כימיה אנאורגנית

כפי שתואר בשאלה, במקרה של נתרן כלורי ישנו אטום נתרן וסביבו 6 אטומי כלור, וכך גם סביב כל אטום כלור ישנם שישה אטומי נתרן (פני השטח של גבישים יכולים להיות חלקים או מחוספסים!). המרחק בין שני אטומים שונים, נתרן וכלור נקרא הרידיוס היוני. כפי שהוסבר יפה ע"י התלמיד, אם היינו יכולים להביא נוזל או גז לריכוז גבוה יותר על גביש מלח לתרכובת החדשה שתווצר יהיה אותו רדיוס יוני או רדיוס דומה מאוד, ולכן ישנה אפשרות לגדל גביש על סוגי גבישים שונים. תהליך זה נקרא גידול אפיטקסיאלי של גבישים.

נא לשים לב לכך שאם נפרק את הגביש או נמיס אותו בתמיסה אז לגבישי הבסיס אין שכבה קודמת להאחז בה ולבנות עליה שכבה חדשה

As described in the question, in the case of NaCl, there is a Na atom and around it, there are 6 chlorine atoms, and around every chlorine, there are 6 sodium atoms. (the surface of a crystal can be smoot or not!). The distance between two adjacent Na-Cl is called the ionic radii. Well expressed by the student, if we are able to condensate a gas or a liquid on the salt crystal, and the new compound has the same (or very) close ionic radii, it is possible to grow a crystal on a different crystal. This is also known as epitaxial growth.

Please be aware that if we melt or dissolve the base crystals, we have no layer were to deposit the new layer.

Regards

Moris

פרופ' מוריס אייזן
כימיה
הטכניון

אין לי מושג....

לדעתי התלמידים צריכים לדעת קודם מהו ההרכב של אבקת הכביסה, מהי הפעילות של כל חומר, ואחכ, מה הריכוז של כל מרכיב בתמיסה שהם מכינים. יש לעשות השוואה דומה לג'ל כביסה ולהבין את מהות ההבדל ביניהם עבור אפקט הניקוי. רק כשיודעים את זה אפשר יהיה להניח השערת מחקר מה יקרה לנבטים.

ד"ר עידית גינזברג
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

דיאנה שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

המשך יום טוב

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

עידן שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

מצורף קישור למקור מידע נרחב על היווצרות היסוד פחמן ומידע נוסף להרחבה בנושאים נוספים וניתן לצפות בו כאן.

בנוסף, אני מצרף את הקישור לערך הרלוונטי בויקיפדיה להרחבה נוספת וקישורים חיצוניים נוספים

בהצלחה בהמשך.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב

יותר קל לחמם מאשר לקרר זו טענת השואל.

קצב הקרור או החמום נקבע לא רק ע"י הטמפרטורה אלא גם ע"י קצב כניסת (יציאת) החום אל הכוס (או מהכוס).

בדרך כלל אנו מחממים על מבער גז או חשמל ומכניסים כמות גדולה של חום בכל רגע ולכן הטמפרטורה עולה מהר.

כאשר שמים את הכוס במקרר  - המקרר "שואב" חום החוצה בקצב הרבה יותר קטן ולכן הטמפרטורה יורדת יותר לאט.

במתקנים רגילים (גז ומקרר רגיל) החום מגיע מידית אל הכלי הקטן המתחמם והמקרר חייב לדאוג לכל הנפח הגדול שלו. אם היינו מפעילים את המקרר אך ורק לנפח הקטן של הכוס יש לי הרגשה שהכוס היתה מתקררת מהר.

לקבלת הערכות מספריות צריך לדעת את הספק המקרר ואת הספק הגז.

בברכה

קדמה בר-אלי

פרופ' קדמה בראלי
מדעים מדוייקים ביה"ס לכימיה
אוניברסיטת תל אביב

היי

1) המרכיב העיקרי שיפסיק את האש יהיה המים, שכן הוא ימנע במידה נרחבת שריפה של תרכובות אחרות. השימוש בחומרים כדי לקבל טמפרטורות מים מקפיאות, עשויים להניב תוצאות מתונות בלבד (נושא חשוב יותר יהיה, שאם ישתמשו בתרכובות אלו והמים יתאדו - לאחר מכן התרכובות הללו יתחילו להתפרק וליצור חומרי נפץ חזקים, נפיצים ורעילים!!).

2) לגבי כיבוי אש על ידי כליאת חמצן, התהליך אכן אפשרי וכל תרכובת שמגיבה עם חמצן תעשה את הפעולה. אין צורך להוציא את כל החמצן מלכתחילה, שכן להקטין את רמת החמצן ל -12% (מ ~ 20% הקיים באוויר) תעשה את העבודה.

דרישת שלום

מוריס

פרופ' מוריס אייזן
כימיה
הטכניון

שלום רב, 

מצ"ב כמה מאמרים בנושא (פירוט בסוף התשובה). לפיהם, תחום הפעילות המיטבי לאנזים ה-PPO (בעצם, יש כנראה יותר מאנזים אחד כזה בתפו"ע) הוא בין pH 6.6 ל-9. ניתן לעכב את פעילותו במיץ תפוחים ע"י הורדת ה- pH בעזרת HCl אך ברמה שמשפיעה לרעה על טעם המיץ.

מאידך אפשר לעכב את ההשחמה בתפו"ע ע"י חומצה אסקורבית, במיוחד בשילוב עם חומצה ציטרית (חומצת לימון) או כלוריד הנתרן (מלח בישול). לפי מחברי המאמר, לכל אחד מהחומרים הנ"ל פעילות אחרת: חומצה אסקורבית מחזרת תוצרי החימצון – קינונים – בחזרה למצב של פנולים, כלוריד הנתרן מעכב את האנזים (ודווקא בגלל הכלוריד ולא הנתרן), וחומצת הלימון קושרת את יוני הנחושת בהם זקוק האנזים PPO. ההשפעה פה, לפי דבריהם, לא קשורה ב-pH. ולכן, המלח של חומצה אסקורבית – NA-אסקורבט או CA-אסקורבט מעכב השחמה כמו החומצה.

לא ראיתי עבודות על עיכוב PPO או השחמה בתפו"ע ע"י הידרוקסיד הנתרן.

למאמר מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.

למאמר מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.

למאמר מספר 3 ניתן ללחוץ כאן.

בברכה

ויקטור

ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

שלום ישראל,

להלן תשובותי,

1. מתכות מעבר נקראות גם d block elements כי בהן מתמלאים האלקטרונים בתת רמה d (הסבר על תת רמה: בכל רמת אנרגיה של האטום יש תת רמות במספר זהה למספר הרמה,למשל ברמה שלישית יש 3 תת רמות בשם s,p,d). מתכות מעבר הן כולן מתכות, אבל בתכונותיהן הן מהוות מעבר מהמתכות המובהקות בשני הטורים הראשונים של המערכה המחזורית לעבר היסודות שאינם מתכתיים בטורים: 3-8.

2. בניגוד למתכת, שבה הולכת הזרם וגם החום נעשית על ידי האלקטרונים הניידים, ביהלום הולכת החום נעשית על ידי תנודות הסריג. היהלום לא מוליך חשמל כי האלקטרונים שלו

"תפוסים" בקשרים הקוולנטיים.

3. מה שגורם לחומר שקל ממים לצוף בהם הוא כוח העילוי. כח העילוי פועל באופן נגדי לכוח הכובד. כוח העילוי שווה לנפח הנוזל הנידחה מהגוף כפול צפיפות הנוזל. לכן, אם צפיפות הנוזל גבוהה מצפיפות החומר ממנו עשוי הגוף אזי כח העילוי מאפשר ציפה של הגוף. במקרה הפוך הגוף כמובן שוקע כי כח הכובד מתגבר על כח העילוי.

כל טוב

רחל צימרוט

ד"ר רחל צימרוט

הוראת הכימיה
האוניברסיטה העברית

הדרך הפשוטה ביותר לדעת את ריכוז דו-תחמוצת הפחמן (CO₂) במי ברז היא ע"י חישוב בעזרת חוק הנרי. לפי חוק הנרי:

ריכוז (CO₂) בטמפ' החדר ביחידות של מול לליטר נתון ע"י לחץ חלקי של ה-(CO₂) באויר הסביבה באטמ. חלקי 30. לחץ חלקי של ה-(CO₂) הוא 0.00035 אטמ'. מכאן המסיסות=1.2X10^-5 מול לליטר מים (ערך אפסי!).

לא קל למדוד ריכוז זה בדייקנות. אפשרות פשוטה היא למדוד את האלקליניות של המים ע"י טיטרציה עם בסיס ואת ערך ההגבה של המים, מדידות אלה מאפשרות להעריך את המסיסות בעזרת משוואת קבוע שווי משקל הראשון של החומצה הקרבונית.

בברכה,

דוד חסון

פרופ' דוד חסון
מכון גרנד למחקר מים, הפקולטהלהנדסה כימית
הטכניון

גלי שלום רב,

אנו מודים לך על פנייתך לאתר "בשער ברשת" - אנו מקווים כי שאלתך נענתה לשביעות רצונך ומתאימה לצרכיך ויתכן אף לצרכי מורים אחרים. כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

רועי שלום רב,

שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.

כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.

מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת

באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.

המשך יום טוב ובהצלחה בהמשך.

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

שלום רב,

מי מזגנים הם מי עיבוי ולכן לא מכילים יונים.

ההרכב של מי ההשקיה תלוי בהרכב מי הרשת ויחס המיהול בין שני סוגי המים (עיבוי המזגנים ומי הרשת).

הצורך בהוספת יסודות הזנה ע"י דשנים תלוי בהרכב הכימי הסופי של המים, אבל בעיקר בסוג הצמחים שמתכוננים להשקות עם מים אלו.

בברכה,

חורחה טרצ'יצקי

ד"ר חורחה טרצ'יצקי
לחקלאות,מזון ואיכות סביבה
האוניברסיטה העברית