כן, הוא מתחרה באשלגן ובכך מונע את קליטתו בצמח. מרבית הצמחים רגישים לנתרן בריכוזים גבוהים עד תמותה.

בהצלחה!

ד"ר ברוריה הויאר
המחלקה לקרקע, מים ומדעי הסביבה
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

שלום,

באופן כללי ביותר- בתאי התא השונים פועל חלבון הנקרא DELLA . הוא פועל בגרעין התא ומעכב פעילות של גנים שונים הקשורים לתהליכים כמו התארכות ונביטה. כאשר ג'יברלין מגיע לתא, הוא נקשר לרצפטור שלו GID1 הנמצא בגרעין התא. קישור ההורמון מביא לשינוי מבנה הרצפטור וזה מביא לקישור של הרצפטור המופעל לחלבון ה-DELLA . קישור זה גורם לפירוק חלבון ה- DELLA ולשחרור הגנים המעוכבים ולפעילותם לעידוד גדילה ועוד.

בהצלחה!

פרופ' דוד וייס
המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות
האוניברסיטה העברית

לירון היי,

שאלה מצויינת ואני מצרפת לכם תשובות לשאלות זהות שנשאלו בעבר באתר שלנו:

Question_id=9427

Question_id=5273
 

אתם מוזמנים להיכנס לאתר 'בשער' ולראות עוד תשובות לשאלה המעניינת שלכם.

בהצלחה!

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל