כימיה
אבולוציה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום, בניסוי שלי אני בודק את הפעילות של אנזים קטלאז בתאי הכבד. אני מכניסה כוהל לכבד ולאחר מכן מכניסה את הכוהל למי חמצן, בודקת את בועות הקצף בס"מ. הפעילות בהתחלה התחילה בעלייה ואחר כך בירידה ואחר כך עוד פעם בעלייה. איזה הסבר ביולוגי יכול להמחיש את התופעה שקיבלתי?
שלום רב,
מצ"ב תשובה לשאלה דומה שנשאלה בעבר
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
התשובה היא שלא, זמן ההארה מושפע מריכוז או כמות הברזל ולא מגודל השטח שעליו נמצא הדם.
בברכה,
פרופ' גלעד הרן
הפקולטה לכימיה, המחלקה לפיסיקה כימית
מכון ויצמן למדע
שלום רב,
תשובה לשאלה דומה פורסמה בעבר באתר
מצ"ב קישור
בהצלחה
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
השאלה מסובכת לתשובה חד משמעית, והנה הצעותי.
פרוקאין הידרוכלוריד (ולא מוכרת לי התוספת rh3), הוא חומר להרדמה מקומית וניתן לדעתי לרכוש אותו בצורת אבקה מסיסה בחברות שמוכרות כימיקלים כמו Sigma או Aldrich. אם החומר נועד לצרכי הוראה, אפשר לבקש מהיבואן, או בפנייה ישירה לחברה המייצרת (Astra-Zeneka) תרומה של החומר. עוד, מכיוון שזו תרופה, אפשר לפנות לאגף הרוקחות במשרד הבריאות ולבקש מהם אישור לקבלת דוגמת חומר.
בברכה,
ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
האם יתכן שחומצה ברמה מסויימת דווקא תועיל לפירוק השמרים ותזרז אותו?
שלום רב,
אם הכוונה לגידול אזי שמרים גדלים בטווח pH רחב ויכולים לגדול גם בסביבות חומציות בהם הם מתחרים מצוין עם חיידקים. יתרה מזו תוך כדי גידולם הם מפרישים חומצה לסביבת הגידול (לחם מחמצת).
ד"ר רוני שפירא
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה
האוניברסיטה העברית
כידוע שבטבלת היסודות , כאשר רושמים יסוד כלשהו רושמים רק את האות הראשונה , ואם יש עוד יסוד שמתחיל באותה האות מוסיפים לו עוד אות קטנה (אות שאחרי או אות לקיצור). אך מדוע, ישנם בטבלה יסודות רבים המתחילים בA ולהם אות קטנה מוצמדת, בעוד שלא קיים יסוד אחר בטבלה שנכתב רק באות A ביחידות ?
ההנחה המובלעת בשאלה, לפיה משתמשים תחילה בשם בעל אות אחת ורק אם שם זה קיים מוסיפים אות נוספת, אינה נכונה. יש לא מעט אותיות (בנוסף ל A ) שאינן משמשות כשם יסוד לבדן אלא בצרוף אות נוספת. דוגמאות: D, E, G, L, R ועוד. קביעת כל שם וסימן של יסוד חדש נעשית משיקולים שונים, כל יסוד לגופו.
מידע מפורט ונגיש על כל היסודות, כולל הסבר שמותיהם, מצוי באתר
www.webelements.com
בטבע נמצאים יסורות עד 92. יסודות כבדים יותר, עד 118, נוצרו במאיצים.
שמותיהם נקבעו ע"י גופים בינלאומיים של פיסיקאים וכימאים, בדרך כלל על פי
הצעות המדענים המעורבים בייצורם.
על פי תורת הקשר הכימי (Valence Bond Theory) מבנה האורביטלות באטום החמצן במים הוא מטיפוס sp3 היוצר מולקולה במבנה טטרהדראלי סביב החמצן עם ארבע פינות. בשתי פינות ממוקמים המימנים ובשתי פינות נוספות שני זוגות האלקטרונים הבלתי קושרים. מבנה זה מאפשר עד ארבעה קשרי מימן.
ראה השרטוטים הבאים:
.png)
מאידך במולקולת ה HF אופי ההיברידיזציה באטום הפלואור הוא מטיפוס spוכתוצאה מכך המולקולה היא לינארית רק זוג אלקטרונים אחד מתוך שלושת הזוגות הבלתי קושרים הוא בעל מבנה מוכוון (בזוית של 180 מעלות) וזמין להיות אקספטור של קשר מימני.
שני זוגות האלקטרונים האחרים אינם משתתפים בהיברידיזציה ולפיכך אינם מוכוונים אלא "מתפזרים במרחב" ואינם מתאימים ליצירת קשרי מימן.
ראה בשרטוט הבא את מבנה האורביטלות של בריליום (דומה לפלואור). האורביטלה ההיברידית SP מוכוונת היטב במרחב ואילו שתי אורביטלות p הנותרות אינן מוכוונות מספיק כדי ליצור אינטראקציה עם אטום המימן במולקולת HF הסמוכה.
השרטוט הבא מראה את אופי הקשר ב HF הנובע מהיברידיזציה מטיפוס SP.
בברכה
פרופ' יואל ששון
כימיה
האוניברסיטה העברית
שלום וברכה. תלמידיי שאלו אותי לאחרונה, כיצד מבקעים את האטום לצורך יצירת פצצה גרעינית, שהרי הכוחות בתוך האטום חזקים ביותר, איזה כוח חזק יותר מהם וביכולתו לבקע את האטום? בנוסף, האם יש לכם רעיון לניסוי בנושא זה? אני מניח שלא ניתן לבקע אטום באמצעים הנמצאים במעבדת בית הספר. אודה על תשובתכם במהרה. בתודה, מחמוד עגבריה.
שלום,
הקישור של גרעינים בקיעים (למשל אורניום 235) הוא אכן דרך הכח הגרעיני החזק בין הנוקלאונים (פרוטונים ונייטרונים). אנרגית הקישור ביחס למצב בו כל הנוקלאונים חפשיים היא אכן גבוהה מאד (1.8 מיליארד eV לאטום), אבל הביקוע איננו דורש לספק את האנרגיה הזו, משום שתוצרי הביקוע אינם (רק) נוקלאונים חפשיים, אלא גרעינים אחרים עם אנרגית קישור (כוללת) גדולה יותר. לכן, גם בלי להכניס לחשבון שום כח אחר, הכח החזק (או שיקולי אנרגיה הכרורים בו) "מעדיף" את המצב המבוקע על המצב המקורי של הגרעין הבקיע, היינו למצב המבוקע יש אנרגיה נמוכה יותר.
אם כן אין שום צורך בכח אחר שיתגבר על הכח הגרעיני כדי לאפשר ביקוע, ואורניום 235 מתבקע באופן ספונטני (אלא שהביקוע הספונטני קורה רק לעיתים נדירות; זמן מחצית חיים בערך 700 מליון שנה). כל ביקוע כזה משחרר גם נייטרונים חפשיים, ש"מעודדים" את הדעיכה במסלול הביקוע בגרעינים הסמוכים וכך מתקבלת תגובת שרשרת.
אי אפשר לעשות ניסוי בכתה בביקוע אטומים, כמובן, אבל אפשר להציג את המסה של האטום המבוקע מול זו של תוצרי הביקוע, ולהראות בחישוב שהמצב המבוקע עדיף מבחינה אנרגטית, ואז להסביר שהמצב לפני הביקוע הוא שווי-משקל לא יציב, כמו כדור המאוזן בראש גבעה. מה שדורש הסבר יותר מעמיק היא השאלה מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לגרעין להתפרק, אם אכן זה "כדאי לו" אנרגטית, אבל זה דורש הבנה של מושגים מעמיקים יותר - מחסום פוטנציאל, ומינהור קוונטי (אפשר להסביר באנלוגיה למחסומי פוטנציאל בכימיה, שעוברים אותם דרך עירור תרמי).
אפשר לעשות ניסויים במצבים מטאסטביליים בכימיה (לייצר תמיסה super-saturated ולהראות כיצד כל הפרעה קטנה גורמת להפרדות המים והמומס), או אפילו במכניקה (שני כדורים מחוברים בקפיץ חלש, או אפילו בחוט דק שנקרע בקלות, נמצאים על ראש "גבעה". כדי לרדת במורד הגבעה עליהם למתוח את הקפיץ או לקרוע את החוט), כדי להמחיש את הענין.
אם ניקח צנטריפוגה מספיק מהירה, האם נוכל להגיע למצב שהמים יתחממו? כאשר הכוונה שלי היא לא לחימום ע"י חיכוך עם הדפנות אלא ע"י הגדלת המהירות של המולקולות שתביא לעלייה בטמפרטורה של החומר
היי,
להלן התשובה:
התשובה הקצרה היא לא.
מהירות מוגדרת רק כדבר יחסי. חוקי הפיזיקה הם זהים ולא נדע אם אנחנו במנוחה או על רכבת במהירות גבוהה וחלונות סגורים. נעלה עם דלי מים לרכבת, הטמפרטורה של המים לא תהיה תלויה במהירות הרכבת. טמפרטורה אינה מהירות.
אבל טמפרטורה קשורה למהירות - היא מדד למהירויות היחסיות בין חלקיקים. מדובר במהירויות בגודל וכיוון אקראי ולא מהירות סדורה (שבה כל החומר נע באותו כיוון).
היי, כחלק מעבודת הביוחקר שלי בחרתי לעסוק בנושא השפעתם של חומרים שונים על חיידקי האי קולי. לצערי לא הצלחתי להבין למה ואיך קלציום דו כלורי ואוראה משפיעים על החיידקים, תוכלו להסביר? תודה.
היי רחל,
פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
היי יעל,
בחרתם פרוייקט מדליק!
אני מצרפת לכם כתבה מאתר קרן קיימת לישראל על שיטות מיצוי צבע מתבלינים ומפרחים. אני מניחה שאתם משווים צבענים בפרחים גדולים מול קטנים, או השוואה אחרת. במקרה זה, שימו לב לשים את אותו זמן מיצוי לכמות קבועה (גרמים) של עלי הכותרת.
תהנו ובהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
היי הודיה,
מצ"ב מאמר המדבר על סולאנין והשפעותו.בנוסף, קבלי קישור לאתר של מכון דוידסון המסביר על רעלנים בתפוח אדמה.
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום,
מצ"ב מאמר שיכול לעזור:
בברכה,
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ארנון שני
כימיה
אוניברסיטת בן גוריון
היי, אני עושה ביוחקר בביולוגיה. שאלת החקר שלי האם יש קשר בין ריכוז האקונומיקה לאורך חייהם של ורדים? השאלה שלי לכאן היא אם ישנה השפעה של אקונומיקה על הפרחים או על חיידקים שבצמח עצמו?
היי אנאל,
להלן תשובתו של פרופ' רוני אלוני לשאלה דומה שנשאלה בעבר:
להלן קישור לשאלה המלאה-.8536
ותשובתו של פרופ' גוטניק על פעילות האנטיביוטיקה:
ויש עוד שאלות דומות באתר "בשער".
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
פרופ' מיכה ברכוז
פיזיקה
מכון ויצמן למדע
היי זוהר,
להלן קישור לתשובה שניתנה בעבר באתר שלנו על האללופתיה של טיונית.
את יכולה לחפש עוד מאמרים ב google scholar.
בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, אני וחברה עושות את הביוחקר שלנו על השפעת קפה על עובש, בדקנו ומצאנו שאכן ככל שריכוז הקפה גבוה יותר מתפתח פחות עובש על הלחם. רצינו לדעת איך הקפאין משפיע על העובש מאחר והתקשינו למצוא מידע על התופעה. נשמח לעזרה, תודה רבה
שלום שירה,
בהצלחה!
ד"ר אביגדור אלדר
אוניברסיטת תל אביב
היי סירין,
חשוב מאוד לרשום יחידות במיוחד אם יש לך משוואה ארוכה עם כמה פרמטרים. כך, בזמן פעולות כגון העברת אגפים או פעולת מנה (חילוק), גם היחידות מתקזזות.
להלן דוגמה של משוואה קלה:
אם רוצים להכין נפח סופי של 500 מ"ל תמיסה כלשהי בריכוז 1M (אחד מולר) כאשר תמיסת המקור שלי היא 1000 מ"ל (1ליטר) וריכוזה 5M. כמה עליי לקחת מתמיסת המקור כדי לקבל את הריכוז והנפח שאני רוצה? לשם כך נשתמש במשוואת חישוב ריכוז ונפח: C1V1=C2V2 כאשר C1 זה הריכוז של תמיסת המקור (5M) וV1 זה הנפח שאנו צריכים לקחת ממנו (הנעלם שלנו). C2 נתון לנו והוא 1M ו V2 נתון גם הוא וזה 500 מ"ל. כעת משוואתנו תהיה : 5M*V1=1M*500ml.
אפשר לראות שקל מאוד לראות מה הנעלם שלנו (V1- כמה נפח לוקחים מ1000 מ"ל תמיסת מקור) ואיך אנו מחלצים אותו.
מקווה שעזרתי ואם יש עוד שאלות נשמח לקבלן.
חג אביב שמח 
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
היי דור,
מצ"ב תשובות לשאלות דומות שיכולות לעזור לך:
השפעת סוג הדבש על אי-קולי, ביוחקר השפעת דבש על תרבית חיידקים, השפעת ריכוזי דבש שונים על חיידקים,
בנוסף אני מצרפת מאמר על סוגי דבש שונים ותכונותיהם.
שיהיה חג שמח!!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אני רוצה להבין לעומק את תהליך החימצון של ויטמין סי בעקבות חימום וההסבר של מכון דיוויסון לא מספיק לי
היי יסכה,
"ההגדרה הכימית היבשה של חמצון - חיזור היא תגובה כימית בה משתנה דרגת החמצון של חומרים (דרגת החמצון הוא ערך המבטא את מטען החומר). חמצון - חיזור הינן תגובות כימיות משלימות, ולא יכולות להתקיים האחת ללא השניה. החיזור היא תגובה של קבלת אלקטרונים (חיזור = נתינה) ממולקולה אחת בעלת אלקטרושליליות נמוכה למולקולה אחרת בעלת אלקטרושליליות גבוהה (אלקטרושליליות זו היכולת של חומר למשוך אליו אלקטרונים בקשר קוולנטי). חמצון זו התגובה ההפוכה כלומר, מסירת אלקטרונים." הסבר מאת ד"ר ארז גרטי, מכון דוידסון (לדף השלם).
בנוסף, כדי שתביני יותר את התהליך, אני מצרפת לך דף הסבר על חמזור, המפרק את הריאקציה לשניים ומפרט מה קורה בכל שלב.
מקווה שהקישורים הנ"ל יעזרו לך להבין יותר את תהליך החימצון של ויטמין C כשמחממים אותו (מצ"ב אותו קישור להסבר של מכון דוידסון).
בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
היי דודי,
מצ"ב תשובה לשאלה שנשאלה בעבר המסבירה מהו פוספטאז וקב' האנזימים הזו.
בנוסף, קבל את תשובתה של פרופ' פישמן לתהליכים המתרחשים בהבשלת בננות.
אני מצרפת לך מאמר על תהליכי ההבשלה של בננה ועל האנזימים הפעילים בשלבים אילו.
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום. אני וחברתי עושות שאלת ביוחקר על: מהי השפעת מיצוי ג'ינג'ר בריכוזים שונים על נביטת זרעי מש. ואנחנו מתקשות למצוא חומר בנושא
היי סיון,
יש לך שאלה מאוד מעניינת. לא מצאתי ב google scholar מאמר על השפעות הג'ינג'ר על שעועית המש אבל מצאתי מאמר סריקה על ההשפעות השונות של הג'ינג'ר כנוגד חימצון, אנטי דלקתי ועוד. מאמר זה יכול לתת לך בסיס לכמה רעיונות על ההשפעות של מיצוי הג'ינג'ר ואת כמובן יכולה לחפש עוד מאמרים דומים.
מקווה שזה יעזור ושיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
טטרציקלין מונעת את הקישור בין הריבוזום, שהוא קומפלקס ייצור החלבונים בתא, לבין מולקולות tRNA הטעונות בחומצות האמינו הדרושות לייצור החלבון בתוך הריבוזום. כלומר כאשר הטטרציקלין נקשר לריבוזום (לתת היחידה הקטנה) נחסמת האפשרות להגעת חומצות האמינו שהן "חומרי הגלם" הדרושים לייצור החלבון ותא החיידק אינו יכול לייצר חלבונים חדשים. דרך אגב אתר הויקיפדיה בעברית דווקא נותן מידע זה, אך לא מציין מהיכן הוא נלקח ( תורגם כנראה מהויקיפדיה האנגלית, אך בתרגום הושמטו מקורות המידע המופיעים במקור האנגלי).
מאמר מאד מקיף באנגלית שהגישה אליו חינמית נמצא בקישור הבא:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC99026/
בהצלחה!
ד"ר אורי גופנא
הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לביוטכנולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
איזה חומרים יש בספטול ? ואיך הוא משפיע על אי קולי?
היי שלהבת,
להלן המרכיבים בספטול (google) :
נוזל חיטוי כחול של בית החולים
- מכיל חומרי ריכוך המפחיתים התייבשות של עור הידיים, מכיל שני חומרי חיטוי: כלורהקסידין גלוקונאט ואתנול.
Chlorhexidine Gluconate 0.5% W/V
Ethanol 70% W/V
Emollients
לקוח מאתר "עזרים".
וכדי להבין איך אתנול פוגע בחיידקים מצ"ב תכמה תשובות שהתפרסמו באתר שלנו בעבר:
השפעת כוהל על חיידקים, השפעת אתנול על חיידקים,
בנוסף, מצ"ב מאמר על פעולת הכלורוהקסידין.
שיהיה בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
לשני היסודות הנ"ל יש שתי רמות אנרגיה,מדוע בור נחשב למתכת למחצה? האם בגלל אנרגיית יינון שלישית? תודה
שלום רב,
התשובה לשאלה מדוע בור הוא מוליך למחצה בעוד שבריליום היא מתכת לא פשוטה. אומר רק את הדברים הבאים:
- באופן כללי בטבלה המחזורית יש מעבר ממתכות בצד שמאל לאל-מתכות בצידה הימני ולכן תמיד נמצא יסוד אחד או שניים במעבר שמתנהג כמוליך למחצה. כך זה בשורה השנייה עם בור ובשורה השלישית עם סיליקון ולאחר מכן עם גרמניום וכד'.
- ככל שיורדים בטבלה המחזורית המעבר ממתכת לאל מתכת זז לצד הימני של הטבלה או במילים אחרות הנטייה של יסודות היא להיות מתכות.
- הסיבה העיקרית להתנהגות זו ניתנת להסבר על ידי המטען הגרעיני שהולך וגדל ולכן הנטייה ההולכת וקטנה של יסודות "לוותר" בקלות על אלקטרונים. נטייה זו היא הבסיס להתנהגות המתכתית. בתיכון קראו לזה פעם ואולי עוד היום "ים של אלקטרונים" ובשפה מקצועית יותר אלקטרונים לא מאותרים שהם הגורמים להולכה במתכת.
- מובן שהסברים אלה הם מאד איכותיים והבנה טובה יותר מחייבת להבין את מבנה המתכת או במילים אחרות להיכנס להבנה של הבסיס של "מצק מוצק" שזה מעבר לרמה של בית ספר תיכון.
- סיכומו של דבר אפשר לומר שהנטייה של בור למסור אלקטרונים לטובת אל-איתור הולכת וקטנה בגלל מטען גרעיני שהולך וגדל.
בברכה,
פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית
היי עינב,
גם לך אני מצרפת מס' תשובות והסברים על מים אפורים שנשאלו בעבר ופורסמו באתר 'בשער':
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7639
את מוזמנת להמשיך ולחפש שאלות זהות שיעזרו לך.
בהצלחה!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב, בביוחקר שלנו אנו בודקות את ההשפעה של שמן אתרי רוזמרין על עיכוב התרבות חיידקי אי קולי. מצאנו את רוב המרכיבים של שמן הרוזמרין: camphor ,1,8-cineole, verbenone, borneol, α-pinene . אך לא הצלחנו למצוא את המנגנון פעילות המדויק של כל מרכיב בשמן הרוזמרין, וכיצד הוא גורם למות החיידק. אנו יודעות כי המנגנון הכללי של השמן האתרי (מהיותו הידרופובי) הוא לחדור את הממברנה החיצונית ובכך עלול לגרום לדליפת מולקולות ויונים חיוניים. רצינו לדעת האם יש לשמן הרוזמרין מנגנון ספציפי יותר בו נגרם מוות לחיידק? ומהו המנגנון הספציפי של כל מרכיב בשמן הרוזמרין בו נגרם מוות חיידקי.
היי מיקה,
לא מצאתי מאמרים שמתארים איך בדיוק הכורכומין משפיע על הנביטה, אבל מצאתי לך תשובה של ד"ר מינה פארן לשאלה זהה בעבר. בנוסף, אני מצרפת לך מאמר שאמנם מדבר על תאי סרטן, אבל מתאר באיזה שלב בהתפתחות התא (G2/M), הכורכומין פוגע. וכדי להבין קצת על מחזור התא אני מצרפת לך הסבר של מכון ויצמן.
שיהיה בהצלחה!!
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
לפי תוצאות הנסוי הבנות קיבלו עיכוב הנביטה עם עלית הריכוז של הקפאין עד ל5% לעומת זאת בנסוי הנשימה עם פנול פתלאין וזרעי המאש קצב הנשימה עלה עם ריכוז הקפאין מה ההסבר המדעי לתוצאות שקיבלו? .