כימיה אורגנית
אבולוציה וטיפוח
אופטיקה
אזרחות
אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה
אנטמולוגיה
אסטרוכימיה
אסטרופיזיקה
אסטרופיזיקה ומדעי החלל
אפיגנטיקה
אקולוגיה
אקולוגיה ואבולוציה
אקלים וסביבה
ארכיאולוגיה
בוטניקה
ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית
ביוכימיה
ביולוגיה
ביולוגיה - 1
ביולוגיה ימית
ביולוגיה מולקולרית
ביולוגיה סינתטית
ביופיזיקה
גיאוגרפיה
גנטיקה
הוראת המדעים
הזנה בצמחים ובבעלי חיים
היסטוריה
המרחב העירוני
הנדסה
הנדסה ומדעי המחשב
הנדסת חשמל
הנדסת מזון
התא- מבנה ופעילות
התנהגות בעלי חיים
וטרינרי
זואולוגיה
חינוך
חינוך ועבודה סוציאלית
כימיה
כימיה אורגנית
כימיה אנאורגנית
כימיה אנליטית
כימיה פיזיקלית
כלכלה
כללי
מבוא לביולוגיה של האדם
מבנה התא וגנטיקה
מדעי החברה
מדעי החיים / מדעי הטבע
מדעי הטבע
מדעי המוח
מדעי המחשב
מדעי הסביבה
מדעי הרוח
מדעי כדור הארץ
מדעי כדור הארץ והיקום
מדעים מדויקים
מוט"ב
מזרע לזרע
מיקרואורגניזמים
מיקרוביולוגיה
מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה
משפטים
מתמטיקה
נוירוביולוגיה
ננוטכנולוגיה
פיזיולוגיה ורפואה
פיזיולוגיה של הצמח
פיזיקה
פיזיקה גרעינית
פסיכולוגיה
פרקינסון
קטלאז
קינטיקה
קרקע ומים
רבייה
רעידות אדמה והתפרצויות געשיות
רפואה
רפואה ומקצועות הבריאות
רפואת שיניים
שאלות מבחינות בגרות
שאלות מחוץ לתכנית הלימודים
שאלות שאינן בתחום טיפולנו
שונות
תורשה
תזונה ובריאות
תנ"ך
תקשורת ויסות ותאום
שלום גבריאלה
ישנו אתר אינטראקטיבי של מכון דוידסון בו תוכלו לבצע ניסוי און-ליין ולראות את התוצאות עם חומר קרע נוסף
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
אין לי מושג....
לדעתי התלמידים צריכים לדעת קודם מהו ההרכב של אבקת הכביסה, מהי הפעילות של כל חומר, ואחכ, מה הריכוז של כל מרכיב בתמיסה שהם מכינים. יש לעשות השוואה דומה לג'ל כביסה ולהבין את מהות ההבדל ביניהם עבור אפקט הניקוי. רק כשיודעים את זה אפשר יהיה להניח השערת מחקר מה יקרה לנבטים.
ד"ר עידית גינזברג
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
דלית שלום,
אני מניח שאת מתכוונת לאלפא ובטא גלוקוז. במים במצב של שיווי משקל היחס בין בטא/אלפא גלוקוז הוא 36:64 לטובת הבטא. הם דיאסטראומרים לכן יש להם תכונות כיומות פיזיקליות שונות. אפשר בפשטות יחסית לקבוע את ביחס בין האנומרים בקביעת סיבוב האופטי בעזרת פולרימטר מכיוון שהסיבוב האפטי שונה מאד עבור בטא ואלפא. אפשר גם לקבוע בשיטות כמו תהודה מגנטית גרעינית. לסוכרים אחרים יחסי בטא/אלפא שונים.
המעבר בין בטא ואלפא מזורז ע״י חומצה או בסיס אך בpH ניוטראלי המעבר הוא איטי. לכן אפשר להפריד בין אנומרים באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית בדרך כלל HPLC. בהפוך אפשר לקנות אנומרים שונים ולסתכל על המעבר בינייהם בזמן לאחר מסיסותם במים גם בחומציות משתנה.
תהליך הנשימה התאית מתחיל בתהליך הגליקוליזה שמתחיל בפוספורילציה של D-גלוקוז. מחקרים רבים נעשו בתחום זה לקבוע איזה אנומר יותר פעיל. מכיוון שיש מסםר אנזימים שמזרזים את תהליך הפוספורילציה בסופו של דבר אין תשובה חד משמעית וזה כנראה תלוי חיה ,אנזים ולכן אולי גם מקום בגוף. לסיפור הזה נכנסים גם אנזימי mutarotases האחראיים על זיריז מעברים בין אנומרים.
בברכה ,
הקשר המשולש פחמן-פחמן חזק יותר מהקשר הכפול C=C כשם שהקשר המשולש חנקן-חנקן חזק יותר מ- N=N, ר' טבלה מצורפת.
ברם האפקט הוא הרבה יותר גדול בחנקן (יציבות הקשר המשולש יותר מפי שניים מהכפול) מאשר בפחמן (שם האפקט הוא כ- 35%).
בנוגע לריאקטיביות, אם לשפוט לפי ריאקצית ההידרוגנציה של אתין, למשל
C2H2 +H2 --> C2H4
שינוי האנתלפייה הוא 172- קג'אול/מול כך שהאתין אכן נראה פחות יציב מהאתן (=פעיל כימית), וזה בעיקר כיוון שבריאקציה זו שוברים קשר H-H אחד אך יוצרים 2 קשרי C-H (לקשרים אלו אנרגיית קשר דומה, ר' טבלה), וזאת למרות המעבר מקשר משולש לכפול (הפרש חוזקי הקשר הללו רק כחצי חוזק קשר H-H).
בברכה
פרופ' נועם אגמון
מתמטיקה ומדעי הטבע, המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית
במהלך עבודת הביוחקר שלי נתקלתי בבעיה. הנני זקוק למציאת אינדיקטור לגלוקוז, ליתר דיוק לבדיקת כמות הגלוקוז בתמיסה מימית. אשמח אם תשיבו לשאלתי. תודה מראש, איוון.
שיטה לבדיקת רמת החומר האורגני בקרקע הנפוצה בקרב המורים היא שימוש במי חמצן ומדידת שינוי בטמפ' בעקבות החמצון של החומר האורגני. מספר פעמים ניסיתי והשוואתי בין קרקעות ויצא שהקרקע שבה היה צומח רב יחסית (חורש לעומת בתה) הגיבה בשינוי הטמפ' נמוך יותר. אני חושב שיש מרכיבי קרקע אי-אורגניים המגיבים גם הם עם מי החמצן (ולא רק נוכחות קטלאז). בחיפוש ראשוני בספרות הלועזית, לא מצאתי סימוכין לשיטה זאת. האם שיטה זו אכן אמינה ומה הן מגבלותיה.
שלום,
זוהי שיטה מאד לא מדויקת, והיא תחמצן רק חומר אורגני מאד קל-פירוק.
אם להשתמש במי- חמצן, אזי כלהלן:
· ליבש את הקרקע בתנור (מקובל 105 מ"צ ל-48 שע');
· לקרר את הקרקע בדסיקטור (באווירה נטולת אדי מים);
· לכתוש את הקרקע לאבקה;
· לשקול באופן אנליטי (מדויק ככל שניתן) דוגמה במשקל כ-5 גרם בכוס כימית (250 מ"ל) מזכוכית;
· להוסיף מקלון מגנטי;
· לשקול שוב כנ"ל, במידת הצורך לאחר ייבוש חוזר;
· להרחיף את הקרקע במים מזוקקים בעדינות, בלי להתיז החוצה;
· לחמם את הכוס על פלטה חשמלית עד רתיחה תוך כדי סחרור התרחיף;
· להוריד מהפלטה לקירור (לכ- 70-50 מ"צ);
· לטפטף מי-חמצן (30%) לתוך התרחיף;
· לחזור ולחמם עד רתיחה במשך כ-5 דק';
· על הפעולה מספר פעמים עד שהתרחיף יפסיק לתסוס לאחר הוספת מי-החמצן וחימומו;
· לייבש את כוס הזכוכית ב-105 מ"צ;
· לקרר, לייבש בתנור, לקרר בדסיקטור, לשקול כנ"ל;
· הפרש המשקלים (בין בסיום להתחלה) הוא בקירוב תכולת החומר האורגני במדגם.
בברכה,
ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני
נתקלנו באתר וויקיפדיה תחת הערך "נתרן הידרוקסידי" NaOH בתגובה בינו לבין אלומיניום. אנחנו מתכננים ניסוי כדי להבדיל בין שני חומרים יונים בסיסים, הנתרן ההידרוקסידי וסודה לכביסה-Na2co3. התחזית שלנו היא שהנתרן ההידרוקסידי יגיב באופן משמעותי עם האלומיניום וכך נוכל להבדיל ביניהם. השאלה שלנו היא האם התגובה היא מסוכנת? ובאילו תנאי בטיחות עלינו לנקוט? תודה רבה
שלום וברכה,
במסגרת עבודת ביוחקר אנו בודקות את השפעת היון אצטט על קצב גידול חיידקים ואת השפעת עיתוי הוספת חומצה אצטית על קצב גידול חיידקים.
רצינו לשאול:
א. מה ההבדל בין חומצה אצטית ליון אצטט?
ב. במטרה לבחון את שאלת החקר הראשונה - האם הגורם לעיכוב הגדילה של חיידקי e.coli הוא רמת החומציות או שמא נוכחות היון אצטט אנו מתכוונות לנטרל את החומצה האצטית במבחנות בעזרת NaOH שאלתנו היא, האם הוספת הבסיס תגרום לתגובת לוואי כימית שיש לקחת בחשבון.
תודה רבה
- כשחומצה אצטית מאבדת אטום מימן בקבוצת הקרבוקסיל מתקבל יון אצטט עם מטען שלילי (אניון) -CH3COO
- חומצה אצטית היא חומצה קרבוקסילית חלשה וידועה כחומר משמר המעכב גידול חיידקים. הטוקסיות שלה נובעת ממספר סיבות כשאחת מהן היא היכולת של החומצה (אך לא של יון האצטט) להכנס באופן חופשי לתא דרך קרום התא השומני ולשחרר פרוטונים (יוני מימן, הקטיון של החומצה) בציטופלסמה ובכך להעלות את החומציות בתא ולהעלות את ריכוז יון האצטט הטוכסי בתא.
ככל שהחומציות מחוץ לתא גבוהה הרי ריכוז יון האצטט בתוך התא יהיה גדול. באם תגרום להורדת החומציות מחוץ לתא על ידי הוספת הבסיס NaOH ויצירת המלח הנתרני של החומצה תקטין את מידת הכניסה של החומצה האצטית לתא, תקטין את העלאת החומציות בתא ותקטין את הריכוז של יון האצטט בתא. היות והשינוי שתגרום יהיה ביותר ממשתנה אחד (ריכוז יון האצטט) לא תוכל להגיע למסקנה חותכת לגבי השפעתו של משתנה זה לבדו על גידול החיידק המסוים. אל יאוש, גם כיום ההסבר או המנגנון (המנגנונים) המדויק לעיכוב הגידול של החיידקים על ידי חומצה אצטית לא ברור די צרכו.
פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
מה תפקיד המלח במים בחמצון ברזל ומהי הנוסחה הכימית וההסבר לתופעה?
תודה מראש.
שלום רב,
שאלתי קשורה לשני מקומות: ממ"ד בבית על קרקע וקניונים.
במקרה ויש ראדון בממ"ד כתוצאה מחוסר איוורור והממ"ד ליד המטבח, האם הגז נכנס לאוכל או לתרופות שעומדות על השולחן?
אם הקניון בנוי על גבי חנייה תת קרקעית ולא כל האזור מאוורר כמו מעל הכניסה לחניון האם הגז נמצא בקומה הראשונה מעל?
תודה רבה
שלום,
להלן תשובתי:
כמות הרדון משתנה באופן קיצוני בהתאם לסלעים עליהם בנוי המבנה, משטר הרוחות, האיוורור וכדומה. מדובר בהרבה גורמים ולכן אין אפשרות לענות תשובה כללית ועקרונית, ומי שרוצה יכול לפנות לאחת מחברות רבות שנותנות שירותי מדידה
(למשל http://amn-radiation.ppc-simple.co.il/)
באשר לזיהום ברדון של מזון או תרופות חשופות: אמנם מעט מאד יכול להספג, אך כיוון שהרדון הוא גז אציל, הכמויות הנספחות זניחות. הסכנה העיקרית היא בחשיפה ממושכת לסביבת רדון וכאמור, רק מדידה מוסמכת יכולה לתת מענה.
דוד אבניר
פרופ' דוד אבניר
כימיה
האוניברסיטה העברית
שלום רב,
למה משתנה צבע הסבון הצבעוני ונעשה קרוב לצבע לבן בזמן השטיפה?
תודה מראש
דיאנה שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
המשך יום טוב
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
ברצוני לדעת כיצד מפיקים את היסוד פחמן.
תודה מראש
עידן שלום רב,
שמחנו לקבל את שאלתך ואנו מקווים כי התשובה הינה מספקת ואף סייעה לך.
מצורף קישור למקור מידע נרחב על היווצרות היסוד פחמן ומידע נוסף להרחבה בנושאים נוספים וניתן לצפות בו כאן.
בנוסף, אני מצרף את הקישור לערך הרלוונטי בויקיפדיה להרחבה נוספת וקישורים חיצוניים נוספים
בהצלחה בהמשך.
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
לאור התשובה לשאלה 7223 , ששתי כוסות מים המונחות באותו מקום, אחת קרה מטמפ האויר ואחת חמה מהאויר באותו יחס, יגיעו בזמן זהה לאותה טמפ , שאלתי היא-
מדוע קל יותר לחמם חומרים מאשר לקרר אותם. חימום כוס מים (מטמפ החדר) ב- 10 מעלות לוקח שניות או דקות אחדות ( תלוי באמצעי החימום) , קרור כוס מים (בטמפ החדר) ב-10 מעלות פחות, לוקח שעות.
גם חימום מים עד לרתיחה -100 מעלות , לוקחת פחות זמן מקרורם לנקודת הקיפאון, אף כי מי ברז הם רק בטמפ החדר, נניח 25 מעלות. האם הבעיה נובעת מכך שהטמפ במקרר הביתי וגם בתא ההקפאה, אינה כה נמוכה ואם המקרר היה קר יותר, מהירות הקרור היתה גבוהה כמו מהירות החימום? האם ניתן (עקרונית) לייצר מקרר מהיר שיקפיא מים במהירות שמכשיר המיקרוגל מרתיח אותם?
תודה על העזרה,
שלום רב
יותר קל לחמם מאשר לקרר זו טענת השואל.
קצב הקרור או החמום נקבע לא רק ע"י הטמפרטורה אלא גם ע"י קצב כניסת (יציאת) החום אל הכוס (או מהכוס).
בדרך כלל אנו מחממים על מבער גז או חשמל ומכניסים כמות גדולה של חום בכל רגע ולכן הטמפרטורה עולה מהר.
כאשר שמים את הכוס במקרר - המקרר "שואב" חום החוצה בקצב הרבה יותר קטן ולכן הטמפרטורה יורדת יותר לאט.
במתקנים רגילים (גז ומקרר רגיל) החום מגיע מידית אל הכלי הקטן המתחמם והמקרר חייב לדאוג לכל הנפח הגדול שלו. אם היינו מפעילים את המקרר אך ורק לנפח הקטן של הכוס יש לי הרגשה שהכוס היתה מתקררת מהר.
לקבלת הערכות מספריות צריך לדעת את הספק המקרר ואת הספק הגז.
בברכה
קדמה בר-אלי
פרופ' קדמה בראלי
מדעים מדוייקים ביה"ס לכימיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
להלן התגובה:
2H3O+(aq) + S2O32-(aq) => 3H2O(l) + SO2(g) + 1/8S8(s)
מתוארת תגובת חימצון חיזור כי יש שינוי במספר החימצון של הגופרית והיא גם מוסרת וגם מקבלת אלקטרונים - תגובת חימצון חיזור עצמי.
אך האם זו גם תגובת חומצה בסיס? האם יש פה מעבר פרוטון? האם יוני התיוסולפט משמשים כבסיס?
שלום רב,
מדוע ריכוז גבוה של מי חמצן בתגובה עם לומינול מקצר את זמן ההארה?
בחקירת תגובת הפלורסנציה של לומינול עם מי חמצן בנוכחות יוני נחושת (כזרז) בסביבה בסיסית. הריכוז האופטימלי ע"פ הספרות הוא 0.05% . כאשר הגבנו את לומינול עם ריכוזים גבוהים יותר התקצר זמן ההארה ומעל 1% גם העוצמה פחתה.
מה הגורמים לירידה זו? האם מי החמצן קולטים את האנרגיה ויוצרים תגובה אחרת/ נוספת? האם הערעור מתרחש לרמות אנרגיה גבוהות יותר ואז משתחררת קרינה קצרה מהתחום הנראה?
בתודה ענת פלדנקרייז
שלום,
1. האם אפשר בעזרת ערבוב של אשלגן חנקתי ומים או ערבוב של אמון כלורי ומים לכבות שריפות?
2. האם ניתן לכבות שריפה ע"י שימוש ב- 2 חומרים כימיים, בין אם זה לשאיבת החמצן ממוקד השריפה או יצירת תגובה כימית שגורמת לקור? במידה וכן אשמח לדעת מה הם החומרים.
תודה
היי
1) המרכיב העיקרי שיפסיק את האש יהיה המים, שכן הוא ימנע במידה נרחבת שריפה של תרכובות אחרות. השימוש בחומרים כדי לקבל טמפרטורות מים מקפיאות, עשויים להניב תוצאות מתונות בלבד (נושא חשוב יותר יהיה, שאם ישתמשו בתרכובות אלו והמים יתאדו - לאחר מכן התרכובות הללו יתחילו להתפרק וליצור חומרי נפץ חזקים, נפיצים ורעילים!!).
2) לגבי כיבוי אש על ידי כליאת חמצן, התהליך אכן אפשרי וכל תרכובת שמגיבה עם חמצן תעשה את הפעולה. אין צורך להוציא את כל החמצן מלכתחילה, שכן להקטין את רמת החמצן ל -12% (מ ~ 20% הקיים באוויר) תעשה את העבודה.
דרישת שלום
מוריס
פרופ' מוריס אייזן
כימיה
הטכניון
שלום וברכה
ברצוננו לשאול מספר שאלות
- כיצד נתרן הידרוקסידי (NAOH) וחומצת מימן כלורי (HCL) משפיעים על האנזים האחראי על השחמת התפוח (פוליפנול אוקסידאז)?
- מה הקשר בין רמת PH לקצב השחמת תפוח עץ?
תודה רבה מראש על עזרתך והמשך שבוע טוב.
שלום רב,
מצ"ב כמה מאמרים בנושא (פירוט בסוף התשובה). לפיהם, תחום הפעילות המיטבי לאנזים ה-PPO (בעצם, יש כנראה יותר מאנזים אחד כזה בתפו"ע) הוא בין pH 6.6 ל-9. ניתן לעכב את פעילותו במיץ תפוחים ע"י הורדת ה- pH בעזרת HCl אך ברמה שמשפיעה לרעה על טעם המיץ.
מאידך אפשר לעכב את ההשחמה בתפו"ע ע"י חומצה אסקורבית, במיוחד בשילוב עם חומצה ציטרית (חומצת לימון) או כלוריד הנתרן (מלח בישול). לפי מחברי המאמר, לכל אחד מהחומרים הנ"ל פעילות אחרת: חומצה אסקורבית מחזרת תוצרי החימצון – קינונים – בחזרה למצב של פנולים, כלוריד הנתרן מעכב את האנזים (ודווקא בגלל הכלוריד ולא הנתרן), וחומצת הלימון קושרת את יוני הנחושת בהם זקוק האנזים PPO. ההשפעה פה, לפי דבריהם, לא קשורה ב-pH. ולכן, המלח של חומצה אסקורבית – NA-אסקורבט או CA-אסקורבט מעכב השחמה כמו החומצה.
לא ראיתי עבודות על עיכוב PPO או השחמה בתפו"ע ע"י הידרוקסיד הנתרן.
למאמר מספר 1 ניתן ללחוץ כאן.
למאמר מספר 2 ניתן ללחוץ כאן.
למאמר מספר 3 ניתן ללחוץ כאן.
בברכה
ויקטור
ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני
איזו ריאקציה כימית נוצרת בין אקונומיקה למלח לימון?
רעייתי השתמשה ב-2 החומרים גם יחד להלבנת הכיור מכתמים שהיו עליו. כתוצאה מכך עלה ענן גז חריף.
מה קרה מבחינה כימית בין 2 החומרים. אם אפשר אשמח לקבל גם הסבר מילולי - לאנשים מן הישוב+ תיאור התהליך הכימי - באמצעות נוסחאות.
בתודה, רפי חתוכה.
לא מורה לכימיה.
ניסינו לחקור כיצד משפיע הרכב הגלידה שהכנו לבד על כמה מהר הגלידה "נמסה" ? מצאנו שבהכנת גלידה ביתית ככל שריכוז השומן או כמות הסוכר גדולים יותר כך משך הזמן עד להופעת טיפה ראשונה של גלידה מותכת ("נמסה") היה קצר יותר . כיצד ניתן להסביר זאת ?
שלום רב,
התופעה נובעת מהתכונות הקוליגטיביות של תמיסה - תכונות התלויות בריכוז המספרי של מולקולות המומס, ובפרט, הורדת נקודת הקיפאון של תמיסה. ככל שריכוז הסוכר בגלידה גבוה יותר, טמפרטורת הקיפאון שלה נמוכה יותר וקרובה יותר לטמפרטורת המקפיא- כלומר ההקפאה פחות עמוקה. (אם למשל טמפרטורת הקיפאון תהיה נמוכה מטמפרטורת המקפיא - הגלידה לא תקפא כלל, או תפשיר אם הוכנסה קפואה) כתוצאה מהגדלת ריכוז הסוכר, הגלידה תעבור התכה מהר יותר כשנוציאה מהמקרר.
השפעת אחוז השומן היא עקיפה - ככל שאחוז השומן במתכון גבוה יותר - יש פחות מים ואז ריכוז הסוכר במים גבוה יותר- וההסבר כמו במקרה הקודם.
הצעה: נסו להקפיא כדורי גלידה (אבל לא עם הרבה סוכר או שומן) הקפאה עמוקה (בDeep freezer ביתי) , אח"כ לטבול אותם ב"בצק בירה" ולטגן זמן קצר בשמן עמוק- ותקבלו "סופגניה" ממולאת בגלידה לחנוכה...
בתאבון וחג שמח,
יואב ליבני
פרופ' יואב ליבני
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
קיימת סתירה שלא מסתדרת לי בנושא קבוע מיכאליס מנטן ועקום מיכאליס מנטן
אם ריכוז הסובסטראט נמוך מאד יחסית לערכו של קבוע מיכאליס מנטן, ניתן להזניחו במכנה ומתקבלת משוואת ישר
מדובר באזור הלינארי של העקום
מצד שני, כאשר המהירות היא חצי מהמהירות המקסימלית, ערכו של קבוע מיכאליס מנטן שווה לריכוז הסובסטראט
גם זה יוצא באזור הלינארי של העקום
איך ייתכן שערכו של הקבוע שווה לריכוז הסובסטראט באזור הלינארי בעקום, אזור שבו נאמר שריכוז הסובסטראט נמוך מאד יחסית לקבוע
???
שלום,
להלן קישור לתשובה: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4960
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
מדוע סוליות גומי שלא נמצאות בשימוש פרק זמן מתפוררות? ומדוע עצם השימוש מונע התפוררות. מה הרכבן הכימי?
חפשתי הרבה על הנושא הזה ולא יכלתי למצוא הסבר מדעי באופן ישיר שיכולה לתבסס עלוי כרקע מדעי להסביר את הקשר בין תופעת בועות הסבון לכימיה
בבקשה אם תוכלי להמליץ אתר מסוים או חומר להנושא הזה יהיה מצוין
תודה
שלום,
להלן תשובה לשאלתך בנושא: בועות סבון
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3967
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
נ.ב
האם מדובר במלחים מסוימים או בכל סוג מלח.
עמית שלום,
שאלה בנושא שיעור ריכוז מלחים במי ברז נענתה בעבר באתר.
להלן הקישור: http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4794
שמחנו לסייע,
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
1. רציתי בבקשה לדעת מדוע "מתכות המעבר" נקראות "מתכות המעבר"? מה בדיוק עובר?
2. יודע אני כי ליהלום מוליכות חום גבוהה. מה מאפשר (מבחינת החלקיקים שבתוך אטוומי החומר) את הולכת החום בחומר זה?
3. במידה ואניח פיסת עץ קטנה בתוך כלי מלא מים היא תצוף.
אני יודע כי הדבר מתרחש בשל צפיפותה הקטנה מצפיפות התווך בה היא נמצאת, אך מה בדיוק גורם לפיסת העץ להתרומם מעלה ולצוף?
תודה!!
ישראל
שלום ישראל,
להלן תשובותי,
1. מתכות מעבר נקראות גם d block elements כי בהן מתמלאים האלקטרונים בתת רמה d (הסבר על תת רמה: בכל רמת אנרגיה של האטום יש תת רמות במספר זהה למספר הרמה,למשל ברמה שלישית יש 3 תת רמות בשם s,p,d). מתכות מעבר הן כולן מתכות, אבל בתכונותיהן הן מהוות מעבר מהמתכות המובהקות בשני הטורים הראשונים של המערכה המחזורית לעבר היסודות שאינם מתכתיים בטורים: 3-8.
2. בניגוד למתכת, שבה הולכת הזרם וגם החום נעשית על ידי האלקטרונים הניידים, ביהלום הולכת החום נעשית על ידי תנודות הסריג. היהלום לא מוליך חשמל כי האלקטרונים שלו
"תפוסים" בקשרים הקוולנטיים.
3. מה שגורם לחומר שקל ממים לצוף בהם הוא כוח העילוי. כח העילוי פועל באופן נגדי לכוח הכובד. כוח העילוי שווה לנפח הנוזל הנידחה מהגוף כפול צפיפות הנוזל. לכן, אם צפיפות הנוזל גבוהה מצפיפות החומר ממנו עשוי הגוף אזי כח העילוי מאפשר ציפה של הגוף. במקרה הפוך הגוף כמובן שוקע כי כח הכובד מתגבר על כח העילוי.
כל טוב
רחל צימרוט
ד"ר רחל צימרוט
הוראת הכימיה
האוניברסיטה העברית
מה קורה לנפח ממס, כשמוסיפים לו מוצק? למשל, סוכר או מלח למים. האם הנפח של התמיסה עולה? תודה.
אייל שלום,
בדרך כלל, כאשר מוסיפים מומס לממס, נפח התמיסה גדול מאשר נפח הממס לבדו. אבל יש שני תרחישים לפיהם הכלל הזה אינו נשמר.
לפי התרחיש האחד, לממס יש חללים ריקים גדולים יחסית לגודל החלקיקים (הפרודות) שלו. אז, אם החלקיקים של המומס מספיק קטנים הם יכולים למצוא את מקומם בחללים האלה, כך שנפח התמיסה לא יגדל מעבר לנפח המקורי של הממס. נתאר לעצמנו סל מלא ביצים עד גדותיו שאליו אנו מוסיפים דובדבנים. אפשר להוסיף הרבה דובדבנים בלי שנראה אותם ועדיין נחשוב שהסל מלא רק בביצים.
לפי התרחיש השני, חלקיקי המומס גורמים לדחיסה של הממס בגלל כוחות חשמליים, וזה מה שקורה עם יונים של מלחים, אם כי ברוב המקרים התוצאה הסופית של הוספת מלח היא הגדלת הנפח, בגלל הנפח העצמי של היונים. אולם יש מלחים, כמו נתרן הידרוקסידי או תלת-נתרן פוספטי, בהם תוצר הדחיסה גדול מהנפח העצמי של היונים ונקבל הצטמקות של התמיסה ביחס לממס.
שני התרחישים האלה אינם קיימים לגבי הדוגמאות שהבאת: גם סוכר (סוכרוז) וגם מלח (נתרן כלורי) יגדילו את הנפח כאשר הם מומסים במים.
פרופ' יצחק מרכוס
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית
שלום,
אנו חוקרים את השפעת ריכוז המלח על תהליך הצמיחה.
אנו יודעים שריכוז מלח בקרקע משפיע על תהליך הצמיחה, .
בגלל תהליך האוסמוזה.
אנו מחפשים מאמרים או הסבר על המלח כגורם רעיל ובעקבות כך מעכב את הצמיחה
תודה מראש.
רינה שלום,
שאלתך בנושא: המלח כגורם רעיל ובעקבות כך מעכב את הצמיחה, נענתה בעבר באתר ולהלן קישור לתשובות:
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3491
http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=5579
נשמח לסייע גם בהמשך,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום
א.מדוע פרוקאין אינו יציב בגוף?
ב.מדוע נוכחות פרוקאין מפריעה ביעילות אנטיביוטיקות ממשפחת הסולפה?
תודה,
אירמה
שלום רב,
בתשובה לשאלות:
א. פרוקאין הוא אסטר שעובר הידרוליזה בקלות על ידי אסטראזות שנפוצות בדם. לכן הוא מאבד את פעילותו במהירות.
ב. פרוקאין הוא אסטר של חומצה פרא-אמינו בנזואית (PABA). PABA דרושה לחיידק כדי לייצר חומצה פולית הדרושה להתרבותו של החיידק. סולפה היא אנטימטאבוליט של PABA שמונעת את התרבות החיידק. לכן השילוב ביניהם עשוי לגרום לסולפה לאבד מיעילותה. למעשה, פרוקאין ניתן לצורך אילחוש במתן מקומי בהזרקה ואז הכמות שמגיעה למחזור הדם הסיסטמי נמוכה מאוד (בכל מקרה השימוש לא שכיח במיוחד) ואילו סולפה ניתנת בבליעה (ובדרכים נוספות) בכמות הנדרשת ומעט הפרעה לא ממש תשבש את הטיפול.
בברכה,
ד"ר עדנה אופנהיימר
ד"ר עדנה אופנהיימר
רפואה/החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
זוג תלמידות בדקו בעבודת ביוחקר את השפעת החשיפה לחמצן על כמות ויטמין c
בתפוזים.
הם חתכו תפוזים למספר חתיכות שונה: תפוז לחצי, לארבע,לשש,לשמונה ולעשר
ותפוז שלם כבקרה .לאחר כשעה הם סחטו את התפוזים למבחנות ,הוסיפו כמות שווה
של עמילן וטיטרו עם יוד עד לקבלת צבע שחור. התוצאות יצאו מפתיעות:ככל
שהתפוז היה חתוך יותר,התקבל בו יותר ויטמין בניגוד להשערה שחשיפה לחמצן
פוגעת בויטמין c. נשמח להסבר ואף להפנייה למקורות מידע רלוונטיים .תודה רבה
לאור בלבול רב במקורות המידע שברשותי, הייתי מבקשת לעשות סדר. מה הם השמנים המומלצים לבישול ולטיגון ומדוע. לפי הידוע לי ככל שהשמן מכיל יותר חומצות רב בלתי רוויות הוא רגיש יותר לחימצון. אך ישנם שמנים שזהו הרכבם ומומלץ עדיים להשתמש בהם. מדוע ?
בברכה ובתודה
רחל
קיימים היבטים שונים שחשובים בבחינת ההשלכות הבריאותיות של שומנים. כדוגמה, אנחנו מכירים היטב את הסכנות המפורסמות תדיר בתקשורת בצריכת כולסטרול, כמרכיב חשוב במחלות לב ואחרות. מצד שני ידוע היטב שחוסר בכולסטרול יכול להוביל למגוון מחלות מטאבוליות. גופינו זקוק למגוון רחב של שומנים, שלא כולם ניתנים לסינטזה בגופינו. העיקרון המנחה הוא עזרה לשליטה הפיזיולוגית של כמות השומן המסויים בגוף.
בעולם המודרני אני ניזונים ממגוון מזונות שמקורם בעיקר בחקלאות אנושית. מסתבר שבמזונות אלה ישנה העדפה לשומנים מסויימים ולא לאחרים שנחוצים לנו. ההטיה הזו מתבטאת בקושי להומאוסטזיס (איזון פיזיולוגי) של המרכיבים השונים בגופינו. התזונאים מנסים לשנות את ההטיה הזו חזרה למה שגופינו צריך באמת. בתוך כך, חומצות השומן הרוויות הינם מרכיב חשוב, שלא נמצא בדרך כלל באיזון.
מגוון רחב של מחקרים הראה ששימוש בשמנים שבהם יש הרכב מוגדל של חומצות רב בלתי רוויות מוביל למגוון תופעות פיזיולוגיות רצויות. אחת האנקדוטות הידועות היא, שבמחקר שנעשה באסירים בכלא שבו נתנו לאסירים דגי ים עמוק (סלמון וטונה, העשירים בחומצות שונן רב בלתי רוויות) באופן קבוע, האסירים הראו רמות אלימות מופחתות. מחקר השוואתי אחר הראה שמדינות שבדיאטה שלהם יש מרכיב גבוה של דגי ים מראים ירידה בדיכאון. העדויות הן רבות ומכיוונים שונים.
התועלת המרכזית בשמנים אלה מגיעה כאשר הם נלקחים ללא בישול או טיגון. הסיבה היא בדיוק כפי שהשאלה מרמזת: קל לחמצן קשרים רווים ובחימום הרבה מהשמנים הרב בלתי רווים הופכים לשמנים אחרים שאינם מועילים ואף יכולים להיות מזיקים בכמות גדולה. זו גם הסיבה שלא ניתן לשמור שמנים אלה לתקופות ארוכות מחשש לחימצון עם החמצן באויר. לצורך הטיגון עדיף להשמש בשמנים שאינם מתחמצנים או מתפרקים בקלות. מצד שני, בחומצה הרוויה שנוצרת מהחומצה הבלתי רוויה אין בדרך כלל סכנה מיוחדת (פשוט אין בה עוד תועלת). סכנה פוטנציאלית גדולה יותר מתקבלת מפירוק של שרשרות השומן (למשל קיצור השרשרת או יצירת רדיקלים ממנה). תופעה זו יורדת עם ירידת נקודת העישון של השמן ואינה קשורה ישירות לדרגת הרוויון של השמן.
ד"ר דניאל הריז
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית
במסגרת עבודות צורפות משתמשים,
בחומצה בורית לטבילת זהב לפני הלחמה.
לפני יום השארנו כלי פתוח עם הנוזל,
והופתענו לגלות שבמקום נוזל קיבלנו גבישים שתפחו ויצאו מהכלי,
נראה כמו צמר גפן.
תוכל לתת לנו הסבר לזה, מה קרה כאן,
האם החומר מסוכן/רעיל,מה החומר עושה?
איזה שימושים יש לחומצה בורית"
תודה גלעד פילוסוף
Hi
There two easy ways to measure oxygen concentrations in water. Either by using an oxygen sensor electrode or by the Winkler method, that is base on manganese sultanate and iodine titrated with thiosulfate.
בברכה,
תלמידי חוקרים במסגרת מיני מחקר בכימיה על תגובות לומינסנסיות.
הם ביצעו ניסוי בו שינו את המחמצן ע"פ פרוטוקול בו NaClO משמש כמחמצן בסביבה בסיסית (בנוכחות NaOH) . כאשר שינו את המחמצן לKmNO4 או ל KClO3 בסביבה בסיסית התגובה לא התרחשה.
השאלות : 1. מדוע? 2. האם יש מחמצנים אחרים (פרט למי חמצן) שמגיבים בתגובת הארה בסביבה בסיסית? -יש לציין שהתלמידים רוצים לשמור על גורמים קבועים.
שלום רב,
1) האם יש רעיון יפה להראות לתלמיד מה זה קשר כימי יוני או קוולנטי ?
2) האם יש נוסחה שנותנת מספר האיזומרים לאלקאנים ? למשל ל הפטאן, כמה איזומרים יש ?
באשר לשאלה הראשונה שלך, אני יכול לחשוב למשל על ההבדל בקוטביות, זו לא דרך כללית אך יכול לעזור במקרים יותר ספציפיים. מלחים שיותר קוטביים לא יתקדמו על משטחי TLC סיליקה או אלומינה. בתרכובות קוולנטיות רבות תהיה התקדמות בהרצה של החומר, אבל זה לא תמיד המקרה פני שיש תרכובות קוולנטיות רבות שהן מאוד קוטביות (מלחים אורגניים וכו ').
כמו כן, במקרים רבים מסיסות במים או ממס אורגני כמו butanol יכולה לעזור.
השאלה צריכה להיות יותר ספציפי, למשל: מה הם הסוגים של תרכובות שאת חושב עליהן?
באשר לשאלה השניה, יש דרך, מתמטית, מאוד מסובכת, כדי לתת לכם מושג, לC7 יש 9 תרכובות, ל, 355 C12- ל , 366,319 C20- ל 40Cיש 10 בחזקת 13.
פרופ' יואל קשמן
ביה"ס לכימיה
אוניברסיטת תל אביב
ביקרבונט (HCO3) מגיב עם חומצה לייצר CO2, H2O ומלח המתאים. לדוגמא, NaHCO3 מגיב עם חומצה אצטית (CH3COOH) כדלקמן:
NaHCO3 + CH3COOH = CO2 + H2O + CH3COONa
בפירוק של סודיום ביקרבונט לצפות באופן בטוח על ידי שימוש בחומרים הנמצאים מטבח:
שימו 1/4 כפית אבקת סודה לשתייה (אשר מורכבת מ - NaHCO3) בכוס שקופה קטנה והוסיפו בזהירות 1 כף חומץ (הכוללת בעיקר חומצה אצטית ו מים).
הבועות הנוצרות הן גז של CO2. מה שנשאר בכוס הוא מלח CH3COONa ומים.
היזהרו שלא להתנסות עם כמויות גדולות יותר של חומרים ללא פיקוח מתאים.
פרופ' אמיליה אייזנר
מדעים מדויקים
אוניברסיטת תל אביב
תודה על התשובה המפורטת השאלה הייתה בדיוק בהיבט הפורמלי - הגדרות. אין חולק על מהות התהליך.
האם כאשר ברונסטד מגדיר חומצה כחומר המאבד פרוטון, האם יש בהגדרה התניה של בסיס בתהליך, או קביעה שהפרוטון נקשר לבסיס? לכן שאלתי. האם יש מקור האומר, שחומצה מוגדרת כך בתנאי שיש גם בסיס.
תודה, נעמי
שלום נעמי,
אני לא חסיד גדול של פורמליזם והגדרות מילוליות מכיוון שהם מסיטים את עיקר העניין מהבנה של פרטים מיקרוסקופיים של תהליך לשינון של הגדרות, למרות שברור לי שתלמידים מעדיפים לרוב הגדרות ברורות וכו...
לפי מיטב הבנתי, הגדרת ברונסטד-לאורי, דורשת שיהיה שיווי משקל בין החומצה והבסיס לבין הבסיס והחומצה המצומדים בעבר השני של תהליך שיווי המשקל ולכן כנראה אין משמעות למצב שבו יש רק תורם פרוטון ללא מקבל פרוטון. לכן להערכתי, בהיבט הפורמלי, היו ברונסטד או לאורי אומרים כי אין כאן תהליך חומצה-בסיס.
לכן, לפי דעתי התשובה היא האופציה השניה: "חומצה מוגדרת כך בתנאי שיש גם בסיס" – לפי הגדרת ברונסטד-לאורי. אני מודה שלא קראתי את הטקסטים המקוריים שלהם, אלא רק פרשנות עכשווית לרעיון, ויתכן שאני טועה.
בכל מקרה, כאמור, הצמדות לפורמליזם של הגדרות לא מביאה כאן תועלת מבחינת הבנת הכימיה, לפי דעתי.
בברכה
פרופ' גיל מרקוביץ
בית הספר לכימיה
אוניברסיטת תל אביב
שלום רב,
האם המולקולות NCl3 או PH3 הן קוטביות? האלקטרושליליות של אטומי הקשר שווה אך המבנה הוא של פירמידה משולשת שיוצר מבנה קוטבי.
תודה מראש.
שלום,
האם יתכן פעפוע מסויים במוצק?
תודה.
גלי שלום רב,
אנו מודים לך על פנייתך לאתר "בשער ברשת" - אנו מקווים כי שאלתך נענתה לשביעות רצונך ומתאימה לצרכיך ויתכן אף לצרכי מורים אחרים. כל מומחי "בשער ברשת" הינם מדענים, אנשי אקדמיה ומומחים בתחומם.
מצורף בזה קישור לתשובה שהתקבלה ע"י המומחה אליו הופנתה השאלה כפי שהיא מוצגת באתר "בשער" וניתן לצפות בה כאן.
בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
שלום רב,
באחד הניסויים הקשורים להמסה, מכינים תמיסת CuSO4(aq) ותמיסת יוד המומס בציקלוהקסאן.
כשמערבבים שתי תמיסות, מקבלים שתי שכבות בלי שום שינוי נוסף.
אבל שמוסיפים לאותה מבחנה המכילה את שתי התמיסות שמן פרפן, צבע שתי השכבות משתנה. איך מסבירים את זה. למרות ששמן פריפן "צריך להיות הידרופובי" אבל צבע התמיסה היונית הופך מתכלת לירוק בהיר!!! איך מסבירים עובדה זו?
תודה
שלום,
כששתי תמיסות נמצאות במגע ישנה חלוקה בין המומסים בין שתי התמיסות. במקרה הזה מרבית היוד נמס בציקלוהקסאן ומרבית יוני הנחושת היו בתמיסה המימית. ברגע שנוסף חומר חדש מקדמי החלוקה בין שתי התמיסות יכולים להשתנות מסיבות שונות הנובעות מאופי החומר ותכונות הממסים והמומסים. שינויי הצבע מעידים שהפראפין גרם לחלוקה מחדש של יוני הנחושת והיוד בין שתי התמיסות.
זה נכון שהפארפין הידרופובי אבל גם הוא יכול להכנס למים בריכוזים מאד נמוכים ולהשפיע על המסת המומסים השונים ולהוביל לשינויי צבע הנובעים מהבדלים בריכוזי המומסים בכל אחת מהתמיסות.
אורי
ד"ר אורי רביב
המכון לכימיה
האוניברסיטה העברית