כימיה
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
תסיסה לקטית היא תהליך הקיים ביצורים רבים שבמהלכו אנזימים בתוך התא מפרקים סוכר לגורמים קטנים כדי ליצור אנרגיה.
אם יש חמצן בסביבה כשהתהליך הזה קורה, הוא לא נעצר בייצור של חומצה לקטית, וממשיך הלאה עד לפירוק מוחלט של הסוכר ל CO2. זה מה שקורה אצלנו ברוב המקרים: אנחנו נושמים אויר, והחמצן באוויר משמש כדי לפרק את הסוכר לגורמים. אם אין חמצן בסביבה, שזה מה שקורה בצנצנת חמוצים אטומה, התהליך עוצר באמצע ובמקום שיווצר CO2, נוצרת חומצה לקטית. החומצה הזאת מצטברת ונותנת למלפפונים (או ליוגורט) את הטעם החמוץ שלהם.
איפה עוד יש חומצה לקטית? בשרירים שלנו. כשאנחנו מתאמנים בצורה קשה ואינטנסיבית, לא מגיע מספיק חמצן לשרירים שלנו, ומצטברת בהם חומצה לקטית. לגוף לוקח זמן לפנות את החומצה הלקטית לפירוק בכבד, ועד שהיא מתפנה, אנחנו מרגישים שרירים תפוסים.
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
גלוטן היא רשת שנוצרת מקשרים (הצלבה) בין חלבונים שנמצאים בדגן (גליאדינים וגלוטינים). קשרים נוצרים על ידי חמצון כאשר התבואה נטחנת לקמח ומערבבת במים. בתוך התבואה, בשטח, חלבוני האגירה מתחילים להיות מסונתזים ~ 15 ימים לאחר ההפריה, אך הם נארזים בגופי חלבון קטנים ואינם נחשבים כרשת הגלוטן המעניקה לבצק הלחם את גמישותו.
בשדה, אם יש גשם, הוא לא מתחיל תסיסה והחיטה לא הופכת ל"חמץ". גרגר החיטה מורכב מעובר (נבט החיטה) ומהאנדוספרם המכיל את הקמח. כאשר העובר בוגר, הדגן יכול לנבוט. זה קורה ~ באמצע התפתחות הזרעים (מספר הימים תלוי בסוג החיטה ובתנאים). אבל זה לא רלוונטי לגלוטן.
כל האמור לעיל רלוונטי גם לשעורה, אלא ששעורה מתפתחת מהר יותר מחיטה (פורחת לפני ומבשילה לפני החיטה).
פרופ' אבי לוי,
מחלקה למדעי הצמח מכון ויצמן
תודה על שאלתכם
אנסה לענות כמיטב יכולתי למרות שידיעותי בתחום הכנת עוגות מצומצמות
ראשית נגדיר את המושג הומוגני
זו שאלה של סקלה
הומוגני פרושו שאם ניקח דגימות מאזורים שונים של התערובת נקבל את אותו ההרכב
אם הדגימה היא ברמה מולקולרית אנו עשויים לקבל תשובה שונה מאשר אם הדגימה היא בגודל של מילימטר מעוקב
כאשר מדובר בקולואידים אנו מדברים על ממדים בסדר גודל של מיקרונים ומטה
שאלתי מישהי שמכינה עוגות איך מכינים בלילת עוגה
התשובה היתה מוסיפים סוכר, שמן וקמח למים או חלב ולפעמים גם שמרים
קמח לא נמס במים ולכן זו תהיה תערובת קולואידית
יש מרכיבי שמרים שמסיסים במים ויש כאלה שאינם מסיסים
אך גם חלב עצמו איננו תמיסה הומוגנית למרות השם חלב הומוגני
בחלב טיפות השומן המאקרוסקופיות בממדי מילימטרים מפורקות לטיפות ננומטריות זעירות הנקראות מיקרואמולסיה בתהליך תעשייתי של הומגניזציה
בגלל גודלן הזעיר החלב נראה בעין בלתי מזוינת כתערובת הומוגנית וגם כך תחושתו בפה למרות שברמה ננומטרית זו לא תערובת הומוגנית
גם הוספת שמן לבלילה תגרום לכך שזו לא תהיה תערובת הומוגנית כי הוא לא נמס במים
הבנתי שבצק דומה לבלילה וההבדל הוא בכמות הנוזלים ולכן נראה לי שהתשובה תהיה זהה זו תערובת קולואידית
פרופ' משה גוטליב
הנדסה כימית
אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' יואל ששון
כימיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
למיטב ידיעתי אין שום ביסוס מדעי לטענות הללו.
בברכה,
פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
תודה על השאלה. הג'לטין הוא חומר חלבוני (כלומר פולימר של חומצות אמינו) המיוצר מקולגן, חלבון שאותו אפשר למצוא למשל בעצמות שלנו. הג'לטין מתמוסס במים ועוד יותר מהר בתמיסות חומציות, אך לא עובר הידרוליזה- הקשר בין חומצות אמינו (שנקרא קשר אמידי) עמיד לpH נמוך, לפחות בטמפרטורת החדר (ואני מנחש שבניסוי ריכוז החומצה לא היה מאד גבוה, בכל מקרה).
בברכה,
פרופ' גלעד הרן
הפקולטה לכימיה, המחלקה לפיסיקה כימית
מכון ויצמן למדע
שלום רב,
אחוז המים הכבדים במים בטבע זהה בכל מקום.
בברכה,
פרופ' גד שני
הנדסה ביורפואית
אוניברסיטת בן גוריון
אנחנו רוצים לעשות בפרוייקט של העבודת חקר ניסוי שבו נבדוק את השפעת יחסי תאי השומן שריר ברקמת עוף על קצב פירוק הפפסין, שאלתי היא, כיצד נמדוד את קצב הפירוק של העוף, כיצד ניתן למדוד את זה
שלום רב,
הניסוי הקלאסי למדד את פעילותו של הפפסין הינו משנות ה 50 המאוחרות ומשתמש בחומר רדיו אקטיבי (נדמה לי יוד) אבל זה לא מתאים לילדים….
לכן חשבתי על מערכת שבה מודדידים שינוי אופטי. את בשר העוף יש כמובן לטחון היטב ולטפל בחומצה כפי שנעשה בפה ובקיבה.
מצאתי עבורך פרוטוקל למדדית פעילות האנזים (הפרוטאז) על המוגלובין של בקר כסובסטרט.
אני מניח שאפשר להחליף את הדם באקסרקט של עוף… צריך יהיה לבצע התאמות אבל בסוף המדידה של 280.O.D זה הכיוון הכי פשוט אם יש לכם ספקטרופוטומטר
בהצלחה,
פרופ' גלי פראג
המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
יועיל מאד אם תיאור הניסוי שבוצע יפורט יותר.
באיזה גיר השתמשו ומה הייתה המסה שלו? אבן גיר שאספנו מהאדמה ושברנו לחלקים קטנים, מסה התחלתית קרוב ל10 גרם,
מה ריכוז וכמות החומצות שהן השתמשו? הכנו חומצות בנפח 50 מ"ל ריכוז 0.4 מולר
כמה זמן נמשך הניסוי? שעה
האם השארית יובשה? כן, למשך שלושה ימים
במידה ולא הפעלה בחישה הרי שסביר להניח שהגורם המגביל (והקובע) בתגובות אלה הוא לא חוזק החומצה (ערך תרמודינמי) אלא קצב מעבר המסה של הפרוטונים אל חלקיקי הגיר (רכיב קינטי) . ומה שנמדד למעשה הוא קצב הדיפוזיה של החומצות אל (ובתוך) המגיב המוצק (גיר). קצב זה רגיש להרבה מאד פרמטרים ובמקרים רבים ערכו אקראי לגמרי.
בברכה,
פרופ' יואל ששון
כימיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
פרופ' דובי פוזננסקי
ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
שאלה דומה נשאלה בעבר.
מצ"ב קישור לשאלה שנשאלה בעבר שתוכל לעזור לך.
http://old.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=7465
שיהיה בהצלחה :)
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
האקונומיקה היא תמסה מימית של חמר הנקרא היפוכלוריט, בו נמצא אטום הכלור בדרגת חמצון בלתי יציבה. בדרך כלל כלור נמצא במלחים שלו (כלורידים) עם מטען שלילי (אניון -1Cl). ההיפוכלוריט הוא מלח של החומצה תתכלוריט HClO, בה אטום הכלור הוא בדרכת חמצון
+1 מאד לא יציבה ומכאן הפעילות המחמצנת והמחטאת, כתוצאה מחזור הכלור לדרגה היותר יציבה (Cl0 , הקימת בגז כלור מחמצו חזק בעצמו, או יון כלוריד כמו במלחים של החומצה המלחית). המלח הנפוץ הוא של הסידן Ca(ClO)2, אך יש גם של נתרן NaClO. לכן אומרים שהאקונומיקה היא בסיסית, כי בהידרוליזה נוצר בסיס חזק וחומצה חלשה. (שאלה לשואל - מהם הבסיסים והחומצה המתקבלים בהידרוליזה?). לא החומצה היא הפעילה, אלא אטום הכלור בדרגת חמצון בלתי יציבה. יש מלחים של חומצות אחרות של כלור כמו HClO3
ו - HClO4 כלורטים ועל-כלורטים, שהן יותר יציבות. עוד שאלה לשואל: מה דרגת החמצון של אטום הכלור במלחים הללו?
נא לחטא את הידים, אך לא באקונומיקה.
פרופ' ארנון שני
כימיה
אוניברסיטת בן גוריון
להלן תשובתי:
לתשובה שלושה חלקים: הראשון מתייחס למבנה הכימי של הג'ל, השני לאופן שבו מולקולות מים ויונים (נתרן וכלור) יכולים לנוע מהתמיסה החיצונית לתוך הג'ל, והשלישי קושר את שני הראשונים להבנה של השפעת היונים על הלחץ האוסמוטי בג'ל ומכאן על מסת המים שספוחה בו (ועל משקל כדור הג'ל).
להידרוג'ל מהסוג שסופח הרבה מים ולכן מתנפח, יש מבנה של שרשרת פולימרית תלת ממדית. מידת הצילוב של השרשראות (מספר החיבורים ביניהן) קטן יחסית כך שהשרשראות יכולות להימתח כשמים נכנסים לתוך הרשת הזו (תפיחה). מה שמייחד את הרשת הפולימרית הוא שיש עליה מטענים חשמליים. למשל הפולימר המשמש בהידרוג'ל שבחיתולים חד-פעמיים בנוי מפולימר של סודיום אקרילט. כך השרשת היא פולימר של חומצה אקרילית מיוננת במטען שלילי: קבוצות קרבוקסיליות –COO(-) ולידן יונים של נתרן Na(+) . אלו נקראים "יונים נגדיים" כי הם יכולים לנוע בתוך המים, אבל לא למרחק גדול יותר מידי (למשל לא "לעזוב" את הרשת, כי בסך הכל צריך לשמור על איזון חשמלי בג'ל – הרי בכל זאת יש משיכה מסוימת בין המטען השלילי על הרשת למטען החיובי על היון הנגדי.
לכן אפשר לדמות את מבנה הג'ל כרשת תלת ממדית עליה מטענים שליליים מלאה במים עם יונים חיוביים.
כשמכניסים ג'ל כזה למים ניטרליים הג'ל מתנפח כי נכנסים אליו הרבה מים. מדוע? היונים הנגדיים בתוך הג'ל (למשל Na+ בדוגמה הנ"ל) יוצרים לחץ אוסמוטי ה"מושך" מים מחוץ לג'ל אל תוכו. במילים אחרות, היונים "רוצים" למהול את עצמם בכמות גדולה של מים (כמו שמלח בישול מתמוסס בקלות בכוס מים). אבל הם אינם יכולים "לצאת" מהרשת של הג'ל ולכן הדרך היחידה "למהול" את היונים היא שמולקולות מים יכנסו פנימה לתוך הג'ל. במילים מדעיות: תפיחת הג'ל המביאה למיהול היונים בג'ל בהרבה מים מעלה את האנטרופיה שלהם, ולכן מורידה את האנרגיה החופשית של הג'ל.
מתי הג'ל מפסיק לתפוח? כאשר מתיחת השרשראות עקב התפיחה מעלה את האנרגיה בצורה שמאזנת את ירידת האנרגיה עקב מיהול היונים. זה נקרא מצב שיווי משקל של ג'ל המורכב מיונים (לפעמים נקרא ג'ל "טעון").
לגבי תנועת מולקולות: מולקולות מים יכולות לנוע חופשית לתוך הג'ל והחוצה ממנו. אבל לא היונים הנגדיים בג'ל וודאי לא היונים שקבועים על השרשרת הפולימרית של הג'ל. גם יונים של מלח המומסים בתמיסה מחוץ לג'ל ( Na+ Cl-) יכולים לנוע בחופשיות פנימה והחוצה מהג'ל.
עכשיו לשאלת הניסוי: כפי שהבנתי מהשאלה (אני מקווה שנכון), לאחר שהג'ל תפח במים ניטרליים, הוא הוכנס לתמיסת מלח. ככל שריכוז המלח בתמיסה היה גבוה יותר, כן הלך משקל הג'ל וירד – כלומר הג'ל התכווץ כי מים "עזבו" את הג'ל.
כשג'ל תפוח הוכנס לתמיסת מלח, היונים החופשיים בתמיסה יכולים לנוע ולהכנס לתוך הג'ל . ריכוז המלח (היונים החיוביים והשליליים) גדל בתוך הג'ל. ככל שיש יותר מלח בחוץ, כן גדל גם הריכוז בפנים, ומשתווה בקרוב לזה שבתמיסה מחוץ לג'ל. במצב זה היתרון של הגדלת כמות המים בג'ל, בכך שהיא מוהלת את היונים הנגדיים, נהיית פחות חשובה כי יש עוד הרבה יונים במים שבג'ל. לכן ה"חיסרון" שבמתיחת השרשראות של הפולימר בג'ל מורגש יותר והג'ל מתכווץ.
בריכוז מסוים (די גבוה) של מלח נוצר מצב שיווי משקל חדש, הדומה לג'ל שאין בו יונים (ג'ל ניטרלי).
מבחינת לחץ אוסמוטי, אפשר לומר שככל שריכוז המלח בתמיסה גדול, ונכנסים יותר יונים לתוך הג'ל, ההפרש בין הלחץ האוסמטי מחוץ לג'ל לזה שבתוכו נהיה קטן יותר, והכח המניע לכניסת מים לג'ל ולגרום לתפיחה נהיה קטן יותר.
נדמה לי שלפי השאלה, חישבת את הלחץ האוסמוטי לפי הנוסחה הנקבעת מריכוז המלח, והיא אכן עולה עם ריכוז המלח. אבל ההפרש בלחץ האוסמוטי בין התמיסה בחוץ לפנים הג'ל נהיה קטן יותר. וזה מה שקובע את מידת התפיחה של הג'ל ואת משקל הכדור בניסוי.
שלום תומר
מצורפים קישורים עם מידע מפורט ומהימן לשאלתכם:
במידה ותהיינה שאלנו נוספות, אתה מוזמן לכתוב לנו שוב.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
עידו שלום רב,
טמפרטורה היא אומדן של האנרגיה הקינטית של החלקיקים.
כאשר מחממים גז האנרגיה יכולה ללכת לתנועה של החלקיקים ואז הטמפרטורה עולה, אך היא יכולה גם ללכת לדרגות חופש פנימיות.
פלזמה היא גז מיונן. כאשר מייננים גז, למעשה מוציאים אלקטרונים מתוך האטומים. כאשר האנרגיה הולכת לצורך זה אז הגז לא מתחמם.
מצד שני משתחררים אלקטרונים. אם לאלקטרונים אנרגיה קינטית נמוכה מזו של האטומים הטמפרטורה יכולה אף לרדת.
שלום מור,
פנול הוא טבעת ארומטית (טבעת בנזן) המכילה הידרוקסיל.
פוליפנולים מכילים מספר טבעות אליהן קשור הידרוקסיל או מספר הידרוקסילים הקשורים לטבעת אחת או למספר טבעות. זאת הכימיה.
למה זה מעניין אותנו?
לפוליפנולים פעילות נוגדת חמצון ולפיכך רבים מהם נחשבים כמרכיבי בריאות במזון וצריכתם עשויה להפחית תהליכי מחלה והזדקנות.
מה זה קשור לנביטה של זרעים בכלל ושל זרעי מש בפרט?
בשעות הראשונות של תהליך הנביטה עולה תכולת הפעילות נוגדת החמצון בזרעים בגלל עליה בתכולת הפולפנולים. התופעה אופיינה בזרעי קטניות ושעועית מש (mung bean) שייכת למשפחה. אנשים הדואגים לבריאותם מקפידים להנביט ולא מסתפים בהשרריה של זרעי קטניות יבשים (חומוס, עדשים, אפונה, שעועית, פול וכו') לפני הבישול או לצרוך אותם כמונבטים ללא בישול, מאחר והם בריאים יותר מהמוצר היבש.
שלום רב,
ככל שאדום יותר אז יש יותר קולטנים.
לאחר חודש וארבעה חודשים ישנה ירידה ברורה בכמות הקולטנים.
בהצלחה,
פרופ' רמי יקה
הפקולטה לרפואה ביהס לרוקחות - נוירוביולוגיה של התמכרות לסמים
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
אם לחיידק המדובר אנזימים ההופכים סורבטול (סוכר כוהולי) לסוכר רגיל, למשל לפרוקטוז
נראה לי כי הערך האנרגטי דומה מאד לגלוקוז
כלומר לא ישפיע על הפקת האנרגיה באופן משמעותי
פרופ' יצחק הדר
הפקולטה לחקלאות, מיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
כדורי ג'לי מכילים בעיקר מים ולכן אין שום סיבה שלחץ יגרום ל"פיצוצם". כפי שידוע, נוזלים כמו גם מוצקים לא ניתנים לדחיסה כפי שגזים נדחסים. יש להפעיל כוחות מאד גדולים (מגהפסקל) על מנת להביא לשינויים ולרוב לא גדולים בנפח נוזלים ומוצקים. לכן, אין סיבה שכדורי ג'לי ידחסו בקלות ובוודאי שלא יתפוצצו... אין לכך שום קשר למקדם החיכוך שלהם.
בברכה,
פרופ' דניאל מנדלר
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
כרומופור הוא חלק מהפרודה (מולקולה) הנותן לה צבע. כרומופורים הם בדרך כלל מערכות של קשרים כפולים מצומדים, מערכות ארומטיות, קבוצות פונקציונליות וכן קומפלכסים עם יוני מתכות. חמרים אלה רגישים לתהליכי חמצון והחמר המלבין (בדרך כלל אקונומיקה או חמרים דומים המבוססים על היסוד כלור בדרגת חמצון לא יציבה) הוא חמר מחמצן חזק. התוצאה של התהליך הכימי הוא שבירת המערכת המצומדת או חמצון מלא של המולקולה. ככל שיהיה צרך בתהליך חמצון ארוך יותר כך ידרש זמן רב יותר להעלמות הצבע. החמר לא בהכרח נעשה שקוף.
כל טוב,
פרופ' ארנון שני
כימיה
אוניברסיטת בן גוריון
שלום רב,
להלן תשובתי:
אקדים ואומר שהתא המתואר קרוי על שמו של חוקר אנגלי John Frederic Daniell ולכן קרוי גם תא Daniell. הוא היה שיפור גדול (הומצא ב-1836) לעומת התא שהומצא על ידי וולטה מאחר והוא מנע את יצירת המימן שאפיין את התא של וולטה כאשר האבץ הוכנס לתמיסה חומצית. Daniell החליף את החומצה באבץ גופרתי.
מתח התא מתואר בנוסחה הבאה:
.png)
והוא מתאר את התהליך הספונטני (גלווני) הכללי הבא:
.png)
ומכאן מה שצריך להיות הוא שמתח התא צריך לגדול דווקא עם הגדלת ריכוז יוני הנחושת ולקטון עם הגדלה של ריכוז יוני האבץ, בדיוק על פי המשוואה וגם בהתאם לעיקרון לה-שטלייה של התהליך.
בברכה, דני.
פרופ' דניאל מנדלר
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
תשובה לשאלתכן ניתן למצוא בתשובות לשאלות קודמות
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
Coated VICRYL® (polyglactin 910) Suture
Coated VICRYL Suture is a synthetic absorbable sterile surgical suture composed of a copolymer made from 90% glycolide and 10% L-lactide.
Coated VICRYL Suture is indicated for use in general soft tissue approximation and/or ligation, including use in ophthalmic procedures, but not for use in neurological tissues
בברכה,
פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב
נועה שלום רב,
מצרפת לכן קישור לשאלה שנשאלה בעבר שיכולה לעזור לכן בביוחקר
שיהיה בהצלחה
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום, בניסוי שלי אני בודק את הפעילות של אנזים קטלאז בתאי הכבד. אני מכניסה כוהל לכבד ולאחר מכן מכניסה את הכוהל למי חמצן, בודקת את בועות הקצף בס"מ. הפעילות בהתחלה התחילה בעלייה ואחר כך בירידה ואחר כך עוד פעם בעלייה. איזה הסבר ביולוגי יכול להמחיש את התופעה שקיבלתי?
שלום רב,
תשובה לשאלתך ניתן למצוא באתרי האינטרנט.
מצ"ב קישור למכון דוידסון המדבר על הנושא.
נשמח לעזור בהמשך
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל