כימיה אנליטית
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביו-פיסיקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום,
להלן קישור לתשובת מומחה בנושא אשר פורסמה באתר :
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5372
בהצלחה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
כיצד ניתן לתכנן ולהעמיד ניסוי לחישוב קללוריות במזון במסגרת עבודת הביוחקר?
מצורף קישור לניסוי שבו מחשבים קלוריות לפי חישוב אנרגיית חום.
www.education.com/science-fair/article/bomb-calorimeter/
האם הניסוי כפי שמתואר בקישור הוא נכון ומדוייק?
תודה רבה,
דינה פליקוביץ'
שלום רב,
מה תפקיד המלח במים בחמצון ברזל ומהי הנוסחה הכימית וההסבר לתופעה?
תודה מראש.
שלום רב,
לאור התשובה לשאלה 7223 , ששתי כוסות מים המונחות באותו מקום, אחת קרה מטמפ האויר ואחת חמה מהאויר באותו יחס, יגיעו בזמן זהה לאותה טמפ , שאלתי היא-
מדוע קל יותר לחמם חומרים מאשר לקרר אותם. חימום כוס מים (מטמפ החדר) ב- 10 מעלות לוקח שניות או דקות אחדות ( תלוי באמצעי החימום) , קרור כוס מים (בטמפ החדר) ב-10 מעלות פחות, לוקח שעות.
גם חימום מים עד לרתיחה -100 מעלות , לוקחת פחות זמן מקרורם לנקודת הקיפאון, אף כי מי ברז הם רק בטמפ החדר, נניח 25 מעלות. האם הבעיה נובעת מכך שהטמפ במקרר הביתי וגם בתא ההקפאה, אינה כה נמוכה ואם המקרר היה קר יותר, מהירות הקרור היתה גבוהה כמו מהירות החימום? האם ניתן (עקרונית) לייצר מקרר מהיר שיקפיא מים במהירות שמכשיר המיקרוגל מרתיח אותם?
תודה על העזרה,
שלום רב
יותר קל לחמם מאשר לקרר זו טענת השואל.
קצב הקרור או החמום נקבע לא רק ע"י הטמפרטורה אלא גם ע"י קצב כניסת (יציאת) החום אל הכוס (או מהכוס).
בדרך כלל אנו מחממים על מבער גז או חשמל ומכניסים כמות גדולה של חום בכל רגע ולכן הטמפרטורה עולה מהר.
כאשר שמים את הכוס במקרר - המקרר "שואב" חום החוצה בקצב הרבה יותר קטן ולכן הטמפרטורה יורדת יותר לאט.
במתקנים רגילים (גז ומקרר רגיל) החום מגיע מידית אל הכלי הקטן המתחמם והמקרר חייב לדאוג לכל הנפח הגדול שלו. אם היינו מפעילים את המקרר אך ורק לנפח הקטן של הכוס יש לי הרגשה שהכוס היתה מתקררת מהר.
לקבלת הערכות מספריות צריך לדעת את הספק המקרר ואת הספק הגז.
בברכה
קדמה בר-אלי
פרופ' קדמה בראלי
מדעים מדוייקים ביה"ס לכימיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
להלן התגובה:
2H3O+(aq) + S2O32-(aq) => 3H2O(l) + SO2(g) + 1/8S8(s)
מתוארת תגובת חימצון חיזור כי יש שינוי במספר החימצון של הגופרית והיא גם מוסרת וגם מקבלת אלקטרונים - תגובת חימצון חיזור עצמי.
אך האם זו גם תגובת חומצה בסיס? האם יש פה מעבר פרוטון? האם יוני התיוסולפט משמשים כבסיס?
שלום רב,
מדוע ריכוז גבוה של מי חמצן בתגובה עם לומינול מקצר את זמן ההארה?
בחקירת תגובת הפלורסנציה של לומינול עם מי חמצן בנוכחות יוני נחושת (כזרז) בסביבה בסיסית. הריכוז האופטימלי ע"פ הספרות הוא 0.05% . כאשר הגבנו את לומינול עם ריכוזים גבוהים יותר התקצר זמן ההארה ומעל 1% גם העוצמה פחתה.
מה הגורמים לירידה זו? האם מי החמצן קולטים את האנרגיה ויוצרים תגובה אחרת/ נוספת? האם הערעור מתרחש לרמות אנרגיה גבוהות יותר ואז משתחררת קרינה קצרה מהתחום הנראה?
בתודה ענת פלדנקרייז
שלום,
1. האם אפשר בעזרת ערבוב של אשלגן חנקתי ומים או ערבוב של אמון כלורי ומים לכבות שריפות?
2. האם ניתן לכבות שריפה ע"י שימוש ב- 2 חומרים כימיים, בין אם זה לשאיבת החמצן ממוקד השריפה או יצירת תגובה כימית שגורמת לקור? במידה וכן אשמח לדעת מה הם החומרים.
תודה
היי
1) המרכיב העיקרי שיפסיק את האש יהיה המים, שכן הוא ימנע במידה נרחבת שריפה של תרכובות אחרות. השימוש בחומרים כדי לקבל טמפרטורות מים מקפיאות, עשויים להניב תוצאות מתונות בלבד (נושא חשוב יותר יהיה, שאם ישתמשו בתרכובות אלו והמים יתאדו - לאחר מכן התרכובות הללו יתחילו להתפרק וליצור חומרי נפץ חזקים, נפיצים ורעילים!!).
2) לגבי כיבוי אש על ידי כליאת חמצן, התהליך אכן אפשרי וכל תרכובת שמגיבה עם חמצן תעשה את הפעולה. אין צורך להוציא את כל החמצן מלכתחילה, שכן להקטין את רמת החמצן ל -12% (מ ~ 20% הקיים באוויר) תעשה את העבודה.
דרישת שלום
מוריס
פרופ' מוריס אייזן
כימיה
הטכניון
למדנו בכיתה על קשרי מימן בקרח ורציתי לשאול על סידור המיקרו בשלג,
תודה, אלון
אלון שלום,
בקישור המצורף מופיע הסבר מדעי לסוג הקשר שנוצר בפתיתי שלג:
http://sciam.co.il/archives/3333
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1. רציתי בבקשה לדעת מדוע "מתכות המעבר" נקראות "מתכות המעבר"? מה בדיוק עובר?
2. יודע אני כי ליהלום מוליכות חום גבוהה. מה מאפשר (מבחינת החלקיקים שבתוך אטוומי החומר) את הולכת החום בחומר זה?
3. במידה ואניח פיסת עץ קטנה בתוך כלי מלא מים היא תצוף.
אני יודע כי הדבר מתרחש בשל צפיפותה הקטנה מצפיפות התווך בה היא נמצאת, אך מה בדיוק גורם לפיסת העץ להתרומם מעלה ולצוף?
תודה!!
ישראל
שלום ישראל,
להלן תשובותי,
1. מתכות מעבר נקראות גם d block elements כי בהן מתמלאים האלקטרונים בתת רמה d (הסבר על תת רמה: בכל רמת אנרגיה של האטום יש תת רמות במספר זהה למספר הרמה,למשל ברמה שלישית יש 3 תת רמות בשם s,p,d). מתכות מעבר הן כולן מתכות, אבל בתכונותיהן הן מהוות מעבר מהמתכות המובהקות בשני הטורים הראשונים של המערכה המחזורית לעבר היסודות שאינם מתכתיים בטורים: 3-8.
2. בניגוד למתכת, שבה הולכת הזרם וגם החום נעשית על ידי האלקטרונים הניידים, ביהלום הולכת החום נעשית על ידי תנודות הסריג. היהלום לא מוליך חשמל כי האלקטרונים שלו
"תפוסים" בקשרים הקוולנטיים.
3. מה שגורם לחומר שקל ממים לצוף בהם הוא כוח העילוי. כח העילוי פועל באופן נגדי לכוח הכובד. כוח העילוי שווה לנפח הנוזל הנידחה מהגוף כפול צפיפות הנוזל. לכן, אם צפיפות הנוזל גבוהה מצפיפות החומר ממנו עשוי הגוף אזי כח העילוי מאפשר ציפה של הגוף. במקרה הפוך הגוף כמובן שוקע כי כח הכובד מתגבר על כח העילוי.
כל טוב
רחל צימרוט
ד"ר רחל צימרוט
הוראת הכימיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב!
הבנתי שכאשר ממיסים אלקטרוליט במים,יש "התרחקות" בין אטומי האלקטרוליט- מה שמאפשר משיכה של היונים לקטבים השונים כאשר יוזרם זרם חשמלי בתמיסה. שאלתי היא: האם ההרחקה בין האטומים לא מחזירה אותם למצבם ותכונותיהם כיסוד? וביתר פירוט :האם המסת מלח במים כבר גורמת לרעילות מסוימת של המים בשל הימצאות יונים נפרדים של נתרן וכלור? תודה
אלקטרוליט הוא חומר המורכב מיונים והתמוססותו במים גורמת לפירוקו ליונים ולא לאטומים!
לכן ההתמוססות אינה מחזירה את מרכיבי האלקטרוליט ליסודותיהם. באופן ספציפי, התמוססות נתרן כלורי במים מביאה ליצירתם של יוני כלוריד ויוני נתרן שאינם רעילים אלא אם ריכוזם מאד גבוה.
בברכה, דני
פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית
האם צבע החומר מושפע מכמותו?
האם יש/ אין מאפינים פיזיקליים קבועים ניתנים למדידה ( לא ברמת תחושת העין) של החזר אור האופינים לכל חומר וחומר?
האם לאטום בודד "אין צבע" ברמת העיקרון?
מודה לכם מראש:
מלכה גרש
שלום רב,
ניתן למדוד את רמת ה-pH בעזרת אינדיקטור pH או באמצעות שימוש במד pH אלקטרוני. אינדיקטורים הם חומרים המשנים את צבעם לפי רמת ה-pH של התמיסה שבה הם נמצאים. לכל אינדיקטור יש רגישות לטווח pH מצומצם, שבו הוא משנה את צבעו. קיימים גם אינדיקטורים אוניברסליים המורכבים משילוב של מספר אינדיקטורים, ומאפשרים שינוי צבע רציף בטווח pH גדול מאוד. אינדיקטורים מפורסמים לדוגמה הם לקמוס,פנולפתלאין, מתילן אדום, מתילן כחול וקונגו אדום. גם תה והחומר האדום בכרוב אדום (אנתוציאנין) יכולים לשמש כאינדיקטורים.
מד pH אלקטרוני מתבסס על השפעת החומציות על התכונות החשמליות של התמיסה. מדי pH אלקטרוניים הם מדויקים מאוד ומאפשרים מדידה ברמת דיוק של מאית יחידת pH. המדידה נעשית על ידי מדידת פוטנציאל החיזור התקני של התמיסה (למעשה, במד pH קיימת ממברנת זכוכית, המאפשרת למדוד רק את השפעת ריכוז יוני ההידרוניום על פוטנציאל החיזור, ולהתעלם מהשפעת המומסים האחרים). מתוך הפוטנציאל ניתן לחשב את ריכוז היונים על ידי שימוש במשוואת נרנסט.
חומר נוסף בנושא תוכל למצוא בחיפוש המילים - מדידת PH בגוגל.
בברכה
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
האם המולקולות NCl3 או PH3 הן קוטביות? האלקטרושליליות של אטומי הקשר שווה אך המבנה הוא של פירמידה משולשת שיוצר מבנה קוטבי.
תודה מראש.
שלום,
האם יתכן פעפוע מסויים במוצק?
תודה.
גלי שלום רב,
אנו מודים לך על פנייתך לאתר "בשער ברשת" - אנו מקווים כי שאלתך נענתה לשביעות רצונך ומתאימה לצרכיך ויתכן אף לצרכי מורים אחרים. כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
באחד הניסויים הקשורים להמסה, מכינים תמיסת CuSO4(aq) ותמיסת יוד המומס בציקלוהקסאן.
כשמערבבים שתי תמיסות, מקבלים שתי שכבות בלי שום שינוי נוסף.
אבל שמוסיפים לאותה מבחנה המכילה את שתי התמיסות שמן פרפן, צבע שתי השכבות משתנה. איך מסבירים את זה. למרות ששמן פריפן "צריך להיות הידרופובי" אבל צבע התמיסה היונית הופך מתכלת לירוק בהיר!!! איך מסבירים עובדה זו?
תודה
שלום,
כששתי תמיסות נמצאות במגע ישנה חלוקה בין המומסים בין שתי התמיסות. במקרה הזה מרבית היוד נמס בציקלוהקסאן ומרבית יוני הנחושת היו בתמיסה המימית. ברגע שנוסף חומר חדש מקדמי החלוקה בין שתי התמיסות יכולים להשתנות מסיבות שונות הנובעות מאופי החומר ותכונות הממסים והמומסים. שינויי הצבע מעידים שהפראפין גרם לחלוקה מחדש של יוני הנחושת והיוד בין שתי התמיסות.
זה נכון שהפארפין הידרופובי אבל גם הוא יכול להכנס למים בריכוזים מאד נמוכים ולהשפיע על המסת המומסים השונים ולהוביל לשינויי צבע הנובעים מהבדלים בריכוזי המומסים בכל אחת מהתמיסות.
אורי
ד"ר אורי רביב
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
אני חוקר על היסוד פלטינה ונתקלתי בשאלה איך הפלטינה משפיעה על גוף האדם.
אשמח אם תוכל לעזור לי בהכוונה ולהגעה לפיתרון
תודה מראש והמשך יום טוב
בהשוואה בין קשר יחיד, קשר כפול והקשר בין אטומי מימן במולקולת הבנזן, מהו הסידור הנכון לחוזק הקשר? ומהו ההסבר הנכון לסידור זה?
אמאל שלום,
למעשה במולקולת הבנזן שני סוגי קשרים בלבד: קשר פחמן-מימן וקשר פחמן-פחמן. האחרון הוא למעשה ממוצע של קשר בודד וקשר כפול והוא נובע מתהליך האל-איתור של אלקטרוני הפאי. חוזק הקשר פחמן-מימן במולקולת הבנזן הוא בערך 460 ואילו חוזק הקשר פחמן-פחמן הוא בערך 518 (ביחידות Kj/mole).
בברכה, דני.
פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית
אם אני מוציא כוס מים נוזליים לסביבה עם טמפרטורה נמוכה מ-0 מעלות המים יקפאו לאחר שיאבדו חום לסביבה. מה קורה במצב הזה לאנטרופיה של המערכת (כוס המים והסביבה שלה)? האם האנטרופיה של המים ירדה והאנטרופיה של הסביבה עולה? מה קורה לסך כל האנטרופיה של המים והסביבה?
השאלה בניסוח אחר ובכיוון קצת שונה.
החוק השני של התרמודינמיקה קובע שעם הזמן האנטרופיה ביקום גדלה. כמו כן עם הזמן יורדת הטמפרטורה ביקום. כאשר הטמפרטורה יורדת חומרים משנים את מצב לצבירה שלהם למצב עם אנטרופיה נמוכה יותר (למשל מים קופאים לקרח שהאנטרופיה שלו נמוכה ממים נוזליים). אם מה שתיארתי אכן נכון, אז זה סותר את הגידול באנטרופיה עם הזמן.
זאב שלום,
החוק השני של התרמודינמיקה קובע, כי בתהליך המתרחש באופן ספונטני האנטרופיה הכוללת איננה קטנה. כשהמים בכוס קופאים, האנטרופיה שלהם יורדת, אולם האנטרופיה של סביבתם עולה בשיעור גדול יותר, כך שהאנטרופיה הכוללת אכן עולה.
באשר לחלק השני של השאלה, אין זה מדויק שכאשר הטמפרטורה יורדת חומר עובר בהכרח למצב צבירה מסודר יותר ובעל אנטרופיה נמוכה יותר. זה יהיה נכון תחת אילוצים מסוימים נוספים, כגון שמירת לחץ קבוע. בדוגמא של כוס המים שהופיעה בחלק הראשון של השאלה יש הנחה סמויה של לחץ קבוע – למשל, שכוס המים נשמרת בלחץ אטמוספרי. דוגמא הפוכה היא גז המתפשט באופן ספונטני מכלי בעל נפח קטן לכלי בעל נפח גדול יותר, כששני הכלים מבודדים. הטמפרטורה של הגז יורדת, ועם זאת האנטרופיה שלו עולה – הוא מתרחק מהנקודה של שינוי מצב הצבירה לנוזל, ולא מתקרב אליה.
בברכה,
פרופ' חיים דימנט
בית הספר לכימיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
לאחרונה אני קורא רבות על חלקיקים אלמנטריים אבל אף פעם לא הבנתי מהו ספין.
האם אפשר לקבל הסבר על כך?
תודה מראש.
רועי שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת
באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
המשך יום טוב ובהצלחה בהמשך.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום
רציתי לדעת מה בודק פנול פתלאין פוספט
תודה
סיגל