זואולוגיה

שלום שלי,

אם אין למצוא את הרצוי, יש למצות את המצוי. החלקה שיש לך בלב האזור העירוני – עם זה צריך לעבוד ועמה להתקדם, אין בטבע 'שטח תצפית מושלם'. אם החלקה העירונית שלך מספיק טובה עבור השבלולים ואין חלקה מושכת יותר, אז זה מה שיש.

בחלקה העירונית שלך, מכל הצמחים אני מציע להתרכז בעבקנה, כי מרבית הפרטים באוכלוסית השבלולים הם עליו; בשלב ראשוני לפחות, כדאי להתעלם משאר הצמחים.

אם על העבקנה יש כיום שבלולים והם יורדים ממנו מדי ערב כדי לאכול מהקרקע הייתי מסמן את כל הפרטים שעל אחד הצמחים בצבע נתון (שתי נקודות של לכה לצפרניים) ובודק אם הם חוזרים מדי יום לאותו הצמח. במקצת פרטי העבקנה הייתי מציין בלכה אחת את הפרט העליון (שוב, בשתי נקודות), בלכה מצבע אחר את מספר שתיים ובלכה שלישית את מספר שלוש, ובודק במהלך תקופה האם סדר זה נשמר. מאחד העבקנים הייתי גם מסיר את הפרט העליון במרומי הענף, מודד ואולי גם שוקל אותו ובודק אם אכן זהו הפרט הגדול ביותר על ענף נתון. אני חושב שגם הייתי עוקב אחר פרט כלשהו שהוא עכשיו במרומי הענף, למעלה, ולמחורת הייתי מחייב אותו להיות לא הראשון העולה בצמח אלא השני או השלישי, והייתי בודק אם הוא יעקוף את אלה הקודמים לו.

והייתי גם שוקל להדביק על העבקנה קונכיות ריקות, ישנות, ובודק אם הן מהוות מכשול שהשבלולים העולים בענף לא יכולים לעקוף אותו.

בברכה,

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

שלום רב,

השאלה מה מכתיב את מיקומם של שבלולים על השיח היא מצוינת. בין הגורמים הבאים בחשבון יש למנות את החום, מצב התזונה, יחסים בין פרטים, נוכחות פרטים פצועים, ונוכחות טורף.

השיקול של חום העולה מן הקרקע משמעותי בעיקר בשלהי האביב, שאז הן נעשה חם מאוד הן הפרטים עומדים בפני תרדמת קיץ ארוכה (קיוט). מעבר לכך, יתכן שהשבלולים מוצאים את מזונם גם על השיח, בצורת פטריות רקב או גבעולים מתים – יש לזכור ששבלולים יכולים להיזון על חומר צמחי מת מהיותם מצוידים באנזים מפרק התאית צלולאז. יש בהחלט חשיבות ליחסים בין הפרטים: בתוך שגר אחד פרט אחד הוא אלפא ובנוכחותו הוא מדכא פרטים אחרים בני מינו, ומעכב את גדילתם. כמו כן נמצא לאחרונה שבנוכחות פרט שנפצע עקב נוכחות טורף, שבלולים בסוג דרחול נסים על נפשם גבוה יותר מאשר ללא פרט פצוע זה, שזועק כביכול "ברחו! נתפסתי על ידי טורף!".

לגבי מרבית השאלות האלה אין מענה וזהו נושא מצוין למחקר שדה, עם ביקורות קפדניות.

כללית פרט גדול יותר הוא גם חזק יותר ועמיד יותר ויש בכך ערך הישרדותי רב.

בברכה,

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

שלום שלי,

להלן קישור לתשובה לשאלתך:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=4734

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

קשה להניח שאין תחרות בין פרטים של דרחול, - תחרות, בהכללה גסה, קיימת בין כל שני פרטים בטבע שהם בני אותו המין. אין כאן שום קשר בהיות השבלולים הרמפרודיטים, לאמור כל פרט מייצר הן תאי זרע הן תאי ביצית. עם זאת ההשלכה לגבי יחמורים, שהם יונקי יום גדולי-גוף ומטיבי ראות, חפוזה במקצת: שבלוים חשים את סביבתם הקרובה בלבד, חושיהם עמומים למדי והדגש הוא כנראה על ריח.

ההשערה בדבר קיום תחרות בהחלט ניתנת לחקר: ניתן להכניס לקופסאות שונות (רצוי שקופות) שבלול יחיד, חמישה ועשרה שבלולים, לתת להם שפע מזון, ולראות את אופן גידול השבלולים. אם יש תחרות ופרט אחד מדכא את האחר, פרט זה יגדל ואילו האחרים יישארו קטנים יותר; אם אין תחרות ודיכוי, כולם יגדלו לאותו הגודל. איני מכיר ניסוי כזה בסוג דרחול, אך בסוגים אחרים (אירופה) ניסוי כזה נערך ואכן – יש תחרות בין-מינית ופרט אחד גדל להיות גדול הרבה יותר.

בברכה,

פרופ' יוסף הלר
מדעי הטבע/ המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית

שלום יעל,

הפיקוס לא מושך מאביקים בתוך מבנה כי הם צריכים לעוף. אם הצמח היה חשוף לאוויר במקום שיש בו פיקוסים הצרעה יכולה להגיע.

בברכה,

פרופ' דן איזיקוביץ
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב

שלום חסידה,

שלום שולי,

כדוריות הדם האדומות בעופות דומות לכדוריות הדם של זוחלים.

ראשית כמה נתונים:

צמיגות כדוריות הדם האדומות גדולה יותר בעופות מאשר ביונקים כנראה בגלל נוכחות גרעין בתוך התאים וכן בחוזק הממברנה של התא הגבוה יותר בעופות.

אורך החיים של כדוריות דם אדומות בעוף 28-35 יום יונה 35-45 וברווז כ - 42 יום. זמנים אילו נמוכים מיונקים כנראה בגלל טמפ' גוף גבוהה יותר ורמת מטבוליזם גבוה יותר.

ולגבי שאלתכם:

לכדורית האדומה בעופות צורה אובאלית. גם לגרעין בתוך התא צורה דומה. מעבר לכך לתא ולגרעין יכולת שינוי צורה במעבר בתוך קפילרות דקות. התאים (ביחד עם הגרעין) "יודעים" להתארך במעבר הצר ובכך נפתרת הבעיה.

בברכה,

ד"ר ישראל רוזנבוים
מדעי בעלי חיים/עופות
האוניברסיטה העברית

שלום איתי,

התשובה המקובלת לשאלה זו היא שאצל רוב הציפורים לא התפתח מנגנון להזיק למשהו הנמצא בתוך הקן, תהיה זו ביצה זרה או גוזל זר. מנגנון כזה יכול להביא לטעויות ולהיזק עצמי (השמדת ביצה או גוזל של בעל הקן). במקרים אחדים יש מנגנון דחיה של ביצים או גוזלים זרים, ולעתים קרובות קוקיות חוזרות לקינים בהן הטילו, ואם נוכחו שביצתן הורחקה או ניזוקה הן שוברות את ביצי הפונדקאי. מנגנון זה נקרא "מנגנון המאפיה".

בברכה,

פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום יעל,

חתולים מעכלים מזון מן הצומח. בישול וטחינה משפרים הנצילות.

בברכה,

פרופ' עמי אריאלי
הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה/המחלקה למדעי בעלי חיים
האוניברסיטה העברית

שלום איתי,

תרנגולת מטילה לביצי מאכל מגודלת ללא זכר, והיא מטילה אחת ליום כמעט (כר 340 ביצים לשנה), הטלת הביצה אינה מותנית בנוכחות זכר מכיוון שהביצה מכילה בתוכה את הביצית הנקבית – כפי שאישה מבייצת אחת לחודש כך נקבת העוף מבייצת אחת ליום (כמעט). במידה והתרנגולת תזדווג או תוזרע באופן מלאכותי, תופרה הביצית (חלמון הביצה) ויתפתח עובר שלאחר 21 ימי דגירה יהפוך לאפרוח. אם לא תתבצע הפרייה תוטל ביצה ללא עובר.

בברכה,

ד"ר ישראל רוזנבוים
מדעי בעלי חיים/עופות
האוניברסיטה העברית

שלום אדם,

אחד ההבדלים בין ברווזים לבני האדם הוא שהברווזים רגישים לאור אולטרא סגול ( UV, אורך גל של 358 ננומטר) ובני האדם לא. ציידים אף משתמשים במשטחי UV כדי לצוד אותם.

ברווזים אכן רואים ואריאנטים שונים של צבעים שבני האדם רואים.

פרופ' צבי וולברג
נוירוביולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

להלן תשובתה של תלמידתי הילית פינקלר, החוקרת חתולי רחוב בישראל בשנים האחרונות במסגרת עבודת הדוקטורט שלה:

חתולים הם טורפים או יותר מדויק טורפים אינסטנקטיביים, ואפילו אם יש להם אוכל הם עדיין ירצו לצוד.

האינסטיקט לציד קיים אצלם גם אם לא ראו אותו אצל אימם למרות שוודאי יהיה פחות מוצלח במקרה כזה, מכיוון שהאם אחראית ללמד את גוריה את תורת הציד.

ההתנהגות הזו כל כך אינסטנקטיבית, שכאשר הם חיים בסביבה שאין בה ציד, לרוב נראה אותם רודפים אחר ציד דמיוני.

בוודאי שהדבר יהי חזק יותר אצל חתולי רחוב, שההתנהגות שלהם יותר "פראית" מאשר של הגזעים המבויתים כמו הפרסי והסיאמי.

בברכה,

פרופ' יוסף טרקל
זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום איתי,

ההסבר המקובל הוא, שהחנקן מציג את הטרף המשופד לראווה, כדי לשכנע את בת-זוגו ביכולת הצייד שלו. ככל שיש יותר נטרפים, הוא מוצלח יותר, וכדאי לבחור בו.

בנוסף "השיפוד" מהווה גם "מזווה" מעולה לשמור על הצייד כשהחיפושית או הלטאה לא נקטלת ועדיין חיה ימים ספורים עד שבוע.

שלום רב,

כנפי הפרפרים מכוסים קשקשים ("החומר האבקתי"), שהם גלגול של שערות או זיפים. לקשקשים אלו תפקידים אחדים, ובעיקר הם אלו שנותנים לפרפר את צבעיו. אם מסלקים אותם, למשל על ידי מגע באצבעות, הכנפים נותרות שקופות וללא צבע. אינני רואה כל קשר בין גלגול הפרפרים לקיום הקשקשים, הנמצאים רק על הבוגרים. יתכן שלקשקשים יש גם תפקיד הגנתי, מכיוון שאופיים החלקלק והשארותם על האצבעות, או על שפתיו של טורף פוטנציאלי, מאפשרת כנראה לפרפר לחמוק מגורל פחות נעים במערכת העיכול של הטורף, גם אם בדרך זו הוא מאבד משהו מיופיו.

כל טוב,

ד"ר אמנון פרידברג
הפקולטה למדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום איתי,

בברכה,

פרופ' יורם יום-טוב
מדעי החיים/זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום איתי,

תנועת גזים פנים – חוץ באורגניזם מתווכת ע"י דיפוזיה בנוזלים כאשר הנוזלים משמשים כנשאים מתווכים. הדיפוזיה מתרחשת בהתאם ללחץ החלקי של הגז בסביבה בין אם זה במים או בנימי הדם בקרום הזימים.

בברכה,

פרופ' לב פישלזון
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

חתול ביצה וחתול הבית, כמו שכתבתם בשאלתכם, הם אכן מינים שונים. לכן, התשובה היא לא. הם לא יכולים להתרבות ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים.

בברכה,

פרופ' יוסף טרקל
זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום איתי,

שיחן השכיח נחשב בים סוף לאופורטוניסט בגלל גיל תחילת רביה מוקדם, רביה מינית אינטנסיבית ביותר, שחרור ממושך במהלך השנה של לרוות (פלנולות), אורך חיים קצר, יכולת אכלוס מרשימה של מצע הנפתח להתיישבות בשונית, כושר תחרות נמוך, טווח תפוצה נרחב, ניצול בתי גידול הנתונים להפרעות סביבתיות. יש שפע פרסומים מדעיים על השיחן השכיח המציגים את מגוון תכונותיו כמין מאכלס מוצלח בשונית. זה המין הנחקר ביותר של אלמוג אבן בים סוף ואולי מהנחקרים בעולם (ראה פרסומים של פרופ' יוסי לויה וקבוצתו – כדאי לבדוק את הספרות המדעית באופן ישיר). בים סוף השיטית אינה כזו.

בברכה,

פרופ' יהודה בניהו
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

גידול אצות באקוריום אינו פשוט כיוון שיש צוריך בתחלופת מים ואויר כדי לקבל תוצאות שיהיו דומות למצב בים.

שלום יהודית,

התשובה כאן מורכבת מכמה תשובות.

האחת : על מנת לקבוע את הרגלי הפעילות צריך לקחת מדגם סטטיסטי גדול הרבה יותר , גם בעבודה שלכם כבר הבחנתם שבית גידול אחד היה פעיל יותר מבית הגידול השני , יכולים להיות גורמים שונים שיאלצו את בעל החיים להיות פעיל בשעות מסוימות, לא תמיד פעילות בשעות מסוימות הן מתוך הבחירה הטבעית של העטלף זה יכול להיות תלוי גם בפעילו האדם

אגב אני מכיר עטלפי פרי בתל אביב שמתחילים לעוף ולחפש מזון כבר בשעות אחר הצהריים , זה לא נדיר

השנייה: עטלף הפרי
בארץ מסתמך מאוד על ראיה ולא רק על מערכת הסונר , עטלפי החרקים בארץ הם הרבה יותר תלויי סונר.

שלום רב,

עטלפים הינם יונקים והם בעלי כל התכונות המאפיינות יונקים.

ככל שאר היונקים עטלפים מפרישים את הפסולת החנקנתית שלהם בצורה של שתנן.

בברכה,
ערן לוין
המחלקה לזואולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

זכרי דבוראים הם הפלואידים ומקבלים את כל הגנים מהאם – אין להם אבא. למרות זאת, הזכרים האחים אינם זהים מאחר ולאם יש שני כרומוזומים (היא דיפלואידית) ויתכנו שחלופים צולבים (crossing over) בין כל זוג כרומוזומים. כלומר, שני אחים עשויים לקבל כרומוזומים שונים מהאם ולהיות שונים ב100% האחד מהשני!

בברכה,

פרופ' גיא בלוך
אבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה
האוניברסיטה העברית

שלום דבי,

באתר "בשער ברשת" נשאלו בעבר שאלות רבות בנושא שאלתך. חיפוש הערך
"פויקילותרמים" לדוגמא יוביל אותך למגוון התשובות. להלן קישור לשתיים מהן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=2038

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=805

נשמח לעמוד לשרותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

יוסי שלום,

בדיוק כמו שציינת, גם אצל כלבים בדומה לאדם קיים מרכז בקרת נשימה במוח המבוסס על ירידה בריכוז הפחמן הדו חמצני והמביא להאטה בקצב הנשימות.

ד"ר דן דוד
המעבדה לכלבת
המכון הווטרינרי ע"ש קמרון

ראשית, כותרת השאלה לא מתאימה לגוף השאלה. האם התלמידים מעוניינים בטמפ' הדגירה או העוף?

שנית, השואלים יוצאים מתוך הנחה (מוטעת) שיש טמפ' אחת ויחידה שמאפיינת דגירה או גוף.

באשר לדגירה – האם הכוונה היא לטמפרטורת הביצה? טמפרטורת היונה? טמפרטורת הקן?

הביצה, למשל, יכולה להיות "חמה" במגע עם כתם הדגירה של ההורה ו"קרה" במגע עם הקן.

כל אחת מהטמפרטורות הללו משתנות בהתאם ל-

א. תנאי הסביבה (טמפ', קרינה, לחות, רוח וכיוב')

ומכאן נשאלת השאלה: באיזו טמפרטורה יש להדגיר את הביצים באופן מלאכותי באינקובאטור?...

באשר לציפור - קיים תחום של טמפרטורות ליבת הגוף (כפי שהיא נמדדת בעומק פי-הטבעת = ביב בעופות) שנע אצל יונים בין 40.7 עד 41.8 מעלות צלסיוס (פלוס-מינוס 0.5 מעלה),

כאשר טמפרטורת הסביבה נעה בין 20 ל-56 מעלות. אבל יש לציין שטמפרטורת אברים שונים של היונה יכולים להיות שונים מטמפרטורת הליבה.

כך למשל, הרגליים יכולות להיות קרובות יותר לטמפרטורת הסביבה (בחום ובקור) מאשר הליבה, המוח (והעיניים) קרים יותר מהליבה בטמפ' סביבה חמות .

בברכה,

הקצב המטבולי של גרביל החוף נמדד על ידי יוסף לינדר, בעבודת המוסמך שלו בהנחיית פרופסור ברי פינשאו
(1989) באוניברסיטת בן גוריון. יוסף השווה את גרביל החוף, בעל תפוצה ים תיכונית, לגרביל החולות, בעל תפוצה מדברית מובהקת, ומצא שלשני המינים רמה מטבולית נמוכה משמעותית מהצפוי להם על פי מסת גופם. במפתיע, גרביל החוף הראה התאמות פיזיולוגיות טובות יותר לחיים בבית גידול מדברי מאשר גרביל החולות.

השאלה בנוגע לחיסכון באנרגיה מורכבת, ונובעת בעיקר משילוב של שימוש בתנאי מיקרואקלים במחילה עם הורדת טמפרטורה במהלך שעות חוסר הפעילות.

בברכה,

ד"ר נגה קורנפלד-שור
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום דן,

שאלות רבות בנושא החיים מתחת לאבן נשאלו בעבר באתר "בשער ברשת". חיפוש באתר יוביל אותך למגוון תשובות. להלן קישור לאחת מהן:

http://www.bashaar.org.il/Question.asp?Question_id=3102

בברכה,

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
"בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל"

אורה שלום,

התופעה של הורדת הקצב המטאבולי וטמפרטורת גוף בשעות חוסר הפעילות (טורפור) ידועה במספר רב של בעלי חיים הומאותרמיים, בעיקר קטנים. היא נפוצה במכרסמים, אבל לאחרונה מתברר שגם יונקי כיס ואפילו עופות (צופיות ויונקי דבש למשל) משתמשים באסטרטגיה זו לחיסכון באנרגיה. אחת הדוגמאות המעניינות פורסמה לאחרונה בעיתון Nature, שם מדווח על מין אוסטרלי של תחמס השוקל כחצי קילוגרם (בתמונה), אשר משתמש באסטרטגיה זו. רובם של העטלפים משתמשים בתופעה הדומה לטורפור, אך נמשכת זמן ארוך (היברנציה), אך מיעוטם אכן משתמשים בטורפור. באופן כללי, אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה מהתייחסות ליוצאים מהכלל, תוך הסבר הלחצים האבולוציונים שהובילו ליציאה מהכלל.

בברכה,

ד"ר נגה קורנפלד-שור
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום רב,

ראשית, ג'וקים אינם מתים דווקא על הגב. חלקם כן וחלקם לא. מה שקורה, כנראה, הוא שכאשר הג'וק מת הוא יותר יציב, כגוף, כאשר הוא על הגב. כלומר, אחרי שהוא מת, כל רוח קלה מעיפה אותו, ובגלל המבנה הפיזי של הגו'ק, הוא ינחת על הגב ולא על הגחון. אין סיבה, מבחינת הג'וק עצמו, לכך שאנו מוצאים ג'וקים רבים על הגב.

בתקווה
שזה עונה לשאלתכם.

בברכה,

פרופ' יוסף טרקל, פרופ' אמנון פרידברג וד"ר ליאוניד פרידמן
המחלקה לזאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב

שלום נאוה,

תיאור מפורט של המינים המצויים בארץ ניתן למצוא בכרך 3 של "החי והצומח של ארץ-ישראל. אנציקלופדיה שימושית מאוירת" בהוצאת משרד הבטחון. עמ' 135 - 141.

נשמח לעמוד לרשותך במידה ויתעוררו שאלות נוספות.

בברכה,
בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
"בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל"

העפצים על עצי האשל נגרמים ע"י עש עפצי הכישור Amblypalpis olivierella (Gelechiidae)

העש מעופף בנובמבר-דצמבר ומטיל את הביצים על ענפונים בני שנה, הזחלים חודרים למרכז הענפון ויוצרים עפץ כישורי. העש מקים דור אחד בשנה

העפצים הנפוצים באלה האטלנטית (יש טיפוסים רבים) נגרמים ע"י כנימות עלה ,ישנם מינים אחדים, לכולם מחזורי חיים מסובכים, הכוללים פונדקאים משניים.

בברכה

צבי

שלום יעל

צר לי, אך תשובותי אינן חד-משמעיות. שבלוליות מדבר מקיצות מתרדמתן גם בתגובה לטל כך שייתכן ששיטוטיהן בלילות הקייץ היו בתגובה לטל, אך גם ההינתקות מן הגבעול של השיח נראית לי סיבה טובה ליקיצתן. את מרחקי ההליכה של השבלוליות כדאי אולי לבטא לא רק במחק במטרים אלא גם באורכי-גוף מקורבים. אשר להיעלמותן מהשטח, - זה קצת תמוה בעיני כי טורפים רבים משאירים את שאריות הקליפות המפוצחות כך שניתן לדעת, על פי אופן הפיצוח, מיהו הטורף. מכל מקום ציפורים בהחלט באות בחשבון (עורבים, בולבולים) וכן גם קוצנים, גרבילים ויפי-זנב מבין המכרסמים. האם בחלקה יש חדפים או קיפודים? לטאות בישראל לא אוכלות הרבה שבלולים, למעט הקמטן, ואני בספק אם הוא נמצא באזור באר שבע..

לא נראה לי שהשבלוליות איבדו מים במעבר מהשדה למעבדה.

בברכה

שלום רב

בעניין מעוף הכלולות של נמלת הקציר:

קיים קשר בין עוצמת הגשם למעוף הכלולות ולעתים מתרחשים מספר מעופים בימי הגשם הראשונים.

הגשם הראשון מביא אחריו פעילות רבה בקן ולכן יש לשקם מחילות שנפגעו לפתוח פתחים נוספים למכונפים לייבש זרעים שנרטבו ולהוציא החוצה פגרי נמלים. יתכן שבגלל הפעילות הרבה יש אינטרקציה בין פרטים ממושבות שונות וזה גורם לתופעות של אגרסיביות כמו שציינת. נוסף לכך יוצאות פועלות רבות לפני השטח ובחלקן גם "חיילות" שהן יותר אגרסיביות.

מקווה שעזרתי במקצת.

אשמח לענות על שאלות נוספות

בברכה,

טובית סימון

העובדה שמתחת לאבן יש יציבות גבוהה יותר של תנאי המיקרואקלים נובעת משתי סיבות עיקריות:

1. מתחת לאבנים יש מעט מאוד תנועת אויר, אם בכלל. לכן לחות שמצטברת בחללים קטנים מתחת לאבן ובשכבת הקרקע שמתחת לאבן נשמרת זמן רב יותר מזו שהיתה מושגת על פני השטח. העדר האיורור גורם לכן ללחות יחסית גבוהה יותר.

2. לאבן יש קיבול חום גבוה יותר מאשר לשכבת הקרקע העליונה בשדה, בעיקר בקיץ כאשר הקרקע יבשה. לכן שינויי טמפרטורה שמתרחשים במהלך היום על פני הקרקע מתרחשים באופן איטי יותר מתחת לאבן. גם העדר קרינת שמש ישירה מתחת לאבן תורם לטמפרטורה נמוכה יותר במקום זה.

תשובה מפורטת יותר נמצאת בספר החי מתחת לאבן של פ. אמתי וד. סימון בפרק 9- גורמים אביוטיים

בברכה,

ד"ר דני סימון
זאולוגיה
אוניברסיטת תל אביב